העמוד היומי מסכת שבת דף קד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קד עמוד ב

[מוזיקה] שב דף כוד עמוד ביס תחילת העמוד במשנה ראינו במשנה הקודמת בדף קוג עמוד א' את ענייני כתיבה באיזה צורה הוא חייב ומה השיעור של כסיבה כעת נראה באיזה צורה שני האותיות שעליהם אדם מתחייב שהוא כותב אותם בשבס באיזה צורה ה נכתבים כדי להתחייב אומרת המשנה הקוס שתי אותיות באלם אחד חייב כתב בדיו בסם בסיקו הגמור אביא כל אחד מה זה הצבע שלו בקוי מויס וקנקנים ובכל דבר שהוא רושם על שני כותלי זוויות אם הוא כתב על פינה שני קירות אחד מזרח אחד צפון ועל שני לבחי פנקס או שיש לו פנקס משעווה שרושמים עליו שני לוחות ונגן זה עם זה חייב כיוון שהם צמודים אחד לשני גם הפינות של הבית וגם לוחות הפנקס אפשר לקרוא את שתי האותיות יחד ממילא הוא יהיה חייב ככותב שתי אותיות יחד הכותב על בסורו חי הו המשרת על בסורו רב לז מחיב חוס וכחו פוטרין הגמור תר את המחלוקת כתב במשקין במי פירות באבק דרכים רשי אומר מה זה אבק דרכים או שהכוונה לתית או שהכוונה שהוא שרט בתוך הבוק דרכים עם האצבע הוא עשה את האותיות בתוך העפר ונשאר שם סימן של האותיות באבק הסופרים ובכל דבר שהנו מסקים פוטור לאחר ידוי מה זה אבק הסופרים רשי אומר שזה אפרורית של האפרורית שנשאר בקסת הסופר היא יבשה ולא מתקיימת אז כל הדברים האלו הוא פטור כיוון שזה לא מתקיים לאחר יוד ברגלו בפיו ובמרפק כתב בצורות משונות כתב ות אחת סמוך לכתב וכתב על גבי כתב או שכבר היה לו כתב והוא עבר על זה עם דיו מתכוון לכתוב ח וכתב בזן במקום ח' הוא הוא לא חיבר את שני הזיינים אלא כמו שחט בנוייה משני זיינים עם גג מעליה הוא לא עשה את הגג אחת בארץ ואחת בקרו כתב על שני קוטלי הבית על שני דפי פנקס וי נגן זה עם זה פטור רשי אומר אי נגן זה עם זה שני דפי פנקס הם נמצאים כל אחד במקומו וממילא אי אפשר לחבר אותם בלי לקרוע את המוד ולשים אותו צמוד לעמוד השני ששם מובא העץ שמה הוא כתב את האות השנייה הוא הדין בקוטלי הבית כתב על מזרח ועל מערב אות אחת כאן אות אחת כאן כיוון שהם לא מתחברים יחד אי אפשר לקרוא אותם יחד אז פטור כתב אות אחת נוטריקון דיינו כתב עוות אחת וסימן עליה פס כמו א' והוא התכוון לראשי תיבות שיהיה פה מילה שלמה הבישה בין בסר מחי וחומים פוטרים אומרת הגמרא דיו מה זה דיוסה דהיינו דיו שאיתו הרגילות לכתוב סם מה זה זה סמ רשי אומר שזה אורפי מינט ומב כ הכוונה צבע זהב סיקרה אומר בברכה נ סקרט שמו אומר רשי מה זה סקרט צבע אדום קומוס הכוונה לקומה שזה שרף האילן קנקן טים אומבר אמר שמואל חרט דוש קפי זה הצבע שהסנדק צבע שחור ובכל דבר שהוא רוא שם לאסו מה מה באים לרבות במשנה בכלל הזה לאסו עוד נרב חנניה כתוב במטריה רשי אומר מה זה מיטריה או הכוונה למין פרי או למ שמים ואצה שזה מפצים כושר תני רבחי סוב בעבר דהיינו בעופרת בשחור ובשחור אם הוא כתב את זה בשחור שזה פחם או שחור שזה רשי אומר הכוונה ל אדמינ ו מבארים מה זה אדמינ הכוונה חרת דוש קפה אז כושר וכיוון שבספר תורה זה כשר ממילא הוא הדין שבשב הוא יהיה חייב על זה המשרת על בסורו תניה אומר לין רב לזל החומים ולו בן תדה הוציא כשפים ממצרים בשריטה של בסורי למה אתם אומרים שריטה לא נחשבת לכתיבה הרי הוא רצה להוציא כשפים והוא לא יכל כיוון שהם הקפידו שלא יוציאו כשפים שילמדו מהמהם אחרים איך לעשות אותם אז הוא שרט על בשרו וכך הוא יצא אז רואים שזה דרך כתיבה ולמה לא לחייב אותו אמרו לו שוית אויו והם מבין ראיה מן השון דהיינו הוא היה מחור לדבר אומר רשי ומסר נפשו על הדבר אבל זה לא דרך לכתוב ככה על ידי שריטה על בשר ולכן אי אפשר להביא מזה רעיה כתב עוד אחת סמוך לכתב המשנה הביאה שאם הוסיף אות אחת סמוך לאותיות שכתובות פטור מה תענה אומר ר ברבונה דלא יק רב ליזר ד רב ליזר אומר אחת על הריג חייב נראה במשנה בעמוד הבא בתחילת פרק רב לזר ומר שאם יש הריגה כבר קיימת והוא מוסיף עעל זה אפילו רק חוט אחד הריגה אחת למרות שתמיד צריך שניים אנחנו מחייבים כבר באחד כן ש טרף עם הקיים אז הוא הדין באותיות אם הוא הצמיד אות אחת לחלק מהכתב שכבר קיים אז הוא היה צריך להתחייב מה שכתוב כאן שהוא פתור זה לפי שיטת חומים כתב על גבי כתב מן תנה כמו מי התנה של המשנה שלנו הולך שכתב על גבי כתב עבר עם דיו על דיו קיים זה לא נחשל לכתיבה ארחיז ד כרב יודה דתני הרי ש היה צריך לכתוב את השם ונתכוון לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו ד' הוא במחשבה שלו טעה חשב שאין פה כבוב קלה צריכים לכתוב יהודה וטעה ולא התיל בו ד' אז הוא לא כתב ד' כביכול לפי מחשבתו שצריך להיות בה יהודה ובאמת היה צריך להיות פה שם השם בלי ד'' הוא כן כתב טוב אבל במחשבה שלו הוא בא לכתוב יהודה והוא פספס את הד אז כעת הכתיבה היא טובה אבל היא לא היייתה לשם השם מעביר עליו קולמוס ומקצו דברי רבי יודי הוא יכול לעבור על האותיות לשם קדושת השם וזה מספיק כיוון שיש לזה שם של כתיבה וחכים אומרים ממן השם מ ובחו אז רואים שכתיבה על גבי כתיבה כן נחשבת לכתיבה מה שכתוב במשנה שהוא לא יהיה חייב על זה ד לא יקה רב יודה תנה כתב אות אחת והשלימה לספר מה הדין רשי אומר שמדובר על אחד מכובדת ספרים וברגע שחסר שמה אות אז הספר פסול יש מניין לאותיות כמה צריך שיהיה בכל ספר אם הוא השלים על ידי אות אחת אז זה מעשה חשוב והוא יהיה חייב למרות שזה רק אות אחת הרג חוט אחד ושלימה לבגד חיוב מה נתנה אומר ברו רב ליזר ידו חת לוריג חיו אז זה כשיטת רב לזר שאחד על האורג אז יש לזה חשיבות כי זה מצטרף יחד עם הקיים הוא הדין כאן באות אחת נחייב רבשי אומר אפילו את מרבון לאשלים שני גם גם חומים שביחס על הורג חולקים ואומרים למרות שיש רי קיים והוא רק מוסיף על זה צריך שניים כמו בהתחלה שאיין הרי קיים כאן הם מודעים שבאות אחת על ספר כיוון שהוא משלים את הספר וזה נחשב לפעולה חשובה הוא יהיה חייב וממילא זה גם כשיטת חומי א הרב מי כתב ות אחת בתוה ואחת בציפי חיו כסי למרות שנמצא בשני מקומות שונים יהיה חייב אלא שמחוסר קריבה בסך הכל יש פה שתי אותיות שהוא כתב אפשר לצריף אותם יחד רק צריך פשוט להביא אחד לשני ואנן כתב על שני קוטלי הבית ועל שני דפי פינקס ואין נהג עם זה עם זה הם לא מצטרפים ונקראים יחד פטור אז איך פה אתה אומר שוא יהיה חייב למרות שזה בשני הערים שונות אוסום מחוסר מיס דקרי אוכל מחוסר מיס קריב דהיינו כאשר זה על דבי פנקס או על גבי כולי הבית ואי נג עם זה אז הוא צריך לעשות מעשה כדי לקרב אותם הוא צריך לקרוע את הדף מהפנקס כדי לקרב אותו לאות השנייה או לשבור את הקיר ולהביא אותו לקיר השני אבל כאן ברגע שהוא מקרב בלבד בלי שום מיס נוסף מקרב אות לאוט מציפוי לטבריה אז זה כבר ח זה כבר מצטרף ולכן זה נחשב לכתיבת שתי אותיות שמצטרפות יחד תנה הגיע אות אחת חייב אם הוא הגיע אות אחת אז הוא יהיה חייב שואלת הגמרא אשת כתב אות אחת פטור הגיע אות אחת חייב הרי בכתב אות אחת אמרנו לא מספיק אין פה שיעור אומנם מי דוריס זה אסור חצי שיעור אבל זה לא יהיה חייב על זה לא חוס ולא מיסה אז איך אתה אומר שבהגשת ות אחת יהיה חייב תרצ את הגמרא שני הסברים אומר רב שיס א מסכן גון שנתלו לגגו של חטא ועשאו שני זיינים מדובר שהוא מחק ההגעה שלו היייתה למחוק את הגג של החטא ומילא נוצר פה כעת שני זינים זה נחשב שהוא כתב שתי אותיות רוב אמר כגון שנטו לול תגו של ד' ועשהו רש דהיינו היה לו ד' וזה היה כתוב בספר של חוב דל צפורים במקום רש אז הוא מחק את התג את ה את ההמשך של הד' שמשנה אותו מר לד ועל ידי זה זה נהפך לרש והספר הושלם ונהיה כשר ממילא זה כמו מה שראיינו קודם השלים אות אחת לספר על ידי זה הספר הושלם והוכשר שזה נחשב למעשה חשוב לכולם ולכן על זה אמרנו שהגיע אות אחת יהיה חייב ת כתוב בבריה נתכוון לכתוב אות אחת ועלו בידו שתיים חיו נפ שואלת הגמרא במשנה כתוב שפור לא קו ד תלוי אם כעת הוא בא לכתוב אות אחת הוא רוצה לכתוב ח ולבסוף הוא לא כתב את הגג של החט יצא שהוא כתב שני זינים אז אם ישלם את הגין זה נחשב לשני זן אבל אם אין עליהם את הגין ורשי אומר שהם צריכים בצד ימין ושמאל ולמעלה אז אם אין עליהם את זה אין לזה שם של שתי אותיות של זן ולכן על זה כתוב שהוא פטור אז אם כן היה לנו כאן במשנה את דיני כתיבה שבשתי אותיות הוא חייב ובאיזה סוג צריך שיהיה דבר שכל דבר שהוא מתקיים אבל דבר שלא מתקיים פטור בשריטה ראינו מחלוקת וא אם הוא כתב בשתי אותיות בשתי מקומות אז תלוי אם זה מתקרב ואפשר לקרב אחד לשני ולקרוא אותם יחד בלי מיסן נוסף חוץ מהקרבה אז הוא חייב אבל אם לא צריך לעשות גם מיסה הוא פטור הגמרא הבינה הסבירה כל צבע מה זה ואמרנו שכל דבר שהוא רושם זה בא לרבות מיטריה ואצה אמרנו שאם הוא משרד על בשרו המחלוקת האם יש הוכחה מבן סטד שהיה כותב על גבי בשרו את הכישופים שהיו במצרים וכך הוא היה מוציא את זה או שאין רעיה כיוון שהוא היה שוטה אמרנו שמה שכתוב אות אחת סמוך לכתב זה רק דלא יכר רבלי זר כי לפי רב לזר זה מצטרף עם הכתב הקיים ובאות אחת יהיה חייב כתב על גבי כתב אמרנו זה רק כשיטת הנקמ ד רב יהודה אבל לפי רב יהודה שמועיל לקדש על ידי שהוא עובר על הדיו שוב עם דיו אז זה נחשב לכתיבה ו הדין לשב וזה נחשב לכתיבה ואמרנו שאם הוא כתב אות אחת והשלים את הספר או הרג חוט אחד והשלים את הבגד הוא חייב לפי רוב ברבונה זה כשיטת רב לז שחתה לא הוריק חייו ולפי רב אשי זה לכולן וגם לרבו מכיוון שכאן השלמת הספר או השלמת הבגד זה מעשה חשוב יותר ולכולם יהיה חייב באות אחת ובארי אחד אמרנו רמי אמר שאות אחת בטבריה ו אחת בציפורי כיוון שלא צריך מיסה רק להקריב אחד לשני ממילא יהיה חייב ואמרנו שהגיעה אות אחת יהיה חייב מדובר או שהוא נטל את הגג של החטא או שהוא נטל את התג של הדל והוא על ידי זה הוא תיקן את הספר ונהיה פורש ואז ממילא יהיה חייב מצד שהוא השלים את הספר אמרנו שאם הוא התכוון לכתוב אות אחת ועלה בידו שתי אותיות דהיינו הוא לא עשה את הגג של החטא אז יש סתירה אם חייב או פטור וחילקנו תלוי אם יש לזה טגין או לא [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: