העמוד היומי מסכת שבת דף צט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף צט עמוד ב

[מוזיקה] דף צט עמוד ב היום נראה ספק מעניין של רב מרדכי רב מרדכי מסתפק מה קורה אם יש לי עמוד ברשות הרבים שהוא גבוה עשרה רחב ארבעה כמובן דינו כרשות היחיד מה קורה אם אני זורק חפץ על גביו אני עומד ברשות הרבים וזורק חפץ שהוא נח על גביו בעצם שימו לב יש כאן פרדוקס מובנה החפץ שאני זורק חייב להעלות למעלה מעשרה כדי לנחות על ראש העמוד ברגע שהוא עולה למעלה מעשרה הוא עובר במקום פתור כפי שאמרנו כמה וכמה פעמים ששטח רשות הרבים מגיע עד 10ה טפחים למעלה מכך נחשב כמקום פטור ואם כן מה הדין תוספות באמת קצת מתקשים מה בדיוק מסתפק רב מורדכי הרי בסופו של דבר אנחנו כבר שנינו מה קורה לגבי חפץ שעובר במקום פתור ויותר מכך אפילו אמרנו במשנה שאדם שנושא חפץ ברשות הרבים למעלה מעשרה חייו כי כך דרך משע בני ת לכן תוספות אומרים כאן רבי מרדכי מסתפק בזריקה שהיא שונה מלשאת את החפץ כשאדם זורק זה גריע מילתה זה פחות חשוב זה פחות הגיוני שיהיה חייב מאשר שהוא נושא את החפץ על גבו למעלה ממקום פטור על כתפו סליחה כדרכנו אנחנו רגילים לקחת מוסר השכל לדרכינו לחיי היום יום מעבודת השם מהגמרא גם כאן ניתן לראות מוסר השכל כל דבר שאתה עושה יותר ביישוב הדעת לדוגמה כשאתה נושא את החפץ זה יותר הגיוני שתחייב אבל כשאתה זורק אותו בזה מסתפק רב מרדכי כי כל דבר שאתה עושה פחות ביישוב הדעת פחות אתה בודק קודם מה אתה עושה ומה ההשלכות של זה תמיד זה יצא לך פחות מוצלח פחות טוב ולכן גרי ה מילתה על כן הוא מסתפק אפשר לקחת מפה באמת מוסר כל דבר שאתה עושה בין ברוחניות בין בגשמיות תתיישב בדעתך קודם ואז תעשה את זה בצורה הרבה יותר טובה הרבה יותר יעילה הרבה יותר אפקטיבית אומרת הגמרא ואנחנו מתחילים מדף צט עמוד א למטה ממש למטה ראינו במשנה לגבי הבור שיש בו עומק בעצם רשות היחיד זה לאו דווקא בית רשות היחיד זה כל מקום וא שהוא שונה מרשות הרבים לדוגמה סלע שהוא גבוה עשה ורחב ארבעה נחשב לרשות היחיד גם אם הוא באמצע רשות הרבים מכל צדדיו כנל גם בור חידשה הגמרא שהבור גם עומקו וגם מחולייתו העפר שסביבו ביחד מצטרפים לעשרה טפחים אומרת הגמרא תניה נמי אחי באמת שנינו כך בברייתא בואו ברשות הרבים עמוקה עשרה ורחבה ארבעה אין ממלאים אמנה בשבת אלא אם כן עשו ל מחיצה גבוה 10 טפחים אם לא עשו מחיצה הבור עצמו רשות היחיד אתה עומד ברשות הרבים אל תמלא אם עשו מחיצה ואתה עומד בתוך המחיצה אז אתה גם כן בתוך רשות היחיד ואז מותר לך למלות ולשתות כאבת נפשך כל עוד ולא עשו מחיצה ממשיכה הגמרא ואומרת ואין שותים ממנה בשבת זאת אומרת אסור לך גם לעמוד ולהטות את ראשך פנימה ולשתות על אף שראשך נמצא בתוך רשות היחיד גם כן אסור אלא אם כן הכניס לה ראשו ורובו לא רק את ראשך אלא את ראשך ורוך כי אחרת אני חושב ש שתוציא את המים ולא תשתה את זה ממש מעל חלל רשות היחיד אלא תוציא את זה לרשות הרבים וזה אסור על כן אומרים דווקא אם הכנסת את ראשך ורובה וסיום הבריתה שזה בעצם הדובדבן שבקצפת בשביל זה הבאנו את הבריתה ובור וחולית מצטרפין לעשרה אם כן אנו רואים גם בדברי ה הבריתה שבור יחד עם עומ לא רק עומקו אלא גם החפירה החול שסביבו החול בעצם שיוצאת מתוכו ושמת סביבו כמעקה גם כן מצטרף לגובה עשרה טפחים כדי להחשב היחיד בא מיני רב מרדכי מרבה הנה הספק של רב מרדכי שבו פתחנו את השיעור עמוד ברשות הרבים גבוה השרה ורחב ארבעה והגיע אדם וזרק ונח על גביו מה הוא מי אמרינן צד אחד של הספק הרי הכירה באיסור הרי הנחה באיסור הכרת ברשות הרבים הנחת ברשות היחיד למה זה נחשב רשות היחיד כי זה גובה 10 רוחב ארבעה נקודה זה רשות אחרת אתה חייב היה כאן הכירה והנחה באיסור או דילמה כיוון ד ממקום פתור קטייה לא כפי שהס זה חייב להיות ממקום פתור יש כאן פרדוקס מובנה כל פעם שאתה רוצה שחפץ ינוח על כזה רשות היחיד זה חייב לעבור למעלה מגובה רה טפחים ברשות היחיד זה כבר לא נחשב רשות היחיד למעלה מגובה ערה ואם כן זה הגיע דרך מקום פתור וכפי שאמרנו באמת התוספות מציינים מיד גם ששאלנו את זה כבר במקום אחר וגם את משנתנו על מסע בני קעת אבל זה בכל אופן ספקו של רב מרדכי אמר לינה רבה בעצם רב מורדכי שואל את זה את רבה הוא עונה לו פשוט מאוד מתני תני תסתכל במשנה ויהיה לך תשובה זו משנה מפורשת ופשוטה אתה ממשיך רב מרדכי שילה לרב יוסף אמר לי נלו גם כן מתנית זה כתוב במשנה היין במשנה שלמדנו בעמוד הקודם ותקבל תשובה אתה שלה להבה אמר לי גם כן מתנית אמר לו אמר להם רב מרדכי מה פתאום כלל לא הבנתם את שאלתי אני יודע לאיזו משנה אתם מתכוונים ועדיין כולו ברוק דדד פיתו כולכם בעצם רוק אחד רוקים תשובה אחת אתם עונים והיא תשובה לא רלוונטית אמרו לי ואת לא תסבר במשנה והתנן כתוב מפורש במשנה שלנו לגבי לדוגמה סלע שעומד ברשות הרבים שהוא רחב ארבעה וגובה עשרה בעצם הספק שלך וכתוב במפורש הנותן מהמהם והנותן עעל גבן חייב הנותן משמע בכל אופציה שהיא בכל דרך שהיא לא משנה אם הוא הניח זרק גם כמו שאתה מסתפק ועדיין כתוב במפורש שחייב אם כן מדוע אתה מסתפק כתוב במשנה במפורש היא פושטת את הספק שלך וברור שגם במקרה כזה חייבים אמר להו לא עונה להם רב מרדכי ממש לא דין מה מתניתין במחט אולי במשנה מדובר שהחפץ שהוא מניח הוא בעובי מחת הוא יכול להיכנס בדיוק בגובה העשרה הוא לא עבר ברשות הרבים כלל בגובה למעלה מעשרה שהוא מקום פטור אלא כל מ כל התעופה שלו כל הטיסה שלו היייתה בגובה עשרה פחים בדיוק וכך המחת הזה התלבשה על גבי האבן הזה על גבי הסלע ואז אין לי כלל שאלה אני מדבר על חפץ גדול יותר שחייב לעבור במהלך הטיסה שלו למעלה מגובה עשרה טפחים ברשות הרבים ואז השאלה שלי זה הרי הגיע הדרך מקום פתור שואלת הגמרא רגע אין כזה דבר מחת כמה שהיא דקה עדיין יש לה שיעור קטנטן ואם הסלע הזה הוא גובה עשרה טפחים המחת שנחה על גביו היא עברה למעלה מעשרה טפחים שואלת הגמרא מחט נמי אי אפשר דלא מדליה פורטה עונה הגמרא פשוט מאוד תלי מורשה זאת אומרת אפשר עדיין להסביר את דברי הגמרא באמת במחט ומדובר בסלע כזה שיש לו את המידות הנדרשות כדי להפוך אותו לרשות הרבים זאת אומרת הוא רחב ארבע עמות וגובה ערה טפחים אבל יש לו בלי בתוך גובה עשרה טפחים נמוך מגובה עשרה טפחים והבליטה הזו גם כן נחשבת רשות היחיד כי ברגע של הסלע יש את המידות הנדרשות לרשות היחיד כולו הופך ליחידה אחת של רשות היחיד וגם בגובה הנמוך יותר אם יש בליטה קטנה היא תפלה לסלע ונחשבת גם היא רשות היחיד אם המחת טסה ונתקעה ונחתה באותה בליטה כאן אני מחשיב את זה כרשות היחיד ועל כן מה שכתוב במשנה באמת שחייבים מדובר בכזה מקרה שאדם זרק מחת היא נפלה היא בעצם נח על אותו בליטה שיש ברשות הרבים ורק בכזה מקרה חייב אבל כשנוח חפץ על גביו עדיין תקף הספק שפתחתי בו כך אומר ה מרדכי האם אני מחייב כי תחלס הכאן הכירה והנחה או שבכל זאת זה עבר דרך מקום פטור ופטור אונה הגמרא אנמי ד רמיה חריצה מדובר שבראש הסלע יש חריץ קטנטן שהוא למטה מעשרה הוא גם כן נחשב כחור רשות היחיד תפל לרשות היחיד ועל כן אם המחט הגיע לשם אני מחייב את הבן אדם אבל עדיין זה לא עבר במקום פטור מה שאין כן שאלתי הו כפי שאמרנו אז המרדכי נשאר בספקולציות כל כך מתוק וכל כך פשוט שאדם שנותן שם סל חיו ואם כן באמת נופלת שאלתו של רב מרדכי שמעמיד את המשנה בצורה כל כך דחוקה אבל עדיין בגמרא זה נשאר בשאלה אמר רב מישה שאלה נוספת באי רבי יוחנן כטל ברשות הרבים גבוה רה שימו לב יש לי כותל בגובה 10 טפחים ואינו רחב ארבעה אין לו את המידות הנדרשות להיות רשות היחיד אין לו מה אפשר לעשות אבל הוא מוקף לכרמלית ושרו רשות היחיד יש כאן איזה מקום שנחשב ככרמל זאת אומרת זה לא נחשב כרשות האסורה זה רק מדרבנן איזו בקעה או מקום כזה ועכשיו על ידי הקפת על ידי הקפת קותל הזו שבגובה עשרה טפחים זה בעצם נחשב מחיצה הפכתי את אותה כרמלית לרשות היחיד זאת אומרת הכותל הזה הוא זה שזכה בכבוד להפוך את הכרמלית לרשות היחיד אבל בכותל עצמו אין שיעור של רשות היחיד הוא סך הכל גובה עשרה ואני עמדתי ברשות הרבים וזרק ונח על גביו זרק חפץ והונח על רוחב הכותל ששוב אין בו ארבעה אין בו ארבעה ואם כן אין בו שיעור רשות היחיד מי אמרינן כיוון דינו רחב ארבעה אין לו ארבעה טפחים אז מקום פטור והבן אדם יהיה פטור ו דילמה כיוון דסאו רשות היחיד כמן דמלי דמיה אני מחשיב בעצם את כל ברגע משפת הכותל החיצונית והלא אני מחשיב כמקום מלא כמקום שנחשב רשות היחיד ואז גם אם הונח על רוכבו עליו שאין אין שם ארבעה אין שם שיעור רשות היחיד הבן אדם חייב זה נחשב הכל כיחידה של רשות היחיד אמר הולה בוא ופשוט לך קל וחומר אני אפשוט לך וחייב אבל לא מהסיבה שאמרת כמן דמלי דמיה אלא מסיבה אחרת קל וחומר לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כל שכן לא יתכן אם הכותל הזה הוא זה שזוכה בכבוד הזה להפוך את אותה כרמלית לרשות היחיד ייתכן שהוא עצמו ישאר מבויש בצד ולא נחשיב אותו כרשות היחיד לא ייתכן הו מכוח הכל וחומר הזה אני מחייב איתמר נמי אמר ברי ברשי אמר רב וכן אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן שימו לב רבי יוחנן שקודם הסתפק עכשיו מביא את דבריו של אולה קותל ברשות הרבים גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה ומוקף לכרמלית וסעו רשות היחיד הזורק ונחל גביו חייו בעצם אותו מקרה בדיוק ומגיע רבי יוחנן ונותן את הסברה הזאת לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כל שכן ואם כן פשטנו שבאמת בכזה מקרה אם הכותל הוא זה שהופך את הכרמלית לרשות היחיד אז הורק על גביו באמת התחייב מדין כל וחומר בא רבי יוחנן שאלה נוספת בור תשעה בור תשעה כפי שראינו במשנה דווקא בורה נחשב רשות היחיד בור תשה לא ועקר ממנה חוליה יורד בן אדם לתוך הבור עוקר חוליה נוספת בעובי טפח זאת אומרת הופך כרגע באותו העקירה את הבור לכזה שהוא רשות היחיד ומוציא את החוליה הזו מחוץ לבור לרשות הרבים הקר ממנה חוליה והשלימה לשרה מה הוא האם קירת חפץ ועשיית מחיצה בעד עדדי קהתי מחיב או לא מחייב זאת אומרת כאן בעצם הוא עקר את החפץ כשהוא עקר זה תשע לאחר העקירה זה 10ה טפחים בעצם בעקירה הזו הוא ייצר פה דבר חדש ייצר פה רשות היחיד בהנחה הוא ברור העביר את זה לרשות הרבים אבל השאלה האם העקירה הייתה פה העקירה אסורה או לא ואם תמצא לאמר ממשיך רבי יוחנן ושואל ואם תמצא לאומר כיוון דלא א ומחיצה עשרה מעיקרה לא מחיב לא היה כאן בעצם מראש מחיצה עשרה אז זה לא נחשב שהוא עקר מרשות היחיד רק לאחר קירת נברא פה נולד פה דבר חדש שזה רשות היחיד והוא לא התחייב אשאל אותך מה קורה לגבי אדם שממעט מה קורה אם יש כאן בור השרה ונתן לתוך חוליה ומיטה בעצם הוא הקר מרשות הרבים ושם בתוכו חוליה ומיעט אותה בעצם כשהוא הכניס את החוליה לבור היה כאן בור עשרה טפחים שהוא רשות היחיד אבל כשהוא הניח כשהיה כאן הנחה כבר לא היה כאן רשות היחיד כבר היה כאן רק בור תשעה שהוא איננו רשות היחיד מה קורה בכזה מקרה מה הוא האם הנחת חפץ וסילוק מחיצה בע דעד דקטו מחייב או לא מחייב תוספות מסבירים שהסיבה שרבי יוחנן שואל בצורה כזו של אם תמצא לומר זה בעצם אותה שאלה בשניהם השאלה היא שווה מה קורה עם הפעולה קוראת יחד בעצם העקירה או ההנחה קוראת יחד עם יצירת אותה רשות או עם ביטולה של אותה רשות אבל תוספות מסבירים שבכל אופן יתכן שבקיר שהיא תחילת המלאכה באמת אני ניצח למלאכה יותר חשובה מה שאין כן בהנחה שהיא סיום המלאכה כך תוספות מסבירים אבל העיקרון פה בשאלה הוא אחד אומרת הגמרא תפשט למדדי רבי יוחנן עצמו תפשט מדבריו דתנן הזורק ארבע עמות בכותל אדם שזורק בעצם על קיר זקוף שעומד ברשות הרבים למעלה מעשרה טפחים אם הוא זרק למעלה מעשרה טפחים וכבר נראה מה הסיטו צ בדיוק כזורק באוויר כי למעלה מער טפחים כמו שאמרנו ברשות הרבים זה נחשב כמקום פטור למטה מעשרה כזורק בארץ זה כמו שהוא זעק ברשות הרבים וזורק בארץ 400 חייו הי לא מדובר כאן בכותל שהוא רשות היחיד הכותל עומד באמצעו של רשות הרבים ודיני כרשות הרבים למעלה מעשרה מקום פטור למטה מעשרה כזורק בארץ הזורק בארץ ארבע עמות מתחייב שואלת הגמרא רגע זורק בארץ ארב עמות חייו אבל כאן זה לא נחל שום מקום זה ף על הכותל ואם זה אף על הכותל כנראה זה חזר הרי זה לא יכול לעמוד על קטל זקוף כנראה זה חזר והתגלגל חזרה אליו לכיוונו ואם כן זה פחות מארבע עמות והלא נח ואמר רבי יוחנן בדבלה שמנה שנינו מדובר כאן שהוא זרק דבלה שמנה שנדבקה בכותל ואם כן זה נחשב כזורק ארבע אמות אם זה למעלה מעשרה באמת מקום פתור אבל למטה מהשעה כזורק בארץ הוא מתחייב והמי שואלת הגמרא הכ ממעט מארבע עמות הרי אם אתה מחשיב את הדבלה כקול עצמו אז שוב בעצם קורה פה מה שהיה בבור ברגע שזרקת את הדבלה בעצם רשי מדגיש מדובר כאן גם בבן אדם שעומד בארבע עמות מצומצמות לכותל זאת אומרת בדיוק במרחק ארבע עמות כשהבן אדם זרק את הדבלה והיא נדבקה לכותל באותה שנייה שהיא נדבקה לכותל ואתה מחשיב אותה ככול כך מבינה הגמרא עכשיו בעצם המרחק ביני לדבלה שהיא בעצם כרגע הכותל התמד זה כבר פחות מארבע ות ואם כן מדוע אני חייב אם כן אני רואה מכאן שברגע שאני גם עושה את המלאכה וגם מתבצע האיסור ביחד על אף שמצטלם הפר עדיין אני חייב אם כן יש לנו אפשר לפשוט את דברי רבי יוחנן גם כאן בבור אתה תתחייב נכון שזה קורה ביחד אתה סותם את הבור ובכך מבטל אותו מרשות היחיד או במקרה הראשון שאתה בעצם עוקר ובכך עושה אותו רשות היחיד אתה תתחייב על כך ונה הגמרא פשוט מאוד מה פתאום איך אתה משווה איפה יש לך השוואה בין הדבלה שנדבקה לקיר לביין החוליה בבור אתם לא מבטלי בן אדם שזורק את הדבלה לא מתכוון לבטל אותה לקיר כרגע היא שמה ועל כן היא לא באמת ממעטת את המרחק בינה ו בין הכול כפי שניסית לומר קודם שהי חלק מהכותל אליי וועל כן נותר כאן ארמות ואני מחייב אבל אח המבטל אדם במקרה השני לדוגמה שהוא שם את החוליה בתוך הבור הוא מתכוון להשאיר אותה שם שהוא מתכוון להשאיר אותה שם בעצם הוא ביטל את הרשות וזה קרה ביחד עם ההנחה וכאן באמת שיך עדיין הספק של רבי יוחנן שנשאר בספק בא הירבה מה קורה אם אדם זורק דף ונח על גבי את עדות מהוא בעצם שאלה שנראת דומה אדם לוקח דף זה בעצם משטח עץ זורק אותו על גבי ת עדות העת עדות עומדות בגובה 10 טפחים ברשות הרבים הם לא רשות היחיד מהסיבה הפשוטה שאין להם רוחב אר ארבעה טפחים לקח הבן אדם לוח עץ שיש בו ארבע טפחים זורק אותו מרשות הרבים על גבי היתדות ברגע שימו לב כל העמוד פה זה אותו רעיון שאלות מתוקות כאלה באותו רגע שהדף עץ הזה נח על גבי היתדות הוא הפך למשטח שנקרא רשות היחיד השאלה אם זה קורה ביחד כפי שאמרנו קודם או לא זרק דף ונח על גבי עדות מהוא שואלת הגמרא מהכ מי בא אליה ה שנייה רבי יוחנן שאל את השאלה הזאת לגבי בור הנחת חפץ ועשיית מחיצה בעד עדדי קטו האם מתחייבים או לא היינו דרבי יוחנן עכשיו רבי יוחנן שאל את זה עונה הגמרא לא יש כאן עומק שים לב כי גם בא אלי לרבה לא כשהוא זורק דף על היתדות זה באמת שאלתו של רבי יוחנן פה אני שואל מעבר כגון זק דף וחפץ על גביו אני זורק דף לוח עץ ומעליו כבר יש חפץ מהי פה יש שאלה יפה יתכן באמת שרבי יוחנן אומר שלא עזוב לא מתחייבים בכזה מקרה שזה מגיע ביחד אבל עדיין בשאלתו של רבא יש מקום להסתפר כיוון שיש חפץ על גביו האם כיוון בעד דדי קתי הדף הזה ועליו החפץ כהנחת חפץ ועשיית מחיצה דמי ובוא נאמר ונפשות שבאמת זה לא נחשב ולא מתחייבים הו דילמה גם אם נאמר שלא מתחייבים על כזה דבר זאת אומרת אם הייתי זורק רק את הדף לא הייתי מתחייב כאן אני כן חייב מדוע כיוון דלא אפשר דלא מיד לפורטה ועד הריך לא ייתכן שהדף הלוח עץ והחפץ שעל גביו יגיעו באותה מאיית השנייה וינוחו על גבי היתדות חייב להיות שיהיה כאן איזה קפיצה קטנטנה של החפץ שיתרום מעל גבי הדף ואז ינוח ואם כן הדף נח עזוב בוא נאמר שאת זה אני באמת לא מחשב לאיסור כ ספקו של רבי יוחנן אבל לאחר שהדף נח היה איזה תזוזה של לפית המילימטר שאותו חפץ התרומם ואז נח ועל כך אני אחייב או דילמה כיוון דלא אפשר דלא מיד לפורטה אותו חפץ מעל הדף ועד הניך כ עשיית מחיצה והנחת חפץ דמי ואז באמת הוא יתחייב זו שאלתו של רבא בעצם יש כאן שאלת המשך לדין של רבי יוחנן מס ממת הגמרא ואומרת תיקו באמת שאלתו של רבא נשארה וגם בזה אין לנו הכריע לא בספקות של רבי יוחנן לא בספקות של רבי מרדכי שראיינו לאל וגם לא בספקולציות של רבי יוחנן שענה עליו אולה מה קורה אם אתה זורק חפץ על גבי קיר שאין בו 10ה טפחים שיש סליחה שיש בו עשרה טפחים ואין בו ארבעה טפחים אבל הוא בעצם מקיף כרמלית שבו פשטנו מכלו החומר שאם לאחרים הוא עושה מחיצה ומשיב אותם כרשות היחיד הוא בעצמו ברור נחשב רשות ה חיד בהצלחה רבה ולהתראות מחר בעזרת השם יתברך [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: