העמוד היומי מסכת שבת דף קכז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכז עמוד א

[מוזיקה] דף קכז עמוד א היום אנחנו נראה שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה ואנחנו מוכיחים את זה מאברהם אבינו שהוא יושב עם השכינה בפתח האוהל ופתאום הוא רואה אורחים מרחוק הוא פשוט אומר לקדוש ברוך הוא אלנה תעבור מעל עבדך חכה בבקשה אני הולך לקבל את פני האורחים עד כדי כך קבלת פני שכינה אבל הכנסת אורכים חש שובה יותר שמעתי שאלה נפלאה שאומרת אנחנו יודעים את זה מאברהם אבל אברהם אבינו מאיפה הוא ידע את זה הוא יושב יחד עם הקדוש ברוך הוא מאיפה הוא ידע שהכנסת אורכים חשובה עוד יותר והתשובה תשובה מפליאה אברהם אבינו זיכך את מידותיו עד כדי כך שהאיברים שלו עשו מאליהן את רצון השם וזה מה שכתוב בעקדת יצחק וישלח את ידו ויבא את המאכלת מה זה וישלח את ידו שלח את היד כאילו אפשר לחשוב שזה מאמץ כן התשובה היא כיוון שהקדוש ברוך הוא לא רצה שהוא ישחוט את בנו העצם הם הפעולה הזאת שלקחת את המאכלת היייתה קשה עליו כי ה הייתה בניגוד לרצון השם הוא היה צריך להתאמץ וגם כאן ישב אברהם אבינו עם הקדוש ברוך הוא ופתאום איבריו מעצמם רצו לכיוון האורחים ואז הוא הבין גדולה הכנסת אורכים יותר מקבלת פני השכינה וזה רצון השם שאני אעשה ואנחנו מחרים מחזיקים אחריו ועד היום אנחנו למדים ממנו מכך שבריו מעצמם רצו אל האורחים ועשו את רצון השם אנחנו לומדים ממנו ויודעים שהכנסת אורחים חשובה יותר מ בעלת פני שכינה אנחנו לא מתיימרים להיות בדרגות האלה אבל נשתדל לפחות שאנחנו כן מודעים לעצמנו ולפחות אנחנו נשלח נכפה את ברינו שייעשו את רצון השם אמן ואמן אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קכז עמוד א תנו רבנן תנו רבנן אין מתחילים באוצר תחילה ראינו אתמול כשיטת רבי יהודה מה שלא התחלת להסתפק בערב שבת אסור לך להשתמש בו בשבת זאת אומרת אם הוא כמובן לא ראוי לאכילה אם זה סך הכל בשביל לפנות בשביל להזיז יש לך אורחים יש לך תלמידים רק אם התחלת להתעסק בזה בערב שבת אז מותר ואם לא אסור אבל עושה בו שביל כדי שיכנס ויצא זאת אומרת מעבר מותר לך לעשות שמה לאלתר לעצמך איזשהו מעבר שואלת הגמרא מה זה ההיתר הזה עושה בו שביל ואמר תן מתחילין ואם לא מתחילין אז לא נוגעים למה שביל אתה מתיר לי אומרת הגמרא אחי קאמר עושה בו שביל ברגליו בכניסתו וביציאתו בידיים אסו חל הגת בזה זה באמת מוקסה כשיטת רבי יהודה מה כן מותר לך לעשות עם הרגליים בעצם בטלטול כלאחר יד בשינוי מותר לך בשביל המעבר בכזו צורה מותר תנו רבנן תבואה צבורה תבואה צבורה זאת אומרת שבעצם הקצאת אותה מדעתך היא נועדה לחודשים הבאים לשמירה לאפסנאות בזמן שהתחיל במערב שבת מותר להספק ממנה בשבת ואם לאו אסור להסתפק ממנה בשבת כמו שראינו זה מוקצה דברי שימו לב רבי שמעון אני מבין שאתם קופצים מהמקום רגע דברי רבי שמעון רבי אח מתיר שואלת הגמרא כלפי ליה זאת אומרת בארמית כלפי ליה זה מיועד לומר תגיד לי החלקת על האף סליחה כאילו על על הנוסח אבל זה העניין אתה באמת רציני רבי שמעון הוא זה שעושה אל האמא באמת הפוך דברי רבי אחה הוא זה שעושר ורבי שמעון מתיר תנה כמה שיעור תבואה צבורה זאת אומרת מה נחשב אם שמתי ככה איזה שקית קטנה בצד גם נחשב כבר צבורה ואני מסיח דעתי לא יש לזה שיעור כמה שיעור תב תבואה צבורה לתח זה חצי קור זה מידה גדולה זה נחשב צבור ועל זה אומר רב אחה ושיטת רבי יהודה שאסור להסתפק ממנו ברגע שקצת את דעתך מזה אסור להתחיל להספק ממנו בשבת בא מני רב נחומי בר זכר מהבה שהוא תבואה צבורה בכמה אמר לה הרי אמרו שהוא תבואה צבורה לתך כפי שאמרנו שואלת הגמרא הבא ליו אנחנו ראינו על המשנה בכל אופן מדברי רב חיסה כמו שראינו אתמול שפינוי הקופות מוגבל המקסימום של קופות שאפשר לפנות זה חמש קופות שואלת הגמרא אם ארבע וחמש קופות איל תפי לא אלמה למוט בהילוך העדיף או דילמה למוט מסוי עדיף זא זאת אומרת הגמרא מתכווננת לשאול כך הכמות שאני יכול לפנות זה ארבע וחמש קופות השאלה היא האם עדיף שאני אקח הכל בקופה אחת אם אני ריון מכניס את כל הכמות הזאת בקופה אחת ומוציא כי עדיף כמה שפחות ללכת או שתאמר לי מה פתאום עדיף לסחוב כמה שפחות כל פעם תוציא רק חצי קופה שליש קופה תלך כמה כמה שיותר אבל אל תסחוב מידי הרבה תשמ מוכיחה גמ דתני חדה מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של קדי שמן ושל קדי יין ותניה ידח ב-10 וב-15 מבינה הגמרא ב 15 זה אומר ב1 פעימות או ב15 פעימות הכמות נשארת אותו דבר ליו בק מפג ד מ בלי בהילוך העדיף ולכן תיקח באמת יהיה לך כבד אבל קח רק ארבע וחמש קופות של כדי שמן ויין ואילו מסבר מיו במס ידי ולכן תיקח 10 15 עם אותה כמות מחולקת ל-11 קדים כך אומנם תלך יותר פעמים אבל תסחוב פחות פעמים אומרת הגמרא לא כולמי בליכ עדיף ברור שעדיף לעשות את זה בבת אחתו סברת ב10 וב-15 הקופות קאי מה פתאום קדין קאי זאת אומרת ברור שמספר הקופות שמפנים הוא חמש מספר הפעימות הכניסות והיציאות גם כן חמש רק יש פשוט החילוק בין הברייתות כמה קדים היו מכניסים איך היו מחלקים את כמות היין כמה קדים בתוך כל קופה גודל הקופות הוא אחיד השאלה אם בחרת לשים קד גדול שמחזיק את אותה כמות או שני קדים קטנים או שלושה קדים קטנים יותר ולפי זה אם אתה מפנה חמש קדים 10 קדים או 15 אבל מספר הקופות ומספר פעימות הוא בדיוק אותו דבר ולא קשיה עד אשתק לחד אחד בקופה אני אומר לך חמש קופות חמש פעמים וחמש קדים עד משתק לטרי טריי חמש קופות חמש פעמים 10 קדים ו הבריתה האחרונה ד משתק לטטה לטה ובדקו דרפה קדים קטנים שלוש בתוך כל קופה חמש קופות חמש פעמים שלוש קדים בכל קופה ביחד 15 אבל אין כל חילוק עדיין יתכן לומר שכול העלמה עדיף כמה שיותר למהט בהילוך ולא לחלק את זה ליותר פעימות ויותר פעמים אבאלי הו שואלת הגמרא אנ 4 ו5 דקאמר אתה אומר לי שמותר לפנות ארבע וחמש קופות אף על גב דית לאורכן טובה או דילמה הכל לפי האורחן זאת אומרת האם זה פר ראש כל אורח שבא אני יכול לפנות ארבע חמש קופות או שלא זה המקסימום שהתירו ולא יותר ואם תמצא לומר הכל לפי האורחן יש לי שאלה נוספת האם אחד גברא מפנה לכולו או דילמה גברא גברה מפנה לנפשי כל אחד אתה הגעת אורח מותר לפנות ארבע חמש בבקשה תפנה או שאחד יכול לפנות כולם מביאה הגמרא שתי סיפורים מהם נפשות השאלות תשמע דמר רבא אמר רבי חיא פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים לא היה שם מקום המונים צבעו על הפתחים ולא היה מקום לתלמידים יצא לשדה ומצא שדה מלאה אומרים ואמ רבי כל השדה כולה ופינה אותה בשביל התלמידים ורבי יוסף אמר רבי יושי סיפור נוסף פעם אחת הלך רבי חיא למקום אחד וגם ראה מקום דחוק לתלמידים ויצא לשדה ומצא שדה מלאה ומרים ואמ רבי חיא כל השדה כולה שמע מינה הכל לפי האורחן מותר לפנות ארבע חמש קופות אבל לכל אחד מהאורחים וממילא אפשר לפנות את כל השדה כולה כפי שאנו רואים בסיפור אומרת הגמרא מצוין על זה קיבלתי תשובה אבל ועדיין תיבא אלך האם חד גבה מפנ אלי לכולה או דילמה כל גברה וגבה מפנ לנפשי בעצם השאלה השנייה האם בן אדם אחד יכול לפנות לכולם או שכל אורח כל תלמיד יפנה לעצמו תשמה אומרת הגמרא תאיין בסיפור תרא במפורש שכתוב ואמה רבי אתה רואה שרבי לבדו פינה את כל השדה בשביל כולם חד גבר מפנה לכולם אומרת הגמרא מה פתאום דוחה הגמרא באמת תעלה על דעתך שרבי עצמו פינה רבי עצמו אימר הוא היה נשיא ישראל היה לו מספיק אנשים שייעשו את מה שהוא רוצה ולטעמי רבי בד נפשי אמר הוא עצמו מה פתאום אלא חייב להיות ציוה וימר ולעולם ייתכן לומר כל חד ואחד מפנ לנפשי ואיין לנו באמת ראיה ראינו במשנה שמותר לפנות את התבואה מפני האורחן ומפני ביטול בית המדרש הם נשנו יחד לומד מכך רבי יוחנן אמר רבי יוחנן גדולה הכנסת אכין השכמת בית המדרש דקתני מפני הוכן ומפני ביטול בית המדרש הם כתובים יחד אתה רואה שהם שקולים רב דמי מרדה אמר יותר מהשקת בית המדרש כי שים לב מה כתוב ראשון דקתני מפני האורחים ורק עדה ומפני ביטול בית המדרש אמר רבי יהודה הכנסת אורחים זה דבר כל כך חשוב אמב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה דכתיב אברהם אבינו יושב עם השכינה וכשהוא כשהוא רואה אורכים הוא אומר ויאמר אדוני אנ מצאתי חן בעיניך אלנה תעבור מעל עבדיך תחכה בבקשה אני הולך לקבל את פני האורחים אמר רבי אלעזר בווא ראה שלא כמידת הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם מידת בשר ודם אין קטן יכול לומר לגדול המתן עד שאבוא אצלך אתה לא אומר לאדם מכובד חכה לי בבקשה אני עוד מעט מגיע אתה מעריך את זה שהוא פינה מזמנו ויושב יחד איתך ואילו בהקדוש ברוך הוא כתיב ויאמר השם אמנ מצאתי חן בעייניך אלנ תעבור מעל עבדיך חשיבות גדולה שהקדוש ברוך הוא בעצם כביכול נכנע כביכול שומע לעבדיו שומע לאברהם אבינו ומח לו אמר יהודה בר שילה אמר וסי אמר רבי יוחנן שישה דברים אדם מוכל פרותן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא זאת אומרת הוא מקבל כבר בעולם הזה עיקר ה שכר הכרן שמורה לו לעולם הבא אבל מפירות הוא נהנה כבר בעולם הזה ואלו הן הכנסת אורחין וביקור חולים ועיון תפילה לכוון בתפילה והשמת בית המדרש והמגדל בניו לתלמוד תורה ודן את חברו לכף זכות אלו הם ששת הדברים שהכהן קיימת לעולם הבא ופירות בעולם הזה שואלת הגמרא איני ואנן אלו דברים שאדם עושה אותם ואוכל פרותן בעולם הזה והכהן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן כיבוד ההם וגמילות חסדים והבת שלום שבין אדם לחברו ותלמוד תורה כנגד כולם תלמוד תורה זה כנגד הכל זה מביא אותו לידי מעשה מדייקת הגמרא אני אן מי דינה לו ואם כן כל מה שמנה רבי יוחנן זה ממש לא בכלל הדברים הללו עונה הגמרא פשוט מאוד אנמי בנ שי פשוט מאוד תבדוק מה אמר רבי יוחנן זה נכנס בתוך דברים המוזכרים שם במשנה במסכת פאה ורשי מסביר הכנסת אורחים וביקור חולים נכנס בתוך גמילות חסדים השכמת בית המדרש שמגדל בניו לתלמוד תורה נכנס בתוך תלמוד תורה הדן את חברו לכף זכות נכנס להבעת שלום בין אדם לחברו כעל ידי זה שדן אותו לכף זכות אתה מרבה אהבה ושמחה וראות בעיניכם ועיון תפילה נכנס גם כן בגמילות חסד כי המתפלל גומל לנפשו חסד וכפי שכתוב בפסוק אומר רשי גומל נפשו איש חסד שנפשו הולך על תפילה כמו שכתוב השפוך נפשו לפני השם ואם כן גם זה כלול בתוך גמילות חסדים ומה שרבי יוחנן אמר והמשנה עולים בקנה אחד וכל הדברים הללו אדם עושה אותם בעולם הזה הכרן קיימת לעולם הבא ואוכל מפירותיה בעולם הזה בהצלחה רבה ולהתראות מחר מחר בעזרת השם נראה דף נפלא על החשיבות לדון לכף זכות בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר א
לצפיה בתכנים נוספים: