העמוד היומי מסכת שבת דף קמא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמא עמוד א

[מוזיקה] דף קמא עמוד א' מכירים את זה שאתם עומדים על שפת מעיין נהר אגם מקווה מים כלשהו ובש מומם כירו אתם לוקחים אבן קטנה זורקים אותה למרכז הבריכה ועוקבים בעניין רב אחר העדוה שנוצרת המעגלים שנאים סביב מרכז סביב המרכז איפה שרתם את האבן הולכים ומתרחקים וגדלים ככל שהם מתרחקים עד שאמנם קשה לנו לראות בעין אבל הם מגיעים עד שפת האגם לאירוע הנפלא המלבב הזה קוראים אפקט השלולית האפקט הזה מלמד אותנו שלכל מעשה שלנו ולו הקטן ביותר האבן חצץ הקטן קטנה שהוטלה אל תוך האגם יש לה השלכות רוחביות השלחות שמגיעות עד לסוף האגם כך יותר קל לנו להבין שלכל מעסה קטנטן יש השפעה אדירה על העתיד שלנו על האישיות שלנו ואפילו על עם ישראל כולו כל מעשה קטן הקטן ביותר תמיד יהיה לו השלכה תמיד יהיו לו השפעות דבר נפלא שמלמד המון את האפקט הזה נראה היום גם בעמוד שלנו אנחנו נזכיר מה קורה לגבי אדם שנכנס לתוך המים בשבת האם זה נקרא שבעצם הוא מזיז על ידי האדווה שכשהוא נכנס לתוך המים הוא דוחף את המים ובעצם מטלטל אותם ארבע אמות נראה את הדיון ההלכתי בגמרא אבל את הרווח של המוסר השכל כבר קנינו אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קמא עמוד א' במשנה מה קורה קש בעצם הוא לא נחשב ככלי הוא נחשב כמוקצה בפרט אם הוא לא מיועד למאכל בהמה או שהוא לא נחשב לכלי שאתה משתמש בו אסור לטלטל אותו ולכן אומרת אומרת המשנה הקש על גבי המיטה סתם קש עומד בשביל הסקה לא מטלטלים אותו מה הדין לא נעננו בידו כן פעם לא היה מזרנים נוחים היו ישנים על קש אבל סתם קש נועד להסקה כפי שאמרנו ולכן כל עוד ולא הקצאת אותו מיוחד לשכיבה או לעסקה וד או סליחה או למאכל בהמה אסור לטלטל אותו ביד זה נמצא על המיטה שלך אל תנענע אותו ביד אל תרכך אותו אל תפרוס אותו ככה בצורה טובה על המיטה אבל אלא מנענע בגופו בבקשה לך שכב על זה ואז ככה תתגלגל לכל כיוון מספר פעמים עד שהוא יתרכך עד שהוא יתפזר בצורה שבה ויהיה לך נוח לשינה זה נקרא טלטול כלאחר יד זאת אומרת אתה לא מטלטל בידיים אלא בגוף בשינוי ולכן מותר אבל ואם היה מאכל בהמה זאת אומרת אי חדת את זה בשביל מאכל בהמה או שהיה עליו קרוס עדין זאת אומרת כולם רואים שאתה מייחד את זה לשכיבה זה לא סתם עומד על גבי המיטה יש כאן כרית צמיחה סדין יש כאן עוד כלי מיטה כלי שינה שמראים שבדעת לישון עליו מנענע בידו זה נחשב כבר ככלי ולכן מותר לך אפילו לנענע לפזר לרכך את זה ביד אומרת המשנה מחבה של בעלי בתים מחבה שזה בעצם בזמנינו מג עץ אבל לא היה כיתור דים וכל הדברים הנפלאים הללו ללכן מסביר רשי הייו עושים את זה בצורה קצת יותר פיראטית אבל תחזו שנייה ראש דמיינו לעצמכם שולחן אוקיי על השולחן אני פורס את הבגד מעליו אני שם שולחן הפוך אבל שולחן כבד ככה שלחץ אותו וגאס אותו אני שם שולחן הפוך ועליו אני בעצם מכניס יתדות באיזה שומות ברזל שהיה נעוץ שמה כדי שבאמת יכביד עליו בצורה טובה ויגס אותו ויחליף אותו היה בזה שתי סוגים היה את התעשייתי ואת הביתי הקטן יותר מחבה של בעלי בתים שנמצא בבית מתיירים מותר לי להתיר אותו בשבת זאת אומרת להוציא את היתדות שתקע אתי ככה שיהיה מהודק בצורת טובה אבל לא כובשים זאת אומרת אל תכניס בו בגד בשבת למה מה הבעיה רשי מסביר והמפרשים אומרים כיוון שהדרך היה להכניס בגד לזמן ממושך רק ככה הוא היה נהייה מתוקן נהיה מגוס אז בגד שתכניס בשבת על פי רוב תשתמש בו רק בחול ולכן אסור אתה מכין משבת לחול זה כל זה כל ההיתר בעצם לשחרר ממנו בגדים זה רק בכזה מחבש של בעלי בתים אבל של קובסי ברגע שזה משהו תעשייתי לא יגע בו אל תיגע בו בכלל אפילו אל תתיר אותו זה גם כן אסור רבי יהודה אומר אם היה מותר מערב שבת זאת אומרת אם קצת היה משוחרר מערב שבת כבר מתיר את כולו ושמת מותר להתיר אותו לגמרי בשבת ולשמו את הבגד מתוכו בעצם רבי יהודה חולק על דברי תנקה מה שאומר כלל לא יגע בו אומרת הגמרא הקדושה במשנה בעצם דיברנו על טלטול מן הצד טלטול שאני לא עושה בידי אלא כמו שאמרנו מתגלגל על גבי המיטה ועל ידי כך מטלטל את הקש אמר רב נחמן וזה דין שכבר ראינו במסכת הזו פוגל אם יש לי צנון כן דמיינו לעצמכם גזר למעלה הוא רחב למטה הוא צר תלשתי אותו כבר מהאדמה ועכשיו אני רוצה לאחסן אותו אין לי בדיוק איפה אני מאכסן אותו חזרה באדמה כמובן מדובר שהוא לא השריש הוא לא מחובר כלל מגיע שבת אני רוצה להוציא אותו ממקום אחסונו באדמה ולא אוכלו מה הבעיה הבעייה היא שאני מטלטל עפר מותר או אסור אומר לך כך אם זה מלמעלה למטה זאת אומרת הגזר נמצא כדרך גידולו החלק הרחב למעלה והחלק הצר למטה מותר להוציאו ש למה כי בעצם כשאתה מוציא אותו לא טלטלת בכלל לא הרמת איתך שום רגב של עפר שום אדמה שום כלום ולכן מותר אבל מלמטה למעלה אסור זאת אומרת אם רק זנבו החלק קצר יותר הוא זה שמבצבץ מבין האדמה אל תמשוך אותו כי בעצם יש פה רק גומה צרה שעכשיו למטה היא מתרחבת כשאתה שולף את אותו צנון או את אותו גזר כן בדמיון דמיינו שזה גזר כמו שאמרנו אתה בעצם מזיז את רגבי האדמה ובכך אתה מטלטל ובעצם זה לטול מן הצד אתה לא מטלטל בידיים ובכל אופן אנחנו רואים שאסור כנראה שרב נחמן ומשנת לא בדיוק מסתדרים יחד אמר אבד אבא איך ייתכן אמרי בירב תנינה דלו כרב נחמן רב נחמן שאוסר בעצם להוציא את הצנון את אותו גזר את אותו צנון שהוא רחב מלמעלה וצר מלמטה אם הוא שם אותו בצורה הפוכה הוא עוסר להוציא אותו המשנה שלנו דלא כי רב נחמן שכתוב במשנה הקש על גבי המיטה לא יענהו בידו אבל כלאחר יד מותר כפי שאמרנו מנעו בגופו ואם היה מאכל בהמה או שהיה עליו ק סדין מנעו בידו שמ מינה מזה שמותר לנענע את הקש בגופו טלטול מן הצד לא שמי טלטול עונה הגמרא באמת שמה מינה מכאן אנו רואים שלא כדברי רב נחמן ממשיכה הגמרא לדבר על שינוי במלאכות בשבת אמר רב יהודה אסור לטחון בשבת אסור לשחוק בשבת אבל בשינוי מותר כמו שראיינו לגבי טלטול שגם כן מותר בשינוי אנ פלפלה מת קחד חדה בקת סקינה שרי בעצם עשיתי כאן שתי שינויים מהנורמה דבר ראשון עשיתי את זה בכת הסכין ולא במדוכה ולא במכתש שהם הדברים שרגילים לשחוק בהם פלפלים ודבר שני תמיד עושים את זה כמות גדולה וכאן עשיתי את זה אחד אחד לכן הוא מדגיש דווקא גם חד חדה וגם בכתה ד סקינה אבל טרטה אסור אפילו שזה בכת הסכין אם אתה עושה אתזה שניים יחד אסור לכתוש אסור לשחוק אותם רבא אמר כיוון דמשניה ברגע שהוא קוטש אותם בכת סכין לא במדוכה לא במכתש לא בריחיים יש שם יש כבר שינוי ואפילו טוב הנמי אפילו הרבה חד מותר לכתוש אותם מספיק שינוי אחד אמר יהודה מן ד סכי במי אדם שרוחץ במים ולא מדובר כאן בבריכה פרטית שנמצאת בחצר שהיא רשות היחיד אלא זה מקום מקווה מים שנמצא ברשות הרבים הוא עולה מהנהר עולה מהמקווה מים הזה לנגב נף ש ברשע ועד הסלי שקודם תנגב ולאחר מכן יצא וימשיך ללכת למה דיל מאתי לטוי 400 בכרמלית אולי הוא ילך ובעצם יקח את המים איתו הוא ישע עליו את המים ויעבור על טלטול בכרמלית מקו מים נחשב לכרמלית לכן אני מדבר כאן על כרמלית בעצם הבעיה היא להעביר ארבע אמות אולי גרוע מכך אפילו ברשות הרבים ולכן מיד תנגב שלא ישאר עליך טיפת מים ואז תמשיך ללכת שואלת הגמרא הי אחי כי כנ חינמי כשהוא יורד לתוך הנהר כמו שדיברנו על אפקט השלולית על האדווה הזו כשאתה יורד לתוך הנהר אתה בעצם דוחף את המים ויש לזה השלכות ומטלטל ארבע עמות בכרמלית כד חי כוחו 40 עונה הגמרא פשוט מאוד כל הבעיה היא לטלטל דווקא בידיי כשהמים עליך אתה מטלטל אותם אתה ממש לוקח אותם וזה חכמים עשרו אבל כוחו בכרמלית לא גזול כוחו כל העדוה הזא שהוא לא דוחף את המים בידיו זה נהייה רק מכוחו הוא מזיז את המים שעל ידו והמים הללו דוחפים את המים וכן הלאה זה לא גזו חכמים ולכן להיכנס לנהר מותר ורק כשהוא יוצא שיתנגד ואז ימשיך ללכת אמר הב תמרב יהודה תצה על גבי רגלו מקנח בקרקע ואין מקנח בכותל יש לך תית על הרגל תקנח אותו בקרקע ולא בכותל כי כשאתה מקנח בכותל זה נראה כביכול אתה מוסיף איזה דבח או איזה לבנה אתה מוסיף פה בניה לכותל ולכן אסור שואלת הגמרא מה זה נקרא להוסיף על הכותל מה פתאום אמה רבה מה הייתה אמה בכותל ו למה אתה לא מתיר לי לקנח בכותל משום דמך זה כבונה הבניין חלאו זה בניין של חקלאים זאת אומרת זה בניין של שדה זה בניין הראי בניין שאף אחד לא בונה בכזאת צורה למה זאת אומרת גם אם אני באמת בונה כזה בניין עדיין זה לא אסור עדיין זה לא אסור מדאורייתא ואם כן כשאני לא מתכוון אין שום סיבה לגזור ולאסור אלא אמר רבא בדיוק להפך מקנח דווקא בכותל ואין מקנח בקרקע ואתה יודע מה הבעיה בקרקע דיל מעטי לשווי גומות יש בעיה שכבר דיברנו עליה גם של מלאכת בונה שהוא יבוא להשוות את הגומות שבקרקע לכן אני אומר לך את התית אל תקנח בקרקע אלא דווקא בכותל כיוון שזה לא נקרא בנייה אמיתית בטח כשאתה לא מתכוון ולכן דווקא בכותל איתמר מר ברידר אבינה אמר אחד זה ואחד זה אסור גם בכותל אסור כשאתה בא לקנח את י שעל רגליך לא בכותל ולא בקרקע בכותל לא כי הוא סובר שהבנייה הזו כן נחשבת לבנייה ובקרקע לא כמו שאמרנו משום השבוי גומות ואילו פפה אמר אחד זה ואחד זה מותר פשוט מאוד בבניין זה לא נקרא בנייה בקרקע אני גם לא חושש שהוא יבוא להשוות גומות ולכן מ ולכן מותר גם אם הוא כן יבוא להשוות גומות סובר רב פפה שמותר כי אם אתם זוכרים יש לנו את שיטת רבי שמעון שתמיד אומר דבר שאינו מתכוון מותר הוא לא מתכוון להשוות את הגומות ולכן מותר גם זה לא פסיק רשע לא בטוח שהוא ישווה גומות אולי הוא יעשה את זה בקום ישר מעיקר וכדומה ולכן אומר רב פפה שאחד זה ואחד זה מותר שואלת הגמרא למר ברידר אבינה שוא אומר שאסור לקנח לא בכותל ולא בקרקע מה תשאיר את הבן אדם עם תית על רגלו תן לי איזשהו הצעה מה הוא יעשה בשבת עם התית ומה עם מקנ חלי אונה הגמרא מכנ חלי בקורה כך קורת עץ שנמצאת על הקרקע תקנח עליה את הרגל אין בעיה לא של השבוי גומות לא של בנייה בבקשה פתח את הראש לרעיונות נוספים ותשתמש בהם אמר רב אולי טבעי פומ ד לחיה לחי מה זה לחי שיש לנו מבוי שכבר דיברנו הרבה פעמים מה זה מבואי חצרות בתים שפתוחים לחצרות והחצרות פתוחות למבוי וממבצעים לרשות הרבים המבוי הזה צריך לעשות שיתוף מבואות כדי שכולם יוכלו לטלטל בו וגם צריך לעשות הקר לשים לחי כרש בפתחו אומר רבה אל תשב באזור הלחי הזה עם חפץ ביד אתה יודע מדוע דילמה מגנר אלי חפץ ואתי לטויה אם יש שם דלת זאת אומרת יש דלת למבוי גם אם ייפול לך חפץ אתה לא תרוץ אחריו החוצה כי אתה תאמר רגע אני יוצא כאן בעצם לרשות הרבים אתה תזכור אבל ברגע שיש שם רק לחי שלחי הוא בעצם בגלל הכר אבל עדיין הוא לא כל כך בולט אל תשב שם עם חפץ אני חושב שהוא תגלגל ואתה תרוץ לרשות הרבים כדי להביא אותו אליך ואסור לכן אני גוזר אל תשב שם בכלל עם חפץ ואמר רב ההלכה נוספת לו לצד הנ שקובה אל תיקח גיגית שים אותה בקרקע וככה תצב אותה תיישר אותה תקוץ אותה טוב שתעמוד בצורה יציבה וטובה למה דיל מתי לשבו ג אני חושש אני גוזר שמה תבוא להשוות את הגומות שם מתחת כדי שזה יעמוד ישר ותעבור על איסור בונה אז אם אתה רוצה להניח גיגית על הקרקע מצויין נפלא הכל טוב אבל אל תצב אותה אל תתעסק בקרקעית אני חושש שתבוא לידי השווי גומות ואמר הרב דין נוסף לי אדוק אש אודר בפיד שישה אל תיקח מוחין רטובים בד רטוב והדק בפה של בפה של פח בפה של כלי אפילו אם הוא רק למה דין מתי ליידי שחיטה ברגע שזה מוחן רטובים חתיכות בד רטובות כשאתה תהדק אתה תבוא לידי חיתה ולכן אסור מוסיפים המפרשים שאם הוא שם שמה מוחן יבשים ולאחר מכן ממלא מים ומוזג גם אסור כי גם בכך אני חושש שברגע שהמים ייקלטו בהם הוא יבוא לידי שחיתה אמר רב קנה תיתו על גבי בגדו אדם נטף לו תית על הבגד מחסכונות אומרת לא במקום שהתת נמצא אלא מהצד הפנימי שלו ועל ידי זה תי תיפול אבל ואין מקס קסו מבחוץ שואלת הגמרא מיטיו על גבי מנלו מגרר בגב סכין כן עד עכשיו דיברנו על רגלו טיצ' על רגלו עכשיו פותחת הגמרא ונראה בהמשך נראה גם מחר את ההמשך בעמוד הבא תץ שעל גבי מנהלו מגרו בגב הסכין ושעל בגדו מגרר בציפורן ובלבד שלא כסכס שלא ישפשף את הבגד זה בעיה של מלבן של כיבוס אם כן הבינה הגמרא שלא כסכס לא מבפנים ולא מבחוץ מה אליו שלא כסכס כלל רב קנה כן מתיר לנו מבפנים אומרת הגמרא לא ממש לא שלא קסקס פירושו מבחוץ אלא מבפנים שלא י דרכו כרגיל בחל שמכסים שמשפשפים מבחוץ זה בעיה של מלבן אלא יעשה את זה מבפנים כמו שהבטחנו בעזרת השם מחר נמשיך ונעריך בענייני מנהל איך בדיוק מגררים בעה של ממחק וכדומה נסתדר עם הכל בעזרת השם בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: