העמוד היומי מסכת שבת דף קכג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכג עמוד א

[מוזיקה] דף קכג עמוד א אדם ששוגר אדם שחוטא מ מותר עליו לעשות תשובה אבל אדם צריך להכיר את עצמו וברגע שיש לו איזה מידה רעה איזה תכונה לא כל כך טובה אסור לקרוא למידה רעה ולייחד את כל הכוחות להילחם נגדה כמו שאמרו חכמי המוסר במידה רעה לא נלחמים מהסיבה הפשוטה אם תשבור אותה כמו כל דבר בעולם שאתה שובר יש לך שניים אם תשבור מידה רעה יהיה לך שניים ותאלץ להתמודד עם ההשלכות מידה רעה מנתבים אתה עצלן תשכנע את היצר הרע כשהוא מגיע לבקש ממך כל מיני דברים תגיד לו אני עצלן אתה חמדן תחמוד בתורה וכן הלאה כל דבר כל מידה שהיא תנתב למקום טוב את הרעיון הזה אנחנו רואים גם בעמוד שלנו כשיש לי כלי שנועד לאיסור לדוגמה קורנס של נפחן כמו שראיינו אתמול אני לוקח את הקורנס ומשתמש בו כל יום למלאכה שאסורה בשבת אבל מגיעה שבת אני לוקח את אותו אפקט דפיקה שיש ב קורנס הזה ומשתמש בו להתר זאת אומרת אני עושה את אותו שימוש אבל מעלה אותו לצד הטוב משתמש בו כדי לפצוע בו אגוזין עונג שבת יושב לי באיזה שולם זוכר וכדומה ואוכל אגוזים וזה נראה לפי חלק מהשיטות בכל אופן מותר זה הרעיון של ניתוב קח את הכוחות שכבר יש לך ולפעמים אתה חושב שאולי הם מיותרים ותרתי הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קכג עמוד א' שורה מלמעלה התו הבי לרבה ראינו אתמול מחלוקת בין שני המוראים הללו הביה אמר מותר לטלטל דווקא כלי שמלאכתו להתר לצורך גופו זאת אומרת קורנס של אגוזים לפצוע בו אגוזן זה מה שמותר אבל כלי שמלאכתו לאיסור אסור רבא אמר מה פתאום גם הניתוב הזה שדיברנו עליו לקחת את אותו כלי שמלאכתו לאיסור שזה קורנס של נפחן לדוגמה מותר לקחתו כדי להשתמש בו לצורך גופו לפצוע בו אגוזין הייתי והבי לרבם מקשה הביי על רבא מברייתא כתוב כך מדוחה מדוחה היא כלי שמלאכתו לאיסור משתמשים בה לכתישת שום אם יש בה שום בתוכה מטלטלים אותה למה אומר רשי יש שמשום בתוכו זה כבר מתבטל ומותר לטלטל אבל ואם לאו אין מטלטלין אותה אפילו לא לצורך יותר מדגיש רשי אם אני רוצה לשבת עליה וכדומה אנו רואים כאן במפורש שכלי שמלאכתו לאיסור לא מטלטלים אותו לצורך גופו אמר ליעונה לו רבה פשוט מאוד אמני רב נחמיה ה דאמר אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו רב נחמיה זה דעה מיוחדת וכבר ראינו אותה בעבר ועוד נראה אותה בהמשך איין קלי ניטל אני לא משתמש במוצר הזה שנקרא ניתוב ברעיון הזה אני אומר פשוט מאוד שזה מיועד אני מסתכל אם מותר לעשות את זה בשבת או לא ולפי זה אני מטלטל או לא ולכן אני אומר לך פשוט מאוד המדוכה הזו מיועדת לשימוש איסור ולכן אסור אבל לפי חכמים שחולקים עליו יהיה מותר גם לקחת כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו אטו מבי הבה שאלה נוספת כתוב כך לגבי יום טוב בית שמי אומרים אן נוטלין את האלי לקצב עליו בשר אלי זה עשוי מעץ ומיועד לכתישת חיתים אפשר להשתמש בו גם לחתוך עליו בשר בת שמה הי אומרים אסור ובתי ל מתיירים בתיל מתירים רק בגלל שמחת יום טוב שיהיה לך בשר שיהיה לך על מה לחתוך את הבשר מתירים אבל שימו לב ושבין שאם קצב עליו בשר שאסור לטלטלו לכל תשמיש אחר אחרי שקצבת בשר וכבר שמחת יום טוב יש לך אפילו לתשמיש אחר של היתר אסור לטלטלו שוב אתה רואה במפורש שכלי שמלאכתו לאיסור לצורך כתישת חייטים אסור לטלטלו אפילו למלאכת היתר אומרת הגמרא סוו לשנוי אלקר בני חמיה בהתחלה רבא אמר מה הבעיה אותו דבר שעניתי למעלה לגבי מדוחה של שום אני אענה פה בר כשיטת רב נחמיה אבל כיוון ושמה לאד המחי בר שלמיה משמי דרב פתאום הוא שמע על רעיון חדש שמה הכל מודים בסיקה זירה ומזור בכל מיני דברים שהם כבדים יש אומרים שזה כלי הריגה יש אומרים שזה כלים שמיועדים לחייטים אבל כיוון דקפיד הרעיון הוא שהבן אדם הבעל הבית מקפיץ שלא יתקלקלו ולא משתמש בהם לשום דבר אחר חוץ משימוש היהודי שלהם לכן מייחד להו מקום ולא השתמש בהם אנ נאמי מייחד לאו מקום גם מדוחה ואלי אומר כך יענה אבא ויאמר פשוט מאוד הבעל הבית שומר עליהם לא משתמשים בהם לא לישיבה ולא לשום דבר אחר ולכן אני אומר לך למעט באלי ש בית הילל מתיירים לקצב עליו בשר כל הדברים הללו שמייחדים אותם צורכם ולא משתמשים בהם לדברים אחרים אסור להזיזם בשבת וזה גם רבה מודה כמו שראינו הכל מודים איתמר רבחי ברבא אמר רבי יוחנן קורנס של זהבים שנינו זאת אומרת אפילו קורנס של זהבי מותר לטלטל בשביל לפצע בו אגוזים רב שמן ברבא אמר קורנס של בסמים שנינו מה שהם משתמשים לשחוק בסמים ותבלינים גם זה מותר לקחת לצורך לפצח אגוזים מסבירה הגמרא מה הם חולקים הרי שניהם באו להתיר בעצם אומרת הגמרא מ דמר ד בסמים מה שהתירה המשנה זה בסמים כל שכן זהבים כי בזהב הפגימה קלה יותר גם אם יקרה וזה יפגע מפיצוחים מכה אחת על הסדן והוא חלה כבתחילה והכל בסדר אבל מנדה אמר ש זהבים דווקא קורנס של זהבים מותר אבל ד בסמים קפי דליו כיוון שבשמים מיועד לאנשים עניני טעם עניני דעת עניני ריח כאלו ח שיש להם חוש ריח מפותח והם ישימו לב למה ישתמשו בזה ולכן הוא מאוד מאוד חס על הגרזן שלו ולא ישתמש בו לדברים כאלו ולכן זה הופך להיות כמו שאמרנו קודם לגבי הכלים הכבדים הכלים האלו שאנשים לא משנים אותם לשום תשמיש לכן יומר מן דמר קונה של זבין דווקא של זבין ש בתיקון קליל כבר יכול לחזור לקדמותו את זה מותר לשנות ולנתב לצורך פיצוח אגוזים בשבת אבל הקורנס של בסמן שאותו אניני הדעת כבר ישימו לב שישתמשו בו לדבר אחר יהיה אסור לנתב אותו שימוש אחר בשבת ראינו במשנה לוקחים את הכוש ואת הקרקר בשביל לדחוף בו בפירות רקים ולהכניס לפה תנו רבנן פגש אתמנה בתבן אדם טמן את התאנה הזו בתבן כדי שתבשל ככה היה דרכם וחר הרש אתמנה בגחלים עוד לפני שבת בשביל לאפות אותה בגחלים בקיצור עכשיו בשבת הפגה מכוסה בתבן וחרה מכוסה בגחלים מה אני עושה אומרת הגמרא אם מגולה מקצתה יש קצת מגולה אני יכול לתפוס ולשלוף אותה עלף שבעצם נופלים הגחלים והטבון שהם מוקצים זה טלטול כלאחר יד אז אם מגולה מקצתה מותר לטלטלה ואם לאו אסור לטלטלה רבי אלעזר בן תדאי אומר תוכון בקוו בקרקר זאת אומרת אתה מכניס כיסם את החוד של הכוו הקרקר ואז והן מנהרות מעליהם ושוב יש לך פתרון קסם גם אם הם מכוסים לחלוטין עם הכוש והקר קר אמר רב נחמן הלכה כי רבי אלעזר בן תדאי שבאמת מותר בכזה צורה לשלוף את החרה ואת אותה פגה שהוא טמן מערב שבת אומרת הגמרא אם כך רב נחמן פוסק בעצם לממ סבה אב נחמן טלטול מן הצד לא שמי טלטול עצם אתה מטלטל פה את התבן אתהה מטלטל את הגחלים רק מן הצד בשינוי ואם כן אתה רואה שזה לא נקרא טלטול ואמר רב נחמן איי פוגל צנון שתלשו והטמנת אותו חזרה בקרקע מלמעלה למטה שרי ממטה למעלה אסיר דמיינו צנון קצת יותר קשה לנו לדמיין אבל דמיינו גזר אם אני תומן גזר באדמה ככה כדרך גידולו הרחב למעלה והצר למטה מותר לי לשלוף אותו כי בעצם בכל רגע נתון לא הזזתי לא שלפתי לא העליתי איתי שום רגב אדמה זה פשוט נשלף בצורה בצורה חלקה אבל אם טמנתי את זה בצורה הפוכה שהחלק הצר למעלה השפיץ שלו למעלה וראשו למטה אז בעצם שאני שולף אותו הרחב שהוא יוצא מרים איתו רגבי אדמה שהיו מעליו ועל כן אומר רב נחמן אסור לעשות כך אנחנו רואים שהוא סובר שטלטל מן הצד שמי טלטול ומדוע כאן הוא מציין שהלכה כרבי אלעזר בן תדאי הרי זה טלטול מן הצד אונה הגמרא עדרבי רב נחמן מהאי באמת הוא חזר בו וצנון בין אם זה מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה מותר לשלפוחית בן תדאי שגם עם הכוש והקרקע מותר לשלוף את אותה חררה ואותה פגה ואיין בעיה טלטול מן הצד לא שמי טלטול ראינו במשנה שמותר לטלטל מחת של יד כדי ליטול בה את הקוץ שלח לירב הברי דרבא לרב יוסף שלח לו שאלה ילמדנו רבנו מחת שניטל חררה או הוקצה מחת שניטל הנקב שלה שבה בעצם תוחבים את החוץ שאיתו תופרים את הבגד לכאורה כבר היא לא נחשבת כמחט או הוקצה אחות שלה ניטל ובעצם השאלה אם לגבי שבת היא נחשבת ככלי או לא אמר לית ניטו פשוט מאוד כתוב במשנה שלנו שלאדם מותר לטלטל את המחת מחת של יד ליטול בה את הקוץ אנו רואים שיש לה שימוש נוסף אומר רבי יוסף וכי מה אכפת לי לקוץ בי נקובה לשינה נקובה ואם כן ברור שגם אחת שינה נקובה עדיין נחשבת ככלי ומותר לטלטלה רבנו חננאל כותב שהוא הדין לטל הוקצה עלו שלגבי קוץ באמת כן צריך את העוקץ אבל בכל אופן אתה רואה שיש לה שימושים נוספים ולכן היא עדיין נחשבת ככלי שואלת הגמרא או לגבי טומה כתוב כך מחת שניטל חררה הוא הוקצה טהורה אנחנו כבר יודעים אנחנו לא ראשונים אנחנו די ותיקים בלימוד ואנחנו יודעים שלגבי טומא רק שזה נחשב כלי יש תומא ברגע שהיא לא נחשבת כלי הטומאה מתנדפת וכאן אנו רואים במפורש מחת שניטל חררה הו הוקצה היא לא יכולה לקבל טומא אם כן אנחנו מבינים שהיא לא נקראת כלי בניגוד לדבריו של רב יוסף אמר הבי פשוט מאוד מה אתה משווה דיני טומ לדיני שבת טומא שבת קרמית לגבי תומא כלי מעשה בענן בפסוק כתוב כלי מעשה והכלי הזה לא נועד למלאכתו כלי מעשה צריך להיות דווקא ראוי מחת לא נועדה הרי להוציא קוצים מחת ברור נועדה בשביל יד ולכן ברגע בשביל תפירה סליחה וברגע שהיא לא ראוייה לתפירה היא לא נחשבת ככלי מעשה אבל עניין שבת מיד דחזי בעינן אני צריך שזה יהיה ראוי לשימוש ולב דווקא לשימושו ונ מיח זה למשקלה בקוץ כמו שראיינו במשנה ולכן ולכן לגבי טומ ברגע שניטל הוקצה או ניטל חררה היא כבר לא נחשבת ככלי כי היא לא ראוייה לאותה מלאכה שבשבילה היא נוצרה אבל לשבת בר שאפשר להשתמש בה כל שימוש שהוא עדיין היא נחשבת ככלי אומרת הגמרא אמר רבא ממש לא רבא לא מקבל את זה רבא אומר ברגע שזה כלי זה תמיד כלי שזה לא כלי זה אף פעם לא הוא לא מקבל את החילוק בין כלי מעשה לכזה שאינו אמר רב אמנד כמותי שפיר כמוטיב השאלה היא שאלה טובה מי ד לעניין טומא לו מנהו לעניין שבת נמי לו מנהו ולעניין טומא אנחנו רואים במפורש שזה לא נחשב ככלי ולכן גם לעניין שבת זה לא אמור להחשב ככלי שואלת הגמרא רגע אתה רב אומר שאין חילוק בין שבת לטומאה מתיב תראה במפורש ברייתא מחת בין נקובה בין שאינה נקובה מותר לטלטלה בשבת ולא אמרו נקובה אלא לעניין טומא בלבד רק לגבי טומא מעניין אותי אם יש נקב או לא בעצם כפי שראינו שזה עניין של כלי מעשה אבל לגבי שבת זה נחשב תמיד ככלי אונה הגמרא פשוט מאוד תג מהבי ליבה דרבה בגול עסקינן זאת אומרת כך באמת אין חילוק בין שבת לטומאה מתי כן יש חילוק שזה עדיין לפני הייצור ולפני הייצור בעצם יש לי כאן מחטים בעצם גלמים של ברזל שעדיין לא נקבתי אותם כאן לגבי שבת אני אומר זה נחשב ככלי כי אני יכול להשאיר אותם כך לצורך נטילת לגבי טומ זה עדיין לא נחשב ככלי כי זה לא הגיע למלאכתו אבל לאחר שאני אייצר את המחת ויקרה לה משהו תנט וקצה או נטל חררה כאן אומר רבה כאן ברור שהיא לא נחשבת ככלי לא לעניין טומ ולא לעניין שבת כי אדם לא משתמש בה הוא זורק אותה טיג מהבה אלי ב דרבה בגול עסקינן במחטים בעצם לפני הייצור שהם עדיין גולם הם עדיין לא ייוצרו שאז ז נדמים לחלי אומש לאומנה הוא מחליט להשאיר אותם כך בלי נקיבת חור אבל איך הד ניטל חררה הוקצה לאחר שבעצם יצרתי אותם עשיתי אותם בצורה טובה ולאחר מכן ניטל חררה עוקצה אז כבר גם לעניין שבת וגם לעניין טומא זה לא נחשב ככלי כאדם זורקה לבין גרוטאות ואף אחד לא משתמש בהם אומרת הגמרא הקדושה בוא נראה מחלוקת שנראית כרגע לגבי דבר אחר לחלוטין ועוד רגע נראה איך זה מתקשר לנידון שלנו עשו וינקה תינוק שנולד איבריו מתפרקים יש מומחים כירופרקטים וכדומה הם מחזירים את העצמות לתקנם האם מותר לעשות את זה בשבת רב נחמן הסיר ורב ששת שרי רב נחמן וסר ואילו רב ששת מתיר אמר רב נחמן מנה מינלה מאיפה אני באמת יודע שאסור דתנן אין וסינ הפיק טיזין בשבת אסור לאדם לגרום לעצמו להקי בשבת אסור לעשות איזה מטעם זה אומר רשי דבר מעניין זה מתקן את הבן אדם ואם כן אתה רואה שאסור לתקן אדם גם כאן אסור ליישר את איבריו של התינוק זה מתקן גברא אתה מתקן את הבן אדם ורב ששט אומר מה פתאום אתהה יודע למה מותר אמלו אורכי לגבי קעה זה לא דרכו של בן אדם זה נחשב כתיקון אח ה אורחי כל תינוק שנולד על פי רוב איבריו מתפרקים בלידתו וזה חלק מהדרך להחזיר אותם לתקנם אין כאן עניין של מתקן גברה זה חלק אינטגרלי בלתי נפרד מהלידה ולכן מותר המב ששת בו ואני אוכיח לך מנ מינלה שמותר מנ מינלה דתנן מחת של יד ליטול ב את הקוץ אתה רואה שאין בעיה לתקן גברה בן אדם סובל מותר לקחת מחת ולשלוף את הקוץ זה גם עניין של תיקון גברה ואתה רואה שמותר ורב נחמן יאמר מזה ברור אין איך להביא ראיה אתם פקיד אח לא פקיד כאן הקוץ בעצם אתה שולף אותו מהגוף אתה מתקן גברה אבל עידי שאתה מסיר ממנו מונע ממנו נזק וכדומה שלפת את הקוץ זה לא משהו מהותי בבן אדם מה שאיין כן לגבי פה שאתה מיישר את איבריו של התינוק ש תפרקו את אתה בעצם בגופו של האדם מתקן ולכן עשור אל תביא לי הוכחה באמת הם נשארו במחלוקת מחר בעזרת השם נמשיך גם בעניין שדיברנו עוד לצורך גופו צורך מקומו וכדומה בהצלחה רבה ולהתראות מחר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: