העמוד היומי מסכת שבת דף קיז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיז עמוד ב

[מוזיקה] דף קיז עמוד ב היום אנחנו בין היתר נלמד גם על חשיבות ההכנה לשבת קודש תשכן ביום שישי תקום בבוקר מוקדם צא לשוק תקנה תבשל תכין תענג את השבת לומדים את זה המאמן שירד לבני ישראל במדבר כך נראה בגמרא אבל ההסבר הבסיסי הפרקטי הפשוט למה באמת צריך להתכונן לשבת מהסיבה שוה ברגע ששבת נכנסת הכל מסתיים מה שהכנת יש לך מה שלא לא אסור להכין כלום בשבת זה ההסבר גם לכך ששבת נמשלה לעולם הבא שבת הם מאין עולם הבא העולם הבא הוא בדיוק כך מה שתכין קודם מה שארוז שתשלח שתבשל שתפנק יהיה לך אחרי שיורד המסך אחרי שמסתיימים החיים ואתה תראה למעלה וואו מה הפסדתי אומרו לך זהו שבט וינפש כאן כבר אי אפשר להשיג כלום תתכונן כאן תארוז כאן ת כאן תשלח כאן תכין לך חבילות למעלה ואז באמת באה השבת באה המנוחה אומרת הגמרא ואנחנו מתחילים בדף קיז עמוד ב במשנה אומרת המשנה דיברנו קודם מתחילת הפרק כשפורצת שריפה יש כל מיני קולות מתיירים לך להציל ראינו אפילו למבוי כזה למבוי אחר אבל אומרת הגמרא יש גם חומרות בשעת דלקה מצילין מאש בשבת מותר להציל רק מזון שלוש סעודות לא יותר הראוי לאדם לאדם כל אדם מבני הבית רש רשי להציל בשביל עצמו שלוש סעודות והראוי לבהמה לבהמה כמובן לא צריך אוכל לשלוש סעודות אין חיוב לבהמה לאכול ג' סעודות בשבת אלא ליום אחד ליום השבת מה שראוי לבהמה יש אומרים בפשטות הרי כתוב שאסור לאדם לאכול לפני שהוא נותן לבהמות לאכול על כן אם אתה מציל לעצמך מזון שלוש סעודות ברור שאתה צריך לייצר לעצמך גם את האופציה לאכול אותם ולכן מותר לך גם להציל הבהמה שלפני כל סעודה תוכל לתת לה את האוכל ואז להתיישב ולאכול המזון הזה שמצילים אנחנו נראה מותר להציל גם אם יש לך אוכל אחר חכמים התירו המשנה התירה להציל מזון שלוש עודות גם במקרה שיש לך מאיפה להסתדר ולאכול אבל זה דווקא שלוש סעודות שראויות שתאכל אותם בשבת כיוון שחייבים לאכול שלוש סעודות בשבת במידה וכבר אכלת סעודה אחת באמת אנחנו מצמצמים ומתירים לך להציל פחות ממשיכה המשנה ואומרת כיצד נפלה דלקה בלילי שבת עוד לפני שהוא אכל צלן מזון שלוש סעודות כמו שאמרנו כי הוא חויב באכילת שלוש סעודות בשחרית אם זה שבת בבוקר לפני שהוא אכל כמובן מצילין מזון שתי סעודות שזה החיוב שעוד נותר לו לאכול במנחה אם זה לפני סעודה שלישית בשבת אחר הצהריים מזון סעודה אחת כל פעם לפי החיוב רבי יוסי הוא חולק ואומר לעולם מצילין מזון שלוש סעודות גם אם נפלה דלקה ממש במנחה אפילו אחרי שאכלת סעודה שלישית עדיין מצילין מזון שלוש סעודות כמו שנראה בגמרא בעיקרון אין כל בעיה להציל אוכל מדובר פה לחצר שעשו בעירוב אין שום בעיה חכמים גזרו בשלוש סעודות הם לא גזרו שואלת הגמרא הגמרא מיד מסבירה מה הטעם שגזרו למה שאני לא אציל הרבה יותר ממזון שלוש סעודות שואלת הגמרא מכד בהתר טרח הרי מותר לי להוציא מדובר בחצר מעורבת עשו ב עירובי חצרות הכל תקני הכל מצויין מה הבעיה שאני אציל הרבה יותר מכך נציל תפי עונה הגמרא אמר רבה מתוך שאדם באול על מבנו השרת ליתי לקבו שאדם נמצא בשעה דליקה הוא לחוץ הוא לא מסודר הוא לא הוא חרן ברגע שתרשה לו מדי הרבה הוא יגיע רחוק הוא יבוא אפילו לכבות בידיו לכן גדרת אותו שמתי לו סייגים סטופ אסור לך להציל אתה תראה את כל הבית שלך עולה באש אסור לך להציל אפילו אוכל מותר לך להציל בזול שלוש סעודות ותו לא זה מה שתזכיר אותו זה מה שיעצור אותו חכמים הגיעו גדרו סיגו אמרו רק זה ולא יותר שואלת הגמרא אמר להבי אה אתה בטוח שהסיבה זה כיוון שאדם באול על ממונו ועל ידי כך יבוא לעבור על איסור ולכבות את השריפה אם כן איך תסביר את ה י הבאה אלא עד תניה נשברה לו חבית בראש גגו אדם נמצא על ראש הגג פתאום החבית מתפוצצת היין מתחיל זוב על הגג ולזרום למטה ללכת לאיבוד מותר לו לרוץ מהר למטה להביא כלי להניח על הרצפה כדי לקלוט את היין שזו מביא כלי ומניח תחתיה ובלבד אבל שלא יביא כלי אחר וקלט או כלי אחר ויצרף הוא לא יכול להשתמש בכלים נוספים אני עוסר עליו ואתם מה גזירה יקה אין פה גזירה אין פה דלקה מה החשש על איזה איסור הוא יעבור אם כן אומר הבי כן שהסיבה שאני גוזר גם כאן וגם בשריפה זה לא שהוא יבוא לידי איסור פשוט אני עוסר עליך לטרוח לצורך חול לכן אני מתיר לך להציל רק מזון שלוש סעודות או רק כמות מדודה שאיתה תשתמש בשבת גם אם לא תשתמש אבל זה הרעיון שעומד מאחורה כך מנסה לומר הביה דוחה הגמרא ואומרת מה פתאום הסיבה היא פשוט מאוד כפי שאמרנו בשריפה אדם באול על ממונו ויבוא לכבות גם כאן אחנה מגזרה שמה יביא כלי דרך רשות הרבים הוא יראה את היין היקר נשפך מול העיניים הוא לא ישרוד הוא ילך לחפש כלים יביא אפילו דרך רשות הרבים וזה אסור באיסור גורף לכן אני אומר לו בבקשה תירגע אתה בן כול לא יכול לעשות הכל בקושי אתה יכול להציל כלי אחד מרגיע את הבן אדם וכך הוא התייחס באמת בצורה הראויה לא ישתגע לא ילך ויעבור ייסורים מביאה הגמרא את הברייתא גופה נשברה לו חבית בראש גגו כפי שאמרנו מביא כלי כלי ומניח תחתיה ובלבד אבל שלא יביא כלי אחר וקלט כלי אחר ויצרף אבל מתי כן מותר נזדמן לו אורחים אם יש לו מספיק אנשים שיכלו ואשתו בעצם אשתו את היין הזה בשבת הזו יש לו אורחים הוא צריך להשקות אותם מותר לו מביא כלי אחר וקולט וכלי אחר הוא מצרף אבל ולא יקלוט ואחר כך יזמין זאת אומרת הוא לא יכול להחליט יאללה בוא נקלוט אחרי זה כבר נחפש אורחים זה אסור לו אבל מה כן הוא יכול להזמין ואחר כך יקלוט הוא יכול להזמין אנשים ללכת פתאום להיות האיש הלר ג' הזה שמחפש אורכים הוא יודע את האמת אחרת היין הולך לאיבוד יזמין אורחים ואז יביא עוד כילים ויקלו ויצרף זה מותר לו לעשות אבל ואין מה רמין בכך אומר רשי אל תזמין אנשים שברגע זה סיימו את הסעודה ככה אחרי כל המאכלים לא יכולים להכניס גרגר לא יכולים להכניס שתייה ואז תקרא ותזמין אותם העיקר שזה יקרא שיש לך אורחים והה מותר לך להציל את היין אסור לעשות זאת משום רבי יוסי ברבי יהודה אמרו מרימן מותר אפילו להרים ברגע שיש לי אורחים בבית וייתכן שהם ישתו את זה גם אם אני יודע שבאמת אין להם בבטן מקום להכניס אפילו סיקה מותר לי להרים ולומר תשמע אני קולט ומצרף רק בשביל האורחים לימה בפלוגה דרבי אליעזר רבי יהושע קמיפלגי אומרת הגמרא יש מחלוקת תנאים גם כן לגבי ההרמה אולי כאן המוראים שנחלק האם מותר להרים או לא נחלקים באותם סברות של התנאים שנחלקו במקום אחר לגבי ההרמה ד תניה כתוב לגבי יום טוב אותו ואת בנו שנפלו לבור מה קורה עם בהמה וולדה נפלו לבור אחד בעצם ביום טוב מותר לשחוט הכל נפלא הכל יפה מה קורה אם בהמה נפלה לבור מותר לי אפילו לחלץ אותה להזמין חילוץ לטרוח כיוון שאני יכול לשחוט אותה אחרי שהיא יוצאת אני לא חייב לשחוט אותה עצם זה שיש לי את היכול כבר מתיר לי לחלץ אותה מהבור מה קורה עם בהמה וולדה נפלו לבור מהתורה אסור לשחות ביום אחד אותו ואת בנו איסור גמור ואם כן כאן אותו ואת בנו נפלו לבור אני לא באמת יכול לשחוט את שניהם האם מותר לי להוציא אחד מהם את שניהם מה הדין אומרת הגמרא רבי אליעזר אומר מעלה את הראשון על מנת לשחטו והוא ישחט אותו ואילו השני עושה לו פרנסה במקומו הוא זורק לו אוכל ובתוכו שלא יקבע ברעב אבל אסור לו להוציא אותו מהסיבה הפשוטה שאסור לו לשחוט את שניהם יחד אבל לכן רק עושה לו פרנסה בשביל שלא ימות רבי יהושע אומר מעלין את הראשון על מנת לשחטו ואינו שחטו הוא אומר תשמע בעצם הוא קצת רזה קצת כחוש אני לא רוצה לשחוט אותו הוא מערים הוא מעלה את השני ואז הוא יחליט רצה זה שוחט רצה זה שוחט הוא יחליט את מי מביניהם הוא ישחו זה בעצם ההרמה כבר שהוא מעלה את הראשון הוא יודע שהוא ירצה לבדוק גם את השני בכל אופן אומר רבי יהושע שמותר אם כן כאן שאנו רואים שתנה קמה וסר להרים כנראה הוא סובר כשיטת רבי אליעזר ואילו סליחה ולנו רבי יוסי בר יהודה שאומר מרימן כנראה שהוא סובר בשיטת רבי יהושע שבאותו ואת בנו אומר שמערימים אומרת הגמרא ממש לא לא חייב להיות הסברות לא תואמות ממי דילמה זאת אומרת הגמרא מבטלת ואומרת לא חייב להיות דילמה אולי עד כאן לא קמה רבי אליעזר אתם לגבי הבהמות אותו ואת בנו ואפשר בפרנסה אני יכול לזרוק לו אוכל לתוך הבור ושמה הוא יהיה מבסוט עד מוצאי יום טוב ואז אני אחלץ אותו אבל אח ד לא אפשר כאן החבית הולכת היין הולך ל אין אפס אין שום התכנות אחרת אולי כאן הוא יתיר אחד לא אפשר לא הוא כן יתיר להערים ויאמר בסדר גמור תזמין אורחים כן אכלו לא אכלו העיקר שיש לך אורכים וזה בסדר גמור ועד כאן לא כמר וכן להפך עד כאן לא כמר רבי יהושע אתם משום דיק צר בעלי חיים כיוון שיש צר בעלי חיים שהא תשאר בבור הוא אומר מותר לך להרים ולהעלות אבל לחת דלקת צר בעלי חיים לא סך הכל מה יש כאן עיבוד של יין אולי אני אומר לך תאבד ואל תארים ולכן מחלוקת האמוראים ממש לא בהכרח עולה קנה אחד עם מחלוקת התנאים תנו רבנן אדם יש לו שרייפה בבית הוא הציל מזון שלוש סעודות הוא הציל פת נקיה אין מציל פת הדרה הוא לא יציל פת קיבר היא פחות חשובה אל תגיד שאתה הולך אתה לא משמח את עצמך אתה לא הולך לאכול את זה זה נקרא הרמה פסולה ברור שזה לא הולך לקרוא אבל אם הצלת פת הדרה פת קיבר מציל פת נקיה מותר לך להיכנס שוב ולהוציא פת נקיה ממשיכה הגמרא ואומרת מה קורה עם יום כיפור חל ביום שישי כפי שדיברנו לאחרונה בזמנינו זה לא קורה אבל בזמנם שקידשו על פי הירח זה יכול מאוד לקרוא מצילין מיום הכיפורים לשבת מותר אבל לא משבת ליום הכיפורים זאת אומרת אם שבת צמודה ליום הכיפורים אל תגיד אני מציל כדי שיהיה לי לצורך מוצאי יום כיפור זה אסור עליו שביום כיפור רגיל שיש דליקה מותר להציל לצורך אחול לצורך מוצאי יום כיפור בשבת אסור כיוון שבעצם כפי שראיינו קדושת שבת חמורה יותר מקדושת יום כיפורים ואיין צריך לומר משבת ליום טוב שברור שקדושת פרוטה וגם אסור משבת לשבת הבאה כל מה שהצלתי זה בשביל כאן כל מה שטרת להציל זה בשביל כאן ועכשיו תנו רבנן יש מקרה נוסף של הצלה משריפה לא השריפה שאנחנו מכירים שאנחנו מדברים עליה עד עכשיו אלא מה קורה בן אדם רחפן הכניס לחם לתנור בערב שבת ופשוט שכח את זה בתנור בשבת תנו רבנן שכח פת בתנור וקידש עליו היום האם מותר לו להוציא את זה מהתנור או לא כאן בעצם רדיית הפת כפי שכבר נראה היא לא מלאכה שנאסרה מהתורה סך הכל חוכמה שחכמים עשו אותה אז אדם ששכח פת בתנור וקידש עליו היום אומרת הגמרא מצילים מזון שלוש סעודות מותר לו ציל זה בעצם כמו שהוא מציל משריפה מותר לו לשלוף לרדות מהתנור מזון של שלוש סעודות ואומר לאחרים בואו והצילו לכם הוא יקרא כל אחד שיכנס לביתו יקרא לכל הבית כנסת לכל החברים לכל השכנים כל אחד יכול להציל מזון שלוש סעודות וכשהוא רודה לא ירדה במרד שזה הכלי הרגיל שבו משתמשים כדי לרדות את הפת אלא בסכין יעשה את זה בשינוי שואלת הגמרא למה צריך להגיע לשינוי הרי כפי שאמרנו רדיה לא נחשבת למלאכה היני ואת נדוי רבי ישמעאל לא תעשה כל מלאכה דווקא מלאכה אסורה בשבת יצא תקיעת שופע ור רדיית הפת שהיא חוכמה ואינה מלאכה ואם כן אמנם חכמים עשו אותה אבל היא מותרת היא לא נקראת מלאכה אונה הגמרא בכל אופן כמה ד אפשר לשנוי בשנינות אתה צודק זה לא נקרא מלאכה אבל בכל אופן אני משתדל ומקפיד כמה שפחות להתעסק בעניינים הללו בשבת וגם אם אני חיה ואין לי בריירה אני אשתדל לעשות את זה כמה שיותר בצורה משונה שיהיה אבחנה שאני בעצם לא עושה את זה לא רוצה בלת ברירה אני עושה את זה תעשה את זה בשינוי אמר הרב חזנה לעולם ישכים אדם להוצאת שבת קום בבוקר על הבוקר יש אומרים אפילו מוזכר בהלכה אם לא יהיה לך אחרי זה לקנות אפילו לפני תפילת שחרית זה לא נקרא שאסור לאדם לעשות חפצו לפני התפילה כי זה נחשב לחפצי שמיים שנאמר והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו לאלתר מיד תכין תקום בבוקר תשקן ותכין צורכי שבת ואמר רבי אבא עוד דבר שאנחנו לומדים מהמן שירד לבני ישראל במדבר בשבת חייב אדם לבצוע על שתי כיכרות דכתיב ליהודים היה מן במדבר הם קיבלו ביום שישי לחם משנה ואז בעצם זכר לנס הזה שהם קיבלו ביום שישי אוכל גם בשביל שבת עד לעצם היום הזה בכל בית יהודי אנחנו מרימים את שתי החלות בשבת ומוצאים ל לחם משנה אמר הבשי חזין לרב קנה נקת טרטה ובצ חדה אמר לכתו כתיב האחיזה עצמה היייתה באמת של שתיים לכיתה אבל בסופו של דבר הפציעה חיתוך האוכל חיתוך הלחם ואכילתו מספיק אחד לא צריך לבצוע את שתיהם מספרת הגמרא רב זרע וב צעקו לשרות הוא היה בוצע לעצמו פרוסה מכובדת שתהייה לו לכל הסעודה שהוא לא יצטרך עוד פעם לחתוך לעצמו זה עניין של בוב המצווה עניין ככה של שפע של הרחבה של עונג בסעודת שבת שואלת הגמרא הקשה עליו אמר לי רבינא לרב השי ואמך זק רבנות רעבתן מניח לידו חתיכת לחמניה ככה מכובדת ביותר שיהיה לו לכל הסעודה זה נראה כאדם רעבתן אמר לי פשוט מאוד תסתכל על העניין סתכל על האירוע מסביב תגדיל ראש כיוון דכל יום עלו אבד ודנה הו דכד למך זה רעבתנות הוא לא עושה ככה כל יום באופן חד פעמי תקלוט את הסיטואציה ברור שזה נעשה לכבוד עונג שבת רב עמי ורב אסי מקלה לאור יפת עירוב שרו ילוה הם היו בוצעים עליו לחם של עירוב כפי שאמרנו חצר שגרו ב מספר אנשים בבתים נפרדים היו אוספים לחם מכל אחד שמים את זה בסל בבית אחד מהם ועל ידי כך מותר לכל שואי החצר לטלטל בחצר לכל האלה שגרים בבתים מותר לטלטל בחצר הפת הייתה כנראה עוברת כל שבוע אצל מישהו אחר בבית אחר וכדומה תורנות או משהו כזה כשזה היה מגיע לבית של רב עמי או של רב אסי הם היו בוצעים על אותו לחם אין בעיה לאכול את הלחם הזה בשבת העירוב זה רק סוג של הקר כזה שכולם קבעו את דירתם בבית אחד ולכן הכל נחשב כרשות אחת הם אכלו את זה בשבת וזה בסדר גמור ויותר מכך הם אמרו הויל והתאבד באחד המצווה להתאבד במצווה החינה כבר עשו בפת הזו מצווה אחת נקדש אותה נמשיך את השדרוגים שיש בה נעלה אותה לקדושה נוספת ונבצע עליה נעשה עליה גם מצוות המוציא לחם מן הארץ וגם מצוות לחם משנה כפי שראיינו מחר נמשיך הלאה בענייני עונג שבת בהצלחה רבה ולהתראות מחר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: