העמוד היומי מסכת שבת דף ק עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף ק עמוד ב

דף ק עמוד ב אם אני אפתח את השיעור ואמר כל אחד מאיתנו שיקח לעצמו איזה חבר, איזה איש עובד השם בסביבתו ויסתכל עליו כדוגמה כל אחד יבחר איזשהו שם ואז אני אאמר דאוו לכם אין אחד שלא נכשל אין אחד שלא חוטא גם ההוא שבחרתם לכם לדוגמה אני בטוח שכל כל שהיה כאלה שהיו אומרים תראה ותהור שאני בחרתי הוא לא מכיר כזה עובד השם כזה יראה שמיים כזה רעב וקדש איש מושלם אבל אם אני אפתח את השיעור ויאמר תשמעו כל אחד ממכם העובד השם הכי גדול האיש הכי הכי מתוק שיש תסתכלו על עצמכם ואתם הרי מכירים את עצמכם הכי טוב מכולם אין אחד מאיתנו שלא נחשל לפעמים וואו פה כולם יסכימו איתי ולמה כי זו המציאות אנחנו יכולים לחשוב לפעמים שהחיים של האחר מרומ מים יותר, טובים יותר. לפעמים זה גם אמת. יש כאלה שמתאמצים ומשקים יותר מאיתנו אבל בסופו של דבר כל אחד יודע מרת נפשו וכל אחד יודע שלפעמים הוא נכשל. ואני לא רוצה לדבר על זה. אני רוצה לדבר אם כך איך אנחנו באמת נהיה ראויים לחסדי השם. איך הקדוש ברוך הוא איך נגיע ונבקש ונתפלל לשפע רוחני וגשמי אם אנחנו לא מתחילים לעמוד בתנאי סף שהקדוש ברוך הוא נותן לנו. אנחנו ברוך השם משתדלים אבל אנחנו לא תמיד מצליחים. ראיתי בשם אחד מהספרים דבר נפלא וכתוב את זה כל כך הרבה במקורות שלנו. הקדוש ברוך הוא לא מצפה להצלחות שלנו. הוא רוצה את הרצון שלנו. הוא רוצה את ההשתוקקות שלנו. זה מה שהקדוש ברוך הוא מבקש. ורק שאלה אחת. מה זה רצון? מה זה השתוקקות? במילה אחת. חיות. כשבן אדם חי, כשבן אדם בוער, כשבן אדם משתוקק, הוא רוצה, הוא מבקש מהשם, הקדוש ברוך הוא לא מסתכל על הכישלונות שלו. ברור שחובה עלינו לתקן את הכישלונות. אין ספק. אבל הקדוש ברוך הוא מתמקד ברצון מתמקד במה הוא באמת רוצה להיות, איך הוא רוצה לגדול וזה מה שחשוב ולכן אדם צריך לטפח בעצמו את הרצון את הכיסופים את ההשתוקקות את החיות הזאת לדבר מצווה לבאור כאש בשביל הקדוש ברוך הוא ואילו אדם שאין לו את זה הזמן הוא לא רואה רק הכישלונות והיום אנחנו נראה בגמרא אילן יבש אומר רשי מה זה יבש שאין בו לכלוח וליו מחובר הוא אדם שאין בו לכלוכית הוא לא מחובר מגיע תפילה מגיע תורה מגיע חג מגיע שבת קודש הוא יבש אז מה יש פה יותר מזה אנחנו נראה שיבש מותר לטלוש בשבת למה רש"י סליחה רש"י מסביר יבש איך רש"י אומר אני מחפש את הלשון ככה של רש"י רש"י אומר שביבש אין כלום א יבשין כתלושין דמי כשאתה תולש משהו יבש זה כאילו טלשת משהו תלוש כבר אדם שלא מחובר לכלום הזמן נשאר לו לכן כולנו באמת מתמודדים כולנו לפעמים נכשלים אבל לטפח כל הזמן את הרצון את ההשתוקקות להתקרב לקדוש ברוך הוא להיות מחובר באמת למה שעובר עלינו אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף ק עמוד ב ממשיכים בענייני אילן בשבת ראינו אתמול את האיסור להשתמש באילן בשבת אומרת הגמרא הקדושה תניח חדה אחד אילן לך ואחד אילן יבש שניהם אסור לעלות עליהם בשבת ותניה אידח מביאה הגמרא ברייתה נוספת במ דברים אמורים בלך אבל ביבש מותר מותר להשתמש באילן יבש בשבת אומרת הגמרא הקדושה מרב יהודה לא קשיה כאן בשג שגיזו מחליף כאן שאין גיזו מחליף אם הוא יבש אבל עדיין גיזו מחליף יש בו איזשהו משהו עדיין יכול להתפתח מחדש הוא יכול להיווצר בו חיים חדשים אסור להשתמש בו אבל אם הוא יבש לחלוטין הוא הפך לכרש הוא כלום אז מותר להשתמש בו בשבת שואלת הגמרא שאלה פשוטה גזעו מחליף יבש קריטלי אם יש בו עדיין טיפ טיפה של חיות של אכלוכית של חיוניות שהוא יכול להתפתח מחדש אתה קורא לו יבש הוא לא יבש הוא כרגע באיזו הסתרה אבל הוא יפרח עוד הוא לא נקרא יבש אלא אומרת הגמרא באמת מדובר ביבש על מלאה מתי מותר מתי אסור אלא לא כעשיה כאן בהמות החמה כאן בהמות הגשמים בהמות החמה רשי אומר ניכר לכל שהוא יבש ואז בהמות החמה כל האילנות פורחים הכל מלא עלים הכל ככה ירוק אתה הולך על אילן יבש רואים שהוא יבש הוא ארום הוא חשוף אין בו עלים אבל בהמות הגשמים כל האילנות הם בשלכת כולם חשופים כולם ערומים אין להם עלים אין להם צמרת ולכן אסור לעלות על אילן יבש בהמות הגשמים פשוט בגלל מרית העין שואלת הגמרא בהמות החמה אתה אומר לי שמותר הנטריפירה הפירות שנותרו בו היבשים הללו כשהוא יעלהם ינשרו וזה אסור בשבת עונה הגמרא בדלק הפיר אין שם פירות שואלת הגמרא והקנתר קינסה איזה ענפים דקיקים כאלה שיש על הצמרת אמנם פירות כבר אין אבל יש שם עלים יש שם ענפים ואם כך כשהוא מטפס על זה הם ישרו בשבת הם וזה אסור אומרת הגמרא מדובר פה בגדודה גדודה פירושו שנותה רק הגזע, כבר לא נשאר שום ענפים, כבר לא נשאר עלים, אין כלום. הוא מטפס רק על הגזע, הוא משתמש בו והגזע הזה הוא יבש. מותר. שואלת הגמרא, מה פתאום איני והרב איקלה להפסעתי? הכך קראו למקום הזה והסר בגדודה. אפילו בכזה צורה הוא עשר. אז איפה כתוב על אילן יבש שהוא מותר? על מה זה הולך? אומרת הגמרא באמת מותר להשתמש באילן יבש בשבת באמות החמה כשאין בו פירות ושאין בו קיסמים בגדודה. אה רב שסר רב ביק מצב וגדר בגדר רב הגיע למקום שהם היו לו בני תורה והוא ראה אותם נוהגים כל מיני ככה בקליל כזה בפנן בהלכות שבת אמר בוא נלך ונאסור להם גם דברים מותרים כדי להעמיד אותם במסמרות לשים להם גבולות ולכן הוא רצה שהם לא יפרצו פרצות שם להם שומרים שם להם גדרות ולכן הוא אסר אבל באמת בגדודה מותר כמו שאמרנו בהמות החמה כשאין שם לא פירות ולא קיסמים אומרת הגמרא הקדושה מר אבא אמר סי אסור לאדם שילך על גבי עשבים בשבת משום שנאמר ועץ ברגליים חוטא כמובן זה לא הפשט אבל רש"י אומר רואים מפה שהילוך הרגליים מביא לידי חטא וזה קורה כשדורכים על עשבים כי אתה תולש אותם מביאה הגמרא שני ברייתות תניח אדם מותר להילך על גבי עשבים בשבת ותניה ידח בריתה נוספת אסור שאסור ללכת על השבים בשבת אונה הגמרא לא קשיה א בלכים א ביבשים לכים עשו כ אתה תולש אבל יבשים כפי שאמרנו רש"י אומר יבשין כתלושין דמי אין שום בעה לדרוך ואין שום בעה לטלוש אותם והיא בעתמה מביאה הגמרא הסבר נוסף אב מדובר בעשבים מלכים ולא כאשיה כאן בהמות החמה כאן בהמות הגשמים רש"י אומר בהמות הגשמים יש זרע בתוך ה יש זרע סליחה בהמות החמה יש זרע בתוך אותם גבולים בתוך אותם עשבים וכשהוא הולך הוא משאיר את הזרעים וזה אסור אבל בהמות הגשמים שהוא הולך לא קורה כלום אין שם זרעים ולכן מותר זה הסבר נוסף והיא בתמה אומרת הגמרא וה בהמות החמה ולא קשיה עדסני עד לא סיימסני כשאדם נעל את נעליו זאת אומרת שהוא הולך עם נעליים מותר כי אולי מואך אותם הוא רומס אותם אבל הוא לא טולש אותם כשאדם הולך יחף בלי נעליים ובלי גרביים אז העשבים נתפסים בין כשרי אצבעותיו בין אצבעות הרגליים והוא טולש אותם ואסור והיא באתמ הסבר נוסף אעדס מסני ולא קשיה הוא הולך עם נעליים עדלהוקצה אד לתלהוקצה בנעליים של פעם היה פקים כאלה היה איזה איזה עוקצים כאלה שיכלו לתלוש את העשבים ותלוי אם היה לו נעליים חלקות או נעליים עם עוקצים ברגע שיש לו נעליים עם עוקצים אסור והיא באתימה ועדית להוקצה עדית לשרך הדלת לשרך פשוט מאוד איך נראה עם הגבולים אם זה גיבולים עשבים ארוכים שיכולים להתפס ולהתעלש אסור אם זה קצרים כאלה שלא יכולים להתעלש רק להתכוץ להרמס מותר אז בעצם הגמרא הביאה פה כמדומני חמישה הסברים לברייתות לכים יבשים ימות החמים מות הגשמים סי מסני לא סני אם הוקצה בלי הוא קצה והאם זה ארוך או לא ארוך שרך ולא שרך פירושו אם זה ארוך או לא והידנה מסכם את הגמרא דקיימלן כרבי שמעון שדבר שאינו מתכוון מותר כולו שרי לא משנה אם אתה הולך יחף בהם הגשמים לא משנה באיזו צורה ובאיזה דרך תמיד יהיה מותר כי אתה לא מתכוון לתלוש וכשיטת רבי שמעון אומרת הגמרא הקדושה ועכשיו הגמרא נכנסת פה לעניין חדש לחלוטין הבאנו את הפסוק עץ ברגליים חוטא מביאה הגמרא את זה לעניין תשמיש המיטה ומשם היא מצטייפת בכללי לנושא ואמר רבי ברחמה אמר רבסי אסור לאדם שיחוף אשתו לדבר מצווה שנאמר ועץ ברגליים חוטה דבר מצווה רשי אומר זה תשמיש ועץ ברגליים רש"י אומר שרגליים זה לשון תשמיש כמו שכתוב אצל יאל אשת חבר הכני כשסרה ברח מהמערכה כתוב שם בין רגלי הכרה נפל שכב אתה רואה שזה לשון של תשמיש אדם שקופא את אשתו אז מפה רואים שאסור לאדם שיקוף את אשתו ואמר רבי יושב שע בן לוי כל הכופה אשתו לדבר מצווה אבי אין לו בנים שאינם מאוגנים אמר אבי כברכינה מה יקרא איפה רואים את זה בפסוק גם בלא דעת נפש לא טוב אם זה מגיע בלי דעת האישה זה מייצר לא עלינו זה מביא לעולם נפש לא טוב תניה נמחי גם בלא דעת נפש לא טוב זה הקופא אשתו לדבר מצווה ועצבי רגליים חוטה זה הבועל ושונה הבועל ושונה גם כן זה חטא שואלת הגמרא איני מה פתאום ואמר רבה הרוצה לעשות כל בניו זכרים יבול וישנה ואם כך אתה רואה שזה מעליות זה טוב אונה הגמרא לא קשיה כאן לדעת כאן שלא לדעת אם זה לדעת האישה נהדר רש"י אומר יבול וישנה שעל ידי זה באמת יגיע לו בנים זכרים כי תזריע תחילה אבל אם זה שלא לדעתה זה על כורכך על זה נאמר ועץ ברגליים חוטה אומרת הגמרא הקדושה מהב שמואל בן נחמני אמר רבי יונתן כל אישה שטובעת בעלה לדבר מצווה אבין לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמו טען זה דבר טוב היא תזכה לבנים שאפילו בדורו של משה חיפשו אחריהם והם לא נמצאו דילו בדורו של משה כתיב כתוב שכשמשה רוצה לשים שופטים אומר אבו לכם אנשים חכמים ונבונים והדועים לשבטיכם אנשים חכמים ונבונים רש"י אומר שנבון זה אדם שמבין דבר מתוך דבר זה מעלה גדולה וכתיב ולאחר מכן כתוב שהוא מצא אותם כתוב ויקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים והדועים ואילו נבונים לא אשכח הוא חיפש הקימו ועדת איתור אבל מצאו רק אנשים חכמים לא מצאו אנשים נבונים לא היה בדורו של משה אנשים נבונים ואילו גבי לאה אצל לאה אחת מאמותינו אשתו של יעקב כתיבה תצא לאה לקראתו ותומר אליי תבוא כי שחור שכרתיך כתוב שם שהבן ראובן בנה שלאה יצא באמת קצי חיתים מצא דודעים בשדה ואז רחל שהייתה הכרה ביקשה מלאה את הדודאים תני לי מעט מדודעי בניך למה כי זה סגולה להריון היא הייתה הקרה אמרה לה לאט היום יעקב ישן אצלך באוהל ואת רוצה גם את הדודאים קחי את הדודאים ותוותרי את יעק בעצם תוותרי הלילה על יעקב ובאמת ככה היה ולאה יצא לקראתו בערב ליעקב ואמרה בוא תבוא אליי כי שחור שכרתיך בדודי בני אם כך מבינה הגמרא ששמה בעצם מה שלאסת זה טובת בעלה לדבר מצווה ובאמת היא זכתה שיוולד לה מאותו מאותו הריון נולד לה את יסכר וכתיבו מבני שכר יהודי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשי 200 וכל אחיהם על פיהם הם היו מנהיגים והם היו מנהיגים יהודי בינה זה הפירוש נבונים אם כך היא זכתה על ידי זה לבנים שאפילו הגיעו לדרגה של נבונים. מכאן לומדת הגמרא שהטובה שאישה שטובה את זוכה שיהיו לה בנים נבונים. שואלת הגמרא מה פתאום אתה רוצה לומר לי שזה טוב? איני והמיצלי זרי לא כך ואמר יצחק ברבדימי 10 קללות נתקללה חווה כשאכלו מעץ הדעת חווה נתקללה ב10 קללות דכתיב דכתיב אל האישה אמר הרבה ארבע הרבה צבונך בעצם תלדי בנים וכולו דורשת הגמרא את הפסוק ארבע הרבה אלו שני טיפ דמים אחד דם נידע ואחד בטולים שבשניהם היא תצטער כבר יש לנו שני קללות את צבונך זה צער גידול בנים שהאישה היא זו שעל פי רוב מתעסקת עם הילדים ומחנכת אותם והצער שלהם היא עליה הוא עליה וארונך זה צער העיבור זה הדבר הרביעי בעצם תלדי בנים כמשמעו עצם הצער של הלידה ולשך תשוקותך זה הדבר השישי מלמד שהאישה משתוקקת על בעלה בשעה שיוצא לדרך והדבר השביעי והוא ימשול בך מלמד שהאישה טובעת בלב והאיש טובע בפה זוהי מידה טובה בנשים שהיא רק טובעת בלב ואם כן אנחנו רואים מכאן שלא טוב שאישה תטבע בפיה איך קודם אמרת שזה גורם שהיא תזכה לבנים שאפילו לא היו בדורו של משה אומר אומרת הגמרא אתה צודק כי כאמרינן דמרציה ארצו קמי זאת אומרת דווקא כשה היא רומזת ואומרת בלב ולא בפה ונוהגת לפניו בדברי חיבה זה מה שטוב אבל לומר בפה זה באמת גנאי לאישה מסכמת הגמרא ואומרת רגע מכל הדיון הזה הבאת לי את כל הקללות שנתקללה חווה אמרת 10 קללות אבל אמרת לי רק שבע שואלת הגמרא עני שבע אין כיעת הרב דימי אמר התופה כאבל היא בעצם מכסה את ראשה ומנודע מכל אדם כבר נסביר מה זה אומר וחבו ושה בבית האסורין שכל כבודה בת מלך פנימה והיא לא מסתובבת סתם בשוק שואלת הגמרא מה היא מנודה מכל אדם אילימה משום דסיר לאיחוד היונמסר לאיחוד כמו שאסור לאישה להתייחד גם לגבר אסור להתייחד אז מה אומר מנודה מכל אדם אלא דעסירה לביתרי לבעל מותר להתחתן עם שתי נשים מה שאין כן לאישה אסור להתחתן עם שתי גברים וזו הקללה שהיא נתקללה במתנית שלוש קללות אחרות מגדלת שיער כלילית ובעצם היא מגדלת שיער זה הגנאי ויושבת ומשתנת מים כבהמה בצורה כזאת של כבהמה ונעשת קר לבעלה ש שהוא מעליה ואידח אומרת הגמרא מה שאמרנו שלוש אחרים שרב דמי אמר שלוש אחרים אומר אנה שבח ולה שלושת הדברים הללו הוא דווקא שבח לאישה דבר ראשון עצם השיער הוא נוי לאישה כידוע שיער באישה ערבה והדברים הנוספים דמר הבחיה מ מה דכתיב מלפנו מבעמות ארץ ומעוף השמיים יחקמנו מלפנו זה לשון לימוד יעליף מלפנו מבעמות זו פרידה שקורעת ומשתנת מים וזה עניין של צניעות ובכך נתברכה האישה שיושבת בצניעות ומעוף השמיים יחקמנו זו תרנגול שמפייס ואחר כך בועל וכבר נראה מה פירוסו של התרנגול אמר רבי יוחנן אז בעצם אז מה אז מה שאמרת אז מה שהבאת את שלושת הדברים שמגדלת שיער ויושבת כבהמה ועיקר לבעלה שלושת הדברים האלה הם שבח כמו שאמרנו על שיער וכמו שאמרנו לגבי א כמו שאמרנו לגבי יושבת שזה עניין של צניעות וגם רש"י אומר שנעשה קר לבעלה אין לה תורח כל כך ותורחו מרובה משלה אומרת הגמרא כבר אמרנו דיברנו על הבהמות שלילולי ניתנה תורה היינו יכולים ללמוד מהם אמר רבי יוחנן אלמלא ניתנה תורה היינו למדים צניעות מחתול שהוא הוא בעצם מסתיר שהוא עושה את צרכיו הוא מסתיר את זה מבני אדם ולאחר מכן מכסה אחריו וגזל מנמלה שכתוב אין אחת גוזל את מאכל חברתה עליו שאין אף אחד שמפקח על זה ואריות מיונה שנזכק רק לבן זוגו ודרך ארץ היינו מתרנגול שמפייס אחר כך בועל שואלת הגמרא מה היא מפייס לה מה בדיוק קורה שמה אמר רב יהודה אמר רב אחייקה אמר לך בעצם יש הנהגות מסוימות שהם טבעיות אצל התרנגול שכך הוא נוהג לפני שהוא משמש עם בת זוגו ועל כך אומרת הגמרא שכביכול זה נראה שהוא מפייס וזה לימוד בשבילנו מה הוא אומר לה הוא מסמן ל רש אומר הוא פורס כנפיו שזה מגיע לומר זבנינה לך זיגה דמתי לך עד קרך אני אקנה לך בגד חדש שמגיע לך עד הרגליים בעצם מה שהוא מתכוון לומר בבקשה אשראי פתוח לבזבוז לבטר אחי אמר לה לאחר מכן הוא כאילו מתכופף עם ראשו וזה מגיע לרמז שהוא אומר לה לשמתי לקרבלתי דהותנגולה הטלי ולא זבנין אליך זאת אומרת אני אוריד את הראש אני אוריד את הקרבולת אני אבאלה את הכובע אם יש לי לתת לך ולא אתן זאת אומרת מה שיש לי אני אתן לך פשוט אין לי מה שהבטחתי קודם זה היה ככה על דרך הגוזמה ומה הייתי רוצה לתת אבל זה את הפיוס הזה אנחנו לומדים מהתרנגול בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון פתחנו בכך שעלילן לך מותר לעלות בשבת אמרנו שדווקא בהמות החמה כי בהמות הגשמים זה בעיה של מרית העין ודווקא כשאין בו פירות ודווקא כשאין בו קיסמים בגדודה ומה שרב עשר כי הם לא היו בני תורה ראינו אסור ללך על גבי עשבים בשבת פעם אחת מותר פעם אחת אסור בואו נסכם שלמסקנה כשיטת רבי שמעון תמיד מותר אבל להסביר את הבריתות אמרנו או שזה תלוי בהמות החמה בהמות הגשמים או שזה תלוי בלכים ועבשים או תלוי אם הוא לובש נעליים או לא או תלוי אם יש בנעליו עוקצים או לא או הדבר האחרון שאמרנו השאלה אם הגבעולים האלה ארוכים ונטלשים או שהם קצרים ראינו ואת כל זה לומדים מעץ ורגליים חוטה מכאן הגענו שאסור לחוף אשתו לדבר מצווה והקופא יש לו בנים שאינם מאוגנים כמו שכתוב בלא דעת נפש לא טוב הבועל ושונה תלוי אם לדעת או שלא לדעת אישה שטובה בעלה לדבר מצווה ראינו רק ארצויה ארץ יקמי ולא בפה זוכה לבנים יותר מאוגנים מדור יותר טובים מדורו של משה רבנו ששם לא היה נבונים ואצל לאה שהיא טבעה זאת אומרת הרצוי ארציה כן היה מבני שכר יהודי בינה רואים שהם היו נבונים שבעה קללות ראינו שמה דם נידה, דם בטולים, צער העיבור, צער גידול בנים, לידה עצמה מסתוקקת על בעלה שיוצא הדרך וטובע והיא טובת רק בלב. עוד שלושה דברים ראינו או שאמרנו שהיאטופה כאבל, מנודה מכל אדם, שמנודה מכל אדם פירושו, ראינו שלא עניין איחוד כי גם לבעל אסור איחוד, אלא שהיא לא יכולה להתחתן עם שני גברים בשונה מגבר שיכול להתחתן עם שתי נשים. ודבר שלישי אמרנו אסורה לבית ויושבת בעצם כביכול בכלא כל כבודה בית מלך פנימה ראינו עוד שלושה דברים אחרים שאמרנו שזה בעצם מגדלת שיער כלילית יושבת כבהמה ונעשת קר לבעלה ושלושת הדברים הללו אמרנו שזה דווקא שו חולה וראינו שהיו לומדים מהבהמות צניעות מחתול גזל מנמלה א דרך ארץ מאריות מיונה ודרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: