העמוד היומי מסכת שבת דף קכו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכו עמוד ב

[מוזיקה] שבס דף קכו עמוד בס נתחיל בעמוד א' שורה השלישית מלמטה אומר רב יוד בר שילת אומר סי אומר רב יוכן חק רב שן גמליאל ראינו מחלוקת לגבי נגר הנגרר אדם נועל את ביתו הוא תוחב איזשהו קנה באדמה כדי שהדלת לא תוכל להיפתח אז רב שמון גל אומר מספיק ייחוד בעל לא צריך מעשה לא צריך שזה יהיה קשור לא כל שכן שלא צריך שיהיה מספיק שהוא יחד את זה לזה ומותר לו לטל את זה בשבת הלוחה קרשן גליאל שאז אין בו בעיה של בוינה ברגע שהוא הזמין את זה לכך זה לא נחשב לבונה בקרקע ומותר לו להשתמש עם זה ומי אומר רבי אוחן נוי שואלת הגמרא רבי וחנון סובר כך של רק רבם גליאל ויהיה מותר להשתמש עם זה גם מצד הבונה שלו שאין פה בונה כיוון שמיוחד לכך וגם מצד לכאורה טלטול אין פה מוקצה בזמו בעלמה מספיק ואות נן כל כיסויי הכלים שיש להם בית אחיזה נטלים בשבת אם יש להם בית אחיזה אפשר לטלטל אותם בשבת ואמרי ד ברשי לאומר אבסי אומר רבי יוחנן והוא שיש תורס לילין מתי אני מתיר ת לטלטל כיסוי של כלי גם כשיש יש אחיזה זה לא מספיק אלא צריך שיהיה לו תירס כלי דהיינו שיהיה לו שימוש ככלי בפני עצמו ורק אז הוא לא הוא לא מוקצה ומותר לטל אותו מצד עצמו אומר רשי רגע אבל ראינו בתחילת הפרק בפרק כל הכלי המשנה הראשונה אמרה שכל דלתות הכלים ניתו נן ודלת אמון ממה שמ שגם דלת ודלת של שידה תיבה ומגדל דהיינו דלת של כלי גם כן ניטל איתו אומר רשי שם מדובר ודלתות שידה כתוב מדובר שמה שיש טרסלי עליהן שהם ראויים לשבת עליהם ראויים לתת עליהם מזונות לקטן ולכן יש לדלת שמה אפשרות להיטלטל מצד מוקצה אבל כאן ב כיסוי של כלי אננו חייבים אומר רבי יוחנן שיהיה עליו תור לי שיהיה לו שימוש בפני עצמו ככלי ורק אז יהיה מותר בכל אופן שואלת הגמרא אז אם ככה איך אתה אומר רבי יוחנן של רקש גם לי לגבי נגר הנגרר שבאיחוד בעלמה מספיק וזה לא בוינה אם זה לא בוינה לכאורה אתה אומר שמותר להשתמש בזה אז זה גם לא מוקצה בשביל מוקצה רבי יוחנן בעצמו הצרחת שיהיה טוררס כלי על כיסוי של כלי אז הוא הדין בנג ניגר צריך שיהיה תרס כלי איזה תרס כלי יש על חתיכת קנה שתוחים באדמה אומרת הגמרא כית מוכנ מדיק טרס כלי אולוב מה תאמר אולי באמת הנגר הזה יש לו טרס כלי ומי בואר אבש בן גליל טרס כלי אולוב לא ייתכן אבש בן גמליאל בעצמו סובר שלא צריך צס קלי ואותן יהה חריות של דקל שגרן לשם ץם חתך אותם בשביל צים לסקה ונמלך עליהן לישיבה צריך לקשר צריך מערב שבת לבוא ולעשות מעשה כדי להראות שהוא מייחד את זה כעת לשימוש של עתר רב ש גליל אומר אין צריך לקשר לפי רב שן גליל מספיק בזמו באלמה שהוא חישב על זה לישיבה ולא לעסקה אז אתה רואה שגליל חולק וסובר שלא צריך תרס כלי על אחריות אז הוא דים בנגר שלא יצטרכו סלי עליהן אז איך רבי חמן פסק כמו רב שמון גמליאל לגבי נגר הניגר תינח מצד בוינה שהוא סובר כמו שלא צריך כושר לא יהיה קשור ותלוי אבל מצד מוקצה צי מה שרב פסק כמו רב שגליל בן עגר מצד בונה אבל מצד מוקצה הוא לא סובר כמוהו הוא יסבור שצריך באמת כדי שיהיה מותר לטלטל אותו צריך ש עליס כלי וזה בנוסף לכך ובזה הוא חולק עלג דרש גלוס רב דרש על הפתח שלש גלו הלוכ כרב אליזר הוא אומר שהל רבז לגבי החלון שצריך שיהיה קשור ותלוי ממרום מדברי למדנו שפד קשים בשבו המשנה האחרונה במסכת מובא שמעשה שהיה מת בחדר אחד ורצו למנוע את הפשיטה התפשטות של הומא על החדר השני אז פקו את החלון שביניהם וגם מדדו על ידי שקשרו זמורה בפיח ומדדו הם יש שם תפח כדי שהטיול לעבור ממקום למקום ולמדו מזה שפור קין א שמותר לסתום וזה לא נקרא אין בעיה במוסיוף או מותר לקשור כך לומדים מהמסה שהיה שם אמר לה אז לכאורה איך אתה אומר שהל חקרה בליזר שצריך שיהיה קשור ותלוי שם אמרנו שפו קיקין הכוונה למרות שה תפיח הזה ששמו שמה איזשהו כלי שסתרו את החלון הוא לא היה מחובר לכך בכל אופן שמו אותו על החלון לסתום את הטו אז אתה רואה שמותר גם בלינו קושו ולוי והרי זה סתם משנה אומר לי הבי מה דיטר משום דקטו סטומה מי אמר שהלכה כמו מה שכתוב שמה בגלל שזה כתוב בסטומה ורב חם פוסק סטומה בכל מקום נג נגר נם סטומי גם הבריה שנגר הנגרר מוד שיטתו שהיא מגבילה לרב לזר שזה בעצם נקמ של רבי יהודה שהוא אומר שצריך כל שקשור ותלוי ורואי שמגיע ל צריך שיהיה קשור ות ורק אז זה יהיה מותר להשתמש בו במדינה וזה מובא כדעה בסטומה זה לא מובא כדעה מסויימת ברגע שיש סטומה גם אם באותו בריס יש לנו את רבי יודה עדיין הסטומה נידון כרבים הרבים כנגד יוכי כרבים אז אם כן יש לנו פה סתומה כנגד סתומ גניגר נמ סתומ אומרת הגמרא ואפילו א רב עדיין שמה זה מסרב שראינו שנהגו ככה במעשה שהיה ואם כן כתוב שם דברים למדנו שפק מדים קוש זה חזק יותר ולכן לא מקבלים את מה שרב צחוק נפחה אמר שלוחה כרב ליעזר אלא הלכה כמו רב שמן גמליאל כמו שרבי חם פסק מותו שלגבי נגר הנגרר לא צריך קשור ותלוי והוא הדין בחלון לא צריך כשור ותלוי דהיינו שהוא מגביל לשיטת חומים בחלון שלא יצלחו כשור ותלוי ולא כמו רב לזר וזה מסתדר עם המס של פקקים למרות שהוא לא קשור ותלוי אומרת המשנה כל כיסוי שיש להם ביס אחיזה תולים בשבס אם יש להם בית אחיזה יש לזה שם של כיסוי של כלי ואפשר לטטר אותם בשבס אומב שומ אמורים בכיסוי קרקוס אבל בכיסוי הכלים בין כך ובין כך נטולים בשבס כיסוי כילים לא צריכים את הביס אחיזה כיסוי קרקוס כן צריכים ולמה כיוון שכיסוי קרקוס זה נראה שהוא בונה אותם באופן קבוע בקרקע אז זה בונה בקרקע זה חמור יותר לכן צריך שיהיה לזה ביס אחיזה שאז ניכר שזה לא הולך להיות חלק מהקרקע אלא זה משהו שמיועד לפתיחה וסגירה אומר רב יהודה בר שילה אומר רב אסי אומר רבי יוחנן והוא שיש טרס כלי עליהן רבי יוחן שראיינו בתחילת העמוד אומר דווקא אם יש לכיסוי הכלים טרס כלי בנוסף לביס אחיזה רק אז יהיה מותר לטלטל אותם אז אם ככה לכאורה יצטרכו להבין נקמה לא חילק כמו רבי יוסי תנ קמה אומר שאם יש בית אחיזה נטולים לשבס ורי ודאי שהוא לא הצריך כל הכלים שיהיה ביס ה חיזב וירס כלי אלא מה צריך לומר שתני קמל לא דיבר על כל הכלים ישנם כלים שלא צריכים ביס ה חיזה אז אם כן במה הם נחלקו בקרקע הוא ודאי מודה שצריך ביס ה חיזה כי אם לא זה נראה שהוא בונה משהו בקרקע באופן קבוע בכלים אתה אומר שחלק מהכלים לא מצריכים ביס חיזה כי לא יתכן שבכל הכלים צטו גם ביז חיזה וגם טרס קלי ברגע שזה טרס קלי אז ודאי שוא מותר בטלטול אז במה המחלוקת ביניהם אומרת הגמורה כולם מכיסוי קרקוס אם יש להם בזיזה אלו לוי זה אין מחלוקת לגבי כיסוי שבקרקע כיסוי הכלים אף הגד ביס חיזה כיוון שיש לרס כלי אז ודאי שמותר לטלטל את זה גם בלי בס חיזה כי פליג בכלים דברינו באר כלי כזה שהוא מחובר בקרקע הוא חיבר בתית איזה כלי בקרקע פה המחלוקת ביניהם מרס הגזר רסב גזרים נקם סוברים שאם יש להם בס חיזה טולין ואם לא לא כי גוזרים אוטו קרקע ומר סוב לא גזרים ועל זה רבי ישי בא ואומר לא כיוון שזה כלי אז כיסוי כלי לא צריך שיהיה לו ביס אחיזה בכזה מקרה ולא גוזרים אוטו כילים אוטו כיסוי שנמצא בקרקע לישנה אכינה וזה כאין לישני הראשונה רק נוסח אחר כי פליג בכיסוי תנור תנור שהוא כלי שמחובר לקרקע כאן המחלוקת ביניהם מר מדמ לכיסוי קרקע מר מדמ לכיסוי כלים האם זה כמו קרקע כיוון שזה מחובר לקרק ויצטרכו בס אחיזה או זה כמו כיסוי כילים ושמה לא צריך כיסוי כילים כיוון ש סוף סוף את התנור הזה נדון אותו כמקרה ככלי ולא כקרקע כך סובר רבי יוסי אדון הלך כל הכלים בלי נדר אומר את המשנה מפנין אפילו ארבע וחמש קופו של תבן ושל טבו מפני האורכים מפני ביטול בסדש נראה כאן בפרק כמה וכמה דברים שאסרו בשבס משום תרכה אבל ישנם צרכים מסוימים שלצורך זה התירו כן לצרוח בשבס מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחן יש לו אוצר של תבואה היו שם מונחים קופות ערימות של תבן חבילות חבילות אז מותר לו לפנות מפני האורחן שהוא רוצה להרח אותם ולהושיב אותם שם ומפני בידו לס מדרש שאין לו מקום למסור שיעור אבל לא את ה אוצור הגמורה תסביר מה הכוונה ו לא אתת ה אוצור שאז יש חשש כן שהוא יכול להגיע לחילול שבש וזה אסור ואומרת הגמורה אבל אומרת המשנה כל מה שהיתר לפנות זה דווקא בדברים שהם לא מוקצה מצד תרכה התרנו משום אורחין או משום ביטול בס המדרש אבל מצד מוקצה אם זה דבר שלא ניתן לאכילה בשבת אז יהיה אסור כי זה מוקצה כל מה שמותר זה דווקא בדבר שהוא לא מוקצה ומביאה הגמור רשימה של דברים שהם לא מוקצה מפנים תרומת וירו זה ראוי לקונים הוא דמאי למרות שזה דמאי שמסופק צריך להסר אבל רוב המאורות משנ לכן זה נחשב דבר שראוי למאכל זה גם ראוי לעניים ומסרי שנית לו טרומו מ וגמור תבאר כל מקרה לגופו מה מדובר ולמה מותר באכילה ומה שד שדו והטור מוס היובש מפני שהוא מאכל לעיזים אז זה ראוי לבהמה לזים לכן זה לא מוקצה אבל דברים שהם מוקצה אסור לא את התבל ולא את ממהר שלא וס ולא את מזה שני וקדש שלא נבדו ולא את הלוף ולא את החרדל אב שן גליאל מתיר בלוף פני שהוא מאכל ין אז זה דבר שהוא כן ראוי למאכל שבעלי חיים ולכן זה לא מוקצה חביל קש חביל עצים חביל זרדין אם הא תקינה למאכל בהמה מטלטלי נותן כיוון שדבר שהוא למאכל בהמה מותר מותר בטלטול בשבת ואם לאו אין מטלטלין אוס אומרת הגמורה מה זה אפילו ארבע וחמש קופוס אשתה חמש מפנין ארבע מבוי אם מותר לפנות חמש קופות אז פתום מפנין חמש קופות למה צו ארב וחמש או מב חיס ד ארבע וחמש הכוונה אם יש לו חמש קופות של תבן באוצר שיפנה ארבע מתוכם אבל אחד תחתון ישאיר כדי שלא יגיע לקרקע ואז הוא יבוא להשוות גומות כשהוא רואה את הקרקע חשופה והיא יש בה כל מיני גומות חורים אז הוא יבוא להשוות אותם לכן את התחתון את החמישי שלא יוציא הי כד אמרה ארבע מאוצר קטן וחמש מאוצר גדול הכוונה תלוי ממה ארבע אם זה אוצר קטן וחמש אם זה אוצר גדול ומה הי אבל לא את הוצו דיינו ואז באים לומר אבל יותר מחמש אסור אפילו עם האוצר ענק יותר מחמש כבר לא התירו לטרוח חד כדי כך ומה הי אבל לא את הוצו שלא יתחיל בויצו חילו לפי זה שאנחנו אומרים אבל לא את הוצו לפי הפירוש הראשון אבל לא אתת הוצו הכוונה לא את החמישי ארבע וחמש אבל לא את האחרון את החמישי כיוון שאז הוא מגיע לקרקע לפי הפירוש השני שאמרנו חמש הכוונה 500 מוצר גדול אבל אשו יותר מחמש כיוון שאז תרכ יסרה אז מה זה אבל לא את הוצו שלא יתחיל בויצו חילו דהיינו אם זה דבר שהוא קצא אותו מדעתו והוא הלך ושמר אותו לא חשב כלל להשתמש בזה בשבת עוד מעולם לא הוציא משם תבואה אז זה אסור כיוון שזה מוקצה מדעתו ומני רבי ודד מוקצה ואז אם כן המשנה הא כשיטת רבי וד שסובר שיש מוקצה ואסור בדבר שהוא לא תכנן להשתמש בו ושמואל אמר פירוש אחר ל משנה ארבע וחמש ארבע וחמש כדי אמריש זה הכוונה כדרך בני אדם שמדברים ארבע חמש קופות אבל אין נמי אין פה איזה משמעות לארבע וחמש בפני עצמו והי בוי אפילו טונ מי מפנין אבל באמת מותר לו לפנות גם הרבה ומה יבל הוצר שלא יגמור כולו דיל מאוסי לאש גומוס אבל התחומה תחיל ומני רב שימני דס למוק אב להתחיל באוצר אין את ההגבלה שאמרנו אבל לא את הוצר לפי הפירוש הזה אנחנו מסבירים אבל לא את הוצר הכוונה לא את השורה התחתונה שהוא יבור ח לבוא לשי גומות אבל מצד אוצר שהוא לא השתמש בו מעולם אין בעיה שהוא יקח ממנו פעם ראשונה כיוון שזה כשיטת רב שימן שלא סובר מוקצה וממילא אין פה בעיה אז אם כן ראינו כאן לגבי כלים שהלכה כרב שמן גליאל שנגר הנגרר מותר לטטה אותו גם כשהוא לא קשור ותלוי כך אומר הבי חנון שאלנו מדברי הבי חונן שאומר לגבי מוקצה בכיסוי כלים צריך שיהיה לו כלי ובן נגר לא שיך תרס כלי אז אנו אחנ ממה שהוא פסק גמליאל מצד אלחס בונה שאין פה בוינ גם כש הנגר לא קשור ותלוי צד מוקצה עד שאין לתר הסלי באמת יהיה אסור אמרנו רבי צחוק נפחה דרש לחק רב לזר אבל שאלנו מהמשנה בסוף המסכת ששם יש מסרב שכתוב שמותר גם בלי קשו ותלוי וזה מסתדר עם רבי יוחנן שפסק שהלוח כרב לזר של לא צריך קשוב שלג שם גליאל שלא צריך כשוות תלוי ואז אם כן לגבי חלון שאנחנו משווים לנגר אז הלכת תהיה כמו נקמה שלא צריך קשור ותלוי אמרנו כיסויי כלים צריכים שיהיה בת אחיזה רבי יוסי אומר דווקא בכיסויי קרקע אבל לא בכיסוי כלים רבי יוחנן ש הוסיף שצריך שיהיה יר סלי לכיסוי כלים אז ממילא אמרנו ככה שבכיסי קרקע דינו כלים ש אם הוא בא לכסות את הקרקע זה נראה בו הנה נראה שהוא הולך לעשות את זה בצורה גבוהה כך אז חייב בשחי זה וכיסוי כילים לא חייב בשחי זה כיוון שיש תרס כלי כמו שרבי יוחנן אמר אבל המחלוקת ביניהם בקרקע שמחובר בכלי שמחובר ל הקרקע האם לדון את זה ככלי או כקרקע דוגמה נוספת לישנה נוספת שהגמר מביאה את זה כדוגמה מסוימת בתנור שנור הוא כלי שמחובר על הקרקע שבזה נחלקו המשנה הביע שמותר לפון ע אפילו 45 אה קופות מפני האורחים או מפני ביטו בס מדרש אבל דווקא דברים שהם לא מוקצה ולא ואין בזה בעיה של טלטול מצד שזה לא ראוי למאכל כמו המשנה הביע רשימה של דברים שהם מוקצה ורשימה של דברים שהם לא מוקצה מה זה הלשון ארבע וחמש אז או שיש פה שתי לישס ורב חסדה שהכוונה או ארבע מחמש שלא יגיע לשורה התחתונה לקופה החמישית כיוון שאז הוא יבוא לשבות או ארבע מעוצר קטן לש נוספת ברב חסדה ארבע מעוצר קטן חמש מעוצר גדול ושמואל אומר שרב וחמש דמר אינש אבל באמת מותר לפנות אפילו הרבה יותר לפי הלשנה השנייה אמרנו שאם זה 500 צר גדול חמש ולא יותר אבל לא יצ ב גביל שזה פעם ראשונה שהוא מוציא שלא יוצא משם כיון שזה כרבי זה שיש מוקצה לפי לפי שמואל מותר לפנות אפילו הרבה וזה הולך על איבד רב שימן שאין לו מוקצה כל מה שכתוב אבל לא אוצו הכוונה שהוא לא יגמור עד הסוף כיוון שהוא לא יגיע לאשו גומוס שזה גם רפש מודה בפסיק רי שהוא יכול לח שיש חשש שיבוא להשוות גומוס ולכן אסור לו להוציא את השורה האחרונה שנמצאת צמוד לקרקע [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: