העמוד היומי מסכת שבת דף קל עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קל עמוד ב

[מוזיקה] שבס דף קל עמוד ב נתחיל בעמוד שורה השנייה מלמטה אנחנו ממשיכים עם הנושא של רב לזר שהתיר לעשות מכשיר ע מילה בשבס וגם אם זה על חשבון מלוס וזה דוכה שבס גם המכשיר ע מילה כגון להביא את הסכין דרך ורבים בשבס אומר אבב ברבדה אומר אביצ פעם אח שכחו ולא הביאו זמל מערב שבס והביאו בשבס דרך גגות ודרך חצרות שלא היא ברצון רב לזר ונקדים איזשהו הקדמה ממסכת העירוב בגדר של טלטול בשבס זה אנחנו יודעים ש מדורסה אסור להוציא ולהכניס מרשו יכל לרשות ורבים באו חזל ואסרו מעבר לזה גם להוציא מהבית לחצר גם עשור ולמה כיוון שבית שייך לבעלות פרטית והחצר בדרך כלל היייתה משמשת בתים אז ממילא הוא מוציא מרשות של אדם אחד לרשות של חצר ששייכת לכמה אנשים באו ושרו את זה כדי שלא יבואו לטלטל מרשו היחד לרשות ורבים יותר מזה באו וסרו גם לא להוציא מרשות היחיד אחת לרשות היחיד שנייה כדי שלא יעבירו בכלל מבעלויות אחת לשנייה שלא יבואו להוציא בשבת והכל בגדר גדרים שבאו ועשו כדי להתרחק מהאיסור דוריסה כעת מה קורה בגגות וחצ רות כיוון שהמקומות האלו הם לא מקומות שהם לשימושים תדירים כמו בית אלא הם מקומות שמשתמשים בהם לפעמים חצר לפעמים משתמשים שמה הגג של הבית לפעמים יש גם קרפב שזה מקום ש מחסן שמאחסנים שם עצים לעסקה או כל מיני דברים כאלו אז גם כן המקומות האלו בזה יש מחלוקת במסכת העירובין מה דינם האם מותר לטלטל דרכם או לא אבל גם כשאשר אם הוא מערב אותם יחד עושה עירוב יהיה מותר גם כשאסור להוציא מבית לחצר אם הוא יעשה עירוב חצרות יהיה מותר להוציא מהבית לחצר ולמה כיוון שבעצם עירוב חצרות זה שכל אחד מה הבתים שם איזשהו מאכל באחד מהבתים ואז מצרפים כביכול את כל הבתים לבית אחד כאילו איפ שהאוכל נמצא זה הבית העיקרי כל שאר הבתים הם קמן חדרים של הבית הזה ממילא יש פה כאילו בעלות אחת החצר היא בעלות אחת והבתים היא בעלות חת ואפשר לטלטל מהבית לחצר כך גם בגגות ובחצרות ובקרות אומר המעשה שהיה שמה הביאו את הסכין דרך גגות וחצרות למרות שלא היה עירוב ועכשיו הגמרא תנסה להבין מה שכתוב שלא י ברצון רב ליעזר הרי זה לא היה גלט היה שהעבירו את זה דרך רשויות שאסורות מד רבון אז למה זה נחשב שלא י רצון רב לזר מה הקיף לו רב יוסף שלא בצון רב ליזר אדרבה רב לזר הוא ד שורי רב לזר הוא זה ש לעבור על ייסורים בשבס לצורך מצווה סמילה רבו נונ מסרו את זה אז אם כן למה אתה אומר שלא בצון רב ליזר נכון שזה רק איסור דרבון אבל עדיין צריך להגיע ששבת נצחת מפני מילה חימה שלא ברצון רב לזר ד שורי אפילו ברשו ורבים אלא ברצון רבון דסו דרך רשו ורבים ושורו דרך גגות דרך עצרות רפפות אולי נאמר שזה שלא צון רב לזר כי לפי רב ליזר וכמו שהזכרנו בעמוד הקודם שלפי רב לזר מה שאפשר לזרז את התהליך של המילה אפשר ועדיף ולכן ם דרך שורה זה יותר מהר מאשר גגות וחצרות אז אין עניין להתחיל לעשות מעקפים דרך כל מיני מקומות גם אם זה יורד לאיסור דרבון אז אולי לכן זה לא ברצון רב לזר כי מה שעקבו ועשו דרך גגות חצרות זה רק לפי רבון שרבונו אמרו שמצוות מילה לא דוחה את הייסורים דוריסה להעביר דרך שסר עסו אולי נאמר שחכמים התירו בייסורים דרבון לצורך מילה הרי ד את זה הגמורה ומי שורי הרי חומים אוסרים גם ורים דרבון ותניה כתוב בברי כשם שאן מבין אותו דרך ורבים ככ אין מבין אותו לא דרך גגוס ולא דרך קרפוס ולא דרך צוס אז רואים שלצורך מילה חומים סוברים שלא נדחה גם לא סום דרבונות אז מה זה שלא רצון רב ליזר אלא אומר רבשי שלא צון רב ליזר הוא מחלקו אלא ברצון רב שימ הכוונה שלא ברצון רב ליזר כמו שאמרנו כי רב ליזר היה אומר בכזה מקרה תולי את זה דרך אשו סורבי מה שיותר מהר ומח לוקו סוי זה גם זה לא כמו חומים כי חומים רב הקיו במשנה וסוברים כמותו סוברים שגם יסון ד רבונו נסו לצורך מילה אלא ברצון מי זה ברצון רב שימ דתנן רב שימן נוימר איך עוד גגוס ואך עוד קרביוס ואיך עוד חצירו כולם רשו רזן לכלים שבטו בתוכן ולא לכלים ששטו בתוך הבית כדי להבין את המשנה הזאת נקדים עוד הקדמה מלחוס עירובין ישנה משנה בדף צ מסכת העירוב שם מבואר שלוש שיטות בעניין של גגות חצרות וכפיפות שיטת רבי מאיר שכל גגות העיר נחשבים לרשות אחת ואפשר לטלטל מגג לגג אבל חצרות וכפפות אסור שיטת חומים ש הגגות גם כן חולקות רשות לעצמן וכיוון שכל גג הוא מעל בית של אדם אחד והגג ליד הוא של בעלים שונים אסור להעביר מגג לגג מה המחלוקת ביניהם האם כשחזר אסרו להעביר כל עוד שלא ירבו ביניהם האם הם אסרו גם על הרשויות האלו שהם פחות תשמישים תדירים או שלא אסרו על מה שיכר הבית ע מה שיקר תשמישים באו ועשו מבית לחצר מחצר לבית אבל כשזה מעביר ממקום שהוא לא שימושי כל כך למקום שלא שימושי ייתכן שעל זה לא גזרו אז המיר סובר שב גגות לא גזרו החומים סוברים שהגג הוא חלק מהבית מהרשות שתחתיו ולכן כל גג הוא לעצמו אבל חכמים מודעים שהחצר וקרפ מותר להעביר מחצר ל קרפף ומקרר לחצר רבי מאיר סובר שגגות הם לעצמם רשויות אפשר להעביר מגג לגג מחצר לחצר ו מקרפ לקרפ אבל לא מגג לחצר או מחצר לקרפ כל אחד הוא לעצמו שיטת רב שימן שמותר הכל מותר גם מגג לחצר גם צ קרפף הכל מותר להעביר ממילא אומרת הגמורה מה שכתוב כאן שהעבירו את הסכין דרך גגות וחצרות כשיטת רב שימל שהוא סובר שגם כילים לצורך רשות הוא רוצה עכשיו להעביר צלחות הוא יכול להעביר את זה דרך גגות וחצרות כיוון שעל זה לא גזרו חזל ממילא כיוון שכלי לצורך רשות מותר לטלטל דרך גגות וחצרות אז גם את הסכין הזה התירו לטלטל ולמה תסס אומר כי מדובר שהסכין היה בתוך הגג ולמה כיוון שרב שימן אומר וד תנאי שצריך בשבי שיוכלו לטלטל מהגג לחצר ולקרב צריך שהכלים האלו ישבתו בבין הש מושס באחד מהמקומות האלו או בגג או בחצר או בקרפ אבל אם הם כלים שהיו בבית בערב שבס ולדוגמה יש לו בית שעירב עשה עירוב חצי רוס יחד עם החצר כעת מותר לו להוציא מהבית לחצר כיוון שהוא עשה ערוב חצרות אז כל הבתים של אותו חצר נחשבים לבית אחד ומותר להוציא מהבית לחצר הלך והוציא צלחת מהבית לחצר עכשיו אומר רב שימן אסור לך להמשיך הלאה מהחצר הזאת לחצר הבאה ולמה כיוון שהחצר הזאת נחשבת לרשות אחת כי עשו עירוב חצרות אבל החצר השנייה שלא ערבה עם החצר הזאת זה כבר בעלות חדשה פה כבר אתה לא יכול להמשיך לטלטל ולכן אומר רב שימן כלים ששטו בתוך הבית אסור לטלטל אותם אבל כלים ששטו בחצרות גגות וקר ות מותר כן לטלטל אותם מה קורה פה עם הסכין תסס אומר צריך לומר שהסכין היה באחד מהמקומות האלה בגג או בחצר ולכן יכלו להעביר את זה ממקום למקום המשו מציין שיט שיטס רשי הוא ש יהיה מותר להעביר את הסכין גם אם הסכין היה בתוך בית ולמה כי לצורך מצווש מילה התירו מה שלא התירו לצורך דבר הרשות מאיפה המרשה לוקח את זה מהמשך הגמורה בהמשך העמוד שם מבואר ברשי שהוציאו מתחי מבית שבתחילת המבוי והעבירו את זה לבית שבסוף המבוי ששם היה התינוק זאת אומרת שמתירים גם יותר מסתם מה שהתירו בכלי שורש להעביר בתוך המבוי עצמו התירו גם יותר מזה ולמה ר המר שו כיוון שכל מה שהסרנו כשהוא מוציא את הכלי מתוך הבית לחצר להמשיך לטלטל אותו שמה הוא יבוא להוציא מבית ישירות למקום שלא ירבו ולכן אנחנו אומרים אל תמשיך טל אותו אבל לגבי מצוה סמילה כיוון שההוצאה העצמה של הסכין מהבית לחצר זה דבר שלא ניכר לא יודעים כולם איפ איפה הסכין היה בערב שבס אז מה אנשים רואים שהעבירו מחצר לחצר וחצר לגג אז לא יבואו להוציא במקום אחר מבית לחצר ולכן לצורך מילה התרנו את השלב הזה גם כן להוציא מהבית לחצר כך מבאר מרשו בשיטת רשי בכל אופן כאן אנחנו מתרצים שהיה מותר להעביר את הסכין בשיטת רב שימן שהוא מתיר להוציא דרך גגות וחצרות כל דבר שהוא כדי לסבר את האוזן גם היום בזמנינו ישנם המקפידים לעשות עירוב חצרות וה דוגמאות של היום הם די חופפות לדוגמאות של הגמרא יש את הבית בכל בניין רגיל שגרים שם כמה וכמה בתים אז יש את הבית שזה כמו הבית של הגמור יש את החדר מדרגות שזה חצר מס היא כוללת עוד כמה אנשים אבל שמה לא עושים תשמישים תדירים אז להוציא מהבית לחצר הצטרכו לעשות לכאורה עירוב חצרות לערב את כל הבתים יחד כדי שלא להוציא מבית של אדם פרטי לחדר מדרגות ששייך לכמה וכמה משפחות כשעושים עירוב חצרות כולם ונחשב שכולם גרים באותה דירה אז נחשב כעת שכל הבניין הוא בית אחד בלבד כל הבתים הם בעצם חדרים של אותו בית אחר כך יש את ה חצרות האחוריות מחסנים דברים כאלה שמשותפים לכלל השכנים זה דוגמה של כרפ יש גם כן את המבוי שזה הרחוב שהוא לא רשו ורבים כיום בדרך כלל שהוא לא מצוי שיהיה גדרים של רשו ורבים המבואות המבוי הזה ברגע שהוא רחוב ללא מוצא אז הוא סגור משלושה צדדים כמו מבוי רגיל וממילא כעת להוציא מהחצר למבוי כיוון שהחצר נכון שעשית עליו רור חצרות אבל כעת ה שייכת לרשות אחת ואתה מעביר למבוי שהרחוב הזה משמש כמה בניינים אז יש פה רשות ששייך לכמה רשויות לכמה בעלים אז לכן יהיה אסור להוציא מהבניין למבוי אלא אם כן עושים גם שיתוף מבואות ועל זה אנחנו אומרים שאם החפץ נמצא כבר בערב שבת בחדר מדרגות ויש כאלו שבאמת מקפידים על כך שהחפץ יהיה בחדר המדרגות בערב שבת אדם רוצה לטלטל עגלה ממקום למקום אז הוא כל להיר להניח אותו בחדר מדרגות ואז הכלי נמצא בחצר דהיינו בחדר מדרגות וממילא הוא יכול לטלטל אותו לחדר מדרגות אחר דרך מבואות כיוון שהוא מעביר את זה מחצר לחצר וזה התענו שהחפץ נמצא מערב שבת בתוך החדר מדרגות אבל אם החפץ היה בתוך הבית גם אם עשו ארוב חצרות והוא מוציא את זה מהבית לחדר מדרגות כבר יהיה אסור לו להעביר את זה לשאר חצרות ולכן אנחנו יכולים להמשיל את זה ולהמחיש את זה לפי הסיטואציה של היום את הסיטואציה שהיה בזמן הגמרא ממשיכה הגמרא בעניין של עירובין ואנחנו מסתפקים נושא בנושא שהוא קשור לעירון אבל נפשוט אותו מנושא של סכין לבריס מילה בו מני רב זרם מרב אסי מבוי שלא השתתפו בו מה הוא לטלטל בכולו דהיינו כמו שאמרנו יש את החצרות שהם שימשו את הבתים ולכל כמה חצרות היה את ה מבואי סוג של שמטה רחוב שהיא שימשה את אותו את אותם בניינים המבוי הזה אסור לטלטל בו כיוון שהחצר שייכת לאדם אחד כאשר עשו עירוב חצרות ומבוא שייך לכמה אנשים אלא אם כן עושים שיתוף מבואות על אותו דרך שאמרנו בעירוב חצרות לוקחים מאכל מכל בניין מכל חצר ואז ממילא שמים את זה בחצר אחת יוצא שכל החצרות הם כאילו שייכות לבעלות אחת ולכן אפשר לטלטל כי כאילו המבוי משמש רק חצר אחת והחצר הזאת היא זאת הי החצר העיקרית ואז ממילא אפשר לטל מהחצר למבוי שזה מבעלות אחת לאותו בעלות ושאר החצרות נחשבות לחלק מהחצר הזאת ששם נמצאים הדבר מאכל ששמו שמה בשביל כל החצרות כולם כדי להתיר לטלטל המבוי צריך תניי נוסף כיוון שהמבוטח לרשות ורבים בסופו של המבוי יש רשו סורבי וחוששים שיבואו לטלטל מהמבוא לרשות ורבים אז צריכו חזל שיעשו עקר או מדין מחיצה מחלוקת בעירובין לעשות לחי או קוירו לחי זה מוט שעומד בכניסה למבוי או קורה שזה קורה בגובה ששוכבת מעל הכניסה למבוי השאלה כעת מה קורה כשלא עשו שיתוף מב ואסור להוציא מהחצר למבוי אבל עשו לחי קוירו האם הלכי וקוי האלו מתיירים לפחות שיוכלו לטלטל חפצים שנמצאים בתוך המבוי ויכלו להוזיז את זה יותר מארבע עמות כיוון שבלי זה גזרו זה שזה יהיה כמו קרמליז אבל כעת שיש לחי וקור זה כמו מחיצה רביעית ויהיה מותר לטלטל בתוכה או שלא ובעצם השאלה היא האם לדמות את זה לחצר או לא כיוון שבחצר זה באמת ככה חצר בדרך כלל יש לו ארבע מחיצות וגם אם לא עשו רב חצרות חפצים שנמצאים בחצר אפשר לטלטל אותם בתוך החצר גם יותר מארבע אמות שאלה אם אבוי זה דומה לזה או לא והגמרא תפרת את שני הצדדים בוא מנ רב זר מרבי מבואי שלא ישתתפו בו מהוא לטלטל בקול מימר כחצר דומי מהחצר אף אגב דלא ירבו מוותר לטל בכולו אימי אפל גדל השתתפו בו מותר לטל בכולו כמו שבחצר התרת גם בלי עירוב חצרות לגבי החפצים שנמצאים בחצר אפשר לטלטל בכל החצר כך גם במוי אוד לאדי לחצר חצר ד מחי ד מחיצות מבואי כיון שיש לו רק ג מחיצות אז ממילא הלכי והקורה לא מספיקים כדי להחשיב את זה למחיצה רביעית כדי שיוכלו לטלטל בכל בכל המבוי גם בלי שיתוף מבואס הנמי חצר איס לדיור עוד אפשרות לחלק ולומר שזה לא דומה לחצר וזה חמור יותר חצר יס לדיור הילס בדיור כיוון שבחצר יש תשמישים של דיורים אנשים אוכלים שותים שמה אנשים עושים שמה דברים צנועים יותר ולכן יתכן שמקום שפעיל יותר אז שמה אמרו אתה יכול לטלטל ממקום למקום אבל במבוי של זב דיורין אז זה מקום שפחות משתמשים שמה זה כמו רחוב פה לאנשים זה מצטייר כמו סוג של רחוב זה דומה לרש סרבים ולכן יתכן שלא התירו לטלטל ד אמוס רק אם הוא יעשה שיתוף מוויס אבל כל עד שהוא לא עשה את זה אז יהיה אסור לטלטל במובי עצמו יותר מדי אדמות שוק ולא ימר לי ולא אמידי הוא לא ענה לו רב הסי לא ענה לרב זרי זמני נשקד יוסי וקומר פעם אחת ישב רב זרי שמע את רב עסי אומר מאמרי אומר רב שים לא שום רבי וד נוסי פעם אחת שכחו ולא הביאו אזמל מערב שבת לא הביאו סכין כדי למול והביאו בשבת והיה הדבר קשה לחחו מים איך מניחים דברי חכמים ועושים כרב לזר הרי אנחנו יודעים שלחחו מים אסור בשבת לעשות מעשה שהוא רק מכשיר ע מילה אין סכין אז לא מלים חדד רב ליזר שמוטי הוא א' רב ליזר שמתיר הוא שמותי אומר רשי או שהוא בנידוי כיוון שהיה את המעשה הידוע בבוב מצי דף נטס עם תנורו של אחנא שהוא חלק על חומים ולא קיבל את שיטתם ונדו אותו או הירושלמי אומר שמות ש היה מתלמידי שמאי ווד יוכי ורבי מלוכ כרבים אז איך אפשר לינוק כיחיד ואומר רביי שי שאליס את רבי יהודה הגוזר שאלתי את רבי יהודה המול ואמר לי מה היה בדיוק המעשה שמה מבוי שלא השתתפו בוב ויסו מאי רש יר שזה הה מבוי שלא עשו שם שיתוף מבד היה שם לחי וקורה אבל לא היה שיתוף מבואות כדי להוציא את הסכין מהחצר למבוי טלטלו אותו מהתחלה המבוי לסוף המבוי ורשי כאן אומר וזה הזכרנו את זה קודם מהבית שבתחילת המבוי לבית שבסוף המבוי ואמר לי סביר למר מבוי שלא תפו מותר תטל בכולו כך סיפר רבי ודמו ורב אסי קיבל את התשובה אז אני מבין למה התירו לטלטל כיוון שזה בשיטת רב שימן שסובר שמותר לטלטל בחצרות וגגות ומבואות ממילא כאן שזה ה מבוי ש רק לא נ שתתפוס התירו גם להוציא מהבית ולטלטל בתוך המבוי אבל שואל אותו רב סי הרי אני שאלתי אותך מה הדין של המבוי שלא ישתתפו בו האם מותה לטלטל בו יותר מדי דמות ולא ענית לי ופה אתה קיבלת את תשובת רבי ודי המול ולא אמרת לו שאיין עתר לטלטל בתוך המווה יותר מדי לדמות במקרה שלא נ שתתפוס האם אתה סובר ככה שמותר לטלטל אמר לי אין אמר לי וזן בוא מינוח ולא אמרת לי אוכי שאלתי אותך ולא ענית לי דילמה ממשיך רב אסי ואומר לרב זר דילמה אגב שטפה רודלו גמור אולי אגב מרוצת שחזרת על גרסאות ועל הלכות ששמעת אז קפץ לך כביכול ההלכה הזאת עם ההסבר של רבי יהודי עמואל עם ההסבר שרבי ישיה אמר שהוא שאל את רבי יהודי עמואל וממילא כביכול כשאני שאלתי אותך לא קישרת את זה להלכה הזאת אבל עכשיו שאתה מחזר על ה חוזר על ההלכות אתה פתאום מגלה שההלכה הזאתי כן מותרת ושמרת על ידי מייסה אומר לי אן אגב שיגמור א חנמ נכון באמת עכשיו זה חזרתי על השמועות וראיתי שבאמת יש שמועה כזו שזה מותר הלכה כזאת שזה מותר ואפשר לטלטל בתוך המבוי כמו שבחצר מותר לטלטל בתוך החצר גם במקרה שאין עירוב חצרות כך גם במקרה שאין שיתוף מבואות חפץ שהיה בתוך המבוי יהיה מותר לטלטל אותו בתוך המבוי איתמר אומר רבי זירי אומר רב ממשיכה גמרא בעניין הזה של מבוי שלא ישתתפו בו מבואי שלא השתתפו בו אין מטלטלים בו אלא מדל אדמות אסור לטלטל יותר מדל אדמות לא כפי שראיינו כעת שרוסי פשט שמותה אומה הביה או מסמרו רב זרא ולא פירשו כשרב זרא אמר את הממרה הזאת הוא לא חילק אלא הביא אותה ככה אסור וזהו עד וסה רבי ברבו ופירשו רבי ברבו בא ונתן חילוק בעניין דאמר רב נחמ אומר רבי ברבו אומר רב מבוא שלא השתתפו בו אז תלוי ערבו חצרות עם בתים איין מטלטלים בו אלו בא עמות לא ערבו חצרות בתים מותר לטל בכול הוא חילק בין מקרה שעשו עירוב חצרות שאז אנחנו אומרים שיהיה אסור לטלטל בתוך המבוי ארבע עמות בחפץ כאשר לא עשו שיתוף מבואות רק ו חצרות לבין מקרה שלא ירבו חצרות עם בתיים שאז יהיה מותר לטלטל בכולו זאת אומרת הוא נתן פה הסתייגות שכל מה שכתוב כל מה שאמרנו שרב אמר שאסור לטלטל במבוי שלא עשו שיתוף מבואות שאסור לטלטל תו מדי אדמות זה דווקא במקרה שעשו עירוב חצרות ויש פה חפצים שהגיעו מהבתים לחצרות וכעת אנחנו צריכים להבין למה זה סיבה לחלק למה בגלל שעשו עירוב חצרות ומוציאים מהבית לחצר לכן במבוי חפצים שנמצאים בתוך המבוי יהיה אסור לטלטל יותר מדי אדמות אמר לרב חניני חזו לרבי מה ישנה כרבו חצרות עם בתים למה אז אתה אומר שאסור נתקו חצרות ונ ו בתים כיוון שברגע שיש עירוב חצרות מה זה בעצם גרם שכל הבתים נהפכו לבית אחד ואם כן אין פה בעצם חצר שמשמשת לכמה בתים דומרב אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצי רויס תוכים לצ רב אומר באיל חוס עירובין מתי אני אומר שהלחי וקורה מתיירים את המבוי צריך תניא מסוים שזה יהיה בצורה שהיה שכיח אז להשתמש שיהיה לאותם אבוי כמה לפחות שתי חצרות ולכל חצר לפחות שתי בתים אבל אם יש פחות מזה אי אפשר להתיר את זה בלחי וקורה ולמה כיוון שברגע שיש פחות מזה אם יש רק בית אחד בחצר מסביר שוט הרש בו ככל שהשימוש הם צנועים יותר אז אתה לא יכול להסתמך על מחיצה כלשהו על סוג של סגירה מסויימת ברגע ששימוש של של בת שימוש התדיר אז אנחנו צריכים שיהיה שמה סגירה יותר חזקה ולכן כשיש לך שתי חצרות עם שני בתים אז במבוי זה כבר סוג של רחוב שמשמש כל כך הרבה אנשים אז אנשים עושים שם שימושים צנועים ולכן יספיק לעשות לכי וקורה כדי לסגור כזה מקום אבל ברגע שזה פחות מזה אם עשו אם יש שמה רק חצר אחת או אם יש בתוך חצר רק בית אחד אז החצר היא כביכול מקום צנוע שמשמש לבית אחד ו המבוי הוא גם כן בעצם משמש לדברים יותר צנועים כיוון שאין פה כמות מסויימת של אנשים שנאמר שיש זה דין כמו סמטה כמו מקום שפחות משתמשים בזה שימושים תדירים ולכן הצטרכו פה בכזה מקרה שמשתמשים כל כך הרבה כל כך בדברים פרטיים וצנועים אכילה שתיה דברים כאלה שיותר שריח כיוון שיש פחות אנשים שמסתובבים פה אז ממילה יצטרכו לעשות סגירה יותר מלחי וקורה ולכן אי אפשר להסתמך על לחי וקורה אם זה ההסבר ואם כך הרב סובר ולכן אתה רוצה לומר שכש רבו הבתים עם החצרות אז בעצם יוצא שאין פה ש אין פה שני בתים בכל חצר כי עשו ערוב חצרות אז זה כאילו יש פה בית אחד בחצר ואז אם כן החצר היא חלק מהבית החצר היא בעצם משמשת לשימוש פרטי של הבית ואז אם כן לכן אתה אומר שאי אפשר להתיר לטלטל במבוי כי הלכי וקורה אין לו שם של סגירה אין לו שם של לחי וקור הוא לא יכול להתיר בכזה מקרה כי אין פה שתי חצרות עם שני בתים בכל חצר ווכ בוט מיקה חצר ליקה ברגע שעשה עירוב חצרות אז החצר ביטלה בטלה משם חצר כי חצר זה שם של דבר שמשמש כמה בתים ובעצם החצר נתה חלק מהבית חלק מקורה וחלק לא מקורה אבל זה בעצם יש פה בית אחד בכל החצר והחצר היא גם כן רשות אחת אז אם כן אין פה שתי חצרות ש מיועדות לשני בתים שונים כי לא רו נמי חזינו לאני בתי כדס דומו אומר שואל אותו לכאורה גם כשלא ערבו ולא עשו וב חצרות בוא נראה את הבתים האלו כמנ דסט אדוו וחצר בוים קה גם אם לא היה עירוב חצרות ויש פה כעת שתי חצרות שבכל חצר יש שתי בתים הרי סוף סוף אסור להוציא חפצים מהבית לחצר אז יש פה דבר רשות שחוצץ את בין המבוי לרשות של הבית אתה לא אומר ש במבוא יש פה את כל השימושים גם של הבתים וגם של החצרות כי הבתים עם החפצים שלהם נעולים בתוך הבתים ורק השימוש של החצרות יכולים להגיע למבוי אז אם כן גם בכזה מקרה נסתכל על זה כאילו הבתים הם סתומים ואי אפשר להוציא מהבתים לחצרות וממילא אין פה בתים שמחוברים לחצרות ואיין פה בעצם מבוי שמשמש לשתי חצרות עם שני בתים אז גם כן אומר חצר סיקה בתים להקה הונהג מורה אפשר ד מבטל רשו דקולו לגב אחד נכון אתה צודק בכזה מקרה שלכאורה אם הבתים אסורים בטלטול מהבית לחצר כיוון שלא אשור חצרות אז הבתים כביכול נעולים בתוך עצמם וכעת למבוי מה שיכול להגיע למבוי זה רק הדברים שנמצאים בחוצה זה נחשב שבמבחן לא את הבתים ש בחצרות אבל יש ל איזה פתרון איזה פתרון ויש זה סוגיה בעירובין מה קורה חצר שירבו כולם עירוב חצרות ופתאום גילו שאחד מהשכנים לא השתתף כעת החצר הזאת משמשת לדוגמה אם יש שמה ארבעה דירים שלושה ירבו יחד ואחד לא אז רצה שהיה משמשת שני דיירים את השלישיה הזאת יחד פלוס האחד הזה שלא ירב אומרת הגמורה שמה יש פתרון האחד הזה יכול לבטל את החלק שיש לו בחצר לטובת השכנים האחרים ואז יצא שאין לו חלק בחצר אז החצר שוב נהפכת להיות שימושית משמשת רק את השלישייה הזאת שהם בעצם ירבו יחד והם כביכול רשות אחת אז אומרת הגמורה כיוון שיש מושג ש לבטל את הרשות אז במקרה כזה של הבתים הם לא סתומים לגמרי גם במקרה שלא עשו רוב חצרות יש פתרון גם במקרה שכמה לא עשו הם יכולים לבטל את החלק שיש להם בחצר כולם יבטלו את זה לאחד מהדיירים ואחד מהדיירים הזה בעצם יוצא שהוא נהייה בעלים על כל החצר החצר הזאת משמשת רק אותו כי הם ביטלו את חלקם מהחצר ואז הוא יכול להוציא מהבית לחצר אז שוב יוצא שהמבול משמש גם את הבתים ולא מסתכלים על הבתים כאילו הם סתומים ואי אפשר להוציא מהבית לחצר אומרת הגמורה סויף סויף בית יק בתים ליקה אנחנו אמרנו בדברי רב שצריך בכל חצר שני בתים כאן אתה אומר שאפשר כולם יבטלו לאחד והאחד הזה יוכל להוציא לחצר אז הבנתי שבית אחד יוכל להוציא כילים לחצר וממילא יש פה שימוש למבוי המבוי משמש את הבית הזה גם כן הוא לא הוא לא צוץ עם ה עם ה הוא לא חצץ עם הרשות של החצר כי הוא יכול להגיע לחצר עם כלים אבל עדיין זה רק בית אחד אנחנו צריכים שבכל חצר יהיה שני בתים ואין כאן שני בתים כי אי אפשר לבטל לשניים כי שוב ברגע שמבטלים לשניים ולא עשו עירוב חצרות הם לא יכלו להוציא את הכלים שלהם לחצר אומרת הגמורה יש לי פתרון גם לזה אפשר ד מצפר ועד פל גדמ לגבי אחד אפשר לחלק את השבת לשניים ואיך יש מחלוקת רב ושמואל בעירובין שמואל אומר בשבת אסור לעשות את הביטול רשות הזאת למה כי כמו שאשו מסא ומתן מכח וממכר אתה לא יכול להקנות בשבת דברים אתה גם לא יכול להקנות את הרשות שלך בחצר לשכן שלך אומר רב זה לא הקנאת רשות זה סילוק רשות אתה מסלק את ידיך אתה לא מקנה לו את החלק שלו ברגע שסילק את החלק שלך מהחצר אז ממילא זה נהיה של ה ש ממילא זה עומד לרשות השכן שלך ולכן מותר גם בשבת לעשות את זה אז אומרת הגמורה אתה יכול גם לעשות חצי שבת לשכן הזה וחצי שבת כל השכנים יבטלו לשכן אחר ואז יצא שיש פה שני בתים שבאותו שבת יכלו לטלטל אש דמי צפרה מהבוקר ועד פלג דימה עד אמצע היום לגבי אחד יבטלו את הראשות שלהם לשכן אחד מפלג דימה הו לפני לגבי אחד ובחצי היום השני יבטלו לגבי השני ואז אם כן יש פה שני בתים שמשתמשים בחצה בשבת הזאת ואם כן יש פה מבואי שמשמש שתי חצרות שבכל חצר יש שני בתים אומרת הגמור אם זה הפתרון סוף סוף בנ דיס לאס אין לנו זמן שיש פה שני בתים אתה אומר חצי מהשבת הבית הזה וחצים שבת הבית הזה אנחנו צריכים מבואי שהוא משמש הרבה אנשים יחד כדי לתת לו שם של מבואי כאן אנחנו לא מצינו לא לא מגיעים לזה כיוון שבזמן שהבית הזה יכול להשתמש בחצר ואז יש לו גישה למבוי הבית השני לא יכול ובזמן שהשני יכול הראשון לא יכול אז מה עזר אלא אומר רב השי לכן בא רב השי ומתרץ תרוץ אחר כדי להסביר את את החילוק שהבאנו בשם רבי בר אבוא שהוא חילק ביניהם צריך לומר ככה שבאמת רב סובר שאסור לטלטל במבוי שלא תספו בו אסור תטל יותר מד אדמות אבל רב סובר כשיטת רב שימה שחצ וג רפיפות ומוסיף רב גם מבואות הם כל המקומות האלה מקומות שהם לא לשימוש תדיר הם לא שימוש כמו בית הם שימוש כמו חדר מדרגות כמו חצר של בניין שימושים שאינם תדירים אז ממלא לא גזרו עליהם להעביר מאחד לשני גם במקרה שלא ירבו בהם חפצים שנמצאים בהם בתוכם מערב שבת אפשר להעביר מאחד לשני ומלא חפץ שנמצא בחצר אפשר להעביר מהחצר למבוי ולכן כשאתה אומר שאסור מ גרם לחצר שוסו בתים וליקה אבל למה בכל אופן אנחנו אוסרים לטלטל מהחצר למבוי כיוון שיש בעיה נוספת יש בעיה שכיוון שעשו עירוב חצרות אז יש יש חפצים שנמצאים בחצר שבערב שבת בן השמוש פ הם היו בתוך הבית אז יצא שיש לו צלחת בתוך הבית והוא מותר לו להוציא את זה לחצר כי הוא עשה עירוב חצרות אבל הוא לא עשה שיתוף מבוס ויש חשש שהוא ציא את זה בכזה מקרה אומר רב אסור להוציא את זה מהחצר למבוי כי זה חפץ כל מה שרב שימן התיר זה דווקא לכלים ששטו באחד מהמקומות האלו בחצרות בגגות בכפפות ממילא כיוון שהכלי הזה היה בבית בערב שבת הוצאת אותו בהתר לחצר ועכשיו אסור כבר להוציא את זה הלאה לגגות למבואות לכן אסרו להוציא מחצר למבוי והצריכה לעשות שיתוף מבוס אבל במקרה כזה שלא עשו עירוב חצי רויס זה אומר שמה שבחצר זה רק חפצים שהיו פה בערב שבס בן הש מושס לא יכול להיות שהגיעו לפה חפצים בשבת כיוון שחפצים שהגיעו לפה בשבת איך הם הגיעו איך הוא הוציא מהבית לחצר אם הוא לא עשה עירוב חצרות בהכרח שמה שיש פה בחצר הם היו פה בחצר בערב שבת אם כך מותר לטלטל את החפצים שנמצאים בחצר להוציא אותם למבוי ואם כך גם יהיה מותר לטלטל את החפצים שנמצאים בתוך המבוי אין חשש לטל אותם יותר מאמות ולכן אומר רבשי מי גורם לחצר שוסו מי גרם שיהיה עשו לטלטל דווקא בתים בגלל שיש פה עירוב ומוציאים חפצים מהבתים לחצרות יש פה איסור אבל עכשיו שהוא לא זה עירוב חצרות ליקה אין פה את האיסור הזה כי אין פה חפצים מהבתים אז אין חשש שהוא יטלטל את הכלים שהיו בבית בן אח מסס ולכן כל הכלים שיכול לטלטל זה רק כלים שהיו בחצר לכן הוא לא גזר על זה וכזה מקרה יהיה ות תטל במבוי יותר מארבע עמוד וממילא אז אנחנו אומרים ככה כילים שנמצאים בתוך החצר בערב שבת עלי בדרב שימן מותר לטלטל אותם גם מהחצר למבוי כל השיתוף המבוי שצריך זה רק בגלל שהוא עשה עירוב חצרות ויש לו כלים גם שנמצאים מהבית וזה כבר כלים שהסרנו לטלטל בחצרות גגות וקריפס לו שימוש תדיר ולכן אם הוא עשה אם הוא לא עשה עירוב צרות שאין לו כלים מהבית כל הכלים שלו זה בחצר לכן מותר לטלטל גם למבוי וגם במבוי יותר מ4 עמות אז אם כן היה לנו כאן בעמוד ראינו ש הביאו את האיזמל דרך גגות וחצרות אמרנו שזה בשיטת רב שימן שסובר שתמיד מותר בכלים של רשות להביא דרך גגות וחצרות אבל זה לא כמו רב לזר כי הוא היה מתיר גם ברשות סרבים זה לא כמו חומים כי הוא היה עוסר גם דרך גגות וחצרות שאסור לטלטל כיוון שזה איסור דרבון אמרנו מבוי שלא השתתפו בו אז רב אסי הביא מהמעשה הבאנו מהמעשה שהיה עם רב ישי עם רבי יהודה עמואל שמותר לטלטל מתחילת המבוי לסוף המבוי כיוון שיש פה לכי וקו למרות שלא היה שיתוף מבוס אבל חפצים שנמצאים במבוי מותר לטלטל אותם הבאנו מחלוקת הבאנו שרב סובר שאסור לטלטל אבל הבאנו הסתייגות שהביא רבי ברבו בשם רב שדווקא במקרה שלא עשו עירוב חצרות אז דווקא במקרה שעשו עירוב חצרות אז אסור טלטל במבוי אבל אם לא עשו אז מותר והמסקנה הייא למה כיוון שאם עשו ערוב חצרות יש פה כלים שהגיעו מהבית לחצר לכן אסור לטלטל במבוי ובחצר שמה הוא יטלטל את הכלים האלו ועליהם רב שימן שהתיר לטלטל מגג לחצר לקרפ ולמבוטחים ששטו בתוך הבית אבל אם לא עשה וב חצרות שאיין פה כלים מהבית אז אין חשש כזה כל הכלים שמטלטל פה זה רק כלים ששטו פה בחצר בערב שבת לטלטל אותם לכל המקומות שאין שימושם תדיר לא גזרו עליהם לפי רב שימן לכן בכזה מקרה יהיה מותר לטלטל גם בתוך המבוי יותר מארבע עמות [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: