העמוד היומי מסכת שבת דף יב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף יב עמוד א

[מוזיקה] רובן דף יב עמוד א נתחיל ביא עמוד ב שורה שלישית מלמטה רב ליעזר אמר לחיים ראינו במשנה באמצע העמוד כמה מה דרוש בשביל להכשיר מבוי שיהיה מותר לטל בו ראינו שבסל אומרים או לחי או קורה צמה אומרים לחי וקורה זר אומר לח יין ונראה כעת בגמרא שרב לזר בעצם חוזר על שיטת בין שמאי ואומר שלא מספיק לחי וקורה לצריך לח יין בא רבי שמואל בא תלמיד אחד בשם רבי שמואל ואמר שכל המחלוקת שבשמה וסילה זה הכל בפתח שהוא מעל ארבעה מעל ארבע אמות אבל אם זה פחות מארבע אמות לכול עלמה גם לפי בית שמאי מספיק או לכי או קורה ורב עקיבא אומר על זה ועל זה נחלקו נראה בהמשך אז רבי ליזר אומר חיין יבוא אלהו רב לזר לחי יין וקור כומר או דילמה לחי יין בלא יקור כומר האם רב לזר כשהוא בא להוסיף שצריך שני לחי היין ולא מספיק לכי אחד הכוונה שני לכ יין וקורה או הכוונה שני לכ היין במקום כורה מה הוא בא לתקן בשיטת בית שמאי תושמע מס רב לזר שהלך אצל רבי יוסי בן פריידה תלמידו רב ליזר שעליו אנחנו מדברים הלך אצל תלמיד שלו רבי יסי בן פרידה לובלין שם המקום הוא מצוא שיש במבו שאין לו או לכי אחוד הוא ישב במבוי עם לכי אחד אמר לו בני עשה לכי אחר אני הרי סובר שצריך שני לחיים ולכן תוסיף עוד לכי אומר לו וכי לסוס מוי אני צורך האם אני צריך לסתום את הפתח של המבוי שיהיו ארבע מחיצות הרי לכאורה אין עניין לסתום את זה אומר ליסוס אומה בכך כן צריך לסתום את זה אומר רבן גמליאל נחלקו בי שבס על מבוי שהוא פחות מארבע אמות שאין לא צריך כלום זה הש בריסה שאנחנו התחלנו במיסה ורב שמים גליל אומר אין מחלוקת על פחות מ4 המות שאין לא צריך כלום על מה נחלקו על רחב מרמות ועד 10 שבשם אומרים לחי וקורה ובס אומרים אוי לחי אוי קוירו עד כאן דברי דברי הברייה ובהמשך הגמרא נבאר את שיטת הש גליאל שמובא כאן אבל ברשע של הברייה קטוני מיאס כתוב בברייס וכי לסוס מהני צוריך התלמיד רבי סי בן פריד עונה לרב לזר למה צריך לסתום את המבוי לכאורה מה זאת אומרת הימרי של מלחין וקרו ושמו יאמר וכי סוסני צורך ברגע שיש שני לחיים וקורה יש פה צורת הפתח זה נחשב לסתימה אלוי ימס לחיים לא יקרו מהי לסוסו לכאורה אם רבי לעזר אמר לו אל תעשה קורה אלא תעשה שני לחיים למה זה נחשב לסתימה שהוא אמר לו האם אני צריך לסתום את הפתח של המבוי אומרת הגמור אויקו אין מכאן ראייה שכשר לזר אמר לך אין הכוונה לך יין וקורה כיוון שאפשר לבאר שכוונתו של התלמיד רבי סי בן רידה לומר בכי לסוס בלך יין אני צריך כוונתו רק על הלחין ולומר האם אני צריך לעשות סתימה של לחיים משני צדדים בשביל להכשיר את הטלטול במבוי אבל אן ו הנמי לא הכוונה לסתום את המבוי לגמרי במחיצה של קורה עם שני לחי יין אז נשארנו בספק מה הכוונת רב לזר כשההוא אמר לך יין האם הכוונה בנוסף לקורה או הכוונה בלי קורה אומר ונראה כעת לבאר את המשך הבריה שהבאנו אומר רבן שמן גמליאל נחלקו בסי ל מבוי שפחות מ4 אמות שא לא צריך כלום כך אמר רב ש גליאל שאם זה פחות מרב אמות לא צריך כלום שואלת הגמורה נן תנן במשנה שלנו משום רבי ששמואל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא נחלקו ב בסיב שהוא פחות מארבע אמוד שהוא ניתר או בלחי או בקורה אז לכאורה רואים שיטה שבשם מובת במשנה שלנו בשם רבי ישמאל ש אם הפתח הוא פחות מארבע עמוד אז לא שלא צריך כלום אלא גם בית שמאי וגם בסיל ידעו שצריך שמספיק או לכי או קורה ולכאורה איך איך אנחנו מביאים בברייס את רבי שמ גליל שסובר שפחות מארבע עמוד לא צריך כלום אינו אמר אולי זה עוד שיטה נוספת אומר המשו לא ייתכן כיוון שאם כן המשנה שפירטה את כל השיטות היתה מביאה גם את שיטת רב שו בן גמליאל ש שיטה נוספת שפחות מ400 לא צריך שום תיקון לא לכי ולא קורה ולכן הגמרא שואלת איך זה מסתדר לכאורה הכוונה לאותו שיטה ולמה בברייס כתוב אין לא צריך כלום ובמשנה באותה שיטה כתוב ש בפחות מארבע עמוד מספיק לכי או קורה אבל כן צריך תיקון אומר רבשי וחיק אומר אינו צריך לכי וקורה כבית שמי זה הכוונה ברב שמון גמלי שוא אמר א לא צריך כלום הכוונה לא שלא צריך שום דבר אלא לא צריך לכי וקורה כבית שמאי ולא לך יין כרב אליעזר אלא אוי לכי אוי קוירו כביסי לל כוונתו לומר שלא צריך כך ולא צריך כך אלא ספיק לכי או קורה ואן נמי השיטה שלשם גמליאל היא אותה שיטה שאמר תלמיד בשם רבי ישמאל במשנה שלנו וכמה שואלת הגמור עד כמה הפתח יהיה קטן ועדיין הצטרכו הלכי וקורה אומר רב אחלה ת רב יכיל עד ארבו אנחנו אומרים שאם זה פחות מארבע אמוד מספיק לחי וקורה עד כמה זה יהיה קטן ויצטרכו עדיין תיקון עד ארבעה טפחים אבי חיאל אומר שאם הפתח פחות מארבעה טפחים שם כבר לא צריך שום דבר ו לא לכי ולא קורה וכעת נעבור לחוצה עד עכשיו דיברנו לגבי היתר לטלטל במבוי שזה על ידי לכי וקורה וכפי שראינו כמה וכמה שיטות כעת נעבור לחוצה ובחוצות שצריך תיקון גדול יותר ולמה כיוון שחוצה השימוש שלו תדיר יותר יש יותר חשש שיבוא לטלטל לרשות האסורה לא למבוי וכיוון שחצ היא רשות שהיא משמשת רק את בעלי הבתים של אותה חצר ו ומבויש את כל שאר החצרות גם כן ממילא אנחנו אומרים כדי שלא יבוא לטלטל בטעות מהחצר למבוי אז אוסרים עליו לטלטל מהחצר אלא אם כן יש שמה סימן בפתח כדי שלא יבוא להוציא אומר רב ש מרמים בב ביום הרב מודעים חכמים לרב ליזר בפסי חוצה דהיינו לגבי חצר שם חכמים מודעים לרב ליזר שיצטרכו שני פסים משני צידי פתח החצר ולא מספיק כמו בלחי שמספיק רק צד אחד פסס כאן נשאר בקושי בתחילת העמוד למה כשאנחנו מדברים על ה מבואי אנחנו משתמשים בלשון לחי וכשאנחנו משתמשים בחצר אנחנו משתמשים בלשון פס בכל אופן רב אומר לפי הלשון הזאת שחחו מים מודים לרב לזר ואין מחלוקת שבפתח החצר הצטערו שני פסים וכפי שביארנו זה חמור יותר ולכן שמה הצטרכו משני צדדים והרב נחמן אומר הלו חק רב ליעזר בפסי חוצה הם נחלקו באמת גם בחצר האם לחי אחד או שניים אבל בזה הלכה כר בלזה שיצטרכו שניים כיוון שזה חמור יותר אומר רב נחמן בר איצחק מן מועדים רבי אם אתה אומר שזה מחלוקת אז מי הם החולקים אז המודים זה רבי הלוכ מכ דפליג מן פוליג רבו כשאנחנו אומרים שמודים הכוונה באמת הם לא חולקים פה שני הלשונות כשאנחנו אומרים לפי רב ארמי ברבי בשם רב שמודים רחומים לרב לז בפסי חצר אז אנו חנמ שאמרנו אנו מודים חומים הכוונה לשיטת רבי שרבי מודה שבזה יצטרכו שני פסן כשיטת בית ש כמו שאמרנו והחמר במבוי לפי רב לזר אבל חומים אחנה מעליו לא דיברנו שהם מודעים כשרב נחמן אמר הלכה כרב ליזר כיוון שיש את רבון מכ דפליג פוליג רבון שהם סוברים שצריך שמספיק בלחי אחד דינו פס אחד תניה ראינו בריס חצר תרת בפס אחד רבי אומר ושני פסים אז יש לנו כאן מחלוקת האם צריך אחד או האם צריך אחד או שניים וממילא אין פה מחלוקת האם יש מחלוק האם כשאנחנו בין הלשונות מודעים חכמים לרב ליזר או הלכה כרב ליזר אין כאן מחלוקת ביניהם האם יש בזה מחלוקת או שהם מודעים אלא כשהוא אמר מודעים הוא התכוון לשיטת רבי שהוא מודה וכשהוא אמר הלכה כרבי זר כיוון שיש את רבון שלכול אלמה הם חולקים שמספיק פס אחד אומר רב אסי אומר רבי יוחנן חצר צריכה שני פסים רבי יוחנן אומר שצריך שני פסים בעצם כמו רבי אומר לרב זר לרב אסי מומר רבי יוחנן נוחי תו דשמ דרבי יוחן פסי חצר צריכים שיהיה בעין ארבו אתה אמרת בשם רבי יוחנן שבפ של חצר לא מספיק משהו כמו בלחי אלא צריך שיהיה רחב ארבו החית ארבו מכאן רבו מכאן אולי נאמר שהכוונה ארבעה טפחים מכל צד ואותן רבה דברב מכמד רב חניני ואמר לו כמד רב חניני בר פופי קטנה ב10 גדולה ב-1 הרי ראינו את המשנה לאל שהיא משנה לקמן בהמשך עירובין ששם מובאה שאם יש חצר קטנה שפתוחה לחצר הגדולה החצר הקטנה פרוצה במלואה לחצר הגדולה והחצר הגדולה יש לה גיפו יש לה טלים מתוך החצר הגדולה ובאמצע יש את הפתח לחצר הקטנה אז כיוון שלצר הגדולה יש את הכתלים האלו ממילא יש לזה שם של פתח והקלים האלו ישמשו בתור לכי ולכן יהיה מותר לטלטל בחצר הגדולה אבל בחצר הקטנה יהיה אסור ואומר רבח אמר רב אדבר ימי שמה המידות של חצר הקטנה והגדולה הקטנה היא 10 אמות והגדולה היא 11 אמות זאת אומרת ההפרש ביניהם הוא אמה אחת ברוחב אז אם כן יוצא שהגופה הקטל האלו שהולכים ובולטים בחצר הגדולה יותר הם בעצם אמה שהיא שישה טפחים השלושה טפחים מהצד הזה שלושה טפחים מהצד הזה אז איך אפשר לומר שהיופי האלו משמשים כפס כלח יים לחצר הגדולה כדי שה מותר טטל בה בזמן שיש בהם רק שלושה טפחים אם נאמר ששיטת רבי יחנון שצריך ארבעה וצריך שני פסים זאת אומרת ארבעה מכאן וארבעה מכאן אז אם כן זה לא הסתדר עם מה שביארנו שם במשנה שההפרש ביניהם הוא רק בעמה אחת כי סוליק רבי זר מימי פרשו כשרבי זר עלה מהים הוא פירש והסביר ברוח אחת מארבו משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן היינו תלוי אם עשית פס מצד אחד צריך שיהיה רחב רבו וזה מה שרבי יוחנן אמר שהפס צריך להיות ארבו אבל אם עשית משתי רוחות שמה מספיק משהו לכאן ומשהו לכאן ולכן בגפו שיש שמה לא יותר משלושה טפחים אז מספיק לנו בשביל להכשיר את החצר הגדולה בטלטול ו דתני רב אדבר אבימי רבי וסובל קרב יוסי מה שאנחנו אומרים שההפרש ביניהם הוא שלושה טפחים מכל צד זאת אומרת מה שהחצר הגדולה גדולה בעמה מהחצר הקטנה למה צריך לומר שהיא גדולה בעמה כדי שיהיו שלושה טווחים מכל צד כיוון שזה בשיטת רבי שהוא אומר שצריך שני פסים ודווקא והוא סובלו קרבי ויסי שיש שיטה של רבי יוסי שתובא לקמן שהפס חייב להיות שלושה טפחים ואז אם כן צריך שלושה טפחים בכל צד ולכן אמרנו שהיא גדולה באמה לפחות אומר רב יוסף אומר אביד אמר שמואל חצר ניתר בפס אחד החצר מספיק פס אחד כמו דברי רבון שחולקים על רבי כך סובר שמואל אומר ליב לרב יוסף מי אומר שמואל אוכי ואומר לשמואל הרב חנני ברשי לאת לא דובד אלא או ברוב דופן או בשני פסין אל תכשיר חצר אלא או ברוב דופן דנו שרוב הצד הפתוח לרשות האסורה היא הצד הזה סגור ברוב הדופן או בשני פסים אז רואים לכאורה שכן צריך שני פסים ולא מספיק פס אחד אומר לה נו לא ידנה אודר לו רב יוסף אני לא יודע לענות לך איך ליישב את הסתירה בדברי שמואל אבל ובד בדור דרסה בכפר של רועים הי מעשה לשון י נכנס לחצר ו היה שם איזשהו ים שקרוב לחצר והוא לאט לאט הפיל את הכותל של החצר ונכנס פנימה ורצו למלות מים לתוך הבתים ווס לקמ דריד לא היה צריך אל הפס אחוד אז הם כן רב יהודה שהיה תלמיד מובק של שמואל לכאורה שמע את זה מרבו אז רואים ששמואל סובר שמספיק פס אחד לכן אומר רב יוסף אז ממילא זה מסתדר עם מה שאני אמרתי פס אחד ליישב לך את מה שאתה אומר בשם שמואל אור רוב דופן או שני פסים אני לא יודע אבל זה המעשה שאני מכיר שכך הוא התיר על ידי פס אחד אומר לי אם זה הרעיה אין משם רעיה לשון ים קומרס אתה מדבר איתי על מקום שזה המשך של ים שנכנס לתוך החצר והוא רוצה להוציא מים לתוך הבתים קל הוא שהקלו חכו מי במים לגבי מים כיוון שזה חיי נפש ואדם צריך מים להכניס לביתו בשבת הקלו קולות מיוחדות וכפי שנראה כעת עוד כולה וממילא לכן גם שמה יכול להיות שהתירו על ידי פס אחד ולא צריך שני פסים אבל י חנמ במקומות אחרים שמואל אמר צריך שני פסים ועדיין זה הסתור את דברך שאמרת ממרי בשם שמואל שמספיק פס אחד איפה מצינו שהקלו יותר במים כדי בונ רבי ד למירב מחיצה תלויה מאו שתתיר בחורבה מה הדין בחורבה שהתפרקו הכתלים אבל נשאר הכותל על גבי המים רק במקום של המים הכותל התפרק כעת יש אפרש בין הכותל למחיצה נשאר כותל בגובה רה צחים השאלה אם אני מחשיב את הכול כאילו הוא יורד למטה גד אכס וממילא כאילו יש פה מחיצות שעומדות על הרצפה וגדרות את המקום או לא או מרלי אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים רק לגבי הכנסת מים לבתים זה המקום היחיד שהתירו במחיצות תלויות כלו שהקלו חכו מים במים כיוון זה חיי נפש שכלו שם יותר והמקור לכך הוא במרפסות שיש לו איזהשהו מחיצה של עשרה טפחים שיורד מהמרפסת שלו והוא רוצה למלות בדלי מהנהר שנמצא למרפסת אז מתייחסים כאילו המחיצות ירדות עד למטה והם והמים שהוא שואב משם הם נמצאות ברשות יוכי ולא בקרמס אז אם ככה לכן שמה גם כן התרנו פס אחד ולא שניים אבל מכל מקום קשי עדיין נשאר קושיה רבי יוסף אמר ממרה ששמואל מספיק לו פס אחד והבנו ממרה בשם שמואל שצריך אור וב דופן או שני פסים כי אוסו רב פופה ורבו ברי דרב ישע מבי רב פירשו מרוח אחת בערבו משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן אם זה מצד אחד כפי שאמרנו בשיטת רבי וחנון כשהוא עושה פס מצד אחד צריך באמת רחב רבו משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן ממילא כשרב ישב אמר בשם שמואל שמספיק פס אחד זה הכוונה ברחב רבו כשאמרנו בשם שמואל או רוב דופן או שני פסים מדובר בפסים של משהו אומר רב פופה הי כה שלי או כה שלי אם יש לי כושיה על דברי שמואל זה משהו אחר דאמר לשמואל לרב חנני בר שילה את לא תב דובד או ברוב דופן או בשני פסים כך ציטטנו בשם שמואל שההכשרה הוא על ידי רוב דופן או שני פסים למה רוב דופן בפס ארבו סגי הרי אנחנו אומרים שהפס ששמואל אמר שפס אחד מספיק ברחב ארבע אז אם כן למה צריך שמואל לומר שיש אופצייה להכשיר את את פתח החצר על ידי שיסגרו רוב של הדופן הרי רוב של הדופן בדרך כלל הוא יותר מארבע פוכים ואז אם כן תי פוקל מצד פס של ארבו וחייתם מ ברוב דופן ודופן שיבו אם תאמר לי שהכוונה שאנחנו אומרים ברוב דופן מדובר על פתח למבוי שהוא קטן שהוא רק שבעה טפחים וממילא רוב דופן זה לא מגיע לארבע תפוחים זה רק קצת יותר מש משלושה וחצי טפחים דרבו אלרוב דופן לא מולי ארבו משל שהו משהו סגי אם נומר שמדובר בפתח של שבעה פחים ולכן לא צריך להגיע לכן אנחנו אומרים אומר שמואל שיהיה ברוב דופן כיוון שרוב כבר מספיק לי ולא צריך להגיע לרבו אז אם ככה עדיין אני לא מבין למה צריך רוב דופן ופס ארבעות סגי מספיק פס של ארבעות פוכים החיט לא מולי רבו בשלו שהוא משהו סגי לכאורה ברגע שהוא סגר שלושה ומשהו כמה נשאר לו פתח של פחות מארבע פוכים ואנחנו אמרנו לגבי מובו כאן באמצע העמוד שאם הפתח פחות מארבע פוכים אומר רב יחיאל דומר רב אחלי וית מרב יחיאל עד ארבו פחות מארב ם אלה זה שם של פתח ולא יצטרכו כלל להכשיר את המקום על ידי פס או קורה לכאורה הוא הדין בחוצה ואז אם כן ברגע שיש לו כל הפתח הוא שבעה טפחים והוא סוגר שלושה ומשהו נשאר לו פחות מפתח של ארבו אז אם כן לא צריך תיקון למה שמה כתוב שצריך תיקון של לכי או קורה מתרץ את הגמורה איבו י סימה כאן בחוצה כאן במבוי תירוץ ראשון מה שדיברנו רב כיאל שאמר פתח פחות מארב פוחים לא ישמ פתח מדובר על פתח של מבוי שם באמת אין לזה שם של פתח מתבטל בפחות מרבע פוחים ולא צריך לזה הכשר אבל בחצר כן צריך ולכן כאן שאנחנו עוסקים בחצר גם בפחות מארבו הצטרכו כן לחי ולכן אנחנו אומרים שעשה פס של רוב דופן ואז ממילא קצת יותר משלושה וחצי טפחים הוא כבר מגיע לסגירה המכשירה לו טלטול וי בסמ דרב אכלי גוף תנו אתה שואל אותי מתנ רב יחילו רב אכלי זה מוטל במחלוקת סטנים יש מי שחולק עליו וממילא שמואל כשאמר או שני פסן או רוב דופן הוא דיבר על אבד התנה שסובר שגם בפחות מארבע פוחים צריך תיקון ולכן לא יספיק לו לעשות שלושה או משהו למרות שהפתח הוא פחות מארבע פוכים כיוון שזה כתנה שגם בפחות מרבות פוכים עדיין צריך תיקון ולכן צריך אורב דופן דהיינו שלושה וחצי קצת יותר משלוש וחצי טפחים או שני פסים תונו רבו לשון נכנס לחוצה אין ממן ממנו בשב אז דיברנו על מקרה של ים שהיא שדינו של ים הוא כרמליס ואסור לטלטל בו אז אם הוא נכנס לתוך חצר שגרים שם אנשים והם רוצים לקחת מים ולהכניס לבתים אז אסור למלות ממנו בשבס אלא אם כן יש לו מחיצה גבוהה עשרות פוכים רק אם יש לו מחיצה של עשרות פוכים רק אז יהיה מותר כיוון שאז החוצ מגודרת במת דברים אמרים שפרצה יותר מ אבל 10 אין צורך כלום מדובר כמובן שהחצר פרוץ ביותר מ10 ולכן יהיה פה בעיה ואיסור לטלטל לטלטל שמה אלא אם כן הוא יעשה גדר של גובה עשור פוכי מדייקת הגמורה מלשון הבריה ממוד ממנן או טלטולה מטלטלי מה שמע שכל האיסור למלות מהמים ולהכניס לבתים אבל לטלטל בה חצר עצמו למרות שהיא פרוצה ביותר מ10 יהיה מותר וו נפרצה חצר במ למקום אסור לה אומר רשי במלואה לאו דווקא במלואה אלא כל יותר מ-10 נקרא במלואה והחצר הזאת פרוצה ביותר מ10 אז איך מותר לטלטל בתוך החצר בלי תיקון אוכ מסקין לגדוד רגמו מדובר שיש כאן כתלים והכלים האלו הם בגובה ערה טפחים נמצאים בתוך המים אז אין וכנ לגבי רשס יוכי זה נותן דין שלש סוכי ויהיה מותר לטלטל בתוך החצר הזאת אבל להוציא מים ולהכניס לבתים כאן כיוון שהמים בשכבה של המים אין מחיצה זה הכל המשך אחד ארוך אז יש לזה שם של כרמליס אלא אם כן המחיצה תעלה מעל המים אבל אם לא אז אנחנו אומרים שיהיה אסור למלות מהחצר לבתים את המים אז אם כן ראינו כאן לגבי רב ליזר הסתפקנו הם שוא אמר לך י אם זה בנוסף לקורה או לא ולא פשטנו הבנו את שיטת רב שמן גמליאל שאומר שבפ מארבע עמות לא צריך כלום שו שיטה של התלמיד בש רב ישמל של המשנה שלנו שהכונה שלו שכנה של ש גמליא זהמ או תלמ בשם רבי ימואל שפחות מ400 לא שלא רך כלום אלא הכונה שלא ך לפ בית שמאי לא טרו כן לחי וור לפי רב כ לח ין א ספיק ללחי או קורה אמרנו שבחצר אנחנו אומרים שאם יש אמרנו לגבי ההיתר שהוא ניתר בלחי או בקורה אז אם כן יש לנו כאן לסיכום כמה שיטות יש לנו להתיר את המבוי אז אנחנו אומרים לפי ביסייל לחי או קורה לפי בית שמאי לחי וקורה לפי רב לזר זה לחי יין לספק אם זה כולל את הקורה ולפי רב קי רבי שמואל ו ורב שמון גליאל בפחות מ400 לכולם מלכי או קורה ויותר מ400 אז יש את המחלוקת לגבי חצר אנחנו הבאנו כאן כמה וכמה שיטות בסיכום השיטות הוא לפי רבי צריך שני פסים משני הצדדים לפי חכמי מספיק פס אחד לפי רבי יחנון ולפי שמואל כדי ליישב את הסתירה שדבריהם אמרנו שאם הוא עושה פס אחד צריך רוכב ארבעות פוכי ואם הוא עושה שני פסים מספיק במשהו לפי שמואל אמרנו עוד משהו שאם זה לשון ים שמה הקלו בפס אחד וגם אמרנו שאם זה מרוח אחת שאלנו לפי שמואל ששמואל אמר שצריך או שני פסים או רוב דופן למה צריך רוב דופן למה לא מספיק פס הרבו אמרנו שמדובר במבוי שהוא בחצר שהפתח שלו הוא רק שבעה טפחים וממילא מספיק שיהיה רוב דופן לא צריך להגיע לפס רבו מספיק קצת יותר משלושה וחצי טפחים שזה הרוב למה לא מספיק שלושה ומשהו שאז בעצם הפתח הוא פחות מארבו או כיוון שכאן אנחנו נשבור לא כמו רב יחיאל נגיד שזה מחלוקת סטנים האם פחות מרבות פוכים שיש ל שהוא אמר שאין לזה שם של פתח ולא צריך כלל תיקון יתכן ששמואל דיבר בשיטה אתה חולק עליו שגם בפחות מרבות פ צריך תיקון או שדווקא בחוצה שם הוא לא דיבר אבי חיאל הוא דיבר דווקא במובי שאין איזה שם של פתח פחות מארבע פוחים אל בחצר גם בפחות מארבע פורים זה נחשב לפתח ולכן הצטרכו מעל שיהיה רוב דופן דהיינו יותר משלושה וחצי טפחים ולא מספיק שנשאר פה פתח של פחות מארבע פוחים הבנו את הברייה שלשון ים כדי למלות מהחצר שהים נפרץ לתוכו אז כדי למלות לתוך הבתים יצטרכו שיהייה מחיצה גבוהה רה טווחים אם הפתח הוא יותר מ-10 אמות ולמה לא ולמה מותר לטלטל בתוך החצר כי דובר שיש גידוד יש כתלים בתוך המים בגובה ערה טפחים אז לעניין רש שיוחד יש יוחד אבל רק לעניין למלאות מים כיוון שהים הוא המשך אחד בלי מחיצות אז אנחנו מצריכים שמה שיהיה מחיצה גבוהה סורת פוכים מעל המים כדי שנוכל לטלטל להכניס לתוך הבתים את המים לגבי מחיצה תלוייה הזכרנו שזה יתר מיוחד לגבי מים כולה שהקלו ולכן כמו שהקלו מחיצה תלוייה לכן גם כמו שהזכרנו לו שמספיק פס אחד גם על ליב דשמואל להתיר בלשון ים על ידי הפס אחד ולא תצטרכו כאן שני פסים [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: