העמוד היומי מסכת שבת דף קכה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכה עמוד א

[מוזיקה] דף קכ עמוד א' חובה עלינו על כל אחד שמוסר את התורה ומי מאיתנו לא מוסר אם זה לעצמו לחברותא לחברים לתלמידים לבנים וכדומה ובפרט מי שעוסק עם לימוד לדור הצעיר חובה עלינו לעדכן את דיבורי הגמרא לעדכן אותם עכשוויות של שנות ה2020 שיהיו אקטואליים עכשוויים מרתקים רפרש אותם תעדכן אותם תחשוב על דוגמאות מלאות צבע מלאות עניין הילדים הדור הבא שגדל באווירת ה2020 וכולו גדל באווירה של הכל הכל צועק הכל מנצנץ הכל קורץ הכל מרתק אנחנו ניתן לו את התחליף בתוך דברי הגמרא זה גם המאמץ שאנחנו משתדלים להכניס בתוך הבמה המכובדת הזו והיום אנחנו נראה מהגמרא שגם בגמרא בזמנם השתדלו לדבר בלשון מעניינת בלשון מושכת את הלב לתורה לדוגמה הגמרא כאן בעמוד שלנו מנסה לומר מנסה בין הדברים בין הדיון היא מביאה ואומרת דע לך גם כלי תלוש חייבים עליו הוא מקבל טומא וכדומה אומרת הגמרא ואפילו הוא מונח בצוואר גמל למה צריך להגיע לדוגמה הזו דווקא בגלל שהיא כל כך לא שגרתית כל כך מציטה את הדמיון מסירה את החושים תנו תלוי בצוואר גמל אין כזה דבר אבל דווקא בגלל זה כן דברו בלשון מעניינת בצורה סיפורית חווייתית חווייתית ככה נקרב את לב הנערים וגם את הלב שלנו לתורה הקדושה אומרת הגמרא הדוש תושב אנחנו מתחילים בדף קכ עמוד א' למעלה אמר בר מדורי אמר שמואל קרומיות של מחצלת חתיכות מחצלת עשוייה מקנים חתיכות שנשרו מהמחצית בעצם חתיכות של קנים מותר לטלטלם בשבת מה התאמה למה מותר אמר רבא ברמדור הוא עצמו אסבר הלי הסביר לי מחצלת גופה למי חזיה לחסויה באפרה לכסות בעפר אננ מחזיה חסויה באו טינופת גם אותם שברי קנים ראויים לכסות בהם טינופת ולכן מותר לטלטלם אמנם כפי שראינו אתמול מחלוקת בין את הנקמה לרבי יהודה האם צריך שיהיה דווקא מן מלאכתן הראשונה או לא נפסק את הנקמה שאפילו אם הם ראויים לכל מלאכה אחרת כבר מספיק אבל נכון כאן באמת אותם קרומיות אותם קרומיות של מחצלת שברי קנים גם אם הם יהיו ראויים למלאכה אחרת שהיא לא מעין אותה מלאכה גם יהיה מותר לטלטלם ובטח כאן שהם בעצם ראויים למעין אותה מלאכה לחסות בהם דבר אמר רב זר מה הרב שרי פרוז מיות קראים של טלית יש אומרים כך מסבירים את רשי של טלית של מצווה ולכן לא משתמשים בהם לכל דדבר אחר אסור לטלטלם בלשבת אמר הביי במטלות שאין בהם שלוש על שלוש זה לו חזם לא לעניים ולא לעשירים זאת אומרת כך שירי טליתות עדיין משתמשים בהם גם אם הם של מצווה ברגע שאיין בהם שלוש על שלוש אין כבר מה לעשות איתם אלא לכסות בהם טינופת טלית של מצווה אף אחד לא מכסה בהם טינופת שומרים על כבודם גונזים אותם גם אם לא צריך לגוזם עדיין לא משתמשים בהם תשמיש של גנאי ולכן אסור לטלטל בשבת חלק מהראשונים אומרים שמדובר על כל שרים של טליתות גם לא של מצווה ועד שלוש על שלוש משתמשים בזה אם לא עשירים עניים וכדומה פחות מכך אין להם כל שימוש ולכן אסור לטלטלם תנו רבנן שברי תנור ישן הרן ככל הכלים הניטלים בחצר דברי רבי מאיר כפי שראינו אתמול שמותר לטלטל שברי חרסים בחצר כי הם ראויים לכסות בהם רב נחמן אמר אפילו בכרמלית רב אמר אפילו ברשות הרבים כל עוד והוא לא מעביר את זהר עמות ברשות הערבים בכל אופן רבי מאיר אומר גם שברי תנור נטלין רבי יהודה אומר אין טלין כבר נבין מה הם חולקים מה ספרותיהם העיד רבי יוסי משום רבי אליעזר בן יעקב על שברי תנור ישן שניטל בשבת בעצם פוסקי רבי מאיר ודבר נוסף ועל כיסויו שאינו צריך בת יד זה מחלוקת שבעזרת השם נראה בימים הבאים האם כיסוי הכהלים צריכים שיהיה בית יד ואז הם נחשבים ככלי ומותר לטלטלם או אפילו אם אין להם בית יד כבר מותר לטלטלם וכאן יש לנו עדות מרבי אליעזר בן יעקב שכיסוי של התנור אינו צריך בת יד ומותר לטלטלו במיק המפלגה שואלת הגמרא מה ס המחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה אמר הביי פשוט מאוד כמו שהסברנו אתמול ראינו מחלוקת בין תנ קמה לרבי יהודה האם שברי כלים צריך שיהיו עושים דווקא מעין מלאכתן או אפילו אם הם ראויים למלאכה אחרת שברי התנור לא ראויים למעין מלאכתן אי אפשר לאפות בהם מה כן אפשר לכסות בהם כהילים זה תלוי המחלוקת אמר הביה בעושים ין מלאכה ואין עושין מלאכתן כמפלגה ואז רבי יהודה לטעמי שהוא סובר שברגע שזה לא עושה מעין אותה מלאכה אז זה נולד ואסור בטלטול בשבת ולכן הוא עוסר את טלטול אותם שב תנור ואילו רבי מאיל טעמי שמותר ברגע שהם ראויים לאיזושהי מלאכה הם עדיין נחשבים ככלי הם היו קודם כלי וכרגע הם כלי ולכן מותר לטלטלם שואלת הגמרא שאלה פשוטה אם כך למה הם חולקים בשברי תנור ישן תחלקו בשברי כלים כמו שראינו אתמול מתקיף לרבי אחי אד מפלג בשברי תנו פלגו בשברי כלים בעלמה תחלקו בשברי כלים ממה דינם ואת השבות אנחנו כבר יודעים האם באמת אנחנו אומרים שצריך דווקא מאן אותו שימוש או לא אלא אמר רב באמת פירוש אחר לחלוטין בשברי דעי תנור כמפלגה של אותו תנור בה הידיעה התנור שעליו נחלקו במסכת כהלים האם הוא מקבל טומ או לא דתנן נתנו על פי הבור ועל פי הדות ונתן שם אבן בוא נבין רגע איך היה נראה התנור בזמנם התנור בזמנם היה נראה כמין גליל מתכת חלול חבית חלולה בלי ראש ובלי תחתית פתוח לגמרי היו מקבעים אותו לרצפה שמים תית מסביב מעבירים אש בתוכו ואז טולים בו בתוכו טולים בו על ידי אנקול איזה ו או משהו קדרה או דביקים על דופנותיו עיסה וכך היא היייתה נפת ככה היו משתמשים בתנור מה קורה פה אומרת הגמרא הוא בן אדם יצירתי הלך שם על פי הבור את אותו תנור כך שעוד יש רווח זאת אומרת הוא לא קיבע אותו לקרקע אלא רק תקע אותו בהיקף של הבור חפר בור בדיוק בהיקף של התנור ותקע אותו בעצם הוא הוא הרוויח בו הערכה של התנור עכשיו זה לא עומד טוב אז ככה זה לא הרי 100% הוא לא חפר בור בדיוק בקוטר של התנור אז ברווח שנותר באוויר בחלל אוויר שנותר בין הקרקע בין הפתח הבור לתנור שהוא קצת יותר קטן הוא תקע אבן מצויין עכשיו מה קורה הוא מסיק את התנור מלמטה הוא בעצם הוא לא מסיק את התנור כדרכו בתוכו כמו שאמרנו שבעצם בתוך הגליל הזה בוערת אש אלא מלמטה בתוך הבור הוא מסיק וככה כמו שאמרנו הוא הרוויח את כל גובה התנור שיכול להשתמש בו לחימום לאפייה וכדומה ולא צריך שבחלקו יהיה את האש הבוערת זה הרווח של אותו בן אדם עכשיו נקודה חשובה נוספת תנור יכול לקבל טומ רק שוא מחובר לקרקע בעצם בשונה מכל שאר הכלים כל הכלים אם הם תלושים אז הם יכולים לקבל תומ כשאתה מחבר אותם לקרקע הם נחשבים כבניין ולא מקבלים טומא תנור בדיוק הפוך כשהוא מחובר על הקרקע אז הוא מקבל טומאה כמו שהסברנו ככה היה הדרך להשתמש בו ולכן רק בכזאת צורה הוא מקבל תאומה מה קורה עם התנור הזה התנור הזה בעצם כמו שאנחנו אמרנו הוא לא מחובר לקרקע אבל הקרקע מעריכה אותו השאלה אם אני מסתכל על הכל כיחידה אחת ואז אני אומר אוקיי יש כאן תנור עם הערכה והוא מחובר לקרקע או אני אומר מה פתאום זה תנור שלא מחובר אלא עומד מעל הקרקע כמו שאמרנו על פי הבור יחד עם אבן שתופסת אותו בוואקום שלא יזוז וזה לא נחשב למחובר אומרת הגמרא מחלוקת רבי יהודה אומר אם מסיק מלמטה והוא נסוקיה זאת אומרת אם באמת התנור נמצא במצב מהודק אולי יש אבן קטנטנה שתומכת בו אבל בתכלס הוא ממלא את כל רוחב הבור וכשאני מסיק בבור שאני מסיק אש בבור ולא בתור חלל התנור חלל התנור ניסוג בצורה טובה ואני יכול להשתמש בו לאפייה ולבי שול אומר רבי יהודה אז אני יודע שבאמת זה נחשב כיחידה אחת ואז באמת הוא יכול לקבל טומא טמה הוא נחשב מחובר ואם לב אם יש רווח זאת אומרת האש שאתה מדליק יוצאת מהרווחים שבצד כי יש רווח גדול בין דפנות התנור לקרקע אתה צריך לשים שם הרבה אבנים וכדומה ברגע שזה לא בצורה מהודקת וטובה אומר רבי יהודה תעור זה לא נחשב כמחבר ל הקרקע ואילו חכמים אומרים אועיל ווסק מכל מקום טמא זה באותו תנור אז עד כאן המחלוקת כבר נבין את הטעמים בכל אופן זה התנור שעל שבריו נחלקים רבי מאיר ורבי יהודה הם מטלטלים וכבר נראה מדוע ובמה יק המפלג מסבירה הגמרא מה הטעם של המחלוקת בין רבי יהודה לחכמים ביקרא כתוב תנור וכירים יוץ טמאים הם וטמאים ההיו לכם יוץ זה לשון דווקא של דבר שמחובר דבר שהוא תלוש לא אומרים עליו יוץ אפשר להגיד תנפץ אותו אני לא יודע מה אב לשון של טיצה שייך דווקא בדבר מחובר אבל בהמשך הפסוק כתוב טמאים הם וופלים ואומרים וטמאים הם לכם רבי יהודה סבר יוץ דווקא מחוסר נתצ טמא שאיין מחוסר נתצ טהור זאת אומרת מה שאני לא יכול לנתץ אותו למה כי הוא לא מחובר על הקרקע הוא טהור ולכן יש לי את המדד מה נקרא מחובר מה לא נקרא מחובר אומר רבי יהודה אם אני יכול בכזה סוג תנור שעשיתי לו הערכה של הבור בעצם עשיתי לו עוד איזשהו חריץ הרחבה אם אני יכול להשתמש בבור ועל ידי כך התנור נפסוק נחשב כמחווה בו נטיה ולכן מקבל טומא אם לא ואני צריך להשיג את התנו מי בתוכו עם איזשהו קונסטרוקציה או הגבעה זה לא נחשב כ מחובר לקרקע ולכן הוא מחוסר טיצה ולא מקבל טומאה ואילו רבנן סבר הם אומרים לך להמשך הפסוק שם כתוב טמאים הם וטמאים יהיו לכם טמאים יהיו לכם מכל מקום מגיע לומר לי שגם תנורים תלושים לחלוטין שכלל לא מחוברים לקרקע גם מקבלים טומאה שואלת הגמרא ורבנן נמי אקטיב יוץ בסופו של דבר כפי שאמרנו נטיה משמע דווקא דבר מחובר אם כן איך יתכן לומר שגם תנור תלוש מקבל טומאה אונה הגמרא פשוט מאוד להפך ההו ידח גיס על הצד ה זאת אומרת לומר לי שאפילו תנור מחובר מקבל טומא הרי כפי שאמרנו שאר הכלים שונים ודווקא כשהם תלושים רק ז הם מקבלים תומה זה בא לומר לי תנור לא רק שהוא תלוש אלא גם כשהוא מחובר לכן אני אומר לשון טיצה דסל כדת חמינה היה עולה על דעתך לומר כיוון חברי בארה גופה דר דמי והוא לא יקבל טומ כמו כל כלי תלו שמחברים אותו כמה שמלן לשון טיצה שגם תנור מחובר מקבל טומא אבל ברור שגם כשהוא תלוש הוא מקבל טומאה שואלת הגמרא ולרבי יהודה ויד חנ מכתיב טמאים יהיו לכם ואם כן כמו שחכמים דרשו זה ריבוי גם לתנורים תלושים אונה הגמרא ההד כד רב יהודה אמר שמואל דמב יהודה אמר שמואל כל המחלוקת בעסק ראשון בעסק ראשון אז באמת יש חילוק מה קורה איך הסקתי את התנור כמו שרבי יהודה אומר דווקא אם השגת אותו מלמטה מתוך הבור אז אני מחשיב אותו כמחבר ולאחר ואם לא אני מחשיב אותו תלוש אבל בהיסק שני אפילו תלוי בצוואר גמל זאת אומרת אחרי שהשגת אותו בפעם הראשונה בצורה טובה וברת בצורה הרמטית לפי רבי יהודה או אפילו לא בצורה הרמטית או אפילו תלוש לפי רבנן לאחר מכן לא אכפת לי אך אתה משתמש בו גם כשהוא תלוש לחלוטין עדיין הוא מקבל טומא הוא לא פוקע ממנו תורת כלי כשלשת אותו אמר אולה ועסק ראשון לרבנן אפילו תלוי בצוואר גם ל חכמים שאומרים שאין שום בעיה בתלוש הם מתכווננים גם לגבי הסק ראשון שהוא בעצם מייצר זה את התנור בעצם הרי מה הרעיון של הסק ראשון עד אז התנור לא נקרא תנור למה כי החרס שלו עדיין רך הוא לא התקשה מספיק לא מחוסם מספיק בשביל להיות תנור רק לאחר השימוש הראשון הוא מתקשר ומתחסד ואז הוא נהיה תנור ורק על כך הם חולקים אז אומר רבי יהודה שהעסק הראשון חייב להיות בצורה טובה או שזה מחובר ל הקרקע ה הרמטי או שזה נמצא על פי הבור אבל בצורה הדוקה כמו שאמרנו שאתה יכול להסיק בתוך הבור והתנור עצמו ישוק זה נחשב טוב ואז לאחר מכן גם אם זה תלוש זה מקבל טומא אבל אם זה הוסק בצורה לא טובה זה לא יקבל טומאה זאת אומרת זה נחשב זה לא נחשב ככלי בכלל ולא יקבל טומאה אם כן סביר רב בכך נחלקים רבי מאיר ורבי יהודה לאל האם מטלטלים שברי כלים שברי אותו תנור בשבת או לא רבי מאיר אומר שכן כי הוא מחשיב שהתנור עצמו שהושק בתלוש כמו רבנן הוא נחשב ככלי הוא מקבל טומא והכל בסדר ולכן גם שבריו אפשר לטלטלם כדין שברי כלים ואילו רבי יהודה אומר מה פתאום התנור עצמו לא נחשב ככלי בטח ששברו לא נחשבים ככלי כשיטת רבי יהודה שאם זה הוסק בתלוש הוא לא נחשב ככלי הוא לא מקבל טומא אומרת הגמרא לא ייתכן מה תקיף ל רב השי שואל רב השי אחי אם כפי שאתה אומר למה הם נחלקים על שברי אותו תנור התנור עצמו לרבי יהודה לא נחשב ככלי תחלקו בתנור עד מפלג בשברי תנור פלגו נור גופה באו ותחלק על התנור עצמו אשתא תנור גופה לרבי יהודה לא הומנה שבריו מביה התנור עצמו אומר רבי יהודה זה לא נחשב כלי ברגע שזה הוסק בתלוש שברו אתה צריך לומר לי ברור שהם לא נחשבים ככלי למה הם נחלקים על השברים אלא אמר רבשי לעולם כדי המרן מעיקרה בוא נחזור להצעה הראשונה שהייתה לנו היום הם נחלקים באמת במחלוקת שכבר היינו אתמול האם שברי כלים המטלטלים צריכים שייעשו דווקא מעין אותה מלאכה שעשה אבאב התנור המקורי או שמספיק לי שייעשו איזו מלאכה שהיא וכבר הם מותרים בטלטול אה שאלנו שאלה פשוטה אם כן למה הם נחלקים דווקא בשברי תנור שברי כלים דאלמה הם יכולים לחלוק בכל כלי שבעולם פשוט מאוד כאן מדובר שאותו שבר של תנור הוא ראוי למלאכה אתה יודע לאיזה מלאכה בעושה מעשה תפקה כמו רעפים רעפים אפשר להדליק אש תחתם הם מלבנים ם מתחממים ואפשר לאפות ולצלות על גביהן אם כן הם ראויים ככה משמלה מהין אותה מלאכה כמו שתוריד להעסקה גם כאן אבל יש הבדל גדול מאוד תנור מסיקים אותו מבתו כפי שאמרנו ואילו הריפים הללו הטפה אותו תפקה מסיקים אותו מבחוץ תחתיו ומעליו ופים השאלה אם זה נחשב מין אותה מלאכה ואו לא רבי מאיר באמת סובר כמו תנ קמה שבכלל לא צריך מן אותה מלאכה ואם כן הוא כלל לא מתווכח לשיטתו מותר תמיד לטלטל כי זה ראוי לאיזו שהיא מלאכה לטקה לצלות על זה אבל אומרת הגמרא מסביר רשי ומדבר לדבריו דרבי יהודה אומרת הגמרא ורבי מאיר לדבריו דרבי יהודה כמר לדידי לפי שיטתי אפילו בושין מאין מלאכה כבר מותר בטלטול אז ברור שכאן שהם ראויים לסק כמו תפקה כמו הרעפים ברור שהם מותרים בטלטול אבל מה הוא מתווכח עם רבי יהודה אומר לו כך אלא לדידך אתה סובר שצריך ן אותה מלאכה ודיי בק גבנה מלאכתו הנה התנור היה העסקה גם כאן הסקה ויהיה מותר בטלטול אבל רבי יהודה חולק אומר מה פתאום לא דמי את מסקו בפנים אח הסקו מבחוץ כמו שאמרנו תנור הסיקו אותו מבפנים ברף אתה מדליק בעצם בצורה חיצונית וצולע והופה על גביו ולכן הוא אומר ממש לו זה לא נחשב מהין אותה מלאכה הבדל נוסף אח ה אח המעומד את ה מאומד א חלב מאומד בתנור מדביקים את הלחמים בצורה אנכית על דופני התנור ואילו כאן ברף אתה מדליק אש מתחתיו הוא שטוח אתה פורס עליו את העסה וכח עופה ומכוח שני ההבדלים הללו אומר רבי יהודה זה לא נחשב ש זה עושה מעין אותה מלאכה שאביו שהתנור המקורי עשה ולכן אסור לטלטלו ועכשיו מובן למה הם נחלקים דווקא בשברי תנור ולא בשברי כלים אחרים כי מדובר בכזאת סיטואציה ששבר התנור עושה מעין מלאכה אבל לא במדויק ועל כך הם נחלקים ובסיומה של אותה בריתה היה לנו את העידוד של רבי אליעזר בן יעקב כמו מי ההלכה העיד רבי יוסי משום רבי אליעזר בן יעקב אומרת הגמרא השברי תנור ישן שנתלים בשבת כשיטת רבי מאיר ועל כיסויו שאינו צריך בית יד כמו שהסברנו נראה את המחלוקת הזו בהמשך אמר אבינה כמן מטלטלי נדנ כיסוי תנור דמט מכסה דין להם בית אחיזה אותם כיסויים שהיו נפוצים בעיר מת ה מכסה שאין להם בית אחיזה כמן כרבי אליעזר בן יעקב שכך פסק וקיבלנו עלינו את פסקו וכך נוהגים בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר ‏e
לצפיה בתכנים נוספים: