העמוד היומי מסכת שבת דף קמב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמב עמוד ב

[מוזיקה] דף קמב עמוד ב כולנו מכירים את החוויה הזו כשאתה יושב ועסוק בכל ענייני העולם הזה מפטפט חולם פותר את ה שבצים לא משנה מה הכל זורם על על מי מנוחות איך שאתה נזכר שעכשיו זה הזמן של התפילה או הלימוד בום כל הטרחות כל הטרדות שבעולם מתקבצים לפתח אתה רעב אתה צמ חייב לצאת החייב לסדר עוד אלף דברים עד עכשיו הכל היה נפלא מעכשיו הכל בלאגן למה כי זה חשוב ככה זה עובד כל דבר חשוב יש לו ים מניעות אוקיינוס של בלאגנים וטרדות זה נפלא היום בדיוק עלה לי הרעיון הזה הסתכלתי בעמוד שלנו ראיתי את המשפט הבא כל איח דיקה סוה ויתרה באתרה תרכין ביסור לא תרכין בעצם המשפט הזה נאמר על הלכות שבת שכל מקום זאת אומרת גם במקומות שהתירו לך איסור מסוים עדיף שתעשה אותו ככל האפשר בהתר לעניין שבת אבל בכל אופן זה לחד לי את העין ואני רואה כאן דבר נפלא כל איך דיק ישוע והתרה כל פעם שיש לי דבר שהוא בעצם מותר הוא רצוי הוא טוב כדוגמת לימוד תורה ודבר שהוא אסור לאו דווקא אסור אבל דבר שכרגע הוא לא מקדם אותי לעבודת השם אתה יודע איפה יהיה עיקר הטרחה עיקר המאמץ עיקר הבלאגן בהתר תרכין דווקא כשאתה תרצה לעשות את הדברים הנפלאים את הדברים הטובים דווקא שם יהיה לך התיקה רחות אז אני מכיר את זה אישית ממני וכל אחד ככל הנראה נתקל בזה באמת בחיים האישיים שלו אבל זה התפקיד ואנחנו לא נברח מזה אנחנו נתאמץ ונאמר בבקשה יצר הרע חכה דקה עכשיו שירו תורה תבוא אלי ם כל הטרחות והטרדות לאחר מכן אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים במשנה בדף קמב עמוד ב במשנה למעלה האבן שעל פי החבית אם אבן מונחת על פי החבית בעצם כבר במשנה הקודמת דיברנו על כל מיני אופציות של טלטול בשבת זאת אומרת גם דבר שהוא אסור בעיקרון לטלטל בשבת איך יש לי כל מיני מקומות כל מיני סיטואציות סיפורים מקרים שכן מותר לי לטל אותו אומרת המשנה אבן שעל פי החבית האבן מונחת על פי החבית והוא רוצה עכשיו לשתות יין מהחבית מטה על צידה ונופלת אל תיקח את האבן בידיים אלא תטא את החבית על הצד והאבן תיפול מאליה היייתה בין החביות ואני פוחד עכשיו להטות כי אותו אבן שעל פי החבית תיפול לי על חבית אחרת ותנ אותה וכדומה אני חושש אז מגביע אומתה על צידה והיא נופלת אני יכול גביע אותה אני מגביע את החווית מעביר אותה מבין החוויות בעצם מטלטל את האבן הזו לא ממש אותה בעצמה אני לא אותה אני תופס את החבית כולה שהאבן על פיה מזיז אותה הצידה למקום שאיין חביות מסביבה שמה אני מטה על צידה והיא נופלת יפה דין נוסף מאות שעל הקר זה כבר ראינו אתמול הזכרנו את המשנה הזו מעות שעל הקר מנער את הקר והן נופלות נראה בגמרא בדיוק באיזה מקרה וכבר הזכרנו אתמול שזה דווקא אם הוא צריך את הקר אם הוא צריך את המקום של הקר הוא יכול לתפוס את הקר יחד עם המאות להזיז הצידה ו לסלקם להטות אותם והם יפלו מאלי הן היייתה עליו לשלשת אומרת הגמרא עכשיו עזוב שנייה את דיני טלטול מוקצה מה קורה אם היה מלוכלך היה שם איזה צועה יונים לדוגמה רוק או צועה מקנח בשמרת אל תשים שם מים כי סתם קר עשוי מבד בד שאתה שם עליו מים אתה מכבש אותו מלאכת מלבן אסור לעשות את זה בשבת אבל היייתה של אור עם הקר עשוי מאור נותנים עליה מים עד שתכלה אור לא נחשב כיבוס ואתה יכול לשטוף אותו במים אתה יכול להסיר את הצואה ואת הלכלוך גם על ידי מים אמר רב הונ אמר רב לא שנו כל מה שכתוב במשנה שמותר להטות את חבית שהאבן עליה זה דווקא אלא בשכחה שכחת שם מערב שבת אבן אתה בא בשבת לשתות יין לקידוש בום יש כאן אבן אז מתיירים לך לעשות את זה בכזאת צורה בעצם להפיל את האבן כלאחר יד להטות את החבית והאבן תיפול אבל במנח אם בכוונה שמת את זה לפני שבת לאזן ככה את המכסה שלא היה סגור טוב או כל סיבה אחרת שמת את זה בכוונה נעשה בסיס לדבר האסור ברגע ששמת את זה החשבת כביכול את החבית בסיס לאותו דבר שעשו בטלטול לאותו אבן שעשועה בטלטול ולכן אסור אפילו לא להטות אותה אפילו לא לעקם לא רק שאסור להרים את החבית יחד עם האבן לקחת הצידה ולקים אלא אפילו במקומה אסור לעטות את האבן אומרת הגמרא אנחנו ראינו במשנה שבעצם אם אני חושש לעטות את החבית על צידה במקום שהיא נמצאת למה כי יש חביות מסביב שיש לי בעיה אולי הם התנפצו אני אומר לך בבקשה קח את החבית תעביר אותה לצד ושם תטא אותה עצידה ותשליך ממנה את האבן הגמרא מבינה שבעיקרון על פי ההסתברות על פי ההגיון היה מקום להתיר לטלטל את האבן עצמה לבדה וכבר נסביר למה אבל יש כאן איזה תנה שסובר ואומר תשמע נכון שמותר אבל כל מה שאתה יכול לעשות בהיתר תמשיך לעשות בהיתר תשתדל כמה שיותר לא להשתמש בהיתרים אלא להשתדל להיות הכי טוב שאפשר שואלת הגמרא מי זה התנא הזה מן תנא דכל איך דיקה איסורה והיתרה כל מקום שיש בעצם היתר אבל עדיין יש קצת איסור בדבר אני אומר לך בבקשה תשתדל כמה שיותר לעשות את זה בצורה מותרת הוא אומר בהיתר תרכין בישוע לא תרכין תטרח בהיתר ולכן תרים את כל החבית אל תיקח רק את האבן תרים את כל החבית קח אותה עצידה ושם תשליך את האבן מי זה אמר ברחנא אמר רבי יוחנן רבן שמעון בן גמליאלי הרי בסופו של דבר אתה מטלטל את האבן ובכל אופן מה הוא אומר לך תשמע תעשה את זה בצורה טובה ככל האפשר וקח את זה יחד עם החבית שתחתיה מי זה התענה זה רבן שמעון בן גמליאל דתנן הבורא קטנית ביום טוב אדם שרוצה לברוא קטנית מפסולת שמעורבת בה שימו לב לאדו בשני מיני אוכלים שהוא מפריד שהוא בורר אלא מדובר בקנית יחד עם פסולת יש כאן שתי בעיות בעיה ראשונה של מלאכת בורר שאסורה בשבת ומה קורה ביום טוב בעיה שנייה של מוקצה בעצם הפסולת הזו היא מוקצית היא לא ראוייה לאכילה אז מה הדין בית שמי אומרים באמת צריך להתחשב בשני הבעיות הללו בורר אוכל ואוכל מותר לו רק לברור אוכל ולאכול מיד בעצם מבחינת בורר גם לגבי שבת מותר לבור בשלוש תנאים אוכל מתוך פסולת ולא פסולת מתוך אוכל ביד ולא בכלי שמיוחד לברירה תנאי שלישי לאלתר ומיד אוכל ולא שומר לאחר זמן רק בתנאים הללו מותר ולכן אומרים בית שמי גם ביום טוב יהיה מותר לברור רק בתנאים הללו וגם לגבי הבעייה השנייה של מוקצה באמת שלא יגע בפסולת ואילו בית ילל חולקים ואומרים בורר כדרכו הוא יכול גם לברור את הפסולת למה זה לא נחשב מוקצה כי שהוא מסיר אותם הוא בעצם מתקן את המאכל לכן בורר כדרכו ולא רק זה אלא בחיקו ומכו יכול לברור כדרך ברירה אמנם לא בכלי הקלאסי של מסנן אבל בכלי שהוא בין לבין בין ידו לקברה בתמו מותר לברוא ועל כך אמר הבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים דווקא שהאוכל מרובה על הפסולת אז בטיל מתירים באמת לברור את הפסולת כדי למאט בטרחה אבל פסולת מרובה לאוכל לדברי הכל בורר אוכל ושלא יגע בפסולת למה כי אני מעדיף כמה שפחות נכון שבת הילל אומרים שמותר לגעת בפסולת אבל כל זה כשזה ממיט בטיר חיים זה לא ממת בטרחה ממש לא בטי ללא יתירו לפי זה אומרת הגמרא משנתנו זה בדיוק רבן שמעון בן גמלי שאומר שכמה שפחות לטרוח ולכן הוא אומר בשביל מה שתעיף את האבן זה דרכה תרים את זה קך תזיז הצידה ותעיף את האבן לכאורה הדברים נראים לא מובנים שואלת הגמרא מיד מה פתאום והאחד כי אוכל מרובה על הפסולת דמי אתה יודע איזה צרכה זה להרים ככה את החבית הכבדה שהאבן על פיה לאזן אותה בזהירות אתה חושש על החוויות מסביב שלא התנפצו להזיז אותה הצידה ושם להטות למה לא להגיד פשוט הרבה יותר לפי שיטת רבן שמעון בן גמליאל אם אתה מדבר על פחות ערכה קח את האבן תעיף אותה וזהו סיימת עם כל האירוע למה זאת אומרת בדיוק הפוך מה שאתה אומר אתה אומר לי שבמקרה של תרכה רבן שמעון גמליאל אומר אז בתיל מתיירים אוכל אוכל מפסולת ופסולת מאוכל העיקר פחות רחה אז בבקשה גם פה שיקח את האבן עונה הגמרא ממש לא אח הנמי כיוון די בי למשקל הוא הרי רוצה עכשיו לרוקן את החבית לא משתק אלי יין הד שקילה הוא חייב להעיף את האבן כפסולת מרובה על האוכל דמי הרי מלא בסופו של דבר תצטרך להרים את החבית ולהטות אותה כדי לרוקן אותה נכון אז ממילא אם אתה צריך אם אתה צריך כבר להרים תרים עכשיו ותעיף את האבן במקום גם להעיף את האבן וגם להרים זה נקרא תרכה מרובה ולכן אומר רבן שמעון ן גמליאל כמה שפחות תרכה כמה שיותר תרכה מותרת ולא תרכה אסורה ולכן תפוס את החבית יחד עם האבן אתה מילא צריך להרים את החבית בהמשך זה לא תרכה נוספת תרים אותה עכשיו תזיז אותה עצידה שם תתה על צידה ראינו במשנה הייתה בן החביות מגביע ומטה אותה בריחוק מקום מביאה הגמרא הבריתה שמרחיבה בעניין אומרת לאו דווקא חביות אלא כל דבר אחר שגורם לך לחשש אולי הוא יתנפץ אולי הוא יהיה הרס מותר לך לקחת את החבית ולהשליך את האבן במקום רחוק תניה רבי יוסי אומר היייתה החבית מונחת באוצר במחסן יש שם הרבה חביות או שהיו כלי זכוכית מונחים תחתיה והוא חושש שהם התנפצו מגביע למקום אחר ומטה על צידה והיא נופלת ונותן למנה מה שצריך לו ומחזירה למקומה יפה מאוד ראינו במשנה מעוד שעל הקר המשנה אומרת תנער את הקר הכרית לא מוקסה למה היא לא בסיס אומרת ארת הגמרא מבחי ברשי אמר רב לא שנו אלא בשכחה שכח כסף על הכרית אבל במני נעשה בסיס לדבר האסור כמו שראיינו כבר בתחילת העמוד ברגע שאתה מניח זה נהייה בסיס ואסור לטלטל כלל את הקר גם אם המהות ירדו ממנו עדיין הוא יהיה אסור בטלטול כדין בסיס לדבר האסור אמר הב אחנ אמר רבי יוחנן לא שנו אלא לצורך גופו לצורך גופו אז אני אומר לך תתא את הקר והמות יפלו מאליהם אבל לצורך מקומו מטלטל ועודן עליו ומטלטל את הקר יחד עם המות ומזיז למקום אחר כי הוא צריך את מקומו הוא לא ירוויח כלום אם הוא יעייף את המאות קר מקומו עדיין יהיה שם מאות וכן תניחי אברב מדפתי לא שנו אלא לצורך גופו אז תנער אבל לצורך מקומו מטלטל ועודן עליו שוב מצטטת הגמרא מהמשנה מעוד שלקר מנר אמר רבי ישיה שכח ארנקי בחצר אדם שכח ארנק עם דולרים שטרות בחצר והוא חושש זה מקום שלא משתמר מניח עליה הכיכר או תינוק וטלטלה אגב הכיכר או התינוק או כל דבר אחר מותר קרו תינוק זה בעצם דוגמה לדבר זמין קל נוח נמצא באזור ואז הוא מטלטל את זה למקום משתמר אמר אב יצחק אותו דבר שכח לבנה בחצר גם כן מניח עליה קיקה או תינוק ומטלטל ומכניס אותה למקום שמשתמע אמב יהודה בר שילה אמר רבי יסי פעם אחת שכחו דיסקה סק אור מלא המאות בסרטיה מלא כסף ברשות הרבים ובאו ושאלו את רבי יוחנן ואמר להם הניחו עלי הכיכר או תינוק טלטלו בעצם הפתרון פה זה לגבי הטלטול לגבי להביר ארות ורשות הרבים ברור שאסור מה שהיה צריך לעשות שם זה או באמת לטלטל פחות פחות מארבע עמות לעצור כל פעם או להביא שם מחיצה של אנשים שראינו שגם זה נקרא מחיצה ודרך זה לטלטל אבל כמובן שה טלטול שהעברה ברשות הרבים לא הותרה רק הטלטול הותר וגם להעביר בצורה כזאת שהיא אסורה רק מדרבנן גם זה הותר כל הדברים האלה הותרו בגלל שיש כאן הפסד כספי יש כאן חשש כאב לב כבד של הבן אדם ולכן התירו אמר מר זוטרה לחת ככל הנשמת אבל בשוכר דווקא בשוכר אם הוא הניח את זה מראש ברשות הרבים או במקום שאינו משתמר לא התירו לו לטלטל את זה גם לא בכזו צורה רבשי אמר לא אפילו שכח נ מילא מה פתאום אין כזה היתר ולא אמרו אלא למת בלבד רק שיש מת שמונח ברשות הרבים או במקום שילא משתמר אני חושב שהוא יסריח משום כבוד הבריות אני מתיר לטלטל אותו בכזה צורה אבל לא ארנק ולא לבנה שום דבר כזה בכזה בסיטואציה כזו שזה רק כאב לב שזה רק הפסד שרק אדם בהול אני לא מתיר לטלטל בצורה כזו אומרת הגמרא הב הבי מנח קפה הקיפה הוא הניח כף על עומרי תבואה וככה הוא בעצם טלטל אותם בעצם אשמע שהם היו עשויים בטלטול והוא טלטל אותם על ידי אותו כף רב המנח סכין הבר יונה היה סכין היה בשר של בן יונה חי בעצם זה היה שחות אבל הוא היה חי ולא ראוי לאכילה הוא היה מניח עליו סכין והגב כך מכניס את זה פנימה וטלטלה אמר אבי יוסף איך יתכן כמה חריף שמת דרדק זאת אומרת אומר רשי הם סבורים שהם חריפים אבל ממש לא אמר דמ רבנן כל היתר של חכמים לטלטל כן גם לא לפי רבשי גם לפי מר זוטרה שהתיר לא רק במת זה דווקא בשוכר לכתחילה מי אמור לכתחילה זאת אומרת אתה לוקח כף של ומרים שהונחו אתה לוקח כף מניח על העומרים שהונחו לכתחילה הו לוקח סכין מניח על בן יונה שהונח לכתחילה האם מותר ברור שלא אמר הביה הביה מסביר למה באמת הוא עשה כך אלב ד אדם חשוב אנה קפה הקיפ למה לי החזי למסג עליו הרי האומרים האלה ראויים לטלטול בשבת אין שום בעיה אזה כל מה שאני עושה זה כיוון שאני אדם חשוב ואני פוחד שאנשים ילמדו ממני שמותר לטלטל סתם דברים בשבת אז אני גם מגלה דעת בעצם מפרסם לכולם הנה יש כאן גם כף ואני מטלטל את זה אגב אבל האמת היא שמותר לטלטל את זה גם בלי שום כף ולכן אל תבוא ותשאל עליי בשוכר בשם לכתחילה וכדומה בכלל אני לא מחפש פה שום היתר מותר לטלטל את זה גם בלי כל הרעיונות של כיכר תינוק וכדומה אמר רב הרב אומר אותו דבר גם כן הנה אלב ד אדם חשוב הנה אני אם אני לא אדם חשוב שאנשים יבואו לחכות את הפעו שלי לא הייתי בכלל שם שום דבר על אותו בן יונה הייתי מטלטל אותו ככה כי מותר לי סכין העבר יונה למה לי אחזי לי לאמצה אני אדם שדעתו יפה ואני יכול לאכול בשר חי בשבת אם כן הוא ראוי לי לאכילה מותר לי לטלטל אותו בשבת רק אני חושב שאנשים יאמרו רגע אנחנו ראינו את גדול הדור את רב מטלטל דבר שאינו ראוי לאכילה בשבת כי לא בשביל כל אחד זה ראוי לכן אני שם סכין עליו אבל אל תבוא ותקשה עליי בדיעבד לכתחילה בשוכר בעיקרון מותר לטלטל את זה באופן רגיל על שולחן מותר לטלטל יפה מאוד הגמרא מקבלת את התשובה אבל נכנסת לתוך דבריו של רבא רבא אומר אתה יודע למה זה ראוי לטלטול כיוון שאני אוכל את זה כשהבשר חי אני דעתי יפה וזה ראוי לי לאמצע שואלת הגמרא תמה דחזי לאמצע אלו חזי לאמצע לא בוא נאמר וזה לא היה ראוי לאמצה אלא מה כן מה בשר חי ראוי לאכילת בעלי חיים זה לא מספיק יותר בשביל לטלטלו למה לממר דרבה כרבי יהודה סביר עלי רבי יהודה סובר שדבר שהוא בעיקרון מאכל אדם זאת אומרת כך מאכל בהמה מותר לטלטל בשבת אבל דבר שהוא בעיקרון מאכל אדם כמו בן יונה פתאום עכשיו אתה אומר רגע הוא חי אין מה לעשות איתו זאת אומרת הוא נשחט ועדיין לא התבשל הוא ראוי לכלבים אומר רבי יהודה לא ממש לא זה לא נחשב מוכן זה בעיקרון לאדם עכשיו מצאת לו בעצם איזה פטנט שהוא יהיה ראוי לכלבים אסור לטלטלו בשבת רבי שמעון מתיר פה מזה שאתה רואה שרב היה צריך למצוא הסבר למה זה ראוי לא עצמו בשבת לאדם כנראה שהוא סובר כרבי יהודה ואם כך ואמר אבל שם הרי אנחנו יודעים שרבה אמר ל שמש תבה לי בר אבזר אמר לו ביום טוב תצא לי בבקשה אבז ושדי מ לשונרא את המאיים שהוא בשר שבעיקרון מערב יום טוב הוא ראוי לאכילה גם לאדם מא אבז ראויים לאכילה ביום טוב הם כבר לא ראוים לאכילה למה פשוט מאוד כי יש לי שפע של בשר משובח אין שום סיבה שאני אתעסק בבשר פחות משובח ואם כן שוב יש לנו כאן בעיקרון מאכל אדם שכרגע ראוי רק לבהמה ואנחנו רואים שרבה הטיר לטלטל את זה הוא אומר תזרוק אותה מהים לחתול הוא הטיר מטלטל הוא לא סובר כמו רבי יהודה אומרת הגמרא ממש לא הוא סובר כרבי יהודה אבל אתם לגבי יום טוב לגבי בן האבז שהוא שחת ביום טוב ואמר לשמשו שיזרוק את המאים לחתול כיוון דמ סך דת לב מאתמול כבר מאתמול בבין השמשות של ערב יום טוב ידוע שאני לא אגע ב מעין כי יש לי בלי עין הרע מספיק בשר משובח לאכילה ולכן כבר לקחתי בחשבון מראש שזה יהיה ראוי רק למאכל בהמה וזה לא ראוי כלל למאכל אדם כי כך חשבתי על זה מאתמול החנה ממסת בה אומרת הגמרא דרבה כרבי יהודה סביר אלי ודרש רב האישה לא תיכנס לבית העצים ליטול מהן עוד שלא תיכנס לתוך המחסן של העצים לקחת מקל לחתות בו את הגחלים למה כי העצים עומדים להסקה וממילא הם מוקצים ואם הם מוקצים אל תיקח אותם להשתמש בהם ככלי והוא ממשיך ואומר והוד שנשבר אסור להעסיקו ביום טוב למה לפי שמעסיקים בכלים ואין מסיקים בשברי כלים כי פשוט רבי יהודה סובר שכשיש לי כלי הוא עכשיו תורת כלי עליו כשההוא נשבר הוא אמנם ראוי לעסקה אבל זה נולד יש כאן משהו חדש שהתחדש ביום טוב אתה רואה שרבא סובר בדיוק כמו רבי יהודה שאוסר להשיק בשברי כלים שמ מינה הוא סובר כמו רבי יהודה בדין מוקצה ולכן הוא גם סובר שאסור לטלטל את אותה אומצה את אותו בן יונה חי בשבת אם לא שזה היה ראוי בשבילו לאכילה ולכן מותר לו לטלטל את זה אפילו בלי שום דבר רק בשביל בגלל שהוא אדם חשוב הוא לא רצה שיראו וילמדו ממנו והוא שם על זה סכין אבל בעיקרון מותר ו לטלטל את זה רגיל מה שראיינו לגבי יום טוב שהוא אמר ל השמש שכן מותר לזרוק את המ לחתול זה פשוט מאוד בגלל שכבר מערב יום טוב דעתו על זה אז בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון ראינו אבן על פי החבית מתה על צידה וי נופלת בין החביות מגביע ומטה אמרנו מי זה התנה הזה אמרנו זה רבן שמעון בן גמליאל שאומר כמה שאתה יכול לטרוח יותר בהתר כמו שראינו לגבי בורר האם יש בעיה לברור קטנית בת שמה אומרים בדיוק כמו שבת בית הילל אומרים בורר כדרכו ואפילו בכלי וראינו שהם חולקים דווקא במקרה שזה יותר קל במקרה שיותר שפחות קל אל תיגע בפסולת כך אומר רבן שן גמליאל זה אומנם מחלוקת בין תנ קמה לרבן שמעון בן גמליאל אבל ככה הוא סובר לפי זה שואלת הגמרא מה יהיה אצלנו אבל בסופו של דבר אנחנו מבינים שגם אצלנו זה יותר תרכה לקחת את האבן לבדה כי בסופו של דבר התרי תצטרך להטות את הקד אז תתא את זה כבר אם האבן מעליה יפה מאוד דבר ראשון דבר נוסף ראינו מגביע בין אם זה באוצר שיש סביבה חביות בין אם זה כלל זכוכית וכדומה מה בדיוק החידוש בברייתא הזו הראשונים מתחבטים אבל כך כתוב בגמרא מה עוד שאל הקר דווקא בשוכר במניע זה בסיס צורך גופו אבל צורך מקומו מטלטל ועודן עליו עוד שהל הקה ראינו שכח ארנקה לבנה יכול לטלטל אותם מגב כיכר או תינוק ראינו גם שק של כסף ראינו אפילו ברשות הרבים אבל כמובן לא לטלטל ארבע המות ראינו את הפתרונות אבל הגבלה ראשונה דווקא בשוכר ולא במניע הגבלה שנייה של רבשי שבעצם קצת מורידה לנו את הרוח מהמפרסמים דע לך מותר רק באמת משום כבוד הבריאות שלא יסח ולא בשום סיטואציה אחרת ראינו את רבא ואביי שכן עשו את זה ויוסף אמר מה פתאום מה זה השמועה הזאת האם הם בטוחים שהם חריפים והם הסבירו את עצמם שבעיקרון מותר לטלטל כרגיל רק הם לא רצו שאנשים יחכו אותם רב ראינו שאמר שמותר לו לטלטל בשר חי בעיקרון כיוון שזה ראוי לו למה הוא לא אמר לעוף למה הוא לא אמר שזה ראוי לבהמה או לכלבים אמרנו שהוא סובר כרבי יהודה כמו שרואים גם לאחר מכן מי מסיקים שאסור להסיק בשברי כלים ביום טוב כמו שראינו לגבי בית האוצר עם ההודים והעצים שם ומה שראיינו באוז אמרנו פשוט מאוד כבר מאתמול דעתו על כך יש לו מספיק בשר אם הוא לא יביא את זה חתול הבהמה זה יסריח ולכן הוא סובר באמת כרבי יהודה בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: