העמוד היומי מסכת שבת דף קיג עמוד ב
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת שבת דף קיג עמוד ב
[מוזיקה] שבס דף קיג עמוד ב בשורה השנייה מלמעלה אנחנו חוזים כ באמצע הדרוש על הפסוק בישי שראיינו סביב השבס ואמרנו שלא יהיה דיבורו של שבס כדיבור של חו ומבאר את הגמרא בשל כולו לחיי כולם אני מבין את הדרשות שאמרנו שצריך שפצ הסורים ושלא ידבר דברי משע ומתן אבל מה שכתוב שלא יהה הילכך של שבת כ הילוך של חול מה זה הילוך של שבת מה זה הילוך של חול אומרת הגמרא אלא שלא יהיה הלוכ ששבת כלו של כל מי כי עוד אומר אבונה אמרה ואמר לי אומר הבא אומר אבונה היה מהמהלך בשבת ופגע באמת המים הוא רוצה כעת לעבור את עמת המים אם יכול להניח את רגלו ראשונה קודם שתעקר שנייה מותר אם בהרחבת הפסיעה הוא יכול להגיע לצד השני מותר לו בשבת לעבור אותה ואם לאו אסור אבל אם לא אסור כיון שהוא צריך לקפוץ וקפיצה בשבת אסורה זה נקרא הילוך של שבת שלא יהיה כמו הילוך של יום חול מתקיף לו רוב אז מה אתה רוצה שהוא יעשה עכשיו איכי ליביד קיף קומה פיש בהילו אתה רוצה שעכשיו ילך לעשה סיבוב את כל עמת המים זה כבוד שבת שהוא מרבה בהילוך ליבר זמ מתוס מונ מה יה וו די שיעבור בתוך המת המים מה יקרה הוא יכנס הבגדים שלו יתרבו גם אם הוא ירים אותם לפעמים ירומם אותם מעל המים לפעמים מתרטבים הוא יכול להגיע די סחיטה זה איסור יותר חמור אלא באו כיוון דלא יי אפשר שפיר דומי אז הדוגמה הזאת אומר ובה לא מסתבר ודאי שאנחנו נגיד לו תקפוץ תעמת המים ולא על זה הפסוק דיבר אלא כדי בוא מני רבי מ רבי שמואל ברבי יוסי מהוא לפסוע פסיעה גסה בשבת האם פסיעה שסתם פסיעה של אדם אומר רשי זה אמה פסיעה יותר גסה מזה האם מותר בשבת אמר לוכי בחול מותרה גם ביום חול אדם אסור לו ללכת פסיה גסה שני אומר פסיה גסה נוטלת אחד מ-500 ממור עיניו של אדם ה ורמת לו ירידה בראיית עיניו אז איך אתה שואל דווקא על שבת ומעד לב קדוש דו שמש מותר על ידי זה שרשי אומר שהוא שותה מהקידוש של ליל שבת הוא מתרפא לו חזרה הראייה שלו אז אם כן אז זה אנחנו אומרים שביום חול זה רק עניין כדי שלא יפחת לו הראייה ואם הוא כן הלך ככה יש אפשרות גם לרפא את זה אבל בשבת זה איסור גם כן איסור של דברי סופרים שלא לנסוע פסיעה הגסה בוא מנה רבי מרבי שמל רבי יסי מהוא לאכול אדמה בשבת יש איזשהו רפואה באכילת אדמה בשבת האם זה רפואות שגזרו הזה חומים משום שחיקת סמנים או שלא ובסך הכל אוכל אומר לי מכי בחול מוטרה ואגב זה שהבאנו כעת לגבי פסיו גס וכי בחול מותרה ה מביאים גם את הנושא הזה האם ביום חול מותר לאכול אדמה הרי זה מסוכן שאני מרב חול עשו מבני שהוא מלכה זה גורם לו למכה ונראה כעת מה המכה אומר המי כלל האוכל מהפרה של בבל כאילו אוכל מבשר אבותיו ולמה כיוון ש במבול כתוב שהמבול ירד לבבל ושמה הם נקברו כביכול באדמה אז שוא אוכל מא אדמת בבל כביכול הוא אוכל מבשר אבותיו ויש אומרים כאילו אחש קצים ורומסים דכתיב וימח את כל היקום אומר אש לוקיש למה נקרא שמה שנ כתוב בפסוק וימח את כל היקום אשר פני האדמה ושם בפסוק כתוב מאדם עד בהמה עד רמז ועד וף השמיים וימח הו מן הארץ אז אם כן אנחנו דורשים את וימח הזה שזה חוזר על כך שהם ירדו לשנר וכמו שהגמרא כעת תביא דרשה על שנר כתוב שהם נמחו ואיפה הם כן נמצאים אומר הש לוקיש למה נקרא שמה שנער בבל נקראת שנאר שכל מתי מבול ננערו לשם אומר רבי יוחן למה נקרא שמה מצולה שכל מתי מבול נטלו לשם מצינו גם ב קרת מצולה מלשון שהם הלכו צללו לבבל ויש אומים כאילו כ שקצים ומסים שואלת הגמרא אתעד כדי כך להשמיע לחייב אותו כאילו אח שקצים ורמשים אדם שאוכל אדמה של בבל ועובדה התמחו תמחו ודאי שאין פה ממשות של בשר כשהוא אוכל את זה אמרי אונה הגמרא אתה צודק כיוון דמלק גזו ברבון זה לא שבאמת יש פה שקצים ורמשים או שיש פה באמת שר אבותיו א כיוון שזה עשור ללכן באו רבו ורצו להגדיר להגביר את האיסור אמרו תדע לך זה כמו לאכול שקצים ורמשים והוא גר ד אוכל גר גישתי ואוכל תכלי היה אדם שאכל אדמה ואחרי זה הוא אכל שכליים וקד חולי תכלי בליבי אומיס גדל לו עץ שכליים בא בתוך מאב וכשזה הגיע עד הלב הוא מת אז רואים שזה מסוכן ולכן גם ביום חול זה יהיה אסור ולכן כל כך כל כך הדגישו שמי שאוכל מאדמת בבל אז גורם לייסורים כביכול מד רבון זה כאילו הוא הכש קסים ורמשים המפורש שכם מדברים אז אם כן למה דוקא בבל למה לא בכל מקום ממשיכה הגמרא ורוח ו וסם צים לו סיך וכעת אגב שדיברנו על הנושא של שמלות של בגדים מביאים את הדרשה לגבי בועז ורות אומר בלזור כתוב שמה שהיא אמרה לירות תלחי ותתי לפני בועז וסם סמלו סייך מה זה סמלו סייך הרי ודאי היא לא הייתה ארומה אומר בלוז הו בגדים של שבת כביכול תלבשי בגדים יפים יותר תן לחכם וחכם עוד אומר רבי לזור אגב שדיברנו כעת על בגדים של שבת של רות נביא כמה וכמה דרשות בעניין של רות המובי אומר רבי לוזר ז רות המואביה מי שתן לחכם וחכם מוד זה חוזה על רות המואביה הו שמו לר מוסי רות דילו נאומי קמרלי ורוחץ וסמס עליך וירד את גורן כביכול תתי תחצ סוכי ותשימי בגדים יפים ואז תרדי לגורן ואילו בדידו סי ותרד הגורן ועוד הרבס ככל אשר ציתה חמותה היא קודם ירדה לגורן ושם היא סדרה את עצמה כדי שלא יחשבו שהי זונו אם מישהו יראה אותה יורדת לשמה מיופת ום מקושטת שמואל איפה אז זה ראינו שהיא למדה דבר מתוך דבר תן לחכם וחכמה היא חכימה יותר ציווי שהיא קיבלה שמואל איפה מצינו דילו אלי קמרלי שכב כתוב ש שמואל שמע שמואל שמואל והוא כל פעם חשב שאלי קורא לו שהוא בא לאלי אלי אמר לו והקדוש ברוך הוא קורא לך אז תענה לו שחוב והין יקרא אליך ואמרת דבר השם כי שומע אעבדך ואיילו בדידי כסיב ב כתוב שהוא חזר לשכב ואז הוא שמע שוב את הקריאה וכתוב ויבוא השם תיצא ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל והיה אמר שמואל דבר כי שומע אעבדך ולא אמר דבר השם למה הוא לא אמר דבר השם כפי ש אלי אמר לו כיוון שהוא חשש אולי זה לא השם ואז הוא יאמר שם השם לבתולה אז ממילא רואים תן לחכם וחכם עוד ממשיכה הגמרא בעניין של רות ותלך וב לקד בשדה אמר הרב לוזו שהלכה ובת הלכה ובת מה זה ותלך ותווי למה הלכה ובאה או שהיא באה אומרת הגמרא כן אומר הב לוזו הלכה הובא הלכה הובא היא עברה הרבה שדות עד שמצא בני אדם מעוגנים ללך עמהם עד שהיא מצא אנשים שבאמת מת יכולה לשעות שם ואין לה חשש לפחד ויאמר ב נרוי הניצב לקצ למי הנערה הזאת שואלת הגמרא הרי בועז הוא היה מגדולי הדור כי דרגו של בועז לשאול בנערה כביכול הוא מכיר את כל נשים ופתאום הוא רואה אישה שלא מוכרת לו אז הוא שואל מי הנהרה אומר רבי לזור דבר חוכמה ראה בה הוא ראה בה איזשהו דבר חוכמה ולכן הוא שאל עליה שני שיבולי ליקטה שלושה שיבולי נה ליקטה כמו שאנחנו יודעים בלקט שני שיבו אז זה שייך לעניים אבל שלושה כבר לא ואנחנו רואים והוא ראה שהיא באמת מקפידה על זה וסנינה בברייס כתוב ראה משהו אחר דבר צניעות ראה בה עומדות מאומד כאשר זה היה שכחו ב עומרים עומדים שמחוברים לאדמה אז היא קצרה אותם מעומד נופלות כשזה היה לקה ששכחו אותם על הרצפה אז מיושב היא לא התכופפה אלא התיישבה כדי לקחת אותם כדי משום צניעות וכוי תדבוק עם נערותי אומר ל בועז את יכולה להדבק כאן עם נערותי וכי דרכו של בועז להידבק עם אנשים נכון שהלשון תדבוק אן עם נערותי לא חוזר על בועז אבל עדיין מזור מרשו למה הוא נקט לשון של תד בוקים שמצינו את זה לגבי ודבק באשתו היה צריך לנקוט לשון אחר אלא שואלת הגמרא לכן א דרגו של בא תדבק בנשים כביכול הוא מזכיר לה את העניין של דיבוק שזה לשון שמצינו בין איש לאשתו אז למה בועז אומר לה את זה אומר ה בלוזר כיוון ד חוזה ותי שקור פה לחמוס ורו דווקא בא הרי אנחנו מכירים את הסיפור שורפה הלכה מחמותה ואילו רות נשארה איתה אמר שורי דבוק בו מותר להידבק בה היא אחת שראויה להדבק בה כמו שראינו שכמותה נדבקה כשהיא נדבקה בחמותה ויאמר לה בועז לאת האוכל אומרת הגמרא כתוב בפסוק וימר לבוא לת האוכל גושי אלום שהגיע זמן האכילה ואז אומר לה תגשי לפה אומר בוזו מה זה אלום רמז רמז לה עתידה מלכות בס דוד לצאת ממך דכתיב הלום שנאמר ויבוא המלך דוד וש לפני השם וימר מיכי השם אלוקים ומי ביסי כי אביוני עד הלוים אז הוא בא לרמז לה המלכות ביס דובי ותובל פתח בחומץ אומר בוזו מכאן שהחמץ יפל לשרב זאת אומרת למה התורה צריכה להדגיש לנו במה היא תובלת הוא בא לומר באים לרמז וללמד אותנו שהחמץ יפה שחם רבי שמואל בר נחמני אמר רמז רמז לה אומר רשי רוח הקודש ג נזרקה בו עתיד בן לצאת ממך שמעשיו קשים כחומץ ומנו מנשה לפ לרמז על דבר קשה שעתיד להיות ממנה שמנשה שקשה כחומץ שמעשיו קשים כחומץ עתיד לצאת ממנה תש מצד הקוצרים כתוב שהוא השיב אותה צד אחד היו הקוצרים לידו ואחרי הקוצרים הושיב אותה זאת אומרת הוא לא הושיב אותה בין הקוצרים ולא הושיב אותה לידו לפני הקוצרים ולמה אמר רב לוזו מצד הקוצרים ולא בתוך הקוצרים רמז רמז לה שעתידה מלכות בדובי שתחלק כביכול הם עתידים להקים יחד את מלכות בדובי וזה עתיד להתחלק לכן הוא שם אותה בצד אחד ואותו בצד אחר וכמו שאנחנו יודעים אצל רובם בן נבות ואצל רחבו הבן שלשלמה שקמה ונחלק מלכוס דובד מ מלכוס ישראל והצבות לה כולי ותאכל אמר רבי אלזור ותאכל בימי דוד ותסב זאת אומרת יש פה בעצם כמה לשונות בפסוק ואוכלת מן הלחם ותאכל ותשבע ותר מה זה כל הלשונות האלה שהפסוק מביא אמר רבי לוז בא לרמז על שלושה תקופות בעם ישראל במלכות ב דוד ותוכל בימי דוד ותשבע בימי שלמה תוצ בימי חזקיה זה שלושה מלכים שהיה שפע גדול בזמנם וד ותכל ב י שלו ותסב במי חזקי ותר בימי רבי שגם היה הרבה אוכל דו אמר הרור דרבי תיר משבור מלקו רבי הרגם מצצ בסדו ועליו כתוב שהשומר הסוסים שלו הה יותר עשיר משבור מלקו דינו מהמלך מסתי כתוב ותכל בלזה צב המשיח ותצ זאת אומרת זה חוזר על הרוחניות שהיא תזכה ממשיכה הגמרא כתוב בפסוק ותחת כבודו ק יקוד כקוד אש זה פסוק בישעיה שחוזר על חיילות של סן חריב שבין לילה אחד 180 אל חיילים מתו ונשרפו וכעת הגמרא תביא מחלוקת בעניין רבי יחנון רב ליזר ורב שמל בן נחמני איך זה נכנס לכאן כיוון שראינו לגבי ותבל פטר בחומץ מחלוקת רב לוז ש בר נחמני שנחלקו בפירוש הפסוק כעת גם כן נראה את רב לוז בר נחמני שנחלקו בפסוק הזה גם בנוסף לרבי נון ש שיטה נוספת שגם כן מדבר על הפסוק הזה אומר רבבי יחנון ותחת כבודו ולא כבודו ממש דהיינו כשאנחנו אומרים כבודו זה לא הכוונה לאדם זה חוזר על הבגדים שלו רבי יוחן תמד רבי יוחן קורא למני מכבדו יס הוא קורא לבגדים מכבדו יסי שהתורה אומרת כבודו זה הכוונה לבגדים אז תחת מתחת כמו תחת רגליו מתחת לבגדיו נשרף כקוד זה מה שנשרף זאת אומרת זה בא לומר שהגוף נשרף והיה נס והבגדים לא נשרפו רק הגוף רב ליזר אומר ותחת כבודו תחת כבודו ממש כשהתורה אומרת ותחת כבודו הוא לומד שכבודו זה לא חוזר על הבגדים זה חוזר על האדם עצמו ותחת זה לא כמו תחת רגליו אלא מלשון חליפין כמו ישלם תחת השור במקום השור אז במקום האדם נוצר שמה אפר נשאר שמה יקד יקוד כי קוד אש נשאר אפר ואש מנגום הגוף זאת אומרת שהגוף נשרף ונשאר אפר ארב שמול נחמני אומר תחת כבודו כ כשפת בני ארון שיטה שלישית רבי שמואל ב נחמני מצד אחד סובר שתחת זה כמו רבי יוחנן תחת רגליו מלמטה ומצד שני כבודו הוא סובר כמו רבי ליעזר שזה לא חוזר על הבגדים אלא על הגוף אז כוונה מתחת לבגדים מתחת לגוף כבודו שזה הגוף מתחת לגוף יקד כקוד זאת אומרת מה יש מתחת לגוף הנשמה הנשמה בלבד היא זאתי שנשרפה כשריפת בני ארון מה ללן שריפת נשמה וגוף קיים ף כאן שריפת נשמה וגוף קיים אז יש לנו כאן שלוש שיטות בעניין של שריפת חילותיו של סנ חירי אז אם כן ראינו כאן עניין הפסוק מה שכתוב שלא יהיה הילוכי של שבת כ הלוך של חול זה חוזר על פשי הגסה רצינו לומר רבונה רצה לומר שזה חוזר על המת המים שלא ידלק את זה בקפיצה ורוב החלק ואמר שזה חוזר על פסי הגסה שבשבת יש איסור בנוסף למה שגם ביום חול לא ראוי כיוון שזה גורם לו לחשות וראייה לאכול אדמה ראינו שגם ביום חול אסור והבאנו שזה עד כדי כך אמור שזה כאילו חש קצים ורמשים כיוון שזה סכנת נפשות הבנו אצל אצל רות המואביה ראינו ש שם צ סיך רואים שיש עניין של בגדי שבת הבנו תן לחמך ק מוד זה חוזר על רות שהבינה להתלבש בבגדים יפים רק בגורן ולא כפי שצוה לעשות את זה עוד לפני שה יורדת לגורן כדי שלא יחשבו שהיא זונו וגם אצל שמואל שהוא לא אמר דבר השם כי הוא חשש עדיין למרות שאלי אמר לו שזה השם חשב שאולי זה לא ה שכינה ואז שלא יהיה שם הש לבתולה הבאנו שבוז ראה בה שהיא הקפידה ע ללחות לגד שרכו או שה הכבידה על הצניעות כשהיא אספה אותם והוא גם לן נקת לשון של להידבק כיוון ש היא נדבקה בחמותה ואמרנו הלום זה בא לרמז ממלכות ז דוד ותבל פיתח בחומץ נחלקו או שזה בא ללמד אנו שהחומצה כשחם אוזה בא לרמז על מנשה שיצא ממנה שמעשיו קשים חומץ אמרנו שהוא שם אותה בצד הקוצרים ולא באמצע ולא לידו לרמז על מלכות בדובי שעתידה יחלק ואמרנו שהלשון שלושה לשונות ותאכל ותשבע ותר מחלוקת או שזה מרמז על ימי דוד שלומו וחזקיה או ש ותאכל זה עלמי דוד ושלמו תסב זה חיזקי התותה זה חוזר על רבי שגם כן היה עשירות גדולה באותו זמן אצל היהודים והם מזערו של מכוס דוד אמרנו שלוש שיטות בעניין של שריפת חילותיו של נחירים האם נשרף רק הגוף או שנשרף רק הנשמה והגוף נשאר קיים צורה איך לדרוש את זה בפסוק אז אמרנו שלוש שיטות [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







