הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קעא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קעא

[מוזיקה] בב בטרה דף קפא מתחילים בעזרת השם דף קע עמוד ב במשנה אדם לקח הלוואה נאמר 1ל זוז ב ראש חודש ניסן מגיע חודש סיבן ה רוצה לשלם אבל אין לו 1000 זוז הוא רוצה לשלם 500 זוז חצי מהפירוש עם ה-500 זוז עכשיו יש כאן בעיה מה עושים צד אחד אם ישאירו את השטר אצל המלווה בשטר כתוב שהלווה חייב 1000 זוז אבל הוא כבר שלם 500 אם יקחו את השטר מהמלווה אז מינן תהיה לו הוכחה לגבות את ה-500 זוז הנותרים אז לגבי מי שפרה מקצת חובו יש ויכוח מה עושים רבי יהודה אומר אותם עדים שחתמו על השטר בראש חודש ניסן בזמן ההלוואה של הלף זוז אותם עדים יחליפו את השטר ויכתבו שטר על 500 זוז לפי התאריך של ראש חודש ניסן כך נראה מדברי הרשב בדעת רבי יהודה רבי יוסי אומר המלווה יכתוב שובר כמו קבלה כזאת שהוא כותב בשטר שהוא קיבל 500 זוז והוא משאיר אצלו את ה שטר של ה1000 זוז כשאותו לובה ישלם את ה-500 הנותרים הוא יחזיר לו את כל השטר ואם המלווה יבוא ויאמר ללובה יש ליכ שטר שאתה חייב לי 1000 זוז והוא ירצה לגבות ממנו גם את ה-500 שהוא כבר שילם אז הלווה יוציא לו את אותו שובר את אותה קבלה ששם המלווה כתב שהוא כבר קיבל 500 אמר רבי יהודה למה אתה עושה את זה ללווה נמצא הלווה הזה צריך להיות שומר של השובר שלו מן העכברים שלא כרסמו לו את השטר כי אם אם השטר הזה יאבד לו או שאחד מהילדים יקרא את זה קשקש על זה יזיק לזה לא יהיה לו את השטר והמלווה ירצה לגבות ממנו את כל האלף זוז לא תהיה לו שום הוכחה שהוא כבר שלם 500 אמר לו רבי יוסי כך יפה לו אנחנו הולכים לטובת המלווה אדרבה הלווה ימהר לפרוע את החוב כי הוא יודע שהמלווה יש לו שטר על מלא הסכום של הלף זוז ויכול להיות שהשבר שנמצא אצלו אצל הלווה יעבד יקרע ואז לא תהיה לו הוכחה שהוא שלם חלק אז הוא מהר ירצה להיפטר מהחוב ולהשלים את שאר ההלוואה ווא ישמור טוב על השובר ולא ירע כוחו של זה המלווה שעל ידי זה כמו שאמרנו הלווה יהיה לו דבר שיגרום לו להחזיר את החוב כמה שיותר מהר והמלווה אפילו לא יצטרך ללחוץ עליו אז אם כן היו לנו שתי דעות מה עושים כשמשלמים חלק מהחוב דעת רבי יהודה שהעדים כותבים שטר חדש קוראים את השטר הקודם לפי הזמן הראשון של ראש חודש ניסן ומעכשיו יש שטר של 500 זוז נגמר יותר אין את השטר של ה1000 זוז לפי דעת רבי יוסי משאירים את השטר של האל זוז אצל המלווה ורק נותנים ללוה הוכחה שהוא שילם 500 על ידי שטר של שובר אמר רב הונה אמר בשם רב אין הלכה לא כרבי יהודה לגמרי דומה לדברי רבי יהודה הוא רוצה לפסוק אבל לא לגמרי כמו רבי יהודה כי רבי יהודה אומר שהעדים הם עצמם כותבים שטר חדש של 500 זוז רב פוסק שעדים לא יכולים מעצמם לעשות דבר כזה כי ב בעצם מה הם יכתבו כאן בשטר שהלווה חייב 500 זוז וממתי הוא התחייב הם יכתבו את הזמן של ראש חודש ניסן עכשיו זה כבר סיוון הוא שילם את ה-500 בחודש סיוון כמה חודשים אחר כך אז אומר רב עדים אין להם סמכות כזאת עכשיו לבוא ולכתוב שטר אחר עם הזמן של ראש חודש ניסן אלא דיינים יעשו את זה בבית הדין בוודאי לא הלכה כמו רבי יוסי שכותבים לובש עובר אלא בית דין לא העדים זאת אומרת הוא סובר כמו רבי יהודה הוא פוסק כמו רבי יהודה אבל לא לגמרי כמו רבי יהודה רבי יהודה אמר שעדים אותם עדים שכתבו את השטר בניסן הם עכשיו יכתבו את השטר בסיוון על חצי מהסכום כי הלוה שילם כבר חלק אומר רב לא הדיינים יכתבו את השטר החדש הזה הם מקרן את השטר וכותבים לו שטר אחר מזמן הראשון שהיה כתוב ששטר הקודם אמר לרב נחמן לרב הונא ואמרי לאש אומרים שלא רב נחמן אמר את זה לרב הונא אלא רב ירמיה ורבא אמר את זה לרב הונה הוא שואל את רב הונה איש מעלי לרב הברייתא אם רב היה שומע את הברייתא שנראה בדף קא עמוד א' ד תניה שמה רואים מפורש בדברי רבי יהודה שהעדים מקרעין את השטר וכותבן לו שטר אחר מזמן ראשון הודר הוא היה חוזר בו ממה שהוא אמר שהדיינים מקרים את השטר וכותבים שטר אחר אמר לי רב הונה שמי עלי ולא עדרבי הוא שמע שכך באמת דעתו של רבי יהודה שהעדים הם אלה שמחליפים את השטר והוא לא חזר בו כי יש הבדל גדול בין בית דין לבין עדים ביש למה בית דינה יש להם כוח למי להפכו עם המונה להפקיע ממון לכן הם יכולים לכתוב בשטר השני את התאריך של השטר הראשון ואז מה זה אכפת לי עם התאריך זה של השטר הראשון של ראש חודש ניסן או שהתאריך זה זמן פירעון חצי מהחוב שזה בחודש סיוון התשובה היא שיש כאן הבדל מאוד גדול תבין נאמר שאותו לוה בסוף לא יהיה לו את ה-500 זוזה נוספים לשלם והמלווה יבוא אליו ויגיד לו תשלם יגיד לו אין לי יאמר לו תן לי קרקעות אין לי אז הוא ימר לו אתה חושב שאני נתתי את הכסף שלי על קרן הצבי שנתתי לך את ההלוואה אני ידעתי שיש לך קרקעות ושמחתי עליהם הקרקעות שהיו לך באותו זמן היו משועבדות להלוואה הזאת חשו תלך תספר לי מי אלה שקנו ממך את הקרקעות ואני לך גווה ם הם קנו קרקע משועבדת עכשיו אם נאמר הוא מכר את הקרקע בן חודש ניסן לחודש סיון אז אם אתה כותב את הזמן של השטר בראש חודש ניסן אז המלוה יוכל ללכת לאלה שקנו את הקרקעות ולגבות מהמהם ולומר להם הנה כתוב כאן שבראש חודש ניסן הקרקעות האלה כבר השתעבדו אליי אתם קניתם קרקה שיש עליה השיעבוד אבל אם אנחנו נכתוב זמן של הפירעון של חץ מהחוב בחודש סיון בחודש סיוון כבר לא היו ללובה הזה קרקעות אז אם כן לא יכלו לגבות מהמהם בת אם יש להם כוח להפקיע ממון אז יש להם כוח לתת למלווה זמן של ראש חודש ניסן בשטר של ה-500 זוז נותרים שהוא יגבה מאלה שקנו קרקעות מאלובה אבל אל העדים שעשו שליחותם בפעם הראשונה כשהם כתבו את השטר בראש חודש ניסן בזמן ההלוואה המלאה של האלף זוז חוזרין ועושים שליחותם עכשיו בחודש סיוון כשה לובה שילם חצי מהחוב לכתוב לו עוד שטר עם ה זמן שהיה אז בחודש ניסן לא הם לא יכולים לעשות דבר כזה שואלת הגמרא ולא הם לא יכולים לחזור לעשות שליחותם פעם שנייה ולכתוב עוד שטר בחודש סיבן עם התאריך של חודש ניסן כשה לובש שלהם ל מהחוב והרי אמר רב יהודה אמר בשם מי שים לב טוב בשם אותו רב שכאן אמר שההלכה היא לא כמו רבי יהודה והוא לא היה מוכן לקבל את זה שהעדים יכתבו עוד שטר הוא בעצמו אומר העדים כותבין אפילו עשרה שטרות על שדה אחת אם אדם כנה שדה ויש לו על זה שטר והוא איבד את השטר אז כותבים לו עוד שטר ועוד שטר עד עשרה שטרות אתה רואה שכן אפשר לכתוב מתרצת את הגמרא בסדר מדובר ר שאיין כאן שום שעבוד זאת אומרת האדם הזה שיש לו כעת שטר שהקרקע הזאתי שלו שהוא קנה אותה מדובר כאן שאין כאן שטר עם אחריות או שמדובר כאן כמו דברי רב יוסף שאמר שמדובר בשטר מתנה בן אדם נתן מתנה לשני אם בסוף יגיע מישהו ויאמר לו מה ההוא הביא לך את את ה שדה הזאת מתנה אתה יודע כמה כסף הוא חייב לי אתה יודע שכל השדות שלו משועבדות אליי תביא לי בבקשה את השדה הזאת מקבל המתנה לא יכל לרוץ לנותן ולומר לו לקחו ממני את השדה שנתת לי תן לי שדה אחרת קיבלת את זה במתנה אתהה לא יכול עכשיו לבוא ולדרוש שייתנו לך שדה אחרת אם גבעו את השדה הזו ממך ורבא אמר אפילו מדובר פה שהוא קנה מדובר בשטר שאין בו אחריות זאת אומרת אתה נותן לבן אדם הזה שטר אבל את אתה כותב שטר כזה שאין אחריות זאת אומרת אם בסוף יבואו ויקחו את הקרקע מהקונה הוא לא הוא לא יוכל לבוא אל מוכר ולומר לו לקחו ממני את הקרקע בוא ותביא לי קרקע אחרת במקום זה לכן אין לנו שום בעיה לכתוב לו עוד ועוד שטר כי הרי מה החשש אם יהיו לו שני השטרות אולי הוא יבוא ויגבה פעמיים על חשמון הקרקע שהוא קיבל כאן כיוון שאין אחריות אז גם אם יקחו מנו את הקרקע הוא לא יכל לגבות קרקע אחרת אז אין לנו את החשש הזה מביאה הגמרא מהיא ברייתא מה היא אותה ברייתא ש אמרנו ששם רואים מפורש את דעתו של רבי יהודה שהעדים הם מחליפים את השטר נתניה הרי שהיו נושין בו 1ל זוז ופרה מהן 500 זוז אז לפי דעת רבי יהודה העדים מקרעין את השטר וכותבים לו שטר אחר והם כותבים את הזמן כמו הזמן הראשון שהיה כתוב בזמן הקודם דברי רבי יהודה כאן בביתה זה כתוב ממש מפורש שהעדים עצמם הם אלה שמחליפים את השטר רבי יוסי אומר כותבים שוב לכן שטר זה יהיה מונח במקומו אצל המלווה על כל הלף זוז ויכתבו ללובה שובר שהוא כבר שילם 500 ו אומר רבי יוסי עוד יש לי בזה שתי מטרות שאני נותן דווקא שובר ללוה פני שני דברים אמרו כותבים שובר אחת כדי שהחוף לפרעו שה מלווה יוכל לזרז את הלווה לשלם את ה-500 הנותרים כי הלווה כל הזמן יהיה לו רצון להזדרז ולשלם את השאר כי הוא יחשוב שאולי הוא יאבד את השובר ואז לא תהיה לו הוכחה שהוא שלם כבר 500 הוא יוצא כבר לקחת את השטר מהמלווה ששמה רשום שהוא לקח 1000 כי אם יאבד לו השובר שהוא כבר שילם 500 הוא יצטרך אולי לשלם את כל ה1000 שוב אם המלווה לא יהיה מספיק ישר להודות שהוא כבר קיבל 500 לא תהיה שום ה חה שהוא שילם חלק מהחוב כבר לכן הוא הזדרז לפרוע ואחת מטרה נוספת למה כותבים שוובר כדי שיקווה המלווה מה הכוחות מהזמן הראשון מה מה מה החידוש מה אתה רוצה להגיד שמה שמי ראש חודש ניסן שזה הזמן של ההלוואה מאז הקרקעות של של הלוה היו משועבדות לחוב יש בזה בכלל ויכוח מה זה משנה אם כותבים שובר או שמחליפים את השטר הרי בכל מקרה אפילו רבי יהודה שאומר שמחליפים את השטר אומר שכותבים את השטר השני מהזמן הראשון של חודש ניסן והרי רבי יהודה נמי מזמן ראשון כמר מתרצת הגמרא רבי יוסי לא היה ברור לו מה דעתו של רבי יהודה ואחי כ אמר לרבי יוסי לרבי יהודה אם מהזמן הראשון כ אמרת שכותבים את השטר השני אז פליג עליך בחדא אני חולק עליך בדבר אחד אני מסכים איתך גם כן שכותבים מהזמן הראשון רק לפי דעתי לא שמחליפים את השטר אלא משאירים את אותו שטר של ה1000 אצל המלווה ונותנים קבלה שובר ללובש הוא שילם 500 ואם מזמן שניק אמרת עם דעתך ששמחים למלווה את השטר של ה1000 בשטר של 500 זוז כותבים לו לפי הזמן של עכשיו שלובה שילם לו חצי מהחוב היינו חודש סיוון אם כן פליג נעליך בטארט אני חולק עליך בשני דברים דבר ראשון משאירים את אותו שטר אצל המלווה השטר של ה1000 זוז אלא נותנים לה לובה שובר שהוא שילם 500 המלווה נשאר עם השטר של ה1000 והלווה מקבל שובר שהוא שלם 500 ודבר נוסף ממילא מובן שאני חולק בזה שהזמן הוא מהזמן הראשון כי הרי משאירים אצל המלווה את אותו שטר שהיה לו בהתחלה ששמה הזמן הוא חודש ניסן ולא חודש סיוון מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא שטר שזמנו ודאי לא מדויק כי כתוב שההלוואה היייתה בשבת או ביום הכיפורים עשרה בתשרי האם הוא פסול או כשר לפי רבי יהודה שטר מאוחר הוא זאת אומרת ההלוואה היייתה לפני זה יכול להיות שהלוואה היייתה בעשרת ימי תשובה וכתבו את השאר בהסרת ממי תשובה כאילו על התאריך של יום הכיפורים והוא כשר אין לנו שום פסול בשטר שהזמן הוא מאוחר מהזמן האמיתי של ההלוואה כי בעצם הנקודה שיכולה להפריע כאן זה עם השטר כתוב בזמן מוקדם יותר זאת אומרת אם למשל ההלוואה היייתה בערב חג הסוכות שזה אחרי יום הכיפורים וכותבים כאן שטר שכאילו ההלוואה הייתה ביום הכיפורים כאן יש בעיה כי יכול להיות שמיד מוצא יום הכיפורים אותו לובה מחר איזה שדה והוא הלווה רק בערב חג הסוכות כמה ימים אחר כך אם כן השדה הזאת בכלל הייתה משועבדת ויבואו וגבו מהקונה את השדה שלא בצדק אבל אם מדובר כאן בשטר מאוחר זאת אומרת שההלוואה היייתה לפני יום הכיפורים בערת ימי תשובה וכתוב כאן בשטר יום הכיפורים אז מה כבר יכול להיות אז מה אז אז אין כאן שום בעיה דרבו מאחר את השיעבוד זאת אומרת יכול להיות שהוא מחר קרקע לפני יום הכיפורים אחרי שהוא כ לקח את ההלוואה ובעיקרון הקרק הזאת הייתה מורת משועבדת להלוואה והיא בכל זאת לא תהיה משועבדת כי בזמן כתוב זמן מאוחר יותר אז אנחנו לא מפסידים את הלקוחות רבי יוסי פוסל אין הוכחה שזה שטר מאוחר אלא הוא נראה כמו שקר אמר לו רבי יהודה לרבי יוסי שהיה רבי בציפורי כידוע שהיה האסיפה רבי שמעון בר יוחאי רבי יהודה ורבי יוסי רבי שמעון בר יוחאי גינה את מעשה הרומאים רבי יהודה שיבח ורבי יוסי שתק ואז רבי שמעון בר יוחא רצו להרוג רבי יהודה נהייה ראש המדברים ורבי יוסי הגלו אותו לעיר ציפורי אז אומר לו רבי יהודה לרבי יוסי ולו מעשה בא לפניך בציפורי בשטר מאוחר והכשרת אמר לו אבי יוסי נכון בעצם מה שעכשיו א אמרו שאני חולק אני לא חולק על המקרה הזה כשהכרתי בזה הכשרתי מקרה שכתוב שההלוואה הייתה בשבת מקרה שכתוב שהלוואה היתה ביום הכיפורים וזה שטר מאוחר כאן אני מכשיר למה כי ברור לכולם שהזמן שכתוב הוא לא מדויק אז יודעים שזה שטר מאוחר ואם כן לא יהיה כאן תקלה אבל סתם שטר מאוחר בן אדם לקח הלוואה ב ניסן וכתוב בשטר חודש תשרי בזה אני פוסל שואלת הגמרא נו הי אז למה רבי יוסי אוסר והרי רבי יהודה נמי בזה כ אמר שכתוב מפורש שזה נכתב בשבת ביום הכיפורים אמר רבי בדת הכל מודעים שאם היה כתוב זמן תאריך אחר בשטר והזכרנו עונתו של שטר בדקנו את הזמן של השטר והשווינו אותו לתאריך היהודי ונמצאת עונתו מכוונת לשם שבת בשבת או ביום הכיפורים בעשרה בתשרי אז כולם מודעים שהשטר הזה כשר כי ברור כאן ששטר מאוחר הוא וכשר אם כן זה כאילו כתוב כאן בשטר שהזמן הוא לא הזמן הנכון מן הסתם זה זמן מאוחר יותר ובזה אין ויכוח לא נחלקו רבי יהודה ורבי יוסי אלא בשטר מאוחר באלמה נאמר ההלואה הייתה בניסן והוא כתב שטר על תשרי שכאילו ההלוואה הייתה בתשרי רבי יהודה לשיטתו לטעמי דאמר אין כותבין שובר אלא אם ה לובה משלם חלק אז קוראים את השטר וכותבים שטר אחר לא נפיק מני חורבה לא תצה שום תקלה אבל לפי רבי יוסי ש הולך לטעמי ד אמר כותבין שובר אם כן כש יגיע הלווה נמר בחדש סביבה נשלם 500 זוז מתוך ה1000 לא יקראו את השטר הראשון של ה1000 אלא יתנו לו איזה קבלה שהוא שילם 500 ונאמר שאחר כך בחודש תמוז יהיה לו את ה-500 הנוספים והוא יוצא לשלם אותם גם יבוא למלווה ישלם לו ה-500 הנוספים המלווה לא צריך להחזיר לו את השתרר הוא יכול לכתוב לו עוד שובר שילמת עוד 500 הוא יאמר לו נבד לי אשתר אין לי אפשרות להחזיר לך עוד אותו ואז יגיע חודש תשרי המלווה יוציא שוב פעם את שטר ההלוואה כתוב כאן בשטר שההלוואה הייתה בתשרי ואז מה יוכל הלול עיתון הנה יש לי כאן שובר שחזרתי לך בסיון החזרתי לך בתמוז הוא יגיד לו זה היה הלוואה אחרת ההלוואה שאנחנו מדברים עליה נעשתה בחודש תשרי לך תוכיח שלו לכן לא כותבים זמן מאוחר אמר רב הונה בריד רבי יהושע אפילו לפי דעתו של רבי יוסי שהוא אמר אמר שאומר כותבין שובר הנמי להפלגה זה דווקא כשלו שילם חלק מהחוב אבל אם הוא שילם את כל החוב הוא יכול לדרוש מהמלווה אם אתה לא מחזיר לי את השטר אני לא משלם לך והגמרא דוחה ולא אבל זה לא נכון אפילו הכולה קונן גם אם הלוה משלם את כל החוב המלוה יכול לומר לו אני אתן לך עכשיו שובר ששילמת אם נאבד לי השטר אני לאלא יכול להחזיר לך אותו כמו הסיפור שהיה דרב יצחק בר יוסף טבע הב המסיק בזוזי ברבי אבא רבי אבא היה חייב לו כסף התה לקמ ד רבי חנינה בר פפי הוא טבע אותו לדין תורה אצל רב חנין בר פפי אמר לי הוא אמר לו בפניו תחזיר לי את הכסף אב לי זוזי אמר לי רבי אבא הב לשטרי ושכול זוזה אח אתה חושב שאני אתן לך את את החוב פירעון החוב בלי שתחזיר לי את השטר תחזיר לי את השטר אני אתן לך את הכסף אמר לי אז רב יצחק בר יוסף אמר לו מה אני אעשה השטר שלך נאבד לי שטרך רכס לי אני אכתוב לך שובר קבלה ששילמת טברה אמר י אני לא מוכן הרב ו שמואל דמרי תרו אין כותבין שובר תחזיר לי את ה את השטר שכתבתי לך שנתת לי את ההלואה אני אשלם לך אמר רבי חנינא בר פפי מן יבלן מפריד רב ושמואל ר מינן בני בעינין אנחנו מאוד מחבבים את רב ושמואל מי יתן מהאפר שלהם לשים אותם על העיניים שלנו אבל אנחנו לא פוסקים כמותם ה רבי יוחנן והש לקיש שהם שניהם אמרו אמרי טריו כותבים שובר וכן כת הרוין כשהוא בא לבבל אמר בשם רבי אילה כותבים שובר אפילו שכאן היה ש שובר על כל החוב כי נאבד למלווה השטר בכל זאת הוא דורש לווה שישלם והוא יתן לו שר קבלה שהוא שילם ומסתברא אומרת הגמרא ד כותבין שובר אפילו על כל החוב אם המלווה איבד את השטר ואם יעלה בדעתך סלק דעת אין כותבין שובר אם כן אם עבד שת הרוש של המלווה הזה יוכל לובה וישמח חדי שהוא לא יחזיר את הרחוב לא יהיה שום דרך לגבות ממנו את החוב מתקיף להבינו ומה יקרה הפוך אל המ כות ן שובר אם כן לפי זה אם עבד שוברו של הלוה הזה יאכל הלו חדי המלווה השקרן הזה ירוויח שהוא וכל לתבוע את החוב פעם שנייה אמר לי רבה אן כן אנחנו הולכים יותר לטובת המלווה כמו שהפסוק אומר עבד לווה הלווה הוא משועבד כמו עבד לאיש המלווה ש מוטל על ה לובה יותר לשמור על השובר מאשר מוטל על המלווה לשמור על השטר שלו וכאן צריך להוסיף את דברי חזל שאמרו שכשאדם עוזר לעני בצדקה הוא זוכה שהקדוש ברוך הוא אפשר לומר את זה אפילו במילים שלנו מלווה השם חונן דל אדם שכונן ועוזר לעניים כאילו מלווה כסף לקדוש ברוך הוא וכאן כתוב עבד לובה לאיש מלווה והמבין יבין כמה דברים גדולים הזכות העצומה לעזור לעניים מביאה הגמרא תנן התם שנינו שטרי חוב שהזמן לא כתוב הזמן הנכון אז אם השרי חוב הזמנים שכתובים בהם הם מוקדמים למשל ההלואה היתה בסיון וכתוב כאן שההלוואה הייתה בניסן פסולין מה זאת אומרת אתה עכשיו תיקח את השטר הזה שהלווה כתב לך שנתת לו את ההלוואה בניסן ותבקש ממנו את הכסף ולא יהיה לו תבקש ממנו קרקעות וגם לא יהיה לו תלך תקוה מהקונים שקנו ממנו קרקעות מחודש ניסן עד חודש סיבון הרי ההלוואה שנתת לו היה רק בחודש סיבון הקרקעות שנמכרו לפני החודש ציבון לא משועבדות ולפי השטר שלך תוכל לגבות מהמהם שלא כדין ולכן השטרות האלה פסולים והמאוחרת אם כתוב כאן תאריך מאוחר יותר כמו הדוגמה שכל הזמן השתמשנו בה שהלוואה הייתה ניסן והזמן כתוב תשרי כשרין אמר רב אמנונה לא שנינו שהשרות המאוחרים כשרים אלא בשטרי ההלואה אבל שטרי קניין מכח וממכר אדם קנה למשל שדה וכותבים לו שטר על זמן מאוחר יותר כאילו הוא קנה את השדה מאוחר יותר למשל הוא קנה בניסן וכתוב כאילו הוא קנה את זה בתשרי אפילו מאוחרים נאמי גם פסולין מה הטעמה מה הטעם זמנין ד מזן לירה בניסן חוששים שמה הוא מכר לו שדה בחודש ניסן וכתיב לי בתשרי הוא כותב בשטר המכירה כאילו הוא מכר לו את זה בחודש תשרי ומתחמי לי זוזי ביני וביני וזבין למיני יה למוכר בסוף כסף והוא יקנה בחזרה את השדה מהקונה וההוא יבקש את שטר המכירה בחזרה והקונה יאמר לו שזה נאבד לו כמט תשרי כשיגיע החודש תשרי מפיק לי ואמר לי אדר זונת מנך כשיגיע חודש תשרי הוא יבוא עם השטר שכתוב שהמכירה הייתה בכלל בתשרי והוא יוציא מהמוכר את השדה הוא יאמר הנה קניתי לך את זה פעם אחרת אחרי ש פדית את זה נומר פדית את זה ממני בחודש סיוון חודש תמוז קניתי ממך את זה שוב או הנה חודש תשרי כתוב כאן בתאריך חודש תשי ניתי אתם חשוב עכש עכשיו השדה י שלי שואלת הגמרא אם כן אותה סברה יש גם בהלוואה י אחי שטר הלוואה נמי זמנין ד זיף בניסן כמו כל ה דוגמאות שהבאנו ההלוואה הייתה בחודש ניסן וכתיב לאשת רה ובשטר הוא כותב שהלוואה היתה בתשרי ו מטר מלי זוזה ביני וביני פרלי הזדמנו לו מאות נאמר בחודש סיון והוא הפרע את כל החוב למלווה ואמר ליב לשטרי הוא אמר למלווה תחזיר לי את השטר שילמתי לך את זה בחודש סיוון עכשיו תחזיר את השטר ואמר לי יר קסלי מה אתה רוצה שאני אעשה זה נאבד לי אני אכתוב לך שוב לפי רבי יוסי זה בסדר כתיב תו כתוב לו שובר וכמי זמני כשיגיע חודש תשרי מפיק ואמר לי פחד פחדים איך בחודש תשרי שיש ר שנה יום כיפור ימת הדין איך אפשר לעשות דברים כאלה אבל נאמר בן אדם בכל זו הלב שלו טום יגיע חודש תשרי יבוא אליו ויאמר לו הנה הני הד מנ כאן כתוב בהלוואה שבחודש תשרי לקחת ממני הלוואה נו עכשיו אתה צריך להחזיר לי יאמר לו הלוה הנה יש לי שובר שהחזרתי לך בחודש סיבן את כל הכסף ערב קבלת התורה חזרתי לך את כל החוב אומר לו כן אבל אבל אתה מבין שמשהו לא מסתדר במה שאתה אומר הם מסתכלים אחד על השני בעיניים והם יודעים טוב מאוד שהלווה הזה צודק אבל המלווה ברמאות אומר לו אתה רואה שפה משהו לא מסתדר אתה כותב כאן אתה מביא לי שובר שהחזרת לי מתי בסיוון כאן כתוב שהיא לקחת את ההלוואה עכשיו בתשרי אז בסדר השובר שתק מראה לי זה על דברים ישנים א עכשיו אתה מדבר איתי על עלעל על דברים עתיקים אני מדבר איתך עכשיו הלואה מעודכנת כתוב כמה שתש לקחת את ההלואה בתשרי על זה אין לך שום שובר שהחזרת אז אם כן יכולה להיות כאן תקלה אתרת את הגמרא נכון באמת לפי רבי יוסי יש את החשש הזה ולכן באמת אמרנו מקודם שלפי דעתו של רבי יוסי לא כותבים באמת שטר מאוחר אלא אם כן זה מוכח שזה שטר מאוחר אם זה ביום כיפור או בשבת אם התאריך שכתוב שם זה יום כיפור השבת יודעים שזה מאוחר אבל סתם ככה באמת לפי רבי יוסי לא כותבים את זמן מאוחר אבל כסו רב אמנונה כמו דעתו של רבי יהודה שהן כותבים שובר ואם ה מלווה לא מחזיר ללובה את השטר הלוה לא משלם לו את הכסף אז אם כן אין את החשש הזה אמר לרב ימר לרב קאנה ואמר לה יש כאלה שאומרים שלא רב יימר אמר את זה לרב כהנה אלא רב ירמיה מדיוי אמר את זה לרב כהנה ודנא בזמנינו כתבן שטרים אנחנו כותבים שטרים מאוחרים וכתבי ן תברה ואנחנו גם כותבים שובר איך אנחנו עושים את זה המקב דין הנחי הרי למה לא חוששים שהבן אדם ישלם נאמר בסיוון והוא יבוא אליו בתשרי הנה כתוב כאן שאתה חייב לי כסף וכשהוא יוציא לו את השובר הוא יגיד כן השובר הזה זה הלוואה אחרת הלוואה ששילמת לי בסיון עכשיו אנחנו מדברים על הלוואה שלקחת רק בתשרי כי בזמן כאן כתוב תשרי אמר לי בתרד אמר להו רבי אבא לספרי אחרי שרבי אבא נתן הוראה לסופרים שכותבים את השטרות שלו כי כתבית שטר מאוחרי כשאתם כותבים ששטר ואתם כותבים זמן מאוחר תכתבו מפורש שהזמן כאן הוא מאוחר כתבו אחי שטר זה שטר דנן לא בזמן שלא כתבנו אותו לא בזמני כתבי אלא אחרנו וכתבנו הכרנו את הזמן וכתבנו זמן מאוחר יותר אז אם כן הוא לא יכול לבוא אליו בתשרי להגיד לו ה וב כן תשרי אומר לו כתוב כאן שהל שהזמן שכתוב כאן זה זמן מאוחר מהזמן הנכון אז אם כן אין לך מה לעשות עם השטר הזה אמר לרב השי לרב קנה ובזמני הדנה דלא כאב דין הנחי אנחנו לא כותבים בשטרות המאוחרים שהשטר הזה הכרנו את הזמן שלו וכתבנו זמן מאוחר יותר אז איך באמת כותבים איך באמת כותבים שובר וכותבים שטרות מאוחרים אמרת הגמרא בסדר גם כאן יש סיבה שאין חשש בתרד אמר לרב ספרא לספרי רב ספרה אמר לסופרים שכותבים את השטרות שלו כי כתבי תוני תוי כשאתם כותבים שובר קבלה לתת ללובה שהוא שילם את החוב אידיו זמנ דטרה אם אתם יודעים את הזמן של השטר זאת אומרת למר ההלוואה היייתה ניסן והזמן גם כתוב ניסן אתם יודעים שכתוב בשטר שהזמן הוא ניסן כתבו בשובר שהוא נכתב על ההלוואה שהייתה בניסן ואם אתם לא יודעים את הזמן של השטר כיתבו את השובר בסמה תתנו לו כמו אוצר לאותו לובה שהושלם את בלי תאריך אל תכתבו מתי הוא שילם חומה דנפיק ר לר מתי שהמלווה יוציא לו את השטר חייב לי כסף אומר הנה יש לי פה שובר שכבר החזרתי לך אם כן אותו מלווה לא יוכל יותר להלוות לאותו לווה את אותו סכום כי תמיד הלווה יוכל לומר לו כבר שילמתי לך יש ליש פה שובר שהוא אשראי לתמיד אני יכול תמיד להשתמש איתו כי לא כתוב עליו זמן אלא אם כן ייראה לו איך הוא קורע את השטר אבל הלווה לא יירצה לקרוא את השטר אלא אם כן המלווה ימצא את השטר המקורי שלו ויקרא אותו שואלת הגמרא אמר לי רבינ לרב השי ואמרי לה יש אומרים שרב השי שאל את רב כהנה והרי בזמנינו הדנה דלא קב דין הנחי אנחנו כותבים שטרות מאוחרים וגם כותבים שובר ולא עושים את כמו שאשר רב ספרא שהוא לא כתב זמן על השובר למה אין חשש אמר לה ה רבנן תקוני תקני הם תיקנו את התקנה הזאת נגד הרמאים מן דוד דוד מי שעושה את זה כמו שרב ספרה אמר לו סופרים שלו שלא כותבים זמן בשובר עושה ומרוויח מנד לא עביד זה שאתה שואל אותי למה בזמננו לא עושים את זה זה שאנשים לא עושים את זה הם מפסידים לעצמם איוד הפסיד נפשי כי באמת ם המלווה רמי הוא תמיד יוכל להוציא את השטר ולומר לו תשלם לי ואין לו שובר להוכיח שהוא כבר שילם למה כי כתוב זמן על השובר ויכול להיות שהזמן של השטר זה זמן מאוחר יותר הוא יאמר לו תשמע השובר שלך זה שובר על הלוואה אחרת עכשיו יש לי פה שתר על זמן מאוחר יותר כיוון ש בזמנם כתבו כן זמנים מאוחרים בשטרות אז מי שרוצה באמת להרוויח שייעשה כמו תקנת חכמים שאם הוא לא אם הסופרים לא יודעים את הזמן שכתוב בשטר המקורי הם חוששים אולי זה זמן מאוחר יותר שיכתבו שובר בלי לכתוב זמן ואז יכלו להשתמש איתו תמיד עד כאן דף קעא
לצפיה בתכנים נוספים: