העמוד היומי מסכת שבת דף קכד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכד עמוד ב

[מוזיקה] דף קכד עמוד ב יש סיפור יפה שמספר יהודי שלא היה לו כסף הגיע לרבו הסליח את ליבו בפניו וביקש ממנו ברכה האדמור אמר לו העסק הראשון שהזדמן לידך תעשה אותו הוא הגיע לפונדק בדרך חזור הביתה הוא פגש שמה כמה כלי עולם יהודים כלי דעת שמסבים סביב השולחן משחקים ב וביה מאמרים וכדומה אחד מהם אמר לו אני מציע לך לרכוש את העולם הבא שלי בלירה אחת שחוקה הוא כחסיד נאמן לדברי רבו אמר סגרנו ברגע זה בוא נחתום יחד אדין שטר כדת וכדין מחרת לי את העולם הבא שלך יפה מאוד שילם לו את אותה לירה שחוקה ואותו יהודי עשק כמצוות דרבו ואותו קל דעת המשיך להתהולל המשיך לצחוק ולזלזל באותו יהודי שהסכים לשלם לירה שחוקה על העולם הבא שלו הבעייה היא ש עזר כנגדו של אותו מתהולל היייתה כנראה ככל הנראה קצת יותר הדוקה ממנו קצת יותר איכותית והיא אמרה לו תקשיב אם כזה אחד שככה מזלזל בעולם הבא שלו אין על מה לדבר אני לא מסכימה תקנה ממנו חזרה כאן ועכשיו את העולם הבא הגיע אמר לו בבקשה בוא אתה מבין שזה היה צחוק היינו באדנה ד בדיחותא וכדומה בוא נחזיר את הגלגל אחורה אבל אותו יהודי היה חכם והבין לאן העניין הזה חוטר לאן זה מגיע והבין את כוחו של האדמור שככל הנראה צפה את זה ואמר לו לו תקשיב לי טוב אני לא מוכר את זה בעד כל ון שבעולם עסק זה עסק וביי ביי אותו אחד החביר עליו הפצרות וכולי וגומר עד שהוא נתן לו סכום עתק שיספיק לו ו לזרו אחריו לחתונות בניו ובנותיו נכדיו וניניו עד סוף כל הדורות ואז הוא הסכים למכור לו את העולם הבא באמת ואז ה עשיר גדול והכל ובא על מקומו בשלום וזכה לעשירות גדולה אותו יהודי קל דת מאוד מאוד התעורר מהסיפור הזה ונסע לאותו אדמור לאותו רבי ושאל אותו ילמדנו רבנו כמה באמת העולם הבא שלי שווה האם לירה שחוקה או אין ספור ים כסף וזהב או נתק ששפכתי פה אמר לו אותו רבי פשוט מאוד העולם הבא שלך שווה בדיוק כמה שאתה מחשיב אותו כשמכר אותו הוא אמנם היה שווה אכן הוא היה שווה פרוטה שחוקה כשהסכים להשקיע בשבילו או נתק אין ספור כסף זהב והכל הוא שווה כך ועוד הרבה יותר כך זה העולם הבא את אותו רעיון אנחנו נראה גם בעמוד שלנו קכד עמוד ב אנחנו נראה שיש מושג של מוקצה מחמת חיסרון כיס בן אדם אומר תשמע זה יקר לי אני לא נוגע בזה ולכן זה מוקצה בשבת מוקצה מחבת חיסרון כיס זה נחלק לכל אדם לפי מה שבאמת הוא מרגיש לפי מה שהוא משער לפי מה שהוא מייקר כל אחד בעיני רוחו כמה שהוא מחשיב מה שהוא מחשיב זה מה שבאמת נחשב למוקצה מחמת חיסרון כיס אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קכד עמוד ב שלוש שוות מלמעלה ואף רב סבר ליד הרבה ראינו מחלוקת אתמול שלשום ועוד קודם בין רבה לרבה מה קורה לגבי ההיתר לטלטל לצורך גופו ומקומו רב הוא זה שמחבר את גופו ומקומו ואומר ברגע שמותר מותר בין גופו בין מקומו אתה רוצה לחלק תחלק בין טלטול לגופו ומקומו שזה אחד לבין מחמה לצל שזה אחרת אומרת הגמרא גם רב סובר כך ואף רב סבר ליד רב דאמר רב מר מעדר בעצם זה כלי שמלאכתו לאיסור לחפור באדמה שלא יגנב להעביר אותו ממקום למקום שלא יגנב אסור בשבת זהו טלטול שלא לצורך ואסור מדייקת הגמרא ממה אומר רב תמה שלא יגנב אבל לצורך גופו ולצורך מקומו מותר אנחנו רואים שהוא סובר כדברי רבה שואלת הגמרא איני זה הרי לא כך והרב קנה קלה לבי רב רב קנה הזדמן בשבת לביתו של רב ואמר רב אמר לאנשיו למשרתו ל משמשו היתולי שוטה לקנה לי תולי תביאו בבקשה מצודה איזה מלכודת שגם מלאכתה לאיסור לצורך צעידה תביאו את זה לכן הש ישב עליו לו לממר דדבר שמחתו לאיסור לצורך גופו אן צורך מקומו לא הוא הדגיש ואמר תביאו לו בשביל לשבת עליו מה שמע שהדגש היייתה להורות לנו שמותר רק לצורך גופו ואם כן ממש לא כדברי רבא שבאמת מחבר את גופו ומקומו יחד אומרת הגמרא לא שמעת את המעשה בצורה לא נכונה אחי אמר להו שו שקולו שוק מקאנה תיקחו את המצודה את המלכודת שעומדת פה ולא נותנת מקום לשבת קחו אותה מפה כדי שיהיה מקום לשבת ולהפך יש כאן הוכחה שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לקחתו לצורך מקומו או אם תגיד לילי יכול להיות שהיה גרסה קצת אחרת גרסה נוספת בסיפור והיא בא אתמה באמת כמו הגרסה הראשונה שאמרנו הוא אמר תביאו לרב כנה את אותה מלכודת בשביל לשבת עליה למה הוא הדגיש ואמר כך את ה מחמה לצל אבה אותה מלכודת עד עכשיו עמדה בשמש הוא הכניס אותה בשביל רב קנה שישב עליה הוא הכניס אותה לצל וכלי שמלאכתו לאיסור אסור לטלטל מחמה לצל זה ברור הוא חשש שרועים יאמרו אנחנו ראינו את רב מורה למשרתו לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל ולכן הוא הדגיש ואמר זה נועד לצורך ישיבתו של רב קאנה שידעו שהוא טלטל את זה לצורך גופו ולא לצורך אחר ולא מחמה לצל מספרת הגמרא רב מרי רחל אבהי בי סדית בשמשה היה לו מצעים בדים שעמדו בשמש והם עלולים להתקלקל הוא רצה להכניס אותם הביתה אתה לקמי דרבה אמר לי מה הוא לטלטל האם מותר לי להכניס אותם הביתה רבה כפי שאנחנו יודעים מתיר לטלטל כלי שמלאכתו להתר גם מחמה לצל ולכן אמר לי שרי מותר לך רב מרי התחיל לפקפק ואמר לו אדלי אחריה יש לי אחרים אני לא צריך אותם אני לא אשתמש בהם בשבת האם גם כך מותר אנה לו רב אחזו לאורכן עדיין ראוי אם יהיה לך אורחים להשתמש בהם בשבת ולכן גם אם יש לך אחרים מותר אנה לו רב מרי איטלי נמי לאורחים יש לי ברוך השם שפע מצעים בבית אני לא צריך את אלה שעומדים בחוץ האם עדיין מותר לי ראה רבה שהוא כל כך מפקפק אמר לי גלי הדת דקר ב סביר לך אני סובר שמותר תמיד מותר לך אפילו לומר שלצורך אורחים גם אם יש לך מספיק לצורך אורחים אבל אבל אתה אתה מגלה את ההתרה שאתה סובר כרבה ולכן לכול לשרי אני מורה שמותר כשיטת לדידה חסר כי אתה בעצם מגלה ומדגיש שאה סובר כדברי רבא ולכן לך יהיה אסור לטלטל ברגע שהודעת כבל עם ודה שיש לך אחרים וגם לצורך אורחין ואין שום לא יעלה שום ספרה לדעת שתצטרך אותם בשבת ולכן לך אסור לטלטלם אמר רבי אבא אמר חיה בר אשי אמר רב מכבדות של מילתה מ בעצם מטטא שעשוי מבד נוהגים להשתמש בו בשביל לטטה את השולחן ולא את הרצפה מותר לטלטלם בשבת זה כלי שמלאכתו להתר לניקוי השולחן אבל של תמרה לא כי האלו של תמרה המטעים שהיו עשויים מטמרה נועדו לכבד בהם לתטא את הרצפה וזה אסור בשבת כי הרצפה שלהם לא היייתה מרוצפת היה אסור לכבד את הרצפה משום השבוי גומות אתה בעצם מיישר את הקרקע ולכן הם נחשבים לכלי שמלאכתו לאיסור ולכן מכבדות של מילתא מותר לטלטלם בשבת כדין כלי שמלאכתו להתר אבל של תמרה לא כדין כלי שמלאכתו לאיסור רבי אלעזר חולק ואומר אף של תמרה מותר לטלטל את אותם מכבדות של תמרה שואלת הגמרא במה עסקינן על איזה טלטול מדובר שרב ורבי אלעזר נחלקים א לם האם תאמר לי שמדובר לצורך גופו ולצורך מקומו האם יתכן בעלים הרב של תמרה לא והרב כרב סניר אלי ורב סובר רב סובר כמו רבה כפי שראיינו ורבה סובר שמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו אלא תאמר לי שמדובר מחמה לצל כך רב רב עוסר לא ייתכן ב לאם רבי אלעזר אף של תמרה שמותר אין אף אחד שמתיר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל לא ייתכן אלא אומרת הגמרא לעולם מחמה לצל ועל כך אומר רבא שעשו א שאלת מה עם רבי אלעזר באמת תשנה את דבריו אמה וכן אמר רבי אלעזר הוא באמת לא חולק על רב הוא מסכים לדבריו וגם כן סובר שאסור לטלטל את אותם מכבדות של תמרה מחמה לצל בשבת אומרת המשנה הקדושה ועכשיו המשנה פותחת מה הדין בכלים שנשברו שברי כלים האם מותר לטלטלם או לא פותחת משנה כל הכלים הניטלים בשבת שבריה ניטלים עמהם מותר לטלטל את שבריה אבל ובלבד שיהיו עושים מהין מלאכה שיהיו ראויים לעשות איזו שהי מלאכה מביאה הגמרא המשנה דוגמה שברי הרבה הרבה זה קערה גדולה של אשים בבצק לכסות בהן את פי החבית לדוגמה זאת אומרת המשנה מדגישה נקמה בכל אופן לא צריך שזה יהיה ראוי מאין אותה מלאכה שהם עשו קודם העיקר שיהיה ראוי לאיזו שהי מלאכה שברי זכוכית לכסות בהם את פי הפח איזה שהו קד רבי יהודה חולק ואומר בלבד שיהיו עושים מעין מלאכתן דווקא מעין המלאכה הקודמת לדוגמה שברי ערבה זה בעצם ערבה יש בבית קיבול גם כאן צריך שיהיה אפשרות לצעוק לתוכם מקפל לשים בתוכם איזה תבשיל וזה לא יישפך רק אז זה נחשב ככלי ושל זכוכית שבעצם שמים בזה דברים נוזליים צריך שיהיה ראוי לצחוק לתוכן שמן גם כן דבר נוזלי ורק אז אני מחשיב אותם ונדלים בשבת אומרת הגמרא הקדושה והגמרא מסבירה את המחלוקת במשנתנו אמר רבי יהודה אמר שמואל כל המחלוקת דווקא שנשברו מערב שבת הם נשברו כבר מערב שבת דמר סב רבי יהודה אומר מאין מלאכתן אין מאין מלאכה אחרת לא זאת אומרת רק אםם עושים מאין מלאכתן מותר לטלטל ומר סברת נקמה אומר אפילו מאין מלאכה אחרת גם מותרים אבל נשמעו בשבת דברי הכל מותרים כבר דיברנו על זה לפני כמה ימים ברגע שבין השמשות של שבת זה היה ראוי אני מחשיב אותם תמיד כראויים זה שהם נשמעו במהלך השבת כולם סוברים שעדיין זאת אומרת גם רבי יהודה יודע שכל עוד והם ראוים לאיזו שהי מלאכה עדיין הם מותרים בטלטול דברי הכל מותרים או איל מוכנים על גבי אביאן מותר לטלטל אותם כך אומר רב יהודה בשם שמואל שואלת הגמרא מותיב רב זוטרי כתוב בבריתה כך מסיקים בקהלים ביום טוב מותר להסיק בקהלים לקחת כלי עץ להכניס אותו לתנור למה כי מותר לטלטל אותו ביום טוב אבל ואין מסיקים בשברי כלים כי הם מוקצים שואלת הגמרא בעצם מבררת הגמרא נשברו אימת מתי מדובר בברייתא שאסור להסיק בשברי כלים מתי הם נשברו אימד נשברו מערב יום טוב עצים באל מנינו אין שום סיבה שייה אסור לטלטל אותם בשביל קה כמו שמותר לטלטל סתם מצים ביום טוב ברור שאותם יהיה מותר הם נשברו כבר בערב יום טוב אלא חייב להיות אל עליו יום טוב וקטן מסיקים בכלים ואן מסיקים בשברי כלים למה כי כיוון שהם נשברו בעצם נוצר כאן דבר חדש עד עכשיו היה כלי מעכשיו יש כאן שבר כלי זה רק ראוי לעסקה יש פה עניין של נולד ולכן אסור לטלטל בשבת לא ייתכן שעל כך לא ייתכן ששמואל מגיע ואומר שהמחלוקת במשנתנו זה דווקא מערב שבת אבל בשבת ור מותר אלא אומרת הגמרא הת מר תמר באמת הייה כאן איזה שיבוש וכך צריך לומר אמר אב יהודה אמר שמואל כל המחלוקת שנשברו בשבת דמה סברת נקמה סובר מוכן נו זה לא נחשב למוקצה אומר סב רבי יהודה אומר תשמע ברגע שזה לא ראוי למאן אותה מלאכה זה כבר נולד זה משהו חדש גם אם זה ראוי למלאכה אחרת עדיין זה נחשב יצירה חדשה ואסור זה מוקצה נולדו אבל מערב שבת דברי הכל מותרים אועיל והוכנו למלאכה מבעוד יום ברגע שזה נשמר כבר בערב שבת והכנת את זה למלאכה אחרת אפילו שזה לא מעין מלאכה הראשונה גם רבי יהודה יאמר בסדר יש כאן כלי חדש הוא כבר נוצר מערב שבת ובאור שייה מותר לטלטלו בשבת תני חדה אומרת הגמרא שים לב מה קורה לגבי יום טוב יש לנו שלוש שיטות תני אחד ה מסיקים ביום טוב מותר להסיק בכלים ואין מסיקים בשברי כלים זה הבריתה שרב זוטרה הביא לנו למעלה ראינו אותה כבר ותניה ידח בריתה נוספת כשם שמסיים בכלים כך מסיקים בשברי כלים מותר בין בכלים ובין בשברי כלים ותניה ידח בריתה שלישיית אין מסיקין לא בכלים ולא בשברי כלים בעצם יש לנו כאן את כל מכלול האפשרויות כן תמיד כן תמיד לא ותלוי כלים ושברי כלים אומרת הגמרא פשוט מאוד הל רבי יהודה רבי יהודה הוא תמיד מחמיר והוא סובר שיש את העניין של נולד ולכן הוא יתיר להשיק רק בכלים ולא בשברי כלים א רבי שמעון מה שכתוב שגם שברי כלים זה שיטת רבי שמעון שהוא לא סובר את הדין של נולד ואה הבריתה הזו שאוסרת בין בכלים וובין בשברי כלים זה שיטת רב נחמיה שגם אותה כבר ראינו רב נחמיה אומר אין כלי ניטל אלא לצורך תשמיש שו המיוחד לו ולכן שברי כלים יש לו בעיה של מוקצה כלים עצמם יש לו בעיה שזה לא התשמיש המיוחד להם להיכנס לעסקה יש להם תשמיש אחר ורק לצורך אותו תשמיש הם נטלים ולא לצורך עסקה אמר רב נחמן די נוסף אנ לבנה דשת ו מבנייה אם נשאר לך לבנים שיפצת את הבית ברוך הוא ברוך שמו נטרו לך לבנים האם מותר לטלטל אותם בשבת שרי לטלטל למה דחזי למזג עליו זה ראוי להיות כיסא לשבת עליהם ולכן מותר אבל שרגי ברגע שהוא סידר אותם ואתה רוא כבר שהוא מסדר אותם לצורך העברה לצורך אחסון לא לצורך ישיבה וד קצינו אתה רואה שוא הולך להשתמש בהם לבנייה כאן במקום אחר לא משנה הוא הקצא אותם מדעתו ואסור לטלטלם ממשיכה הגמרא בעניין שברי כלים אמר אב נחמן אמר שמואל חרס קטנה אם יש לך חתיכה קטנה של חרס מותר לטלטל בחצר למה כי הא ראוייה לכסות בהם כלי חרס כלים אחרים ובחצר מצויים כלים לכן מותר לטלטל את אותה חתיכה את אותו שבר של חרס אבל בכרמלית לא כרמלית אנחנו כבר יודעים זה כזו רשות שהיא לא רשות הרבים לא רשות היחיד כמו ים כמו בקעה וכדומה חכמים גזרו עליה כל מיני חומרות ולכן הוא אומר בכרמלית לא מצוי כלים מטבע הדברים אין שם כלים ולכן גם אותו כלי חרץ אותו שבר לא ראוי לשום דבר לכן אל תטלטל אותו כך אומר רב נחמן בשם שמואל אבל ברב נחמן דידם רב נחמן עצמו סובר אפילו בכרמלית גם מותר לטלטל אותה למה כי בכרמלית בסופו של דבר יושבים אנשים וגם אם לא צריך את זה בשביל כלים שבאמת אין שם עדיין היא ראוייה לכסות ברוק וכדומה ולכן רב נחמן מתיר אבל ברשות הרבים לא ברשות הרבים אף אחד לא יושב לאף אחד לא דחוף לחסות שם שום דבר ולכן יהיה אסור לטלטל את אותו שבר חרס ואילו רבה אמר אפילו ברשות הרבים גם מותר לטלטל אותה למה רבה אומר ברגע שיש אזה תורת כלי והיה רעיה שבחצר ואולי אפילו בכרמלית אתה מתיר לטלטלה גם ברשות הרבים נכון שכרגע אין פה כאילים שהיא מיועדת לכסות אותם אבל לא נאבד ממנה תורת כלי ומותר לטלטלה ואז דרב מרב הולך לשיטתו כפי שראינו בסיפור שר עמו רז בריסטק דמוזה בעיר ברשות הרבים של מחוזה התס מסנה הנעל שלו התלכלכה בתית ע השמי הגיע השמה שלו שקל חספ לקח שבר של חס וחפר התחיל לנקות עם זה את הנעל רבו רבנן קלה תלמידי חכמים התחילו להרים את כולם אמרו לו את מטלטל בשבת יתכן איך אפשר וכולי אמר אמר רב ס ג מגג לא מספיק שהם לא וד והם חיים בטעות הם גם מלמדים את הטעויות האלה לאחרים אילו בחצר הבי מלו חז לחסוי במנה אך אינם מחז לדידי כפי שבחצר אתם מבינים שמותר לטלטל את אותו כלי חרס שבור את אותה חתיכה קטנה של חרס כיוון שהיא ראוייה לכסות בכלים גם כאן כרגע היא כלי בשבילי בשביל לקנח את נעלי וכאן אנו רואים את שיטתו שברגע שזה נחשב לכלי מותר לטלטלה ואפילו ברשות הרבים אמר רב יהודה אמר שמואל דין נוסף דין דומה מגופת חבית שנקטה אם יש לך מגופה זה סה של חוית שהיו עושים אותו מותאם לאותה חווית שעליה הוא עמד והחבית התפוצצה נשברה זאת אומרת המגובה הזו כרגע לא מתאימה לחוויות אחרות אבל בכל אופן ניתן לכסות בה כלים אחרים ולכן מגופת חבית שנקטה מותר לטלטל בשבת תנינ מי אחי מגופה שנקטה שהחביא התפוצצה לא קיימת כרגע אין לה שימוש לאותו חבית וגם לא לחביות אחרות אבל יש לה שימושים אחרים היא ושבריה גם שברי החבית שראויים לשימוש אחר מותר לטלטלה בשבת ולא אבל אסור ספות ממנה שבר לא יקח איזה שבר מהחבית ויחליף אותו בשביל לכסות בה את הכלי ולסמוך בקרי המיתה מהסיבה הפשוטה שאתה כרגע מתקן כלי אתה מכה בפטיש אתה מייחד לעצמך מכסה אתה מתקן בשבת מכסה או איזשהו תומך לקרי המיטה וכדומה ואסור ואם זרקה באשפה אם הוא ייקח את הגופה הזו ויזרוק אותה באשפה אסור הוא ביטל אותה מתורת כלי ויהיה אסור לטלטל אותה בשבת שואלת הגמרא למה אם אתה מבין ש בגופת החבית הזאת נחשבת לכלי אפשר עשות בדברים אחרים אז מה קרה אם זרקתי אותה לאשפה משווה הגמרא מתקיף לרב פפה אלא מעט הזיי קלי לגליי אח אנמי דעשו אם אני אזרוק את החליפה את בגד השבת המכובד שלי לאשפה גם תאמר לי שזהו בטל ממנו תורת כלי ואסור לטלטלו מה פתאום אלא אמר רב פפה פשוט מאוד אם זרקה מבעוד יום לאשפה אז אסורה אם כבר מבעוד יום הוא זרק את ה מגופה לאשפה הוא גילה בדעתו מארב שבת שהוא לא חפץ בה הוא מקצה אותה מדעתו ואז באמת יעשור להשתמש בה בשבת עצמה אין כל הבדל כמו שאם אני זורק את גלימת השבת שלי עדיין לא הקצתי אותה מדעתי והיא נחשבת כלי כך גם מגופת החבית ושבריה שמיועדים לדברים נוספים בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: