העמוד היומי מסכת שבת דף קיז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיז עמוד א

[מוזיקה] שבס דף קיז עמוד א נתחיל בקף טז עמוד ב שורה חמישית מלמטה ראינו את הברייה בעניין י של ניסן שחל בשבת יש קורבן פסח נחלקו רבי שמואל וחומים האם מותר להפשיט את כולו או רק מה שנצר לצורך האמורים הכלל הוא כיוון שאת האימורים מקטירים עכשיו בשבת אבל את הבשר מחכים עד לערב ואז צולים אותו זה לא דוכה שבת אז ממילא אומר רבי שמואל מה העניין להפשיט את האור כולו מספיק עד עד המקום של האימורים יותר מזה לא נתיר לו זה הרי מלוח דוריסה להתיר בשבת אומרים חכמים לא יש סיבה שכן נתיר להפשיט את כולו ולמה כל פעל השם למענהו וראינו מחלוקת או שזה נראה כמול בנבלה אם אתה משאיר את האור מחובר או ש הבשר יכול לבוא ולהריח אבל רבי שמואל סובר אתה רוצה בשביל להרוויח את החלק של אדיוט שיהיה מותר בגלל זה מלוכה ושבס זה לא מצינו וכעת הגמרא תברר מה עונים חומים לרבי ימואל וננסה חמישה ניסיונות עד שנגיע להסבר שנשאר אומר רב חיס אומ מרוקה מה יד רולי חברי לרבי שמואל בנו של רבי יוחן בן ברוקו מה המ ענו לו בני מחלקתו אויקו עמר אם הציל תיק הספר עם הספר לא נפשית את הפסח מאורו המשנה שלנו כתבה שמותר להציל יחד עם הספר תורה שזה כיס והקודש גם את התיק של הספר מה זה קשור תיק של הספר הוא לא כיסוי הקודש אין פה ביזן קוצים למה מתירים גם אותו לטלטל מחוץ לבית אלא משום שגם אם אדיוט מרוויח אגב ההוצאה הזאת כיוון שסוף סוף הפעולה נעשת לצורך גבוה אז ממילא מתירים אז אם התרנו לטלטל את התיק של הספר אז לא נפשט את הפסח מאו אז נתיר גם לטלטל את האור כיוון שיש לי עניין להפשיט את האור כדי כמו שאמרנו שלא יסריח או שלא יראה נבלה אז גם אם הדיות מרוויח מזה זה עדיין לא מונע ממני לאסור עליו משום מלוכה שואלת הגמרא אתה מדבר איתי על מלוכ דוריסה ואתה מביא ראייה מטלטול שגם ככה הוא טלטול למקום שיש לו עירוב כל העניין הוא שאסרו כדי שלא יבוא לכבות את הדליקה אבל מידומי אוסום טלטול אוכ מלוכה מה השוה איך אנחנו רואים שנתי לצורך הרווחת הידיות לעשות אפילו מלוח דוריסה כמו אפשט אומר רבשי בטרץ רבשי ומוסיף על הבריה בתרפ צריך לומר שרבי שמואל וחומים נחלקו בשני דינים רבי שמואל אוסר להפשיט את האור לא רק מצד הפשוטה שזהב מלוכה שאסור בשבס אלא גם מצד טלטול סוב שזה מוקצה כיוון שהבשר הזה לא ראוי לאכילה בשבת אין יתר לאכול אותו לות אותו ממילא הוא בשר שהוא מוקצה אז גם האור שלו מוקצה פליגה בטלטול ופליג במלוכה וויקו אמרי באים חומים ועונים לרבי שמואל על הנקודה של טלטול אתה אומר שאסור לטלטל להפשיט את האור משום טלטול ענן לך דוגמ על העניין של טלטול אם מצילים תיק הספר עם הספר לא טלטל אור אגב בשר מצינו שמותר לטלטל גם את התיק של הספר עם הספר אז גם יהיה מותר לטלטל את האור למרות שהדיו מרוויח מזה אומרת הגמרא זה לא תרץ לנו מי דומי אוסו נסה בוסיס לדוב המוטור אוכ נס בוסיס לדו אוסו הרי בספר תוארו העתיק הוא בוסיס הוא כלי לדבר שמותר לטלטל ספר תוארו שהוא לא מוקצה מצד עצמו אבל אוכ נעשה בוסס דוסו האור שאתה רוצה לטלטל אותו ולהפשיט אותו הוא בוסיס לדוב אוסו הוא מקבל בתוכו הוא כלי קיבול לבשר שהבשר עצמו הוא מוקצה אז אם כן יש לו דין של בוסיס ובבסיס יש יסור של טלטול חמור אז איך מי אמר שנתי גם כזה דבר מה הוכחה מתיק הספר לאור אלא אויקו אמרלי מנסה הגמרא ניסיון שלישי אם מצילים תיק של ספר עם הספר ואף על פי שיש בתוכו מוס לא טלטל אור אגב בוסר המשנה הוסיפה עוד משפט שגם אם יש מאות בתוך התיק מותר גם יחד עם המאות למרות שהדיו מרוויח שמאות שלו ניצולות על ידי זה אז אז אם ככה לא טלטל אור אגב בשר וכאן זה כבר בוסיס גם למהות אז מתאים לאור שמותר לטלטל גם אם זה בוסיס לבשר שהוא מוקצה אומרת הגמרא זה עדיין לא דומה מי דומי אוסו נעשה בוסיס לדו אוסו לדוור מוטו או כול נס בוס ד ששם יש לנו גם את התפילין וגם את המהות אז זה בוסיס זה כלי קיבול לדבר מותר ואסור בזה יש דינים קלים יותר אבל כאן זה בוסיס שהוא כולו לדבר אסור הוא בוסיס כולו האור הזה הוא בוסיס הוא כלי קיבול לבשר ורק לבשר רק לדבר שהוא מוקצה אז איך אפשר לבוא ללמוד להתיר גם בכזה מקרה שלא יהיה איסור תלתול אלא אוחי קו אמרלה ונסה הגמרא ניסיון רביעי אם מבין תיק שיש בתוך ומוריס מלמי להציל בו ספטו לא לטלטל אור אגב בשר דהיינו אדם יש לו בחדר הפנימי של הבית שלו תיק נרתיק שלה תפילין עם המאות הוא יכול לרוץ לחדר הפנימי לקחת את התיק עם המאות לרוץ לחדר החיצוני לקחת את התפילין לשים בתוך התיק ולהוציא את זה מביתו או לגבי ספר תורה קנל אז אם התרנו גם בכזה מקרה למרות שכשיש לו את התיק עם המאות כעת התיק הוא בוסיס לדב אוסו יש רק מאות ובכל אופן במשנה נכלל שגם בכזה מצב יהיה מותר לו לקחת את התיק אז לא טלטל אור גב בשר אז ועדין באור שאמנם הוא בוסיס רק לדברו אסור זה לא שונה מתיק שיש בו רק תמאות בשלב הראשון שמותר לו לקחת את זה עד הספר תורה או עד התפילין שואלת הגמרא וי גופ מנלון מאיפה לקחת את זה במשנה כתוב שמותר לטלטל את התיק של הספר תור או של התפילין יחד עם הספר תה והתפילין מי אמר שגם במקרה שהתיק נמצא לחוד מהות יהיה מותר לך לקחת את התיק ואז להשים את הספר תורה בפנים ואז להוציא אי אם תאמר ש אנחנו לומדים דבר מתוך דבר הרי כשיש לך את התיק עם הספור והמהות לא אומרים ללך תזרוק תשפוך את המות החוצה אלא אתה יכול לטלטל את זה החוצה יחד עם המאות אז הוא הדין שאפשר גם להביא את התיקים המאות ולהכניס את הספר בפנים אם תאמר שככה הלימוד ומזה למדת את ההלכה הזאת מידומי אסי י נוק ד אוכל ואוכל יש דינן הרי כשיש לו תיק של תפילין ויש ם תפילין ומאות תגיד לו עכשיו שהדליקה הולכת ומתפשטת רגע רגע יש פה מוקצה בפנים תשפוך את המאות כי זה לא כיסו הקודש ותשאיר רק את התפילין בפנים אין זמן להתעסק עם דברים כאלה אז אומרים לו תצא עם זה אבל כשהוא הולך לחדר הפנימי לוקח את התיק עם המאות בלבד ורץ לחדר החיצוני להכניס שם גם את התפילין בדרך הוא יכול לשפוך את תמאות למה שנתי לו להוציא גם תמאות אז איך אפשר ללמוד את זה מתוך זה אז מי אמר שהמשנה התירה גם בכדי איך תמצא שיהיה מותר לקחת תיק עם האות בלבד וללכת עם זה לספר ת לתפילין ולהוציא אותם יחד אלא הו אמר ברב עשי בסן חמישי ואחרון לא לם כדי אמרינן מעיקור באמת לא צריך להגיע למה שרב השי רצה לומר שיש מחלוקת בין רבי שמואל החומים גם בעניין של טלטול של האור אלא המחלוקת ביניהם זה רק בעניין של אפשט האם התירו להפשיט כולו או רק חציו וקוק שלוך אוכל טיטול ואוכל מלוכה שאלנו מה ההוכחה אמיתית של ספר שזה רק דרבון של טלטול לעניין אפשט של אור שזה מלוכת דוריסה מדובר ביח תמצא שאין פה מלוכת דוריסה כגון דלא קבו לאור הוא לא צריך את האור ממילא אם הוא לא צריך את האור אז מלוח הש צריך לגופו וממילא כל העניין של הפשט של האור זה לא בשביל האור אלא זה רק בשביל הבשר שבפנים ולכן זה רק דרבון וב דמ רבוד רב ש פסיק רישה ולא ימוס שואלת הגמרא אבל כיוון שזה פסיק רישה אז ממילא באותו רגע שהוא מפשיט את האור נכון שהוא עושה את זה למטרה אחרת לא בשביל האור שזה היה האב מלוכה המקורי שלמדנו מהמשקוף שטת ילים וחשים של המישכון לצורך האור שלהם וכאן הוא לא צריך את האור אבל עדיין זה פסיק רישה ויש דין שאם אדם אומר אני רק חותך את הראש כדי להניח אותו על המדף אבל לא ימוס אין לי עניין שהבהמה תמות שהתרנגולת אומרים לו כיוון שזה פסיק רש זה ודאי שיקרה התוצאה ממילא אני מחשיב את זה מלכ מחשב מחשיב את זה שהפעולה שלו התכוונה לעשות את זה וזה יהיה אסור ולא אומרים פה מלוח השן צ לגוף אפטור אונה הגמרא דשקיל בברז מדובר שהוא מפשיט את האור כשחווים באו והתירו להפשיט את כל הבהמה הוא לוקח את זה עם סכין ואז ממילא הוא לא מפשיט את האור כולו חתיכה אחת אלא חתיכות חתיכות ואז ממילא אין פה את האיסור הפשטת אור כל האיסור הוא רק שנוצר לו פה אור מופשט שיש לו בזה שימוש אבל כשזה חתיכות חתיכות אין איסור ועל זה באו חומים ואמרו מצד הפשט אין פה אפשט כיוון שזה לא מלוכה זה רק דרבון ומצד הד רבון נתיר את זה כמו בתיק הספר עם הספר שהתירו טלטול למרות שהידיות מרוויח מזה כך גם כאן למרות שהאידיוט ירוויח שהבשר יישאר טרי בכל אופן נתיר לו לעשות את הדרון הזה ולהפשיט את האור בצורה שהיא רק דרבון שזה על ידי חתיכות עם סכין ממשיכה הגמרא על המשך דברי המשנה ולהיכן מציל נותן המשנה סיימה לאן מתירים לו להציל את הספרת או התפילין מחלוקת למבוי שאינו מפולש במס רומר אף ל מפולש מה זה מפולש ומה זה אינו מפולש ונקדים הקדמה קצרה ממסכת האירוביים שם כל המסכת מתעסקת עם זה הרבה מאוד יש דין ש רשו יוחד מותר לטלטל בו רשו ורבים אסור להוציא מרשות רשו ורבים אסור מה הדין להוציא מהבית שלו לחצר הבית שלו הוא רשות פרטיית שלו החצר שייכת לעוד אנשים אז גם באו חזל ואסרו כדי שלא יבוא להוציא לרשות ורבים אז כל דבר שעובר מרשות אחת לרשויות של כמה אז אסרו את זה גם כן אבל יש אפשרות להתיר את זה על ידי עירוב חצרות מה הדין להוציא מהחצר הזאת למבוי שזה כביכול שמטה שמחברת בין כמה חצרות אסור כיוון שהחצר הזאת כעת עשו עירוב חצרות היא כביכול שייכת לאדם אחד אבל המבוי שייך לכמה חצרות אז שוב יש פה בעיה הוא מוציא מרשות אחת לרשות של כמה מה הפתרון צריך שני דברים דבר ראשון שהמבול שהמבול דהיינו מבואי סתם מבואי הוא סגור משלוש צדדים של המבוי רק הפתח הרביעי פתוח לרשות ורבים ושם צריך לעשות איזשהו עקר שהוא לא יבוא לטלטל בטעות 100 מבוי לרשות סורבי אז זה בעצם הקב שמתיר לו לטלטל גם במבי עצמו מה העקר שצריך יש בזה מחלוקת או קורה או לכי או לכי וקורה או שני לך יין וכעת הגמרא תבאר על פי זה לאיזה מבוא התרנו לטלטל את הספו והתפילין איך ידו מי מפולש איך ידומי שאינו מפולש אומר הרב חסדה שלוש מחיצות ושני לכי יין זהו מבוי שאינו מפולש שלוש מחיצות ולכי אחד זהו מבוי ה מפולש פשטות של הלשון מבוי מפולש בדרך כלל מסכת שעיר וובין הביטוי ל מפולש פתוח כביכול יש מבוא עם שני צדדים הוא פתוח גם מהצד ה יש לו יציאה גם מתחילת המבוי וגם מסוף המבוי יש לו רק שני מחיצות משני צדדיו אז הוא מפולש בטוח משני הצדדים שאינו מפולש זה שהוא פטוח רק מצד אחד שיש לו שלוש מחיצות אז אומר רב חסדי כאן אנחנו מדברים על מבוי של שלוש מחיצות ולא רק שיש לו שלוש מחיצות אלא כשאנחנו אומרים אינו מפולש שהוא כביכול סגור יש לו גם שני לחיים בפתח שלו שהם לעקר שהוא לא יבוא לטלטל לשו סורבי ומה זה מבואי מפולש של בן בסר בא ואמר יהיה מותר גם למפולת הכוונה שיש שמה לכי אחד ולא שני לחיי וזה הולך לפי השיטה א תרבי עלי בד רבי אליעזר שהוא סובר שהמטיילים שני לחיים דתנן הכשר מבוי איך מכשירים מבוי שהי מותר לטלטל בו בצ מימים לחי וקורה צריך לעשות לכי שזה סוג של עמוד שעומד בצד וקורה זה למעלה וס אומרים או לכי או קורה מספיק או זה או זה רב לזר אומר שני לחיי צריך שני לחיי משני צדדי פתח המבוא אז אנחנו הולכים כאן בשיטת רב לזר ואנחנו אומרים שחכמים סוברים שרק שיש את שני על חייים שזה מבוי גמור לכל דבר רק אז אנחנו מתיירים לו לצד לכזה מבואי אבל בן מסרי אומר גם אם זה לא זה לא מושלם אלא צריך להגיע לכולה מיוחדת הקנו פה יותר כיוון שאנחנו רוצים להציל מהדקה את הכיס והקודש אז גם בלחי אחד בלבד נתיר למה הגענו לרבי ליעזר למה לא ליב דב סילה כי לא מסתבר לגמרא להעמיד שעלי בד בסיה שלחי או קורה זה הדבר היחיד שמתיר בו ועל זה אנחנו נאמר שאינו מפולש שצריך שהוא יהיה סגור שזה על ידי לכי או קורה ואז בן בסר יתיר גם בלי הלכי או הקורה כביכול בלי שום עקר הגמור הבינה שעד כדי כך לבוא ולהתיר להוציא למבוי בלי שום עקר זה לא התירו אז לכן לקחנו את רב לזר שהוא המחמיר ואומר שני לחיי ואמרנו חומים סוברים מפולש זה אומר סגור שני לחיי ובן בסר אומר גם לפולש שזה לחי אחד אמר לי רבי ג מחיצות ולחי אחד מפולש קוריס לי אתה לוקח פה מבואי אתה מאמין במבוי שיש לו שלוש מחיצות ולא רק שלוש מחיצות אלא בלחי במחיצה הרביעית יש שם לכי ואתה קורא לזה מפולש הרי כמו שאמרנו הלשון מפולש המקור שלו הוא מפולש שהוא פתוח משני צדדים לגמרי איך לכזה מבואי סתום אתה קורא לו מפולש והוי לרבו נציל תוכו אוכלין ומשקי הרי לפי רבון שצריך שני לך היין אז זה כמו חלק מהבית שלו מותר לטלטל כל דבר אז למה רק כיס והקוד שיצרנו גם הכ במשקי נתיר אלא הומר שתי מחיצות ושני לך יין זהו מבוי שאינו מפולש מדובר שיש כאן מבוי עם שתי מחיצות רק אבל בסוף של המבוי יש שני לחיים וזה מבוי שאינו מפולש זה אומרים חומים לשם יהיה מותר כיוון שהשני לחיים גורמים לו להיות כמין סגירה וכמו שנראה תקף שיטס רב יוד שסובר שאם ישני לחיים זה כמו מחיצה שתי מחיצות ולכי אחד זהו מבה מפולש ב בסר בא ומתיר בשתי מחיצות למרות שיש שי צ השלישית רק לכי אחד רב ליד רב יהודה דתני כתוב בברייס יתר על כן אומר רב יהודה מי שיש לו שני בתים בשני צידי רשו סורבי אדם יש לו שני בתים משני הצדדים של רשו ורבים ורש סורים עוברת ביניהם והוא רוצה לטלטל מבית אחד לבית השני אומר רבי יהודה עושה לחים מכאן ולחים מכאן דהיינו עושה לכי לפני הבית ואחרי הבית על אותו בית לפניו ואחריו ואז הלכי הוא כמין מחיצה ואז יוצא שיש לו כביכול מחיצה מבית לבית או קורה מכאן וקורה מכאן קורה לפני הבית וקורה אחרי הבית וזה כאין מחיצה הוא יכול לטלטל מבית לבית ונושא ונותן באמצע אומרו לאו אין מעברן רשו ורבים בככ הרי אתה מדבר על רשו סרבים יש שם בין הבתים עובר רשו ורבים ואתה רוצה שהלחי או הקורה יחשב למחיצה אומרים לך חום אם אנחנו חולקים עליך אז אנחנו הולכים כאן בשיטת רבי יהודה שהוא סובר של הקורה זה כדין מחיצה ומלא א זה אנחנו קוראים לזה אצלנו במשנה שחכמים אמרו מותר למבוי שאינו מפולש הכוונה שיש שני לך היים במחיצה השלישית ולכן אמנם אין פה שלוש מחיצות אבל התירו את זה משום ספר טו וזה דווקא הכיס והקודש ולא כלינו משקין ואילו בן בסר בא ומתיר התרו עוד יותר דיינו גם אם יש פה רק לכי אחד שבכל מקום לא התירו משום כיס ו הקודש התירו גם כן אומר להבי לדידך נמי אומר הב איך אתה חושב אומר לרבי איך אתה חושב שכעת המשנה תובן הרי לרבו נציל את הח אלינו משקי הרי אם יש לך מפולש שתי מחיצות שלמות ועוד שני לך יין במחיצה השלישית ואתה הולך עלבד רב יוד שסובל שעליך יין זה כמחיצה לכל דבר אז שוב יקשה גם לדבריך למה לא להציל לשם ים משקים מה כולה מיוחדת לפי רבון שאנחנו אומרים שזה רק ס קש רק ספר רב תפילי אלא אומר רבשי שלוש מחיצות ולכי אחד זה מו שנו מפולש דהיינו אם יש שלוש מחיצות עם לכי זה מבוי שאינו מפולש מבוי סתום שלוש מחיצות בלא לכי זהוא מבוי ה מפולש ואפילו לרב לזד אמר בהנ לחיים אני מ לאנו משק ב לכי סגי ממילא אומר רבשי צריך לומר שבן רבון בן סרה סוברים כמו ר בליזר שצריך בעיקרון שלוש מחיצות ושני ל ים במחיצה הרביעית ולגבי ספר טוררו או תפילין כסוי הקודש התירו יותר מאשר בכל מקום ולכן זה יתר דווקא בכס וי הקודש ולא באוכלין ומשקין מה התירו פה נחלקו כבר רבון ובן בסר לפי רבון התירו אם יהיה פה לכי אחד לפי בן סירה התירו אפילו בלי לחיים כלל אז אם כן ראינו כאן בעמוד את ה נושא של הקורבן פסח איך זה מתקשר לסוגיה שלנו כיוון שניסינו משם הוכחנו הוכיחו בני מחלוקת של רבי ששמואל את ראייתם מהמשנה שלנו ומסקנת הגמרא היייתה שההוכחה היא כי מדובר שהוא מפשיט את האור בצורה שהוא חותך אותה לחתיכות ולא בשביל הפשט של האור אז ממילא גם אין פה פסיק רישה להפשטה של האור יש פה רק איסור דרבון והאיסור דרבון הזה הוכיחו חכמים שגם במקום שהדת מרוויח כיוון שאני עושה את זה לצורך גבוה כדי שלא יסריח או כדי ש לא יהיה מוטל כנבל אז מותר כמו שהתירו להוציא את תיק הספר עם הספר והתירו לטלטל איסור דרבון משום הקודשים הכיס והקודש שיהיה שמה אמרנו להיכן מצילין אז הבאנו מחלוקת מפולש שנו מפולש וניסינו בכמה אפשרויות להביא את זה רב חסדה רצה לומר שזה הליב ד רב ליזר שאומר שגדר של מבוי שאפשר לטלטל בו כשיש לו שני לחיים וכאן חומים אומרים שיש פה מבוע שלוש מריצות ושני לח יין ומסר אומר לחי אחד אבל שאלנו לפ לפי רחומים אם כן גם הך נו משקי נתיר ועוד אם כן איך אתה יכול לקרוא לזה מפולש לפי חומים זה הרי גמור לגמ לפי בן בסרה יש פה שלוש מחיצות ולכי אי אפשר לכול לכזה דבר מובה מפולש אז רבי רצה לומר שמדובר בשתי מחיצות ושני לחי יין ולי בד רבי שסובר שני לחי יין זה כמו מחיצה אבל עדיין יהיה קשה אם עלי בד רב יודה עדיין גם הש אפשר לטלטל בזה אנחנו צריכים משהו שהוא עתר מיוחד לכסוי הקודש ולכן רבשי העמיד שזה לבדר בליזר אבל מדובר בשלוש מחיצות לפי חומים עם לחי אחד למרות שצריך שני לחי יים כאן הכילו משום ספר טרו ולפי בן בסר ף ל מפולש מדובר בלי לחי כלל רק שלוש [מוזיקה] מחיצות ל
לצפיה בתכנים נוספים: