העמוד היומי מסכת שבת דף יג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף יג עמוד א

[מוזיקה] רובן דף יג עמוד א נתחיל בשורה העליונה רב עקיב ומ על זה על זה נחלקו ראינו במשנה מחלוקת בצמ וסלל מה צריך בשביל להכשיר לטלטל במבוי האם לכי או קורה או לכי וקורה אמר תלמיד בשם רבי ששמואל כל המחלוקת היא ביותר מ4 אבל פחות מ4 לכול או לחי או קורה בא רב עקיב אומר על זה ועל זה נחלקו ושאלת הגמור רב עקיבה הנו תנקי מדוע רב עקיבא צריך להוסיף על זה ואז הם נחלקו ברגע שתני קמ לא חילק את זה אני מבין שהוא סובר דלוי כ אותו תלמיד משם רבי שמואל והוא סובר שהמחלוקת הי בין ביותר מד אמות בין בפחות אונה הגמור לא לא יש פה שלוש שיטות הכבי הו דרב אחלה ת מרב כיאל ולאס דיינו יהיה מחלוקת כן בין תני קמ לרבי עקיבא מה קורה בפתח שהוא פחות מארבע ים זאת אומרת הם באים לומר שאם זה פחות מארבע עמות אפשר להקל או בלחי או בקורה גם לפי שיטת בית שמאי ורב לזר אבל מה קורה אם זה פחות מארבעה צחים עוד יותר קטן האם התבטל פה שם פתח כמו שרב יחיאל אמר אחד סובר ש גם בפחות מארבעה טפחים הצטרכו עדיין את ההכשרה על ידי לכי או קורה ואחד סובר כרב יחיאל שלא צריך בכל מה שהוא דיבר זה רק ב4 עמות עד ארבעה טפחים אבל לא מס אנחנו לא יודעים מי זה שסובר ש רב יחיאל ומי זה שחולק עליו רב קיבה ותנ קמי ממשיכה הגמרה תמר רב קיב לא אמר רבי ששמואל דבר זה אלא אותו תלמיד אמר דבר זה זה לא היה רבי שמואל אלא התלמיד אמר את זה מעצמו והלכה כאותו תלמיד תכף נראה בהמשך מי זה היה אותו תלמיד שכבר הלכה כמותו או גוף קשי שואלת הגמור אמרת לאמר רבי ששמואל דבר זה כשאתה שולט שזה לא רבי ששמואל באמת מהש שאתה סובר על מחס כבוס אתה בא לומר ה תמיד אמר בשם עצמו ולא בשם רבי ישמאל וזה לא נכון כשההוא אמר בשם רבי שמואל ועוד הרמז ההלכה כאותו תלמיד ואז אתה שוב חוזר ואומר שההלכה הייא כמו אותו תלמיד אז לא מובנת דברי ברייסה אומר רבד אמר שמואל לא אמור רב קיבה אלא לחדד ב את התלמידים אתה צודק באמת הוא אמר את זה כדי לחדד את התלמידים ולא בשביל את ההלכה מה שהוא אמר שהלכה ק אותו תלמיד זה רק כדי שישימו את ליבם ויאמרו פלפול מליבם לכן הוא שיבח אותו בפניהם ורב נחמן צחוק אומר נירי תמ זאת אומרת לא הלכה כדבריו אלא נראין דבריו אומר ישא בן לוי כל מ שי משום רבי ששמואל אמר תלמידי לפני רבי עקיבה אינו אלו רבי מאיר ששימש את רבי ששמואל וא רבי עקיבא הכוונה אותו תלמיד זה הכוונה לרבי מאיר שהוא היה תלמיד של רבי ששמואל ותני רבי מרי כשהייתי אצל רבי ששמואל הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיו ולא אמר לי דבר דהיינו הוא הטיל בתוך הדיו שהוא היה כותב ספר תוי הוא היה כותב עם קן קנטו שזה חומר שגורם לגיו שלא יחס ולא אמר לי דבר כשבאתי אצל רב עקיב סור עליי איני ואמר רב יהודה אמר שמואל אז רואים שהוא היה תלמיד של רבי שמואל רבי עקיב אז זה אותו תלמיד שאמר בשם רבי שמואל שואל את הגמור ואמר דמר שמואל שמו רבי מאיר כשהייתי לומד אצל רב קיבי הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיו ולא אמר לי דבר ברייסה אחר ששם כתוב להפך שכשהוא למד אצל רבי עקיבא לא אצל רבי ששמואל כמו בברייס הקודמת אצל רבי עקיבא לא אמר לו דבר כשבאתי אצל רבי ששמואל אמר לי בני מה מלאכתך אמרתי לו לבלר אני אמר לי בני אב זר במלכת שמלכת מלכ שמים שם מכס סחס או מסח נמצא את המחי ואת כל העולם כולו כיוון שלפעמים יש מילים שיכולות להתחלף כמו ר וד לדוגמה בקריש האחוד אם הוא התחלף בר בתג אחד בטיפה חלק מהאות שירד וכבר יש פה דברי כפירה אז לכן אמרתי לו אומר אומר ממשיכה הברי אמרתי לו דהינו רבי מאיר אנה דבר אחד יש לי קנק שמו שאני מטיל לתוך והגמרא תכף תבאר לכאורה מה הוא אמר לו הוא אמר לו תיזהר לא לחסר ולא ליתר והוא אנה לו יש לי משהו שגורם לכתב לא חסר לא להימחק אומר לי מחמי קנק לתוך הדיו ום רור קוסב ומוחו כתב שיכול להמחות כתוב לגבי סוטו שמוחים את הכתב אז מה שמע שהכתב של הספ הוא כתב שיכול להמחות ומרת הגמרא את דברי הבריה לפני שהיא מביאה ומבאר את הקושיה שלשמה הבנו את הברייה השנייה מיקומה למיקו מדלי מה הדו שיח בין התלמיד רבי מאיר לבין רבו רבי שמואל אוחי קו אומר לי אומרת הגמורה כך הוא ענה לו ענה לו רבי מאיר לרבי שמואל אתה מזהיר אותי בחסר ויתרות לא אם יבוא בחסר ויתרות זה לא יתענה לא רק בזה זה פשוט שאני ניזהר מאוד דבקי אנו אני מאוד בקי איפה צריך להיות חוסר ואיפה יתר אלא אפילו מיך ש לזבוב נאמי דיל מוס יוסי התג דומק ומש לירש דבר גם לזה יש לי פתרון גם לדבר שלכאורה אני ינוס יבוא זבו וישב על ה ש מהד הופך אותו לד ולא לרש והוא ישתה את הדיו והוא יהפוך את זה לרש גם לזה יש לי פתרון דבר אחד יש לי וקנקן ושמ שאני מטיל לתוך הדיור וזה גורם שהוא לא יכול להמחות אבל עד כאן ביאור דברי הדו סיח בין התלמיד שזה רבי מאיר לרבי ששמואל ש גמור קש שימוש השימוש קשי סור סורו יש פה סתירה בין הבייס הברס הראשונה שהוא הה ראינו שהוא היה תלמיד קודם אצל רבי עקיבא אחרי זה אצל רבי ששמואל קודם אצל רבי ימואל בברייס כתוב שהייתי אצל רבי ימואל קודם רבי ששמואל ואחרי זה רבי מאיר בברייס השנייה כתוב להפך ועוד עוד דבר עצם השיטות בבריתה הקודמת ראינו שרבי שמואל לא אמר דבר רבי קיה הוא זה שעשר צה ה שנייה ראינו שרב קיוה לא אמר דבר ורב שמ הוא זה שעשר ושל שימוש השימוש לא יקש ליישב את השימוש את מי הוא שימש קודם אפשר ליישב מי קורא עושה לקמ רבי עקיבא הוא התחיל למוד אצל רבי עקיבא ומד למצי למיקם ליבי כיוון שהוא היה עמוק ופלפל או שלקמן דרבי שמואל הוא גמר גמור הוא הלך קודם לרבי שמואל ללמוד הרבה גמרות שיהיה לו הרבה ידע וד ש לגמד רבי עקיבא סו סבור אחרי זה הוא חזר לרבי עקיבא להיות תלמיד והוא העמיק והקשיב למה שרבי עקיבא אמר והבין כיוון שהוא כבר עבר אצל רבי שמואל והוא יודע כעת הרבה בריסס א סור סורו קשי איך ניישב מי וסר ומי מתיר יש פה לכאורה סטיר בין בריסס קשי אז זה באמת נשאר בושיה לישב את הבריה תני רבי דמ רבי מירמר לכל מתילן קנק טו כעת הגמרא נכנסת לדין של קנקנים שראינו בברייס הראשונה והשנייה שהיה מי שאסר אותו כיוון שכתוב קוסב ומוחו אספת צריך להיות בכתב שאפשר למחוק אותו רבבי מאיר אמר לכל מטילים קנטו לתוך הדיו חוץ מפרש אפשר לכתוב הכל עם גיו שלא נמחק עם חומר שהוא נקרא קנ קנטו הוא מונה המחיקה אבל פרש סיטו חייב להיות מחיק כיוון שכתוב וכוסו ומוחו הוא לומד את זה על פרש סוטו שבתיו ורבי יעקב אמר משמו חוץ מפרש סוטו שבמקדש הוא אומר מה זה קשור לספר תויו ספר תוו זה לקריאה מה שכתוב בויטו וכוסו ומוחו היה הגלוייה המיוחדת לסוטו ואותה כתבו את זה אל תכתוב עם כתב שאינו יכול ם מחות הוא חייב להיות עליו נאמר הוא מה בניו אמב למחוק לה מכביניו כמינה בניהם בן רבי יעקב לנקמה לרבי מאיר האם מותר למחוק לה מנטרו האם מותר לקחת לפרש לסוטו שהיא צריכה כעת למחות לה את פרשה סוטו מותר לקחת את החתיכה ספטרו ולהשתמש בזה או לא לפי רבי מאיר שאומר שחוץ מפרש ש בספ זאת אומרת כיוון שכתוב וכוס ומוחו ולפעמים בכל אופן מותר לקחת ספטרו בשיל סו איתו ממילא צריך שזה יהיה כתב שר למחות גם על זה נאמר ומוחו אבל לפי רבי יקו הוא סובר שמספר תויו זה פסול אי אפשר להשתמש עם זה לסוטו אם אלה וכוסו לא נאמר על מה שכתוב בספר תוו גם לא על פרשה סוטו שכתוב בספר תרו אומרת הגמר וניתנו כיני תנו המחלקת תנים הזו תלוה במחלקת תנים נוספת תניה אין מגילת כשרה להשקות בסתו החרס מה הדין אישה שרצו להשקות אותה וכבר מחקו את שם השם מפרש סוטו כדי להשקה ולבסוף יעו דתה כעת לא משקים אותה רב אחי ב ורוצים להשקות במקומה מישהיא אחרת אבח שומ מגילו כשרו להשקות בה יתו אחרס תקמה אומר שאסור לקחת את זה לאישה אחרת כיוון שזה נמחה לשם אותה אישה אי אפשר להשתמש לאישה אחרת ורב החי סובר שמותר לכאורה נתלה את המחלוקת הזאת במחלוקת הקודמת המן דומר שמתיר להשתמש שע אישה אחת לחברתה הוא זה שסובר להתיר להשתמש מספר טויו לאישה אמד אמר שעוס מאישה לחברתה כימ ד אומר ש אסור שאסור להשתמש מאישה מספר טוררו ל לסוטו ולהשתמש בזה כיוון שזה צריך מחיקה דווקא לשם אותה אישה אומר רב פופה דיל מלוי אי אפשר להתלוות את המחלוקת הזאת של האם מותר לקחת מהספר במחלקת זה האם מותר לקחת מאישה לאישה ולמה פורך את הגמור אומר רב פופה לשני צדדים אפשר לפרוך עד כאן קכ שום רשום לא מצד חנ קמ לא אמר אלא כיוון תיק כיוון שסוף סוף זה נמחה לשם אישה מסוימת כעת אתה בא לקחת את זה לאישה אחרת אסור אבל גט סטו מקסו אכנס זה משהו שנכתב כללי זה לא נכתב לשם אישה מסוימת וממ מותר לקחת את זה לאישה אחרת יתכן שהמ דומר דינו גם רבי מאיר שאמר שבס מותר לקחת ולכן ספ צריך להיות ראוי להימחק יתכן שאישה הוא מודה שאסור לקחת כי זה נמחה לשם אישה מסויימת אז בא פוק את שער נשים ויהיה עשור ואומר רב נחמן בר צחוק גם לצד השני אפשר לפוד אם לא י גם אי אפשר אי אפשר לתלות את הצד השני עד כן קום רבחי בר בו תכן גם לומר להפך שכשהוא כותב לשם אישה פלונית ווא רוצה להשתמש לשם אישה אחרת יתכן גם שזה יותר טוב וממי והיינו שמנדוזה מכשיר כיוון שסוף סוף זה זה נכתב לשם סוטו שבאולם זה משנה אם זה האישה הזאת או האישה הזאת העיקר זה נב נכתב למצוות סוטו להשקות סוטו אבל ג בתור דסל קסיב מה שאין כן הפרש סד שבת בכלל לא נכתב בשביל למחות לסוטו אז חנם מדמח קינן יתכן שיהיה עשו ולסלי ממילא יתכן שזה יהיה אסור והוא יודע במקרה שזה מספרו שזה בכלל לא נכתב לשם מצווה ספר שסטו ולכן הוא יתכן שוא מודה שאסור למחוק אז אי אפשר לקלוט את המחלקת נועים הזאת של ספר טוררו במחלקת נועים של לקחת מאישה לחברתה אז כן היה לנו כאן ראינו שהמשנה שלנו כשרב עקיבא אומר על זה וזה נחלקו הבא בעצם לחלוק על תנ קמי תנקי אמר נכון החלקו גם ביותר מ400 וגם בפחות אבל רבק ו שמר שנחלקו על שניהם יהיה ביניהם שאחד מהמהם סובר שבארבע טפחים שמגיע לפחחות מארבעה תפח כבר לא צריך כלום כמו רב יחיאל ואחד חולק עליו אמרנו שהלכה כאותו תלמיד למרות שהוא לא אמר את זה באמת בשם רבי שמואל בשם עצמו הוא לא אמר את זה הוא לא שמע את זה מרבי שמואל אלא אמר את זה בשם עצמו אמרנו מזה אותו תמיד זה רבי מאיר שנו מברייס ששם מבואר ראינו ברייסה ששם מבואר שהיה תמין של רבי שמואל והגשנו סתירה מברייס על ברייסה אצל מי הוא שימש קודם אצל רבי שמואל אצל רבי עקיבה השבנו שהוא היה אצל רבי עקיבא חזר לרבי שמוא עבר לרבי שמואל וחזר לרבי עקיבא ושאלנו מהסירה וברייס דבר נוסף מי מכשיר ומי עוסר לכתוב ספר תור בקנ קנטו הגמרא נשארה בקושי בעניין הזה אמרנו שרבי מאיר אומר שמותר להטיל קנקנתום לתוך דיו בכל דבר חוץ מפרשה סוטו ורבי יעקב אומר חוץ מפרשה סוטו שבמקדש אבל כל פרשה סוטו שבספר מותר כיוון שזה לא ראוי להשתמש בו לסוטו זה המחלקת ביניהם האם אפשר להשתמש בפרש סטר שבספרו להשתמש בזה לסוטו למצוה סוטו להשקות אותה וזה נחלקו הרבי מ ורבי יקוב אי אפשר מסקנת הגמרא לתלות את זה מחלוקת נועים שמצינו את הנקם ורב אח אם מותר להשתמש מהאישה לחברתה כיוון שיש צדדים שלחלק ביניהם גם לצד הזה וגם לצד הזה ולכן זה לא ליה טנוי טנוי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: