העמוד היומי מסכת שבת דף יג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף יג עמוד ב

[מוזיקה] רבן דף ג עמוד בסש נתחיל בעמוד א בשורה האחרונה ראינו מחלוקת נקמ ורכ ישי מה הדין אדם שכתב מגילת סוטו לאישה פלונית והוא רוצה להשתמש עם זה לאישה אחרת האם אפשר או לא תנ קמי אמר שאסור ורהב אחי ברשי אמר שגילתה כשרה להשקות בה תו החרס שואלת הגמור וס לרב אחי בשי עוד תנן כתב גט לגרש את אשתו ונמלך הוא החליט לא לגרש הומצאו בן ירו ואמר שמך כשמי ושם אשתר כשם אשתי אז אולי תביא לי את הגת שכתבת לגרש את אשתך ואני אגרש את אשתי ששמה כשם אשתך פסול לגרש ב כיוון שהג נכתב לשם הזוג הזה אסור להשתמש עם זה לאישה אחרת לזוג אחר אז למה שמה אנחנו אומרים וכוסו לא לא לשמו ופה כתוב ווסו לא לכאורה לא זה לשמו אז למה כאן כתוב בגט בסטו שאסור לגרש מישהו אחר לוכן רח שסבור שמותר לקחת את המגיל סוטו ולהשתמש לאישה אחרת אונה הגמור אשת אוסו וכוס לא כסיב שמה בגת כתוב קוסב לא הכסיה נן כסי לשמו אוכ ואסו כסיב והנה נסי לשמו אסי דידו מחיקו אבל לגבי סוטו כתוב ואוסלו שאלה מה נחשב לוסו מה נקרא סיה רבחי בש סובר שהמחיר המחיקה היא נחשבת עשייה ולא הכתיבה של מגיל סוטו ולכן המגילה של הכתיבה של מגיל סוטו לא צריכה להיות דווקא לשמו מספיק שהמחיר תהיה לשמו לכן זה שונה מגט וכעת נחזור למה שראינו שרבי מאיר הוא היה התלמיד במשנה שכתוב שאמר תלמיד רבי ימואל שלא נחלקו בפחות מארבע אמות שמספיק לכי או קורה כל המחלוקת ביותר מארבע אמות שאז מחלוקת בי שמי ם לכי וקורע או לכי או קורע אמרנו שאין הלכה כרבי מאיר למרות נראה כעת למרות שרבי מאיר היה הגודל בדוי אומר הבכ ברח גלו וידע לפני מי שאמר ולום שן בדו ש רבי מרי כמוס פני לא קובו על אוח כמוסה שלא יכלו חבריו לעמוד על סי דיוי שהיה אומר על תו מת המראה לו פו הוא מראה לו פונים הוא מסביר למה דבר שאמור להיות טמא אמור להיות אומר רבי מאיר שהוא טהור והוא מסביר סברה על זה או על טהור טמא ל דבר שצריך להיות טהור הוא מראה למה הוא הסברה אומרת שצריך להיות טמא הוא מראה לו יפונים ממילא כון שאנחנו לא יודעים מתי דבריו נכונים מתי הן דבריו נכונים והסברה שלו תמיד היא סברה שאפשר להבין אותה רק אנחנו לא יודעים מתי זה נכון מתי לא לכן אין הלכה כרבי מאיר למרות שהיה גדול דור תנה לא רבי מאיר שמו אלא רבי נאורי שמו ולמה נקרא שמו רבי מאיר שהוא מאיר עיניך חום בעלו ולא נורי שמו אלא רב נחמי שמו ואמר לו רבי לזר בן ארוך שמו ולמה נקרא שמו נור שמיר עיניך חומים בעלו גם כן מלשון שהוא מאיר את עיניהם ואם כן בעצם השם שלו רב לוזר בן ארוח אורר בני חמי אומר רבי אד מחד מחברו דחזי לרבי מחוי הדרך היה שהיו יושבים תלמידים בספסלים בשורות שורות לפני הרב ככל שהתלמיד היה גדול יותר היה יושב קרוב יותר לרב והלו שהיו עוד יותר קטנים היו יושבים מאחורי הרב לספסלים אומר אומר רבי אני ישבתי אצל רבי מאיר אני הייתי מקטניה התלמידים לכן ישבתי מאחוריו וזה הסיבה שהצלחתי שאני מחודד יותר מחבריי כיוון שהייתי אצל רבי מאיר ואילו חזית מקמי אם הייתי רואה ויושב בספסלים לפני רבי מאיר אב מחדד נצפה הייתי עוד יותר מחודד ת שכשהייתי רואה אותו אז הייתי מחקים עוד יותר אוב ח תלמיד הל לרבי סמו שמו שהיה אומר על כל דדבר של טו 48 ת תומ ועל כל דדבר של ר 48 תי תרי הוא היה גם כן גדול בבור ת תלמיד יק היה ביבנה שהיה מתאר את השרץ ב150 טעמים היה תלמיד שדה להסביר למה השרץ צריך להיות טהור ב-150 סברות אומר אני אדו רנו אומר הבנה אני יעשה כל וחומר ואסביר למה שרץ צריך להיות טור ומה נחש שממית ומרבה טומ טהור נחש שמכיש והורג אנשים על ידי זה הוא מרבה תומא בעולם בכל אופן הנחש הוא טהור הוא לא משצים שמקבל עים טומא שרץ שאין מתו מרבה טומא לא קל שכן שרץ שהוא לא הורג אז וודאי שהוא יהיה טהור כש השרץ מת ודאי שיהיה טהור כל וחומר מנחש ולא הי האמת הוא שה חומר הוא לא נכון וכמובן שהלוח הי ודאי שלא כי בתורה כתוב שאשר אץ הוא טמא אבל גם הקל וחומר הוא לא מסק בן מקוביית כיוון שזה שהוא מרבא טומ זה לא סיבה שבגלל זה הוא יהיה טמא כמו קוץ שאם אתה דוקר קוץ ועל ידי זה הורג אדם ודי שזה לא סיבה שהקו יהיה טמא בעצמו כיוון שהוא הצליח להרוג אדם ממילא גם כאן זה ש זה שהנחש מצליח להרוג אנשים זה לא סיבה שבגלל זה הוא עצמו יהיה טמא לכן הקל וחומר הזה אפשר ך אותו אומר הבי אמר שמואל שלוש שנים נחלקו ב שסי נונו התלמידים של שמי והתלמידים של בסי נחלקו כמו מלו וק ואומרו אלו ואלוקים ואלו סי כח שק חים מפנימה ז לקבוע וסון נוכ ואלון היוש דברי די בי שמאי כיוון שהם היו משפילים את עצמם והיו מביאים גם את דברי בית שמאי ולא ודלא שמקדימים דברי ב שמה לדברי כו ששנינו כמו מקום שמצינו שכתוב במש בסוק משש ורוב בסוכו ושולחן בתוך הבית השולחן היה בתוך הבית מחוץ לסוכה מהפס כיוון שחוששים שהוא יגרר אחרי הסוכה אחרי השולחן שלו ולבסוף הוא ישב בתוך הבית ולא בסוכה לכן הם פוסלים את הצורת ישיבה הזאת בסי מכשירים אמרו בסיבית שמאי לא יקחו שלו זקנ שם זגנה בסי לבקר את רבי יוחן בן אורניס ומצאו ישב רש ו בסו בתוך הביס אמרו להם בשם ומשם ריה אז לכאורה ביסי מנסים להביר ראייה שהגיעו כל גדולי הדור לבקר אותו וככ הוא ישב ולא אמרו דבר אנו בית שמאי אף הן אמרו לו אם כה היית נוהג לא קימת מצוות סוקה ביום מאחור אנו ובד שמה אד רבה גדולי הדר שהגיעו לשם אמרו לא קימת מצוות סוכה אם ככה אתה יושב זה לא צורה נכונה מה רואים כאן שכש בסיל נו לבית שמא הם הביאו את ה מיסה והם אמרו זקני בית שמאי וזקני בית סיל זאת אומרת הם הקדימו את זקני בית שמאי לפני זקני בית סיל רואים שהם כיבדו אותם והשפילו את עצמם למה מביאים ריה דווקא מהמשנה הזאת כיוון שמשנה רגילה שהביאו קודם את דברי בת שמאי ואחרי דברי בסיל זה לא משה שתולי ב בסיל זה רבי שסדר את המשניות כך סידר אבל כאן ביסל בעצמם מדברים והם אומרים זגנה בית שמאי לפני זקנ בי סיל הזרועים שהם השפילו את עצמם וממילא ללמד ךו שכל ה משפיל עצמו הקדוש ברוך הוא מגבי הוי כל הגביע עצמו קדוש ברוך הוא משפיל הי אז רואים כמה גדול הענווה וזה הסיבה שפסקו הלכה כביסי כל ה מחזר על הגדול גדולה בורחת ממנו כל הבורח מן הגדול גדולה מחזרת אחריו כל הדרכי קשו ש דוחקת אדם רוצה משהו מאוד מאוד רוצה להיות עשיר והוא מנסה ולא מצליח והוא מנסה עוד פעם ועוד פעם השעה דוחקתו אז בסוף הוא לא מצליח וכל הנדחה מפני אשעה שע עומדת לה אבל אם הוא מחכה להזדמנות אחרת ולא מנסה לדחוק בדווקא ו השעה המ ואז הוא יכול להצליח תונו רבו שתי שנים ומכס נחלקו בש בילל הללו המרים נוח ל שלא נברו יצר מי שנבר ועל לאמר נוח נברו צ מ שלא נברו נחלקו היו שאמרו שנוח לאדם שלא נברא יותר משנברא כיוון שכשהוא נברא אז הוא יכול להגיע להרבה עבירות יכול להגיע לעונשים לכן היה עדיף שלא יוולד ויש ולולו אמרים שאדרבה כיוון ש יכול להגיע להרבה זכויות ולהרבה מצוות אז נוח לו שנבו על ידי זה יכול לזכות נמנו וגמרו מה שבטוח בסוף הסכימו ביניהם נוח שלא נברו אצ מי שנברא הסכימו שבאמת היה עדיף שלא יברא עכשיו שנברא יפשפש במעשיו דהיינו יבדוק את המעשים שהוא עשה ויחזור עליהם בתשובה מה שהמעשים שלו היו טובים ואמרי לו ימשמש במעשיו ויש אומרים שמשמש במעשיו דהיינו על המעשים לפני שהוא עושה אותם שיבדוק אותם יבדוק הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עירה כנגד הסדה מה הוא מרוויח ומה הוא מפסיד ועל ידי זה הוא ימנע ממעשים אסורים אז ראינו כאן לגבי רב אחי ברישה שהוא התיר בפרשה סת לקחת את זה מאחת לשנייה וזה שונה מגת כיוון שבג הכתיבה צריכה להיות לשמו אבל במגילה סוטו הוא סובר שלא הכתיבה צריכה להיות לשמוע אלא כשכתוב סוו זה חוזר על המחיקה והמחיקה פה תיהייה לשמו הכתיבה לא מעניינת ראינו שרבי מאיר שהיה אותו תלמיד למרות שהוא מיר חומי בכל אופן אין הלכה כמותו כיוון שעל כל דבר הוא ידע להסביר גם הדברים לא נכונים לכן לא פסקו כמותו ואמרנו לא קראו לו השם רבי מאיר ורבי נורא זה שם כינוי שהיה מאיר עיני חכמים והשם האמיתי שלו זה רב לוז בן ארוך או יש אומרים ר בני חמיה רבי אומר שהוא מחודד יותר מחבריו כיוון שהוא ישב בשיעורים אצל רבי מאיר למרות שהוא ישב מאחורי רבי מאיר אם הוא היה יושב קדימה לפניו אז הוא היה רואה את מורו והוא היה זוכה להיות מחודד עודד יותר אמרנו שגם היה תלמיד סומכוס שהוא ידע להסביר 48 טעמי תומ וטעמי טהרה והיה עוד תלמיד ותיק ביבנה שידה להסביר למה לתאר את השרץ ב-150 סיבות ניס רבנה ניסה להביא כל וחומר אחד מנחש וגמורה דחתה את הכל וחומר אמרנו שלוש שנים נחלקו כמו מלוך בית סליבי שמאי וישתה בת כול ואמרה שניהם דברי אלוי קים חיים אבל הלכה כבסי שהם השפילו את עצמם ותמיד הזכירו גם היו מביאים את דברי בית שמאי וגם היו מזכירים את את בית שמאי לפני בי סילה הבנו שנחלקו האם נוח לו לאדם שנברא או שלא נברא ונמנו וגמרו שנוח לו שלא נברא ועכשיו יפשפש במעשיו על מה שהוא כבר עשה או ימשמש במעשיו על מה שהוא עתיד לעשות ועל ידי זה יזכה להיות מה להיות עם הרבה מצוות ולא עם הרבה עבירות כדי שיצדיק את בריאתו בעולם ויצא מהעולם עם שכר ולא חס שלום להפך [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: