העמוד היומי מסכת שבת דף קט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קט עמוד ב

[מוזיקה] שבס דף כט עמוד ב נתחיל בעמוד א' בחלק התחתון של העמוד טונו רבון שש שורות מעל השורות הרחבות אנחנו עוסקים כאן בדברים של רפוא בשבס כאשר זה דבר שהוא מוחך שהוא לרפואה זה אסור כפי שאנחנו יודעים שזל עשרו כל דבר שהוא לרפואה גזירה משום שחיקת סממנים שמו יבוא לטחון סממנים בשביל רפואה ויעבור על איסור שבס אבל דבר שלא מוכרח שהוא לרפואה אלא הוא גם מעשה שאנשים בריאים עושים אותו אז בזה אין איסור וראינו בסוגיה הקודמת דוגמאות לכך כעת נמשיך עם אותו נושא תונו רבון רוחצים במי גרר במי חמת במי אסיה מי גרר זה יש גורסים גדר שזה סוג של מעיין ליד טבריה ליד הכנרת יתכן שזה חמת גדר שאנחנו מכירים מי חמת זה גם סוג של מעיין מסוים מי אסיה מוזכר כמה פעמים בשס ומי טבריה כל המקומות האלו כיוון שישנם אנשים בריאים שרוחצים שם אז גם אם הוא צרך את זה לצורך רפואה אין בעיה בשבת אבל וי בים הגודו ים הגודו זה האוקיינוס זה בעצם הים שאנחנו מכירים שהוא עובר סביב כל היבשות ובים הגדול יהיה אסור כיוון שהם מים מלכים וניכר יותר שהוא עושה את זה לצורך רפואה כיוון שאנשים סתם בריאים פחות הולכים לשם לכן בשבת יהיה אסור ולא במי משרע אדם רוצה יש לו איזשהו רפואה לעשות כשהוא רוחץ במי משרע מים שורים בו פשתן הם מים סרוחים ודאי שניכר שזה לרפואה וסתם אדם לא נכנס לתוך מים כאלו ולא בימה של סדום כיוון שהם מים מאוד מלוחים ים המלח שאנחנו מכירים אז ודאי שזה נקרא לרפואה ולכן הדברים האלו אסורים בשבת לרחיצה ור מינו שואלת הגמרא קושיה מברייס אחרת שסותרת את הים הגודו כעת ראינו שים הגדול אסור בשבת וברייס הבאה נראה שמותר רוחצים במי תבריה או בים הגודו אבל לא במי משרה ולא בימה של סדום רואים שמותר במי תבריה וגם בים הגדול אז לכאורה קשיה ים הגודל הים הגודל יש כאן סתירה אומר רבי יוחנן מתרץ רבי יוחנן תירוץ מאוד מעניין מצינו מחלוקת לעניין ר משנה בכלל שובת במסכת פורו מסכת מבואס לעניין טהרה ושם ראינו תנה שהוא מחלק בין ים הגדול לעניין שער ימים לבין שער ימים ממילא נטלה את זה במחלוקת הנעים הזאת האם יש לחלק את ים הגדול משאר הימים או לא אומר רבי יוחן לא יקשה או רבי מאיר או רבי יהודה דתנן כל הימים כמקווה ישנם שני דינים יש טהרה על ידי נחלים מעיינות ויש טהרה על ידי מקווה מה שאנחנו מכירים ההבדל ביניהם הוא שניים דבר ראשון לגבי האם הם מתארים בזוחלים כאשר המים זזים תוך כדי תנועה זה בעיה או לא אז ודאי שנכללים אין בזה בעיה זה הצורה של המים שם אז כשהתורה אומרת שאפשר להיתר בנחלים זה וודאי שהכוונה לזוחלים והוא הדין במעיינות אבל יש מיעוט אך מעיין זה בא למעט שדווקא מים זוחלים מותרים דווקא במעיינות ונחלים אבל לא בימים לא במקווה שם צריך שהמים יעמדו על מקומם זה הבדל אחד הבדל שני ישנם דברים שהתורה אומרת מים חיים כדוגמת מי חטו צריך שיהיה דווקא מים חיים מצוו צריך שיהיה דווקא ממים חיים וכשאנחנו אומרים מים חיים הכוונה היא למים שהם מנביע ממעיינות וכדומה אבל לא מים של מקווה ולכן כן השאלה תהיה מה קורה בשאר הימים חוץ ממעיינות ונחלים האם יש לזה דין של מקווה וממילא הוא יתאר רק במקומות שהמים עומדים שם כיוון שכמו שאנחנו מכירים כל הנחלים הולכים אל הים ברגע שמגיע נחל אז באזור הזה יש זרימה שהמים זוחלין עוברים ממקום למקום ואם כן לא יוכלו להתר במקומות האלה רק במקומות שהמים עומדים וגם לגבי מים חיים האם אם אפשר להשתמש במים מהים הגדול למצויר חוס וכדומה וז גם טבילת זב גם כן זה דבר שצריך לטבול דווקא במים חיים אז רבי מאיר סובר כל הימים כמקווה שנאמר ולמקוה המים קרא ימים דבר רבי מאיר מהפסוק אנחנו רואים שים נקרא מקווה ואם זה נקרא מ מקווה אז דינו יהיה כמו מקווה ואם כן יהיה אסור לטבול במקומות שהמים זוחלים שם וגם יהיה אסור להשתמש בו לדברים שצריך מים חיים רבי יהודה אמר ים הגודל כמקווה ולא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה רביד סובר שיש הבדל בין ים הגדול שזה הימים שמחוברים אליו מה שאנחנו קוראים ים לבין שאר הימים כמו מי כנרת וכדומה שכשאנחנו אומרים שהפסוק קרה לים מקווה זה חוזר דווקא על ים הגודל ולא על שער ימים וממילא יצא שלפי רבי יהודה בים הגדול יהיה אסור לטבול במקומות שהם זוכים אבל בשאר הימים יהיה מותר וגם יהיה לזה דין של מים חיים רבי וסי אמר כל הימים מתערים בזוחלים ופסולים לזבן למצרים לקדש בהמי חתס רבי יוסי מחלק בין שני הדינים הוא אומר קודם כל אני לא מחלק בין ים הגודל לשאר הימים אלא דינם שווה ואני כן מחלק בין שני ההלכות שיש בהם לעניין זוחלין אז אפשר להטהר בהם בזוחלים כמו נחלים ומעיינות אין לזה דין של מקווה אבל מים חיים זה דווקא מדבר שהוא נובע כמו מעינות ונחלים ולא ים אם כן יש לנו כאן אתזה השיטה האמצעית שיטת רבי ודה שהוא מחלק לנו בין ים הגוד אויל לבין שאר הימים וניקח את השיטה הזאת של רבידה וישב עם זה את הסתירה בין הבייס ולמה איך קשור מה שאנחנו מחלקים את ים הגודל משאר הימים מי טבריה מי חמת לעניין טומב ותרה לעניין שבץ שאנחנו רוצים להשוות אומר החידוש הרן רבי יחנון שבא לישב את הסתירה בין רב לרבי יהודה על פי המחלוקת בתו הוא סובר למה רבי יהודה מחלק בין ים הגודל לשאר הימים לא סתם גזר כוסו אלא יש גם סבורה בזה כיוון שים הגדול הוא מלוח יותר ממילא אי אפשר לקרוא לו מים חיים ממילא יהיה לו דין של מקווה הוא שונה משם מעיינות ונכללים שהם מים מתוקים ולכן הוא מחלק אז אם כך שאתה ק ים הגודל משאר מי טויה ומי חתן ומי גרר ממילא נחלק את זה גם לעניין שבת ונמר שהביסה שעשרה לרחוץ בים הגודל דלא כשאר הימים זה הולך בשיטת רבי יהודה הברייה שהתירה זה שיטת רבי מאיר אבל רב נחמן בר צחוק נראה כעת לא מקבל את ההשוואה תקיף לו רב נחמן בר צחוק אמו דפליג לעניין טומ ויירי לעניין שבש מ שמס להו אתה מבין ששיטת רבי יהודה לחלק בין ים הגודל לשאר הימים זה מהסיבה שים הגודל מלוח יותר וממילא לכן ים הגודל ישבו אותו למקווה אבל לא שאר הימים מה פתאום כל מה שרביד דיבר זה לעניין תומה ותייר אבל לעניין שבת מי אמר ייתכן שהוא גם סובר שים הגודל הוא כמו שאר הימים ולא מחלקים ביניהם מנין לנו לומר ולהוציא מכאן שהמחלוקת סטנו לענין תומ ותייר היא תשב לנו את הסתירה בן היסס ויהיה מחלוקת לעניין האם מותר לרחוץ לרפואה בים הגוד אול בשונה משאר הימים או שיה או שיהיה אסור אז לכן בא רב נחמן בר צחוק ומיישם בצורה שונה אלא אמר רב נחמן ברוק לא קשי עוד אשתו ודלא אשתו תלוי מה צורת הרחיצה שלו בים כאשר הוא בא ושואה בתוך המים זה נקר שזה לרפואה ואז יה עשור כאשר הוא בא תובל ויוצא זה צורה של רחיצה של אדם סתם שרוצה להתקרר רוצה להתנקות וממילא יהיה מותר אז הברייה שעשרה ים הגודו התיר עשרה במקרה שהוא משתאה והביס שהתירה זה במקרה שהוא לא משתאה אומרת הגמרא אז את הברייה השנייה במהו קמת לבו סריסה דלא אשתו אם כך הברייה השנייה אנחנו מעמידים בצורה שהוא טבל ויצא ולכן מתיירים לו את ים הגודל דלא אשתו אי דלא אשתו אפילו במי משרה נמי אז למה באותו ברייסה כתוב אבל במי משרה יהיה אסור למה אם מדובר שהוא לא השתאה אז זה צורה של רחיצה לא רפואה אז למה במי משרה לא נתיר גם כן וממשיך ומביא מביא הגמור ראייה מברייס שכתוב שבמקרה שהוא לא משתאה אפילו במי משרה גם כן זה לא נקר זה לרפואה ויהיה מותר דניה וחצים במי טבריה ובמי משרה ו בימה של סדום ואף על פי שיש לו חטטים בראשו גם במקרה שניכר הצורך ברפואה יש לו חטטים בראשו יש לו כל מיני דברים שהוא צריך בשביל זה את הרחיצה בכל אופן מתירים לו במת כבר הם אומרים שלא נשתה אבל אשתאה אסור אז רואים שבמקרה שהוא לא משתאה אפילו במי משרה גם יהיה מותר אז אם הברייה השנייה דיברה במקרה שהוא לא השתאה ולכן ים הגודל מותר אז למה מ ישרה לא נתיר אז נפל התירוץ של רב נחמן בן בר יצחק ויישב את הגמרא תירוץ שלישי ואחרון אלא ים הגודל הים הגודל לא קשי או ביפן שבו או ברען שבו גם בים הגודל ישנם אזורים ישנם מקומות שהמים יותר סרוחים וישם יותר נקיים כאשר הוא החז במקומות הנקיים זה גם צורה של אנשים בריאים ולכן יהיה מותר זה לא נקר לרפואה אבל כשהוא וחץ במקומות רעים שמה אני אומר שאסור כיוון שניכר שזה לרפואה וממילא הברייה שעשרה ים הגודל זה במקרה במקומות הרעים שבו והביס שהתיר זה בפים שבו מי משרה מי משר נ מלו יקשה אומרת הגמרא הבנו כעת ברייסה נוספת ושם מבואר שמותר לחות במי משרה כאשר הוא לא משתאה שתי היסס הקודמות שהבאנו ר נו שמי משרה אסור מה שראיינו בעמוד א' שתי בריס שמי משרה אסור אומרת הגמרא אין נמי מ משרה מ משרה נמי לא יקשה עוד דשתי אוד לאישתי תלוי האם הוא משתאה הבריה השנייה לאדה כתבה מתי אני מתחיל לרחוץ במי משרה אם הוא לא משתאה הבסס הראשונות דיברו במקרה שהוא משתאה וממילא זה נקרא יותר לרפואה אז אם כן השבנו את הסתירה מתי מותר בים הגדול באזורים שהמים נקיים יותר ובמי משרה במקרים שהוא לא משתאה ואז גם יהיה מותה בים הגודל בכל מקום גם בראין שבו אם הוא לא משתאה אומרת המשנה ודבר מעניין שבעצם כל הגמורה כעת שראינו לגבי רפואה היא הגיעה אגב לא דרך המשנה המשנה הקודמת שראינו לא עשג בענייני רפואה אבל הגמורה כדרך הגמרא ש עוברת מעניין לעניין הגיע לנושא של רפואה וכעת בדיוק יש לנו משנה באותו עניין אומרת המשנה אין אכ אזוביון בשבת לפי שאינו מאכל בריים אזוביון הגמרא תפרש מה זה ואסור בשבת לאכול את זה כיוון שאנשים אוכלים את זה רק לרפואה אבל אוכלו את יועזר ושותה אבו ברוע אבל יועזר ואבו ברועה שזה סוגי מאכלים שגם אנשים בריאים אוכלים מותר גם אם מתכוון לרפואה ממשיכה המשנה והכלל בכל הדברים האלו כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכל המשקין שותה אם כוונתו לרפואה אין לי בעיה כיוון ש במאכלים ומשקים שגם אנשים ריים אוכלים את זה ושותים את זה אז ממילא זה לא ניכר זה לרפואה אז מותר לא גזרו על זה חומי משום רפואה חוץ מ מדקלים שזה מים שאנשים שותים אדם שיש לו איזשהו עצירות וזה גורם לו שלשול ועל ידי זה משתחרר או עיקרין מפני שאן ירוקו זה חוזר על של עיקרין כיוון שזה מועיל למחלת הירוקו זה שמעים בשתייה שמה כל מיני שורשים של זרעים מסוימים וכיוון שמועיל למחלת רוייקו ורק אנשים כאלה שותים את זה זה גם נקרא קורין אגב זה ששמים שמה שורשיים וגם תכונה נוספת אומר המאירי שזה גם עוקר עושה את האדם ששוה אותו הקר כבר לא יכול ללדת ואם כן רק בשביל המחלה הזאת להציל את עצמו שותים את זה למרות ה תופעת לוואי של העקרות אז לכן בשבת יהיה אסור וניקח זה לרפואה אבל שיס הו מדקו צמו אם הוא רוצה כי הוא צמא והוא לא חולה יהיה מותר לו לשתות מתקלים וסך שמני קרין שלא לרפואה שמן עם כל מיני צמחים הוא יכול לסוך כאשר זה לא לרפואה אומרת הגרא ארב יוסף בתורה מצינו בכמה מקומות אגודת אזוב מה זה אזוב ראינו לגבי יציאת מצרים בליל יציאת מצרים לקחתם לכם אגודת אזוב מטבילים את זה בדם ונוגעים עם זה במזוזות הבית גם ב טבילה של מצוו ומת מת באדם וכלים גם כן צריך להזות עם אזוב אומר רב האזוב הזה אברת ברמק זה סוג האזוב שעליו התורה דיברה אזוביון עברת בר אינג אזוביון שהמשנה דיברה ע זה זה משהו אחר זה איזשהו עשב שגדל על קוצים וזה נקרא ברת ברינ ולאמר מרוו חברה הו חולק שזו שהתורה דיברה על זה זה לא כמו ש רב יוסף אמר ברת בר אמג אלא זה מר וחיברה איזשהו עשב שנקרא מרוו לבן הו קלה לבי רב שמואל בר יהודה הס לקמי מר וחיבר אמר הנו אזוב דכתיב ורס הנה זה בדיוק האזור שעליו התורה דיברה בשביל הזהה רב פופי אומר שיטה שלישית מה זה אזוב בתורה שום שוק איזשהו צמח שנקרא שומ שוק אומר רב מדיי כבוס דרב פופי מסברי יש לי ראייה לשיטת רב פופי האחרונה השלישית שראינו זה תנן מצוות אזוב שלושה קלחין ובהן שלושה גבולין מה לוקחים בשביל אזוב צריך לקחת שלושה קלחין דיינו שלושה ענפים ובהן שלושה גבוליים בכל קלח יוצאים שלושה גבולים ששם יש את הזירו שלהם ושום שוק הוא ד משתק חיוכי הדבר היחיד מתוך הרשימה שמצינו שיש לו גבולין עליו זה שום שוק ממילא מסתבר כרב פופי שאמר שזה שום שוק למה יח ללי למה לוקחים את זה למה זה טוב לרפואה לקוק יאני לתולעים ומאיים במה כללי ושב תמרי וקמתי לוקחים שבע תמרים שחורים יחד עם זה וזה מרפא ממה היה וממה קורה תולים במאים מקמח דסור בכל ף עלי ארב ימ מקמח סורים שעברו עליו מיום התחינה 40 יום מזה נוצר תולעים במאים וזה הרפואה שלו לקחת את ה מה שאמרנו אזוביון שהמשנה דיברה עליו ולעשות עם זה יחד עם שבעה תמרים שחורים לאכול אתזה ממשיכה הגמרא על המשך דברי המשנה אבל אכלו את יועזר אז זה ראינו אזוביון הזה לרפואה לתולעים ומאיים אסור כי אנשים לא אוכלים את זה רק לרפואה אבל לא הכילו את יועזר שזה גם מאכל בריים מה יו עזר פוטנט זה איזשהו עסב ש רשי אומר בלז פול ובארים שהכוונה איזה עסב שנקרא מינט או נענה למה יח ללי למה זה טוב איזה רפואה זה טוב לרקטה אם אדם יש לו ארקטה שזה תולעים בכבד אז ממילא זה מרפא אותו במה יכ ללי מה אוכלים עם זה יחד בשבע תם חיברת שבעה תמרים לבנים יחד עם זה ממה יויה ממה קורה תולים בכבד מביאה הגמרא כמה אופנים שגורמים לכך או מאוצה ומה יעלי קונה אדם אוכל בשר ומים על קיבה ריקה וסר מנ עלי יקונה או בשר שמן על קיווה ריקה ומביס דוירי עלי יקונה ובשר שור על קיווה ריקה מגוז אדם אוכל גוזים לי יקונה ומגירה דרובי לי בריקנה שזה רשי אומר תלתן מה שאנחנו קוראים חילבה אז אדם שאוכל את זה על כיבה ריכה ומשתה מבשרו ובאחד מהדברים האלה הוא שותה גם בנוסף לזה שזה כיבה ריכה הוא שותה גם מים אחריהם זה גורם לו תולעים בכבד וכפי שאמרנו היעזר זה רפואה לכך ולוי רשי אומר מה זה ולוי או אם אין לו את הדברים האלו או אם אין לו את הפינטק הזה וטנק או שזה לא הילו יש אפשרויות נוספות לרפות את התולעים ש בכבד ליבלה תכלי חיברת שיקח תכלי זה כמנ טרדין לבנים ואילו ואם זה גם לא מועיל לו א שאין לו את זה ליסי בטניס שישב יום שלם בצום וליס ביס שמנה וליש ד אגום יקח בשר שמן ששים על הגחלים על גחלים לא חשות ולי מץ גרמי ומצוץ איזשהו איבר מתוך החתיכות בשר האלה את כל השומן שבו וליג מחלה אחרי שהוא מצץ את השומן ורשי משמע שהוא משאיר את זה בפיו לא צריך לבלוע את זה אחרי זה שיבלע חומץ וכד אמרי חל אלוי יש אומרים שחלה חומץ זה לא טוב משו דקש לקו דאדרבה זה יכול להזיק לו זה קשה לכבד שלא ישתה חומץ ולוי אין לו או שלא הי לו ליס גורדה סינטה יש פתרון נוסף יביא גורדה ד הסינטה זה בעצם קליפה שהוא מגרד אותה מקלף אותה מהשנה דגרדה מלטו מדגישה הגמרא שכשהוא מקלף את הקליפה מהעץ שיתחיל מלמעלה ללמטה ולמה כיוון שהרפואה הזאת מוליכה כביכול את התולעים מהכיוון הזה ש קילפו את הקליפה בשנה אז ממילא אם הוא מקלף את הקליפה מלמעלה ללמטה אז התולים שיו למטה אבל ולא ימת לוי שלא קלף את הקליפה מלמטה ללמעלה ד מנכד בומי שמה התולים יחזרו ללמעלה לפיו כדרך כצורת הקליפה שהוא קילף אותה מלמטה ללמעלה וזה לא טוב לנו ולקו בשיח בשב ילוק את הקליפה הזאת בשחר ישיב אומר רשי או הכוונה בן השמוש א הכוונה אצל השכנים כיוון שהריח שלזה שלו זה יכול להזיק לו ולמחר נזכרנו לניקו דידי א ש אומר שני אפשרויות או שיסתום את הנחיריים שלו הנקבים שנכיר כיוון שהריח קשה לו אז שהוא למחרת בא לשתות את זה ושתה למחורת שהוא בא לשתות את זה שלא יריח את זה או אומר רשי שיסתום את הנקבים של האוזניים והאף כדי שהחוק של זה ישאר בתוך גופו וישפיע על התולעים וכי מפני מפני הפיכה דיק כשהוא מפנה את גופו מפסולת שיעשה את זה ליד דקל שכפו לו את הענפים שלו אז זה בעצם רפואה לתולעים בקבה ממשיכה הגמרא על המשך המשנה ושוי טין אבו ברואה ראינו שגם אבו ברואה זה מאכל לא רק של חולים ולכן מותר לשתות את זה בשבת מה י בובואה חומ טרה איזשהו עץ שגדל בלי ענפים גזע בלבד מה חמטר חוטר יחידו גזע יחידי למה יודלי מה זה מרפא לגילויה אדם ששתה מים גלויים שנחש הטיל בהם ארס וכעת הוא מסוכן להינזק מההרס השתיה הזאת מועילה לו וילו אין לו או ש לא הי לו ליסי חם שלילי וחם שכוס ד שיכ יקח חמישה ורדים וחמישה כוסות של שיכר ונשל קינו בעד עדוד ילוק אותם יחד עד קי מען פקה עד שישאר לו כמות של רביעית הלוג ונשתה ישתה את זה אמ דרב אך דוי ברמי אובד להו גברה עשתה לאדם אחד שניזוק ושתה מי ארס מים עם ארס של נחש עשתה לו חד כלילה וחד תד שיכ שמה ורד אחד וכוס אחד של שיכר שלוו שלקה את זה יחד ושלה את זה יחד ושקית ושגר תנור וגרפי היא לקחה תנור הדליקה אותו טוב וגרפה את הגחלים שלא ה מדי בוער מדי חם וסבת לבנט בגב לא עשה שישב על התנור שמה לבנה שישב על הלבנה בתוך התנור ונפק כוצ ירקה ויצא ממנו מרוב חום שהקיף אותו יצא מגופו כמו זרם של ירוקת שזה בעצם הארס של הנחש שיצא מגופו רב אמר רביעת דכל ומזה ד יש לי פתרון אחר לאדם ששותה מים גלויים עם ר של נחש רביעית חלב של עז לבנה רבונה בר יהוד אומר לאסי אתרוגו חלית יביא אתרוג חלול שיש לו חור וחי כלמ אתרוג חליט יביא אתרוג שהוא חליתי ו אומר רשי מה זה חליתי מתוק וחייקה יחקו בתוכו מקום ולמ דובשה ימלא שם דבש ולא ישה במילה לדורה וישים את זה ב על גבי גחלים לוחשות כדי שהאתר עם הדבש יתבשל טוב ולכלב יאכל את זה רב חנינו אומר מ רגליים בני 40 יו שישתה אם אדם שותה מ רגליים בנ 40 יום אומר רשי או שעברו עליו 40 יום מאז שהגיע לעולם או שהוא של תינוק בן 40 יום למה זה מועיל ברזין כוסית קטנה מזה זיבור לעקיצה של צירה רביעה אם זה רביעה שזה חצי הלוג רביעה שזה רביעית הלוג רביעה לקרב לקיצה של עקרב פלג ריוה אם זה חצי מלוג ריווה זה נקרא לוג למה כיוון שהלוגו רביעי את הקו אז חצי ריווה לגילויה אם זה חצי מלוג דיינו כמות כפולה ממה שראינו אצל הקרב זה מועיל לארז של נחש בומים שנשארו לגילוי ריווה אם הוא שסותר רביעית לוג שלמה אפילו לכשפים מאלו זה מוריד ממנו גם כשפים אמר רבי יוחנן אניגרון וונגר טריקה אומר רשי אניגרון זה הכונה למי סלק מי טרדין והנגר זה איזשהו מים שמעורב שמה עשבים שנקרא בנגר רקה רשי אומר זה צורי שלושת הדברים האלה מעל הו בין לגילו בין לקופים זה מועיל גם למים גלוים מרש הנחש וגם לכשפים ממשיכה הגמרא דולח אדם בטעות בלה נחש לא כ קשו במלכי שיוכל כשוטה איזהשהו עשב במלחה יחד עם מלח וליר סמילה ירוץ שלושה מילים ועל ידי זה הגוף שלו כל כך מתחמם והחום הזה הורג את הנחש רב שמי ברש מביאה הגמרא מהה בעניין הזה שני גרסות מה היה שם רב שים בר שיחו ג דבול חיב הוא ראה אדם שבלא נחש אדמי פרשה הוא נראה לו כמו פרש דהיינו איזשהו חייל שיכול לקפות אנשים לעשות מה שהוא אומר להם הך קשוט במלחי אמר לו תאכל קשוט עם מלח והר תקמ קלוס מי והוא הריץ אותו לפניו שירוץ לפניו שלושה מילים ונפק מני גוב גוב יצא ממנו מגופו חתיכות חתיכות שזה בעצם הנחש שמת כן דמרי יש אומרים שהסיפור היה צת שונה רבשי מברא ש בו אחיי הוא בעצמו בלת הנחש או אליהו הגיע אלינוב דכפר שהוא התחפש לחייל הולך קשוט מלחה והוא אמר לו לאכול קשוט במלח והרת קלוס מילה הריץ אותו שלושה מילים פק מני גובי גובי יצא ממנו חתיכות חתיכות אז אם כן הנו כאן בעמוד ראינו לעניין רחיצה בים היה לנו ים רגיל מי גרר מי חמת מיתו דברים שגם אנשים בריאים וחצים שם מותר בים הגודל היה סתירה רצינו להתלוות את זה רבי יוחנן רצה להתלוות אתזה מחלוקת ר ורבי יהוד לגבי ים הגדול ם דינו כמקווה או כמעיין ושם ראינו שלוש שיטות רבי מאיר סובר שים זה כמו מקווה לגמרי גם לענין מים חיים גם לעניין שהוא לא מתר בזר חלין רבי ישי סובר שאיין הבדל בין סוגי הימים אבל לעניין זוחלין יש לו דין של מקווה לעניין זוחלין יש לו דין של מעיין והוא מתאר לעניין מים חיים אין להם דין של מים חיים ורבי יהודה מחלק בין ים הגודל לשאר הימים אז רבי יהודה שמחלק שים הגודל אסור רבי וחן הבין שזה בגלל שים הגודל הוא מלוח יותר ממילא הוא אי אפשר לקרוא לו מים חיים הוא לא דומה למעיין אבל דחה אותו רב נחמה ברי צחוק שאין קשר בין תומ ותייר לעניין שבס אלא הוא רצה לחלק האם הוא השתאה במים או לא השתאה וגם את זה דחינו על פי ברייסה שכתוב שאם הוא השתאה אם הוא לא משתאה מותר אפילו בבני משרה ולכן חילקנו בים הגודו ליישב את היסס שתלוי אם במקומות שהמים נקיים אז גם בריאים רוחצים שם מותר מקומות שהמים מלוכלכים אסור ובין בים הגודל במקומות שהמים מלוכלכים בין בימי משרע שאסור כי זה נקר לרפואה אם זה רק נכנס ויוצא יהיה מותר כל האיסור רק שהוא משתאה המשנה הביאה שאסור לאכול דברים שהם רק לחולים משום רפואה או לשתות והדברים שגם אנשים בריאים אוכלים או שותים מותר הבנו דוגמה ות לכך רב יוסף אמר מה זה אזוב של התורה וולה אמר אפשרות שנייה מה זה אזוב של התורה ורב פופי הביא אפשרות שלישית הגמור הביאה שרבי רמיה הביא רעיה מהמשנה לשיטת רב פופי מזה שיש לו שלושה גבולין וזה מצוי בדוגמה שרב פופי הביא אמרנו ש אזוביון אסור כיוון מה זה אזוביון זה בעצם מרפא את התולים שב מעיים שנוצרים מאדם שאכל קמח סורין שעברו עליו 40 יום ווא אוכל את זה יחד עם תמרים שחורים יועזר אמרנו מותר שזה מרפא את התולעים ש בכבד יחד עם שבעה תמרים לבנים ואמרנו כמה דוגמאות ממה זה נובע וכמה דוגמאות איך לרפות את אמרנו הבובו גם מותר שזה מרפא את הזה גזע יחידי שאפשר לרפות עם זה את המים גלויים שנשארו עם מרץ של נחש הבנו עוד כמה אפשר ות איך לרפות את הארס של הנחש הבנו גם צורה איך לרפות אדם שבלה נחש וכעת הוא רוצה שזה יצא מגופו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: