העמוד היומי מסכת שבת דף קיד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיד עמוד א

[מוזיקה] כשי בל דף כוף יד עמוד א נתחיל בשורה האחרונה בקף יג עמוד בס אומר רב אחי ברב אומר רבי יחנון מנן לשנ בגדים מן הורו מינן שדרך כבוד לפני המקום שכשאדם מגיע לפני השכינה שישנה את הבגדים שלו משאר מעשיו מהבגדים שהוא משתמש בהם בכל היום שנאמר הוא פודס פגודה ולא גודים אחרים כתוב לגבי טום השד ש שהוא כעת מוציא את ה אפר החוצה שזה מלאכה שמלכלכת יותר פשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים תן את ד רבי שמואל למדך תורה דרך ארץ בגוד שבישל בן דרו רבוי אל זוג בן לרבו שלבש בגדים נעים לפי מלאכתו כשההוא בא לשמש את רבו אמר חיב רבי אומר רבי יחנון גנ תלמיד חוכם שיצא במנהלים המולים בשוק אדם תלמיד חוכם שיוצא עם בגדים מתולעים נעליים קרועות זה גני וזה גורם לחילול השם אומרים אוי לא לזה שלמד תורה תראו איך נראה נופיק אמר רב נחמן לי על גב תלא תלי ראשון זה עדיין סביר אם זה תלא על גבי תלא נקרא שוב והוא שם אולי זה כבר אסור חבב חן כל תמיד חוכם שנמצא רבב על בגדו חיב מס ניצא עליו כתם של שומן על הבגדים שלו חי מיס שנאמר כל מסני אהב ומוות אל תקרא מסנ אלא מסני כביכול הם גורמים לחילול השם שאנשים אומרים תראו איך נראים לדיטו אנחנו לא רוצים להיות מחלקם רבינו אמר לא רבב אלא רבד תמר דהיינו זה חוזר על כתם של שכבת זרע שהזה אנחנו אומרים שזה חילול השם ולא הפליגה או בגלימה או בלבושה תלוי גלימה בבגד החיצוני אנחנו מדברים על כתם של שומן בבגד הפנימי אנחנו מדברים על כתם של שכבת זרא כי מה דכתיב כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף ערום חוז הבגדים בלויים יחף מנהלים התולים אז אנמי מדובר שמה שהתיר לו כיוון שהיה לו אירוע שום וקדוש ברוך הוא לכת ככה לכן הוא הלך ככה ננו סום כתוב במשנה במקוו אס רבב על המרדה חוצץ הרי אנחנו יודעים שכל דבר שהוא מקפיד על זה זה חציצה בטבילה אדם רוצה להטביל מרדע שנטמע לו או מזב שישב על זה או כל טומה אחרת אז אם יש זה קטם של שומן זה חציצה אש גלי לא אומר עד קיסר האיטלקי דווקא אם זה בגודל מסוים מינימום גודל של איסר האיטלקי ועל הבגדים אם יש חתיכת שומן כתם שומן על בגדים מצד נו חוצץ משני צדדים חוצץ אם זה כתם שניכר משני הצדדים של הבגד זה כבר כתם רציני שמקפידים על זה וממילא חוצץ רבי ד משום רבי שמואל אף מצד אחד חוצץ גם צד אחד נחשב לחציצה לעניין טבילה של הבגד בואנה רב שמעון לוקיש מרבי חניני מרדת מצד אחד ומשני צדדי אנחנו ראינו שלפי רביד בשם רבי שמואל גם מצד אחד של בגד וכבר חציצה מה הוא סובר לגבי מרדת האם שמה אנחנו אומרים דווקא אם זה משני צדדים ורק אז זה חציצה או שגם שמה הוא יחלוק ויאמר שמצד אחד בלבד זה כבר חציצה אמר לי זה לא שמעתי כעץ בו שמעתי דתנן רבי סימר של בנון מצד אחד מצאתי משנה שדומה לזה בהקשר אחר וכתוב שמה כך של בנאין מצד אחד ושל בור משני צדדים אם זה של בנאן ותכף נראה מי זה הבנאים אז כתם על צד אחד זה כבר חציצה אבל אם זה של בור של עם ה אורץ אז רק משני צדדים ולא תהיה מר חשובה מבגד של עמ אורץ אז ודאי שמר דת שנמצאת על החמור ודאי שזה לא יותר מקפידים על זה מאשר בגד של מה אורץ שעם כל זה שהוא לא מקפיד עדיין הוא לובש את זה זה לא נמצא על חמור אז אם בבגד של המץ אמרנו שרק בשני צדדים אז ודאי ש במר דת גם רבי ד בשם רבי שמואל יודע שרק בשתי צדדים וכל מה שהוא חלק זה רק בבגד רגיל מה הי בנוי מה זה בני שעזה אנחנו אומרים שמצד אחד זה חציצה אומר רבי חן אלו תמיד רחומים שאו הסכים בניון שלא ילום כל ימיהן מה הם עושים בונים את העולם ומר רבי יחנון איזה הוא תלמיד חו שמחזירים לו עבדה בתבי הוס עין זה המקפיד על חלוק לעוף חוי אתם זחוחים מה הגדר שלו אם הוא לבש את הבגד הפוך הוא חוזר ולובש אותו בצורה נכונה זה תמיד חוכם שאפשר להחזיר לו עשבת עבדה בלי סימנים רק על פי תביעות עין שהוא אומר אני רואה ואני מכיר את זה שזה חפץ שלי והוא נאמן ומר רב יוחנן איזה הוא תמיד חורה שממנים אותו פרנסה על הציבור זה ששואלים א או דבר לו בכל מוקים וומר ואפילו מסכת סקלו אתה רוצה למנות פרנס ממונה על הציבור אם הוא יודע בכל מקום ואפילו מסכת כל זה מסכת שבדרך כלל לא לומדים אותה והוא הלך ולמד גם את המסכת הזאת והוא יודע אותה ורשי אומר שזה חוזר על ה מה שכתוב קלו בל נידה אסור לבלו קלו בל ברוכה אסור לבלו כ נידו אז שזה ברייסה ואם הוא למד גם את זה אז הוא יודע בכל מקום והוא ראוי להתמנות על הציבור אומר רבי יחנון שבניו מצוין לעשות מלאכתו שקוע בלימוד אז כדי שלא יאבד את כספו ויהיה לו פרנסה מצוין לעשות לו מלאכתו שמניע חפצו ועוסק בחפצי שמיים ו מילה למטר ברפת אבל זה הכל דווקא בשביל שיהיה לו מה לאכול אבל לא מעבר לזה לא צריך בשביל רווחים יותר אלא בשביל האוכל שלו אומר רבי יחנון איזה הוא תמד חוכם כל ששואלים אותו עעל אוכל בכל מקום ומרו למנ לפס לציבור אחד מסכ באר קול ניה ברש מדב אם הוא ידע מסכת אחת טוב על בוריה אפשר במקומו לעשות אותו פרנס על אותו מקום אבל אם בכל המסכתות הוא יודע אז אפשר לעשות אותו רש מטיבט על כל המקומות יחד אבשם בן וקי שומר אלו כלים האולי רין הבאים ממדינת הים אנחנו חוזרים כעת על מה שראיינו שהבנים מצד אחד זה כבר חציצה מה זה בנאין אנחנו הבנו שהכוונה הת מדחומים שבונים את העולם הבשם בן לוקי שומר זה חוזר על כלים האולין הבאים למדינת היים דינו כלים של הבלנים שהיה להם מגבות מיוחדות ויפות שכשאדם יוצא ממרח אז הוא רוצה משהו נקי בלי שום רבב אז על זה אנשים מקפידים ולכן מצד אחד בלבד זה כבר חציצה בטבילה לממר לחברה נינו אם כן יוצא שלכאורה הבגדים האלו שאולין הם בגדים לבנים כי אחרת אם הם צבעוניים אז כתם ששומן נבל בזה ולא ניכר ואומר לו רבי ינא לבניו בני אל תגברו ני לא בכלים לבנים ולא בכלים שחורים לבנים שמה לא זכה ואהיה כחתן בין אבלים יתכן שחס ושלום אני אגע לגיהנום ואני אבוא חגיגי עם בגדים לבנים ואני אהייה כמו איזה חתן בין אבלים שחורים שמה זכה ויהיה כאבל בין חתנים שמה אני כן אכנס לגן עדן אם אני אהיה מגדים שחורים אז יתכן שאני אשב כמו אבל בן חתנים לכן אלא בכלים האולי ירין הבאים ממדינת הים בבגדים צבעוניים בגדים אדומים על מסוכני הנו רואים שזה בגד אדום בגד צבעוני ולא בגדים לבנים אז איך אתה אומר רב שמ מלוקי כשכתוב שרב אחד בלבד צד אחד כבר נחשב לחצי צה זה חוזר על כלים האולין הרי בהכרח אם כן שזה בגדים לבנים וכאן אנחנו רואים מרבי הניא שציוה לבניו ממה שמע שאו רין זה בגדים צבעוניים אומרת הגמרא לא קשי או בגלימה או בלבוש זה תלוי שאנחנו מדברים על גלימה חוזר על בגדים צבעוניים ועל זה הוא אומר לו באמת ש שיקברו אותו בצורה שלא יראו את ה שלא יהיה כבל ולכן שיהיה בבגדים צבעוניים אבל שאנחנו מדברים על על לבושי על בגדים לא הגלימה החיצונית אלא בגד פנימי יותר זה חוזר על בגדים לבנים ועל זה אנחנו אומרים שצד אחד בלבד זה חצי צה מה שראינו שהוא רצה ש ילבישו אותו בגדים צפוניים זה גלימה רבי שמואל אמר מקפלי ראינו במשנה שרבי שמואל אומר שמותר לקפל גם שבת גם יום כיפור לשבת והוא הדין שמותר להקריב את חלבי שבת ביום הכיפורים כיוון שהוא סובר שיום כיפור הוא פחות משבת תונו רבונו אוילס שבס בשבתו לימד עלכם ושב שקרים ביום הכיפורים אדם הקריב אולו בשבס זאת אומרת בביס מקדוש הקריבו את אוילה שבס וצריך להקטיר את האימורים שלה ומוציא שבס הגיע וכעת זה יום כיפור אפשר להקריב יכול לה של יום הכיפורים בשבס גם אם יום הכיפורים כל ביום שישי נוכל בשבת להקטיר את של יום הכיפורים את למה בשבתו בשביל זה יש פה מיוד בשבתו לומר לי דווקא בשבת של הקרבים דן זב למזה ליום הכיפורים שרק בשבת שלה אפשר להקטיר את הזה אבל לא בשבת אחרת אי אפשר להקטיר את האמורים של יום הכיפורים בשבת שאחריה דברי רבי שמואל כיוון ששבת גדולה בעלתה ממילא אי אפשר לעשות עבודה בשביל יום שהוא פחות ממנה רבי קיב אמר אוי לשבש בשבת אוי לימד על חיל ושבס שקרים ביום טוב רבי קיבה דורש אחרת את הפסוק אוי לה השבס ושבת אוי זה בא ללמד על חיל ו שבוס שקרן ביום טוב יום טוב רגיל שאפשר לעשות כ נפש אבל עדיין צריך פסוק להתיר לי חל וי שבס יכול להביאם הגיפור זאת אומרת אם יום תאכל ביום ראשון מוצי שבזה יום טב אפשר להקטיר את העולות של שבס יכול להבי יום הכיפורים ממשיך הבכת הדרושה אולי גם ביום כיפור אם חל במוצש בסיום מותר להקטיר את אוי לא של שב ת אמורים של אוי לא תמיד למה בשבת אוי ממעטים את זה תמ צלמה אז אם כן יוצא איך נסביר את המחלוקת בין רבי קיבה לרבי שמואל לדברי רבי ששמואל נדרים דבות קרבים ביום טוב נטלה את זה במחלקת הידועה במסכת סביצה האם מותר להקריב נדרים ונדבות ביום טב כיוון שמותר אוכל נפש ונדרים ונדבות יש בשר שאוכלים מביילים אוכלים הקונים שאלה אם נתיר את זה או לא יש בזה מחלוקת אז נטלה את זה בזה לדברי רבי שמעל דרים ד קרבים ביום טב וכי יצטרך קרוא ליום הכיפורים אז אם נדרים ונדבות מותרים ביום טב ודאי שמותר את ה חלבים והימורים של שבס ודאי שמותר במוצאי שבס ביום טב מותר אפילו להבין נדרים ונדבות אז ודאי את המורן שלה אוי לו אבל לדברי רבי קיבה ולכן צרך קרוא ליום הכיפורים לכן צריך את זה לא להתיר את זה ביום טב אלא להתיר את זה במקרה שיום הכיפורים חל במוצאי שבס דברי רבי קיבא נדרים מדות אין כר ביום טב וכי קרוא למישר ביום טב כיוון שסתם דרים דבות אסור להקיר ביום טב כך יסבור הבקי כמו השיטה שאוסרת אז הפוסק צריך אול השבשבת יבוא להתיר שמותר להקטיר את האמור של הולו של שבס במוצא שבס אם זה חל על יום טוב רגיל אפילו צריך את הפסוק אבל לגבי יום כיפור אין לנו פסוק נוסף להתיר את זה ולכן רבי שמואל יתיר להקריב חלבי הולו של שבס ב כיפורים ואילו רבי קיבא אוסר אז כנו כן בעמוד ראינו שיש עניין להחליף בגדים כשנמצאים לפני הקדוש ברוך הוא ומצינו את זה כמו בטרום הסד שן אמרנו גמת חוכם לצאת במנהלים תלויים והכוונה לתלי על גבי תלא אמרנו רבב על בידוי זה גם כן חייב מיסה כיוון שהוא גורם לחילול השם ואמרנו שמה שכתוב רבד מדובר על בגדים פנימיים מה שכתוב רבד זה חוזר על בגדים חיצוניים אמרנו שמה שכתוב בחצי צה שאם יש רבב על המרדה זה חצי צה ואם זה על הבגדים אז מצד אחד זה לא חצי צה משני צדדים זה חצי צה וא לפי רבידי גם מצד אחד זה חצי צה מה קורה במרד לפי רב יהודי אמרנו ש מרדת הוא יסבור שצריך גם כן משני צדדים אז יש מחלוקת לגבי בגד שיש עליו רבב האם זה חציצה רק בשני רק בשני צדדים או גם בצד אחד בלבד אמרנו שכתוב ש בנאין זה גם בצד אחד זה כוונה בנאין או הכוונה לתמת חוכים שעוסקים ב בבנין של ולום או הכוונה לכלים ולירין כלים של הבלן שמקפידים על זה מאוד ומדובר על כלים לבנים שבאים ממדין הסים ולכן צד אחד בלבד זה כבר קפידה ואסור זה חציצי יש עוד כילים ולירין שזה כילים אדומים שמצינו שרבי יני ציה את בניו יקברו אותו בזה כדי שהוא לא יהיה שחור ולא לבן כפי שראיינו אמרנו מה זה גזר של תלמיד חוכם אם הוא מכיר מסכת אחת אפשר למנות אות הפרנס באותו מקום הוא מכיר בכל המסכתות אפשר למנות אותו רש מתיבות אמרנו המחלוקת שלרבי שון רב קיבה תלויה במחלוקת האם מקריבים נדרים נדבות ביום טב אם הם קריבן אז הפסוק בא להתיר את של שבת ביום הכיפורים ואם הם לא קריבן אז הפסוק בא להתיר את של שבת ביום טוב ממילא ליום הכיפורים אין לנו מקור וכך סובר רב כיו ולכן אסור להקריב את האימורים של שבס ביום הכיפורים [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: