העמוד היומי מסכת שבת דף קטו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קטו עמוד ב

[מוזיקה] דף קטו עמוד ב ישנו פתגם שאומר לטעות זה אנושי להצדיק את הטעות אתם יודעים זה כבר קצת פחות כולנו בני אדם כולנו טועים הבעיה מתחילה שגם לאחר שמוכיחים לנו באותות ובמופתים שהפעם איך אומרים הצדק לא בדיוק איתנו אנחנו עדיין תקש לאחז בכל טיעון של קש וגבבה קף על הרגליים האחוריות ולהוכיח ולהצדיק ולהסביר ולהתפתל שעדיין אנחנו כן צודקים ודווקא מ מי שמולנו טועה כאן פה אנחנו כבר מתחילים לזייף כמו שאמרנו זה כבר פחות אנושי על פי רוב גם אנחנו כל כך נסתבך ונתפלל שכדי לצאת תפת אחת נאלץ לעצמי התפתלות נוספת ושוב הסתבכות ושוב ויש לזה פתרון קסם אמנם קשה לביצוע קשה ליישום אבל יוציא אותך בכבוד מכל התעקלות כזו את הפתרון הזה אנחנו רואים היום בדבריו של רבא ברב אונה הוא לא היה לקניה הוא היה אדם חשוב מגדולי המוראים והוא נמצא בדיון הלכתי יחד עם האדם הכי חשוב שיש רש גלוה המנהיג של הדור בבבל הוא נמצא בדיון הלכתי ועונה לו תשובה מסויימת רש גלוה מוכיח לו שהצדק לא איתו מביא לו בריתה אחרת מנוגדת לשיטתו רבא ברבונה לא מתפתל לא מסתבך הוא משתמש בעצה הקלה אבל הקצרה ביותר ההיא שפותרת לך את כל הבעיות הי תניה תניה אם כך שנוי בבריתה חוזרני בי אני מושך את כל דברי אחורה ובאמת מודה לשיטתך ו לדעתך למה שאתה אומר אם אנחנו נאמץ את הכלל הזה אני בטוח על עצמי בכל אופן נמנע לעצמנו המון בעיות אתה מוכיח לי אחרת אוקיי הצדק איתך גדת את הויכוח אולי טיפ טיפה השפלת מכבודך מנטרת הכבוד המדומה אבל גם הצלחת וגם בסופו של דבר הערך האמיתי לאדם שיודע רק חמור לא משנה דעתו אומרים תמיד וזו האמת היא תניה תניה אומרת הגמרא ואנחנו מתחילים בדף קטו עמוד ב מספר שוות מלמעלה אתמול היה לנו דיוון רחב לגבי כתבי הקודש ש מצילין ואין מצילין אותם מפני הדלקה דיברנו על אותם כתבי הקודש שנכתבו בלשון אחרת ולא בלשון הקודש אנחנו ממשיכים מעניין לעניין באותו עניין בדברים נוספים האם מצילים אותם מפני הדליקה או לא תנו רבנן ברכות הברכות שחכמים קבעו להתפלל בכל יום כגון תפילת 18 וכגון מלכויות זכרונות ושופרות שבראש השנה וכדומה וקמין כל מיני כתבים ששמים לרפואה וכדומה תולים אותם בצוואר אף על פי שיש בהן אותיות של שם יש בהם את שם השם ומעניינות הרבה שבתורה פסוק שבתורה בכל אופן אין מצילים אותם מפני הדליקה אלא נשרפים במקומן אין ואזכרות לא מצילים אותם זה לא כמו כתבי הקודש ראינו ספרי תורה תפילין ומזוזות וכדומה ספרי תורה כמובן נביאים וכתובים שמצילים אלא אותם אין מצילים ולכן אומרת הגמרא מכאן אמרו כותבי ברכות וכמובן כמעין נחשבים סופי תורה מחשיבים אותם ככאלו ששורפים את התורה כי במקרה של דליקה לא יצילו אותם בשבת מעשה באחד מספרת הגמרא שהיה כותב בצידן בעיר צידן הוא היה כותב ברכות וקמעות באו והודיעו את רבי ישמעאל והרי אסור לעשות כך כפי שאמרנו הם שורפי תורה והלך רבי ישמעאל לבודקו כשהיה עולה בסולם כשעלה בעצם במדרגות לבית של אותו סופר שישב וכתב את הברכות הרגיש בו ההוא הסופר הרגיש שרבי ישמעאל בא והוא קלט את העניין שבאו לבדוק אותו לפקח על מעשיו לראות האם הוא כותב ברכות שנאסרו בכתיבה נתן תומס של ברכות היה לו שם חבילה היה לו שם ערמה של ברכות שהוא כבר כתב ושקע בספר של מים בעצם מחק אותם במקום כדי שרבי ישמעאל לא יראה ובלשון הזה אמר לו רבי ישמעאל רבי ישל רבי ישמעאל בפיקחות קלט מה היה שמה קלט שהוא כתב ומיד כשהוא הגיע הוא החביא הסתיר את מעשיו אמר לו רבי ישמעאל גדול עונש אחרון מן הראשון בסופו של דבר כשאתה כותב ברכות אמנם חכמים עשו את זה אבל רק בגלל חשש רחוק שאולי זה יגיע לידי ביזיון אתה כשראית אותי מתקרב כל כך פחדת ועשית מעשה של ביזיון בידיים ועל כן העונש על זה יהיה גדול מהעונש על מעשה הראשון שהוא כתב ברכות באמני מספר אמרת הגמרא שאל רש גלותא מרבא ברבונה מה הדין היה לו תורה נביאים כתובים כתובים מצויין אבל כתובים בשמו וסקרה בקומו ו קנקנתום לא בדיו בכל מיני סוגי דיו אחרים לא הדיו הכשר לכתיבה אבל זה היה כתוב בלשון הקודש האם מותר לקרות בהם והאם מצילים אותם או לא האם מצילים אותם מפני הדליקה או אין מצילים זאת אומרת השאלה אם מותר לקרוא בהם בתורה בספר תורה בנביאים בכתובים האלה וממילא אם מותר לקרוא גם יצילו אותם מפני הדלקה או שאסור לקרוא ולכן גם לא יצילו אותם והוא ממשיך ך ואומר כך תיבמ דמר מצילין תיב למן דמר אין מצילין על משקל המחלוקת שראינו אתמול מה קורה לגבי אותם ספרי תורה שנכתבו בכל לשון כאן שימו לב זה הבדל כביר אתמול הם נכתבו בדיו אבל בכל לשון וראינו מחלוקת עכשיו הוא שואל אותו מה קורה לגבי זה הם כתובים בלשון הקודש כראוי אבל לא בדיו לא בחומר שממנו צריך לכתוב תבא למן דמר מצין תב למן דמר אין מצילין והוא מסביר טיב אלמד אמר אין מצילין רב הונה שאמר שלא מצילים את אותם ספרים ש בכל לשון אמיך דכתיב תרגום בכל לשון אבל אח דכתיב בלשון הקודש מצילין זה כתוב בלשון הראויה ולכן יצילו ו דילמה אפילו למנדה אמר מצילין פה לא יצילו מדוע גם לפי רב חסדה שאתמול אמר שמצילין את אותם ספרים שנכתבו בכל לשון כאן לא יצילו אנ מילה איך דכתיב בדוד מקים הכתב מתקיים ואז בעצם יש פה כתבי הקודש שכתובים אמנם בלשון לא בסדר אבל אחרי הכל זה כתוב בכתב מתקיים וזה בזיון אם לא תציל אותם אבל ככה כיוון דלא מקיים הרי כל הסיבה שכותבים בדיו הזה ולא בשאר הדיו כמו שאמרנו קומוס קן קנטון וכדומה זה כי הכתב הזה לא מתקיים ואם כן אין כאן ביזיון כל כך גדול ולכן רב חיסה יגיד שלא יצילו אותם אמר לי אנה רבא ברב אונה לרש גלותה שהוא שאל אותו אין מצילין שואלת הגמרא רש גלטה שאל אותו והרב אמנו נתן ה מצילין אמר להתניה תניה באמת אם יש ברייתא שכותבת במפורש שמציין אני לוקח את דבריי חוזרני בי ובאמת מסכים לשיטתך לבעצם לדעתך לבריתה שאתה מביא ואומר שמצילין שואלת הגמרא מהי תניה איפה כתוב באמת שמצילין אמר הבשי כד תניה אין בין ספרים למגילה אלא שספרים נכתבים בכל לשון ומגילה עד שתהייה כתובה אשורית על הספר ובדיו אתה רואה בעצם שמדגישים לך שמגיל צריכה להיות כתוב בדיו אבל שעה הספרים גם אם הם כתובים בקומו שו קנקנתום עדיין כששרים וממילא כפי שאמרנו למעלה ברגע שהם כששרים לקריאה ברור שמצילים אותן ובאמת כך נפסק מצילים אותם בכל אופן כאן בסוגיה בניגוד לדעתו הראשונית של רבא ברב אונה והוא מודה לדעתו של אש גלותה שבאמת מצילים ממשיכה הגמרא בא מיני רב אונא בר חלוב מרב נחמן מה הדין בכזה ספר תורה שנכתב בכל פרטי דקדוקי ההלכה בלשון הקודש בדיו הכל גלט הכל כשר הכל חלק אבל בשערות הזמן עברה תקופה והוא התבלה נשחק נמחק עד כדי כך שכמעט ואיין בו אותיות שלמות עד שאיין בו ללקט 85 אותיות בכל הספר תורה עוד מעט נראה הוא אומר כגון פרשת וי מנסו אהרון היא הפרשיה הקטנה ביותר בתורה מינימלית שלה אנחנו קוראים ספר תורה אם נשאר בספר תורה גודל של פרשת וי בנסו אהרון עדיין יש בו קדושה בשביל להציל אותו מפני הדלקה המינימום זה 85 אותיות תמנו בבי מנסו הארון בפסוקים שם יש 85 אותיות מה קורה אם בספר תורה הזה אין אפילו 85 אותיות ברור שהוא עדיין קדוש צריך לגונזו כמו שראיינו שאפילו מקק של ספרים רקב של ספרי הקודש גם צריך לגנוז אבל השאלה אם מצנו אותו מפני הדלקה או לא אמר לי ותבא אליך פרשת וא מנסו ארון גופה זאת אומרת תש ל רק על פרשת וים מנצו ארון למה אתה מגיע ושואל מה קורה עם 85 אותיות מפוזרות בכל הספר תורה תשאל מה קורה ם נשאר פרשיה אחת שאתה מחשיב אותה כספר האם מצילים או לא אומרת הגמרא לא רב הונה אומר כך איך ד חסר פרשת ו בנסוע לא קמי בא אלי אם חסר שם אות אחת ברור שמצילים דכיון דת באזכרות זאת אומרת מספיק שיש פה הזכרה כבר אני מציל השאלה שלי מה קורה אם יש כאן 85 אותיות שזה הגודל המינימלי של ספר כמו שאמרנו פרשת וי נסוע אבל אני מלקט אותם ואיין בהם אזכרות קיקה מבאלי ספר תורה שאין בו ללקט וגם אין בו אזכרה מ האם מצילין אותו או לא אמר לינה רב נחמן ואמר אין מצילים ברגע שאין בו 85 אותיות וגם אין בו זכרות לא מצילים אותו היתי ומקשה רב אונה על רב נחמן אתה בעצם אומר לי שאיין מצילין כזה ספר תורה בוא וקשה עליך כתוב בבריתה כך תרגום שכתבו מקרא בספר התורה יש מקום שנכתב תרגום זאת אומרת שנכתב ארמית בתוך ספר התורה בחומש בראשית כשיעקב ולבן נפגשים אחרי שיעקב ברח לבן דולק אחריו הם נפגשים יחד בסופו של דבר הם מקימים איזשהו גל אבנים וקורט ביניהם ברית יעקב קורא לו גלעד מלשון גל אבנים של עדות ואילו לבן קורא לו יגר שעדותה זה גם כן עדות בארמית וכך כתוב בתורה בארמית יגר עדותה הלך אותו בן אדם כתב את זה תרגם את זה וכתב את זה בלשון הקודש או מקרא שכתבו תרגום הוא לקח פסוק בתורה בלשון מקראית בלשון הקודש וכתב אותו בארמית ואם הוא כתב בכתב עברית זאת אומרת הוא כתב בלשון הקודש אבל לא בכתב אשורית אלא בכתב עברית שהוא שונה משורית כך אומר רשי מצילים מפני הדלקה מותר מצילים את הספר תורה הזה ואין צריך לומר תרגום שבעזרה שדניאל ושבתה זאת אומרת אם הוא כתב את זה באמת בלשון תרגום את יגר סעדות ה כתב בארמית או את כל הפרקים המלאים בספר עזרא ובספר דניאל שבשי נאמרו בארמית שכך הוא כתב אותם ברור שזה טוב ואם כן הוא אומר כך תרגום שבתורה עכשיו עד כאן הברייתא מגיע רב הונה ושואל על רב נחמן תרגום שבתורה ניו מה זה התרגום יגר סעדות ואף עגב דלת 85 ממה שמה שתרגום שכתבו מקרא רק זה נשאר מכל הספר תורה ועדיין מצילים אומר לך זה קדוש ואם כן תספור יגע הסעדות אין בזה 85 אותיות ועדיין אתהה אומר לי שמצילים אין אם כן אך אתה רב נחמן אמרת רק אם יש 85 אותיות רק אז אני משלים אונה הגמרא כי תניה ההוא להשלים לא מדובר שכתוב רק יגר סעדות כתוב עוד הרבה מילים כתוב עוד 80 עוד 70 וכמה מילים הגר סדוה משלים ל-85 אז אני אומר תתחשב גם בהגר סדוה שהוא כתב בעברית הוא כתב ש גלעד כתב שם את התרגום של זה בעצם בעברית תתחשב גם בזה גם יש בזה קדושה וזה הצטרף להשלים אבל עדיין כפי שרב נחמן אמר צריך 85 אותיות ורק אז יהיה מותר להציל אותו מפני הדליקה יבילי הוא שואלת הגמרא אמרת לי שרק ב-85 מצילים ל 85 אותיות מכונסות או מפוזרות האם זה צריך להיות ברצף אחיד או אפילו אם הם מפוזרות בכל רחבי הספר תורה עדיין אני אציל אותה אומרת הגמרא זה תלוי במחלוקת המוראים רבונה אמר מכונסות דווקא שהם רצף ואילו רב חיז אמר אפילו מפוזרות שואלת הגמרא מתיו ספר תורה שבלה כן הוא נכתב כדין וכהלכה ונמחק אם יש בו ללקט שימו לב למילה ללקט 85 אותיות כגון פרשת ו בנסו ארון שראיינו שזה הגודל המינימלי שנקרא עדין שנקרא ספר וקיים בקדושה ואז מצילין אז באמת מצילין ועם לאו אין מצילין מהלשון ללקט משמע שהם מפוזרות בכל הספר תורה ובכל אופן אני מלקט ומחשיבים כקדוש ומצילים מפני הדלקה ואם כן תיובת ד רבונה שוא אומר דווקא נסות עונה הגמרא תרגמה רב חסדה ליבה דרב אונה ובמאמר המוסגר יש כאן עוד לימוד מוסר השכל עצום מדרכם של המוראים רב חסדה הוא בעצם הרי בן מחלקתו של רב הונה הוא יכל להגיד נפלא יש הוכחה מוחצת לשיטתי אבל לא הוא אומר זה ממש לא נוקאוט לרב הונה יש לו מה לענות זה לא אומר שאני צודק רבונה עדיין יכול להישאר בעמדתו ומה שכתוב כאן בברייתא בתיבות מדובר שהוא מלקט תיבות שלמות זה גם רבון מודה שאפשר ללקט מכל רחבי הספר תורה תיבות שלמות ולצרף את האותיות שבהם ל-85 אותיות מה שנחלק זה שגם יש שברי מילים חלקים ממילים אותיות נפרדות מפוזרות בכל רחבי הספר תורה בזה נחלק בזה רב הונה אומר דווקא מכונסות ואני רב חיסה אומר גם אם מפוזרות הם אפילו לא בתוך מילים הם הרב הם רק שברי מילים אותיות נפרדות מפוזרות עדיין מצילים וכאן באמת אין כל הוכחה לשיטתי או לשיטת רבונה וזה נותר במחלוקת בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר ל [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: