העמוד היומי מסכת שבת דף קה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קה עמוד א

[מוזיקה] דף קה עמוד א' עשרת הדיברות נפתחים במילה אנוכי אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצריים מבית עבדים וכולו דורשת הגמרא בעמוד שלנו בעוד כמה דקות נראה את זה אנוכי ראשי תיבות נה נפשי כתבית יאת כביכול אומר הקדוש ברוך הוא אני עצמי כתבתי ונתתי לכם לבני ישראאל את התורה בפשטות הקדוש ברוך הוא מתכוון לומר לנו אני עצמי לא על ידי מטווחים לא על ידי שליחים אני עצמי כתבתי את התורה ונתתי אותה לכם אבל אומרים הצדיקים יש כאן משהו הרבה יותר עמוק הרבה יותר מרומם הרבה יותר מחזק אומר הקדוש ברוך הוא הנה נפשי כתבית יהבית כתבתי את נפשי ונתתי אותה בתוך התורה זאת אומרת התורה היא כביכול חלק ממני עצם מעצמי ובשר מבשרי מילות התורה כך כותב בעל התניה הם בעצם הקדוש ברוך הוא בעצמו שצמצם עצמו ללבוש השתלשל עד לעולמינו עולם החומר ואותיות התורה כשאנחנו זוכים ולומדים את התורה הוא כותב בלשון כזו כאילו הוא מחבק את המלך בעצמו אמנם זה על ידי לבושים זה על ידי כיסויים זה על ידי כל מ כל מיני דברים שבאמת אין לנו כל כך השגה מה זה אומר לתפוס את המלך בעצמו אבל איך הוא כותב אין כ אין כל חילוק בין אדם שמחבק את המלך כשהוא לבוש חולצה לבין אדם שמחבק את המלך כשהוא לבוש חליפה בשניהם הוא אחוז ותפוס בחיבוק עם המלך כך אנחנו צריכים לדמיין ולחשוב כש אננו ניגשים ללימוד התורה אנחנו כביכול משתעשעים יחד עם מלכו של עולם עם הקדוש ברוך הוא האותיות של התורה הם חלק ממש מהקדוש ברוך הוא נכון על ידי כיסויים על ידי לבושים אבל עדיין חלק חלק אלוקה ממעל של הקדוש ברוך הוא איך אנחנו לא פוצרים כל יום בריקוד כשאנחנו זוכרים ללמוד את דברי התורה באמת לא מובן אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קה עמוד א' למעלה כתב אות אחת נוטריקון ראינו במשנה שאדם שכותב אות אחת ובעצם מסמן עליה כדי שידע קורה שכאן מדובר בי טריקון והוא התכוון למילה מלאה רבי יהושע בן בטרה מחייב וחכמים פותרים ראינו במשנה השאלה אם אני מחשיב את זה כמילה אחת כמילה שלמה היא חשובה כמילה שלמה ועל כן אני מחייב או שבתכלס הבן אדם כתב כאן רק אות אחת ועל כן הוא אינו התחייב אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא בוא ואביא לך ראייה מן התורה שהתורה משתמשת בעצם בלשון של ראשי תיבות לשון של נוטריקון מנן ללשון ות ריקון מן התורה שנאמר הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו עד היום קראו לך אברהם מהיום יקראו לך אברהם מדוע שנאמר אב המון כי אב המון גויים נתתיך נתתי אותך אב להמון גויים בעצם מיותר המילה המון מיותרת אב גויים נתתיך אלא זה מגיע לדרשה כי אב המון גויים נתתיך דורשים את המילה אב ואת המילה המון בראשי תיבות א' מגיע לומר אב נתתיך לאומות בחור נתתיך באומות אתה נבחר מהמהם המון המון המילה המון נדרשת כך המילה האות ה כדרכה מתחלפת באות ח' חביב נתתיך באומות מלך נתתיך לאומות ותיק נתתיך באומות ותיק זה בעצם שפל ועניו וזריז כך אומר רשי נאמן הנון האחרונה זה נאמן נתתיך לאומות אנו רואים שכבר התורה הקדושה השתמשה בלשון ריקון רבי יוחנן דידה אמר אנוכי המילה שפותחת את עשרת הדיברות גם היא נדרשת נוטריקון אנה נפשי כתיבת י אבית אני עצמי כתבתי ונתתי לכם את התורה רבנן האמרי אנוכי נדרשת בצורה שונה המירה נעימה כתיבה יאיבה זה בצורה נעימה נכתבה וניתנה לעם ישראל ק דאמרי אנוכי למפריע יאיבה כתבה נאמנין המרה כדי לומר תורה שנכתבה ונאמנים המריע נכתבו בדיו קרב והכל אמת שריר וקיים דו רבי נתן אמרי עוד מילה שכתובה בתורה וגם היא משמשת פירושה בראשי תיבות כי ירת הדרך לנגדי בלעם מכה את האתון הוא יוצא לקלל בלק שולח אליו שליחים שיבוא לקלל את בני ישראל הוא יוצא ואז האתון בעצם פעם אחר פעם נוטת החוצה מהדרך פעם אחת במשעול הקרמים פעם אחת הולכת בשדה וכדומה הוא מקה אותה ואז הוא אומר כירת הדרך לנגדי בפשטות זה לשון של מהירות כאן דורשת הגמרא ואומרת כירת אתה יודע מדוע האתון באמת נטתה לצד יראה ראתה נטתה היא ראתה את המלאך היא פחדה ממנו ועל כן היא נטתה לצד המילה ירת נדרשת גם כן כנות ריקון דבי רבי ישמעאל תנה מילה נוספת שנכתבה בתורה וגם היא נדרשת כנות ריקון יש מצווה להביא בכל שנה קורבן העומר המגיע ביום השני של חג הפסח הקורבן הזה מגיע משעורים ואומרת התורה תביא אותו גרס כרמל פירושו כך אומר רבי ישמעאל כרמל נדרש כ טריקון קר מלא כשם שהקרמל ונפוח ב נוצותיו כך גם השעורים שאתה מביא לקורבן יהיו עורים לכים ש הגרגר גודש את כל הקליפה וכביכול נראה נפוח ומלא כך יראו השעורים ואל תביא אותם כשהם יבשים זה נדרש מהמילה כרמל רבח הבר יעקב אמר כתוב בנביא כשדוד המלך יוצא מירושלים נטפל אליו שמי בן גרה ומקלל והוא קיללה נ קללה נמרצת הוא קילל את דוד המלך וכאן הוא פותח את הנוטריון של המילה נמרצת ודורש בראשי תיבות מה היו כללותיה של שמי בן גירה כלפי דוד נמרצת נוטריקון נואף הוא מואבי הו רוצח הו צוררו כיוון שהמאהב הם צוררים אם לכם כפי שכתוב בתורה תואבה הו והוא לא ראוי למלכות כך כי ללא שמאי בן גרה זה היה הקללה ובמאמר מוסגר דוד נשאר בקור רוחו ואומר אלוקים אמר לו כלל נשאר באמונה וביטחון שהקדוש ברוך הוא הוא זה ששלח את שמי בן גרה כללו רב נחמן ברי יצחק אמר כשאחי יוסף מגיעים למצרים ועוברים את כל הבלאגן מרגלים אתם יש לכם אחד תשאירו פה לאחר מכן הוא מעליל עליהם שהם גנבו את הגביע הם מגיעים אליו ואומרים מה נאמר לאדונים מה נדבר ומה נצטדק נצטדק זה חלק מטענותיהם כך דורשת הגמרא נכונים אנחנו צדיקים אנחנו טהורים אנחנו דקים אנחנו קדושים אנחנו כך הם אומרים לו מה אתה נטפל אלינו מה אתה רוצה מאיתנו כלום שום עוון אין בנו ולא היה בנו אומרת המשנה הקדושה עכשיו אנחנו ממשיכים בעצם לדבר על דיני כתיבה וכבר הזכרנו את העניין הזה בעצם אנו יודעים וראינו בכל רחבי המסכת כשבן אדם עושה עבירה מסויימת בשוגג חייב חטאת אם הוא עשה את אותה עבירה שוב פעם הוא לא חייב חטאת נוספת אלא אם כן נודע לו בינתיים ששבת היום או שהמלאכה הזו אסורה זאת אומרת נודע לו שהוא בעצם עשה דבר אסור לאחר מכן הוא שכח שוב פעם ועשה את המלאכה הזאת בשוגג חייב עוד פעם חטאת כי עצם הידיעה מחלקת עכשיו מה קורה הכותב שתי אותיות בשתי אלמות בעצם בכל פעם הוא עשה רק חצי שיעור כתב אות אחת שעליה לא מתחייבים לאחר מכן נודע לו שאסור שוב הוא שכח וכתב אות נוספת מה הדין בזה נראה בכך מחלוקת במשנה אדם שכותב אחת שחרית ואחת בן הארבעים אות אחת על הבוקר של שבת אות אחת שבת אחר הצהריים אומר רשי חידוש מדהים גם כאן כיוון שהיה לו בזמן שעבר ביניהם מספיק זמן בשביל שיוודא לו גם אם לא נודע לו עדיין אני מחשב את זה וזה יהיה תלוי במחלוקת של רבן גמליאל וחכמים האם יש ידיעה לחצי שיעור או לא ואם כן יש כאן שני דינים במשנה א' בן אדם שכותב ונודע לו בינתיים ב' בן אדם שהיה לו מספיק זמן בשביל שיד ו ביניהם רבן גמליאל מחייב וחכמים פוטרים מסבירה מיד הגמרא במיק מפלגה רבן גמליאל סבר אין ידיעה לחצי שיעור ולכן כיוון שאיין ידיעה לחצי שיעור אני לא מחשיב את הידיעה באמצע לשום דבר בעל משמעות אני מחבר את הכתבות יחד והוא מתחייב על כתיבת שני אותיות ואילו ר בננס הי יש ידיעה לחצי שיעור הוא ידע ביניהם זה מחלק ואם כן הוא לא עשה כאן מלאכה בבת אחת והוא לא מתחייב חטאת הסברנו את המשנה לפי רשי תוספות ושער ראשונים שוללים מכול וחול הם אומרים אין מציאות כזו שיש זמן מסוים שבו בו האדם היה אמור לדעת וגם אם הוא לא ידע עדיין אני מחשיב את זה כידיעה אין כזה דבר אם כן המשנה היייתה אמורה לתת לנו זמן מסוים אם עבר זמן כזה זה כבר נחשב זמן שהוא היה אמור לדעת ועל כן הם שוללים מכול וכול ואומרים שהמשנה מדברת על דין אחד בלבד הכותב שתי אותיות בשתי אלמות וביחד זאת אומרת והוא כתב גם אחת שחרית ואחת בין הארבעים עליו שהיה מרחק כל כך גדול ביניהם בין שתי האותיות אף על פי כן רבן גמליאל מחייב זה דין אחד שמגיע להדגיש את חידושו העצום של רבן גמליאל ש ל שבאמת נודע לו בינתיים והוא גם כתב אותם בהבדלים כל כך גדולים אחת בבוקר ואחת בין הארבעים בכל אופן חייו הדרן הלך פרק הבונה בעזרת השם ובלי נדר נזכה לחזור עליו שוב ולזכות לסיים מסכתות וספרים נוספים אתם כבר מכירים את ההתרגשות שלי כשאנו מגיעים לסופי פרקים וברוך השם כאן אנו זוכים מדי כמה ימים לסיים פרק נוסף אשריכם תלמידי חכמים נלך יחד בעזרת השם מחי לל חיל אומרת המשנה הקדושה אנחנו עוברים לפרק ההורג מלאכת ההורג כפי שאמרנו מדובר על אדם ש הורג בגד בוא נרחיב בעניין בוא ניכנס ישר לדברי המשנה רבי אליעזר אומר ההורג שלושה חוטים בתחילה בעצם כשהוא מתחיל את הריגת הבגד פחות משלושה חוטים לא נחשבים כמשמעותי ועל כן אם הוא יהרוג פחות משלושה חוים לא תחייב אבל לאחר שהוא כבר התחיל בהריגת הבגד כפי שראיינו בימים הקודמים מספיק הריגה של חוט אחד שורה אחת שהוא הורג בגובה הבגד רוחב נדבר בהמשך שורה אחת שהוא הורג כבר מתחייב כיוון שהוא עשה פה דבר בעל משמעות הוא בעצם המשיך בגד קיים ההורג שלושה חותים בתחילה ואחת להרג חייו חכמים אומרים מה פתאום חולקים ואומרים בין בתחילה בין בסוף שיעורו בת חוטין תמיד שני חוטים נקראים דבר משמעותי בין כשהוא מתחיל את הבגד ובין כשהבת באמצעו פחות מכך זה שום דבר גם כשהבת באמצעו ממשיכה המשנה ואומרת העושה שני בתי נירין וכאן חשוב לי להביא את התמונה שלפנינו כדי שנבין בדיוק איך זה עבד בזמנם ככה היה נראה הנול התעשייתי על כל פנים היה גם נול ביתי בו הקרות הבית היו משתמשות הוא היהה נראה בעצם אותו ון אבל קצת שונה כאן זה תעשייתי אנו רואים את הכובד העליון הכובד התחתון בעצם כל מה שצריך חוטי ה חוטי האורך כרוכים עליו ועוברים דרך שתי חלונות שהם השני בתי נירין המפורסמים הם עוברים דרך החלונות הללו והם מחוברים לדוושות כך שכל פעם הוא מרים חלק מהחוטים ואז אני לוקח את אותו את אותו קוליר איך שזה נקרא שיש בידו של אותו בן אדם שעליו מלופפים חוטי בעצם עליו קשור ומלו חוט הרוחב ואז הוא מעביר אותו פעם ופעם נוספת כאן יש דבר שלא רואים שזה בעצם נקרא מסרק כפי שנראה בהמשך של תפקידו לאחר שאני מעביר את חוט הרוחב להדק אותו כדי שיהיה בצורה טובה שיהיה הרוג בצורה מהודקת וצפופה זה השני בתי נירין ואז בוא נמשיך בוא נראה מה אומרת לנו המשנה העושה שני בתי נירין בנירי או בקרוס נראה בגמרא מה זה בדיוק בנפה או בקברה או בסל בעצם בכל דבר הרוג הוא עושה שני כליות שני בתי נירין זה בעצם שהוא מעביר את החוטים בתוך הבתי נירין או בכל דבר אחר אתה הורג עלי לולב כוי שלך המפורסמים כל פעם שאתה עושה שתי כליות שתי עיניים וכדומה על כל אלה חייו והתופרת תפירות והקורא על מנת לתפור שני תפירות זה בעצם כבר לא עניין של ריגה אדם שתופר שתי תפירות זה דבר מספיק חשוב וכן הקורע זה דווקא על מנת לתפור כפי שנראה אדם שמקלקל פטור דווקא אם הוא קורע על מנת לתפור שתי תפירות שזה דבר חשוב אז הוא מתחייב בעצם ראינו בדברי המשנה את שיטת רבי אליעזר שאומר כשאתה מתחיל בהריגת הבגד פחות משלושה חוטים לא נחשבים רק שלושה חוטים אתה מתחייב עליהם כי הם נחשבים להתחלת בגד לדבר משמעותי אומרת הגמרא היה גרסה אחרת במשנה כית הרב יצחק תני שני הוא אמר שרבי אליעזר סובר שבתחילת עשיית הבגד מספיק שני חוטים כבר אתה מתחייב על הריגתם שואלת הגמרא ונ תנן שלושה סתכל במשנה שם כתוב במפורש תחילת עשיית הבגד שלושה חוטים ולא שניים עונה הגמרא לו קשייה באמת הגרסאות שניהם אמת לאמיתה אבל אב אלימה אב קטינה תלוי אם זה חוטים אבים או חוטים דקים והגמרא מיד מסבירה אמרי לה לה גיסה ואמרי לה לאי גיסה זאת אומרת כך אמרי לה לא גיסה לצד זה ש לוק הוא בעצם לצד ההוא מה זה אומר לי מאם החוטים אבים תלתה לא סטרה טרי סטרה חוטים אבים רק אם יש שלושה חוטים שלושה שורות זה על גב זה אז זה באמת יציב חזק זה מתקיים פחות מכך זה לא מתקיים ועל כן יהיה פטור ואילו בדקים קטינה בגלל שזה קטן ודק טרינ מי לוסטרה וכבר על שניים הוא התחייב אז מה שאמר רב יצחק שניים הוא מדבר על חוטים דקים שמתקיימים כבר בשני חוטים אבל העלים צריכים שיהיו שלוש אחרת הם מתפרקים ואמרי לגיס זה בדיוק להפך קטינ לט ה ידי את רלו ידי חותים דקים פחות משלושה את הקל לא רואה אותם חייבים שלושה זה נקרא דבר משמעותי אבל בעלמה טרי נמי ידיה וחוטים אבים כבר בשניים אתה תתחייב כי רואים אותם והם נחשבים כדבר משמעותי בכל אופן מה שברור שגרסתו של רבי יצחק לא חולקת על משנתנו זה מדובר בחוטים אבים זה בדקים כאן כבר יש גרסאות מתי כך ומתי כך אבל הם לא חולקים אומרת הגמרא תניה הורג שלושה חוטים בתחילה ואחד על הריג חייו כמובן אנו רואים מיד שיטת רבי אליעזר ואילו חכמים אומרים בין בתחילה בין בסוף שיעורן שני חוטים והם מביאים תוספת ובשפה רשי אומר היו נוהגים לעשות את שפת הבגד ממין אחר היו עושים את זה בצורה מיוחדת ושם חייב על שני חוטין ברוחב שלושה בתי נירין זאת אומרת עדיין על שני חוטן אבל הרוחב מצטמצם כפי שאמרנו מחר במשנה מעבר לדף נדבר על הרוחב שכל העורג בגד על האורך דיברנו או שלושה או אחד או שניים שיטת רבי אליעזר וחכמים בתחילה באמצע על הרוחב לא דיברנו שם נראה שכל הורג מתחייב ברוחב מלא עסית מלא עסית זה בעצם הרווח שיש בין האצבע למ כשאתה פותח אותם בתנועת וי המפורסמת הרוחב הזה עליו חיייבים אבל כאן אומרת הגמרא חכמים סוברים שעל השפה חייבים גם בפחות מכך גם ברוחב שלושה בתי נרים והסיבה היא פשוט מאוד כיוון שהשפה נחשבת כמשמעותית בפני עצמה היא לא חלק מבגד שאז אני צריך להגיע לרוחב משמעותי השפה אנשים היו נוהגים להרוג אותה בנפרד כשהיא צרה יותר ועל כן כבר בוחו שלושה נרי תתחייב ובאמת מדגימה הגמרא למה זה דומה להורג צלצול קטן שאדם הורג חגורה קטנה שבעצם זה הבגד כולו זה לא חלק מבגד פה כל הבגד הוצר ואז הוא באמת מתחייב שני חוטים ברוחב שלושה בתי נירין ועל כן גם בשפה שהיא משמעותית בפני עצמה מתחייב ברוחב קטן יותר מהנורמה שזה מלא עסית מביאה הגמרא ובעצם אומרת הגמרא הברייתא שראיינו כאן ששם כתוב בתחילה הורג שלושה חוטים בתחילה ואחד על הריג חייו סתם הכ רבי אליעזר אנו רואים סתם משנה אין בעצם שם של התנה שכותב אותה ושם כתוב כשיטת רבי אליעזר תניה ידח מביאה הגמר הבריתה נוספת ההורג שני חוטין על הגס זאת אומרת כבר יש כאן הריג קיים והוא מוסיף עליהם שני חוטים ועל האמרה האמרה כאן לא מדובר ע שפת הבגד כפי שדיברנו סביב הבגד אלא תחילת הבגד כשאני מתחיל לייצר אותו גם שם אני חייב לאחר שני חוטים אנו רואים כאן מיד בעצם כשיטת חכמים רבי אלי אזר אומר אפילו אחד בעצם הריג קיים שאתה מוסיף עליו אפילו אחד אתה כבר חייב ובשפה השפה שבעצם עליה דיברנו למעלה שמדובר בשפה שנמצאת סביב הבגד ו וה ממין אחר ויש לה משמעות בפני עצמה אז באמת חייב כבר בשני חוטן וחב שלושה נרין חייו הלמה זה דומה כפי שאמרנו להורג צלצול קטן שכבר מתחייב בשני חוטים על רוחב שלושה בתי נירין וכאן אומרת הגמרא פה יש לנו סתם הכ חכמים העוג שני חוטים על הגס ועל האמרה חייו שחייבים בשני חוטים גם לאחר שבעצם חלק מהבגד קיים וגם בתחילתו פה אנו רואים סתמה כרבנן ממשיכה הגמרא ואומרת העושה שני בתי נירין מהי בניין כתוב שהוא מעביר בניין אמר ר הבי טרטה בבת נירה וחדה ב נירה כפי שראינו בתמונה הוא מעביר את החוטים בתוך החלונות הנקראים בתי נירין ועל כך הוא מתחייב בקירוי שגם אם הוא מעביר את החוטים בקי רוס גם כן מתחייב מהי בכיוס אמר רב מצוייה כפי שאמרנו היה בעצם את הנול התעשייתי ששימש מפעלים וכל מיני אנשים שהיו צריכים כמות סיטונאית וגדולה והיה בעצם את הנול הביתי שבו השתמשו אנשים כדי להרוג כמות קטנה יותר של בגדים זה היה נראה בצורה שונה והיה נקרא שמו בכירום אדם שכושר זה לא היה עשוי חלונות אלא עם קנים וכדומה אדם שקושר את החוטים שמה בנירי שהיה לאותו דבר שהיה לאותו קירוס גם כן מתחייב והתופרת שתי תפירות ראינו במשנה תופר שתי תפירות חייב שואלת הגמרא רגע התנינה באבות מלאכות פתח את המשנה בעצם המשנה שממנה מגיע הכל שבא כתוב את כל אבות מלאכות כבר כתוב שם בפירוש וה תופר שתי תפירות עונה הגמרא צודק אין בזה חידוש משום דקב למתנ סיפה לגבי קורע והקורה על מנת לתפור שתי תפירות לכן קטן נהמי התופר אבל באמת התופר אנחנו כבר יודעים שואל את הגמרא גם את זה אנחנו כבר יודעים והקורא הנה מתנה באבות מלאכות אלא משום דקב למתנ סיפה שזה המשנה הבאה אדם שקורא בחמתו ועל מתו זה כבר לא נכתב אני רוצה לכתוב ענייני קריאה אני מתחיל עם הקורה על מנת לתפור שזה הנורמה ואני פותח קודם תופר שתי תפירות לכן מגיע בעצם זה מתגלגל ובה בשביל הדינים החדשים שאני רוצה לשנות של הקורע בחמתו ועל מתו והקורה על מנת לתפור שתי תפירות שואלת הגמרא איך היא משכחת לם מי קורה על מנת לתפור אל תקרא ודי עונה הגמרא פשוט מאוד דבדי בק ס זאת אומרת אדם תפר ויצא לו משהו לא נוח יש כאן איזשהו כיס איזה בליטה באמצע הריג הוא חייב לפתוח את התפרים ולתפור אותם מחדש זה ה קורה על מנת לתפור והוא מתחייב כשהוא קרא על מנת לתפור שתי תפירות בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: