העמוד היומי מסכת שבת דף קמד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמד עמוד ב

[מוזיקה] דף קמד עמוד ב אדם לא יכול להגיד על עצמו מי אני בכלל מה המעשים שלי כבר קובעים אני סך הכל אחד מיני רבים בתוך עם ישראל כמה המעשים שלי קובים כמה הבחירות שלי משפיעות כמה ההחלטות שלי מובילות לאן שהוא ממש לו כמו שמופיע בגמרא בסוכה דבר מדהים אדם תמיד חייב לראות את עצמו כאילו הוא חצי חייב חצי זקה בדיוק פט איך שאומרים 50 50 על הכסכס לא רק זה גם כל העולם כולו סביבו חציו זכאי חציו חייו ובדיוק ברגע הקריטי הזה הקדוש ברוך הוא בא ודן את העולם האם להחזיר אותו לטו ובואו או להביא את הגאולה השלמה והוא במעשה האחד והיחיד שלו ישפיע על כולם גם ידוע בשם רבנים אדמורים חסידים אנשי מעשה עד כמה גם כשאנחנו לא רואים את זה בעצם במכלול כמה מעשה קטן של כל אחד בכל מקום משפיע על כל העולם הרי כל ישראל הרבים כולנו נמצאים בסיירה אחת וכל מעשה של אחד משפיע על כולם היום בעמוד ש שלנו אנחנו נראה אבה אמינה הגמרא באמת מבטלת את זה אבל אב אמינה כפי שראינו אתמול שכיוון שאדם יחיד נוהג לשחות פרי מסוים לכן אני עוסר אותו בשחיטה אבל אף אחד לא שותה מץ גויב אות או מיץ מלפפונים וכדומה לא משנה בן אדם אחד החשיב את זה אני כבר אומר המים של זה נחשבים ונחשב סחיטה אומנם זה נדרה אבל בשביל המוסר אז כן זה בטח טוב להבין עד כמה בן אדם אחד משפיע על כולם אומרת הגמרא הקדושה אנחנו מתחילים בדף קמד עמוד ב מספר שורות מלמעלה אומרת הגמרא שראיינו של בית מנשייה בר מנחם היו שוחטים ברימונים בעצם בוא נרענן מה ראינו אתמול ראינו אתמול מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים אבל מה קורה בעצם בוא נקדים שוב מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים מה קורה במשקין שזב ו מעצמם האם אני עושר אותם כי אני חושב שהבן אדם יבוא לשחות או לא אז אמרנו כך לגבי זיתים וענבים שהם פירות שכולם שוחטים אותם ברור שמשקים שזו מעצמם אסורים כי אני חושב שהוא יבוא לשחוט אותם תמיד אסורים גם רבי יהודה גם חכמים מסכימים לדבר הזה חכמים יודעו לרבי יהודה ויאמרו שמים של שאר פירות שאין דרך לשוחת כ גובות מלפפונים וכדומה אין דרך אף אחד לסוכת ולכן המים שיוצאים מהם יהו מותרים לא משנה באיזה מצב חכמים יודעו לרבי יהודה מתי הם חולקים כשזה אמצע תותים ורימונים ומביאה הגמרא ראייה של בית של בית מנש בר מנח הם היו סוחטים ברימונים זאת אומרת שיש אנשים שסוחטים ויש אנשים שלא ולכן כאן חכמים אומרים המים שיוצאים מהמהם אסורים ואילו רבי יהודה מחלק ואומר כך תלוי למה אחסנת אותם למה הכנסת אותם לכלי אם בשביל אוכל אז ה יוצא מהם מותר כי אתה לא תבוא לשחוט אותם להפך לא נוח לך המים שייצאו ואם הם נועדו לשתייה למשקה לשחוט אותם אז באמת המים שיוצאים הם אסורים כי אני חושב שתגרם ותבוא לשחות ותעבור על מלאכת מפרק שזה תולדה של דש תעבור על איסור מלאכה בשבת יפה מאוד זה מה שראינו אתמול מצטטת הגמרא מהברית של בית מנשי בר מנחם היו סוחטים ברימונים מגיע אב נחמן ואומר הלכה כ של בית מנשי בר מנחם באמת הלכה כאותו בית כאותם אנשים שהם היו נוהגים לשחות רימונים ואם כן מה יוצא מכאן שאסור לשחות רימונים בשבת כי זה הדרך בשונה משאר פירות שראיינו אתמול שאפילו לכתחילה מותר לסוכת בשבת אומרת הגמרא רגע מה זה הלכה כ מנשי בר מנחים אמר לי רב לרב נחמן מנשה בן מנחם תנהו אתה בא להגיד לי הלכה כמוהו סך הכל הבאנו אותו אתמול כן בבריתה בתור דוגמה דוגמה לכך שבני אדם סוחטים רימונים אבל לא היה איזשהו הלכה שהוא בא לחדש הוא לא בא לשנות לנו משהו מתאים לומר הלכה כמו אומרת הגמרא הקדושה וכי תמה אם תרצה לומר לי שהכוונה היא כך הלכה כי היתנה דסבר לכ מנש בין מנחם שמה הלכה כי אותו תנא שאומר שריונים זה לא בכלל פירות של לא דרך לסוכת כי מציאות מנש בר מנחם כן סוחטים אותם אז אולי זה הפירוש שהתנה הזה והלכה כמוהו שכיוון שבביתו של בן אשבר מנחם שוחטים רימונים לכן זה נחשב כפרי שסוחטים אותו ואסור לסוחטו בשבת שואלת הגמרא מה פתאום ומשום דסב מנ בן מנחם הלכה כמותו מנשייה בן מנחם א ורובה דאלמה מה אתה רצינית אתה רוצה להגיד לי שבגלל שבבית אחד האנשים שם בריאים האנשים שמה חובבי רימונים לא משנה מה שם שוחטים את זה לכן זה ישפיע על כל העולם לא יתכן מנסה הגמרא לומר אן כן בוא ואביא לך רעיה ממקום שאני כן מתייחס ליחידים וקובע על פיהם את אמות המידה הנהוגות בעולם דתנן המקיים קוצצים בקרם אנחנו כבר דיברנו מספר פעמים יש דין שבקרב של גפנים אסור לגדל ירקות מה קורה אם אני מגדל קוצים זה גם נחשב כילה או לא רבי אלעזר אומר קידש הקוצים נאסרים בהנאה זה נחשב כאילו זרעתי בכרם והקוצים אסורים בהנאה זה רבי אלזר וחכמים אומרים אינו מקדש אלא דבר שכמוהו מקיימים זאת אומרת רק דבר שאנשים זורעים ולא קוצים שאף אחד לא מגדל אף אחד זה לא מעניין אף אחד לא רוצה שזה יהיה בחצרו ולכן הם לא נחשבים ככלים בקרם והם לא אסים הם לא אסורים לא בהנעה כמובן אי אפשר לאוכלם הם לא אסורים ואמר רבי חנינא מה הי טעמה דרבי אלעזר למה רבי אלעזר אומר שזה כן נחשב זרע וזה כן אסור בהנאה נחשב כקיים שכן בערביה בארץ ערב מקיימים קוצי שדות לגמל נוהגים לגדל קוצים בשביל הגמלים אם כן אנחנו רואים שרבי אליעזר אומר תשמע אתה יודע למה זה נקרא גידול כי בהרב מגדלים מגדלים את זה בשביל גמלם אם כן אנחנו רואים שמתייחסים לפלח קטן למיעוט מתייחסים וזה משפיע על כל העולם אם כן ייתכן לומר שגם לגבי פירות כיוון שבביתו של מנשיה בן מנחם נוהגים לשחות רימונים זה הופך לפרי שראוי לסחיטה ואסור לסוחטו בשבת דוכה הגמרא ואומרת ממש לא מי דריה דרביה אטרה אחה בטלה דעתו אצל כל אדם הרבייה זה מקום הארץ הזו כל בני הרב מגדלים לגמלי הם קוצים ולכן זה נחשב עלף שזה מקום קטן שמה זה הדעה הרווחת זה הדעה השלטת אבל מנשה בן מנחם סך הכל בן אדם אחד הוא בקיא בסגולות הרפואיות שיש במצרים לא מעניין אותי למה בטלה דעתו אצל כל אדם ואם כן לא מובן מה מתכוון רב נחמן לומר שאומר הלכה כשל מנש בן מנחם הרי כפי שאמרנו הוא לא תנאו וגם אי אפשר לומר שהוא מתכוון שהלכה כשיטת של התנה שהביא סיעתא את משפחת מנש בן מנחם כישוב בטלה דעתו אצל כל אדם אלא אומרת הגמרא באמת לרב נחמן היה הבנה אחרת לגמרי בדברי הברייתא שראיינו אתמול מדוע אסור לשחות רימונים בשבת ועל פי ההבנה הזו התיישב לנו גם מה הוא מתכוון לומר הלכה כשל מנשיה בן מנחם אומרת הגמרא אלו הינו תמה כדי רב חסדה כן אומרת הגמרא לעניין מקווה יש דין מהתורה צריך להביא 40 שעה מים שאינם שהובן מי גשמים או שתביא שלג בר וכדומה תחצוב מהרי האלפים מהכרת מהחרמון תביא למקווה בזה טובלים ונתערב אחרי שיש 40 שעה תוסיף מים שהובן הכל בסדר אבל אם לקחת את אותם 40 שיעה שמת בהם משהו אוכל דווקא משקה שמשנה את צבעם משנה את מראה המקווה יין כל מיני דברים כאלה המקווה נפסל אומר רב חסדה כך דמה רב חיסדא טרדין יש לך טרת זה מין של סלק עלי סלק ש שחתם ונתנם במקווה פוסלין את המקווה בשינוי מראה זאת א אומרת הם נחשבים כמשקה שוב צריך לזכור זה לא המשקה שדיברנו אתמול לגבי שבעה משקים שדרכם להכשיר טומ שזה רק שבעה משקים כמו שראינו אתמול ונראה גם היום ומחר בעזרת השם דיוון על השבעה משקים הללו לעניין אכשר לקבל טומאה זה ממש לא אותו דבר פה צריך שיהיה לזה דין משקה שנחשב את זה כמשקה בשביל שפסול את המקווה בשינוי מראה עכשיו טרדין בטח פעם לפני שהיה את מהפכת הבריאות ואלטרנטיבי והטבעונות וכל הדברים האלה אף אחד לא שתה מיץ של עלים ואם כן אומרת הגמרא דין האלה ועליו ני סחיטה נינו אז למה זה נחשב כמשקה למה זה פוסל את המקווה רק משכה פוסל את המקווה לא סתם מים תרכובות צבעי כל מיני דברים שאין להם ממש לא פוסלים את המקווה בשינוי מראה דווקא משקה ואם כן אותם אותו מיץ שיוצא מהתו דין לא נחשב כמשקה אלא מה תלך למימר למה מה תאמר מה תענה למה באמת זה פוסל את המקווה כיוון דח שבינו אבו משקה כיוון שהבן אדם שלח ושחט את הרדים בשביל המים הוא עצמו כן החשיב את זה כמשקה לכן זה פוסל את המקווה אח גם כאן לגבי שבת כיוון חשבנו אבלה הו משכה כיוון שהאדם מחשיב את זה זה נחשב כמשקה בעצם מכאן אני רואה שבן אדם ברגע שהוא מחשיב לעצמו כל ירק כל פרי שהוא אפילו ההזוי ביותר כמו ציודים המיץ שלו נחשב למשקה ואם כן לעניין שבת ברור שיה עשור בכל פעם שאתה מתכוון שאתה מחשיב לעצמך את המיץ אסור לך לשחות ולכן אומר רב נחמן הבריתה שראינו אתמול שמתירה בכל מיני דברים פחות פופולריים שחיטה לדוגמה בוזרים באפרסקים וכדומה זה דווקא שימו לב שינוי 180 מעלות מאתמול זה דווקא במקרה שאתה לא צריך את המים שבתוכם רק אז מותר לך אם אתה צריך את המים אתה מחשיב אותם ובאותו רגע יהיה אסור רק במקרה שאתה עושה את זה בשביל למתק את הפרי לצמצם אותו מהמים שיש בו ולאכול אותו בצורה כזו רק אז מותר יפה זה לגבי שער פירות עכשיו לגבי רימונים מסביר רב נחמן את הברייתא לגבי רימונים אומרת הברייתא אסור לשחות אותם כלל גם לא בשביל למתק את הפרי אתה יודע למה כיוון שיש יחידים כמו בית מנש בן מנחם שהם נוהגים לשחות את זה בשביל המיץ לכן אני חושש ואומר אולי גם אתה תגיע לזה ואני גוזר ואומר אל תשחו אפילו לא בשביל למתק הופה פה אנחנו כבר כן מתחשבים בדעתם של יחידים ואחד משפיע על כל העולם למה כי קודם בעצם הבנו ש שהבאנו את בית מנשיה כראיה שאנשים נוהגים לשחות רימונים ולהשתמש במיץ פה כבר מתאים מה שאמרנו מקודם שבטלה דעתם אצל כל אדם אני לא קובע על בן אדם אחד את כל העולם אבל כאן שימו לב אני לא אומר שבגלל שהם סוחטים זה אומר ש הדרך לשחות ממש לא זה לא הדרך הם המוזרים היחידים אוקיי אבל עדיין יש פה הגיון והסתברות למה אני גוזר ואומר אל תשחט בכלל רימונים כיוון שיש יחידים שסוחטים מהמהם ואני חושש שאתה תיגרר ותבוא לשחות אבל לא שזה משפיע באמת על כל העולם אלא בדרך הקיפה של גזירת חכמים זה ההסבר של רב נחמן ולפי זה מובן מה הוא מגיע ואומר הלכה כש של בית מנשה בין מנחם לומר שבאמת זה צודק זה חשש צודק וכיוון שיש יחידים שמשתמשים במיץ שלהם לשחיטה אני אסור לחלוטין גם לא בשביל למתק את הפרי רב פפה אמר מה פתאום מה אתה נבהל אתה רואה שלגבי מקווה מיטר דין פו שנים את המקווה אז אתה מחליט שעליו שאין דרך לשחוט זה נחשב כמשקה ממש לא מטרדים לא נחשבים כמשקה כי אין דרך לשוחטים אבל משום דעה ודבר שאין עושים ממנו מקווה לכתחילה הרי אי אפשר לעשות מקווה ממי טרדים וכל דבר שנושאים ממנו מקווה לכתחילה פוסל את המקווה בשינוי מרה גם אם הוא לא נחשב כמשקה אומר אומר רב פפה ממש ממש לא הרי קודם הסברנו שחייב להיות משקה בשביל לפסול את המקווה אומר ה פפה טעות גם מה שלא נקרא משקה פוסל את המקווה למה כי אין ראוי לעשות ממנו מקווה לכתחילה קח 40 שעה של מטר דין לא מועיל בזה תפילה ולכן הוא פוסל את המקווה בשינוי מראה אם ככה עכשיו הכל בסדר לא אתה כ התלהבת לי שרואים מכאן שמעצר הדין נחשבים כמשקה ממש לא הם לא נחשבים כמשקה הוא חולק על כך מכול וחול נ נטם אומרת הגמרא מביאה הגמרא מחלוקת של המוראים האם האם המשקין האלה מי פירות פוסלים את המקווה בשינוי מראה או לא תנן אתם נפל תוכו יין או חומץ ומוחל שימו לב זה מי פירות יין או יין שהחמיץ לחומץ ומוחל כבר נראה מוחל זה בעצם יש גושים מועל זה יוצא מהזיתים כשאני מוסק זיתים קוטף אותם אני לוקח את הזיתים שם אותם במען בתוך שק למה כדי שהתחממו שיהיו ראויים לדריסה כשהם נמצאים שמה יוצא מהם קצת מיץ צלול זה המועל הראשון לאחר מכן יש מועל שני שהוא יותר קרוב לשמן ומול שלישי שהוא כבר לאחר מכן אומרת הגמרא מה קורה אם נופל לתוך המקווה יין או חומץ ומוחל ושינה מראו פסול מתנ דמוך ל משכה ובעצם הגמרא מבינה שלא כדעת רב פפה שאומר שגם דבר שאינו משכה פוסל את המקווה אלא כדעת רב חסדה שרק משקה פוסל את המקווה ולכן שואלת הגמרא מתנה דמול משקהו אמר הבי רבי יעקב י ד תניה רבי יעקב אומר מוחל הרי הוא כמשקה ומה טעם אמרו מוחל היוצא בתחילה האור לפי שאינו רוצא בקיומו זאת אומרת מוכל נחשב כמשקה הוא נחשב כשמן עכשיו שימו לב המשקה שאנחנו אומרים פה אנחנו כן חוזרים לעניין לקבל טומאה שמה שג ג באותו משקה יהיה מוכשר לקבלת טומ שזה חייב להיות אחד משבעה משקים שהזכרנו אתמול יד שחת דם כן יש פה קצת אני רוצה להדגיש את זה אנחנו מדברים פה בעמוד כמה פעמים על משקה כשמדברים לגבי מקווה לא דחוף לי שזה יהיה אחד משבעה משקין צריך שיקראו לו העולם שייקראו לו הקהל משכה ולכן טרדין הה היה לנו דיון אם זה נחשב כמשקה או לא אבל כאן אנחנו מדברים לגבי קבלת טומה כפי שאמרנו כל דבר כל דבר מאכל אם לא נגע בו אף פעם מים ויגע בו שרץ או כל טומה אחרת הוא לא יטמא רק אם עבר עליו מים פעם אחת אז אפילו אחרי שהוא תנגב אז הוא כבר ראוי הוא מוכשר לקבל טומ מה צריך להישפך עליו אחד משבע משקים ש סימנ יד שחת דם יין דבש שמן חלב טל דם ומים זה שבעה משקים אז השאלה כאן מה קורה לגבי המוחל הזה שיוצא מהזיתים האם הוא נחשב כשמן או לא אומר רבי יעקב כך מוחל הרי הוא כמשקה והוא מכשיר לקבלת טומה ומה טעם אמרו מוחל יוצא בתחילת האור לפי שאינו רוצא בקיומו כמו שראיינו אתמול חלק מהקריטריונים לכך שמשקה יכשיר לקבל טומא זה שהבעלים או כל בן אדם שזה של רוצה שהמשקה הזה יצא לדוגמה ראינו אתמול לגבי חלב חלב בהמה דווקא אם אני רוצה שהוא יצא אז הוא מחשיר קבלת טומה אם לא אז לא ולכן אומר רבי יעקב המאכל הזה נחשב כשמן רק הבעלים לא רוצה שהוא יצא זה חבל ו הוא עדיין לא מוכן זה באמצע תהליך ההכנה לכן הוא לכן הוא באמת טהור הוא לא מכשיר לקבלת טומה לפי שאינו רוצה בקיומו רבי שמעון חולק ואומר מה פתאום מוח ינו כמשקה ומה הטעם אמרו מוחל יוצא מעיכול בית הבת שזה השלב השלישי שהוא טמה לא בגלל שזה משכה מעורב בו משכה לפי שאי אפשר לו בלא צחצוחי שמן כבר יוצא שם גם שמן גמור ורק לכן אני מחשיב אותו כמשקה שימו לב בעצם יש כאן מחלוקת נהדרת אבל לא רלוונטית למה הם חולקים האם זה משקה או לא אבל לפי שניהם בין לפי רבי יעקב בין לפי רבי שמעון המוכל הראשון הוא לא מכשיר לקבלת טומא רבי יעקב סובר שזה לא מ שזה משכה רק לא לרצון רבי שמעון סובר שזה לא משה ובמוח האחרון שניהם הסברו שהוא כן מכשיר לקבלת טומה רבי יעקב בגלל שזה משכה ורבי שמעון לא זה לא משכה אבל יש כאן מעורב שמן שואלת הגמרא מה ביניה על מה הם נחלקים אומרת הגמרא אי כ ביניה דעתי בת צצת יש ככה את תהליך הביניים שלב הביניים שזה מצד אחד הוא כבר רוצה בקיומו הבעלים כן רוצה שיצא מצד שני עדיין אין צחצוחי שמן לפי רבי יעקב שזה נחשב משקה וכל הבעייה הייתה שאנו רוצא בקיומו פה הוא כן רוצה שזה יצא ולכן זה יכשיר לקבלת טומא ויו לפי רבי שמעון ש זה לא נחשב כמשקה כל עוד אין בו צחצוחי שמן כאן זה לא יחשב כמשקה והוא לא יכשיר לקבלת טומה יפה מאוד זה ההסבר מי סובר שמוחל פוסן את המקווה זה רבי יעקב רבה אמר מה פתאום כמו שאמרנו קודם בשם רב פפה משום דעה ודבר שנושא ממנו מקווה ופוסל את המקווה בשינוי מראה כמו שראיינו שכל דבר שאתה לא יכול לעשות ממנו בתחילה מקווה לא מעניין אותי אם הוא נקרא משקה או לא ברגע שהוא לא ראוי לייצור בעצם לעשות את התהליך הראשוני של מקווה הוא גם פוסל את המקווה בשינוי מראה טוב בגדול אפשר לנשום רווחה ואנחנו עוברים לדין נוסף המב יהודה אמר שמואל שוחט אדם אשקול של ענבים לתוך הקדרה אבל לא לתוך הקערה שימו לב דיברנו שאסור לשחוט בשבת ענבים זה אולי הסמל של הדבר הכי שחית הכי פופולרי בשחיטה מיץ ענבים ראינו זיתים וענבים אומר שמואל מותר לקחת אשכול של ענבים לסחוט אותו לתוך הקדרה למה כי אני הולך להכניס אותו לתוך איזשהו תבשיל ואם כן לא לא פרקתי פה כלום לא הפרדתי משכה מאוכל זה היה אוכל ונשאר אוכל רק בצורה קצת שונה כיווצתי אותו הפכתי אותו לנוזל אבל לא פירקתי משקה כיוון שהוא נכנס לתוך אוכל אבל לא לתוך הקערה לתוך קערה לא גם אם אני אולך לשים אותו באוכל אסור כי כרגע זה משכה מה שאין כן בקדרה שגם אם הרגע אין באוכל אבל זה מוכיח על כך שאני הולך להכניס את זה לתוך אוכל ולכן מותר אמר רב חיסה רגע אם כך שמואל אומר מדברי רבנו נלמד חולב אדם עז לתוך הקדרה אבל לא לתוך הקערה גם כן אותו רעיון לחלוף בהמה אמרנו גם זה עניין של מפרק אותו רעיון של שוחט מותר לאדם לחלוב עז ממש ישיר לתוך הקדרה למה כי קודם זה הייה אוכל יש אומנם דיון רחב באחרונים בראשונים למה זה נקרא אוכל אותה עז אבל כיוון שהיא ראוייה לאכילה אמנם לא בשבת אבל בכל שאר ימות השבוע היא נחשבת כאוכל ואני בעצם חולב את אותה את החלב ישיר לתוך הקדרה לתוך האוכל ולכן מותר על מכ סבר משקיע בעל הוכל אוכל הוא בעצם אומרת הגמרא שמואל המקורי שאומר שמותר לשחות אשכול של ענבים לתוך הקדרה אתה רואה שמשקה שיוצא לאוכל נחשב כאוכל ולכן כפי שאמרנו הוא לא מפרק משקה מאוכל אלא אוכל מאוכל מה תברה מברכ מה זו שחולב את האז זו הוא טמא ובדרגת טומ רצינית בדרגת טומה דרמטית שעד כדי כך הוא מטמה באסת אפילו אם הוא לא נוגע אלא משית איזשהו כלי על ידי מקל על ידי דחיפה על ידי בגדה לא משנה איך אסת זה נקרא טומה חמורה והוא מטמא זו שחולב את העז החלו טמא למה הוא טמה הוא הרי לא נגע אבל כיוון שהוא נגע בהתיני הבהמה וכיוון ככה את הקילוח זה נקרא הסת ו לכן הוא מטמא בעצם השמ שתמיד הוא מטמא בכל עניין והיא אמרת משכה הבא לאוכלן אוכל ובמה התקשר משכה שימו לב דיברנו על אוכל שחייב לעבור תהליך שיגע בו איזשהוא משקה משבעה משקים בשביל שהוכשר לקבלת טומ משקה לא צריך משכה כן לא אין את העניין הזה גם תחשבו הגיונית לא ייתכן ולכן משכה תמיד ראוי לקבלת טומה אומרת הגמרא אוקיי אם כן אם תאמר לי שהחלב שחולב זב נחשב כמשקה אני מבין איך הוא נטמע אבל אם תאמר לי שברגע שהוא פל ת אוכל הוא נחשב כאוכל כמו ששמואל בעצם מחדש לגבי אשכל הענבים אז מה תאמר לי במה הוא הוכשר לקבלת טומה הרי אותו הוא אוכל כל הזמן ולא נגע בו אחד משבעה משקים שיכשיר אותו לקבלת טומא במה התקשר אומרת הגמרא דבר מדהים כדי אמר רבי יוחנן רבי יוחנן אומר לגבי דבר אחר לגבי אישה טמאה אנחנו שואלים גם כן את אותה שאלה החלב שיוצא מדדה במה הוא הוכשר ואנחנו עונים בטיפה מלוכלכת על פי הדד שזה נוח לאישה נוח לאישה שיצא הטיפה הראשונה שבפי הדד כדי שיהיה נוח יותר לתינוק לינק ולכן הטיפה הזו שהיא לרצון היא זו שמכשירה את כל הבאים אחריה את כל הזרם שמקלחים בטיפה המלוכלכת על פי הדד גם פה נוח לאותו חולב ללכלך את פי הדד של הבהמה בטיפה אחת של חלב זה מקל על החליבה ולכן אותה טיפה לא נחשבת כאוכל כי היא לא הולכת לנשור לתוך האוכל היא נחשבת כמשקה והיא זו שמכשירה לקבלת טומה את כל הביים אחריה ועל כן זו החולב באמת החלב טמא עלף שהוא חולב לו לתוך או כיוון שהוא הוכשר לקבלת טומה באותו טיפה מלוכלכת על פי הדד נפלא דף לא קל דף מאתגר אבל ברוך השם עמדנו בגבורה ובואו נסכם ראינו שרב נחמן מגיע ואומר הלכה כשל בית מנשייה בן מנחם ומנו אמרנו הוא לא תנא וגם לא יתכן שומר הלכה כאותו תנא שהביא אותם לראיה כי הם לא רוב העולם בשונה מהרב ששם באמת אמרנו שרבי אלעזר יסבור שקוצים נחשבים ככלים בכרם כי הרב זה מקום גדול זה פלח שוק רציני אמנם לא כל העולם אבל אני מתחשב בהם בשונה ממשפחה מסוימת שאני לא אמור להתחשב ולכן אמרה הגמרא מה פתאום רב נחמן הבין אחרת לגמר לגמרי כמו שאנחנו רואים לגבי מקווה שמת רדים נחשבים כמשקה למה כי הוא החשיב אותם אותו דבר אומר רב נחמן כל מיץ בעולם כל פרי בעולם אפילו הכי לא הגיוני שתחת אותו בשביל המים זה נקרא שהשבת אותו למשקה ואסור ובריונים אומרת הגמרא אל תסחט אפילו לא בשביל למתק את הפרי כיוון שיש יחידים שכן נוהגים לשחות אותו למימיו פה אני כבר לא הולך על פי הם אני רק גוזר זה כבר יותר הגיוני כך אמרה הגמרא רב פפה הגיע ואמר אני בכלל לא מבין מה הסתבכת עם המקווה שמה זה לא עניין של משקה זה עניין פשוט מאוד שכל מה שאפשר לעשות ממנו מקווה בתחילה פוסל את המקווה מצויין אחר כך הבאנו את נפל לתוכם יין וחומץ ומוחל בעצם הגמרא חיפשה מי זה התנה שסובר שמוחל נחשב כמשקה אמרנו זה רבי יעקב ראינו מחלוקת בין רבי יעקב לרבי שמעון בעצם המחלוקת רלוונטית רק במקרה האמצעי אמרנו שיש שלוש שלבים של יציאת מוחל או מועל יש אומרים ובראשון לפי כולם הוא לא גם לפי רבי שמעון וגם לפי רבי יעקב הוא לא תמי לפי רבי יעקב זה נחשב כמשקה באמת הבריתה כמוהו זה נחשב כמשקה אבל כיוון שהוא לא רוצה זה לא לרצונו ולפי רבי שמעון זה לא נחשב כמשקה באחרון רבי יעקב זה נחשב כמשקה וזה לרצונו ורבי שמעון יגיד זה לא משכה אבל יהיה שם שמן ורק באמצעי הם נחלקו אבל גם על כך ראינו שמגיעים ואומרים מה הבעיה ברור שמוחל פוסל את המקווה כיוון כפי שראיינו את רב פפה למעלה אי אפשר לעשות ממנו מקווה אז ברור שהוא יפסול את המקווה בשינוי מרה שמואל מגיע עם דין מחודש ואומר דע לך אתה סוחט של לתוך קדרה זה בסדר גמור זה מפרק אוכל מאוכל לפי זה אמרנו גם אדם שחולב בשבת לתוך קדרה זה יהיה בסדר ואם כך שאלה הגמרא למה לגבי זב אני מחשיב את זה כתמה הרי זה אוכל ולא היה לו במה להתקשר לקבלת טומ ואמרנו ש בטיפה המלוכלכת על פי הדד בכך זה נחשב כמשקה ורק הבא אחריו נחשב לאוכל והוא מוכשר לקבלת טומ באותו טיפה בהצלחה רבה אדירה להתראות [מוזיקה] מחר ה
לצפיה בתכנים נוספים: