העמוד היומי מסכת שבת דף קמג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמג עמוד א

[מוזיקה] דף קמג עמוד א' היום אנחנו בסיכון מוגבר להילכד ברשתו של היצר הרע ולמה היצר הרע הוא טקטיקן הוא לא פרייר יש לו את כל הרעיונות את כל הערמומיות הזו מתי לתפוס אותנו הוא אף פעם לא מגיע כשאתה באמצע המרעה כשאתה באמצע איזה עניין בעבודת השם הוא יעזוב אותך הוא ישב בצד אבל בזמנים מועדים לדוגמה כשאתה בהמראה או כשאתה בנחיתה אז הוא יתפוס אותך כשאתה בהמראה כשאתה מתחיל מעשה טוב כשאתה הולך על משהו אז הוא יבוא ויגיד לך עזוב פרוש זה מידי קשה תשאיר את זה לאנשים אחרים וגם בנחיתה כשגמרתי שהו שיעור תורה כשיש לך איזה סיפוק מפרויקט טוב שעשית הוא יגיע יגביר לך את תחושת הסיפוק ויגיד יאללה עשית מספיק נפלא תראה מה עשית עכשיו לך לנוח צא לחופשה קצרה ואנחנו היום העמוד השיעור שלנו נגמר בדיוק יחד עם פרק 21 במסכת שבת פרק נוטל עכשיו זה זמן טוב ליצר הרע להגיע ולהגיד לך תשמע בדיוק סיימת פרק בדיוק עשית את כל ה-21 פרקים האלה זה נפלא זה משהו עוצמתי זה משהו אדיר קח איזה חופשה קצרה תעזור כוח למסכת עירובין שמגיעה עוד מעט אתה יודע לא תעזוב לגמרי את התורה אבל משהו קצת בקטנה קצת מנוחה ואנחנו כאן בשביל להגיד לו אדוני היקר ממש לא אותי אתה לא מכיר אני אפשר שרוולים ואלחם ולכן יש עניין כתוב שכשאתה גומר פרק או מסכת מיד תתחיל כבר את המסכת הבאה תלמד כבר שתי מילים שתי שורות מהמסכה הבאה מהמשנה הבאה מהפרק הבא כדי להודיע ליצר הרע אמנם לא גירה בהנה ד סתנא אני לא מתכוון להילחם איתך חזיתית אבל דע לך אני הולך ועל כל הקופה אני ממשיך הלאה ולכן היום בעזרת השם כשנסיים נתחיל כבר שני פר שתי מילים מהפרק הבא אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קמג עמוד א במשנה אומרת המשנה יש לך שולחן אכלת עליו סעודה ועכשיו נוטרו עליו שאריות ב שמה ה אומרים מעבירים מעל השולחן עצמות וקליפים מותר לך לקחת את העצמות הקליפות שנשארו רשי אומר זה אפילו לא ראוי למאכל כלב מותר לך לקחת אותם בידיים ולפנות אותם מהשולחן ואילו בציל אומרים ממש לא אסור אלא מסלק את הטבלה כולה ומנהרה תרים את כל הדיקט את כל הטבלה הזאת את כל השולחן תנער זה מותר אבל לקחת את זה בידיים אסור עוד דין אומרת המשנה מעבירים מלפני השולחן פירורים פחות מכזית פירורים שאין בהם כזית שאנשים לא רגילים לאוכלם ושיער של אפונים הוא שיער עדשים זאת אומרת כל התרמילים כל הקליפות של קטניות של אפונים ותרמילים מפני שהוא מאכל בהמה זאת אומרת אם זה היה יותר מכזית ברור שהיה מותר לקחת את זה כי זה מאכל אדם אבל גם כאן שזה פחות מכזית אות הקליפות של הקטניות הללו שאין דרך בני אדם לאוכלם מותר לקחת אותם כיוון שהם ראויים למאכל בהמה מביאה המשנה די נוסף ספוג ספוג היום כולנו יודעים מה זה בזמנם כמובן לא היה את כל הספוגי מסז הנפלאים שיש לנו היום אבל היה צמח מסוים שגדל בים שגם היה לו את התכונה הזו של לספוג ולשחוט אותו וכדומה היה גם צמחים כאלה ב ם גם כל מיני מיני צמחים יבשתיים שיש להם את זה אז הספוג הזה אם יש לו אור בת אחיזה זאת אומרת יש לו איזה ידית מאור מקנחים בו מותר לנקות יש אומרים להבריק בשמן שספק בו את הטבלה של השולחן יש אומרים לנקות במים מותר לעשות את זה ואם לה ואתה אוחז את זה בידך אין מקנחים בו כי אתה תבוא לידי סחיטה וזה אסור בשבת בין כך ובין כך ניטל בשבת מותר לטלטל אותו ואינו מקבל טומא אין טומה כלי כזה שעשוי מספוג עליו שזה בעצם א כלי משתמשים בו בגלל שזה מגיע מהצו וכדומה הוא לא מקבל טומא אומרת הגמרא הקדושה אנחנו ראינו במשנה בעצם מחלוקת בית שמם מתירים לקחת בידיים את הקליפות והעצמות ובית הלל אומרים רק לאחר יד לנהר את הטבלה זה בעצם נוגד את הכלל שרובנו מכירים שבית הלל תמיד תמיד מקלים ובית שמ הם מחמירים ברוב המקומות ברוב המחלוקות יש מקומות אחרים שיש כמה מחלוקות שזה לא כך אבל רובם כן אמר רב נחמן באמת כאן תהפוך את הדעות במשנתנו אנו אין לנו אלא בצמ כרבי יהודה שמחמיר רבי יהודה מחמיר לחות מוקסה והם אלו שאומרים לתפוס את הטבלה ולנער ולא לאחוז את הקליפים והעצמות בידיים ואילו בציל כרבי שמעון ולפי שיטתם מותר לסלקם בידיים ראינו במשנה מעבירין מלפני השולחן פורין פחות מכזית אומרת הגמרא מהלשון מעבירין ולא מסלקין וזורקים לאשפה אלא רק מעבירין מסייע אל רבי יוחנן דמה רבי יוחנן פירורים שאין בהם כזית אסור לאבדן ביד לא כתוב זורקן כתוב מעבירין דלך נכון שאיין בזה כזית אבל עדיין לחם הוא חשוב ואסור לאבד את הפירורים שלו לו ביד ראינו שיער של אפונים מני מי מתיר לקחת את הדברים הללו אומרת הגמרא רבי שמעון דלט לי מוקסה הוא לא סובר את דין מוקסה זאת אומרת כך ראינו בעצם באופן רחב אחרי 21 פרקים אנחנו כבר יודעים את זה מספיק טוב רבי שמעון תמיד מקל ביסורי מוקצה ורבי יהודה תמיד מחמיר כאן יש עוד סוג של מוקצה שכבר דיברנו עליו נולד התרמילים הללו בעצם היו מחוברים לקטניות והם היו מאכל אדם כרגע כשהפות כשפרחות הפכת את התרמיל את הקליפה למאכל בהמה בעצם נולד כאן דבר חדש בשבת רבי שמעון לא סובר איסור נולד ולכן מותר לטלטל אותם עם הסיפה כתוב שספג דווקא אם יש לו בית אחיזה מקנחים בו ועמ ליו אין מקנחים בו למה הטען לרבי יהודה דמר דבר שאין מתכוון אסור לשיטת רבי שמעון ספוג תמיד יהיה מותר לנקות בו למה כי אין הבדל אם יש בו בית אחיזה או לא ואם הוא נסחת או לא כי אני לא מתכוון לסוחטו אני מתכוון לנקות או להבריק את השולחן ורבי שמעון אומר דבר שאינו מתכוון מותר ואם כן האם המשנה חלקה הראשון כרבי שמעון וחלקה השני כרבי בניגוד לדעתו של רבי שמעון עונה הגמרא ממש לא במקרה הזה ש ספו גם רבי שמעון מודה שעשו וא אפילו רבי שמעון מודה דב ורב אדם ותוהו מודה רבי שמעון בפסיק רשע ולא ימות דיברנו על זה כל כך הרבה פעמים רבי שמעון מתיר רק מעשה בלי כוונה שלא בהכרח יביא לתוצאה אבל מעשה שבהכרח יביא לתוצאה סוה גם הוא עוסר והוא משתמש בדוגמה פסיק רש ולא ימות האם ייתכן שאתה תאמר בתמימות אני רוצה להוריד את ראשו של העוף או של הבהמה אבל אני לא רוצה שהוא ימות לא ייתכן זה התממשו זה לא אמיתי אתה לא מתכוון לזה ולכן אומר רבי שמעון כזה מקרה אותו דבר בהשוואה לספוג אתה לא יכול להגיד אני מתכוון רק לנקות כי אוטומטי זה נסחת ולכן אסור רק במקרה שייתכן שהתוצאה יתכן שהמעשה לא יוביל לתוצאה זה לא החלתי במעט האחוזים לדוגמה כבר הזכרנו את זה אני גורר דבר מסוים בחצר אבל לא כל כך כבד לא חייב להיות שהוא יעשה חריץ ואני עבור על מלאכת חורש בזה רבי שמעון מודה אבל אם הוא דבר כבד כל כך שאין סיכוי שלו זה כמו פסיק ע ואני אומר שלא ימות בזה גם רבי שמעון וסר ולכן משנתנו באמת תואמת לשיטתו של רבי שמעון אומרת הגמרא הקדושה אנ גרינין מחלקת הגמרא מה קורה בגרעיני תמרים יש כל מיני זנים של תמרים גרינין דמרי ארמיטה של תמרים ארמיים שרי לטלטלו מותר לטלטל אותם בשבת למה הועיל חזיין אגב ימן התמרים הללו גרועים אף בן אדם לא אוכל אותם הם משמשים כמאכל בהמה ולכן כבר מערב שבת הם שימשו למאכל בהמה גם אחרי שהפרת את האוכל כביכול את ה קליפת התמרים הזאת מהגרעינים זה עומד למאכל בהמה לא השתנה כלום ולכן מותר לטלטלם אבל דפרסיה עשו גרנים של תמרים פרסים תמרי מג'אול ראויים לאכילה ערב שבת היית מסתכל על זה היית אומר לי מה יש כאן תמר ראוי למאכל אדם עכשיו שפרקתי את הגרעין לבד הגרין הופך להיות מאכל בהמה זה איסור נולד ולכן אסור לטלטל אותם בשבת מספרת הגמרא שמואל מטלטל הוא הגב ריפתא הגב פץ זאת אומרת הוא היה שם לחם לפניו אוכל את התמרים את הגלעינים הוא היה שם על גבי ה על גבי הפת ולאחר מכן לוקח את הפת יחד איתם וזורק מטלטל את זה יחד מביאה הגמרא שנם שפל סימן זה השמות של המוראים מה היה הפתרונות שלהם לאותם הם היו רגילים לאכול תמרים בשבת מה היה הפתרונות שלהם לגבי החרצנים אומרת הגמרא שמואל תמי זה הראשון השן הראשונה זה שמואל שראיינו שהיה מטלטלת זה הגב פת לשיטתו דמר שמואל עושה אדם כל קו בפת זאת אומרת יש מחלוקת פת זה בעיקרון דבר חשוב ולכן אומרים חכמים רואים מסכת ברכות אל תשתמש בה לכל מיני דברים לסמוך בה את הקערה שמתעכבת או כל מיני דברים שונים שמואל אומר מותר לעשות את כל צרכיך בפת תהנה בבקשה הקדוש ברוך הוא נתן לך את הלחם תהנה ממנו בכל צורה שהיא ולכן הוא לשיטתו באמת שם על הפת את הגרעינים והשתמש בה כדי לטלטלם הרש של הסימן שרנה שפה זה רבא אומרת הגמרא רבא מטלטל הוא אגב לקנה דמיה הוא היה שם ספל מים לידו משליך אותם לתוך ספל המים ולאחר מכן מטלטל אותם הגב ספל מים רבונה בריד רב יהושע אומרת הגמרא אבדלה הוא גרף של רעי יש מושג גרף של רעי ברגע שיש מולי לא גרעין אחד אלא רימה של גרעינים לכלוך שהוא מאוס בעיניי מותר לי לטלטל אותו בשבת אז הוא היה צובר לפניו ככה טל של גלעינים עד שזה באמת היה נראה מאוס וככה היה מותר לו לטלטל הוא היה עושה את זה בעצם בכוונת מכוון שואלת הגמרא אמר לוור רבשי למימר וכי וסין גרף של רעי לכתחילה האם מותר לעשות את זה ולכן הוא פסל את ההנהגה הזו ואמר מה פתאום לא יתכן אין את הפתרון הזה את הפטנט לעשות גרף של רי ואז יהיה מותר לך כי רק אם יש לך גרף של רי לפניך אז מותר אבל אל בכוח תצבור מולך ואז תשתמש בהתר הזה מספרת הגמרא רב ששת בכלל לא נגע בזה זריק לה ובלי שנה הוא היה מכניס את זה לפה ואת הגרעין הוא היה זורק בלשונו הוא לא היה רוצה לגעת בזה רב פפה ז זרי קלי הוא אחורי המיטה הוא היה מסב על מיטה ויוכל זורק את זה לאחורה אמרו עליל רב יסחי בן אבקולס שהיה מחזיר פניו אחורי המיטה וזורק גם כן אחורי המיטה אבל זורקן ישיר מפיו הוא אשב את פניו זרקן ולא נגע בהם בידיים כי הוא לא רצה בכלל לגעת לא לטלטל לא כלום ישר מפיו זרק הדרן הלך נטה אדם את בנו הדרן הלך בעזרת השם נחזור נשנ ונדע ונמשיך הלא ילכו מחי לחיל מזל טוב לכולנו באמת כפי שאמרנו בוא נמשיך עוד שתי שבועות ממחר כבר כדי לא לתת מקום ליצר הרע לא אנחנו נגיד לו צדיק אנחנו באמצע המסלול אל תבוא אל תחשוב שנחתנו חבית שנשברה חבית של יין שנשברה לבן אדם מצילים ממנה ז שלוש עודות ובוא נישאר במתח מה המשך המשנה בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: