העמוד היומי מסכת שבת דף ק עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף ק עמוד א

דף ק עמוד א היום אנחנו יש לנו את הזכות ללמוד את הדף המא במסכת עירובין היום אנחנו נראה דבר נפלא נדבר על המושג של בל תוסיף כמו שאסור לגרע ממצווה אסור גם להוסיף עליה דיברנו על זה לפני כמה דפים דיברנו על זה לעניין תפילין ואני רוצה לתת מבט מעניין הרב אנחנו נראה גם כן אסור לך לקחת הגמרא תדבר על דיני פיני קורבנות יש כאלה שצריך לתת אותם על המזבח במתנה אחת יש כאלה בארבע מתנות זאת אומרת בכל ארבעת פינות המזבח יש כאלה שתיים שאין ארבע שזה אומר על שתי קרנות מנוגדות לתת את זה ככה בשפיץ שיתפר על כל ארבעת קרנות המזבח ומה קורה אם תערב לך אדם זאת אומרת יש לך פה שבתוכה יש דם או רש"י אומר שתערבו הספלים או שבספ אחד התערב גם דם שלה ניתן במתנה אחת גם ניתן בארבע מתנות ובעצם יש לי כאן בעיה אני לא יכול לתת מתנה אחת כי אז אני גורם לגרע מהמצווה לקחת את האלו שצריך לתת עליהם ארבע ולתת רק אחד מצד שני אני גם לא יכול לתת ארבע ולמה כיוון שיש פה את האלו שצריך לתת אותם רק פעם אחת ואז אני מוסיף על המצווה והגמרא באמת נכנסת למחלוקת הנאים ואני שואל שאלה פשוטה מילא להוריד מהמצווה אני מבין מה הבעיה אדם שבמקום ארבעת המינים יקח שלושה מינים או אדם שבמקום שבעה ימים בסוכות ישב שישה ימים אני מבין שהוא לא עשה את מה שכתוב בתורה אבל אדם אדם שבמקום ארבעת המינים יקח חמישה יוסיף עליהם מין נוסף הוא מאוד אוהב את המין הזה הוא מחובר אליו הוא ישב יום אחד נוסף בסוכה או בדוגמה שלנו סך הכל הוא נתן מתנה נוספת מה קרה מה הבעיה בבעל תוסיף מילא לא לגרוע אבל להוסיף איפה זה מגיע לבעיה והתשובה היא תשובה אחת פשוטה כשאתה מוסיף אותו דבר בדיוק כפי שאתה גורע לא עשית את מה שכתוב בתורה כשאתה מוסיף לא עשית את מה שכתוב בתורה פשוט מאוד הלכת הוספת יותר מהלב שלך, נתת ביטוי לאישיות שלך, זה נפלא. אבל כל עוד וזה לא עומד בפרמטרים, בכללים, בתנאים שהתורה קבעה, זה לא בסדר. ולכן אתה עובר עבירה. אתה הולך ומוסיף על מה שהתורה אמרה, ואולי כרגע זה נראה טוב, להפך אתה עוד מוסיף על עצמך. אבל ברגע שפגמת בתבנית במה שהתורה נתנה לך, באוטומט זה יגיע גם לגרע, זה יגיע גם לסילוף, זה יגיע גם לאיבוט. כי ברגע שאתה מכניס את עצמך לבתוכו ואומר, "תשמע, מה קרה? הנה סוכות כזה חג נחמד נוסיף לו יום תפילין כאלה נהדרות נוסיף להם בית במקום ארבע בתים ותפילין של ראש בית נוסף בקיצור כרגע אתה הולך על הדרייב על ההתלהבות של להוסיף ואולי זה אפילו נראה טוב אבל בסופו של דבר ברגע שאתה מכניס את עצמך לתוך השיקולים האלוקיים של התורה הקדושה בסופו של דבר זה יגיע לידי עיבות וראיתי עוד דבר נפלא איזה פנינה כתוב בפרשת תולדות והיה כאשר תריד ופרקת ולא מעל צברך והיה כאשר תריד ככה יעקב אבינו אומר לעשיו, אם אתה תריד זה לשון שער, רש"י אומר שמה, אם אתה תצטער על הברכות שנתתי ליעקב ופרקת הוא לא מעל צברך, אתה תוכל יום אחד לפרוק את האול של יעקב מעליך כשבניו יעבו על התורה. ראיתי דבר נפלא והיה כאשר תריד, תריד זה תרייד. ידוע שהתורה כמה מצוות יש לנו תריג? תרג 613 אבל והיה כאשר תרעיד אם היהודים יקחו לעצמם תריד מצוות זאת אומרת יוסיפו על המצוות לדוגמה מכירים את האלה שאומרים פלוני מצווה לשנו ההוא מצווה להרביץ לו מצווה לרדת לחייו כן מצווה גדולה אפילו במצוות האלה תמיד נהיים מצוות חשובות מאוד והיה כאשר תריד אם היהודים יקחו לעצמם מצוות נוספים הופרקת הוא לא מעל צברך זה יביא אותם לפריקת עול כשאתה מגיע ומוסיף כל מיני דברים שהתורה לא דיברה עליהם שהקדוש ברוך ברוך הוא לא ציווה. גם כשאתה חושב עכשיו שאתה כנאי ועושה את זה בצורה טובה, בסופו של דבר זה יוביא לפריקת עול. ולכן זה האיסור בבעל תוסיף. אומרת הגמרא הקדושה, ואנחנו מתחילים בדף צט עמוד ב, שורה אחרונה בגמרא. ראינו את המשנה, במשנה ראינו שאילן שהיסך על הארץ. זאת אומרת הוא גדל כלפי מעלה ואז מתפשט ויורד חזרה כלפי מטה. כך שנוצר איזשהו חלל בין הגזע שלו לענפים, לצמרת. והתצמרת כאילו יורדת עד הרצפה. ראינו יורד לפחות מגפחים סמוך לארץ. נוצר שמה איזה חלל נעים מזמין כזה שאפשר להיות בו. מה ראינו שמטלטלים תחתיו? כך אמרה המשנה. אמר אבונברי דרבי יהושע, אבל יש לי הגבלה אין מטלטלים בו יותר מבית סעתיים. אם הוא כל כך גדול, זה אילן רב פארות, אילן רחב גדול, שתחתיו יש שטח של יותר מבית שעתיים, אסור לטלטל שם. מה היא טעמה? משום דעה ודירה שתשמישה לאוויר. בכל דירה שתשמישה לאוויר אין מטלטלים בה יותר מבית שעתיים. ראינו כבר את המושג הזה. בית הוא נועד בשביל מה שבתוכו. לתת יציבות, לתת חום, לתת שמחה והנאה ותחושה ביתית למי שבתוכו. אבל בית שכל כולו נועד רק כדי להגן מהרחוב. בית שכל ההוויה שלו, כל המציאות שלו זה אף אחד לא גר שמה. אף אחד לא בונה כזה בית ואף אחד לא מתחתן בשביל לגור בכזו דירה. רק מה רש"י אומר? שומרי השדה נמצאים שם. הם פשוט חייבים להיות בחוץ. יש גשם, יש שמש אז הם נכנסים פנימה. אז כל התפקיד של המקום הזה הוא סך הכל כי אני לא יכול להיות ברחוב. זה לא בית, זה לא נקרא דירה. ולכן כזה מקום גם כשהוא מוקף, עדיין אני אומר עד בצעתיים מותר לטלטל בו, למעלה מבית שעתיים אסור. ושונה מרשות היחיד, מדירה נפלאה, מדירה חמימה, שאין תפקידה רק להגן מהרחוב, אלא גם לתת באמת מהות ויציבות וחום וכיף ונעימות למי שגר בה. היא גם אם היא תהיה אינסופית, היא גם כן תחשב כרשות היחיד. כזאת היא רשמישה לאוויר היא לא עשויה לדור אלא בעצם כל המציאות שלה היא רק מי שנמצא בחוץ ורוצה הגנה רוצה להתגונן מפיגי מזג האוויר נכנס לתוכה היא לא נקראת דירה נורמלית ולכן רק עד שעתיים מותר לטלטל עוברת הגמרא לדין השני במשנה הדין השני במשנה ראינו שורושיו גבוהים מן הארץ ג' תפחים יש גזירה ידועה שחכמים גזרו לא להשתמש באילן בשבת אבל כל עוד וזה פחות מג תפחים זה נקרא כמו זה נקרא כמו הקרקע ומותר להשתמש ברגע שזה יותר גבוה אפילו אם זה השורשים שבעצם הם נמוכים אבל הם עולים זה מצוי באילנות מבוגרים אילנות זקנים שהילנות עולים למעלה מגפחים סמוך לקרקע אסור להשתמש בהם אומרת הגמרא הקדושה תמר שורשי אילן הבאים מלמעלה משלושה לתוך שלושה בעצם הם עולים למעלה למעלה משלושה דברים ולאחר מכן יורדים חזרה כן אילן כדרכו הוא מתפתח אז הוא עולה למעלה לאחר מכן יורד ללמעלה מה הדין של כזה דבר? רבא אמר מותר להשתמש בהן. רב ששת אמר אסור להשתמש בהן. מחלוקת המוראים ומסבירה הגמרא רבא אמר מותר להשתמש בהן דכל פחות מג דרה. אר הוא אומר אני הולך עם פלס עם מד. כל מה שנכנס לתוך הקטגוריה של פחות משלושה טפחים סמוך לקרקע הוא כמו קרקע. מה אכפת לי שלפני זה הוא עשה איזשהו עלייה ואחרי זה ירידה. ברגע שהוא מתפתח הוא מתפטל בוא נקרא לו ככה אז יש לו חלקים שהם גבוהים. אל תשתמש בהם לאחר מכן זה יורד חזרה לתוך שלושה טפחים סמוך לקרקע מצוין שם מותר להשתמש זה שיטתו של רבא ואילו רב ששת אמר אסור להשתמש בהן ולמה דכיוון דמיכוח איסור כעתי אסורין אומר רב ששת סברה נפלאה בסופו של דבר זה בא מכוח איסור הרי כרגע זה נמצא פחות מג' אבל תעקוב אחרי הפיתולים שלו פתאום יש שם איזה חלק בשורש שהוא גבוה משלושה אז החלק הזה שאתה מעוניין כרגע לשבת עליו איך הוא הגיע לכאן הוא הגיע מכוח מקום שהוא למעלה משלושה ולכן יהיה אסור הוא בא מכוח איסור הסברה של רב ששת זה כוח איסור כעתי ולכן אסורים אומרת הגמרא הקדושה מה הדין ד דדמו כמשוניתא מה קורה זה נראה כמו שן סל רשי אומר ויש לנו ציור נפלא תסתכלו במסורת השס בין מסורת השס להגאות הבח יש ציור שם רואים מה פירוש דדמו כי משונית זה בעצם הולך השורש עולה כלפי מעלה ומדי פעם יש בו ירידות זאת אומרת מהשורש שעולה כלפי מעלה למעלה מגפחים יש ענפים קטנים שיעורים כלפי מטה ועכשיו חלקם למעלה מג' תפחים וחלקם פחות מג' תפחים אז מה הדין דדמו כמשוניתא מה הדין בכזה מקרה דסלקין לאילה אומרת הגמרא אסורין מה שהוא למעלה מג' ברור שאסור זאת אומרת מה שעולה כלפי כלפי מעלה והוא למעלה מג' טפחים וגם הענף הקטן שבולט ממנו גם הוא למעלה מג' טפחים ברור שאסור להשתמש בו אין אף אחד שחולק על כך דנחתין לתתי זאת אומרת מה שמתחיל לעלות אבל הוא עדיין פחות מגפחים ובטח מה שיוצא ממנו כלפי מטה גם שרי לצדדים מה קורה עם מה שבעצם הוא עצמו הגז השורש שעולה הוא למעלה מגפחים אבל ממנו יוצא חתיכה נף דקה זה חלק מהשורש שהוא דקיק יותר שיורד למטה מגפחים מה דין בכזה מקרה אומרת הגמרא פשוט מאוד פלורטא דרבא ורב ששת רבא ורב ששת באותו מחלוקת רבא יאמר זה פחות מג' ומותר ורב ששת יאמר מה פתאום זה מכוח איסור קעתי כי הוא מחובר בעצם לשורש במיקום כזה שאסור להשתמש בו כי השורש הרי עולה למעלה מג טפחים ומשם יורד אותו ענף אותו צעיר יותר דק יותר ולכן אסור להשתמש בו כי הוא מגיע מכוח איסור וכן אומרת הגמרא ניגרה אותו דבר יהיה בניגרה שזה בעצם תעלה אם יש לך תעלה באמצע הרחוב תעלת ביוב או ניכוז מי או כל תעלה אחרת עוברת ושמה גדל עץ אם אתה תמדוד לי מהרצפה מהרצפה של התעלה העץ הזה גבוה למעלה השורשים גבוהים למעלה מג' תפחים אבל אם אתה תמדוד לי משפת התעלה שבעצם שימו לב אם יש תעלה ובתוכו גודל עץ ממש ממלא את כל את כל רוחב התעלה אז אם תסתכל על העץ יש בו נכון הוא עגול אבל יש בו בוא נאמר ארבע רוחות ארבע צדדים לעץ שניים מתוכם נמצאים במעמקי התעלה שניים על שפת התעלה למה דמיינו לעצמכם תעלה מצפון ממערב למזרח יפה מאוד שמה באמצע עומד עץ בעצם הוא נטוע בתוך התעלה. אז מהצד המערבי והמזרחי תגיעו ותמדדו שמה זה עומק התעלה ואם כן זה למעלה מג' תפחים השורשים אבל אם תגיע מצד צפון ומצד ארום שמה הוא שווה לקרקע כיוון שמש אין אין חפירה אין את התעלה ואם כך הוא שווה לקרקע מותר להשתמש באותם שורשים ששווים שם לקרקע או לא תלוי במחלוקת של רבא ורב ששת רבא יאמר לך מותר כי תכלס לצמוד לקרקע רב ששת יאמר לך מה פתאום זה מגיע מכוח איסור כי יש פה את שתי הרוחות הללו של מזרח ומערב שהם באמת אתה מודד מתוך עומק התעלה ושמה השורשים זה גבוה מגפחים ולכן יהיה אסור להשתמש אז זה המקום השני שהם חולקים אחד במשוניתאמת היא ראינו גם קודם שהם חולקים בכל פעם שיורד מתוך שלושה לפחות משלושה אבל הדוגמאות זה משוניתא דוגמה השנייה זה ניגרה והדוגמה השלישית כמו שנראה הרגע זה מה קורה בקרן זווית וכן לקרן זווית רשי מסביר מה קורה דמיינו לעצמכם שני קירות שמגיעים ככה בשפיץ הם נגמרים בצורת האות ר וממש בין הגג של הרש של הרגל שמה גדל עץ והוא בעצם משולב יחד בתוך הכותל. מה שקורה בכזה מצב ששלוש רוחות של העץ מכוסים לחלוטין ורק רוח אחת פתוחה. אז בוא נאמר, אנחנו רואים את העץ מרוח אחת ששמה באמת הוא פתוח, שמה הוא גלוי. אנחנו רואים אותו צומח מהרצפה, הולך הולך צומח צומח צומח. יש פה קירות עכשיו שתי קירות שמכסים על שלוש צדדים שלו. השני קירות הללו הם בגובה 10ה תפחים, 15 תפחים, לא אכפת לי איך. לאחר שהם מסתיימים, האם בשלוש טפחים הללו שצמודים לגג שמה בגובה יהיה מותר לי להשתמש או לא? מצד אחד אני אומר, תראה, תסתכל משלוש רוחות. הענפים הללו או הגזע או כל דבר אחר הוא פחות משלושה תפחים סמוך לאותם קירות אבל מצד שני אם תמדוד מהצד החסוף שלו זה הרבה יותר מגפחים מה קורה בכזה מקרה גם כן מחלוקת רבא ורב ששת רבא יאמר לך תכלס תסתכל זה פחות משלושה טפחים לקטלים ומותר להשתמש ואב ששת יאמר לך בסופו של דבר זה בא מכוח איסור ולכן יהיה אסור אז כמו שאמרנו יש לנו את המשוניתא יש לנו את הניגרה ויש לנו את קרן זווית שבשלושתם זה אותו רעיון מספרת הגמרא ההודק לדביה ואסיק ביפומה גדל לו דקל בתוך הבית גדל בתוך הבית ובעצם הצמרת שלו ענפים הגיעו סמוך לגג יצאו מעבר לג בעצם היה שם איזה חור כנראה וכדומה יצאו מעבר לג פרחו ככה בצורה יפייפיה והם היו בג' תפחים פחות בעצם סמוך ג' תפחים לגג השאלה אם מותר להשתמש או לא אתה לקמד רבי יוסף ושר רבי יוסף התיר אמר לברךבר תחליפה דשר עלך כרבשר שר הלך הוא סבר כשיטת רבא שבאמת אנחנו מסתכלים על מחוץ לגג ואומרים תשמע זה צמוד וזה נפלא ולא מסתכלים על החלק היחיד שגלוי בו כמו רב ששת שאומר שבסופו של דבר זה מגיע מכוח איסור אומרת הגמרא פשיטה ברור שזה הולך כשיטת רבא ולא כשיטת רב ששת כמו שראינו כל הזמן אונה הגמרא כן יש פה חידוש מה הוא דתימה אפילו לרב ששת בית כמן דמלי דמי ולהשתמש בפחות מג' סמוך לגי חושב שכאן גם רב ששת יודע ולה למה ראינו כבר את הסברה הזאת במסכת אראובין יש מושג שאומר בית כמן דמלי דמי זאת אומרת בבית אני לא מחשיב את כל הגובה עד הגג כי כולו נחשב כתום כמלא כדחוס בסחורה במוצרים וכדומה ולכן הייתי חושב שגם רב ששת יגיד תשמע זה נקרא כאילו כל הגזע מוסתר בתוך הבית ויוצא רק פחות מג' טמחים מחוץ לגג ומותר להשתמש בו כמה שמלן כמש מלן לכן אני מגיע ומחדש לך דע לך מה שרבי יוסף התיר זה רק אתסברת תורה אבא כי רב ששת ממשיך לדבוק בעמדתו ולומר שגם בכזה מקרה שהבית שהגזע נמצא בתוך הבית אני לא אומר בית כמן דמלי דמי ואומר שזה בא מכוח איסור ויהיה אסור להשתמש גם בפחות מג' סמוך לגג תנן מביאה הגמרא ברייתא שורשיו גבוהים מן הארץ ג תפחים לא ישב עליהם זה כך כתוב במשנה שלנו לא בריתה במשנה שואלת הגמרא איך חידה מב מדובר כתוב גבוה ג תפחים לא ישב אידלו אדרכה אם זה לא חוזר סליחה ומתכופף לאחר מכן חזרה לפחות מג' תפחים אם כך פשיטה ברור זה למעלה מג טפחים זה נחשב כבר כאילן אין שום סיבה בעולם שיהיה מותר לשבת שם אלא לו מדייקת הגמרא אף על גב דהדר קיפה זה מגיע לומר לך שעל אף שזה חוזר ומתכופף חזרה בכל אופן אסור לשבת שם בשונה ממה שאומר רבא ראיה לדברי רב ששת אומרת הגמרא לא מה פתאום לעולם דלא דרכייפה מדובר שזה לא חוזר ומתכופף חזרה. ואם כך שאלת אותי מה החידוש אם זה עולה למעלה מג סמוך אם זה עולה בעצם למעלה משלושה טפחים ברור שאסור להשתמש ואקמהשמלן זה מה שזה מגיע להשמיע ולחדש אף על אגב דצידו אחד שווה לארץ מכיוון שבשלושה צדדים הענף השורש הזה גבוה למעלה מגפחים לארץ עליו שבצד אחד הוא שווה לארץ והייתי חושב לומר רגע שווה לארץ מותר להשתמש בו כמש מלן זה מה שמגיעה המשנה לומר לנו בכזה מקרה אפילו רבא יודע שאני לא מתייחס לכל הצדדים האחרים כיוון שכבר משלושה צדדים זה עולה למעלה מג טבחים יהיה אסור לשבת עליו וזה מה שמגיע לחדש המשנה שלנו היא לא מדברת במקרה שזה מתכופף לאחר מכן כי בזה רבא יאמר מותר רק במקרה שזה עולה ולא יורד אבל מצד אחד זה שווה לארץ הצד אחד לא מעניין אותי אז בעצם לפי זה אנחנו מבינים שכל המחלוקת בין רבא לרב ששת זה דווקא שיש שני צדדים וכדומה אבל ברגע שיש שלושה צדדים שהם גבוהים מן הארץ ורק צד אחד סמוך לארץ בכזה מקרה ברור שגם רבא יודע ויאמר לא מעניין אותי בכזה מקרה יהיה אסור להשתמש תנו רבנן אומרת הגמרא הקדושה שורשי אילן שגבוהים מן ארץ ג תפחים או שיש חלל תחתן ג תפחים לא משנה בעצם אם זה עולה או שהקרקע נסוגה זה לא משנה ברגע שיש פער של ג תפחים שזה לא צמוד לקרקע אף על פי שצידו אחד שווה לארץ הרי זה לא יושב עליהם כפי שראינו לפי שאין עולים באילן זה תקנת חכמים ואין נטלים באילן ואין נשאנים באילן אסור גם להישאן אין על האילן ולא יעלה באילן מבעוד יום וישב שם כל היום כולו כי עצם הישיבה בשבת על אילן גם היא בעייתית אחד אילן ואחד כל הבהמה גם גזירה של רכב על בהמה זה דומה זה משום גזרת קוצר השימוש באילן אסור שמטלוש וגם נרכב על בהימה אסור שמה יתלוש ולכן אנחנו כוללים את זה אבל מציינת הגמרא דע לך זה דווקא בעיה של שם היתלוש בוא הושיח ומערה וגדר שבהן אין חשש של תלישה מטפס ועולה מטפס ויורד ואפילו אין רש"י אומר בור לא משנה אם מים בלי מים הרעיון הוא פשוט בשבת לא עשו טרחה מותר לטפס מותר להשתולל להשתובב מה שאתה רוצה אבל מה שעשו זה דווקא באילן או בהמה משום איסור תולש בגלל קצירה נכנסת הגמרא כבר לעניין השימוש באילן בשבת אומרת הגמרא הקדושה תן אחד האם עלה מותר לירד אדם שעלה על עץ מותר לו לרדת בשבת זה כך כתוב בברייתה אחת ותן אחד אסור לרד שאם אדם עלה על אילן אסור לו לרדת בשבת אונה הגמרא הקדושה לא קשיה כאן מבעוד יום כאן מ שחשך עלית מבעוד יום לא עשית שום דבר אסור בום נכנסה השבת מותר לך לרדת אבל עלית בשבת עשית בעצם איסור כונסים אותך ואומרים לך אדוני היקר תישאר במרומי העץ עד מוצאי שבת אסור לך לרדת בשבת בעצם רש"י מסביר שעצם הירידה בשבת זה לא רק נס אסור לרדת בשבת כי אתה כל רגע ורגע כשאתה יורד אתה משתמש ושימוש חדש כרגע אתה יושב על העץ זה באמת בעיה אבל כשתראה לכן תעשה שימוש חדש באילן ולכן זה בעיה ובכזה מקרה שעלית שם באיסור אוסרים עליך לרדת כונסים אותך ואומרים תישאר שם כל היום כולו זה הסבר אחד והיא בעתמה אומרת הגמרא אב משךשכה ולא קשיה כאן בשוגג כאן במזיד אם הוא עלה בשוגג הוא לא ידע שאסור אני מתאיר לו לרדת עלית במזיד ידעת שאסור אני אומר נקנוס אותך אדוני היקר לא תרד עד מוצאי שבת והיא באתמה בשוגג ואך המחלוקת מעניינת בכנסו שוגגת הוא מזיד כמפלגה מה הסבר כן סינן ומה הסבר לא כנסינן זאת אומרת יש כאן שתי ברייטות מדובר שהוא עלה בשוגג אם הוא היה עולה במזיד היינו אומרים לו תישאר כאן אבל כיוון שהוא עלה בשוגג מחלוקת האם אני כונס גם שוגג את ומזיד כי אם אני לא אקנוס שוגג אז כל אחד שעלה ירד ויאמר תשמע אני שוגג וכדומה לכן אני אומר מי שעלה באופן גורף לא יורד מאילן ואילו מהסבר הביתה השנייה אומרת מה פתאום אדם שעלה בשוגג אני לא כונס אם הוא היה עולה במנזית באמת באמת לא הייתי נותן לו לרדת אבל עלה בסוגג אני לא כונס אותו ולכן מותר לו לרדת אומרת הגמרא הקדושה מהבונברד רבי יהושע כתנאי מנסה הגמרא לתלוט את המחלוקת את הברייטות האם מותר לרדת או לא במחלוקת תנאים בוא נראה עכשיו הגמרא תיכנס למחלוקת די ארוכה שכבר הזכרנו אותה בהקדמה לשיעור ולאחר מכן אנחנו נראה מה הגמרא רוצה להביא משמה אלינו מה אנחנו לומדים מהמחלוקת הזו אומרת הגמרא הקדושה כתוב במשנה ניתנים במתנה אחת שנתערבו בניתנים במתנה שנה אחת בעצם אם נעשה כן הקדמונת קצרצרה בכל קורבן שמקריבים בבית המקדש חלק מהעבודות אולי אפילו חלק מרכזי מהעבודה זה לקחת את הדם ללכת עם המזרק ולזרוק את הדם על גבי המזבח לא כל הקורבנות מתנותיהם שוות יש קורבן חטאת לדוגמה אותו נותנים על כל קיר בנפרד הוא נקרא ארבע מתנות יש קורבנות כמו עולה ושלמים שמתנותיהם הם שתיים שאין ארבע זאת אומרת הולכים לשתי קרנות ושמה נותנים לשפיץ כמו שאמרנו שבעצם נתינה אחת תהיה על שתי קרנות ביחד ואותו דבר בצד ממול כך שיוצא שכל ארבעת קירות המזבח קיבלו דם ויש את האלה שניתנים במתנה אחת לדוגמה בכור לדוגמה מעשר הם ניתנים מתנה אחת מה קורה אם הם התערבו בוא נראה את הגמרא הניתנים במתנה אחת שנתערבו בניתנים במתנה אחת ינתנו במתנה אחת דם של בכור במעשר שניהם מתנה אחת בסדר תן מתנה אחת נפלא מה קורה הניתנים במתן ד במתן דתנו במתן ד גם פה אין שום חידוש מתן ארבע במתן אחת מה קורה אם התערבו האלה של ארבע מתנות בנתינה אחת אז פה יש מחלוקת תנעים רבי אליעזר אומר הנתנו במתן ד' זאת אומרת ניתן במתן ד ועל אף שיש כאן כאלה שאמורים ש שהזריקה שלהם אמורה להיות רק מתנה אחת בכל אופן ניתן אותם במתן ד וא רבי יהושע אומר מה פתאום הנתנו במתנה אחת עליו שיש כאן כאלה יש פה בעצם קורבן שאמורים לתת אותו בארבע מתנות. אמר לו רבי אליעזר, אומר לרבי יהושע, הרי הוא עובר על בעל תגרה, יש פה קורבן, שם הוא להיות ממנו ארבע מתנות ונתת אחת. אמר לו רבי יהושע, הרי הוא עובר בבעל תוסיף, יש פה קורבן שאמור להיות לו מתנה אחת ונתת ארבע מתנות. ענה לו רבי אליעזר, לא אמרו אלא כשהוא בעצמו. כל הבעיה להוסיף זה לקחת דם של בכור לדוגמה, ולתת אותו ארבע מתנות לבד. ברגע שהוא התערב, אין כבר את הבעיה. אמר לו רבי יהושע, אותו דבר לא נאמר בעל תגרה אלא כשהוא בעצמו בעצם אין כאן טיון אף אחד מהם כרגע לא הביא טיעון שתבין למה הוא אומר כך ועוד אמר רבי יהושע הנה מגיע רבי יהושע עם סברה כשנתת עברת על בעל תוסיף ועשית מעשה בידיך כשלא נטאת עברת על בל תגרה ולא עשית מעשה בידיך אומר לו רבי יהושע פשוט אני אם אני אומר אני אומר בעצם שנותנים רק מתנה אחת כי אז מה קורה לא נתתי ארבע יש מושג של שבא אל תעשה לא עשיתי עבירה, פשוט לא עשיתי את המצווה שנדרש. ועל ידי זה באמת נוצר מצב של בעל תגרה. לא נעים אבל אין לי ברירה. רבי אליעזר אתה בעצם כשאתה אומר לך ותיתן ארבע מתנות אתה הולך ועושה פעולה. אתה הולך ומוסיף על מה ש על מה שאמרה תורה. התורה אמרה תן מתנה אחת. ואתה הולך ומוסיף ונותן ארבע מתנות. כך אומר לו רבי יהושע לרבי אליעזר. ורשי מוסיף שרבי יהושע אומר בסופו של דבר כל מה שנתת מתנה אחת כפר בסופו של דבר בדיעבד אם נתת מתנה אחת יצאת ידי חובה גם באלו שנדרש מהם ארבע מתנות אז עדיף לעשות כך עד כאן המחלוקת בין רבי אליעזר לרבי יהושע אומרת הגמרא עכשיו לומדת הגמרא לעניינינו לעניין אדם שעלה על עץ בשבת לרבי אליעזר דאמר אתם קום עשה עדיף שהוא אומר תשמע כדי לא לעבור על בעל תגרה לך ותעשה מעשה מר ירד גם כאן אגיד לבן אדם תשמע אתה נמצא על עץ אני לא רוצה שחלילה תמשיך לעבור כל הזמן על השתמשות באילן בשבת אז תרד לרבי יהושע דמעתם שב ואל תעשה עדיף אכן מי לא ירד רבי יהושע אומר תשמע אני לא רוצה לעשות מעשה אפילו שאני עובר על בעל תגרה אבל לא ללכת ולעשות מעשה אותו דבר אני אגיד פה לבן אדם תשמע תשאר לשבת על העץ אה אבל אני כל רגע עובשתמשות באילן נכון אבל אל תלך ותעשה מעשה של שימוש חדש באילן תוך כדי הירידה אם ככה כנראה שהבריטות זה פשוט זו שיטת רבי אליעזר וזו שיטת רבי יהושע דוכה הגמרא ואומרת לא ממש לא אומרת הגמרא דילמה לאי לא זה ההסבר עד כאן לא קמה רבי אליעזר אתמקום עשה עדיף אלא דכביד מצווה שמה רבי אליעזר אומר תשמע תיתן ארבע מתנות בסופו של דבר אתה עושה מצווה בחלק מהאדם נכון שבחלק אתה עובר אולי על בעל תוסיף אבל אתה הולך כאן ועושה מצווה אבל כאן אבל אח לאבד מצווה מי לא ירד תישאר עלי אילן עד מוצאי שבת אתה לא עושה מצווה בעצם הירידה שלך בשונה שמה שבעצם נתינת ארבע מתנות אתה עושה מצווה אז לכן רבי אליעזר לא חייב להיות ש מה שהסברת תואם מה שהוא אומר שמה למה שכתוב פה לגבי ירידה מעץ והנמי עד כאן לא קמר רבי יהושע אתם שב ואל תעשה עדיף אלא דלא כבידסורה שמה אומר שב ואל תעשה נתת מתנה אחת נפלאה ברגע שאתה נשאר עכשיו פסיבי אתה לא עושה שום דבר לא עברת שום עבירה אבל אח דכאב איסורה כל רגע ורגע רשי אומר ישיבתו תשמישו שהוא משתמש באילן כל רגע ורגע אתה עובר על ציווי חכמים אכן מדירדכן לומר שכן צריך לרדת ולכן המחלוקת הנפלאה שמובאת שם לגבי מתן ד' ומתן לגבי מתן דמים לא משפיעה בכאהו זה על המחלוקת של על הברייטות שלנו לגבי אם עלה ירד או לא ירד ובעצם אנחנו נשארים בתירוצים שהבאנו כאן מבעוד יום מי שחשכה שוגג מזיד כנסו שוגג אתו מזיד נשארים בתירוצים הללו וככל הנראה אין מחלוקת הנעיל בוא בואו נסכם את העמוד שלנו שלסכם אותו אני חושב יקח לנו ממש קצת זמן אילן מיסך על הארץ היינו מותר להשתמש תחתיו אבל דווקא עד שעתיים כי זה דירה שתשמישה על האוויר שורשים אז ככה שורשים למעלה מג אין כל חידוש וראינו שמה שזה כתוב במשנה זה כדי לומר לנו שאם בשלוש צדדים זה גבוה מגפחים עליו שבצד אחד זה שווה לארץ אסור כולם מודעים לזה ראינו מה קורה אם מתחיל למעלה משלושה ויורד למטה את שיטת רבא שאומר מותר למה כי תכלס זה סמוך לארץ ארץ את שיטת רב ששת שאומר אסור כי מכוח איסור קעתי נחלקו לגבי דמוקשוניתא לגבי בתעלת בתעלה ולגבי קרן זווית ראינו שבעצם אם זה נמצא בבית היה לנו צד לומר שרב ששת יתיר כי בית כמן דמליידי ודכינו את זה עכשיו ראינו את הגזירה שלא לעלות באילן בשבת ואותו דבר בבהמה גדר בור שיח מהרע כל אלה לא גזרו כי אין בעיה של תרכה יש רק את הבעיה של תולש ראינו אדם שעולה לאילן בשבת האם יכול לראות את ממנו או לא ברייתה אחת כך ברייתה אחת כך אמרנו או מבעוד יום ותלוי מלה בעוד יום או בשבת או תלוי בשוגג או במזיד או בשוגג והשאלה אם כונסים שוגג את ומזיד ניסתה הגמרא לקלוט את זה במחלוקת של רבי אליעזר ורבי יהושע שהם נחלקים לגבי מה קורה נתערבו מתן אני מקצר כי אנחנו כבר אמרנו את זה בגמרא נתרו מתן ד במתן בכאלה שניתנים במתנה אחת רבי אליעזר אומר תן אותם ארבע למה אחרת זה בל תגר רבי יהושע אומר תן אותם באחד כי אחרת זה בל תוסיף וגם אתה הרי עדיף לא לעשות מעשה. ניסתה הגמרא לומר רבי אליעזר כנראה אומר פה ירד. למה? כי בסופו של דבר כמו שהוא אומר שם לך ותעשה כי אתה עושה מצווה בוא כדי להימנע מלעבור עבירה פה לך ותראד כדי שלא תמשיך להישאר באילן. ורבי יהושע הוא זה שיגיד לו תמשיך לשבת שם אל תעשה כלום. אומרת הגמרא ממש לא. גם רבי אליעזר שמה אומר שתיתן כי אתה עושה מצווה. פה אתה לא עושה מצווה תישאר. גם רבי יהושע שאומר שמה לא לתת זה אתה לא עושה עבירה אבל פה שאתה נשאר על העץ אתה עובר עבירה. ולכן באמת דחינו המחלוקת לא קשורה כלל פה לעניין הלהיות על העץ ולהרדת ממנו בשבת למתן דמים לא קשורה לחלוטין. בהצלחה רבה ולהתראות מחר. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: