העמוד היומי מסכת שבת דף קל עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קל עמוד א

[מוזיקה] שבס דף קל עמוד א תחילת פרק רב לזר דמילה השם רב לזר דמילה נכתב אגב כך שהפרק הבא גם מתחיל ברב אליזר אומר כדי להבדיל ביניהם אז קראנו לפרק הזה רב אליזר דמי כן במשנה ובכל הפרק אנחנו נעסוק במצווה סילה שדו את השב כיון שבמשנה הקודמת בפרק הקודם המשנה האחרונה סיימה בכך שכל עניו ה המילה דוחן את השבס כעת נראה את כל הפרטים של מילה מה דוכה ומתי דוכה מצוות המילה עצמה בנוייה מכמה שלבים יש את השלב של החיתוך שזה חיתוך של העורלה אחרי זה יש פריית ה פריית האור שנשאר שם אחרי זה יש מציצת הדם מהמקום ומשום רפואה חבישת המקום עם סממנים וכל זה נראה בפרק מה מותר לעשות ואייך כאן במשנה נעסוק במכשירי מילה זאת אומרת לא המצוות מילה עצמה אלא הדברים שקודמים למצוות מילה האם זה גם דוכה שבס או לא ונראה בעניין מחלוקת רבי אליעזר ורבי עקיבא רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי מערב שבס מביא בשבס מגולה אדם מגלה שאיין לו סכין במקום שהתינוק נמצא כעת הוא צריך לטלטל את הסכין מהמקום שהסכין נמצא דרך רשו ורבים אומר אבזר מותר כיוון שמכשירי מילה גם כן דוכים את השבס יכלת להביא את הסכין מערב שבס אב אפשר לעשות את זה גם בשבס ולכן מביא בשבס מגולה הגמרא תדון האם מגול זה דווקא כדי להרות חיבוב למצווה או לו דווקא תוסס כאן מאיר למה באמת להביא את הסקין ולטלטל אותו דרך שבים למה לא להביא את התינוק למקום שהסכין נמצא הרי חינו סססמ זה יותר קל התשובה היא אומרת ס שני תירוצים תירוץ שני אומר כיוון שלהביא את הסכין זה ימהר יותר את התהליך ויש עניין לזרז את ממצווה כמה שיותר לכן כיוון ששבת נתחת מפני המילה ורב לזר סובר שגם מפני מכשיר המילה ממילא אין עניין להעריך בהכנות ומה שיקח יותר פחות זמן אז זה עדייף ממשיך רב לזר וב סקונה מכסה על פי אד סקונה שהמלכות גזרה שלא לעשות בריס מילה אז הוא לא יכול להביא סכין כיוון שיתפסו אותו אז הוא מכסה את זה אבל כדי שלא יחשדו בו שהוא נושא חפצים ברשות סורב מחלל שבס אז מביא איתו הידים כדי ש ידו שיש פה סכין לצורך מילה ויד אמר רב ליעזר קורטי עצים לעשות פחמין לעשות כלי ברזל דהיינו לא רק את ה סכין אפשר להביא אלא גם אם אין לו סכין והוא רוצה לייצר איזשהוא ברזל כדי לעשות את החיתוך של המילה מותר לו עד כדי כך שהוא יכול לכרות את העצים כדי לעשות מהם פחמין ואת כל המלאכות האלו איתנו בשביל מצווה סמילה אבל זה שיטת רב לזר בא רב קיבה וחולק כלל לא מרב קיבה כל מלאכה שאפשר לעש םרב שבס אינה דוכה את השבס מילה שאי אפשר לעש סמר השבס דוכה את השבס מילה שיש לה זמן ביום השמיני ול בפשר אולש אי אפשר להקדים את זה לפני שבס אם יוצא שמיני בשבס זה אין ברירה עושים בשבס וזה אנחנו נדרוש שזה דוכה שבת שאר הדברים יכולת לעשות מערב שבת כעת זה לא דוחה גם אם לא עשית ואסור לעשות בשבס מלאכות בשביל צרך מילה כשזה רק מכשירים מילה אומרת הגמרא אב או תמי דרב ליזר משום חיבוב ומצווה הד שו חשוד הגמ דנה לגבי הרש של רב לזר רב לזר אמר שמביא מגולה את הסכין מביא מגולה האם זה דווקא מגולה כדי לחבב את המצווה ולהראות הנה אנחנו הולכים לעשות מצווה סמילה הדיל מהם שום חשוד כדי שלא יחשדו בו וכפי שאנחנו ראינו בספר שבזמן סקונה אז מביא אד מיתו שלא יחשדו ב שהוא נושה חפצים סתם ברשו ורבים אז יתכן שלכן במקום שאן סקונה תביא את זה מגולה למי קמינה זה לא סתם לפשט במשנה אלא לעסוי מכוסה על פי הדים האם מגולה זה דווקא או שאתה יכול גם להביא את זה מכוסה יחד עם ידים שיעידו שזה סכין ולא חפץ אחר הי אמר משום חיבוב מצווה מגולן מחוס אלוי אם העניין של מגולה זה משום חיבוב מצווה אז אדרבה אל תכסה את זה לא יעזור ידים או יי משום חשודה אפילו מחוץ לש פיר דומי אם כל הבעייה היא שלא יחשדו בו אז הוא יכול להביא את זה על ידי יעדים י תמר אומר רב לוי לא אמר רב עזר א לחבור ומצווה רב לזר אמר ודווקא להביא את זה מגו כו כדי לכב ולפרסם את העניין הזה שמכשירי מצווה גם דוחים את השבס ולכן אפשר להביא את זה ברשו סרבים וצריך להביא את זה דווקא מגולה ממילא לא יועיל אידין תנינה מוכי יש גם ברייסה ש כשיטת רב לוי מביא מגולה ואין מביאו עם מכוסה דברי ה בליזר כאן בברייס ה בליזר מדגיש שלא יביא אותו מכוסה משמע גם אם יהיו אדים אומר הבשי מתני סדם מדיקה צ ד גם בדברי המשנה כך קטוני ובשעת הסונה מכס על פי הדים סקונה ש סקון אלוי שמ מינו משום חבובי מצווה שמ מינו כך שהמשנה אומרת שכשיש גזירת מלכות ואי אפשר להביא מגולה אז מתיירים להביא את זה מכוסה עם היידים מה שמע שכשהן גזירת מלכות אז אל תביא את זה מכוסה עם ידים כיוון שיש עניין דווקא שזה יהיה מגולה משום חיבוב מצוה תני דוך יש ברייסה שיש שמה גם את השיטה החולקת על רב ליזר מביאו ם מגול לון מביאו מחוס את דברי רב בליזר רבידים שום ר בלזר נוהגים היו בשת השכונה שהיו מבין מכוסה על פי ad אז בעצם כאן יש פה את שיטס רב לזר רב יהוד בשם רב לזר מוסיף את ההמשך של המשנה של שעץ הקונה שהביאו אתזה מחוס על פידים אזה בייסה נוספת בעניין של רב לזר יבוא אלהו כעת מסתפקת הגמרא במה שאמרנו שבשעת סקונה מביא מכוסה על פי שני עדים האם אבלו אדים דקמ איוב אחד אודים ובטר כמה אנשים חוץ ממנו האדם המוליך את הסכין חוץ ממנו כמה אנשים צריך האם עוד שניים שהם ידים או הוא ועוד אחד מספיק תושמע ובסכנה מכסה על פי עדים כתוב במשנה שבשעת סקנה מכסה אותו על פי עדים אי שרי שפיר אלו הי אמרס ו אחד מה עדי הלשון אדי משמע עדים שראויים להעיד בכל מקום זאת אומרת הם יכולים לבוא ולהעיד פה עדות הרי אם הוא אחד מהעדים אז הוא בא על הדבר איך אפשר שהוא יבוא יחד עם עוד מישהו ויעיד על מעשיו כשקוראים ללו אדים אז משמעות הלשון של אדים זה שהם ראויים גם כן להעיד עדות קש הרי הוא בעל המיסה בהכרח שכוונת המשנה עוד שניים חוץ ממנו ולכן הם יכולים להעיד בתור עדות אומרת הגמרא לא מה הי עדים שרואים להעיד במקום אחר לא חייב להיות הרי כאן אין פה דין של עדות בסך הכל לגלות שמה שהוא מתמיין תחת חיקו זה סכין לצורך מילה ולא סתם שהוא נוסע ברשו סורבי ע לשון דים זה רק בלומר שניים שבמקום אחר במקרה אחר שיצטרכו אותם להדות הם יכולים להעיד אבל אין כנמ שלא צריך הדים ייתכן שמספיק הוא ועוד אחד אז לא פשטנו את הספק ועוד ומר בוזו הבאנו שמכשירי מצווה מכשירים מילה דוחים את השבת עד כדי כך שאפשר לכרות עצים כדי לעשות את הסכין תונו רבון וכעת נראה בריסה שלא סתם שרב לזר אמר את שיטתו בתור הלוחה אלא במקומו של רב לזר כך באמת נהגו במקום של רב לזר היו קרטי נצים לעשות פחומי לעשות ברזל בשבס דהיינו כיוון שרב ליזר כך סוב ובר כלל עוד שאין בית דין הגודש שיבואו ויריעו כד כדברי חומים שחולקים עליו אז גם במקום של יוכת ורבים במקום של היחיד אפשר לינוק מותו ואלו ואילו דברי לקים חיים הם במקומו של אותו יחיד ייקבלו שכר כשהם נוהגים כפי אותו מור דסר הרב של אותו מקום במקום הזה של רב לזר זה רב לזר ומקומות אחרים אסור להם לינק ככה אלא הם צריכים לינק כמו הרבים מביאה זה דוגמה נוספת לכך שיש לנו יחיד כנגד רבים ובמקום של היחיד נהגו כך מ כמו שרבי ישי גלילי היו אוכלים סע עוף בחלב בתורה כתוב לא ישבה של גדי בחלי ויי מוי דורשים מזה אסור לבשל בשר עם חלב לאו דווקא חלי ווי מוי אלא כל חלב אסור ולאו דווקא בשר גדי אלא כל בשר אסור כל בשר אסור לבשל עם חלב דורש רבי סי הגלילי זה הכל דווקא בבשר של בהמה אבל בשר של עוף אין איסור מותר לכתחילה לבשל עם עוף עם חלב ואנחנו נראה כמו את הדרושה שלו מביאה בריסה במקום שב שגלי קח נהגו למיסה ואן חנ מי אלו ואלו דברי אלוקים חיים הם יכולים לינוק ככה כל עוד שבזין הגודל לא באו וביטלו את דעתו ופסקו כנגדו אומרת הגמורה מסה בעניין של בשר עוף בחלב לוי קל לבי יוסף ריבו הוא בא והתארח אצל יוסף הצד הצייד קריבו לריש תבס ואכל והביאו לו ראש טבס בחלב לא אכל הוא לא ה ים לאכול איך אפשר לאכול עוף בחלב כי יוס לקמ דרבי אומר לימי לא הית שמ תינו הוא בא לרבי סיפר לו את המעשה ואמר למה לא לנדות את את המעשה הזה כשהוא הגיע ליוסף הצדי הצייד אז ננדה אותו על מעשיו שהוא מביא ומאכיל אנשים עוף בחלב אומר ליסד רביד בן מסר עבי הרב של אותו מקום שבו התגורר יוסף הצייד זה מקום שרבי בן בסרי ואמין דיל מדור שלו גלילי כנראה שרבי סר אוחז כמו הביסי הגלילי אז שוב אין לנו מה לעשות במקום הזה כך נוהגים והם יכולים למנו כך כיוון שמסתמכים על שיטס רבי יוסי הגלילי נן מקית נבית המשנה ששם יש את שיטת רבי יוסי הגלילי הרבי נאמר לא יס כל לו ובאותו פסוק נאמר לא חמו אז מקישים את שאסור משום לה אסור לבשל בחלב דינו כל החיות והבהמות והעופות שאסורות כל הבהמות והחיות שאסורות משום נוולה הטהורות שאסורות משום נוילה ברגע שלא שחטו אותם והם נבלו הם אסורות באכילה אז אסור לאכול אותם עם חלב עוף שאסור משום נבלה יכול להיה אסור לבשל בחלב אולי גם עוף נאסור בחלב תלמוד לא עם בחליב אמוי יצא עוף שאין לו חלב אם בשיל זה התורה אומרת חליב אמו לא לומר שצריך דווקא חלב של אם דווקא נאסר בשר בחלב של האם של אותו בשר אלא ללמד אותנו שדווקא איזה סוג בשר נאסר דווקא בשר כזה שיש לא כמו חלב אבל בעוף אין חלב שמה צורת היניקה צורת האכלת התינוקות הם לא הגוזלים הם לא דרך יניקה אל הדרך שהאמא מביאה להם מאכלים אז כיוון שכך הפסוק ממעט שבעופות אין איסור של בשר בחלב של עוף וחלב ולכן מותר אומר רבי צחוק מביא הגמורה שאנו ח נמי כשאמרנו שנהגו במקומות של רב לזר כך זה לא שהם עשו שלא קלחה אלא אד רבה עיר אחת הייתה בארץ ישראל שהיו עושים כרב והיו מסין בזמנן לא מתו בקיצור ימים אלא באריכות ימים הבן ידה אומר כיוון שהזהיר במצבת מילה הז זוכה לאריכות ימים כמו שכתוב בדמיך חיי אז אם כן במקומות של רב ליזר שחיב את המצווה ועד כדי כך שגם מכשירי מילה אחזו שדרכי שבת אז גם מתו בזמנן ולא בקודם זמנה ולא עוד אלא שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזר על ישראל על המילה ועל אותה אי לא גזרה כיוון שכל כך נזרו במילה חיבבו את המצווה אז אנחנו אז הגזירה של המלכות משמיים שהיא לא הגיעה לאותו מקום תניה מביא הגמור עוות במעלה של מצווה סמילה רבש גליל אומר כל מצווה שקיבלו עליהם בשמח כגון מילה דכתיב ססו כל אמרוס כמו יצא שוול רוב ומסביר רשי איך דורשים שכאן מדובר לעניין מילה כיוון שאמ רוסו מש עמרה אחת אם ושחו זה ציווי אחד איזה ציווי יש לנו יחיד שהוא קדם לכל האמרות האחרות זה זה הציווי של הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו למול ועל זה אנחנו אומרים ססון יכי שהיה כל כך שמחה ל המצווה סבילה הזאת ומסביר רשי למה כיוון שכל המצוות זה רק בזמן שהוא מקיים אותם מזוזה ציצית כשהוא ערום בביס המרחץ אין לו את המצווה הזאת הדבר היחיד שנשאר לו כמו שדוד מספר במנוח שהוא ראה את עצמו בסמח הוא הצטער אמר אוילי שאני ארו מכל המצוות כיוון שאסתכל במילו נתיש שוד איתו זה דבר שמלווה אותו בכל מקום בכל זמן ולכן יש בזה שמחה מיוחדת אז כל מצווה שקיבלו בשמחו עדיין עושים אותה בשמחו וכל מצווה שקיבלו עליהם בקטו אבל מצוות שקיבלו אותם בקטטה מתוך בכי כגון אריוס דכתיב וישמע משעם בוכ ל משפחו יסוב עלז ק משפחו יסוב עדיין עושה אותה בקטו כמו שאנחנו יודעים הרייס נאסרו עד עד הזמן הזה של המדבור נאסרו רק כמו מה שנאסר לבני נוח זה מה שנאסר לבני ישראל אבל קרובות אין איסור ולכן מצינו שיעקוב נסע שתי אחיות אמרום אבי מוישה נסע את יוכבד דוסו אנחנו מצינו כמה וכמה נשואים כאלו אבל כש הקדוש ברוך הוא הזהיר אותם על הריז וממילא גם אלהו שהיו נשואים ל לקובות שלהם היו צות היו צריכים להתגרש אז הם קיבלו את זה בבכי בוכ למשפח ייסוב ועל זה אנחנו אומרים כיוון שהם קיבלו את זה בבכי עדיין נושעים אותה בקטטה עדיין יש שמה בעיות תמיד דקסו דרומו בגרן כתובה שאין שם איזשהו מריבה כנגד מידה כנגד מידה על כך שהם קיבלו את האיסור הריס האיסור נישואין קיבלו את זה בעצבות אז ממילא תמיד ייגרם איזשהו עצבות במהלך של כל כתובה תני רב שמ בן אנזור אומר כל מצווה שמסרו ישראל עצמון עהם למיסה בשעת גזירה ס מלחוס כגון אבוד כוכבים ומילה מצינו מצוות מסוימות שעם ישראל גם בזמן גזירה הלכו והמשיכו במסירות נפש כמו אבד זורה הסכימו למות בשביל זה מילה עדיין היא מוחזקת ביודו בכל מצוו שלא מסו ישראל עצמו להן למיסה בשלת גזיר ה מלכוס כגון תפילין עדיין היא מרופא בידם כמו תפילין שכ שגזרו אז גזרו אז לא הניחו תפילין אז עדיין היא לא מספיק חזקה ומוקפדת אצל עם ישראל דומה רבינא איפה מצינו כך שהיא לא מוקפדת אצל עם ישראל רבי יניא אומר תפילין צריכים גוף נקי כאלישע בעל כנפיים למה רבי יניא צריך לומר את זה כנראה שלא נזרו מספיק במצו תפילין ועוד דבר אומר רשי מזה שהוא הדבי דוגמה מאליש ממה שמע שזה לא היה מצוי כל כך ש נזהרו וכמו שאמרנו שכיוון שלא קיבלו את זה עליהם עם סירוס נפש אז היא לא היייתה כל כך מוחזקת בידם מה היא מבררת הגמרא מה זה גוף נקי שרבי יניא אמר שצריך בתפילין אומר הבאה שלא יפיח בהם אדם צריך להיות עם גוף נקי שאיין לו חשש שיכול להגיע לידי הפכה משום קדושת התפילין רובה אומר שלא יישן בהם לא צריך להיות במצב שהוא לא מפיח אלא מספיק זה שהוא במצב ערני והוא יודע שהוא לא הולך להירדם כשאדם ישן שאין אין לו שליטה על גופו אבל כשההוא ערני כבר יש לו שליטה ותמיד הוא יכול למנוע מעצמו להפיח ולכן זה מספיק כדי שהוא יוכל להניח תפילין ומה יקור לאלי שו בעל כנפיים שפעם אחת גז מלכות רשו זהר על ישראל שכלם מניח תפילין על ראי שיקרו את מוחו ינקו את המוח שכנגד התפילין שבראש והיה אלישה מניח תפילין ויצא לשוק וראה הוא קסדור אחד רץ מלפניו ורץ אחריו קסדור מהמלכות רץ אחרי לישו והוא ברח ממנו כיוון שהגיע אצלו תפס אותו נתון מרוש חזן ביודו אלישה מיד הוריד את התפילין ושם אותו בידו אמר לה מה בידך מה אתה מחזיק ביד אמר לו כנפי יונה אמר לו אליש זה כנפי היונה זה לא תפילין פשט את ידו ונמצאו בל כנפי היונה שהוא פתח את ידו באמת נעשה נס והיו שם כנפי ונה לפיך הו קוראים לותו בעל כנפיים על שם הנס שרא בו קראו לו אלישה בעל הכנפיים מבררת הגמרא מה יש לי כנפי יונה ד אמר להו ולא יאמר להו שער הופוס למה דווקא כנפי יונה למה הוא לא השתמש באוף אחר דם מכנסת ישראל ליוינו שנאמר כיוון שמצינו שכנסת ישראל נמשלה ליונה ומצינו שהמצוות נמשלו לכנפי יונה כמו שכתוב בפסוק כנפי יונה נכפה בכסף דהיינו המצוות של ישראל הם כמו כנפי יונה שהם מחופים בכסף מצופים בכסף ועברות בירקרק חרוץ וכמו כנפי יונה שהם מצופים בירקרק חרוץ זה זהב מאוד משובח שהוא בצבע שדומה לירוק מה יונה זו כנפיה המגינות עליה כיוון ש ביונה רוב העופות חוץ מיונה נלחמות אחת בשנייה נלחמות עם המקור שלהם אבל ביונה היא נלחמת עם הכנפיים אז כמו ש ביונה הכנפיים מגינות עליה אף ישראל מצוות מגינות עליהן לכן הפסוק ממשיל את המצוות לכנפי יונה שעם ישראל הם בעצם היונה והמצוות זה הכנפייה שמגן עליהם גם פה אלי שמר כנפי יונה הנה המצווה של התפילין ש נזהרתי בה היא זאתי שתגן עליי והיא זאתי שבאמת הצילה אותו מאותו כשדור אז ראינו כאן את את המשנה מחלוקת רב לזר ורב עקיב האם אפשר לחלל שבת בשביל מכשיר מילה שני דוגמאות שרבי לעזר התיר א להביא את הסכין דרך אשו סור רבים וב להכין את הסכין בשבת גם כן רבי קיבה אמר רק מצוות מילה שאיי אפשר לעשות מערב שבס רק היא דוחה שבת הגמרא הסתפקה ספק ראשון האם כשרבי לעזר אמר אפשר להביא את זה לדרך ש מגולה זה בדווקא או לא בדווקא ופשט שזה בדווקא משום חיבוב מצווה ולא יועיל לכסות ולעל פי עדים במקום ש אן סכנה אגמור הביע ספק נוסף מה זה אדים בשעת סכנה אם זה שניים נוספים חוץ ממנו או הוא ועוד אחד ולא פשטנו את זה כיוון שייתכן שהלשון ידים של המשנה זה הכוונה אדים שרואים להייד במקום אחר לאו דווקא במקרה כאן אמרנו שמקומה של רבי לזר כך נהגו שכרתו עצים לעשות סכין לבריס מילה בשבת ובמקומו שביס הגלילי גם כן נהגו כשיטת היחיד לאכול בשר עוף וחלב כיוון שהוא סבר שמותר לכתחילה ישנם שיטות יש שיטה שאומרת שזה גם בשר עוף בחלב אסור כמו בשר רגיל ויש שיט הסר בקיב שהוא אומר שזה עסור מד רבון לא מדאורי עש ארבס גליליים מתיר לכתחילה הגמור הביע שבמקומו של רב לזר שחיללו בשביל מכשיר מילה אז זכו לאריכות ימים וגם לא גזרה עליהם המלכות כיוון שה חיבבו את המצווה ראינו שמצוות מילה התקבלה בשמחה ולכן עושים אותה בשמחה הריס התקבלה בעצבות ולכן עושים אותה בעצבות אמר שמצווה שמסרו עליהם למיסה אז זה מוחזק בידיהם כמו אבזור ומילה אבל תפילין וכדומה ש לא גזרו לא מסרו על זה נפש אז זה לא מוזק ועדיין וכמו שמצינו שרבי ענא הזהיר שתפילין צריכים גוף נקי מה שמ שלא הקפידו על זה כל כך מחלוקת מה זה גוף נקי האם דווקא שהוא לא אין לו צורך להפיח או מספיק שאין לו צורך לישון הוא לא מרגיש שיש חשש שהוא ירדם אבל מספיק זה שהוא לא יירדם כדי להיזהר כיוון שיש לו שליטה על עצמו לא להפיח הבנו את המס מיל של בעל כנפיים הוא השתמש דווקא בכנפי יונה כדי לרמז על הפסוק כיוון שבפסוק מרומז שהמצוות נמשלו לכנפי יונה של עם ישראל שהם משולות ליונה אז הכפי יונה מגינות על היונה כר גם מצוות מגינות על עם ישראל ולכן כנפי עונה אלו באו והגנו עליו מן [מוזיקה] המלכות ה
לצפיה בתכנים נוספים: