העמוד היומי מסכת שבת דף קנג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קנג עמוד ב

[מוזיקה] דף קנג עמוד ב אני בטוח שכל אחד מאיתנו תשאלו כל אדם בוגר מה הוא אומר על שבת איך הוא מגדיר את היום הזה הוא יאמר לך תקשיב שבת זה היום הכי נפלא בשבוע אין על שבת ולכאורה אם נסתכל מהצד תמוה זה היום עם הכי הרבה הגבלות הכי הרבה ייסורים זה מלאכה זה אסור דאורייתא זה דרבנן זה טלטול זה מוקצה מה כל כך נחמד ביום הזה צריך לדעת זה לא מובן מאיליו ברוך השם זכינו נחלנו את זה בעצם כמסורת מההורים שלנו מהבית מהסביבה ובאמת זה יום הכי נפלא שיש אבל תפקידנו כהורים כמשפיעים לילדים לתלמידים לכל מי שמסביבנו להמשיך להנחיל את זה בצורה כזאת מצוי מאוד בפרט בימי שישי הקצרים שאבא אמא לחוצים הם רוצים להלחיץ את הילדים עוד רגע מגיעה שבת צריך תמיד לשים לתת את הדעת באיזה צורה אנחנו עושים את זה לא להלחיץ רגע יש איזה שוטר שעוד רגע מגיע נו עוד שנייה אנחנו נתקיים כאן עם שבת חלילה תמיד בצורה טובה ברוך השם שבת מגיעה שבת המלכה בואו נהיה מוכנים לקראתה אמת תמיד יש מתח תמיד יש לחץ בית עם ילדים זה לא פשוט אבל תמיד לעשות את זה בצורה טובה לא בצורה של איום לא בצורה של שוטר לא בצורה של משטר להפך בצורה של מלכה בצורה טובה פעמיים מופיע בגמרא שבת אדם שפתאום מגיעה שבת פעם אחת כתוב בפרק מי שהחשיך ופעם אחת כתוב מי שקדש קדש עליו היום כולנו רוצים להיות מאלה שקדש עליהם היום שהנה מגיע הקדושה מגיעה שבת ולא מהלם מי שהחשיך שהוא נתקע עם שבת איזה חושך איזה בלאגן ככה נתקענו עם שבת והכל תלוי בהכנה כמו שרואים שמי שקדש עליוו היום ממשיכה הגמרא ואומרת קדש עליו היום והוא נמצא עם תפילין הוא באמצע האווירה של קדושה וקדש עליו היום מה הוא עושה עם התפילין איזה גישה נפלאה לבוא כך לשבת ואילו מי שהחשיך זה מי שהחשיך בדרך ויש לו כיס של מאות הוא עסוק עדיין בכל הדברי מוקצה בכל הדברי חולין ולכן קוראים לו מי שהחשיך הכל תלוי בהכנה שלנו אם אנחנו נתכונן בצורה טובה זה יהיה מי שקדש השבת שבת המלכה תפרוס את כנפיה ואז מלאך טוב יאמר וואו הלוואי ככה לשבת הבאה ומלאך רע יענה על כורחו אמן ואם חלילה להפך זה יהיה מי שהחשיך שלא נדע שלא נגיע לשם בעזרת השם אבל עכשיו אנחנו אוחזים בפרק מי שהחשיך ועל מה דיברנו אתמול בוא נעשה הקדמ הקדמון את קצרצרה אדם שהולך בדרך ופתאום החשיך עליו היום כיוון שיש לו ביד כיס של מאות וחכמים בדקות הרגשתם הם רגישים הם ירדו למוח שלנו ואמרו אם לא נתיר לו כל מיני התרים הבן אדם יגיע לעבור על איסור דאורייתא בשביל להציל את המאות שלו לכן אמרו תן את זה לנוכרי אם אין לך נוכרי על החמור ואם אין חמור יש גם פתרונות בחרש שטה וקטן ראינו אתמול ששוה תמיד עדיף לתת לשטה כי אין לו גרם אחד של דעת אומרת הגמרא ואנחנו מתחילים בדף קנג עמוד א שורה אחת מלמטה היא ביה להו מה קורה עם שני בני הלווייה שהולכים איתך בדרך בערב שבת וקדש עליך היום השבת פורסת את כנפיה ואתה עדיין באמצע הדרך ובעלי הלווייה שלך זה חרש וקטן לדאבונה או לשמחתך אין עמך שותה למי למי עדיף לתת את זה לחרש או לקטן אומרת הגמרא ליבא דרבי אליעזר לא תיבא אלך תניה רבי אליעזר ברור לו מה התקן מה עדיף לקטן או לחירש למה כי הוא אומר כך רבי יצחק אומר משום רבי אליעזר תרומת חירש לא תצא לחולין מפני שהוא ספק הוא אומר כך תרומה שתרם חרש נכון עדיף שהוא לא יתרום אבל ברגע שהוא תרם תרומה תרומתו תרומה אומנם לא על מלא אבל היא ספק אתה לא יכול להוציא את זה חזרה לחולין בעצם אנחנו רואים שרבי אלעזר מייחס אי אילו גרמים של שכל לחרש ו אתה רואה שהמעשים שלו נחשבים כמעשה ואם יש לו טיפה דעת יש לו מינימום כמה גרמים של שכל עדיף לא לתת לו את זה א לתת את זה לקטן השאלה היא מה קורה כיתי בא אלך ליב דרבנן חכמים סוברים שחרש אין לו גרם של דעת המעשים שלו לא מעשים לגבי תרומה ולכן כנראה גם לעניין שבת וכאן יש שאלה וספק האם עדיף לתת את זה לחרש או לקטן והגמרא תסביר את הסברות למה עדיף חרש למה עדיף קטן כי תבא אלי תבא אליך ליבא דרבנן דתנן כתוב במשנה כך חמישה לא ירומו המשנה מביאה רשימה של חמישה שלא יתרמו תרומה ויותר מכך ואם תרמו גם לאחר מעשה בדיעבד אין תרומתן תרומה ואלו הן מי זוכה לק החב בחמישה הנפלאים הללו חירש שוטה וקטן אלו בעצם השלישיה שכל פעם שאנחנו צריכים בעלי דעת הם הראשונים שנפלטים ואומר רשי חרש שוטה וקטן דורשת הגמרא לעניין תרומה כתוב כל אשר דונו ליבו צריך לב לשלושה האלה אין לב כן פיזיולוגיית באו יש להם לב ששואב דם וממריץ לכל האיברים ומזרים אותו והכל נפלא אבל לב דעת אין להם ולכן הם לא יכולים לטרום תרומה ושימו לב אומרים חכמים אפילו בדיעבד תרומתו של אחר שאינה תרומה זאת אומרת אין לו כלל שכל הבא ברשימה והתורם את שאינו שלו אם הבעלים לא מרשים לך ואתה תורם כתוב אשר עשר את כל תבואת זרעך זה לא זרע שלך ולכן אין תרומתו תרומה והחמישי וכריש את הרמץ של ישראל אפילו ברשותו אפילו אם הוא שלח אותו שליח כי כמו שאמרנו יש מושג לשלוח שליח אבל דווקא בן ברית כמו שדורשת הגמרא כן תרימו גם אתם מה אתם בני ברית אף שלוחם בני ברית ולכן גם גוי שטרם אפילו ברשות אין תרומתו תרומה בכל אופן הרשימה הנפלאה הזו כוללת בתוכה כפי שאמרנו גם את חרש אם כן לפי חכמים לחירש אין כלל דת והנה נשאל את השאלה מה קורה מי שהולך בדרך יחד עם חירש וקטן לפי חכמים למי אתן את הכיס לחירש או לקטן ומסבירה הגמרא את השאלה מהי האם לחרש יבלי למה ד קטן עי לכלל דעת קטן יום אחד יגיע לכלל דעת ולידי חיוב מצוות מה שאין כן חרש לעולם ישאר בחשו בטיפשותו ולכן עדיף לתת לו את הכיס ו דילמה אולי צד שני לקטני אבלי ד חרש ד חרש אתתי לחלוף בגדול פיקח חרש אתהה לא רואה עליו שום דבר חיצוני אתה רואה אדם גדול סוחב את הכיס יאמרו הרועים יפה עדיף לתת את זה לגדול אפשר לתת את זה גם לגדול והם לא ידעו שהוא נותן לו את זה בגלל שהוא חרש שלכן ייתכן לומר שעדיף לתת את זה לקטן מה באמת ההלכה אומרת הגמרא אי כד אמרה יש אומרים לחרש אבלי כמו שאמרנו הסברה שעדיף לחרש מאשר לקטן והי דמרי לקטן ייבלי יפה מאוד זה בעצם מחלוקת שואל הגמרא מה קורה אם אין שם האם יש עוד פתרון אם אין לי את כל הדברים הללו אין שם לא נוכרי ולא חמור ולא חרש ולא שוטה ולא קטן מי את כל הפתרונות שהבאנו נפלא אבל אם גם את זה אין האם ש שישאיר שם את הכיס או שיש עוד איזהשהו פתרון באמתחת פתרון למצב שקלו כל הקיצין אמר רבי יצחק עוד אחרת היייתה ולא רצו חכמים לגלותה יש עוד פתרון אבל חכמים במשנה לא רצו לומר אותה וכבר נראה מדוע מה יוד אחרת הייתה אומרת הגמרא מה באמת התקנה הזו שהוסתרה מהציבור מוליכו פחות פחות מארבע אמות זאת אומרת הוא לא עושה ארבע אמות בבת אחת ובעצם ככה הוא לא מעביר אין כאן העקירה והנחה בעייתיים הוא הולך פחות מארבע אמות ועוד פחות מארבע אמות ואז אין כאן טלטול ארבע אמות ברשות הרבים שואלת הגמרא אם יש כזה פתרון המי לא רצו לגלותה אונה הגמרא משום כבוד אלוקים אסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר הפסוק בעצם אומר שמכבד של אלוקים יש גם להסתיר כל מיני דברים ואילו מכבוד מלכים אנשים סתם עשירים חקור דבר אל תשאיר אבן על אבן שמה טוב שתחקור שואלת הג מה באמת הבעייה כאן ואח מהכבוד אלוקים איקה אומרת הגמרא דילמה אתתי לטויה ארבות ברשות הרבים אני חושב שהוא יבוא כן לקחת את זה הוא לא ידקדק בדיוק פחות פחות מארבע עמות ויקח את זה ארבע אמות ברשות הרבים וזה אסור דאורייתא לכן אני לא רציתי לגלות את זה רציתי להשאיר ולומר תקשיב יש פתרון של נוכרי של חמור של חרש שוטה וקטן אבל לא לפרט יותר מכך את ההיתר שהוא כבר ממש על הגבול על הקצה שהוא יכול להגיע על ידי כך לידי חשש דאורייתא ולכן לא אמרו אותו בעצם אנחנו רואים שיש פתרון נוסף להוליך פחות פחות מרבע עמות ברשות הרבים אבל ראינו כבר בתחילת המסכת שכל זה דווקא במקום שאין נוכרי אל תלך על זה בתור פתרון ראשון כשיש נוכרי סרו עליך להעביר פחות מ מארבע עמות ברשות הרבים ואמרו תן לנוכרי תניה אומרת הגמרא רבי אליעזר אומר בוא ביום ביום הזה שגזרו את הגזירה הזו שברגע שיש נוכרי אל תשתמש בפתרון של פחות מרבע אות ברשות הרבים גזרו אז גזירות נוספות למי שזוכר בעלייתו של חנניה בן חזקיה אומר רבי אליעזר באותו יום גדשו שיעה בעצם לקחו את השייה את המידה והקדישו מעליה הוסיפו ייסורים חומרות גדרים וסייגים כדי שגם חלילה מי שנופל לא ייפול מהמצוות מעבירות בעצמם אלא יהיה לו עוד גדרים וסייגים וטוב עשו רבי יהושע אומר מה פתאום בוא ביום מחקו סיעה ממש לא הוספת כל כך ייסורים שהציבור לא יכול לעמוד בהם וזה יביא אותו לבעות בהכל בן אדם יגיד תשמע אין פה נוכרי אין לי שום פתרון אחר ויקח את זה 400 ברשות הרבים ובכך הוא יעבור על איסור דאורייתא בעצם מתכוון רבי יהוושע לומר כל המוסיף גורע אם היית נותן נותן את הפתרון קצה אנשים היו מאמצים אותו כשאתה הולך ומחמיר והולך לפתרונות נפלאים אבל במקום שאין או שאדם לא יסמוך על הגוי וכל מיני דברים כאלה הוא יגיע להדרדרות מוחלטת תניה אומרת הגמרא משל דרבי אליעזר למה הדבר דומה לקופה מלאה קישואין ודילן זה בעצם ירקות גדולים שיש ביניהם חללים אדם נותן לתוכו חרדל שהוא קטן יותר והיא מחזקת היא מחזקת את החרדל להפך החרדל גם נותן יציבות לקופה אבל משל דרבי יהושע הוא הולך בעצם ומדמה את זה למשהו אחר משל דרבי יהושע למה הדבר דומה לערבה מלאה דבש קערה שמלאה ע צפתה בדבש נותן לתוכה רימונים ואגוזים שזה בעצם הגדרים והסייגים והיא מקיה אז הדבש בעצם גוף הדבר שזה התורה בעצמה מתחיל לגלוש החוצה וחבל לכן אומר רבי יהושע לא טוב עשו שמחקו את השיעה אמר מה ראינו במשנה אין אמו נוכרי מניחו על החמור פתרון א' נוכרי אין לך חמור שים את זה על החמור שואלת הגמרה ולא מחמר ורחמנא אמר לא תעשה כל מלאכה אתה בעצם מנהיג חמור שיש עליו מסע כתוב במפורש לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך איך מותר אמ עבד בראב ה מניחו עליה כשהיא מהלכת הוא מניח את זה על החמור כשהיא מהלכת ואז בעצם אין כאן עקירה החמור לא עושה שום איסור שבת הוא לא עוקר ולכן מותר שואלת הגמרא אבל וי אפשר דלא קיימה להשתין מים ולהטיל גללים ואז כשהיא תיעצר היאק הכירה והנחה היא תעצר באמצע הדרך סדר נפלא שמת את הכיס כשהיא לכה היא ממשיכה ללכת לאחר הזמן היא תעצר להטיל גללים וכדומה כשהיא תמשיך הלאה אז היה הנחה וכרגע יש קירה עונה הגמרא כשהיא מהלכת מניחו עליה כשהיא עומדת נוטלו אמנה כשהיא נאמדת הוא יקח את זה ממנה ורק לאחר שהא תתחיל ללכת שוב פעם הוא יניח שוב אז אף פעם לא יהיה כאן גם הכירה וגם הנחה ולא יהיה כאן מלאכת שבת בשלמותה שואלת הגמרא הי אחי אם באמת זה כזה פתרון נפלא שאתה עושה את זה רק בשעה שההיא מהלכת ואז אין אין הנחה והכירה אפילו על חברו נמי גם חברך כשהולך לידך תוך כדי הליכה תניח עליו את הכיס הוא לא עקר אין כאן שום בעיה ואם הוא נעמד קח את זה ממנו ולאחר שהוא מתחיל ללכת תניח את זה עליו שוב והכל נפלא למה צריך להגיע לחמור אמר א פפא ממש לא בחברו אסור לעשות את זה כל שבגופו כל דבר שאם אתה עצמך תעשה את זה אתה תהיה חייב חטאת אז כשאתה עושה את זה על חברך פטור אבל אסור ולכן חכמים עשו אפילו בכזה מקרה שאתה נמצא בדרך עם ארנק אבל כל שחברו פטור אבל אסור וחמורו מותר לכתחילה בכזה מקרה שאתה בדרך עם ארנק התירו לך לעשות את זה על בהמתך לכתחילה אתה אם תעשה את זה עצמך חייב חטאת וחברך אמרו ור אבל אסור בבהמה בחמור התירו אפילו לכתחילה אמר אבד ברעב חוץ מהאפשרות להוליך פחות פחות מאב עמות יש פתרון נוסף איך אפשר להביא את חבילת לביתו היייתה חבילת מונחת לו על כתפו הוא הולך בערב שבת עם חבילה על הכתף והוא רואה א אטו נכנס את שבת דקה לפני שניה לפני תחילת שבת שיתחיל לרוץ ואז אין קיירה בשבת ואז תוך כדי ריצתו כשקשה עליו השבת אין שום בעיה לא היה כאן הכירה רץ תחתיה ושלא יעצור לרגע כי אם הוא יעצור יהיה הנחה וכשהוא יתחיל ללכת שוב יהיה העקירה רץ תח עד שמגיע לביתו מותר לו ודווקא אומרת הגמרא ודווקא רץ אבל קלי קלי לא דווקא כשהוא רץ ולא ללכת בניחותא ולכאורה למה לא הרי ברגע שהוא הולך אין שום הבדל עם הואץ אולא אומרת הגמרא מהי טעמה כיוון דלת לה הקרה שהוא ילך בנחת אין לו הקר והוא יכול להעצר פתאום כשהוא רץ הוא כל הזמן יהיה חדור מטרה למה אני רץ כי יש כאן בעיה וכרגע אני בפתרון שאני כל הזמן הולך ולכן שירוץ כי אם לא לט להקיר ואתי למאבד הכירה וההנחה הוא ינוח ויעור שוב את רגליו שואלת הגמרא סוף סוף כמעט לביתה אי אפשר דלוקה פורטה ואז כ מהל מרשות הרבים לרשות היחיד יהיה כאן איזה שהי קיירה כי הוא יעצר טיפה אונה הגמרא דז כלאחר יד הוא יזרוק את זה לביתו כלאחר יד בעצם בצורה של שינוי או לאחוריו או בכל שינוי אחר ואז אן בעה דאורייתא וציירו לו לצורך חביתו יש אומרים שכל זה פתרון דווקא לחבילה ולא לכיס כי כיס הדרך לרוץ איתו זה לא משהו כבד ואנשים רצים גם עם כיס לא יהיה כאן הקר אבל עם חבילה שהיא כבדה אין דרך אנשים לרוץ וכשהוא רץ יש כאן הקר מיוחד ולכן זה דווקא בחבילה אמר רבי ברחמה מחמר אחר בהמתו בשבת אדם שמנהיג את החמור שלו בשבת כשהוא טעון מסע עליו אם זה בשוגג חייב חטאת במזיד חייבו סקילה זה כמו כל מלאכה רגילה בשבת מה הי טעמה מה הסיבה ריי בעצם הוא לא עושה שום מלאכה הבהמה שלא עושה מלאכה איפה תן לי את המקור לכך אמר רבא כתוב כך דאמר קרל לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך כתוב אתה ובהמשך הפסוק כתוב את בהמתך אני מקיש ואומר בהמתך בהמתו דומ ידידי באמתו זה בדיוק כמו שהוא עצמו כמו שהוא עצמו אם הוא עושה מלאכה מה הוא בשוגג חייב חטאת במזיד חייב סקילה גם באמתו בשוגג חייב חטאת ומזיד חייב סקילה זה הלימוד ואומר שה מחמר אחר בהמתו בשבת חייב אמר רבא לא ייתכן רבא דוכה ואומר כך שתי תשובות בדבר חד עד כתיב תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה לגבי עבודת כוכבים כתוב בעצם הוקשה כל הוקשו כל שגגות התורה לעבודת כוכבים כמו בעבודת כוכבים ככה בכל העבירות מה מה מה עבודה זרה זה דווקא דויד מעשה בגופי הוא צריך לעשות מעשה בגופו להשתחוות וכדומה גם כאן כל ה שגגות שחייבים עליהם החנה מיד דוד מעשה בגופי ולא מחמר שמחמם אני לא עושה כלום רק הבהמה שלי עושה זה דבר ראשון לכן השגגה שלך לא ייתכן בשגגה יש איזשהו ליקוי לא יכול שחייבים כאן בשוגג חטאת כי שוגג זה רק בגופו כמו שאני לומד מעבודה זרה זה שאלה ראשונה ועוד טנן שאלה שנייה כתוב כך המחלל את השבת בדבר שחייבים על שגגתו חטאת וזנו סכילה כן שם כתוב לגבי מה קורה אדם שחילל שבת מה הדבר שבשוק חטאת ובזדון סקילה שאתה מדגיש לי את זה זה אומר שלא כל הדברים זה הדין זאת אומרת אני כרגע מדבר על בן אדם שחילל שבת בכזה דבר שהדין שלו בשוגג חטאת ובמזיד סקילה אבל לא כל מלאכות שבת הם כאלה מכלל מדייקת הגמרא די כמי דיש איז שהי מלאכה דאין חיייבים השגתו חדת ולא על זונו סכילה מה מה איזו מלאכה היא לא בעצם כמו כולם שחייבים על שגגת חטאת ודונם סכילה מבינה הגמרא נראה מה היני אולו ד מחמר ומחמם לא חיייבים יש בו איזשהו דבר שלא חיייבים עליו אומרת הגמרא לא ממש לא יתכן לומר תחומין וליב דרבי עקיבא או הברה וליבא דרבי יוסי יתכן לומר שמדובר על איסור תחומין לשיטת רבי עקיבא איסור תחומין זה בעצם לצאת מעיר 2000 עמה לכל כיוון 2000 עמה לכל רוח שרבי עקיבא סובר שזה דאורייתא ועדיין לא חייבים על שגגתו חטאת ועס דונו סכילה או יתכן שזה הבהרה להעביר אש בכל מושבותיכם ביום השבת כתוב מפורש בתורה לא לעשות זאת למה היא נכתבה פירוש הרי כל המלאכות לא נכתבו אנחנו לומדים את זה מהמשכן לומדים את זה מכל מיני מקומות אחרים למה היא נכתבה יש מחלוקת רבי יוסי סובר היא נכתבה כדי לומר לך העברה עוברים עליה רק לב אין על זה כרת אין על זה חטאת אין על זה סקילה עברה ללב יצאת ככה הוא אומר ואם כן לא חייב להיות שזה מחמר לפי שיטתו הוא יכול להגיד לך שמדובר על עברה מחר נראה גרסה נוספת בעניין אבל בכל אופן בואו נסכם מה זכינו לראות היום דבר ראשון ראינו מה קורה אדם שנתקע בדרך ויש לו שני בעלי ללוויה מאוד מוכשרים אבל אחד מהם הוא ואחד מהם הוא חירש למי עדיף לתת את הכיס לפי רבי אליעזר שהוא סובר שחרש את הרם תרומתו תרומה יש כמה גרמים של חוכמה ולכן שלא יתן שלא יתן לו את זה אלא לקטן חכמים בעצם אומרים שתרומתו תרומה שאין תרומתו תרומה בעצם שאין לו כלל שכל חירש שטה קטן תורם את שאינו שלו וגוי שתורם ולכן בעצם יש פה איזשהו התלבטות למי יתן האם לחירש שהוא לא הולך אף פעם לא יהיה לו דעת או לקטן שלא יחליפו בין החרש לגדול ובאמת אמרנו למסקנה אמרנו ש קד אמרי כך ויקד אמרי כך אם אין שם אף אחד אמרנו יש עוד פתרון מוליכו פחות פחות מרבע אמות אבל חכמים לא רצו לגלות את זה כי כבוד אלוקים אסתר דבר יגיעו לידי חילול שבת בו ביום ראינו מחלוקת האם גדשו השה או מחכו הבאנו דוגמאות ואנלוגיות השוואות לשניהם האם זה טוב או לא טוב אין נוחרים מניחו על החמור מי מחמר אז אמנו מניחו עליה כשהיא מהלכת ולוקח ולוקח כשהיא עומדת וכשהיא מתחילה ללכת שוב מניח שוב למה על חברו לא כי אצלו זה חייב חטאת חברו פטור אבל אסור וחמור התירו חכמים לכתחילה פתרון נוסף חבילת מונחת על כתפו תרוץ תתחיל לרוץ לפני שקדש היום תגיע לביתך זרוק את זה כלאחר יד אמרנו שיש אומרים דווקא חביתו אבל מה שהגמרא מדייקת דווקא מדגישה דווקא לרוץ ולא ללכת רגוע כי הוא ישכח ויבוא לעקור ולהניח לעקור וכן לנוח ולעקור המכמ אחר במתו בשבת ראינו בשוגג חייו חטאת במזיד סקילה ולומדים את זה מתהו ואמתך ורב אומר שתי תשובות בדבר דבר ראשון לא יתכן שעל שוגג חיבים גם אם אתה לא עושה כלום כמו שאנחנו לומדים מעבודה זרה ודבר שני הוא מנסה לומר שיש איזשהי מלאכה שלא חיייבים עליה חטאת סכילה והוא רוצה להגיד שאולי זה מחמר ודינו שייתכן לומר שמדובר או על תחומים לפי רבי עקיבא או על הברה לפי רבי יוסי תודה רבה בהצלחה לכולם להתראות מחר באותו עניין ומחר תתכוננו כבר עכשיו דף קטן יותר אם יש לכם זמן לעוד כל מיני דברים אחרים שבצו את זה למחר הדף העמוד קצר בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר ‏t
לצפיה בתכנים נוספים: