העמוד היומי מסכת שבת דף פט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף פט עמוד ב

[מוזיקה] דף פט עמוד ב ובדף פט עמוד ב מוזכר שוב פעם רב יוסף וכשאני נפגש עם רב יוסף אני מתרגש רב יוסף הרי מופיע לנו כל כך הרבה פעמים במסכת עירובין עם אותו טקסט בדיוק לא שמיע לן אשמטה לא שמעתי את השמועה הזו ומגיע הבית תלמידו ומזכיר לו ורשי כל פעם מחדש מדגיש לנו רב יוסף היה זקן חלה ושכח תלמודו ואני רוצה רק שנדמיין את הסיטואציה רב יוסף מגדולי הדור יותר מכך מופיע בגמרא ברכות שרב יוסף הייחודיות שלו בתורה הייתה זה שהוא זוכר את כל התורה הוא היה סיני הוא היה מרחיטיה כולם היו נצרכים לו היה לו כל כך הרבה שמועות כל כך הרבה ידע והוא דווקא הוא חלה ושכח תלמודו דמיינו לעצמכם איך אנחנו היינו מקבלים כזו בשורה המוטו שלנו הטייטל שהולך איתנו לכל מקום נעלם והתדע ובעולם הזה אין ברגע שאין לך את זה אתה כלום ושום דבר ואיך רב יוסף התייחס לכך ואיך אנחנו היינו מתייחסים לכך אנחנו היינו מסתגרים בבית אומנים את הראש בקר לא יוצאים אין על מה לדבר שוקעים בדיכאון רבי יוסף רואים אותו פעם אחר פעם אחר פעם לא מתייאש מגיע והבית תלמידו מזכיר לו והוא מדיין איתו ורואים כמובן הכל ככל הנראה הכל חזר לו אחי הצעיר ממני שידיו רב לו במסכת עירובים בדיוק אמר לי שאנחנו לפעמים חושבים שרב יוסף הגיע לשלב מסוים בחיים ושכח תלמודו כמו אנשים להבדיל שאנחנו מכירים כדמנציה וכאלה הגיע לאלצ יודע כזה סגנון לא זה מה שכתוב בגמרא אם מישהו יודע אחרת אשמח שיחקים אותי יתכן מאוד שהוא חלה ושכח תלמודו ולאחר מכן שהוא השקיע הוא יצא מהחולי והבית תלמידו הזכיר לו והוא הגיע וקנה הכל מחדש והיה אף יותר ממה שהוא היה קודם יתכן אני לא יודע זה לא זה על דרך האמת זה ברור זה מוביל אותנו למקום אדיר רבי יוסף לא לקח את החולשה שלו את הקושי שלו ואמר זהו שלום עליי נפשי ניסיתי ולא הצלחתי אונס רחמנה פטרי להפך הוא דרש מעצמו הוא טבע מעצמו הוא לא שקע ברחמים עצמיים נכון היה לו את כל העילה הזו של ההוא שזוכה הכל והיא נעלמה הוא לא זכר כלום דברים בסיסיים שהוא עצמו אמר הוא כבר לא זכר אבל בגלל זה מה הוא הבנה את עצמו מתורת השם לא הוא ישב יחד עם תלמידו תלמידו הביה הזכיר לו כל הזמן וכמו שנראה בעמוד שלנו לאחר שהוא הזכיר לו רב יוסף כבר ידיין עמו ורב יוסף הוסיף לו וידע על מה הוא מדבר ועוד הרבה מעבר ואם אנחנו רק ניקח משולי גלימתו של רב יוסף דבר קטן בקשיים שלנו שאני מאמין שהם פחוטים מקשייםיו של רב יוסף בלי להיכנס לרזולציות של עומק הקושי שלכל אחד יש קושי זה נראה באמת המחסום הבלתי אוויר הכי קשה בעולם לא נכנס לזה אבל אם נדע לקחת להשכיל ולהתמודד כמו רב יוסף לא להיבהל לא להתבייש לא להיעלם לא להיכנס לאיזה עצב או משהו כזה להפך להגיע ולהילחם להווק ולהתגבר והיה זה שכרנו אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף פט עמוד א' בשורה האחרונה אתמול פתחנו דיון ראינו שלפי חכמים כל גגות כל גג הוא רשות לעצמו השאלה מה הדין של הבעלים של הגג עצמו של הבית להשתמש בגג רב אמר מותר רק בוא נסכם את זה כך אם המחיצות אינם ניכרות אם המחיצות ניכרות ברור שמותר גודסיק מחיצה ומותר להשתמש בג אבל אם המחיצות אינם ניכרות רב אמר בדמות בלבד ושמואל אמר מטלטלים כי עדיין אומרים גודסיק מחיצתא אומרת הגמרא הקדושה תנען וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות לעצמו שימו לב למילה רשות לעצמו מהשמע כל אחד יש לו את הגג שלו שכולו הרשות שלו ומותר לטלטל בשלמה לשמואל ניחה שמואל אומר שמותר לטלטל אלא לרב קשיה לפי רב למה אומרים רשות לעצמו הרי אסור לטלטל תגיד כל אחד ואחד גגו אסור עליו רשות לעצמו מה שמע שיש לך שם באמת אתה יכול לנהוג שם כשלך ולטלטל שם אומרת הגמרא הקדושה לא זה מגיע להגבלה זה לא מגיע לומר הרשות הזו שלך ותהנה אלא להפך אמרבי רב שמי דרב שלא יטלטל בית המות בגג זה ובית המות בגג זה לומר לך נכון שאתה עולה לגג יש לך רק דמות כי זה פרוץ במלאו לחצרה אסורה לו כמו שאמרנו אתמול הרי ברגע שאין מחיצות נכון שזו רשות שלך אבל היא פורצה במלועה למקום שאסור לה אז זה בא לומר לך אל תאמר אוקיי בוא נהיה ראש קטן ד אמות אני עושה את זה על שפת הגג שתי עמות שלי ושתי עמות של ההוא אסור לך כי כל אחד רשות לעצמו זאת אומרת אומר רב כשאומרים כל אחד רשות לעצמו לא מגיעים לפנק אותך ולתת לך איזו פריבילגיה אלא להפך לתת לך איזשהו הגבלה כל אחד רשות לעצמו ואל תטלטל בית המות בגג זה ובית המות בגג זה שואלת הגמרא שאלה נוספת ואמר רבי רבי אלעזר כי אבין בבבל הוא היה בארץ ישראל והוא סיפר שכשהיינו בבבל אבא אמרנן ברב היינו אומרים כך ברב משמי דרב אמרה בתלמידי רב משמו של רב היו אומרים כך שהדין אין מטלטלין בו אלא בדמות כפי שאמרנו בשם רב וענדב שמואל שאלו עליהם הקשו עליהם כך תנו הם הביאו משנה אין להן אלא גגן שחכמים אומרים שאין להן זאת אומרת לכל אחד מהדיירים אין להן אלא גגן את הגג מה בעצם והוא מסביר ומפרש כמו שבני שמואל הסבירו ועל ידי כך מקשים על רב מהיא אין להני גגן לו דשאי לטלטו בכולי משמע שאת הגג לפחות יש להם אומר רש"י אבגו יטלטלו לפחות את הגג כן יש להם ומותר להם לטלטל בכולו ואם כך קשה על רב עונה הגמרא תשובה פשוטה ומי עלימה ממתניטין האם הברייתא הזו הביאה משהו בעצם מעבר הביאה יותר מהמשנה ממש לא דוקימנה במשנה העמדנו את זה שלא טל שתי עמות בגג זה ושתי עמות בגג זה החנמי בית המות בג זה ובית המות בגג זה לא הבאת פה איזה אמירה יותר מובהקת מהמשנה וכפי שבמשנה הסברנו שזה הגיע להגביל ולומר שמותר לך רק דמות ורק ברשות שלך אותו דבר אין להן אלא גגן זאת אומרת את אותם ד אמות מצומצמות שיש לכם זה רק בגג ולא בית המות בגג זה ובית המות בגג זה אומרת הגמרא הקדושה מה רבי יוסף רבי יוסף מגיע ואומר לו שנייה לי אשמטה לא שמעתי את מה ששמואל אמר שאומרים גודסיק מחיצתא גם במחיצות שאינן ניקרות כמו שאמרנו אתמול במחיצות הניקארות לפי כולם אומרים שאינם ניקרות שמואל אומר שאומרים גודסיק מחיצה אומר רבי יוסף לא שמעתי על כזה חידוש מפתיע אמר להביאי ורשי מדגיש חולה ושכח תלמודו כן אמר להביאי את אמרת נילן ויותר מזה אמרת נילן בוא ואני אומר לך גם מאיזו ברייתה מאיזו מקום מאיזה דין הבאת את הדין הזה מאיזה דין בעצם הבאת את החידוש הזה אמרנו כך גדול הסמוך לקטן בעצם אם אתם זוכרים שדיברנו על חצר גדולה שנמצאת על חצר קטנה שנפלצה לגדולה וכדומה אם אתם זוכרים את הסיטואציה אז פשוט בוא נדמיין את זה אבל בגן את הצורה של האות זאת אומרת את הראש זה החצרה הגדולה ואת הרגל שזו החצרה הקטנה החצרה הקטנה פוצה במלואה לחצרה הגדולה הגדולה לא פוצה במלואה לקטנה הגדולה בעצם יש את ה את הראש של הזמתקפל זאת אומרת שנכנס פנימה ומשם יוצא הרגל זאת אומרת הגדולה יש לה פתח לקטנה ואילו הקטנה פוצה במנוואה לתוך הגדולה ועל זה אמרנו כך יש בריתה שאומרת גם הגדול הסמוך לקטן הגדול מותר והקטן אסור לבני הגדול מותר להשתמש בגדול ואילו לבני הקטן אסור להשתמש בקטן למה כמו שאמרנו הקטן הוא נפרץ במלו הגדול מה שאין כן הגדול הוא פרוץ הוא לא פרוץ במלו הקטן אלא יש פתח ולכן לכל הפחות לבני הגדול מותר להשתמש בו ועל כך אמרת לנו אתה רבי יוסף ואמרת לנה אמר רבי יהודה אמר שמואל לא שאנו כל הדין הזה שאסור אלא שיש דיורין על זה ודיורין על זה זאת אומרת שמשתמשים ודרים בג יש אנשים שהולכים לא דיורין בתוך הבית אלא דיורין על הגג ואז דאב לידקטן מחיצה נדרסת ואז המחיצה הפנימית זו שאנחנו לא רואים של הקטן אז היא מחיצה נדרסת אבל אין דיורים על זה ועל זה שניהם מותרים ברגע שאין דיורים אחד על השני זאת אומרת גם על זה וגם על זה אלא רק על אחד מותרים גם בני הקטן מותרים בקטן וגם בני הגדול מותרים בגדול ולמה כי ברגע שלא עוברים על הגג רבים אז המחיצה שם היא לא מחיצה נדרסת כמובן המחיצה הוירטואלית היא לא קיימת אנחנו לא רואים אותה בעינינו היא נמצאת מתחת לפני השטח בבית ובעצם כל מה שאתה אומר זה רק שכשיש דיורים זה מחיצה נדרסת ואני לא יכול להפעיל את הדמיון ולומר גודסיק אבל במקרה שאין רבים עוברים שם וזה לא מחיצה נדרסת אומרים גודסי גם במחיצה שהינה ניכרת היא היא נמצאת בתוך הבית אם כך מכאן למדנו את דינו של שמואל שגם במחיצה שאינה ניכרת אומרים גודסיק מחיצתא רש"י גם מדגיש שחייב להיות שמדובר במחיצות שאינם ניכרות ולא שיש פער בין הגגות אומר רש"י דאילו דמחוברינן הן דריסה מזה לזה אני לא אקרא לזה מחיצה נדרסת ואם אתה אומר מחיצה נדרסת סימן שזה מחיצות שאינם ניכרות ודווקא במקרה שהיא נדרסת אז אני לא מרי מרים אותם אבל אם היא לא נדרסת מרימים מכאן אומר הבאי לרב יוסף הבאת לנו את דברי שמואל אומר רב יוסף מה פתאום אמר לי אומר רב יוסף אחי אמרי לךו אמרתי לכם אחרת לחלוטין לא שנו אלא שיש מחיצה על זה ומחיצה על זה דווקא אם יש מחיצה שמקיפה את הגג גם הגדול וגם הקטן אז אני אומר לך הגדול מותר והקטן אסור שמה דגדול נשתר בגיפופה כיוון שהוא לא נפרץ במלאו יש לו את הגיפופים שנכנסים ואילו קטן נפרץ במלאו אז אסור אבל אין אין מחיצה לא על זה ולא על זה שניהן אסורים זאת אומרת הגעתי רק להדגיש לכם את העניין של מחיצה שאם אין מחיצה שניהם אסורים למה הרי הגדול בעצם עדיין יש לו את הגיפופים נכון אבל זה לא מעניין אותי כמו שאני אראה עוד רגע שחייב להיות מחיצה ואם אין מחיצה גם הקטן עוסר על הגדול למה הקטן עושה על הגדול רש"י אומר אי אפשר להגיד גודסיק בכזה מקרה למה כי צריך פתחה דמינקאו וברגע שאין פתח דמינקא לא עושים שום דבר זה לא נקרא זאת אומרת כך אם לא עשית מחיצה מעל הגג אומר רבי יוסף אף אחד לא יכול להשתמש זה מה שרציתי לחדש לכם בדין ההוא וזה מה שאמרתי לכם בכלל לא דיברתי על מחיצה נדרסת שאינה נדרסת אל תביא לי פה דברי שמואל שמכאן אתה לומד שאומרים גודסיק במחיצות שאינן יקרים לא על זה דיברתי דיברתי על מחיצה קיימת וממשית על הגגות שואלת הגמ שואל הביה רגע שואל את רב יוסף והדיורין אמרתלן אני זוכר בוודאות בבירוש שדיברת משהו על דיורין ולא רק על מחיצה אמר לו רבי יוסף יאמרי לכי דיורין אך יאמרי לךו לא שנו אלא שיש מחיצה ראויה לדירה על זה ומחיצה ראויה לדירה על זה דגדול משטרי בגיפופה וקטן נפרץ במילו והוא אסור אבל יש מחיצה ראויה לדירה על הגדול ואין מחיצה ראויה לדירה על הקטן אפילו קטן שרי לבני גדול רגע בוא נדבר על הדין שנייה כבר את הטעם אומר רבי יוסף פשוט מאוד אתה צודק אמרתי דירה מחיצה ראויה לדירה ודווקא כשיש מחיצה ראויה לדירה על שניהם אז הדין תקף שהגדול מותר והקטן אסור אבל אם יש מחיצה ראויה לדירה רק על הגדול ועל הקטן אין מחיצה ראויה לדירה אומר רב יוסף תקשיב את הדין יהיה מותר לבני הגדול להשתמש גם בקטן אתה יודע למה כי בני הקטן ברגע שהם לא שבנו שם מחיצה הם סילקו את עצמם בכלל מהתשמיש בגג שלהם מה הייתה אמה כיוון דלאביד מחיצה סלו כס סילקו נפשי מאחה הם סילקו את עצמם מכאן הם כלל לא רוצים להשתמש ומותר לבני הגדול להשתמש בשניהם אם כך שימו לב בעצם תוך כדי תהליך הגענו לדין מפתיע בעצם שיש לנו גג גדול שמחובר לקטן עד עכשיו הסתכלנו על זה מבט של חצר נפרץ ממלו לא נפרעצם לא יש גיפופים אז מגיע רב יוסף ואומר תמחק העניין הוא פה מחיצה ברגע שבני הגדול עשו מחיצה הם הוכיחו בעלות ובעצם לפי זה אמור להיות שבאמת גם אם בני הקטן ישימו מחיצה והגדול לא יהיה מותר להם להשתמש בגדול על פי זה כי אני כלל לא נכנס פה לעניין של חצר של נפרץ ומילו וכדומה עצם זה שיש מחיצה מראה בעלות ואחרים שלא שמו מחיצה סלו כנפשיו מאחסלקו את עצמם מכאן לפי זה אם בני הקטן ישימו והגדול לא הגדול סילק את עצמו מכאן ובני הקטן יהיה להם שליטה בלדית בכל השטח דבר מדהים והוא מביא ומוכיח כי הרב נחמן עשה סולם גבוה לגגו בו הוא טר ב בכל הגגן כולם תאוו לעצמכם בניין משותף בקומה העליונה יש ארבעה דיירים או אחד קומתי לא משנה ארבעה דיירים הגג למעלה הוא גג אחד אבל מחולק לארבעה אומר רב נחמן אם אחד מהם יעשה סולם קבוע לגגו גם אם לאחרים יש כל מיני סולמות ראויים ולא קבועים ההוא של הקבוע ינצח הוא יקח את השליטה הבלדית על כל הגג למה כיאחרים סילקו את עצמם כעד אמר אב נחמן נשה סולם קבוע לגגו הותר בכל הגגן כולן יפה מאוד ומכאן שואב רב יוסף את דינו שברגע שיש מחיצה ראויה לדיורין על אחד מהם הוא הקובע מביאה הגמרא אותו רעיון אמר הביה בנה עליה על גבי ביתו בעצם כמו שאמרנו ארבעה דיירים מעליהם יש גג כל אחד יש את השטח השיפוטי שלו אחד מהם הגיע ובנה לעצמו קומה שנייה בנה עליה על גגו מה הדין ועשה לפני הדקה ארבעה הותר בכל הגגין כולן דקה אני יודע שאנחנו זוכרים ממקומות אחרים שדיברנו לגבי שדקה זה איזשהו הקר פה רשי אומר פתח קטן פתוח לצד הגגן זאת אומרת כך הוא בנה עלייה ואתה יודע איפה לאן מוביל הפתח מהעלייה לעלייה ומהעלייה לשער הגין הוא מוביל זאת אומרת עולים אליו דרך שאר הגגין אם כאן אם כך שוב הוכחת בעלות ולכן הוא טר בכל הגגין כולן אמר רבה שים לב כשאתה עושה דקה כשאתה עושה פתח תיזהר מאוד שזה לא יהיה פתח כזה שיאסור עליך את כל הגג איך אמר רב פעמים שהדקה לאיסור היחידה מדבידלד תרביצה דביתי שהוא עושה את זה לכיוון השני זאת אומרת כך יש את החלק שלו את העלייה שהוא בנה והפתח הוא דווקא שלו לגגין כניסה חיצונית כניסה מחצרות דרך מדרגות וכדומה דאמרינן לנטורת רביצה ודאבידה הוא סילק את עצמו מהגגין לחלוטין ולכן נכון איפה שהעלייה באמת תהיה שלו אבל שאר הגגין הוא סילק עצמו לחלוטין ויהיה אסור לו לטלטל שם אז אומר לך רבא הבאה אומרים יחד דע לך הדקה הזו זה דבר דרמטי אם תבחר לשים אותה על הגגית יהיה לך שליטה בכולם תבחר לשים אותה בצד השני זה אומר שסילקת את עצמך ולא יהיה לך שליטה כלל ולא תוכל לטלטל עמוד באמת נפלא בואו נסכם מה ראינו בו התחלנו עם שני שאלות על רב שמר בעצם אם נסכם בקצרה יש מחיצות הניקאות בין העמודים לפי כולם בין הגגות לפי כולם מותר לטלטל אין מחיצות לפי רב רק דמות לפי שמואל עדיין אומרים גוד אסיק שני שאלות שראינו אל הגגן או רשות אחת אמרנו שזה רב יסביר שלא יהיה בית המות ברשות זה ובית המות ברשות זה רב יוסף לא זכר את הדין של שמואל שאומרים גודסי גם במחיצות שאינן ניקרות הבעיה ניסה לומר לו רגע גג גדול וגג קטן דיברת שם על מחיצה נדרסת וכדומה אבל אם אין מחיצה נדרסת יאמר שמואל שאומרים גודסיק ומדובר במחוברים זאת אומרת שאינם ניקרות כך רשי אמר אמר רב יוסף מה פתאום דיברתי על מחיצה ואם דיברתי על דיורין דיברתי על מחיצה הראויה לדיורין ומי שעשה את המחיצה הראויה לדיורין הוא שליט בלדי ויחיד ולשני שני אסור להשתמש כלל כמו שאמר רב נחמן לגבי סולם קבוע ולאחר מכן ראינו גם שרבא והביה אומרים לגבי הדקה שאם עשית בנית עלייה ועשית דקה לכיוון הגגות כל הגגות בשליטתך ואם עשית את זה לכיוון גינתך סילקת את עצמך לחלוטין מן הגגות בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: