העמוד היומי מסכת שבת דף קנה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קנה עמוד א

[מוזיקה] דף קנ עמוד א' בלב של כל יהודי של כל אחד מאיתנו יש את הציפיה את הקמעה שמשיח צדקנו כבר יבוא ויגלה אנחנו אומרים מידי יום אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שהממלכה לו בכל יום שיבוא יש לנו את הציפיה הזו שהכל כבר יגמר שהבוס הגדול ש הקדוש ברוך הוא יתגלה יתגלה בעדר גיון ובזו וידע כל פעול כעט ף עלתו והיה השם למלך על כל הארץ כולנו מחכים אין שום ספק אבל בלב של כל אחד שחושב מתחת לכל הציפיה הזו מתחת לכל האור הגדול הזה יש גם איזשהו פחד אם אנחנו מבינים שהקדוש ברוך הוא נגלה זהו מגיע סוף העולם הקדוש ברוך הוא בורא עולם חדש מתקן עולם במלכות שדאי הוא מגיע ונותן שכר טוב לצדיקים ונותן עונש לרשעים פתאום מזדחל לנו איזשהו פחד לופת את עמוד השדרה ואומר רגע מי אמר איפה אני נמצא אני הרי הרבה פעמים מבקר מעדיף ללכת אחר ההבל אני לא תמיד הצדיק הכי מושלם בשכונה ומה יהיה כמשיח יגיע לאיזה כיוון אני אלך האם אני בכלל אזכה להיות מרואה פני משיח האם אני בכלל אזכה להיות בדור הנפלא הזה בעין לא ראתה אלוקים זולתך יעשה למחכה ללא אנחנו נזכה להיות שם מה קורה איתנו ופתאום אולי אנחנו מעדיפים שהמשיח קצת יחכה זמן שנהייה יותר טובים רוחנית או משהו כזה חלילה היום אנחנו נראה מחלוקת מאוד מעניינת בכלל לגבי אוכל של ב במה אבל אפשר לקחת מזה מוסע השכל נפלא רב אונה אומר תקשיב טוב לגבי לשבת אם יש לך אוכל של בהמה ואתה רוצה לפנק את הבהמה זאת אומרת להשביח את האוכל מותר אבל לקחת דבר שהוא כרגע לא אוכל ולעשות ממנו אוכל זה אסור וזה דבר שמאוד עודד אותי זה אומר כך דבר שכבר התחיל את התהליך שלו אתה יכול להשביח אותו אתה יכול לקדם אותו אפילו תוך כדי שבת מי שכלל לא התחיל את התהליך זה כבר יותר בעיה וזה מה שמחזק אותי ואמור לחזק כל אחד מאיתנו גם לגבי משיח צדקנו אדם שמביע נכונות שמתחיל את התהליך שהוא רוצה טוב שהוא שואף טוב יגיע המשיח ילט ש אותו יזכר אותו יעיף אותו קדימה ישדרג אותו אדם שעוד לא התחיל את התהליך בכלל והוא עדיין לא נחשב כאוכל כן בהשוואה למה שראיינו בגמרא הוא זה שצריך להזדעזע הוא זה שצריך להתארגן לתפוס את עצמו ולומר רגע אנחנו בישורת האחרונה בשעת הש לאחר שמשיח יגיע כבר לא נוכל גם אם נבכה זה כבר יהיה בחיה לאחר מעשה תתארגן עכשיו תפוס את עצמך תיכנס לתוך הכלל ואל אז גגם אם עדיין לא תהיה מושלם כבר המשיח ישדרג אותך הוא יקדם אותך הוא יפנק אותך הוא יביא אותך לאור האמיתי ולתיקון השלם אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קנד עמוד ב איתי וירב משרשי על רבה ראינו אתמול דיוון שאומר כך יש לנו אילן על האילן עצמו ברור שאסור להשתמש בו בשבת מה קורה על צדדיו ומה קורה על צדי צדדיו זה ראינו דיון אתמול צדדיו זה אומר על כל הגזע וכדומה על הצדדים של האילן וצדי צדדיו זה לדוגמה אם תקעתי יתד באילן להשתמש ביתד או כמו שראינו לגבי סוכה חקקתי נקבים באילן שמתי שם קנים מעל אותם קנים שמתי סכך להשתמש בסכך האם זה נחשב כצידה צדדים סליחה זה נחשב כ צידי צדדין מה קורה אם מותר או אסור היה את הביה שחילק והיה את רב שמר באופן גורף יש מחלוקת תנאים באותו תנא שמתיר להשתמש בצידי הצדדים יתיר גם בצדדים עצמם ואותו תנא שאוסר להשתמש בצדדים יאסור גם בצידי צדדים בעצם הדעות שלהם גורפות ועקביות לאורך כל הדרך מי שאוסר עוסר תמיד ומי שמתיר מתיר את מיד כמובן חוץ מלהשתמש על גבי האילן עצמו שזה ברור שאסור שואלת הגמרא או רב משרשי ע לרבה כתוב כך נאץ יתת באילן וטלה בכלכלה ושמה הוא שם את העירוב זאת אומרת כך מה זה אומר עירוב לאדם אסור לצאת מעירו יותר מ-2000 מה מכל מקומו שבו אם זה מאירו או שהוא נמצא בשדה בערב שבת אז המקום שבו הוא נמצא ארבע אמות זה נקרא דירתו ומותר לו ללכת רק 2000 ממה לכל רוח 2000 ממה זה בערך קילומטר עכשיו זה לא עניין של טלטול וכדומה כמובן אסור לו להוציא או כלום אבל גם כשהוא הולך בלי שום דבר עליו מותר לו ללכת רק 2000 ממה מה הפתרון אדם שרוצה ללכת יותר הולך בערב שבת 19990 ומשהו 99 וכדומה כן ממש כמעט עד המקום שמה הוא מניח עירוב מניח שם לחם מניח שם כביכול סעודת שבת ואז אני מחשב כאילו הוא גר שם הוא חוזר לאירו את ה 19995 עמה 1999 עמה ואז אני מחשב כאילו בכלל מקומו שם וכרגע הוא הלך לצד דרום זאת אומרת לצד שמאל או ימין לא משנה לעירו את הל 1900 אמה מותרים לו לאחר מכן בשבת הוא הולך את ה100 מגיע למקום דירתו ומשם יש לו עוד 2000 אמה לכל רוח משם הוא יכול להמשיך וללכת עכשיו חייבים שהעירו יהיה דווקא במקום שהוא ראוי לקחת אותו בשבת ולאכול כי אם לא זה לא נחשב כאילו שבת שם זה לא נחשב כאילו סעודתו שם ולכן אומרת הגמרא אם הוא נעץ יתד באילן וטלה בכלכלה על אותו יתד הוא טלה את הכלכלה ושמה הוא הניח את העירוב שימו לב אנחנו כבר קוראים את זה בלשון הלכתית זה נקרא צידי צדדים זה לא מונח על האילן זה סך הכל על ת בתוך כלכלה שנמצאת על יתד שתקוע באילן והדין הוא כך אם זה למעלה מאשה תפוחים אין עירובו עירוב למה לא קשור לצדדים וצידי צדדים פשוט מאוד סתם כלכלה סל יש בו יש בו ארבעה על ארבעה ולכן ברגע שיש בו ארבעה על ארבעה בגובה עשרה תפח זה נחשב רשות היחיד אם זה ברשות היחיד והוא הבן אדם נמצא ברשות הרבים גם כשהוא מגיע עד מקום שביתת אסור לו לקחת את הלחם אסור לו להעביר אותו מרשות יחיד לרשות הרבים ולכן זה לא נחשב כלל כמקום שיטתו ואין עירובו עירוב אבל למטה מעשרה טפחים אם הכלכלה הזו תלוייה על האילן בגובה של פחות מעשרה טפחים עירובו עירוב כי הוא יכול לקחת ולאכול וכאן אני מדייק ואומר כך תמה ד נעץ יתת באילן שזה צידי צדדין אבל אל ו נעץ אפילו למטה מעשה טפחים איין עירובו עירוב למה כי אתה משתמש בצידי האילן והי תנה אותו תנא שנה את הבריתה הזו אנחנו רואים שהוא מחלק בין צדדים לצידי צדדים כמו שאמר אתמול הביה ולא כמו שאומר רבא שואלת הגמרא ו ויתנה דקסה בצדדים וקשר היא בצידי צדדין אמר הרב פפה ממש לא כאן יש בעיה יותר מהותית אחה בכלכלה דחוקה עסקינן הכלכלה הפה שלה הפתח שלה הוצר ולכן ד בעד דשקיל לעירוב כמני ל לאילן וכ משמש באילן גופי הוא השתמש באילן עצמו זאת אומרת בעיקרון גם צדדין מותר אבל כאן יש לי בעיה אם זה יתלה על צדדי האילן ברגע שהוא יגיע לקחת את העירוב אין ספק ברור לי כשמש בצהריים שהוא נדנד גם את האילן וזה כבר באור שאסור לנדנד את גוף האילן לכן אומר אותו בכלכלה כזו בכזה סוג שאתה תהיה חייב לטלטל היא רק אם היא תהיה תלוייה על צידי האילן אז אני אתיר לך כי על צידי האילן אין חשש שתבוא לטלטל את האילן אבל שוב ברור שבאופן גורף הוא סובר שמותר גם צדדים וגם צידי צדדים כי אין כזה דבר שרק חלק מותר כמו שאמר רבה אתמול ומה שכאן פשוט מאוד כי אם זה יהיה תלוי על האילן עצמו הוא יטלטל הוא יניד את האילן וכשזה תלוי על צידי האילן הוא לא יגיע להניד אותו ולכן מותר ואי לחטה פוסקת הגמרא צדדין אסורין אסור להשתמש בצדדים של אילן כמו שראינו אתמול גם של בהמה בשבת אבל צידי צדדים מותרים אמר רבשי אשתא דאמר צדדים אסורים עכשיו שאתה בעצם פוסק לי הלכה ואומר שאסור להשתמש בצידי האילן הי דרגה ד מדלה סולם שהיו רגילים להעלות לסוכה שנמצאת סמוך לאילן אז היה בעצם סולם לסוכה אבל הסולם היה סמוך לאילן והרבה פעמים היה דרך להשעין אותו על האילן אז בשבת לולינה איני שדיק לה אל תשי אותו על הדקל למה דב הו להו צדדים ברגע שאתה משין אותו על הדקל עצמו על העץ זה אומנם לא על העץ אלה על צדדיו וצדדים אסורים ד צדדין אלא לנח הגז לבר מדיקל תתק יתדות בדקל ועל היתדות האלה תשן את הסולם זה בסדר גמור זה כבר נחשב צידי צדדים ומותר וכי סלי כשאתה עולה על הסולם לולי נח קרי הגבה זה שוב אל תשתמש בת עדות עצמם כי הם נחשבים כצייד האילן ואסור אללי נח הקנין על הסולם עצמו שהוא רק נישן על היתדות ואז את צידי צדדין ומותרים אומרת המשנה הקדושה והמשנה מדברת על להכין אוכל לבהמה בשבת לסדר לה את האוכל לפ אומרת המשנה מתיירים פקעי אמיר פקעי אמיר זה בעצם שיבולים יש לי אגודות אני יכול לפתוח את הקשרים לפני בהמה כדי שיהיה לה נוח לאכול ומפספסים את הקיפי נראה בדיוק מה זה כיפין נראה מה זה אומר מפספסים זה בעצם להפריד רשי אומר כשהם מחוברים יחד הם מתחממים יש להם ריח לא טוב הבהמה לא אוכלת אותם ולכן אני פותח מתיר אותם מפזר אותם שהיא תאכל אבל לא את הזרן גם זה נראה בגמרה בדיוק מה זה אומר דין נוסף הן מרסקים לא את השחת ולא את החרובים לפני בהמה בין דקה ובין גסה למה כי זה תרכה שהיא לא לצורך הם יכולים לאכול את זה גם בלי זה רבי יהודה מתיר ב חרובין לדקה ונראה בגמרא מה הוא בדיוק מתכוון למה הוא מתיר למה חרובין למה לדקה כל המשנה הזו בעצם תעבור איזשהו אינדוס בגמרא נסביר במדויק יהיה באיזה מחלוקת המוראים איך בדיוק מסבירים את המשנה אמר רב הונה רב הונה מגיע ומפרש את המשנה ואומר כך אין אן פקין אין אן כיפין דע לך פקין וקיפי זה אגודות של קש זה אותו דבר בדיוק למה יש להם שתי שמות כי הם נראים בצורה שונה פקיעין טרי פקיעין הם קשורים בשני ראשיהם זה הדרך ה לגוד כך את החבילות ואילו קיפן תלתה הם קשורים בשני ראשיהם ובאמצע אז מה שכתוב במשנה מתירין פקיע אמיר ומפספסים את הקיפי זה בא להגיד שגם מתירין וגם מפספסים מותר גם כאן וגם כאן אלא שהדרך הייתה שאת הקיפי צריך לפספס כי הם היו פשוט קשורים יותר בודק זה הכל הלאה זירן שמוזכר במשנה שאותם אסור לגעת בהם זה דר זה של הצי ארז ואחי קמר ועכשיו הוא מסביר את המשנה מתיירים פקעי אמיר לפני בהמה ואותו דבר מפספסים והו הדין קיפן זאת אומרת כמו שאמרנו בשניהם מותר את שניהם גם להתיר את הקשרים וגם לפספס רק כפי שאמרנו יותר הגיוני יותר נצרך לעשות את הפספוס מקיפין שהיו קשורים יותר מהודק אבל ו את הזרן בהם לא הגע כלל לא לפספס ולא להתיר למה אמר חיז מתמה רבונה כסה למטח באוכל רינן אותם קיפן ואותם אמ פקיעין שניהם הם כבר אוכל של בהמה ברגע שזה אוכל של בהמה אין שום בעל להתעסק איתו ולהשביח אותו הוא כבר אוכל אני לא עושה פה שום דבר חדש אני רק גורם לבהמה שיהיה לה יותר נעים וטעים לאכול אבל לשבו אוכלה לא משונן אני לא מייצר אוכל בשבת יש כאן בעיה של נולד אני לא רוצה לברוא להוליד אוכל חדש בשבת ולכן אותם זיר ענפי ארז שהם כרגע הם לא מאכל בהמה ואתה רוצה לפתוח להתיר לפזר לערוך את זה בצורה יותר נוחה כדי שהבהמה תאכל אתה כרגע בורא מייצר מוליד אוכל ואת זה אסור בשבת זו שיטת רב אונה רב יהודה אמר לו רב יהודה סובר אחרת לחלוטין אין אן פקין אין אן זירן פקיעין וזיר זה אותו דבר זה האגודות האלה של הקש של השיבולים שקשורים הוא בעצם מדלג על כיפין כבר נגיע לזה אין אין פקיעין אין אין זירן וקיין זה טרי זירן תלתה ומה זה כיפין ה כיפין שמוזכר באמצע שאותם מפספסים זה דרזה זה האלה של העצי ארז שבעצם מה שאמרנו מקודם שהם לא כל כך אוכל ורק אם תטפל בהם הם יחשבו כאוכל ואחי כמר ולפי שתתו הדין הוא כך מתיירים פקי אמיר לפני בהמה עלפ פספוס אלא אל תפזר רק תטייר תן לה לאכול אל תערוך את זה אל תפזר לה אל תיתן לה בעצם משהו יותר נוח אבל פספוס אלא וכיפים פספוס נמי מפספס נן אותם קיפים שזה ענפים של ארז שבעיקרון אין דרך במה לאוכלם את זה כן תסדר לה בצורה טובה את זה כן מותר לטלטל ולסדר בשבת אבל לא זירן לפספס אלא להתיר בעצם כפי שאמרנו הוא גם כן סובר ש בשיבולים דין אחיד בזה הוא לא חולק על רבונה הדין נשאר דין אחיד בשיבולים בין אם הם קשורים ש ביןם הם קשורים בשלוש רק רב אונה אמר שהדין האחיד בהם זה שמותר בהם הכל בשונה מענפי ארץ וופה להפך בדיוק רבי יהודה אומר בהם מותר רק להתיר ובענפי ירז מותר גם לפספס למה מה הסברה אמר רבה מה התמה דרבי יהודה כסבר שוי אוכל משונן לעשות אוכל אני מתיר לעשות אוכל הבהמה מצוין אם אין לה מה לאכול כך כל דבר שבסוף יהיה ראוי לאכילה ותעשה כל מה שצריך כדי שיהיה ראוי לאכילה אבל מטח באוכל לא רכינ תרכה ית רע שזה כבר נקרא אוכל במה אוכלת את זה רק מה בגלל שהיא מפונקת שהיא מעונג שלא לא נוח לה ולא נעים לה שזה מחובר וכדומה תבוא לפספס זה אני לא מתיר אז זה סבתו של רב יהודה אז בוא נסכם בעצם יש כאן מחלוקת איך קוראים לכל דבר אבל בעצם הקש והשיבולים תמיד יהיה דין אחית לעומת עקיפין רב הונה אומר בקש והשיבולים בין אם הם קשורים שתיים בין אם הם קשורים שלוש מותר להתיר ולפספס ואילו בענפי ארז אסור רק לפתוח למה כי מותר לה סק באוכל אבל אסור לברוא להוליד לייצר אוכל זה שיטת רב הונה ואילו רב יהודה אומר מה פתאום להפך דווקא בארז אני מתיר לפספס והכל כי כרגע אין לה מה לאכול ורק בצורה כזו היא אוכלת אז אני מתיר אבל באוכל באמיר הזה בין בשיבולים בקרש בין אם זה קשור בשני קשרים בין אם בשלוש רק להתיר ולא יותר מכך כי זה כבר אוכל אם היא רוצה ד best רוצה לשדרג בסדר זה אני כבר לא מתיר לעשות לה בשבת נן מביאה הגמרא שאלה על רב אונה כתוב כך בסוף המשנה אן רסקין את השחת ואת החרובים לפני בהמה בין דקה ובין גסה מבינה הגמרא מה אליו חרובין דומיה ד שחת שחת זה המאכל הקלאסי של בהמה ברור שנוח לאכול אותו אם כן כנראה גם החרובים מדובר בחרובים רכים שנוח לאוכלם משחת דרכיך זה רך ונוח לאכילה אף חרובים דרכיה ואם כן אנחנו רואים שזה ראוי לאכילה ואם כן למה מרסקים רק לתענוג רק לפינוק רק לשדרוג וכאן כתוב במפורש לא לעשות את זה כלל עלמה לא תרכין באוכל ויוב ד רבונה ברגע שהבהמה יכולה לאכול את זה גם בלי השדרוגים אל תשדרג לה קשה על רבונה עונה הגמרא מה פתאום אמר לך רבונה לא שחת דומ ידך רובין להפך אל תקיש לי שחרון דומים לשחת ומדובר ברך מדובר פה בשחת שהיא כמו חרובין חרובין ד הקישה החרובים הם קשים אף שחת ד הקוש וזה לא ראוי לאכילה ורק על ידי הריסוק זה נהייה ראוי לאכילה ואת זה אני מתיר למה כי זה כמו ואת זה אני וסר סליחה כי כמו שאמרנו רק לטוח באוכל מותר אבל לעשות מזה אוכל אסור והחרובים הקשים והשחתה שאינה ראו ראוייה לאכילה את זה אני לא מתיר לרסק כי כמו שאמרנו אני לא מייצר בורא ומוליד אוכל חדש בשבת שואלת הגמרא איך היא משכחת לה איך תאמר לי שהשחר לא ראוייה לבהמה אפילו בהמה גסה איך יתכן אונה הגמ בהי זיטר בחמורים צעירים שלהם אפילו שחת ייתכן שהיא מידי קשה וצריך לרסק ועל זה אומרת המשנה שאסור כשיטת של רב הונה כך רב הונה יסביר כיוון שכרגע זה לא אוכל אסור ך ליצר ולברוא ולהוליד אוכל חדש בשבת תשמה מביאה הגמרא שאלה נוספת רבי יהודה כתוב בסוף המשנה רבי יהודה מתיר בחובן לדקה הוא מתיר לעסק חרובין בשביל בהמה דקה מדייקת הגמרא לדקה אין לגסה לו עכשיו בוא נחשוב בראש למה זה מתאים הי אמת משלמה אם באמת אתה אומר לי כמו רב יהודה שנקמה סבר מטרח באוכל ללא תרכין כן לא רבי יהודה רבי יהודה זה התנה שמתיר אם תגיד לי כמו שיטת רבי יהודה שהוא סובר שמתח באוכל ללא תר חינן אבל שוי מ שבינן תנ קמה אומר אסור לך לטרוח באוכל ולשדרג אותו אבל אוכל לעשות אוכל זה מותר כמו ש רב יהודה הסביר בעצם ההסבר השני של המשנה אז מובן הינו דכ אמר רב יהודה חרובים לדקה נמי שבו האוכ להו כי הבהמה דקה לא יכולה לאכול חרובים זה לא נוח לה זה לא נכנס לה לתוך הפה ולכן מותר כי בעצם בלי זה היא לא יכולה לאכול ולעשות אוכל מותר זה מה שמגיע רבי יהודה לומר אלא הי אמר תנ קמה סבר שבוי אוכל לו משונן בעצם כמו שאומר רב הונה שלא אני לא מייצר אוכל אלא רק מה אני מתיר מתרח באוכל מרכין רבי יהודה מתיר בחובן לדקה מה זה לדקה אם כך כל שכן לגסה אם אתה אומר לי שרק לטרוח באוכל אני מתיר אז מה רבי יהודה מגיע ואומר לי תשמע אני מתיר לדקה לגסה בטח שתתיר כי גסה יותר קלה לאכול וכמו שאתה אומר שמה שאפשר לאכול אני מתיר לשדרג אז ברור שמותר לרסק גם לגסה עונה הגמרא מנסה הגמרא לענות מסברה דקה דקה ממש מה פתאום מה דקה הוא מתכוון לבהמה גסה מה הקר לה דקה דדיקה באוכל היא ככה גורסת היא מדקתני יהודה מגיע להגיד אני מתיר לגסה למה כי גסה יכולה לאכול את זה גם בלי ריסוק ולכן אני יכול לרסק את דעת רב הונה שלש ג אוכל מותר אבל לבהמה דקה מה שאנחנו רגילים לקרוא דקה לבהמה עדינה לבהמה קטנה הוא לא יתיר ממש לא בעצם יש כאן ניסיון מאוד מעניין אולי אפילו תמוה של הגמרא לומר שהגדרה דקה היא לא כמו ההגדרה פשטנית שאנחנו היינו מבינים וכמו שעוד רגע הגמרא תסביר שזה אכן כך אלא לומר שלא דקה פירושו בהמה גסה כי היא מדקתני רבי יהודה מתיר לפרק לה לרסק לה את החרובית כשיטת רב אונה שמותר לשדרג אוכל אבל לבהמה דקה באמת יהיה אסור שואלת הגמרא דוכה את זה מכול וכל לא יתכן אמיד קטני רשע בין דקה בין גסה במשנה מוזכר גם בהמה דקה גם גסה ואם כן חייב להיות שזה הגדרות הפשטני והבורות והבהירות עליהם אנחנו מדברים תמיד בקל דרבי יהודה דקה דקה ממש כמר אם סתם רבי יהודה ה מגיע ומדבר על בהמה דקה היית יכול קצת לשחק עם דבריו ולומר אולי בדקה הוא מתכוון גסה הלשם ש מדקתני אבל כאן בגמרא במשנה כש יש לנו את ההגדרות שלל דקה וגסה ושם ברור זה דקה מול גסה אז לא יתכן להגיד שדקה זו גסה כי אם כן מה זו גסה ללכן חייב להיות שמדברים כאן על ההגדרות הרגילות שאנחנו רגילים ואם כן רבי יהודה שמתיר בדקה דווקא בהמה דקה וזה מתאים רק לשיטת האמורה רב יהודה שהסביר שאני שבוי אוכלה אני מתיר ולכן אותם חרובים הבהמה הגסה יכולה לאכול אולי על ידי הדחק אבל עדיין יכולה לאכול אל תיגע בהם רק לבהמה הדקה אני מתיר כדי לייצר את זה לעשות לשבוי האוכל לייצר להפיק להוליד ו את האוכל אבל לשיטת רבונה אין כלל אסמ שיטת רבונה ממש לא מובן למה שאני אתיר לה דקה ואם אני מתיר לה דקה בטח של הגס כי הרי אתה אומר לי שאפשר לשדרג אוכל ולכן אומרת הגמרא קשיה באמת קשה על רבונה ולא מובן טעמו לא מובן סברתו בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון ראינו לגבי הצדדים וצידי צדדים מה שראיינו לגבי כלכלה נסכם שנייה אדם שמניח עירובו הסברנו מה זה עירובו אם הוא מניח את זה בתוך כלכלה שתלויה על יתד על אילן סתם כלכלה יש ב ארבע על ארבע אם הוא מניח את זה למעלה מ-10 טפחים יש לו בעיה שהוא לא יכול לקחת את זה בשבת ולכן ברור שאין עירובו עירוב למטה מעשרה טפחים אמרנו עירובו עירוב אבל אל אל תיצמד לי כאן להגדרה של זה צידי צדדים כי אמרנו באמת כאן מדובר בכלכלה כזו שאם היא הייתה תלויה על צידי האילן הוא היה צריך לדחוק את פיו בכוח וכל האילן היה מתנענע ולכן התנה עוסר ורק בצדי צדדים הוא מתיר אבל בעיקרון זה באופן גורף כמו שאמר רבה ואם הוא מתיר צידי צדדין הוא מתיר גם צדדין כל עוד ואתה לא מטלטל את האילן עצמו להלכה צדדין אסורים צדדי צדדין מותרים ולכן שם בסוכת השומרים תיזהר לא לדרוך על היתדות לא לעלות ישר על העץ או על היתדות אלא דווקא על סולם שנמצא על העת עדות ראינו במשנה יש דין מסוים לגבי אמיר ולגבי כיפין ולא לגבי זירן אן מרסקים זה דבר ראשון בוא נסביר כבר את רב הונה ורב יהודה רב הונה מגיע ואומר תשמע כל דבר שאני משדרג את האוכל הקיים מותר לברוא אוכל אסור ולכן הוא מסביר שקיפי פירושו ארז ואותו א סליחה זירן פירושו ארז ובו אסור לגעת בכלל כי אתה מייצר אוכל אבל כיפין ופיין זה סוג זה סוג קשירה מסוים של שיבולים של קש ולכן אותם מותר גם לפספס וגם להתיר הכל מותר כזה להתעסק באוכל רב יהודה לעומתו אומר בדיוק להפך את הקש והשיבולים האלה שקשורים בכל מיני צורות אותם מותר לך רק להתיר ודווקא באלה להם הוא קורא כיפין לאלו של הארז אותם מותר ממש להתעסק בהם ולפרוס אותם ולפזר אותם כי כרגע אני מייצר אוכל ואחרת היא לא תאכל זה שיטת רב יהודה הבאנו מס להביא בעצם ראיה א סליחה דבר ראשון הבאנו שאלה מאין מרסקים לו את השחת ואמרנו שחת דומיה ד חרובין אמרנו שבדיוק הפוך בעצם רב אונה ניצל מהשאלה הזו ואמר לא מדובר כאן באי זיטר בחמורים קטנים שלא נוח להם לאכול שחת וכנה לא נוח להם לאכול חרובים ולכן כמו שאמרנו כיוון שהם לא יכולים לאכול את זה אסור לרסק הבאנו שאלה נוספת רבי יהודה מציר חרובין לדקה מהשאלה הזו הוא כבר לא הצליח להימלט הוא ניסה להסביר שאולי מדובר דקה זה בעצם גסה רק כיא מדקתני מהגדרות במשנה שמדברים על דקה וגסה לא נראה כך ולכן בעצם נשארנו בושיה על דעת רב אונה מחר נמשיך נקשה גם על רבי יהודה נמשיך הלאה בעזרת השם בסיעתא דשמיא בהצלחה רבה להתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: