העמוד היומי מסכת שבת דף קו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קו עמוד ב

שבל דף כו עמוד בס נתחיל בעמוד א' במשנה שתי שורות מלמטה רבי דמר וכעת אנחנו עוברים למל אכס צידה עצד ציפור למגדל הוא צביא לבית חייו דהיינו מה הדין אדם שנכנס לו ציפור לתוך הבית הוא סגר את הדלת אומר הבידה זה לא נחשב לציד רק וצד אותו לתוך מגדל שזה כמין ארון ש שמה זה נחשב לניצוץ כן שבתוך הבית הוא יכול לברוח לכל מקום הוא צבי לבית אם הוא סגר את הגינה שלו את השדה את החצר כת הצבי עדיין יכול לברוח בתוך החצר אז צריך שהצבי יכנס לתוך הבית ורק אז זה נחשב לצעידה אז הוא חי החכמים אומרים ציפור למגדל לגבי ציפור אנחנו מודים לך לרבי יהודה שצריך דווקא בתוך מגדל רק אז הוא נשב ניצוד וצבי לגינה ו לחצו לביון ורק אז הוא חי אבל צבי אנחנו חולקים ואומרים שלא מספיק שהוא לא צרי צריך שהוא יהיה ניצוד בתוך הבית אלא מספיק גם בתוך גינה וחצר למרות שזה מקומות גדולים יותר גם אז עדייין נחשב ל ניצוד אב שמ גמלי לא אמר לא כל הביו שווים אי אפשר לומר ככה ביוור זה בעצם סוג של מצודה מקום כזה שמאחסנים את הבעלי חיים לא בכל הגדלים לא כולם שווים אז איך אפשר לומר ביו יהיה חייב או פטור תלוי כל אחד לפי גופו והגמרא תבאר במה זה תלוי זה הכלל מכוסות צידה פטור שינו מכוסות צידה חייב דיינו הכלל הוא האם הביו הזה הוא עכשיו מצוד ועומד או צריך לצוד אותו מתוכו והגמרא תבאר במה תלוי האם מה הגדר נחשב למחוץ לצדה ומה לא אומרת הגמרא תנן אוסום אין צדין דגים מורים ביום זו לגבי יום טוב אסו לצו דגים כיוון שצדה זה אמנם הוא רוצה לאכול את זה ומלאכות של אכ נפש התירו ביום טוב אבל דווקא מלאכות שאי אפשר לעשות מערב שבס צדי היית צריך לצוד את זה מערב יום טב למה לא צדת זה לא מלאכות שמתירים גם לא צורך אוכל נפש אז הן צעדים דגים מן הביבים ביום טב והן נותנים לפניהם מזונות כיוון שסוף סוף אסור לצוד אותם אסור לאכול אותם אז זה לא לצורך יום טב אסור לטרוח סתם לתת מזונות לפני בעלי חיים אבל צדין חיה ועוף ונותנים לפניהם מזוי נויס אבל חיה ועוף שנחשבים כן ניצודים ועומדים כשהם נמצאים בבון שלהן אז מותר גם לצוד אותם להוציא אותם משם ולשחוט אותם ביום טב וגם לתת להם מאכל כיוון שהם ראוים לאכילה ביום טב ורומני שת גמרא יש ברייסה כאן ראינו בברייס במשנה הזאת שהבאנו ראינו שבורים מותר לצוד חיה ואוף כיוון שנחשבים ניצודים ועומדים יש ברייס שכתוב להפך מברים של חיות ושל עופות ושל דגים אין צדין מהמהם ביום טוב מה שמע למה אסור לצוד כיוון שהם לא נחשבים צדין ועומדים אז אסור לקחת מהם ביום טוב כי צעידה לא התירו בשביל לאכ נפש ונוז לפניהם מזו נוס כ שחיה החיה כ שאופות העופות אונה הגמרא בשל מחיה חיה לא יקשה אור רביד רבון ליישב את הסתירה בין חיה לחיה אנחנו נטלה את זה במחלוקת שראינו במשנה לגבי צבי רבי יהוד חייב צבי רק כ שהוא מכניס אותו לבית הוא צריך צעידה חזקה יותר וחכו ים חייבו גם כאשר זה גינה חצר או ביברין אז רואים שחורים מחייבים גם בצעידה שהיא לא לגמרי ניצוד ועומדת אז ממילא ביברין של חיות ושל אופות לגבי חיות ניישב כך שמה שכתוב שאסור לצוד כיוון שלא כשיום ניצודים ויש פה מלכס צידה זה הולך ליבדה רב יודה שסובר שרק בתוך בית רק אז זה נחשב לנצוט אבל בדברים זה לא נחשב לצוד ולכן אנחנו אוסרים לצוד משמה ולקחת את זה לשחות את זה ביום טב אלא עופות העופות קשיה איך נעשב את הסתירה בין עופות לגבי עופות וכי מעופות העופות נ מל קשה או בבר מקורה או בביבר שאינו מקורה בוא נתלה האם יש גג לביו הזה ברגע שאין גג זה עכשיו ניצוד ואולי על זה דיברו בברייס שאסור לצוד מזה ביום טב כיוון שאין גג אז אם אין גג הוא יכול לברוח משם או בית ד מקורה ובין לרב ובין לרבו ציפור למגדל אין לבית לא שואלת הגמרא הרי ציפור זה עוף וראינו שכול הם המודים שצריך דווקא לתוך ארון לא מספיק לבית למרות שהבית מקורה אז אתה רואה שזה לא תלוי בקירוי אומר רבו בציפור דרור הסקין לפי שינה מקבלת מרות מדובר פה בציפור דרור ועל זה אנחנו אומרים כיוון ש ציפור דרו כביכול ציפור שמשתחררת על זה המשנה דיברה שצריך דווקא למגדל ולא לבית אבל אבל אופות רגילים אינו חנה מזה יהיה תלוי האם יש גג או אין גג תן דו רבי שמואל למה נקרא שמה ציפור דרור משדרה בבית כי בשדה דיינו גם בבית היא מצליחה לברוח מפינה לפינה והיא לא נחשבת ניצוד ולכן כולל במשנה מודעים שציפור דווקא אם זה לתוך ארון ולא לבית אבל הופעות רגילים בית מקורה נחשב לצוד אינו מקורה לא נחשב לצוד וזה ניישב את שתי היסס אומרת הגמרא אדוס י ש מחלק בתוך הבורים האם יש גג או לא חיה חינ מלאק שלא צריך להעמיד את זה במחלוקת כפי שרצינו אלא ניישב או בביבר גדול או בביבר קטן תלוי מהגודל הביו איך ידו מביו גדול איך ידו מביו קטן אומר רב שיכל אךד ראית בסרי ומותי לו בחת שחיה אם בקפיצה אחת הוא תופס אותה זה נחשב לבבר קטן ו ביו גדול אבל אם הוא צריך לרדוף אחריה כאן זה נחשב לביו גדול ממילא כך ניישב את הסתירה במשל אנמי נוטו דוגדר נוסף להסביר מה זה גדול ומה זה קטן כל מקום שהצל של הכותל אחד מגיע לכותל השני זה נחשב לביבר קטן וידו ביבר גדול אבל אם הצל לא מגיע זאת אומרת שהמרחק בין הכתלים הוא גדול יותר אז אם כן זה נחשב לבבר גדול והנ מי כלכ עוד אפשרות לחלק בין גדול לקטן כלכ ליכ אוקצה אוקצה בבר קטן וידו ב גדול יכול להיות שטח קטן אבל יש שם המון פינות שזוויות ששם הוא יכול לברוח דרך שם אז אם אין וקצה הוקצה זה נחשב ביבר קטן ועל זה כתוב שנחשב שהוא ניצוד יהיה מותר לקחת מזה ביום טב ומה שכתוב שאסור מדובר בדבר גדול שיש הרבה זוויות אומרת הגמרא על המשך דברי המשנה רב ש אמר לא כל הבורים שווים אומר רב יס מרביד אמר שמואל הלכה כרב שמון גמליאל אמר לה הביה הלכה מכלל דפליג האם יש מישהו שחולק ואומר שכל הביון זאת אומרת האם כשת נקמה אמרו שלבורן חייב זה הכוונה כל ביו שהוא הרי ודאי שהם מודעים שזה תלוי מה הגודל הביו ודווקא כשהוא ניצוד רק אז הוא יהיה חייב אמר לי ינק לוך מינו מה זה משנה הרי אדרבה כל שכן אם אתה אומר שרבונו לא חולקים אז כל שכן ש מ דברי שהלכה כדבריו את רוצה לדעת לתפוס אותי על הלשון לדעת האם אחרים חולקים או הלכה כרב שן גליאל מיותר כי אין מי שחולק אמר לי אגמור אגמור זמורת א דהיינו אחנ מי אין פה נפק מינה אבל אני רוצה לדעת איך לומר את השמיעה איך לומר את השמועה הזאת כדי שאני לא אמר את זה בלי צורך גמור גמור אני רוצה לדעת איך ללמוד את זה זמורת שזה לא יהיה סתם זמירה סוג של שירה בלי שום צורך וממילא אנחנו אומרים שלמעשה הלו כשיטת רשן גליאל ואן אנמי למרות שאין מיש שחולק עליו אבל למיסה זה יהיה תלוי מה הגודל הביבר תונו רבון צ צבי שומה אדם שצד צבי עיו או ישן חייב חיגר וזקן וחולה פטור אמר להב לרב יסב מה ישנה עני ומה ישנה עני למה הברס מחלקת בין סומה ויישן לבין חולה וזקן אז אנ לו רב יעזב אני אביד לרבויי אני לאביד לרבו בנגיעה עלמה של בן אדם מתקרב נוגע כבר הצבי קופץ למרות שהוא עיבר ולמרות שהוא יושן אבל במקום שהוא חולה הוא לא יכול לקפוץ ולכן זה נחשב לניצול ופטורים עליה וזה לא נחשב לניצול ואותן יחולה חייו אתה אומר שבחול הוא פטור הוא נחשב לניצול בברייס שחולה חייו אומ ש לא יקשה או בחולה מחמת השיטה או בחולה מחמת ובצ גם אדם שצבי שהוא עייף מאוד הוא גם נחשו לחולה אז תלוי הברייה שכתוב חייב מדובר שהוא חולה מחמ יפות אז כשההוא מרגיש סכנה לחייו אז הוא מתגבר ובורח מה שכתוב שהוא פטור הברי שכתוב פטור מדברת על חולה ממש שאז אני אומר שהוא לא בורח הוא כבר ניצות ועומד וגם כשבאים לתפוס אותו אפשר לתפוס אותו בקלות תונו רבון הצד חגבים גיזין צרן ויתושים בשבת חיה זאת אומרת זה דברים כאלו ש חלק מהם צירים ויתושים אין צורך בצעידה שלהם חגבים אוכלים אבל מה עושים עם צירים צרעים ויתושים אין לו עניין בצעידה שלהם בכל אופן דברי רבי מאיר רבי מאיר סובר שחייב בצעדת כולם גם דבר שאין במינו ניצוד לא צדים אותו כי אין מה לעשות איתם וחכמים אומרים כל ש במינו ניצוד חיו כל ש במינו ניצוד פוטור וממילא החורים חולקים על חלק מהדברים על צרן ויתושים תני דוך בריסה נוספת הצד חגבים בשעת התל פטור בשעת השרו חייב דבר מעניין בחגבים בזמן שיש טל החגבים עברים אז אם הוא צד אותם בזמן הזה פטור כיוון שהם ניצודים ועומדים בקלות אפשר לתפוס אותם הם לא רואים שבאים לתפוס אותם אבל בשעת השרו שה חם דהיינו לא בזמן החורף אז אני אומר ש חייב כיוון שזה סעידה אלזר בן מומר אם היו מקלחות ובאות פטור אם הם נערות נערות של חגבים אז בקלות תופסים אותם אז הוא פטור וכעת הגמרא תבאר את שיטת אלזור בן מאבה יבוא אלהוא אלזר בן מבוי הריש קוי א הספי קוי האם הוא בא לומר לגבי הריש ש שאמרנו שאם בשעת התל פטור כיוון שהם ברות האם אז הוא אומר הוא לא פטור תמיד רק במקרה שהם נערות נערות ואז יוצא שהוא מחמיר או שהוא בא לומר על הסיפה ולהקל שכתוב בספה שבשעת השרב חייב הוא אומר אם עם נערות נערות הוא יהיה פטור גם בשעת השרב תו שמע הצד חגבים בשעת התל פטור בשעת השרו חייב אלאז מהבי אפילו בשעת השרו אם היו מקלחות ובות פטור אז לאדי כתוב כתוב בברייס שהוא בא להקל ולומר שגם בשעת שרב שהם רואות אם זה נערות ובקלות תופסים אותם כי יש פה כמויות אז זה פטור ואם כן פשטנו את הספק אומרת המשנה צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו חייב אסה מלך סידה כפי שראינו במשנה הקודמת נעלו שניים פטורים כפי שאנחנו יודעים במלך שב שניים שעשו ה פטורים לא יכול אחד לינו ונעלו שניים יש לו דלת מאוד כבדה ואין סיכוי שאחד לבד ינעל אותה צריך שניים חיייבים כיוון שכאן הוא לא עשה את זה כדרך שינוי בצורה ששניים יחד בצורה משונה אלא זה הדרך למנול אותה כיוון שהיא אפשר אחד לבד חיבין ורב שימן פוית אומר רבי ברבי אומר שמואל הצד הרי בשבת אינו חייב עד שיכ ניסנו לגור זקי שלו לגבי אריה גם אם הוא תופס אותו זה שום דבר ברגע אחד האריה רוצה הוא קורע הכל ובורח אלא אם כן הוא בתוך כלוב כבר ורק אז זה נחשב לצידה אומרת המשנה ישב האחד על הפתח ולא מילאו מה קורה אדם על פתח שצבי נכנס לבית אבל הוא לא סותם לגמרי את הפתח ישב השני ומילאו השני חייב כי השני כעת הוא זה שגרם לסתימה ס הוא גרם לצעידה ישב הראשון על הפתח ומילאו ובא השני וישב בצידו אף על פי שעמד הראשון והלח לו הראשון חי והשני פוטור דהיינו הראשון התיישב סתם צעד את עצבי בא מי שישב לידו גם אם הראשון יקום וילך נשאר רק השני אנחנו אומרים שהשני הזה הוא פטור ולמה או למה זה דומה לנולד ביתו לשמרו ונמצא צבי שמרו בתוכו הגמרא תבאר את הכלל הזה ולכן בכל אופן אנחנו אומרים שלמרות שעמד הראשון זה כמו אחד ששומר צבי שאלו מאתמול כביכול יש לו צבי כבר ניצוד ועומד והוא נועל את בעיתו אז ודאי שלא נחייב אותו על הנעילה כך גם פה הוא בא ונעל בית שכבר מישהו יושב ונועל אותו וסותם את הפתח ולכן לא מחייבים אותו על זה אז אם כן היה לנו כאן את המשנה מחלוקת רבי ד החומים לגבי לגבי צבי האם חייב רק בתוך הבית או גם בגינה אבל ציפור ודאי צריך למגדל אבש גלי אמר שתלוי מה הגודל של הביו שאז אנחנו נגיד שהוא ניצות והוא חיה המשנה הגמרא הביאה משנה סתירה בין משנה לברייס האם מותר לצוד חיה ועופות ביום טוב מהברים האם נחשבים כבר ניצודים או לא אומרת הגמרא לישב חי כ היה באומנה רצינו ליישב שיהיה תלוי במחלוקת לגבי צבי של רביד וחומי מסקנה אמרנו זה תלוי מהגודל של הביו פה דיברנו על ביו גדול פעל בבר קטן לגבי עופות השבנו שתלוי האם מקורה או לא מקורה מתי הוא חייב כשאביו הוא מקורה שאז הוא לא יכול לברוח אז זה נשב לצעידה ואז ממילא אם זה נשב לצעידה מותר לקחת את זה ביום טב ועל זה כך מיישבים שמה שכתוב שמותר ביום טב לקחת את זה מדובר במקורה מה שכתוב במשנה לגבי ציפור שבית למרות שזה מקורה בכל אופן זה לא נחשו נצוד רק במגדל מדובר בציפור דרור שהיא מצליחה לברוח מכל פינה ופינה אמרנו שהלכה כרב שמ גליל שתלוי מהגודל הביו וכשחק בין ביו גדול לביו קטן הבאנו שלושה גדרים או שאנחנו אומרים שהוא בקפיצה אחת תופס או שיש צל מקוטל לקוטל או שאין הרבה זוויות אמרנו שיש הבדל בין צביא הביס כתוב שיש הבדל בין צביא שיושן לבין צבי שחולה כיוון שהוא יכול לברוח והוא לא יכול לברוח וגם בחולה אזה מחמת העייפות אז הוא חייב כי הוא יכול לברוח לגבי צידת צרים ויתושים שאין במינו ניצת רבמ מחי וחומים פטרו לגבי חגבים אז נקמה אומרים שכשהם עיוורים בשעת הטל פטור בשעת השרב שהם לא עברים חייבים אבל לוזו בן מבי אומר שאם היו נערות נערות אז הוא פטור הגמרא הסתפקה והגמרא הביאה ש די שזה חוזר הזמן של השרב ועל זה אנחנו אומרים שלמרות ששרו אמור להיות אסור בכל אופן אנחנו אומרים ש בנערות יהיה פטור ואיין פה ציד כיוון שבקלות צדים אותם לגבי צבי שנכנס לבית אם אחד נעל חייב שניים עשו יחד טורין אם אחד לא יכול ורק שניים אז זה מחלוקת רב שימן ותני קמה ואמרנו באריה דווק מכניס אותו לכלוב ואם אחד ישב וסתם ויבוא השני וישב לידו המשנה מבי שגם אם הראשון יקום עדיין הצידה נחשבת על שם הראשון שהתיישב צד את עצמי
לצפיה בתכנים נוספים: