העמוד היומי מסכת שבת דף ט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף ט עמוד ב

[מוזיקה] הרובין דטס מוד ביס בשורה העליונה רבה שיומר אנחנו נמצאים כאן באמצע הסוגיה מחלוקת רוב והבי בדברי רבי יחנון שאמר לאותו המירו שהביא ברייסה ששם נאמר שתי הלכות שאסור לטלטל תחת הכורה שנמצאת בפתח המבוי רק לפנ ממנה ואסור לטלטל גם כנגד הלכי רק לפנ ממנו אמר יחנון תוצי את הברייה הזאת החוצה ונחלקו רובב הבי האם מה שהוא אמר לו תוציא את זה זה רק בגלל תחת הקורה שהוא סובר שמותר לטלטל וזה איך אומרים לגיטימי כי מצינו בזה שתי שיטות שנחלקו בזה כמה וכמה מוראים הם מותר לטלטל תחת הקורה או לא או שהוא אמר לו את זה גם בגלל החלק שכנגד הלכי רבי יחנון סוו שכנגד הלכי מותר לטלטל למרות שראינו בעמוד בדף ח עמוד ב' אומ הרב חסדה הכל מודים בבין לחיים שאסור כך אומר וב שהוא הוציא את ה ברייסה גם בגלל החלק שכנגד הלכי הבאנו ראיות לכאן ולכאן הראיה שאביה הביא לשיטתו זה ממה שרבי יחנון בעצמו אמר בהקשר לרבן שמעון בן גמליאל ורבנן אומר רבי יחנון מה הדין מבואי שהוא לא עשה לכי אחד בסוף המבוי אלא הוא עשה כמה וכמה לחיים אחד אחרי השני וההפרש בין לכי ללחי הוא בין שלושה טפחים לארבעה טפחים אומר רבי יחן זה יהיה תלוי במחלקת רבי שן גמליאל סתם ולא פירש מבינה הגמרא מה זה תלוי לכאורה האם יש לבוד או אין לבוד כיוון שרבן שן גמליאל כפי שהזכרנו קודם סובר בכל לבוד שזה עד ארבעה טפחים ואילו חכמים סוברים שלוו זה עד השלושה טפחים ממילא במקרה הזה לפי רבוני ש גליל יהיה פה לווד וכל הלחיים יהיו מחוברים יחד וממילא כנגד הלכי אסור לטלטל לפי רבון יש פה כמה וכמה לכיים ממילא אני לא מתייחס ללחיים הפנימיים רק ללכ חיצונה ו יהיה מותר לטלטל עד כנג ד הלכי החיצוני אבל כנגד הלכי אסור כך מבינה הגמרא תירצה הגמרא שתי תירוצים תירוץ אחד הבנו כבר שרובה יתרץ ששם מדובר כשזה בטוח לקר מליץ ששם הדין הוא אחרת כיוון שמצא מין את מינו וניור זה מתחבר עם הרשות של הכרמלי שנמצאת בחוץ וזה לא כמו במבוי שפתוח לרשות ורבים ששם הוא רשות לעצמה שהיא פחות מארבעה טפחים ולכן יש לזה דין של מקום פטור ומותר לטלטל שם כנגד הלכי תירוץ שני כעת נראה רבשי אמר כגון ש צוף לחיים פחות פחות מארבו במשך אות רבשי בא ואומר בכלל לא הבנתם נכון את דברי רבי יוחנן מה שרבי יוחנן אמר שיהיה תלוי במחלוקת שלרב ש רבון בכלל לא נאמר בהקשר למה שביארנו אלא מדובר שהוא רצף את זה בלחיים פחות פחות מארבעה במשך ארבע אמות זה היה כך במשך ארבע עמות ארבע עמות שיש לנו עוד לחי ועוד לחי ועוד לחי בתוך המבוי וההפרש ביניהם הוא פחות מארבע לרב שים גל דומה אמרין לוות אבל למבוי וצריך לחי אחר להתירו ארבע אמות כפי שראיינו לי זה כבר שיעור מינימלי של מבואי אז יש לך פה שני כתלים נוספים באורך של מבואי נגמר יש לך פה מבואי אבל רבוד לאמרי לבו ממילא כל לכי הוא כשלעצמו לא צריך לכי אחר להתירו כיוון שאני לא מחשיב את הכל כ כטל אחד ארוך אין פה לאוט וממילא אין פה אורך של כול באורך של המבוי לכן זה נחשב למבוי עם לכי בסופו לכן זה מתיר את המבוי בטלטול זה בעצם המחלוקת וזה מה שרבי יוחן התכוון לומר שזה תהיה תלו במחלקת שרבי שמון גליאל ורבו ממילא זה כלל לא קשור למה שאמרנו כנגד הלכי אם יהיה מותר לטלטל או לא שואלת הגמורה ולרב ש בן גמליאל ל וכנראה מבחוץ ישוה מבפנים גם אם לפי רבי שמון גמליאל הבין רבי יוחנן שיש פה מבוי באורך של ארבע עמות ממילא יש פה לבוד אז זה יהיה פסול מחשב כלחית זה נחשב לקול של מבוי ואין פה לכי שמתיר אותו עדיין למה שלא נכשיר את הלכי הארוך הזה כנראה מבחוץ ושובה מבפנים אומר הרשי כיוון שבדרך כלל אנשים מעמידים את הלכי שיבלוט לחוץ למבוי ממילא כשאדם עובר מחוץ למבוי הוא רואה את הבליטה של הלכי לבחוץ ואז אם כן כיוון שמבחוץ זה נראה לכי זה יועיל גם למי שעומד בפנים וזה מחלוקת שנראה לקמן נראה מבחוץ ושווה מבפנים כשאדם עומד בתוך המבוי הוא לא רואה שום עקר שום מחיצה שום בליטה הכל נראה לו קיר אחד ארוך כשהוא יעמוד מבחוץ הוא רואה פתאום עוד איזשהו בליטה מעבר לקיר או תוספת קטנה זה נקרא נראה מבחוץ ושווה מבפנים ממילא שואלת הגמורה לפי רב שם גמליאל למה זה לא יועיל הלכי מצד נראה בחוץ ים בפנים אתר הגמור מידו לרבי יוחנן כיוס אבינו רבי יוחנן נרא מבר שו בפנים אי נידן משום לכי הרי בשיטת מי אנחנו את מי אנחנו באים להסביר את הממ שלרבי ביר רבי יוחנן אמר שתלוי במחלקת ששים גליל ורבנן ממלא ברור רבי יוחנן סובר שאינו נידון משמ לכי אז הוא ביאר את המחלוקת לפי שיטתו שלא אומרים שנידון משום לכי ולכן הוא סובר שלפי רשם גליאל ברגע שזה אורך של ארבע עמות זה אורך של מבואי מינימלי ואין לזה שם של לחי כלל ולא יועיל מה שזה נראה מבחוץ להחשיב את זה כלפי לכי כלפי העומדים בפנים וכעת נראה את המחלוקת של נראה מבחוץ מבפנים איתמ נראה מבפנים ושווה מבחוץ מה הדין מקרה הפוך נראה מבפנים אדם שעובר במבוי רואה את הבליטה בתוך המבוי כיוון שזה בולט יש בסוף הקיר לקראת הפתח לרשות ובים יש שם תוספת נטבח של אבנים זה שווה מבחוץ אבל כשהוא עובר מבחוץ הוא לא רואה שום הבדל זה נראה לו פשוט קיר ווה צד אחד קיר דק צד אחד קיר רוה אבל זה לא נראה לו שיש תוספת על הקיר נידון משום לכל כיוון שסוף סוף אלה שבפנים שזה העיקר יש להם עקר ממילא אפשר לתת נראה מבחוץ שווה מבפנים מה הדין להפך אם מבחוץ זה נראה אבל מבפנים לעוברים במבוי הם לא רואים את הלכי רב חי ורב שם ברבי אחד אמר נידון משום לכי ואחד אמר אינו נידון משום לכי מחלוקת אומרת הגמורה אנחנו לא יודעים מי אמר האם רב חיה הוא זה שאמר שהוא אב לכי או לא תסת דרב חי הודו נידן משום לכי מסתבר ממה שנאמר כעת שרב חיה הוא זה שסובר שזה כן לכי דתני רבי חיה רב חיה מביא ברייס קוט שצדו אחד כנוס מחברו בן ש נראה מבחוץ ששווה מבפנים ובן שנראה מבפנים שוה מבחוץ נידון משום לכי הנה לאדי תסתים ם רבחי מביא ברייסה כזאת סימן שהוא סובב שזה היה ולכי גם במקרה שזה נראה רק מבחוץ גם במקרה שנראה רק מבפנים אומרת הגמורה אני לא מבין זה בריסה אז מכס לשייך את זה דווקא לרב חיה ורבי יוחן מי לא השמיע ליו רבי וחן לא שמע את הברייה הזאת אלא שמילי לא יסוב ללא הבחינה מי לא סובו אצל רבי יוחנן אתה אומר נכון שיש את הברייה הזאת א רבי יוחנן לא סבר את הברייה הזאת סבר שהיא משובשת נו אז גם הבכיה אולי סבר שהיא משובשת אומרת הגמורה מה אתה משווה אמ זה מה בשל רבי יוחן לא סבר לו מישו מכי לא יתענה לו רבי יוחנן לא הביא את הברייה הזאת אז אתה יכול לומר הוא לא סובר את הברייה הזאת אבל אלו הבכיה איס סובר לו אם הבחי היה סובר שזה בריזה משובשת ולא נכונה לא מולה למתנה למה למה הבחי מביא את הביסה הזאת אם הוא מביא את הברייה הזאת בתוך הברס שלו מכח שהוא סובר שזה ברייסה מתוקנת ואם כן בכ שיטתו היא שזה א לכי ואז הבר פלוטה שלו שזה אמרנו הבכיה ורב שמון ברבי אז רב שמן רבי הוא זה שאמר שזה לא רבי לא לכי אומרת הגמרא עו עוד המרו במחלוקת הזאת אומר רב רבו נרא בחו ששבים בפנים נידון מישום לכי אומר רבי ומונשמת יש לנו קושיה על מה שרבי ונ אמר כתוב במשנה לקמן חצר קטנה שנפרצה לגדולה גדולה המותרת וקטנה אסורה בפני שכי פתחה שגדולה וזה כבר הזכרנו לא בעצם לטלטל מרשות היחד אחת לרשות היחד שנייה חזל אמרו שאסור אבל כל חצר כל רשות לעצמה יכולה ואם זה שתי חצרות שעומדות סמוך אחד לשניה אז הם יכולות לטלטל כל אחת בשאלה אבל לא להעביר אחת מהשנייה אלא אם כן הם עושים עירוב יחד זה הכל כאשר כל אחת הייא מסויגת לעצמה יש פתח ביניהם או מחיצה סתומה לגמרי אבל אם היא פרוצה אחת לשנייה יש פה פתח שהוא סתום שהוא פתוח במלאו מה אחת לשנייה פה אני כבר אומר שזה לא יועיל חייב עירוב חצרות ביניהם כדי שהיה מותר לטלטל אפילו בתוך השטח של הרשות עצמה מה הדין אם יש לנו חצר גדולה שפתוחה לחצר הגדולה לחצר הקטנה עכשיו החצר הקטנה היא פתוחה במלוה מצד לצד של החצר הכל פרוץ לגדולה אצל הגדולה אם אתה תעמוד בחצר הגדולה ותסתכל לכיוון הקטנה אתה תראה קירות משתי הצדדים של הפתח של החצר ורק אחר כך יש באמצע את הפתח של החצר אז יש פה בעצם דין של פתח אז לכאורה היה מקום לומר שהגדולה מותרת בטלטול והקטנה שהיא פרוצה במלוה היא אסורה אז כך אומרת המשנה גדולה מותרת וקטנה אשורה מפני שהיא כפתח של גדולה כלפי הגדולה אני אדן את זה כפתח ולכן יש לנו שתי רשויות עם פתח ביניהם זה מותר ואם יסה שואל את הגמורה אם אתה סובר שזה נידון משום לכי כאשר זה הלכי נראה מבחוץ רק קטנ אמד היסטורי בנראה מבחוץ ששו מבפנים לכאורה עד כמה שהלחי זאת אומרת המחיצות של ה שיש אצל הגדולה משתי צידי פתח המבוי של הקטנה מועילות מדין לחי כביכול הם סוגרות את המקום אז כמו שזה מועיל אז שזה ראה מאותו דין גם יועיל לקטנה למרות שכשאתה עומד בקטנה נראה לך כל הרשות פתוחה לגמרי פרוצה במלואה עדיין זה יועיל מדין נראה מבחוץ ושווה מבפנים שזה מועיל כמו בלחי שאתה אומר שלמרות שאתה עומד בפנים במבוי אתה לא רואה כלל את הלכי אבל מספיק לי מה שנראה מבחוץ גם פה נגיד שמספיק לי מה שנראה המחיצות מבחוץ אומר הב זרא מתרץ הב זרה נכנס ענקות לקטן או לגדולה אתה צודק אם זה היה באמת שהכותל אצל הגדולה בפתח של המבוי הולך ישר בזווית אז יש לנו שני כתלים ויש לנו פתח של המבוי של הקטנה ממילא לא לא מבואי פתח של החצר של הקטנה ממילא החצר של הקטנה הז הועיל המדי נראה מבחוץ אבל כאן מדובר ששתי הקטל של המבוי של החצר הקטנה ממשיכים ישר לתוך החצר הגדולה יש להם המשך ממילא כיוון שיש להם לתוך החצר הגדולה זה הרס לנו להשתמש ביפוי במחיצות האלה של הקיר של החצר של הגדולה להשתמש עם זה ככי לחצר הקטנה נכנסין קוטלי קטנה לגדולה שואלת הגמור לבוד ושורי בסדר אז אתה אומר בגלל שזה נכנס פנימה לתוך החצר של הגדולה וכמו ש רואים בשרטוט ברשי שמונה שורות מלמטה יש שמה ששני הקלים נכנסים פנימה שואל את הגמורה שיהיה לווד כמו שרואים בסרטו בצד שמאל שלו שיהיה לבוד ונחבר את הקטל של הקטנה יחד אלה שבולטים לתוך החצר של הגדולה נחבר וכביכול נראה את זה סתום הנישה הזאת סתומה ואז אם כן יש לנו שוב מקום לומר שיש פה לחי מצד של המבוי מצד של החצר הקטנה וטורי וכי תמד מפלגתו אולי נאמר שיש פה אתה לא יודע ריקמה החצר הגדולה וכמה החצר הקטנה לכאורה אז תגיד מדובר שיש מרחק גדול בין הקירות של החצר של הגדולה היא רחבה מאוד לבין הקירות של החצר של הקטנה הפתח של הקטנה אז ממילא מה הקוטל הזה שממשיך ישר מהמבול מהחצר של הקטנה לתוך החצר הגדולה ל מהקיר הזה לקיר של הגדולה בצד יש יותר משלושה טפחים אז אי אפשר לאבוד אם תאמר ככה ותני רב דברק דרב חנינה קטנה ב גדולה ב-1 הוא מסביר את המשנה שמה שמה שכתוב חצר קטנה וחצר גדולה הכוונה שהקטנה הייתה בגודל של 10 והגדולה בגודל של 11 זאת אומרת עמה אחת יותר גדולה מהקטנה ואם כן כמה יש לנו עמה לשישה טפחים זאת אומרת שלושה טפחים מהצד הזה שלושה טפחים מהצד הזה תוריד את הקיר שהוא בתוך השלושה טפחים הקיר של החצר של הקטנה הרי שיש לנו עדיין אפשרות לומר לא עבוד אז למה זה מפריע לך לדון את זה כמקום סגור כאילו הנישה הזאת מושלמת הושלמה על ידי לובו ויש פה לכי מדי נרא בחוץ שווה מבפנים אומרת הגמורה אומר ו הנה במופגן מקו זה בשניים מקו ז באבו נכון שיש עמה בין הקטנה לגדולה אבל מי אמר לך לחלק שלושה טפחים שזה היה בדיוק באמצע החצר הקטנה היא בדיוק ממוקמת באמצע החצר הגדולה ייתכן שהיא קצת בצד ואז אם כן מצד אחד של החצר הגדולה מתרחבת רק שני טפחים ומצד שני של ארבעה טפחים אז יש צד שאתה לא יכול לומר לאוו שואל את הגמורה ולה מ לווד מורח החס סטורי הרי לכי זה רק מצד אחד יש צד אחד של שני טפחים תומר שמה לווד תתיר את החצר על ידי לבוד ויהיה לנו לכי שנראה מבחוץ שווה מבפנים אומרת הגמ רבי ד אומר בנן שני פסים נתני חצר תרת בפס אחד רבי אמר בשני פסים אז הוא הולך כשיטת רבי שהוא סובר כל חצר לא מספיק לנו לחי לחי זה טוב במבוי אבל בחצר צריך התר גדול יותר ולמה הראשונ גן אומרים מכיוון שחסר השימושים שם תדירים יותר ויש יותר חשש הגדילו שמה ואמרו גם כן שיצטרכו משני הצדדים לפי רבי אז אם כן לא יספיק לנו לאבוד מצד אחד ולוד משני צדדים אמרנו שאין כאן הגמרא תכף תפוח את זה וכן תישאר בראיה לומר מפה ש נראה מבחוץ משווה מבפנים אינו נידון שום לכי בכל אופן ראינו כאן את התירוץ של רבשי שמעמיד את מה שרבי וחן אמר ש רצוף בלחין הכוונה מדובר שמ זה תלוי במחלוקת הש גלי ברבון מדובר במחלוקת ש הלכי הלחיים האלו מגיעים ע עד גודל של ארבע אמות והשאלה אם יש פה לוות ומילא יש פה קוטל ערוך של ארבע אמות אז זה לא דין של לחי או שאין לבות ואז יש פה דין של לכי אמרנו את המחלוקת אמרנו שלמה אין פה נר מחשבים בפנים חוא בשיטת רבי יוחן שסובר שאינו נדון שום לכי והבנו את המחלוקת האם זה לכי או לא לכי ואמרנו שמסתבר שרב חי הוא זה שסובר שזה לכי כיוון שהוא הביא ברייסה שזה לכי אם הוא הביא את זה כנראה שהוא סובר את זה רבי הקש ל רבי ברבונה שאמר שזה לכי ממה שכתוב חצר הקטנה פוצה לגדולה אז הגדולה מותרת קטנה אסורה למה הקטנה לא תרת בנרם ברות שווה מבפנים אמרנו שאין מכאן רעיה למה כיוון שאפשר להעמיד את זה שאיין פה אפשרות של לחי כי התולי כלי הקטנה ממשיכים לתוך החצר הק שלה הגדולה ובמקרה שאין לבוד כגוון שלמרות שאנחנו אורים שיש רקמה ביניהם וזה אומר שלושה טפחים ושלושה טפחים מדובר שזה שניים מצד אחד וארבעה מצד שני ולכן אין פה לאוד משני צדדים רק מצד אחד בצד אחד אנחנו כשיטת רבי שלא מועיל בחצר פס בצד אחד אלא צריך שני פסים דינו שני לחיים משני הצדדים ולכן כאן אי אפשר לומר שהחצר הקטנה תהיה מותרת מדין נראה מבחוץ שווה מבפנים כי ברגע שהקטנים ממשיכים הם חותכים את החצר של הגדולה וממשיכים איתה בתוכה אז הגיפו הקיר של הגדולה כבר לא יכול לשמש כלכ לחצר כמחיצה לחצר הקטנה ולכן לא יועיל כאן והחצר הקטנה אסורה בטלטול [מוזיקה] ‏l
לצפיה בתכנים נוספים: