העמוד היומי מסכת שבת דף קלו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלו עמוד א

[מוזיקה] שבס דף קלו עמוד א נתחיל בקל עמוד בס שורה שישית מלמטה תניה ראינו שתינוק שנולד בחודש השמיני דינו כ נפל וממילא ודאי שאסור למול אותו אין שום חובה למול אותו דינו כמת והוא אפילו מוקצה בשבת נמשיך עם העניין של נפלים תני רבן גליל אומר ששאל ל יים בודום אינוי נפל שנאמר ופדויו מבן חודש תפדה דהיינו התורה אומרת שתינוק בכור צריך לבדות אותו מתי לאחר לד יום למה צריך לפדות אותו רק לאחר לד יום למה לא מיד שהוא נולד מבין רבי שמן בן גליאל שהסיבה לכך כיוון שעד ל יום אנחנו לא בטוחים שהוא תינוק בר קיומה אחרי שעבר 30 יום אז הוא יוצא מגדר נפל וממילא אז יש את החיוב לבדות אותו שמונת ימים בבהמה אינו נפל שנאמר ומיום השמיני והלאה יירצה לקורבן התורה אומרת שקורבן אפשר להביא רק בבהמה שעברה שמונה ימים מ לידתה ולמה אומר רב שמם גליאל כיוון שעד אז היא בספק נפל ולכן היא לא ראוייה להקרבה והוא הדין שאם היא נפל היא הרי אסורה באכילה היא טריפה ולכן עד אחרי שמונה ימים רק אז היא יוצאת מגדר נפל ורק אז היא מותרת באכילה ובקרבה אומרת הגמורה ההלכה הזאת של רב שם בן גמליאל ל ור קשה מעצם מצוות מילה או לא שעה ספי כאבה מה שמע שכל תינוק באדם שלא עברו עליו 30 יום הוא עדיין בגדר ספק נפל ספק בר קיומי מי מלאכי מעלין אלי אז אם כך איך מלאים תינוק ביום השמיני הרי יש אפשרות שהתינוק הזה הוא נפל אז איך מותר לחלל עליו שבת אם יום השמיני חל בשבת אומר רבד בר מלין אותו ממו פשוך אם חי הוא ש קומוי ואם לאו מחתך בבשר הוא חדש רב דברב כל מצוו מילה שדוחה שבת זה בצורה של מימון פשוך אם הוא בר קיומה אז מצוין דחי את השבת בשיל מצס מילה בתינוק בר קיומי ואם הוא נפל הרי שיש לו דין כמו מת ואם יש לו דין כמו מת הדין הוא שאין איסור לחתך בבשר המת ולכן יהיה מותר למול אותו במימון פשוך כיוון שזה לא נקרא שהוא עושה חבורה בתינוק חי רק בבשר מת כמו שמותר לקחת בשר בצלחת ולחתוך אותו ככה גם באותה מידה מותר לקחת בשר של תינוק שהוא מת שיש לו דין של מת ויהיה מותר לחתוך אותו הראשונים כאן מסתפקים או ניח למן ד אומר שחבורה אסור לעשות בשבת משום צוס נשומה אז ממילא בתינוק מת אין איסור אבל למה דומר שמישו מפרק לתולדה של דש שהוא מוציא את הדם מתוך הבשר אז אם כן מה ההבדל אם זה בשר חי או בשר שחות והם מעריכים בכך ממשיכה גמורה על התירוץ של רבה ד ברווה ולעוד תניה ספק בן שבע ספק בן שמונה אן מחלן עליו את השבת ראינו לאל ברייסה שאם התינוק הזה לא ברור לנו כמה חודשים הוא היה במאי אמו ספק אם הוא בן שמונה ואם כן הוא נפל ספק אם הוא בן שבע ויש לו כן אפשרות להתקיים והוא בר קיומי אז אסור מספק ל לחלל עליו את השבת המי נמלי ממו נפשו אם חיו שפרי קומוי ואם לה מחתך בשרו למה שם אני לא אומר את הספק הזה ונתיר למול אותו במימון פשוך כיוון שאו שהוא בר קיומה ואם לא אז זה כמו מחתך בבשר המת או מה אמר בריד רבנה אנו ורב נחומי בר זכריה תר גמנה אנחנו תרצ מימה וחנה ממלין אלי אתה צודק באמת יהיה מותר למול תינוק שהוא ספג בן שבע ספג בן שמונה מה מדובר שם בבריסל אני צריך ו למכשיר ם מילה ולי בדרב לי עזר מדובר ב שהוא רוצה לעשות גם את המכשיר ע מילה להכין סכין לעשות פחמים דברים כאלה לי בדרב מותר לעשות במילה שיצאה בום ביום שבת וזה דוכה שבת גם כן את זה אני לא מתיר לעשות במקרה שהוא ספק בן שבע ספק בן שמונה כיוון שעל הצד שהוא בן שמונה חודשים והוא נפל הרי שהוא חילל שבת כאן כבר אין מה לומר שאם מת הוא אם הוא נפל אז כ מחתך בבשר החי זה לא חיתוך הוא עובר על מלאכות אחרות שלא לצורך כיוון שאין פה מצו מילה על הצד שהתינוק הוא מת הוא נפל ולכן שם על זה מדברת הבייס ו אומרת שב סופק אין מחללים שבת בשיטת רב לזר ובמכשירי מילא אומר הבי כת נוה אומר הבי הדין הזה שראינו יהיה תלוי במחלוקת סת נועים האם הנידה נפל ספק נפל תינוק שהוא עדיין חי רק אין לו סיכוי להתקיים האם אני דן אותו כמת כמו שרב אד בר רצה לומר שלכן יהיה מותר למול אותו כיוון שעל הצד שהוא נפל דינו כמת היום וכמ בבשר אמן או לא מחלקת טנוי כתוב בפסוק בעניין של טומאת נבלה הפסוק בשלמות הו ימות מן הבהמה אשרי לחם לאוכלה הנוגע בנבלת יתמ ד הערב ומביא רשי את כל הדרשה שדורשים על הפסוק וכי ימות מין הבהמה מין זה בא למעט חלק מהבמות יהיו נבלות וחלק לא דהיינו זה בא למיעוט טריפה שאנחנו יודעים שהיא הולכת למות כיוון שיש לה איזה מום שב 122 חודשים הקרובים היא תמות בהמה כזאת היא אסורה באכילה אבל אם הוא שחת אותה היא טהורה מתאמת נבלה אשר אי לכם וזה אנחנו באים לרבות שבאים לומר שגם בהמות טמאות שנתנבאו נבלה לאוכלה דורשים מ לאוכלה וזה נראה כעת בגמרא וכי ימות מן הבהמה אשרי לכם לאוכלה לעובי בן שמונה שאין שחיטה שמת הארטו זה בא לומר שתינוק בן שמונה חודשים גם אם הוא ישחוט אותו כיוון שהוא נפל יש לו דין כמת וממילא השחיטה לא תתאר אותה רבי יוסי ורבי יהודה ורב לז שים נו אמרים שחיטות שמת הארטו דהיינו אם הוא שחט את התינוק בן שמונה שעומד למות אז דינו כמו בטריפה שמצינו שהשחיטה מתארת אותו מה איליו בוקו מפלגה לכאורה המחלוקת ביניהם דמר סבר חיו ומר סבר מתו המחלוקת ביניהם לכאורה איך לדון תינוק בן שמונה חודשים שעומד למות האם לדון אותו כבר היום כמו מת וממילא לא יעזור לשחוט אותו ודאי יש לו דין של נבלה גם אם נשחט אותו או שלא יש לו דין של חי וממילא לכן השחיטה תתאר אותו אומר ובה אי אוכי מפלג נין דומה ותרה פלג לינין אחילה אם כך שזה המחלוקת האם יש לו דין של מת או חי והמן ד אומר שאומר שהוא טהור כיוון שדינו כחי והשחיטה תופסת אז אם ככה בוא נחלוק בעניין של אכילה שהוא יאמר שעוד יותר מזה חידוש גדול יותר שמותר אפילו לאכול את הבשר הזה כאשר הוא שוחט אותו לא רק שאין לו טומאת נבלה אלא יהיה מותר גם באכילה מזה שהמחלוקת היא רק האם יש טומאת נבלה או לא משמע ש באכילה לכולם הוא אסור למה אם התינוק הזה תינוק חי והוא תפס אותו כאשר הוא עדיין חי לכאורה השחיטה תטייר באכילה אלה דכולה עלמ מתו לכן אומר וב צריך לומר ולהסביר את המחלוקת בצורה שונה שניהם הודים שני התנים גם תנ קמה וגם רבס רב יהודה ורב לזור שניהם הודים שיש לו דין של מת לתינוק בן שמונה חודשים והרבה שד שמן סבר טריפה כמו שמצינו בדין טריפה טריפה ל אף על גב דמתה הייא שחיטת מטרתה הרי טרפה דינה כמתה דהיינו גם כשהוא שוחט אותה ואמר אמרנו ריבנו ש טריפה ששחטו אז לא יהיה לה תומת נבלה אבל באכילה היא אסורה השחיטה לא מתירה באכילה אז אוכנה מלא ישנה הנה מצינו שחיטה כזאת שהיא מטארת מטומא אבל לא מאכילה ורבנן יבוא ויחלקו ויאמרו שזה לא ידו מי לטריפה טריפה הייתה לשעת הכושר הרי הטריפה הזאת לפני שהיא קיבלה את המום שמזה היא עומדת למות בתוך ה-1 ה חודש ולכן היא לא ראוייה לאכילה גם על ידי שחיטה הייתה לשעת הקושי הייא הייתה ראוייה לשחיטה והייתה יכולה להחל כמו כל בהמה אחרי זה נוצר במום ואז היא נפסלה ולכן ייתכן כיוון שעלה שעת הכושר לכן השחיטה היום אני אומר היא יצאה מכלל אכילה אבל לא יצאה מכלל טהרה שהשחיטה כן תטה אותה הי לא היייתה לה שעת הכושר אבל ה נושא אצלנו שאנחנו מדברים על בן שמונה חודשים לא היה שעת הכושר מהרגע שהוא נולד הוא עומד למיטה וממילא לא היה זמן שהוא היה ראוי לשחיטה ו לאכילה ולכן אי אפשר לומר שהשחיטה תתאר אותה לכן הם אומרים שהשחיטה לא מטארת את הבהמה וזה לא דומה לטריפה אבל לכולן מה דינו כמת והראיה שהשחיטה לא מתירה באכילה חית מטריפה מבטן מי כ למימר אומרת הגמורה אתה אומר לי ש בטריפה מה שזה מועיל לתאר אותה כיוון שהייתה לה שעת הכושר אז לכן למרות שהיא אסורה באכילה אבל השחיטה מתארת מים טריפה מבטן נולדה בעלת מום האם כאן אנחנו גם לומר שלא הייתה שעת הכושר וממילא השחיטה לא תתאר אוסום יש במינה שחיטה או כן במינה שחיטה יענו חכמים שחולקים נקמה זה עדיין לא דומה למה נכון שהיא ספציפית נולדה עם מום אז לא היה לה שעת הכושר אבל הסוג של טרייפה הסוג של הפסול שיש פה הוא סוג שבדרך כלל יש לו שעת הכושר לפני שקיבלה את המום ולכן הסוג הזה אני מתיר לשחוט אותה ולתאר אותה מנובלה אבל בן ונה ששמה הסוג הזה של נפל הוא תמיד עומד למיטה הוא תמיד סוג שאיין לו שעת הכושר ומעולם מהרגע של הלידה שללא היה מיועד למיטה כאן הוא אף פעם לא היה ראוי לשחיטה ולכן השחיטה לא תופסת שמה ולא מועילה כלום אז בעצם המחלוקת ביניהם היא האם השחיטה תטהר או לא זה לא האם התינוק היום נידון כמת אלא לכו לעל מדינו התינוק היום נידון כמת לעניין מהשר עבד ברא ואמר שאפשר למול אותו כיוון שה על הצד שהוא נ ובין שמונה חודשים אז אני אומר הוא כ מחתך בבשר המת כל ה מחלוקת האם המת הזה אפשר לדון אותו כתריה ומלה השחיטה תתאר אותו או לא יש לחלק ביניהם אומרת הגמורה וכעת אנחנו חוזרים לדברי רבש בן גמליאל שראיינו את הברייה בתחילת העמוד ראינו רב שן גמליאל אומר שנפל רק לאחר ל יום תינוק רגיל רק לאחר ל יום הוא יוצא מכלל נפל ולכן פודים אותו רק אחרי ל יום לפני כן הוא סופק מי פליג רבון עלד רב שימון גמליאל או לא האם יש מישהו שחולק על רב שימון גמליאל וסובר שתינוק מההתחלה הוא כבר לא בגדר של סופק אם הוא נפל או בר קיומה אם תמצא למר פליגה הלוך קמו יסוי או אין לוח מוסוי אם נאמר שיש מי שחולק האם הלכה כרב שון גליאל או כמו מי שחולק עליו תושמע אז בעצם אנחנו מחפשים האם יש מי שמתיר לשחוט בהמה שרב שמון גליל אמר שעד שמונה ימים היא אסורה כיוון שהיא סופק נפל אסור לאכול נפל אסור לשחוט לא תופס בה השחיטה כמו שראינו על בן שמונה ימים שאסור לשחוט אותה אז אם ככה האם יש מי שמתיר לאכול בהמה עוד לפני השמונה ימים וכעת נביא רעיה משתי בריסס הגל שנולד ביום טוב שוחטין אותו ביום טב אז אנחנו אומרים שביום טוב יהיה מותר לשחוט עגל שנולד באותו יום אם ככה מה עם שמונה ימים לכאורה לא עברו שמונה ימים איך מותר אלא בהכרח שנכון שאנחנו אומרים ששוחטים הוא לא מוקצה כיוון שבן השמוש ש הוא היה מוכן אגב אמוי אומר רשי אבל עדיין הוא מותר בו ביום לפני שעברו שמונה ימים א מסכן קמ בגב שכלו חודו שוב ונגמור זה לא חייב להיות שיש מי שחולק ע רב שמעון גליל תכן שגם רב שמעון גליאל מודה במקרים כאלו שקלו לו חודו שוב אומר רשי שאנחנו יודעים בדיוק מתי היה תחילת ההריון של העגל הזה ויודעים שקלו ושלמו כל חודשי ההריון והתינוק הזה הוא בר קיומה כאן מודי רב שן גליל שכבר מהיום הראשון הובר קיומה ואפשר לשחוט אותו ולא צריך לחכות לשמונה ימים כל מה ששם גלי אמר זה בסתם עגל ששמה הוא בסופקד שיעברו שמונה ימים תושמע בריס נוספת ושבין שאם נולד הוא מומ אמוי שזה מי המוחון יש שם מחלוקת רב יודי נקמה האם מותר לראות מומין ביום טב תרנו לשחוט לצורך וכל נפש מה קורה בבכור בכור כשהוא טם סו באכילה לישראל אמורים להקריב אותו מחכים שיפול בו מום ואז הוא ניתר באכילה אם נפל בו מום ביום טב מחלוקת האם אפשר להראות האם בחור כזה שלא הספיקו לראות אותו בערב יום טב ולפסוק עליו שהוא בלמון ואפשר לשחות אותו האם ביום טוב יהיה מותר או לא כמו כל דין יש מי שאוסר כיוון שזה לא היה מן המוחון אז זה נחשב למוקצה אז אומר אומרת המשנה ושון שניהם מודעים גם מי שסובר שאסור לראות אותו ביום טב כיוון שהוא לא מנ מוכוון אבל אם הוא נולד יחד עם המום שלו אז יהיה מותר ולמה כי הסיבה ש אשר המנ דומה שאוסר כיוון שדו מי למתקן אתה לוקח בהמה שיש לה איסור היא בחז קס איסור של בכור של קורבן ואתה בא ועכשיו מתיר אותה לאכילה בעצם אתם מתקנים את זה איסור של מתק כן אחילה זה לא התירו ביום טב ולכן במקרה כזה שהוא נולד ביום טב וגמורה בבי צם העמידה שעומדים עומדים דיינים גם ליד הלידה ומיד פוסקים היא בעלת מום ואפשר לאכול אותה אז לא היה פה רגע אחד שהיא הבהמה הזאת הוחזקה באיסור של בכורם מהרגע שהיא נולדה שהוא נולד הבהמה הבכור הזה אנחנו אומרים שהוא כבר מותר באכילה ובזה הם מודעים שהוא מנ המוחון ו מותר אז לכאורה איך מותר ביום הראשון הרי צריך שיעברו שמונה ימים לפי רב שן גליאל כריח שיש מי שחולק וסובר שאיין סופק נפל על כל בהמה שלא עברו עליה שמונה ימים אונה הגמור יחנ מי שכל אל יח דושו גם שם מדובר בבהמה שאנחנו יודעים שעברו עליה את כל חודשי ההריון ויבר קיומה ובזה כמו שאמרנו רב שן גליל גם הודה שאין חשש של נפל תושמע רעיה נוספת דומה ודומה שמואל הלוח כרב שמון גליאל הלוכ מכד בלי גש ממינו אז מהלשון שצריך לפסוק רב גליאל אז פשטנו את שני הספקות גם רואים שיש מי שחולק וגם שהלכה כב שם גליאל ממשיכה הגמרא לבאר את המחלוקת בין רב שמן גמליאל לרבו אומר הבי אז בעצם המחלוקת היא שרב שמן גמליאל סובר שהתורה אמרה לבדות רק אחרי 30 יום ולהקריב רק אחרי שמונה ימים כיוון שעד אז הוא סוף הק נפל ולוח החומים הסברו שזה גרז ה קוסוב זה לא בגלל שעד אז הוא נפן אבל באמת מותר לאכול את זה לפני זה את הבהמה לפני שעברו שמונה ימים ובכור גם כן זה גזר קוסוב שצריך לחכות שלוש שמונה ימים זאת אומרת הסיבה היא רק מגזר קוסוב גם אם אנחנו מצרכים לחכות שמונה ימים או לחכות לפדיון הבן 30 יום זה מגזר הסקסו ולא מהחשש של נפל אבל לפי רב שמ בן גמליאל אומרים האחרונים שהוא לומד שהסיבה היא רק בגלל סופק נפל בכל הו לא יחודו שוב תינוק שאנחנו יודעים שההוא עבר את כל חודשי הריון והתינוק הובר קיומה יתכן ש אפשר למול אותו אומרים ככה שיסור ר שגליל ש יהיה אפשרות למול אותו גם לפני ש ימים כיוון שאיין עניין לחכות אנחנו יודעים שהוא ב היומ אומר הביי נפל מן גגו אחלא הרי דוה כל חיו אם התינוק הזה קרא לו איזשהו גרם מיסה המיטה שלו נגרמה מחמת משהו חיצוני פתאומי הוא נפל מהגג טרף אותו אריה דיבר הכל חיו כיוון ש אנחנו רואים תינוק רגיל ורוב התינוקות הם בר קיומה אין פה איזה סיבה ריוס סיבה לחשוש שאולי הוא לא בר קיומה אז תנוק רגיל אני מעמיד אותו על הרוב וגם לפי רב שן גמליאל אני לא חושש ויהיה לו דין של חי הו תכף נראה למען קמינה ותינוק האם הוא חי או מת כי פליגה שפיק ומת המחלוקת ביני זה במקרה שהוא פיק ומת מהתחלה ראינו בו חולשה יתרה ובסוף אחרי כמה ימים הוא פיק ומת כעת מר סבר חיו ומר סבר מתו חכמים אומרים כל עו שאתה לא יודע שהוא נפל אז אני דן אותו כחי הומר סובר מתו יש לו דין של נפל כ כל ע שאנחנו לא יודעים שהוא ב כיו למה נפק מינה מה נפק מינה בתינוק האם הוא חי אומת לפתור מנ יבום יבום זה מצווה שאדם שלא שנוסע אישה ומת בלא שיהיה לו זרע אין לו ילדים כעת האישה מצוות לשאת את אחיו כדי להקים לו שם אבל אם יש ילד אפילו אם הילד הזה מת כיוון שהיה ילד בשעת המיתה והוא היה ברקיו מה אז הוא פותר אותה מן הייבום והיא לא צריכה לשאת את אחיו של המת זה השאלה האם התינוק הזה שכבר מת האם הוא פותר את האישה ממצווה יבום כיוון שהיה פה תינוק בר קיומי או שלא הוא נפל ובזה יהיה נפק מינה במחלוקת של השם גליאל וחומי נפל מן הגג אחלו ארי דברי הקול חי הוא שוא הגמרא אתה הב אומר שאם קרא מיתה חיצונית אז יש לו דין של חי גם לפי רב שן גמליאל אני טולה שהוא כמו הרוב והוא בר קיומי כל מה ששמר זה היש ריוס של פיוק שהוא בסוף מת בצורה מאוד פתאומית ומההתחלה הוא היה חלש ורב פופה ורבו י רב ישע הקו לבי בריד רביד ברבן וביד להו הם הגיעו והתארחו אצל רבידי ברבי והוא הכין להם מאכלי תענוגות אוג ל הגל משולשת שהיא המשובחת בין העגלות במו מד שיבה אבל הוא שחט אותה ביום השביעי שלה ואמרי לי אמרו לו אנחנו לא יכולים לאכול ממנה אית חיתולי עד לאורטה אם היית ממתין עד הערב אכלין מיני מבאר רשי כבר בליל שמיני כבר מותר באכילה למרות שבפסוק כתוב לגבי קורבן ביים השמיני רוצה יים דווקא ומשם אנחנו לומדים לעניין איסור אחילה לא לאכול לפני השמיני זה הכל בקורבן שקורבן כתוב בי צווי או לשחות קורבנות בלילה אבל בעצם היום מתחיל כבר מהלילה וממילא כבר בליל שמיני אפשר כבר לשחוט את התינוק י את הבהמה לאכילה כבר אז אם היית מחכה עד הערב היינו יכולים לאכול אז שת לא כלינו מנה אנחנו לא יכולים לאכול מזה אז רואים שהם סברו כמו רב שן גמליאל שסתם בהמה עד שמונה ימים היא בסופ הם סברו שיש בעיה כיוון שאתה לא יודע את זה ובכל אופן ולמרות שמדובר כאן כשעמית היא מד גורם חיצוני שחתות את העגלה הזאת אם שחתות את העגלה הזאת לכאורה לפי הבעייה זה כמו נפל מן הגג ומת שבזה רצינו לומר שכול הם מודים שאיין לו דין של נפל אין חשש אלא טולים כמו הרוב שהוא בר קיומה ויהיה מותר לאכול אז למה אתה למה הם לא אכלו אלא כשפי ומת דברי הכל מתו לכן אנחנו מעמידים את דברי הביה בצורה מתוקנת כשפי ומ דברי ל מתו כי פליג ונפל מן הגג והחול לא ירי מדובר במקרה כזה שהחול לא ירי ואז המחלוקת ביניהם אם הוא פיאק ומת ומההתחלה היה ריוס כשהוא נולד הוא היה חלש בסוף הוא פיאק ומת אז יש פה ריוס שכנראה הוא נפל ולכן אני אדן אותו כמת ומצ חליצה יצטרכו זה לא פותר מייבום ו מצווה ובבהמה יהיה אסור גם אם שחטו אותה אבל המחל ביניהם ונפל מן הגג וחול הרי כעת אני לא יודע מה היה קורה אם הוא לא היה נופל מהגג האם הוא היה חי עד 120 או לא מרסו מסו אב ש ג אומר כל עוד שאתה לא יודע לא עבר 30 יום הוא בסוק אני לא הולך אחרי הרוב המר סחי הו כל עוד שאתה לא יודע ריוס אתה מתולה אותו אחרי הרוב וממילא נדון אותו כחי והוא יפתור ממצ סיב ברי דרב דימי יוסף נולד בן של רב דימי תינוק בגוי קלוסי מן שוכי והוא נפטר בתוך 30 יום מלידתו יוסף קו מסבי ללובי ישב עליו שבעה אומר ליבוא צברנו יסה קובוס למיכל אתה רעב למאכלי אבלות כביכול אתה לא חייב באבלות כי הוא נפטר בתוך 30 והרי לפי רב שן גליל הוא בסופ נפל אין דין לשבת עליו שבעה אומר לקים ליבי שכל ולך אודו שוב כאן אני יושב כיוון שאני יודע שכל ולחו דושו מהיום שהא הדברה עברו מספר חודשים מלאים ולכן בוודאי שהוא היה קיומה לכן כן חייבים גם לפי רב ש גמליאל לשבת שב ע רב שקי רב קנה ארב בסמ רב קנה נפטר לו תינוק בתוך 30 יום מלידתו חזי יוסי קוסב לו הוא ראה שרב כן יושב שבה אומר סומר וד אומר דר שמואל הל אחרב שם גמליאל רב שם גמליאל אמר שהוא סופק נפל ואם כן אבלו זה דרבון סופק דרבון להקל לא צריך לשבת שבעה הוא אמר לי הקים לי בגבי שכל לח דו שוב קנל כיוון שאני יודע שכל ח דו שוב לכן אני יושב שבעה כי ודאי שהוא בר קיומה אז גם לפי השם גליאל הוא בר קיומה וצריך ל לשבת עליו שיבה כמו כל תינוק שעבר 30 יום אז אם כן היה לנו כאן ראינו את הדין של רשם גמליאל שהסיבה לפדיון הבן ביום 30 ול קורבן ביום השמיני כיוון שרק אז הוא יוצא מכלל נפל שנו מכל בריס מלה ענינו מו פשוך אם הובר קיומה מצוין ואם לא וכ מחר בסור המס כיוון שדן אותו היום כמת רצינו להביא מחלוקת האם אני דן אותו היום כמת או לא לקלוט את זה במחלוקת נועים חומוס מן במו ששמה ריבנו שמה יש מחלוקת האם אדם ששחט בהמה שהיא בן שמנה בת שמונה חודשים האם השחיטה מתארת אותה מהאכילה לכאורה מחלוקת האם היום דנים אותה כמת ואז לא יז עזור השחיטה או כחי ויעזור השחיטה וגמור דחתה ששמה המחלוקת היא האם לדמות את זה לטריפה או לא ש הבנו שחכמים חולקים על רב שם גמליאל ואל חוק רב שם גמליאל ואמרנו ניסינו להביא כמה רעיות מכמה בריסס שהיה מוכח שיש מה דומר שמתיר לאכול לפני היו השמיני אבל אמרנו שחחו מים שיתכן שזה מקרים כאלה שגם השם גמליאל מודה כ שכול לחדו שוב שמותר לאכול את זה לפני היום השמיני כל מה ששים גליל דיבר זה במקרה שזה סופה הביה בא ומינה רצה להעמיד שם מחלוקת ביניהם במקרה שהוא פיק ומת קרא לו איזשהו מוות פתאומי אבל אם קרא לו מוות חיצוני זאת אומרת הוא נפל מהגג הוא אריה טרף אז לכול אני מעמיד אותו כמו הרוב גם השון גליאל אין לו דין של נפל אלא עובר כיום וממילא באדם הוא יפתור מייבום אנחנו נדון את האדם הזה שמת כביכול הוא מת עם ילד ולכן אין מצווה סיבו ובבהמה אנחנו נדון אותו שהוא חי ולכן יהיה מותר אם הוא שחט אותה יהיה מותר לאכול אותה לפני היום השמיני אבל הגמורה במשכונות כשהיא דחתה את האפשרות הזאת כיוון שראיינו שהתארכו הרואים אז הם אמרו אם היית מחכה לערב היינו אוכלים אותה עכשיו אנחנו לא יכולים לאכול אותה אז רואים שגם שחיטה שזה מוות חיצוני גם לא מועיל כדי להכשיר את הבהמה לפני יום השמיני אז אם כן צריך לומר שדווקא המחלוקת היא במקרה שיש מוות חיצוני דהיינו קרה פה איזה מקרה שהוא נפל מהגג או שבמה ששחטו אותה לפני ה השמיני על זה המחלוקת האם לדון אותו כספק נפל ויהיה אסור או כבר קיומה כך סוברים חומים כיוון שרובם הם בר קיומי ואמרנו מה ישה אם הבן של רבדי מי בר יסף שישב שבעה וגם עם הרב עם רב קנה שישבו שבע על תינוק פחות מבן של שמת אגמור הביע כיוון שכל חדו שמנו לכן גם אם הלא חיח ש גליאל אז כאן הוא מודה שזה לא סופק נפל ולא אומרים פה סופק דרבון להקל באיל חו אילוס כיוון ש בכזה מקרה הוא ד בר קיומה שכל לודו שוב ולכן חיייבים בולוס לכן הם ישבו שיבה [מוזיקה] עליו '
לצפיה בתכנים נוספים: