נעל שהתלכלה בבוץ – האם מותר לשפשפהּ בקרקע?- ש"ב ד' - ו'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

נעל שהתלכלה בבוץ – האם מותר לשפשפהּ בקרקע?- ש"ב ד' - ו'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סמ ש בז עיב ד כאן עסוק לגבי מבש מבש שהיה במקום מגהץ בזמנם זה היה כזה כלי שהיה עשוי משתי לוחות ושמו את הבגדים בן שני הלוחות והצמידו את שתי הלוחות וכך הבגדים החלקו אומר המחבר מבש תלוי של בעל הביס אם הוא ביתי מתירס מותר לפתח אותו ליט ממנו בגוד ך השבס שלא לצורך השבס אסור הוא הדין שאסור לרוש בו בגדים כי זה צורר חול זה הכל אם הוא ביתי ושל אומן אוסום שו ווב בחוזקו ורוסו מלסטר כיוון שהוא תחוב מוד בחוזקה שתי הלוחות צמודים זה לזה חזק אז אם הוא מתיר את זה בשבת זה נראה כסתירה של הכלי של המכבש מביא השמור מכלו ספסקי מה קורה אם כבר היה פתוח קצת מערב שבס יש אומרים שאף על פי כן אסור להתיר כולו להוציא משם את הבגדים ויש מקילים אבל אם היה כולו פתוח אז ודאי שמותר להוציא משם את הבגדים הם לא מוקצים ונעבור לסעיף ה כאן מדובר לגבי שפשוף אחרי כביסה אז נראה שיש הבדל באיזה בגד מדובר חלוק זה הכותונת בגדים תחתונים שלושים לאח כביסה ומקשה ומש שמוס בידיים לרק חוי וכמו שנראה בהמשך מדובר בפשתן עשוי מפשתן בכל זאת מותר לסוס בשבס שאיין מסכב אלו לרק חו הוא לא מתכוון לצחצח להוציא את הלבנות שלו אלא לרכך אותו אבל גוריס מויש טוען שאם אי אפשר ללבוש את החלוק בלי ריכוך אז אפילו שזה לא תיקן גומור אבל מדי רבון עדיין אסור אומר המשת ורו מותר רק לשפשף בידיים אבל לגלגל על גבי כלי כמינה כ שהיה בזמנם אסור וכמו כן אסור לעשות קמטים בדברים מכובסים על ידי כלים שעשויים לכך אבל אומר המחבר סודר זה בגד חיצוני אוסו בין לשפשף מבפנים בין בחוץ שמסכם בשפשוף לצחצח ומלבן מביא המשור מרשי כי הוא מקפיד על ליבו וזיו של סודה יותר מקוונת החלוק שדיברנו שם אומרים שהכוונה רק לרכך טוען המשת בו שאם בחלוק הוא מתכוון באמת לצחצח להרות את ליבנו זהרו אז ודאי שאסור כמו בסוד הגור מוסיף הרמו וכיבים דהיינו קובעים מפשתן אומר המשור השר כלי פשטון דינון כסוד כיוון שהם קשים רחיצת בכלי פשתן וריקון זהו לי בונם ה בחלוק מותר אפילו שהוא פשתן שהוא מלבוש תחתון הוא לא נראה מבחוץ המסו הוא מתכוון רק לרכך ולא לצחצח סיבוב כאן מדובר לגבי תיט שנמרח על רגלו על המנהליים שלו איך הוא יכול להסיר זאת אז כמו שנראה בסיום הסעיף ודאי שמותר לקחת טישו כזה דבר בזמנם חתיכת חרז ולהסיר זאת השאלה היא האם מותר בקינוח בקרקע או בכותל אז אז נראה כאן שלוש דעות תית של רגלו אויל מין אולוב מקחו יכול לקנח את התית בכותל בכותל של אבנים מדובר אבל לא בקרקע דילמה אוס לאשו גומוס הוא יבוא לסתום חור להשוות גומה בתית הזה לכן אסור לקנח בקרקע כמובן בקרקע שזמנם לא מרוצפת ויש משו איסר אב בקוס לא רק בקרקע מדובר בקוטל של אבנים שאז הוא נראה כש פלבין מזקו ולפי שיטה זו אין מקנחים אלא בקורה או על גבי אבן או בכותל של עץ הגשה הזך מצדד שבניינים שלנו לכל הדו זה לא נחשב כמו יסיף על הבניין שכן בעיני בני אדם אין זה נראה לה לכלוך הבניין עגו ויש מי שמעטר בשניהם הוא טוען מוסיף על הבנין לא חוששים כי זה בנין חקל בניין גרוע של בעלי הכפרים ובקרקע הוא מתיר כי לא חוששים שמה יקנח מקום הגומה ושונה לא חושש לזה אודאי שגם לשיטה זו צריך להיזהר שכש מקנח בקרקע לא יקנח ממקום גומה שעל ידי זה ישונה רק לא חוששים בסתם שהוא יעשה כך אז למס יש לנו כן שלוש שיטות אתז טוען כיון שזה שאלה של דרבון יש לסמוך על השיטה המקלה שמתירה בשניהם אבל יש אחרונים שסוברים אדרבה נכון להחמיר לאסור בשניהם מסיים השבו שנראה שבכותל בוודאי יש לסמוך להתיר כדס המחבר שכן דעס רוב הראשונים בקרקע יש להחמיר עכשיו ככה משבור לאל מציין הרמו הוסיף אויל מן אולוב למעשה בסעיף חס נראה שאסור לגרד נעל שעשויה מאור בין חדשה בין ישנה אפילו כשיש תית וכוונתו רק להסיר את התית בכל זאת אוסרים כיוון שהוא מקלף קצת מהאור הוא ממחק את האור אז איך כאן מתיירים אומר רביס יוסף ישברו שם אסרו בגב הסכין שאז הוא ממחק את האור מה שאם כן כמה מדובר בקינוח בכותל או בקורה אין הכרח שהה ממחק על ידי זה רי לא מתכוון לזה אז גם אם יקרה זה לא פסיק רי שלכן מותר כותב התז לפי זה מה שיש בחצר שלפני בתי הכנסיות על הקרקר ברזל חד למעלה ושם מקנחים המנהלים לפני שנכנסים לבית הכנסת כד לא להיכנס נעליים חחות לבית הכנסת אסור לקנח אם זה בשבת כי זה דומה לגב הסכין ואסור לכול העלמה מישו כשש ממחק המוגן ברו מחמיר אפילו ם הברזל אב ורחב בראשו ולא היה לחוד כי זה לא גורע מגב הסכין שכתוב בסעיף ח שעשו אלא אומר המגן אברום יקנח בכותל או בקורה או בידודי המדרגות זה ודאי לא ממחק אבל מסיים המשת בורו שאם הוא מקנח בנחת אין להחמיר בכל זה כח ש שמחק שייך רק ומקנח בחוזק בפרט אם עתית לך אז ודאי שצריך רק להסיר אותו בקלות לא צריך לקלף אותו מהאור בודאי אין להחמיר כין בזה חשש במחק וכ מקפ זמנינו הגשה ז בטוען שיס ממחק נוהג גם בנעלי אור שבזמנינו מה שאם כן באור לציון טוען ש ום צורת איבוד האורות שונה מבעבר ואין האור משתפשף על ידי הקינוח בסכין עוד מחלוק ביניהם לגבי נעליים שעשויות מגומי דס הגשה זור בו שדינה כנעלי אור ואסור לגרר משום ממחק מידר בשוט אור לציון מקל בזה מסיים הרמו והוא הדין דמוט להסירו את התית שעל נעליו או על גופו במעט חרס הרוי לטלטל ובזה כמו שהתחלנו לכולל מה מותר כי בזה אין שום חשש של לא בוינה ולא אשו גומוס וכמובן שגם בנעלי אור אין בזה בעיה ש ממחק כיוון שזה לא חד בפרט אם הוא עושה זאד בקלות עכשיו הרמו מדגיש הרוי לטלטל כי לפעמים חרס הוא מוקצה א לכמוס שחס איזה חרס ראוי לטלטל שם כותב השולחן ערוך ששבר של כלי חרס שעדיין לא נזרק להשפעה אין דינו כמוקצה שכן ראוי לכסות כלי על ידו ואפילו ימי מצויים באותו מקום כהילים מתונים כיסוי וברר ה משתמ שואלו מתחילה הייהה זה כלי גמור לא בטל ממנו שם כלי כל עוד ראוי הו לשימוש כלשהו עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: