העמוד היומי מסכת שבת דף קה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קה עמוד א

[מוזיקה] שב דף כה עמוד א' בשורה השנייה בעמוד אנחנו חוזרים על דברי המשנה כתב אות אחת טריקון רבי ישע בן מסר מחי וחום פוטרים ורשי במשנה הוא כתב אות אחת עם פס מעליו כדי להראות לנו שכוונתו למילה שלמה מחלוקת הביש בן מסר סובר שכביכול הוא כתב פה יותר מאות אחת ולוחם פטרין כי למעשה מתייחסים לזה רק כאות אחת אומר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זמרו מנין ללשון טריקון מן מנין שאנחנו יודעים שהתורה נדרשת נכתבת בחלק מהמקומות בלשון של טריקו בראשי תיבות שנאמר כי אב המון גויים נתתיך כתוב אצל אברהם אבינו אב המון גויים סתיו מסבירה הגמרא אב נסיו ומוס דהיינו הלשון אב אמון נדרש בראשי תיבות א' זה אב נתתיך ומוס אתה תהיה א דינו ראש להם בחור נתתיך בו מוס המו המון הכוונה ה מתחלפת בחט אז הכוונה חביב נתתיך בהומוס מלך נתתיך ומוס ותיק נתתיך בהומוס רשי בברוס אומר שויקי מלשון ענב וחביב מחבב המצוות נאמן נתתיך לאו מויס וכך אנחנו דורשים אב אמון בלשון של ראשי תיבות רבי יוחנן אמר יש פסוק אחר כתוב אי השם אלוקו טריקו דורשים את אנוכי בראשי תיבות אנו נפשי כיס יבס אני אומר הקדוש ברוך הוא כביכול אני כתבתי את הלוחות ונתתי אותם רבון אמרי אפשר לדרוש את זה גם להפך אמירה נעימה כתיבה יאיבה דהיינו אפשר לדרוש את זה מההתחלה לסוף פשר לדרוש את זה גם מהסוף להתחלה אומרים רבון המירה נעימה כתיבה יאיבה זה לשון שדורשים לפי הסדר של האותיות הי כדאמרי אוכי למפריע יאיבה כתיבה אני נתתי את הכתיבה נאמנים אמרה שהמראה הם דברי אמת דו רבי נוסן אמרי פסוק נוסף שמצינו שדורשים אותו בלשון טריקון מראשי תיבות כי ירת הדרך לנגדי כתוב לגבי האתון של בילום ירת הדרך לנגדי מה זאת אומרת ראשי תיבות ירת יראה ראתה נתתה בתחילה היא פחדה ללכת ולאחר כך היא ראתה את המלאך ושוב היא נתתה מהדרך דו רבי שמואל תנא כרמל כתוב לגבי הקורבן העומר שמביאים בתז בניסן כרמל צריך להביא אותו מסעירים שהם במצב של כרמל מה זה כרמל קר מלא דינו כמו שיש כר מלא בנוצות כך גם אנחנו אומרים שהסורים יהיו לכים כשהם עדיין מלאים בגרעיני ולא אחרי שמתייבשים ומצמקים אבח ביעקב אומר והוא קללני קללה נמרצת כתוב לגבי שימי בן גאירו מה זה נמרצת נוטריקון ראשי תיבות נפו כביכול שימי אומר על דוד המלך נופו מביו אוצחו צוררו תבו רב נחמן יצוק אמר מה נד בומה צדוק נצטדק דורשים בלשון של טריקו נכונים אנחנו צדיקים אנחנו טרים אנחנו זה נאמר לגבי אחי יוסף שכש מצאו אצלהם את הגביע ואמרו להם תחזרו למצרים אז הם אומרים מה צדו דהיינו נכונים אנחנו צדיקים אנחנו טהורים אנחנו קים אנחנו דהיינו נקיים קדושים אנחנו אומרת המשנה קוסב שתי הוסיוס בשתי לומוס אדם כתב אחת בשחי ואחת בנ הרביים דהיינו הוא כתב אחת בבוקר ואחת ב נרבים ויש פה בעצם שתי עלומות היה באות הראשונה היה העלמה אחת שהוא שכח שאסור לכתוב אחר כך נודע לו ונעלם ממנו שוב והוא כתב את האות השנייה הבן גמליאל מחי חו מ פוטרין ואומרת הגמרא במיק ג הרבון גמלי סובן די לחצי שיעור ובון נוסב שדי לחצי שיעור על מחלוקת ביניהם האם כאשר נודע לו באמצע ונודע לו רק על חצי שיעור רק עלות אחת האם הידיעה הזאת כבר נחשבת ידיעה לחלק וממילא היא תחלק בין שתי העלו או שסוף סוף היא לא מחלקת וכיוון שיש פה שתי אותיות שזה שיעור שלם של כתיבת אותיות ו שתיהם נעשו בלומה של שבס ממילא נחייב אותו כן זה המחלוקת שרבן גמליאל סובר שמצטרפות ומחייבים והידיעה לא מחלקת ורבן סורים שכן אדרון הלבונה בלי נדר אומרת המשנה רבי אליעזר אומר ההורג שלושה חוטים בתילות כעת אנחנו ממשיכים הלאה עם אובס מלוס נוספים אנחנו עוברים כעת וירג ועוד כמה אבות מלכוס שיש בתפירה ההורג שלושה חוטים בתחילה ואחת על הורג חיו אומר ה בלזר תלוי איפה הוא הורג אם הוא מתחיל הריגה אז מספיק אז אנחנו אומרים שצריך שלושה חוטים אבל אם הוא מוסיף על הריגה קיימת אז כבר באחד הוא חייב וחים אומרים בין מתחיל או בין בסוף שיעור שני חוטים תמיד השיעור להתחייב הוא שני חוטים העושה שתי בתי נירין אם הוא עובר ומשחית בתי נירין איפה או בנירי או בקייר או בנפה או בקברה או בסל חייב דהיינו בכל דבר שהורגים בו אם הוא עשה שני בתי נירים הלו חזור הוא מתחיב וה תופר שני תפירות והקורה על מנת לתפור שני תפירות אומרת הגמרא כי עושה רב צחוק תני שתיים רב צחוק לימד שמה שכתוב הכוונה אחת העורג שלו שחון בחילו רב צחוק גרס שתיים בחילו נתנן ג הרי יצאנו במשנה רב זר אמר שבחיל כתוב שייה חייב רק בג חוטן לא יקש או בעלי או בקטי דינו יש לחלק בין חוטן אבים לחוטים דקים ומה החילוק מתי מחייבים שלושה ומתי רק כבר בשניים מחייבים אמר לולי גיסה ואמר לולי גיס יש אומרים לצד הזה ויש אומרים לצד הזה מסבירה הגמרא אמר לולי גיס יש אומרים שעלי מלוס ססר תר ססר אם הם חוטים אבים אז רק בשלושה הם לא נפתחים אבל אם הם בשניים עשה רק שתי בטרן אז כיוון שהם חוטים חוטים אבים ההריגה לא תופסת ולא מחזיקה ואנחנו צריכים מלוכה שמתקיימת ולכן בשתיים אנחנו לא נחייב רק בשלושה ועל זה המשנה דיברה כתרי נס אבל בדקים אז גם בשתי חוטים זה כבר לא נפתח וממילא על זה הברייה דיברה על זה רב צחוק ית ברייסה שבשתי כבר יהיה חייב בחילו ואמר לו גיס יש אומרים להפך לוס דווקא בשלושה חוטן אז אני אומר שהוא חייב בדקים כיוון שאם זה רק שתים שתיים זה לא ניכר זה עדיין לא נחשב למלוח חשוב רק בשלושה אבל הלימ רנה מדי אבל בחוטים אבים כבר בשתיים יש פה מלוחה חשובה זה ניכר כבר הוא יהיה חייב בשתיים אז לפי הגרסה הזאת לפי השמים האלו אז אדרבה באלימה אנחנו נחייב כבר בשתיים ואילו בדקים אנחנו נחייב רק בשלושה תניה הורג ג' חוטן מתחיל או ואחד על הורג חיוב הבריה מתחילה בשיטת רב ליעזר שאחד על ההורג ומצרף עוד אחד הוא יהיה חייב חכמים הרים בין בחיל ובין בסוף שיעורן בי סחוטים ובשפה ביס חוטין אם הוא הולך ותופר שפה סביב הבגד אז בבי חוטין מחייבים אותו ברוחב ג' בוטי נירין או למה זה דומה איפה מצינו רוחב של ג בוטי נירין שיש פה יצירה של משהו חשוב להורג צלצול קטן בזכותן ברוחב ג בוט נירין אדם שהורג חגורה קטנה ששם אנחנו אומרים שהרוכב הוא ג' בוט נירין לכן גם כאן אנחנו מחייבים אותו ברוחב של ג' בוט נירין ולא אומרים כם ללא הסית שזה שיעור גדול יותר אלא מחייבים כבר בג בוטנר וההורה ג חוטין בחילו ואחד לוריג חיו אומרת הגמרא סטומה כרב לזר מה שכתוב בברייס שגיים לחוטים התחילו התחלנו עם שיטה בסטומה לשיטת רב לזר אחרי זה כתוב שכים ב מתחיל ן בסוף שור שני חוטין אבל הברס התחילה בסטומה עם שיטס ר בלזר תניה דוך ההורג בית חוטין על הגס ועל הימרו חייב אדם הרג שני חוטן על הגס ועל הימרו דנו הוא בא להוסיף על הגס רשי אומר זה הרי גרבה יש כבר בגד הרוג הוא מוסיף על זה או על הימרו הוא מתחיל בתחילת הבגד אמו זה בשפת הבגד אבל בהתחלה והוא בא והורג שמה ערב ממין אחר לאמרה חיוב אז הוא מתחייב כבר בשתי חוטים רב ליז אומר אפילו אחד רב ליז אומר באחד בלבד הוא מתחייב כיוון שהוא מוסיף על הקיים ובשפה כיוון שזה מתחבר יחד עם השפה שהוא כבר עשה קודם מתחילת הבגד כעת הוא מתחיל להרוג את הבגד עצמו אבז עדיין נחשב להמשך ובשפה שני חותן ברוכב שלש בות רין חיו אבל אם זה שפה לאורך השתי כולו עושין אותו אומר רשי אז שמה השיעור הוא ברוכב שלוש בו נירין ורק הז חייב או למה זה דומה להורג צצל קטן שני חוטין על הרוחב ג בוטרין והורג בחוטי על הגס ועל המרו חיו מה שכתוב בברייס התחלנו הורק בזון על הגס ועל המ דנו שהוא מוסיף על ה קיים שתי חוטן הוא יהיה חייב רק בשתי חוטן אבל לא באחד תומק רבון כאן יש לנו בריסה שהיא מתחילה עם שיטס רבון בתומה ואילו הביסה הקודמת התחילה עם שיטס רב לזר בסתו העושה בש בטרין מ בנירי תרט ובניר וחד בניר ויש כאן כמה וכמה הסברים באחרונים בדברי רשי רשי אומר בת פעמים מרכיב לחוט של שתי בבת נראה דן שקוראים ליצ'ה שהם מבארים גם שהכוונה החלק שמתחבר לחוטי השתי וחד בניר הפעם השלישית מרכיב אותו על חוט הניר או על המו של הניר ועל זה אנחנו אומרים על החור של הניראה ועל זה אנחנו אומרים ש שהוא יהיה חייב כאשר יש פה שתיים בבוט נירי ואחד בנירי בקרוס אמרנו שאם הוא הוסיף על הקרוס שתי בוטי נירין הוא חייב מה בקרוס המרב מצו יסה רשי אומר יריעה של גרדין שהורגים ברגל על זה אנחנו אומרים שזה במקום הקנה שעולה ויורד שיש בעריית הריגת נשים אנחנו היוז דרכם היה לעשות את זה על ידי הרג אז פעמיים שהוא עושה את זה הוא יהיה חייב ופר בס בוב מלוס שואלת הגמרא למה המשנה צריכה להביא תופר בפו זה כבר כתוב ברשימה בכלל גודול בתוך הבס מלוס וטפ בססת ספה והקורה על מנת לתפור בס טפוס שואלת הגמרא אם את אם כתבו את התופר בס פו בגלל ההמשך שהקורה על מנת לתפור אז בביס פוס הוא חייב על הקריאה כונ מי טופר אגב זה כתבו את זפ וקר אונ מתב מל אם כמו שאתה אומר משום סיפה והקור ע מנת לתפור בסנ התופר והק אז כתבנו גם את התופר וגם את הקורע הרי שתיהם כתובות כתובים כבר במשנה בכלל גודל אנ מ אשס החמוס משום המשנה הבאה ששם מוזכר שאם הוא קורא על מסוי או בחמוס שזה מתק וזה לא מקלקל בשקט הפ שתי צביר לכן התחלנו כאן במשנה עם הטפ שתי צביר והקורה על מנת לתפ כדי להגיע לקורה על מיסוי ששם אנחנו מחייבים כיוון שזה לא מקלקל למתקן אז אם כן היה לנו כאן הבאנו את כמה וכמה מקומות שמצינו שהתורה נדרשת בנו טריקון נחלקו רביש בן בסרי האם באות אחת עם פס מעלה נחייב אותו כמילה שלמה או לא המשנה הביאה שתי הומוס שתי אותיות בשתי לומוס האם יהיה חיב או לא מחלוקת המחלוקת ביניהם האם אין האם יש הדי אלא חצי שיור המי ש הביא ר בלזר אמר הארג אם בהתחלה אז זה בשלוש חוטין אם בסוף הוא רק מוסיף על הקיים בחוט אחד וחו תמיד בשתי חוטין אמרנו שתופר שתי תפירות קור על מנת לתפור שתי תפירות הגמרא הביאה שמה שכתוב בברא שרב יצחק הביא שרב לזר אומר ההורג לא בשלושה חוטן אלא בשני חוטין מדובר באחד מהם מדובר ב חוטים אבים ואחד בחוטים דקים ושתי גרסאות איך להסביר מתי צריך שלושה חוטים ומתי שתי חוטים אמרנו בברייס שהבאנו ברייסה אחת שסתומי כתוב את שיטת רב לזר שאחד אחד על הריג תחייב בשלושה בהתחלה בריס שנייה שכתוב שמה את שיטת חומים כ סטומה שתמיד בין בתחילה לבין בסוף יהיה חיה בשני חוטים אמרנו שבירוס זה הכוונה שהוא הורג עם הרגל והופר בס פרוז אמרנו שזה נכתב אגב המשנה הבאה שם כתוב הקורה על מיסוי או בח מוסוי אגב זה הבאנו כאן את המשנה שקורא על מנת לתפור שתי פירוס ואת הטופ בס פרוס אגב הלוחה הזאת [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: