העמוד היומי מסכת שבת דף קנב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קנב עמוד א

[מוזיקה] דף קנב עמוד א' אנחנו ממשיכים לעסוק בכל העניינים של הזקנה מה קורה כשקופצים כבר דיברנו איך כל המערכות שלו נחלשות והיום נמשיך לדבר בעניין זה חלק מההוראות מהנחיות הנחיות בריאותיות יותר או כאלה שקשורות למערכת העיכול אנחנו נראה בעמוד שלנו עד גיל 40 טוב לאכול מגיל 40 טוב לשתות על פניו זה נראה באמת הוראה כמו שאמרנו בריאותית או שנוגעת למערכת העיכול מעניין אבל רבי שמעאל כ מניקלשבורג אחד מגדולי החסידות אומר דבר מדהים תראו איזה מוסע השכל אפשר לקנות מכאן אומר בן אדם צריך תמיד להסתכל רי כידוע אוכל תמיד כמה שיותר טרי ו יותר טוב כמה שהכינו אותו יותר מוקדם דג טרי עוף טרי בשר טרי כל דבר כשדג אותו כשהוציאו אותו מהמחלה כשחתול מאכל אחר כשבשלב אותו כשצוות לא משנה מה תמיד הטריות חקת כמה יותר טרי כמה יותר רענן כך יותר טעים אומר רבי ישמעל כ זה היה פירוש עד גיל 40 תאכל כך מוסע השכל מאוכל ותאמר עכשיו אני רענן עכשיו אני טרי עכשיו אני צעיר זה הזמן להתקדם זה הזמן לעמול זה הזמן לעבוד את הקדוש ברוך הוא לאחר מכן לאחר גיל 40 אל תגידי על עבר עליי הקלח אין מה לעשות יותר כאן כבר תיקח מוסע השכל מהשתייה לאחר גיל 40 שתיה יין שיכר דווקא ככל שעוברות השנים ככ הוא מתווסף ככה הוא משביח יותר ככה יש לו יותר ארומטיות יותר הפיצות יותר כל מיני מילים גבוהות כאלה שיש ליין ולשכר ככל שעובר זמן המחיר שלו גם עולה הוא משתבח ובעצם לבן אדם אף פעם אין זמן שהוא יכול לומר אני פטור אני מידי צעיר או מידי מבוגר תמיד אומרת לנו הגמרא בדרך הדרש כמובן כך מוסר השכל מהמאכלים שהם טריים הם טובים מהמשקאות שדווקא כשהם מיושנים הם טובים ותמיד תדע עכשיו בדיוק עכשיו זה הזמן המתאים לעבוד את השם אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קנב עמוד א' למעלה ממש ביום ש זו שומרי הבית ממשיכה הגמרא לטאר מה בעצם הפסוק בקהלת הוא זה שמתאר את כל ענייני הזקנה כבר דרשנו אותו אתמול כבר דרשנו חלקו קודם עוד בשיעורים הקודמים והיום אנחנו ממשיכים בדף קנב עמוד א' ביום שיזו שומרי הבית והתאבדו אנשי החיל ובטלו התוכנות וחשכו הרועות בארובות כך כתוב בפסוק והגמרא דורשת דבר אחר דבר ביום שיזו שומרי הבית כשאדם מזכין אלו הכסלים והצלעות שבעצם הם כבר מתחילים פחות לתפקד פחות להועיל פחות להיות יעילים והתאבדו אנשי החיל אלו שוקיים שהם מחזיקים את כל כובד הגוף ולכן אנחנו קוראים להם אנשי החיל וגם הם כבר מתעוותים ובטלו התוכנות אלו השיניים השיניים נושאות ואין עם מה לטחון את המאכל וחשכו הרועות בארובות אלו העיניים שגם כן פחות רואים פחות רואות ופחות מתפקדות אומרת הגמרא הקדושה אמר לי קיסר לרבי יהושע בן חנניה מה הייתה המלו התית לבי אבידן בי איידן היה בעצם איזשהו מקום איזשהו אולם שמה היו מתכנסים ומנהלים ויכוחים תאולוג ם הכמרים עם להבדיל אלף אלפי הבדלות הרבנים על תורת ישראל ומחשבת ישראל כל מיני דברים כאלה ראינו את זה גם כמדומני בתחילת פרק כל כתבה היו מגיעים לבי אבידן חלק מהמורים הלכו חלק לא הלכו היו לפעמים מגיעים בוויכוחים שם אפילו לידי סכנה רבי יהושע בן חנניה היה מקפח אותם במקראות בפסוקים בהלכות בהכל הוא היה בקי גדול ומגן בחירוף נפש על כבודה של תורת ישראל ולכן שאל אותו הקיסר מה התעה מלאו ית לב ויידן מאז שאתה לא בא כנראה הויכוחים ירדו רמה אין מי שיתן את הנוק אוט לכמרים לשונא ישראל שאל אותו למה אתה לא מגיע אמר לי הוא אמר לו הוא רמז על זקנותו בצורה יפה אמר לי תור טלג הר מושלג שרוני גלידן גם סביבותיו עם קרח כלבו לא נבחין תחנו הי לא חנין זאת אומרת שיער ראשי כבר הפך לשיער לבן גם פמי וזקני לבנים קולי כבר לא כבראשונה כן הוא לא נובח זה הפשט זה הפירוש זה הרמז בכלבו היא לא נבחין תחנו הי לא וחנין גם השיניים נשרו אני מבוגר וקשה לי לבוא כך הוא רמז לו ב רב אמרי הוא הוסיף ואמר דבידה בישנה אני הולך כפוף כ מחפש אחר דבר שנאבד לי ובאמת לא כך אלא כפוף מרוב זקנה יש אומרים אני מחפש אחר דבר שלא נאבד כי אני פשוט כבר לא זוכר איפה הנחתי כל דבר ויתכן דברים שהם בהשג ידי ואני הולך ובוש הולך וולש ומחפש אחריהם תני רבי יוסי בן קסמה אומר תתרים מתלט טוב שני רגליים בריאות וטובות בזמני הנורים מאשר תלת יחד עם עזרה של מקל הליכה עלף שזה נראה לט זה שלוש זה יותר טוב ברור שעדיף את השניים של ימי הנורים ולל אחד הוא ממשיך ואומר אוילה זאתי האחת דזה ולא עטייה חבל עליה על האחת הזו שהולכת ולא חוזרת מה היא ה מבריזה ינקותה הנעורים הם הולכים ולא חוזרים וצריך לדעת לנצל אותם כית הרב דימי אמר ינקותה זה כליל דורדה זה כמו הטרה של ורדים עוברים ימים טובים ימים כמו ורדים מריחים טוב סיבוטה קלילה דחיפה הזקנה דומה להתרת סרפד להתרה קוצנית אפשר הרבה יותר להועיל הרבה יותר להצליח בימי הנעורים זוכרים יותר טוב את הלימוד רעננים יותר אפשר יותר לעבוד את השם מאשר בימי הזקנה תן משמי דרבי מ דוק בחי ותשכח בנגרה אם דקדק במאכל במה שאתה אוכל ותלש בצורה טובה שהמזון יתקל טוב תשכח בנגרה לאחר מכן זה יועיל לך בפסיעות זה יתן לך כוח ללכת וגם בימי הזקנה שנאמר ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו וכאן זה בהתאמה לדרשה שראינו כמדומני אתמול עד אשר לא יבואו ימי הרע זה ימי הזקנה זה מה שכתוב כך ורעה לא ראינו על ידי שתסב לחם תאכל בצורה טובה האוכל יתקל במאך תאכל תאכל הרבה תשבע ות ק כך זה יועיל לך בימי הזקנה וכמו שאנחנו רואים שאמר לשמו לרב יהודה שינה הוא אמר לו תלמידי השנון תלמידי החריף שרי סקח ו לחמך פתח את סכך ותכניס לחם זאת אומרת הוא התכוון לומר לו פתח פיך ותאכל השובע תאכל אכילה מספקת כדי שזה יועיל לך לאחר מכן עד 40 שניים מחל מעלה עד גיל 40 שנה טוב יותר לאכול ולכן נצל את הזמן בצעירותך ותאכל לאחר מכן מכאן ואלך לאחר גיל 40 משתה מעלה עדיפה השתייה אמרלי מספרת הגמרא אמרלי ההו גוזה מביאה הגמרא עכשיו דיון מאוד מעניין שהתרחש בין איזה סריס אחד כופר לרבי יהושע בן קרחה היה שם בעצם איזשהו חילופי דברים איזשהו הקנטות וכדומה מביאה הגמרא אני מאמין שיש בזה הרבה דרשות הרבה סודות אבל אנו אין לנו אלא את הפשט וכך נלמד אמר ליהו גוז סריס אחד לרבי יהושע ב בן קורחה רבי יהושע בן קורחה היה זקן הו שבע ימים הוא חי הרבה שנים והיה לו קרחת כדרך האלה שמזקינים ושער ראשם נושר הוא רצה לבזות אותו ולכן שאל אותו מאח לקרינה כמה אבה ת אמר לי מה המרחק מכאן לעיר רחינה היה באמת מקום שנקרא ככ אבל הוא תפס את המקום הזה לא כי הוא רצה להגיע לשם אלא כי הוא רצה לרמוז בכך על קרתו של רבי יהושע לבזותו אמר ליענה לו כמאה לגוזיה לאותו סריס לריס קוראים גוזה אז הוא ענה לו גם כן כמשקל נגד כמו המרחק מכאן לגוז כדי להשפיל אותו על מומו לצחוק עליו על זה שהוא סריס המשיך אותו צדוקי ואמר לו אמר לי צדוקי ברך כרך בארבע עז קרח נמכר באבע דינרים זאת אומרת כביכול להמשיל אותו לעז וכדומה אמר לעיקר השליפה בת מניה אם אתה משווה אותי באמת לבעלי חיים אז דע לך תיש מסורס שלא יכול להוליד הוא באמת משובח יותר אז אם כך בתור בעלי חיים אתה שווה יותר ממני חז ראה אותו צדו כדי לא סא מסנ רבי יהושע לא נועל נעליים כותבים המפרשים או שזה היה ביום תענית שהיה אסור ללבוש נעליים והוא התכוון להקניט אותו על כך או שהוא היה אני מרוד כתוב שרבי יהושע היה עני והיה עוסק בתורה מתוך הדחק ואפילו לא היה לו נעליים ועל זה רצה אותו צדוקי להקניט אותו הוא ראה שהוא בלי נעליים אמר לי דעל סוס מלך אדם שאני רואה אותו רוכב על סוס אני מבין שהוא שולט שהוא מושל שהוא מלך זה על חמור בן חורין אדם שרוכב על חמור אני מבין שלפחות הוא בן חורין מלי ברגלו היי אדם שהולך עם נעליים ברגליו ברינ הוא לפחות בן אדם אולי הוא לא בן חורין הוא גם לא מלך אבל לפחות בן אדם אבל דל ולא אה אפילו בלי נעליים כפיר וכפיר תו מיני מי שנחפר לו קבר ונקבר בו הוא יותר טוב ממנו כך הוא התכוון לבזותו אמר לי גוזה גוזה אדוני הסריס תלת אמרת לי תלת שמת אמרת לי שלושה דברים בוא ותשמע ממני עכשיו אחרים הדרת פנים ההדרת פנים של בן אדם זה זקן שמחת לב הלב אדם שבאמת ליבו מלא בשמחה זה אישה אדם שיש לו אישה טובה נחלת השם בנים ברוך המקום שמנחם מכולם כיוון שאתה שריס אין לך זקן אין לך אישה ואין לך בנים אמר לעי קרך מצויה כריח ככה אתה מצוייה מלשון מצא ומריבה אתהה מכרח ריב אמר לעיקר שליפה תוכך איש עקר ומסורס ככה הוא החזיר לו מה אתה בכלל מדבר איתי מה אתה בכלל נכנס איתי לוויכוח מה יש לנו אחד עם השני מסיימת הגמרא את הדין ודברים וחוזרת חזרה לתיאור של ימי הזקנה אמר לרבי לרבי שמעון בן חלפתא מפני מה לא קבלנו פניך ברגל כדרך שיקבלו אבותיי לאבותיך רבי היה נשיא כל משפחתו למעלה בקודש אבותיו ואבות אבותיו גם הם היו נשיים כל התלמידי חכמים הגיעו לבקר אותם ברגל כמובן גם רבי שמעון בן חלפתא ואבי וכל הדורות ולכן שאל רבי למה אתה רבי שמעון בן חלבת לא באת שימו לב לניסוח איזו עדינות רבי לא שואל אותו למה הגעת אלא הוא שואל למה אנחנו לא הקבל למה לא זכינו לראות את פניך בכזה עדינות וכזו ענווה נא לו רבי שמעון פשוט מאוד סלעים נעשו גבוהים אותם סלעים שתמיד הייתי מדלג כאיילה צעירה עכשיו פשוט הזדקנתי ואני לא יכול הם נעשו לי גבוהים קרובים נעשו רחוקים המרחק שפעם היה בשבילי קרוב יכלתי לעבור אותו נעשה לי רחוק יש אומרים שזה הלך על הרגליים שפעם הם היו קרובים ועכשיו הוא חייב לפסק את רגליו כדי לשמור על שיווי המשקל משתיים נעשו שלוש הלכתי על שני רגליים ועכשיו אני חייב ללכת על שלוש יחד עם הקל הליכה על משענת על עזרה משים שלום בבית בטל גם אומר רשי בר התשמיש שהוא היה זה שמשים שלום בבית גם כן בטל ממשיכה הגמרא ועוברת חזרה לפסוק בקהלת וסגרו דלתיים בשוק אלו נקביו של אדם שבצעירותו הוא שולט בהם ובבגרותו ובזכותו הם שולטים בו בשבל כל התחנה בשביל ככיוון שאינו טוחן כל המערכת העיכול לא פועלת בצורה טובה ויקום ללכל הציפור שאפילו ציפור מנתו משנתו זקן ישן השינה שלו מוד חלשה אפילו ציפור מציצת בחוץ הוא כבר מתורה משנתו ושחו כל בנות השיר שאפילו כל שרים ושרות דומות עליו כשיחה הוא לא מרגיש בכלל את הנעימות של המוזיקה תמיד הוא מבקש לחבות להנמיך הוא כבר לא נהנה מהדבר הזה ואף אומרת הגרא ואף ברזיליי הגלדי אמר לדוד ברזלי הגלדי היה מהאנשים שבמרגלות כשב שלום הרד בדוד הוא זה דווקא שהיה צמוד לדוד עזר לו הביא לו אוכל הביא לו ציוד עזר לו בעצם להתקיים תוך כדי המרד ואז דוד שהוא חוזר לירושלים אמר ל ברזילאי בוא תבוא איתי לירושלים שאני חוזר כמלך כמנצח ואני אדאג לך אומר לו ברזילי ממש לא אני מבוגר עזוב טוב לי בבית בן 80 שנה אנוכי היום הידע בין טוב לרע מה יש לי לזוז תן לי להישאר בביתי מכאן שדעות של זקנים משתנות באמת הם כבר לא יכולים להבחין מה הגיוני מה טוב מה פחות טוב אם טעם אעבדך את אשר אני אוכל ואת אשר אשתה מכאן דורשת הגמרא שבימי הזקנה ש שפתותיהם של זקנים התרפטות השפתיים שלהם כבר לא תקינות כל כך והם לא יכולים ליהנות באמת מהטעם של האוכל והוא ממשיך ואומר לו אם אשמע אות בכל שרים ושרות מכאן שאוזניה של זקנים מתכבד מכאן בעצם מכל מה שאומר ברזילי הגלדי אני מבין שכך נראית הזקנה אמר רב ברזילי הגלדי שקר האבה ברזילי הגלדי שבעצם טען שבגיל הזה בגיל 80 כבר הוא לא יכול לא להנות לא מאוכל לא משמיעה לא משום דבר הוא ממש לא צודק הוא שקרן והוא מביא ראייה די אמתא דביה בית רבי בת רדן שנין היה איזה שפחה בביתו של רבי בת 92 שנה ואבה תעמ הקדרה הי הת טעמ את הקדרות היא הייתה השפית היא הייתה אומרת מה צריך בדיוק לתקן אם כן אתה רואה שבגיל כל כך מופלג עדיין היה לה טעם ועוד ידע ככה לשלוט עלל כל הסירים במטבח ולכן אומרת הגמרא רבא אמר ברזילי הגלדי שטוף בזימה אבה וכל השטוף בזימה זקנה קופצת עליו ובאמת יתכן גם בגילי מבוגרים יותר עדיין להיות טרי ורענן עם כל החושים תקינים ברזלי הגלדי כיוון שהוא היה שטוף בזימה עעל כן הזקנה קפצה עליו תניה רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר תלמידי חכמים כל זמן שמזקינים חוכמה תוספת בהם הם רק עונים יותר חוכמה ויותר בינה ויותר דעת שנאמר בשישים חוכמה ואורך ימים תבונה ואילו עמי הארץ כל זמן שמזקינין טיפשות ני תוספת בהם שנאמר מסיר שפה לנאמנים ותם זקנים יכח ואם כן כתוב פעם אחת שיש חוכמה לזקנים המבוגרים ופעם אחת כתוב שאין ועל כן הוא מחלק בין זקני תלמידי חכמים לזקני עמי הארץ ושוב חוזרת הגמרא לאותה פרשיה בקהלת שמתארת את ימי הזקנה גם מגבוה יראו שאפילו גב שושית קטנה דומה עליו כערי הרים כן הוא לא רוצה לצאת לדרך כל גבשושית קטנטנה בדרך הוא כבר אומר איך אני אעבור את המסוה הזו חתחתים בדרך בשעה שמלך בדרך נעשו לו טבעים יש לו פחד חתחתים רשי אומר שטבע זה פחדים יש אומרים שחת חתים זה מלשון מחיטה מלשון פחד והוא לא רוצה לצאת לדרך ונעץ וינץ השקד זו הקליבוס את שהיא נחשבת לשקד העצם של הגן הירכיים שבולטת אצל המבוגרים כבר הם לא שולטים על גופם ועצמות מתחילות לבלות החוצה ויסתבל לך הגב אלו גבות שזה כמסע כבד עגבותיו דומים עליו כמסע כבד ותפר אביונה זו חמדה גם תאוות נשים כבר נעלמת בזמני הזקנה מספרת הגמרא רב קנה אפסיק סידר קמי דרב הוא היה קורא את הפסוקים לפני רב כמעט ל היה קרא ל הפסוק הזה בקהלת שומר ותפר אביונה נגיד ואתנך רב נאנח אמר אמר רב קנה שמ מנה בת אליכם דד רב באמת אותה אביונה כבר בטלה מרב ועל כך הוא נאנח אמר רב קנה מה דכתיב כי הוא אמר ויי כי הוא אמר וי יש כאן איזה דבר מוזר שלא היה אמור להיות אבל כיוון שהקדוש ברוך הוא קבע ככה זה וזה נראה לאנשים גם מובן והגיוני מסביר ואומר זו אישה הוא ציווה ויעמוד אלו בנים תנא אישה חמת מלא צואה הופיע מלא דם ודרכם של של אנשים למאוס בזה להתרחק מזה ובכל אופן הכל רצין אחריה למה הקדוש ברוך הוא גזר גזירת מלך שיהיה לנו את התאווה הזו על כך נאמר כי הוא אמר ויהי כי הולך האדם אל בית עולמו כן שוב אנחנו חוזרים לקהלת אמר רבי יצחק מה זה לבית עולמו עולמו לשון יחיד מלמד שכל צדיק וצדיק נותנים לו מדור לפי כבודו כל אחד לפי העבודה שהוא עבד בעולם הזה לפי הישגים שהוא הגיע מביאים לו מדור משל למלך שנכנס הוא ועבדיו לעיר כשנכנסים כולם בשער אחד נכנסים ואותו דבר במוות כולם מגיעים אל שער השמיים לבית דין של מעלה אבל כשאין לנין כל אחד ואחד נותנים לו מדור לפי כבודו יש את מדור המשרתים מדור נערי האורבות מדור מעמד הביניים ויש את הסריטה של המלך אותו דבר כאן אנחנו נגיע כולנו למקום אחד אבל למדורים בגן עדן כל אחד יחולק לפי מעמדו לפי מה שהוא עבד בעצמו לפי מה שהוא השיג ואמר רבי יצחק מי תכתיב כי הילדות והשחרות עבל הילדות והשחרות דברים שאדם עושה בילדותו משחירים פניו לעת זקנתו אומר רשי זה ריבוי תשמיש שעושה בילדותו זה נראה כלא משפיע אבל לאחר מכן בעת זקנתו זה משחיר את פניו זה מחליש אותו ואמר רבי יצחק אשר רימה למת כמחט בבשר החי התולעים שאוכלים את המת זה קשה ממש זה כואב למת כמו מחת בבשר חי שנאמר אך בשרו עליו יחב רואים שגם למת עצמו התולעים שאוכלים בו כואבים המ הבחיל את נפשו של אדם מתאבלת עליו כל שבעה הנפש בעצמה מתאבלת על הגוף שמוטל בקבר ונאכל על ידי התולים שבעה ימים שנאמר ונפשו עליו תאבל והלשון של אבל זה שבעה ימים וכתיב ויס לאביו אבל שבעת ימים אנחנו רואים כשמדברים על אבל כשיוסף עושה אבל ליעקב זה שבעת ימים אם כן ונפשו עליו תאבל גם כן שבעת ימים עמרב יהודה מת שאין לו מנ חמין הולכים עשר בני אדם ויושבים במקומו זאת אומרת צריך שיהיה איזשהו אנשים שיישבו עליו שבעה שהתבלו עליו ואם אין לו קרובים לפחות שיעשו את זה ערה אנשים אחרים מספרת הגמרא ההוד שחי בשבות רב יהודה מת בשכונתו של רב יהודה לא היו לו מנחמים לא היה מי שטבל עליו כל יום הדב הרב יהודה בעשרה וית דוכתי הוא אסף עשרה שישבו באמת כבלים לא ממש הם לא טבלו אבל כביכול הצטערו עליו בביתו לאחר שבעה ימים התח זל בחל מ לרב יהודה אותו מת אמר לי תנוח דעתך שהנחת את דעתי וזה מה שבאמת אמר רב חסדה שכל שבעה ימים צריך לעשות את אותו אבלות וגם אם הבן אדם עצמו לא נמצא וגם ם קרוביו לא נמצאים לפחות שייעשו את זה אחרים כי נפשו של האדם מתאבלת עליו לאחר מיטתו שבעה ימים ראינו דף נפלא קשה קצת לסכם את זה אבל הוא כל כך מלא בימי הזקנה איך הם נראים אבל אל תשכחו שבמהלכו ראינו שזקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינים דעתם ישתבח דעתם נהיית יותר טובה ויהי רצון שנזכה בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: