העמוד היומי מסכת שבת דף קמד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמד עמוד א

[מוזיקה] דף קמד עמוד א' תתרווחו בבקשה יש לנו דף ממש קצר אנחנו נעשה אותו אד שתיים אבל לא נוותר על כוסו של יוד בהבנה בעזרת השם ודבר אחד תמיד מפלי אותי התחלנו אתמול עם כל העניין של לרצון ולא לרצון זאת אומרת האם משקה שמופק מאדם ו מבהמה ויוצא לרצון ויוצא שלאו לרצון האם הוא נחשב משקה אולו וזה באמת פלא עצום שימו לב כל ההגדרות ההלכתיות תלויים במה ברצון של אותו אחד שאני לא יודע מי הוא לא יודע איפה הוא גע לא יודע מה רמת ההשכלה הלימודית שלו בכל אופן כל ההגדרה הלכתית תלוי בו יכול להיות שנטמע פה עכשיו אני לא יודע תון פירות נטמע ואני הולך לורר האם המשקה שהיה לם הוא לרצון או לא אני הולך לאותו כפרי לאותו מושבניק לאותו עם הארץ לא משנה מה ושואל אותו תגיד לי החלב שהופק מהבהמה היה ל רצון או לא ועל פי תשובתו אני חורץ גורלות ללמדנו כמה חשוב רצון של יהודי ואם הרצון הזה אמור כאן בטח שהוא אמור להשתוקק לרצון לדברים גבוהים לדברים אמיתיים להתקרבות להשם לכל הדבר הזה אה תראו מה זה רצון של יהודי ועכשיו בואו נסכם רגע מה ראינו אתמול למי שלא היה בעניינים ולא הבין כל כך מה אני מדבר על רצון אז כך אתמול דיברנו לרבי יהודה לגבי פירות שאני שם אותם שאני שם אותם לסחיטה או למאכל אתם יודעים מה נתחיל עוד קודם למי שבכלל לא היה איתנו בעניינים יש מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים פירות מי פירות שזו מעצמם ב שבת אסור לשחות בשבת אבל אם זה זו מעצמו מה קורה חכמים במשנה אמרו אסור אין על מה לדבר אני חושב שהוא יבוא לסחוט בידיים רבי יהודה אמר לא תלוי אם שמתי אותם לאכילה או שמתי אותם לשחיטה אם שמתי אותם לאכילה וזב ו מים שתת בהנאה אני לא חושש שתבוא לשחות כי בכלל לא נוע לך מהמים האלה היית מעדיף שהם לא יהיו לא תבוא לשחות זה נועד לאכילה אם זה נועד לשחיטה אז אני באמת חושש זה נועד לשחיטה תשמע אני חושב שתבוא לשחות ראינו אחד הדעות בגמרא אתמול שרבי יהודה בעצם מודה לחכמים בזיתים וענבים שהם פירות קלאסיים שכולם שוחטים אותם לשמן וליין ולכן הוא יודע שלא משנה למה כנסת אותם תמיד המים שזב מהם יהיו אסורים חכמים יודעו לו בשאר פירות באגסים בעוזר דין באפרסקים בבוקה לא יודע במה דברים שלא נהגים לסוכת הם יודעו שמותר והמחלוקת ביניהם בתותים ורימונים שהם בעצם ממוצעים בין לבין יש שוחטים יש אוכלים ולכן חכמים יגידו תמיד משקים שזב ו מהם יהו אסורים ורבי יהודה יחלק האם שמתי אותם לאכילה או לסחיטה מה בסתם ראינו בריתה שאומרת שבסתר רבי יהודה אומר שזה כמו ששמת אותם למשכן ויהיה אסור זה מה שראינו זה מה שראינו בבריתה אומרת הגמרא אם רבי יהודה סובר ש בסתם אסור בוא ואשאל אותך שאלה ומשם גלשנו לעניין של הכשר לקבלת טומ זאת אומרת כך אמרנו את זה אתמול בוא נחזור בוא נחזור על זה בקצרה מהתורה יש לי פרי תלוש כל עוד ולא נגע בו מים אחד משבעה משקים של סימנ ך יד שחה דם ובוא נאמר את זה בזריזות יין דבש שמן חלב טל דם ומים כל עוד ולא נגע בהם אחד משבת משקין הללו גם אם ישב על זה שרץ ימות עליו שרץ יגע בו כל טומא שהוא הוא לא יקבל טומא רק אם עבר עליו אחד משבעה משקין ואפילו שאחר כך זה תנגב לא מעניין אותי עכשיו הוא ראוי לקבלת טומא ואם יהיה עליו שרץ וכדומה או כל טומא אחרת הוא יקבל טומא המים שאחד משבעה משקים שנמצא עליו חייב להיות דוקא לרצון דווקא שאני אגיד תשמע אני רוצה שזה יעבור אבל אם נשפך וכדומה לא נחשב אתמול ראינו רובד נוסף בעניין של רצון ראינו לדוגמה לגבי חלב חלב אישה נחשב משקה כמו שראינו מסיסה תפתח את נוד חלב תשכה הו אמנם זה היה חלב בהמה אבל אין הבדל חלב בכללי נקרא משקה אמרנו כך חלב אישה בין אם חכמים אומרים בין אם הוא יוצא לרצון בין אם שלאו זאת אומרת גם אם הוא יוצא מהאישה שלא לרצונה נטף מדדה תינוק ינק לא בשביל אכילה נחשב כמשקה וחל מהרגע אם הוא יבוא על פרי על כל אוכל לרצוני הוא יכשיר אותו לקבלת טומה נפלא חלב בהמה רק אם הוא יוצה לרצוני זאת אומרת אם הוא יצא שלאו לרצון הוא לא נחשב כמשקה זה מה שראינו אתמול דין מה עוד ראינו רבי עקיבא מגיע ומקשה אומר כל וחומר מה אנשים יותר משתמשים תפתח מקרר של בן אדם תראה חלב ישר רק ליונקים חלב בהמה כולם משתמשים ואם כן אמור להיות בדיוק הפוך חלב בהמה תמיד יהיה טמה חלב אישה רק לרצון אמרו לו חכמים ממש לא זה השוואה נפלאה אבל אני לא עובד בצורה כזו אני משווה מבחינה הלכתית דם שיוצא מאישה דם שיוצא מאישה הוא נחשב לאחד משבעה משקין כמו שרואים דם חללים נשתה הדם הזה גם אם הוא דם חבורה שזה ברור לא לרצון אף אחד לא נהנה לקבל כ חבורה אני מחשיב אותו כמשקה כי אין הבדל כמו שדם חללים שאף אחד לא רוצה זאת אומרת תמיד בכל מקרה בין לרצון בין שלא לרצון הוא יחשב כמשקה ואילו דם של בהמה אף פעם לא נחשב כמשקה רשי אומר רק דם מבת השחיטה אבל דם בנורמה דם מכה של בהמה לא נחשב כמשקה ולכן אומרים חכמים לגבי אישה אני אומר זה כמו דם כי דם נאחר ונעשה חלב החלב בעצם המקור שלו הוא דם ולכן תמיד אומרים חכמים אני אומר בין לרצון בין שלא לרצון בדיוק כמו דם הוא יכשיר לקבלת טומה ואילו דם חלב של בהמה הדם שלה הרי לא מטמא בכלל החלב רק לרצון שלא לרצון לא מטמא יפה מאוד אמר להם בוא עכשיו בוא ניכנס לעניינים דף קמד עמוד א שורה עליונה אמר להם רבי עקיבא מגיע ועונה לחכמים אתם אומרים לי שאתם משבים את זה לדם מחמיר אני בחלב מבד למה שהחלב לרפואה מהא והמקיף לרפואה האור זאת אומרת מתכוון רבי עקיבא לומר להם מה אתם נכנסים פה לעניין שאתה משווה לדם הרי בסופו של דבר ברור שיש חילוק מהותי משמעותי בין דם בהמה לחלב בהמה דם בהמה תמיד טעו בין אם הוא יהיה לרפואה הוא מתכוון לקחת דוגמה כן קח חלב לרפואה ודם לרפואה שאמורים להיות טועמים נכון אותו דבר שניהם לרצון שניהם לרפואה הכל אותו דבר בכל אופן יש הבדל מאוד גדול דם אף פעם לא מכשיר לקבלת טומה דם של בהמה ואילו חלב כן אז ברגע שחלב כן בוא כבר נכיל עליו את כל הדינים בין לרצון בין שלא לרצון אמרו לא עונים לו חכמים ממש לא שימו לב כאן אנחנו מגיעים לעניין שלנו שדיברנו אתמול סלי זיתים וענבים יוכיחו שמשקים היוצאים מהם לרצון טמאים הם נחשבים כמשקה לא לעניין שבת אוקיי גם לעניין שבת אבל לעניין קבלת טומה שלא לרצון תאורים ואם כך גם לגבי חלב בהמה תאמר כך מה אליו אומרת הגמרא בעצם עד כאן הבריתה לגבי דיני קבלת טומה מי שרוצה לראות את המשכה את התגובות ואת התשובות בבקשה מסכת מכשירים בעזרת השם נגיע לשם בעזרת השם בסוף השס נגיע יש שיעורים גם על זה מה אליו אומרת הגמרא בוא נבחון רגע את הדוגמה שהבאנו מסלי זיתים וענבים מה אליו מבינה הגמרא בוא תרגם לרצון פירושו ד ניח לי שהבעלים נוח להם שהמים יצאו שלא לרצון מדובר בסתם הוא לא אמר כלום זה הפירוש שלא ברצון כך מתרגמת הגמרא ואם כן שימו לב מה כתוב פה על שלא לרצון שזה סתם ה כתוב במפורש שזה לא נחשב כמשקה ואם כך אומרת הגמרא בזיתים וענבים שהם בני חיטה זה הפירות הקלאסיים לשחיטה אני אומר ש בסתם היוצא מהמהם לא נחשב כמשקה ואם כן רבי יהודה דיבר קודם על תוים ורימונים שהם דרגה אחת פחות הם הממוצעים ועליהם הוא אמר שב סתמה כן נחשב למשקה ויהיה אסור כן זה סתם הכאילו לסחיטה והיוצא מהמהם נשם כמשקה איך יתכן שואלת הגמרא מה זה עיתים וענבים כן יש לי כל וחומר ומה זה עתים וענבים דבני חיתה נינו בכל אופן אני אומר שלא לרצון שתרגמו שהפירוש שלו בסמה ולא כלום תותים ורימונים דל בני שחיתן הנו הם הממוצעים לא כל שכן שהסתמך שב כמשקה ואם כן למה רבי יהודה אומר שמסתם זה כאילו שמתי אותם לסוכן והיוצא מהם נקרא משכה זה שאלת הגמרא א רגע לפני שנראה את התשובה רשי מדגיש פה שתי דברים ח חובים דבר ראשון הוא אומר אל תנסה לומר לי שאולי בעצם המשנה כאן במכשירים לא כשיטת רבי יהודה אלא כשיטת חכמים ובעצם חכמים לא כותבים במפורש בברייתא שמע הדין בסמה הוא אומר לא יתכן אתה יודע למה כי שים לב חכמים תמיד בעצם מחמירים יותר מרבי יהודה הם סוברים על כל מיני דברים שרבי יהודה אומר שזה לא משכה הם סוברים שכן אז אם פה תאמר שבסיטואציה הזו הם אומרים על דבר מסוים שהוא לא משקה רבי יהודה ברור שיאמר שזה לא משכה זאת אומרת אם תעמיד כאן במכשירים את המשנה כחכמים שבסתר לא נחשב כמשקה מה יאמר רבי יהודה ברור שהוא יגיד שזה לא נחשב כמשקה וזה סותר למה שהוא אמר בברייתא למעלה ששם במפורש כתוב שסתם בתאנים בטוטים ורימונים נחשב כמשקה זה דבר ראשון דבר שני אומר רשי אתה בעצם לוקח כאן את מה שכתוב במשנה כתוב את זה לגבי זיתים וענבים שהם בני שחיתה רגילים עושה לי כל וחומר לתאנים לרימונים ותותים שהם פחות בני שחיתה ושואל אותי על הברייתא אומר מה קרה תשאיר את זה בדין של זיתים וענבים וגם קשה כי בברייתא למעלה כתוב שזיתים וענבים כולם אומרים שתמיד בכל סיטואציה שהי זה נחשב כמשקה אז הקושיה אותה קושיה אומר רשי אתה צודק אבל רציתי להביא שאלה על מה שכתוב במפורש ורבי יהודה שם אומר במפורש בטוטים ורימונים הוא אומר את המילה סתמה הופה סתמה על סתמה לכן אני עושה את הקל וחומר ומקשה עונה הגמרא פשוט מאוד יש לך טעות בתרגום מה שאלת אותי אתה מחליט שלא לרצון פירושו סתמה ואז אתה אומר למה בסתם תהורים אומרת הגמרא לא לרצון זה סתם את תרגם בצורה שונה מה שכתוב לרצון זה נחשב כמה משקה והמשקים היוצאים ם טמאים כי הם נחשבים למשקה זה בסמה ואז מסתדר מצויין עם מה שכתוב בברייתא ושלא לרצון רושו דגלי דתי במפורש דמר לו ניח לי ורק אז זה לא נחשב כמשקה כל עוד והוא לא אמר את זה ובסתם זה נחשב כמשקה זה תירוץ אחד ואם בעתם מביאה הגמרא תירוץ נוסף עזוב חזור לתרגום המקורי שלא לרצון באמת פירושו סתמה והמשנה אומרת שבאמת שלא לרצון שפירושו סתמה זה לא נחשב כמשקה א שאלת מהברית של רבי יהודה פשוט מאוד סכל רגע במשנה על מה מדובר שם לא מדובר על זיתים ענבים שהוא כנס אותם בכלי שניס זיתים וענבים זה סל מנוכים כיוון דבוד קי מעיקר אקור מפק להו כיוון שזה מנוקב כל טיפת מיץ שזבה משם נופלת לאיבו הוא מפקיר אותם מיד ולכן בכזה מקרה שזה סתמה באמת זה לא נחשב כמשקה אבל במקרה של הביתה שזה עומד בתוך כלי אטום סגור כל המשקים שבים מתקבצים מתכנסים בתחתית הכלי אז אומר רבי יהודה גם בסמה זה באמת נחשב כמשקה הבריתה והמשנה מסתדרים מצויין כאן מדובר שזה בכלי עום ואילו במשנה שסתם לא נחשב כיוון שזה בכלי מנוקב וסל וכל טיפה הולכת לאיבוד ולכן הוא מפקיר אז יפה סיימנו לסדר את הברייתא את המשנה אבל אומרת הגמרא רגע רגע היינו באמצע העניין אל תברח היה לנו אתמול שמואל מגיע ומסביר את המחלוקת בין רבי יהודה לחכמים בסיטואציה כזו הוא אומר הם נחלקים רק מה קורה לגבי מים שיוצאים מתותים ורימונים בזיתים וענבים רבי יהודה ודאי מודה והוא הביא גם בריתה להוכיח את זה זה בזיתים וענבים וחכמים מודים לרבי יהודה בשער הפירות על זה עדיין לא הבאנו בריתה שואלת הגמרא אשכחן רבי יהודה דמודה לרבנן בזיתים וענבים זה מצאנו אבל רבנן ד מודולה לרבי יהודה בשער פירות שהמשק של זוו מהם לא נחשבים כמקים ומותר לשתות אותם בשבת זה מנלן אומרת הגמרא בוא ואביא לך ברייתא ד תניה שוחטין בפגעי ובפרי שין ועוזרי זה שזיפים חבושים תפוחי בר וכדומה מותר לסחוט אותם בשבת אבל לא ברימונים כי רימונים כמו שראינו זה בעצם הממוצע הזה שיש דרך לשחוט אותם מוכיחה הגמרא ושל בית מנש בר מנח הם היו שוחטים ברימונים לכן אסור לשחוט רימונים בשבת בעצם אנחנו רואים כאן שמותר אפילו לשחות אותם בידיים בטח שמותר לשתות את המיס שלהם אם כן אנחנו רואים שחכמים מודעים שמותר לשתות את המיץ של אותם פירות בשבת שואלת הגמרא הבריתה הזאת נפלאה אבל מי אמר שזה שיטת חכמים וממי דרבנן דילמה רבי יהודה שהוא באמת מקל אומרת הגמרא רגע רגע ותא בנה מרבי יהודה מה אתה רוצה להגיד שזה רבי יהודה הרי רבי יהודה ממשנה לא מדבר בכלל על לסחוט בידיים בוא נאמר שזה רבי יהודה אימה דשמ לרבי יהודה זאת אומרת כל מה ששמעת מהמשנה שרבי יהודה מקל זה דווקא שיצאו מעצמם אז הוא אומר שזה יותר קל אבל שוחטים לכתחילה משמט לי האם ראית מקום שהוא מתיר לשחוט לכתחילה אלא מהיית לך לממר בעצם מה תגיד מה זה הבריתה הזא תאמר כן זה רבי יהודה וכאלו פירות שאין דרך לשחות הוא מתיר אפילו לכתחילה כיוון דלני שחיתה נינו אפילו לכתחילה לכן הוא מתיר אם כך אפילו תם רבנן כיוון דל נ שחיתה נו אפילו לכתחילה שמ מנה ר בנני בעצם אנחנו יכולים לומר שזה גם חכמים ובאמת יש שינוי כביר זה פירות שאין דרך חיטה ולכן מותר לסוך אותם שמ מינה באמת כמו ששמואל אמר לגבי זיתים וענבים רבי יהודה יודע לחכמים לגבי לגבי שער פירות חכמים יודו לרבי יהודה ולגבי תאנים ורימונים הם באמת חולקים בואו נסכם את הדף אמנם קטן הכמות אבל רב האיכות שראיינו ראינו לגבי משקה שיוצא לרצון או לא חכמים אומרים חלב ישב בין לרצון בין שלא לרצון נחשב משקה ו לומדים את זה מהדם שלה שגם כשהוא יוצא שלא לרצון עכשו משקה א מה קורה בחלב בהמה דווקא אם הוא יוצא לרצון כמו שדמה תמיד טהור ראינו רשי חוץ מדם בית השחיטה אמר להם רב עקיבא רגע יש לי כל וחומר זה משתמשים כולם זה לא ולכן הם ישבו את זה לדם אומר להם רב עקיבא עדיין הדם לא דומה כי בסופו של דבר דם של בהמה הוא תמיד לא נחשב ודם של אישה הוא תמיד נחשב ואם כן מה ההשוואה לכן הם אומרים לו בוא והוכיח לך וכאן בעצם קשור לעניינינו מסלי זיתים וענבים של רצון ולא לרצון כי יש הבדל ולכן גם בחלב בהמה יהיה הבדל בין לרצון שלא לרצון לוקחת הגמרא את המילה שלא לרצון ומתרגמת אותה לסתם ולפי זה קשה על רבי יהודה של הברייתא שאומר בסתם כן נחשב למשקה ופה אומרת המשנה לרצון שלא לרצון שזה לסמה לא נחשב כמשקה אומרת הגמרא אם בזיתים וענבים בטח בטנים ורימונים והשאלה בעצם מתעצמת שרואים בפירוש סתירה בברייתא רשי אומר אל תנסה לענות לי שזה חכמים השאלה תישאר קשה וגם מסביר למה צריך להגיע לתאנים ורימונים ולכן תשובה ראשונה תרגמת לא נכון וש שלא לרצון פירושו שאומר במפורש ולרצון פירושו סתמה והכל בא על מקומו בשלום פירוש שני תשאיר את התרגום על מכונו ופשוט יש כאן משהו אחר לגמרי שזה נמצא זה נמצא בסלים עם נקבים ולכן במשנה במקרה של המשנה הוא מתייאש מיד ולכן בסתם באמת זה לא נחשב הוא מפקיר אותם ולא נחשב כמשקה בשונה כשזה נמצא כנוס בכלי שאלה הגמרא איפה יש לנו ברייתא בעצם סיימנו את העניין הזה והמשיכה הגמרא לעניין איפה יש לנו בריתה שחכמים מודעים לרבי יהודה ושער פירות הביאה הגמרא בריתה שם כתוב במפורש שמותר לשחות בידיים לכתחילה שער פירות בשבת נסתה הגמרא לומר אולי זה חכמים אולי זה רבי יהודה ולא חכמים אבל תכלס אין סיבה שזה רק רבי יהודה כי לא ראינו שהוא מדבר ע לכתחילה ואם כאן הוא מתיר לכתחילה כיוון שזה באמת לאבני שחיטה כנראה גם חכמים ודים לשיטתו יפה מאוד בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: