העמוד היומי מסכת שבת דף קלט עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלט עמוד א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא דף קלט עמוד א' אנחנו מתחילים היום יש עמוד לא כל כך סימפטי לא כל כך נאים כל מיני פורענויות צרות שמגיעים על עם ישראל על עיר הקודש והמקדש כל חורבן הבית חורבן ירושלים והכל בעתים של האליטות של המושלים של השופטים של השרים שהתנהגו לא כל כך קשורה בעצם ט ראשון מהעמוד שלנו זה נראה שכל הבעיה היייתה עם העשירון העליון עם האנשים האלו שהתנהגו בצורה לא טובה אבל שער העם נשמע שהם היו נפלאים המצב פנטסטי אבל מהכרות שיש לנו עם הציבור בירושלים לפני החורבן ממדרש משאר גמרות וכדומה אנחנו רואים שגם שם לא כולם היו טלית שכולה תכלת לא באמת היה המצב שמה הכי טוב שאפשר ולכאורה למה באמת מגיעים בכאלה תלונות נוראיות דווקא על המנהיגים דווקא על הדיינים השאלה פשוטה אבל התשובה הרבה יותר אנחנו תמיד ניקח את מי שבידו לעשות את מי שבידו להשפיע אתם העשירון העליון אתם האלה שבעצם שופטים את העם אתם האלו שמלמדים אותו אם אתם מתנהגים שלא קשורה התביעה אליכם גדולה הרבה יותר אתם נקודת השפעה שמשפיעה במעגלים רחבים קחו את זה תנהגו בהתאם אם ההנהגה לא בהתאם באנשים האלו התביעה הרבה יותר גדולה איפה זה תופס אותנו כל אחד מאיתנו הוא בעל השפעה כמחנך כמורה כהורה במשפחה שלו בסביבה שלו בכל מקום גם מי שמרגיש לא אני אין לי שום תפקיד ציבורי עדיין במשפחה שלך בבית כנסת בו אתה מתפלל בקהילה שלך אתה דמות משמעותית ההנהגה שלך נבחנת גם בעיניהם של אחרים ולכן חובה גדולה עלינו באמת להפיץ את דבר השם ותורתו בחיוך בלב רחב בצורה טובה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קלט עמוד א למעלה שורה אחת מלמעלה תניה רבי יוסי בן אלישע אומר אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדני תראה שהם התחילו את הבעיות הם הטו את הדין הם דנו בצורה לא נכונה ולכן יש הרבה צרות שכל פורנות שבאה לעולם כך אומר רבי יוסי לא בא אלא בשביל דייני ישראל שמוטים את הדין שנאמר ש שמונה זאת רש בית יעקב וני בית ישראל המתאוים משפט ואת כל הישרה יקשו כל דרך ישרה ה מעקמים הבונה ציון בדמים וירושלים באבלה בעצם הם בונים את העיר על ידי אבלות ראש ראשי העיר בשוחד ישפטו רק על ידי שוחד ו כהניה במחיר יורו יתנו להם כסף ועל פי כך תהיה ההוראה שלהם ונביאי בכסף יסומנו זאת אומרת כל הנבואות שלהם הם פשוט בעד בץ הכסף תן להם כך הם ינבו כך תן להם אחרת הם ינבו אחרת ועל השם ישענו ויאמרו השם בקרבנו רשעים הם אומרת הגמרא אלא שתלו בטחונם במי שאמר והיה העולם ובעיקרון הקדוש ברוך הוא לא יזנח אותם ומי שמאמין בו הוא באמת עושה לו ישועות אבל ברגע שהם מתאים את הדין ומבטים אותו לפי כך הביא הקדוש ברוך הוא עליהן שלוש פורענויות כנגד שלוש עבירות שבידם כנגד ראשיה בשוחד ישפוטו לכן בגללכם ציון שדה תחרש בגלל כהניה במחיר ירו לכן וירושלים האן תהיה תהיה חרבות ובגלל נביאה בכסף יקומו והר הבית לבמות יער הוא יהפך ליער יעלו בו עצים ועשבים שעירים ירקדו שם שועלים יהלכו בו באותו מקום בגלל העבירות שהם עוברים וממשיכה הבריתה ואין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושטרים רעים מישראל שנאמר ואשיבה ידי עלייך הקדוש ברוך הוא אומר אני אשים את ידי עלייך ולאחר מכן אשיב אותה רק אחר ש את צרוף כבור סיגיך אני אנקה בסבון בור מלשון בורית את סיגיך את הסיגים שמעורבים בכם את כל הפסולת שדבקה בכם ואסיר הכל בדילי כמו בדיל שמעורב בכסף גם את זה אני אסיר ואשיב שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה ואז אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה אז ראוי שתשרה שכינה בירושלים אמרו אין ירושלים נפדה אלא בצדקה שנאמר ציון במשפט יפדה ושווה בצדקה אמר רב פפא חוזרת הגמרא לדבר על הדיינים והמשלים הרשעים הבת לי יהירה אם יבטלו אנשים יהירים מישראל בת למגו שגם האלה שמסיתים את עם ישראל לעבוד עבודה זרה התבטלו בעצם מידה כנגד מידה היהירים ששואפים ללכת בחוקות הגויים ולהידמות לגויים הם אלו שמזמינים עלינו את אותם גויים שהסיתו אותנו מעבודת השם וכשהם התבטלו גם העמ גו שגם אותם סיטים התבטלו הלה בת דיינ בת לגזר פטה אם לא יהיה דיינים רשעים בישראל גם השוטרים שנגשים את ישראל ולוקחים מהם כל מיני מיסים גם הם תבטלו שוב מידה כנגד מידה אם לא יהיה דינים לא נכונים בתוך עם ישראל אני לא אביא עליהם דינים מבחוץ ורב פפה מביא פסוק ואומר כך הבת בלוגו ש דכתיב ואסוף קבו סיגיך סיגיך זה לשון אחריתך סגה מאוד כל האלה שמתגלים אז אז אם לא יהיה את אותם אלה של סיגיך לא יהיה גם את כל בדילי האלו שמבדילים ב נו לקדוש ברוך הוא וההוראה השנייה שלו של הי בת לדיין בת לגזר פת דכתיב הסיר השם משפטיך פינה אוייבך כשהשופט הרעים ילכו גם האויבים שנגשים אותנו בממון פעם אחר פעם גם הם לא יהיו ממשיכה הגמרא אמר רב מלא משום רבי אלעזר ברבי שמעון מ דכתיב שבר השם מתה רשעים שבט מושלין מה זה מתה רשעים דורשת הגמרא דורש רב מלא ואומר שבר השם את רשעים אלו הדיינים שנעשו מכה לחזנים ם החזנים אנשי הלשכה הם אלו ש את המדיניות והרבנים נעשים כביכול כמקל בידיהם חיייבים להורות כפי שהם רוצים את זה הקדוש ברוך הוא ישבור שבט מושלים מהזה אלו תלמידי חכמים ש משפחות הדיינים ששוב הם הופכים להיות כשבט התלמידי חכמים הם אלו שמכים על הדיינים הלא טובים הללו בזכותם המונו כי הם אח של בן של הם מעורבים הם מקורבים רק לכן המונו והם גם מכפים על כל הכישלונות שלהם ואת זה הקדוש ברוך הוא מבטיח שהוא ישבור שהוא יכרות שהוא ישמיד זוטר אמר השבט מושלים פירוש אחר אלו תלמידי חכמים שמלמדים הלכות ציבור לדיני בור רשי מסביר הם מלמדים דיינים בורים ואומרים הכל בסדר ות חת עיניי אני שולט עליו הוא לא הוציא הוראה שאינה מתוקנת אבל בסופו של דבר אנשים סומכים עליו גם כשאתה לא בסביבה ולא בתמונה והוא מוציא הוראות לא נכונות ולכן גם לא גם זה נקרא שבט מושלים שהקדוש ברוך הוא ישמיד ויחרד אמר רבי אלעזר בן מלאי משום רש לקיש מהי דכתיב כי כפיכם נגו עלו בדם כפות הידיים שלכם מטונפות בדם ואצבעות בעוון ספ ם דיברו שקר לשונכם עבלה תהגה מה בדיוק העבירות שעושים עם האיברים הללו עם כפיכם עם אצבעותיכם עם לשונכם דורש רבי אלעזר ואומר כי כפיכם נגו עלו בדם אלו הדיינים שכפות הידיים שלהם פשוטות לקבל שוחד על פי זה הם מתאים את הדין אומר רשי והרי הם כ נוטלים נשמתו הם מחייבים את הזכאי הם נוטלים את נשמתו ולכן כפות הידיים שלהם מגולות בדם ואצבעות הם בעוון אלו סופרי הדיינים שכותבים שטרות שקריים שטרות מזוייפים משתמשים באצבעות כדי לרמות שפתותיכם דיברו שקר אלו אורכי הדיינים שהם מלמדים כל הטוענים הרבניים שמלמדים את בעלי הדין טענות שקר זה הפירוש שפתותיכם דיברו שקר לשונכם הבלת הגל ובעלי דינים עצמם שהם יודעים שהצדק לא נמצא בצד שלהם ובכל אופן מסובבים בכחש בטענות שקריות עליהם נאמר לשונכם אבלה תהגה מביאה הגמרא דרשות נוספות בשם רב מלא ראינו אותו לאל מביאה הגמרא עוד דרשה ואמר מלי משום רבי יצחק מגדלה מיום שפרש יוסף מאחיו מאז ה שמחו אותו והתגלגל למצר לא טעם טעם יין דכתיב ו לקודקוד נזיר אחב מהמילה נזיר דורש ו מלאי שהוא הפך לנזיר והתנ משתיית היין רבי יוסי בב חנינה אמר אף אין ללא טעמו טעם יין גם האחים מרוב צער על כך שמכרו את יוסף וציירו את אביהם גם פרשו מן היין דכתיב כשהם נפגשו עם יוסף וישתו וישכרו עמו מכלל דעד הדנ לא עד אז הם בכלל לא שטו לא טעמו טעם יין ואז הם שטו ושתקו אומנם עדיין הם לא מצאו את יוסף אבל כנראה שכבר הלב שלהם ליבם אמר להם ש נמצאים כאן קרוב לפי הנוח התעלומה ולמפגש עם יוסף וידך ורב מלאי שסובר שרק יוסף פרש מהשתייה ואילו אכב לא הוא גם משתמש בדרשה של וישתו וישכרו אמו שעד עכשיו הם לא עשו זאת אבל הוא אומר אחרת זה לא שהם פרשו לחלוטין מן השתייה אלא רק מ כזו שתיה מרובה שמביאה לידי שחרות מיזה הם פרשו שחרות ו דלא אבא שתייה מי אהבה הם כן היו שותים ורק יוסף הוא זה שפרש לחלוטין מהשתייה כמו שאנחנו לומדים מהמילה מזיר אחו ואמר מלאי בסכר רחה ושמח בליבו כשמשה רבנו מתמנה להיות נביא השם הוא חושש איך אהרון יגיב הרי לכאורה אהרון הוא הגדול יותר איך הוא יגיב לראות את אח שלו הקטן ממנו מתמנה לנביא אבל הקדוש ברוך הוא אומר הוא יצא לקראתך וראך ושמח בליבו הוא לא ישמח רק בפה רק בפנים הוא לא רק ייראה לך פנים צוחקות הוא באמת יפרגן לך ובשכר זה אומר המלאי זכה לחושן המשפט על ליבו מידה כנגד מידה הוא זכה לכהונה וללבוש את בגדי הכהונה שאחד מהמהם זה חושן המשפט על ליבו אומרים המפרשים כ זה אדם שיודע להשליט את המוח על הלב לקפות את הלב ולפרגן באמת בלב שלם לאחיו הוא זה שיכול לקבל את חושן המשפט ובאמת לשפוט את ישראל מספרת הגמרא ואנחנו בעצם חוזרים עכשיו להלכות שבת עד עכשיו היינו בכל העניינים הללו של דיינים לא טובים ששופטים את ישראל לאחר מכן ראינו עוד על יוסף ואחיו ואהרון ורכה ושמח בליבו חוזרת הגמרא להלכות שבת שלחו שלחו לי בני בשקר ללוי כך קראו להם גאו בשקר והם שלחו ללוי שלוש שאלות כילה מה הוא האם מותר לפרוש כילה בשבת על זה דיברנו קודם בדפים הקודמים הם שלחו לו מה קורה הלכה למעשה האם מותר לפרוס כילה בשבת או לא שאלה שנייה קשוטה בקרמה מהוא אסור לגדל שום זרע בכרם זאת אומרת אם יש לך כרם אסור לגדל בו ירק אבל אילנות אחרות מותר שאלו אותו לגבי קשות האם זה נחשב כירק או נחשב כאילן האם מותר לנטוע את זה יחד בקרם או אסור ושאלה שלישית מת ביום טוב מה הוא האם אדם שמת ביום טוב מותר לקבור אותו או לא דז הלעד שהלך השליח מ בשקר למקומו של לוי נח נף שד לוי הוא נפטר אמר שמואל לרב מנשי הייך כמעט שלח להו אם אתה יודע לענות בבקשה תשלים את לוי והוא נפטר אין מי שיענה תענה אתה שלח להו כך כילה חזרנו על כל צידי קילה ולא מצינו לצד התר תדעו לכם על השאלה הראשונה התשובה היא שאסור אין צד להתיר קהילה בשבת שואלת הגמרא רגע אנחנו למדנו את ההלכות וראינו שכן יש צד התר ושלח להו כדרב בר יחזקאל שאם התחלת כבר לעשות את זה מערב שבת אתה יכול להמשיך מספיק שיהיה קרו חוט או משיכה משהו קטנטן וכבר אתה יכול להמשיך ולפרוס אומרת הגמרא אתה צודק באמת בכזאת צורה מותר אבל הוא לא רצה לשלוח את זה לבני בשקר לפי שאינם בני תורה ברגע שאתה לוקח אנשים שאינם בני תורה נותן להם צד היתר הם כבר יזלזלו הם כבר יגיעו לפרק את כל האירוע ולהתיר הכל ולכן אינם בני תורה אמרתי להם אסור באופן גורף שלא יבואו לזלזל לגבי השאלה השנייה שולח להם רב מנשה ואומר קשוטה בקרמה רבובה אסור לזרוע קשוט בכ שואלת הגמרא רגע גם כאן יש אופציה להתיר ולמה הוא לא מתיר ולי אשלח להו קדי רבי טרפון תניה יש מחלוקת לגבי קישו רבי טרפון אומר אין כיים בקרם מותר לזרוע אותה בקרם ואילו חכמים מחמירים ואומרים כיים בקרם ואם תשאל אותי למה לפסוק דווקא כרבי טרפון למה להקל להם מסיבה פשוטה וקיי מלן כל המקל בארץ הלכה כמותו בחוץ לארץ כל האיסור של כליים שזה מצווה התלויה בארץ זה דווקא בארץ ישראל מדאורייתא מצוות התלויות בארץ הם רק בארץ ישראל חכמים תיקנו שגם בחוץ לארץ ינהגו את אותם ייסורים אבל אם יש מחלוקת תמיד נלך בחוץ לארץ אחר המקל כי זה הק דרבנן ואם כן מדוע הוא לא שלח להם כרבי טרפון אונה הגמרא אתה צודק נכון יש כאן איך להתיר אבל לפי שאינם בני תורה כפי שראיינו בני בשקר לא היו בני תורה ואני חושב שהם יבואו לזלזל ולכן שמתי להם הלכה כי חומה אסור ואין כל צד עתר בדבר מכריז רב מביאה הגמרא דעות שונות של המוראים לגבי קשוט בקרן אמן דבי למז קשוט ה בק זרע מותר לזרוע קשות בקרם אין שום בעיה רב אמרם חסידה אסר ולא רק שהוא אסר אלא מנגד ילו הוא ה מלכה מי שזורע קשוט בכרם רב משרשי אומרת הגמרא סבר שמותר אבל לעשות את זה בשינוי יאב לי פרוטה לתינוק נוכרי וזר עליי הוא היה סוחר היה נותן כסף בעצם לאיזה ילד נוכרי כדי שזרע לו את הקשות מבינה הגמרא שכל העניין זה שינוי ולכן שואלת הגמרא שואלת הגמרא ולי תן לי לתינוק ישראל למה דווקא לפרנס אניה עקום בוא תן לתוך העמך הרי קר הדין אמרת שמותר תן לתינוק ישראל כל העניין זה רק שינוי אומרת הגמרא אתי למסך אני חושב שהוא יגרר הוא כבר תרגל ועוד יספר אתם יודעים אני בתור צעיר הייתי עושה את זה אצל רב משרשי והוא יבוא להתיר את זה גם לעצמו ואת זה אני לא רוצה שואלת הגמרא וליט לגדול נוכרי למה דווקא לקטן נוכרי עונה הגמרא אתי לאכלו בישראל אני חושש שיראו כשבן אדם מבוגר עובד בשדה של המשר שיה לא ישימו לב אם אם הוא נוכרי או ישראל יבואו להחליף ולומר שגם ישראל עשה את זה ואת זה הוא לא רצה לכן הוא נתן לקטן נוכרי שכאן גם אם יחליפו סך הכל אז החליפו בקטן ישראל שהוא גם כל הבעייה זה רק אולי התי למזרח לכן אין בעיה ולכן הוא נתן לקטן נוכרי לגבי השאלה השלישית ששלחו בני בשקר ללוי ורב מנשי העונה הוא ענה להם כך שלח להו מת לא התעסקו בלא יהודאין ולא ארמין לא ביום טוב ראשון ולא ביום טוב שני מת ביום טוב אל תראו בו כלל שואלת הגמרא באמת זה הדין איני ואמר יהודה בר שילת אמר וסי ובד בבי ניש דמון וזה היה ביום טוב הסמוך ל שבת יום טוב הסמוך לשבת יש בעיה שאם תשאה אותו זה כבר יהה עד אחרי השבת והוא יסריח ולא ידנ מלפניה המילה אחריה זאת אומרת יכול להיות שהיום טוב היה ביום ראשון ואתו לקמי דרבי יוחנן ואמר לו התעסקו הממין התיר להם לקבור אותו ואמר רב המת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממין ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל שימו לב כאן כבר אין את הבעיה של שם הסריח ובכל אופן הוא הוא מתיר לקבור ואפילו ביום טוב שני של ראש השנה שבעצם תמיד אני מחשב אותו כיום אחד יחד עם היום הראשון ואם כן אמורים להתעסק בו ממין בכל אופן אני אומר גם בכזה יום טוב יתעסקו בו ישראל מה שאיין כן בביצה שאז באמת יש השלכות הלכתיות לכך שת יום טוב שלראש השנה אני מחשיב כיום אחד פה אני כן מחשיב את שני הימים כימים נפרדים ואומר התעסקו בו ישראל ואם כן אנו רואים במפורש שמותר לקבור מת על ידי נוכרים או אפילו על ידי ישראל למה לבני בשקר הוא לא התיר אומרת הגמרא לפי שאינם בני תורה ואם כן אנו רואים שבכל שלושת השאלות הוא החמיר להם כי אינם בני תורה והוא חשש שהם יפרצו גדר הרבה יותר ממה שמותר ולכן הוא אסר ם סוף סוק אסור וזה הכל בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: