העמוד היומי מסכת שבת דף טו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף טו עמוד א

[מוזיקה] רובן דף תב עמוד א' אנחנו ממשיכים עם הגדרים של לחי אומרת הגמורה בשורה העליונה איתמר לכי העומד מאליו מה הדין אדם שיש לו מובו הוא רוצה להכשיר אותו בטלטול הוא רואה שיש לו בעצם את הבליטה שנדרשת לקיים את ההיתר של לכי אבל הוא לא בנה אותה במיוחד בשביל ההיתר הזאת האם זה מכשיר את המבוי או לא הב אמר א לכי רובה אמר לא י לכי מבארת הגמורה איך דלא סמכי עלי מאתמול כול פליד יבי לכי זאת אומרת במקרה כזה שלא שמחנו על זה בתור לחי בתחילת השבת כגון שהיה שם לחי אחר או קורה רק כעת באמצע השבת נפל הלכי הראשון או הכורה והוא אומר רגע יש לי פה לחי שגם ככה יכל להכשיר את המבוי שלא עשיתי אותו לשם לכי אבל הוא יכול לשמש לכי אז זה ודאי מניחה גמור כעת שלא פליגה דלא יב לכי זה ודאי שזה לא טוב גם לפי רובה וגם לפי הביה כי פליגה אך סמכין לי מ אתמול המחלוקת היא במקרה כזה שבערב שבת הוא אומר הנה הלכי הזה נכון שלא עשיתי אותו אבל אני רוצה כעת להשתמש בו בתור להכשיר את המבוי לטלטול הב אמר אב לכי דו סמכי לי מ אתמו אר לא לכי כן ד וכי אביד לכי לכי צריך להיות דבר שהוא בנה אותו דווקא לצורך לכי אבל אם הוא נעשה מאליו וכעת הוא רוצה לשמו על זה בתור לכי כבר לא מכשירים ונראה בגמרא במה הם חולקים כסל דתך מניחה גמור כעת במינ ליג בלכ ליג במחיצה כמו שהמחלוקת שלהם לגבי לכי העומד מאליו הוא הדין במחיצה עומדת מאליה האם אה ומחיצה או לא וממילא כעת נביא ארבע ראיות לעניין המחלוקת של הבי ורוב האם מחיצה עומדת מאלי הה ומחיצה או לא ולפי זה נפשות לגבי לכי תושמע הויס סוקוס בין הילוס ואלוס טפוס לו קשרו הוא משתמש בתור תפנות לסוכר עם האילנות שסביבה כשרה לכאורה אילנות וודאי דבר שגדל מאילה ולא שהוא עשה אותה לצורך תפנות וזה משמש כמחיצה אמס כן ן התחילו לכך דוכה גמור אין מכאן רעיה להבה שמיצה עומדת מאליה והוא הדין ללחי א ומחיצה כי שם מדובר שהוא נטה את האילנות דווקא לצורך הדפנות לסוכה ולכן זה מועיל יוכי פשיטה אם ככה מה המשנה מחדשת ודאי שאדם שנטה אילנות לצורך מחיצה לסוכה ודאי שהם יוכלו לשמש כ תפנות למה לא מה הו דת מגז דיל מוש תמו ש באילון כו מש מלון הייתי חושב לגזור שמע ביום טב או בשבס הוא יבוא להשתמש באילן כיוון שההוא משתמש באילנות בתור דפנות לסוכה הוא יבוא גם להניח עליהם חפצים ואז ממילא יש גזרה שאסור להשתמש באילנות בכל צורה שהיא שמה הוא יעלה על האילן ויתלו ממנ העלים אז הייתי חושב שגם כאן נאסור עליו להשתמש באילנות כ תפנות כו מש מלון שלא גוזרים ואין אוחנה במדובר שהוא נתה אותם מתחילה לכך אז אין ראיה אלינו לומדן מאליהם תושמע ראיה נוספת היה שם אילן או גדר או חצת הקנים נידון ששום דומ נראה בפרק הבא שיש היתר של פסי בירוס דהיינו כדי שזה התחיל עם עולי רגלים שיוכלו להוציא מים מהבאר שהוא רשוש היחיד ל רשוש ורמים שם נמצאים הבהמות התירו גם ללא מחיצות על ידי דיום דין דיינו זוויות של ברוחב של עמה בכל צד שהוא בארבע צדדי הבאר ואנחנו דנים את מזווית לזווית כאילו יש חיבור וכאילו המחיצה מושלמת מסביב לכל הבור למרות שפור רו בלמת פה בסך הכל יש פה את הזוויות בלבד מתיירים לטלטל בכל השטח שבין הזוויות בין הדיו דין הלשון דיום דין הוא מלשון ד זה שניים ומדין זה מלשון עמודים שני עמודים אז לכאורה כתוב שמה שאילן יכול לשמש גם בתור דיומד לכאורה זה משמש כמחיצה למרות שזה עומד מאליה אוחנ סקינה שסון מתחיל ו לכך מדובר שהוא נתה את האילן לצורר דיום דין יוחי מהקו מש מלון אוכו מש מלון לחיצת הקונים קונ קונה פחות משלושת דברים כדי בו מני הבה מרבי כפי שנראה לקמן בסוגייה של דומני שהבא שואל את רבי האם בהיתר הזה של דיומין שיצרנו למרות שפורץ מו בעל ומד מתיירים להקל בדבר נוסף שה דיומד עצמו מה הדין אם הוא עשוי הוא לא עמה שלמה ברצף אלא הוא עשוי מקנים קנים שמחברים ביניהם על ידי וווד פחות משלושה טפחים בין קנה לקנה האם נחשיר היתר על היתר כולה על כולה וגם כזה דיומד יהיה כשר והנה על זה מדובר שמה הוא נטה את האילן הוא נטה את הקנים בצורה כזאת וזה החידוש שזה כן כשר תושמע אילן המסך לורץ אם יש לו אילן שהענפים שלו יורדים סביבו ומגיעים כמעט עד הרצפה אם אין נופו גבוה מן האור אץ לא ישת פוכים מטלטל אן תחתו הוא רוצה כעת סביב הגזע לטלטל ממקום למקום והוא רוצה להשתמש בענפים שהולכים ויורדים מהאין ללמטה כמו אוהל רוצה להשתמש בהם כמחיצה הם בגובה רה טפחים אז אם אין שלושה טפחים בין סוף הענפים לרצפה מותר לטלטל תחתיו כיוון שהם נחשבים למחיצות והגדיים לא בוקים בו ממילא זה נחשב שמחי מגיעות עד הרצפה אז לכאורה מדובר במחיצות כאלו שעל ידי אילן האילן לא נעשה לצורך מחיצות ובכל אופן המחיצות כשרות רואים שמחיה עומדת מלא ומחיצה הוא הדין ללחי אם כן ראייה להבי אוכנה מי במה הסכין ש הם התחילו לכך הוא נטא את האילן על דעת זה שהחיות עבו הענפים עבו למחיצות ולכן זה מועיל יוכי לתלתל בכולו אז היוכל לטלטל תחת כל האילן למה שמה לוומ רבו בריד רב ישוע אין מטלטלים בו אלא ביסוסים ורשי מבאר יש דין שכל מחיצה שהיא לא עשוייה כמחיצה בכל צורקה כגון מחיצה שאין בה שתי וערב או מחיצה שעומדת מאליה או כל דבר שהוא לא מושלם במחיצה שלו אז התירו במחיצות עד ביסוסים שזה השיעור של חצר המישכון יותר מזה לא התירו לטלטל ואם כן למה שמה אנחנו אומרים שמותר לטלטל בהנף תחת האילן הזה רק עד ביסור סיים לכאורה מה הבעייה זה מחיצה שלמה מושלמת ועם כל הגדרים הוא נטה את האילן לצורך שהענפים יהבו למחיצה אז למה זה מוגבל רק בבי סוסיים עונה הגמורה כי יש שם חיסרון אחר שום דה דירו שתשמש לאוויר נכון שהשומרים של השדה גרים תחת הענפים תחת האילן הזה ולכן הם נמצאים שמה לצל אבל סוף סוף כל המטרה של השומרים שמה זה לא כדי כי טוב להם לגור פה והם מרצונם באים לגור תחת האילן הזה אלא כיוון שהם עובדים כאן הם צריכים לשמור את השדה הם חיפשו פינה מוצלת אז הם נמצאים כאן אבל כל מטרתם להיות כאן זה רק לצורך החוץ לצורך לשמור על השדה זה לא כמו דירה רגילה שהמטרה של האדם שדר בתוכו זה לצורך להיות בפ פנים הוא רוצה לגור בתוך הבית שלו פה זה לא ככה הוא צריך את השימוש כאן לצורך משהו חיצוני בכל דירו ש תשמיש על האווי הם אתת דין בא אליה בסוסים אז זה גם חיסרון במחיצות ולכן כיוון שיש פה חיסרון כזה אז הגבילו את דעת ביסוסים ולא יותר אבל נחנה מדובר שזה נטו את זה לצורך המחיצות ואיין מכאן רעיה למחיצות שנעשו מאליהן תושמע ראייה נוספת והראיה הזאת י נכונה מ תישאר שבד בטל שהוא גבוה ורה ו ד בס הוא נמצ בשבת על גבי תל בגובה עשור פוכים והוא ממ ואומר רשי למה מבמות כי פחות מבמ אין פה נידון ודאי שמותר לטלטל בכל הטל כיון שפחות ממ אין איסור טלטול אז זה 104 ועד בסוס וכעת אנחנו אומרים שהחיות של התל מחיצות שיורדות תחת התל אומרים בהם גד אסיק והם כאילו עולות על גבי גובה ה רצפה של התל וכאילו הוא מוקף מחיצות של עשור פוחים וכן בנקע שהוא עמוק עשור והוא מ400 ועד ביסוסים יש לו איזשהו נקע בתוך סליים ברוחב של אמות עד סוסיים ויש לו את הסלעים שמק את הסלע שמקיף סביבו בגובה סורות פוחים או וקמה קצורה יבוס מקיף ססו יש לו שיבולים בגובה של עשור פוכים הוא הלך קצר שטח באמצע וכעת הוא משתמש בשיבולים שסביבו לצורך מחיצה מעל חסכו לו מ צל 2 אמו אפשר לקנותם שייסה איזה מחיצות לכל דבר חי טמה אז אם כן רואים כאן כל הדברים האלו זה דברים שנעשו מאליהם כית מונמי שעשה מתחיל לכך אולי נאמר שהוא עשה את זה מלכתחילה יצור זה אז בישל מקומו לחיי אין כנמ בקומו אפשר לומר שהוא נטה את כל הזרה את כל השיבולים כדי שיהיה לו את המחיצה בסופו של דבר שהוא ילך יקצור באמצע ומסביב י שמש לו כמחיצה אלא תל ונקע מק לממה תל ונקע זה דברים שהיו קימים כבר קודם ואם כן לא דבר שהוא יצר אותו זה נקע בסל זה תל שהוא הר שהיה כבר קודם וזה ודאי נעשה מאליו ורואים שהוא יכול בכל אופן לשמש כ מחיצות אלא במחיצות כולם מפלי גד ומחיצה אז לכן מהראיה הזאת אין אוכנה מי אנחנו רואים כאן שמחיה שעומדת מאליה אביה מחיצה ואם כן לכאורה יהיה פה רעיה להבאה שהוא הדין בלחי אומר את הגמורה צריך לומר שאין מכאן רעיה ובאמת נחלק בין מחיצה ללחי מחיצה כולם לו בלי גדה ומחיצה במחיצה שהוא עשה את זה גם אם הוא לא עשה את זה אלא היא עומדת מאליה אבי מחיצה כיפלי גב לחי המחלוקת היא רק לגבי לחי ולמה הבלתי מדו מלכ משום מחיצה ומחיצה עשוייה מלהביא מחיצה סוף סוף זה מחיצה זה לא משנה לי אם הוא עשה את זה או שהיא הייתה פה כבר קודם סוף סוף זה מחיצה וזה יכול לשמש לצורך כל דבר של מחיצה רובת מדומה לכי משום עקר אז היא אביד ביוד עם אבי עקר ולאבי עקר כיוון שלחי רוב סובר שזה משום עקר אז עד כמה שהוא לא עשה לשם לכי אז אין לו עקר בזה עקר זה כדי שהאדם ימנע מטל רש סורבי מהמבוא כל עוד שהוא לא עשה את הלכי הזה כדי להפריד בין המבוי לרשות ורבים זה לא נחשב ללחי ולכן סובר רובה שבכי דווקא אומרים שלחי עומד מאליו אז לא יה לכי אז אם כן אין לנו יה מכאן ממחיצה כי אנחנו כעת חוזרים בנו מהנחה שאמרנו קודם שלחי ומחיצה זה אותו דין ואם לכי עומד מאיליו א ולכי הוא הדין במחיצה לא מחיצה לכולן מאה ומחיצה בלחי ו חולק שלא יה ולכי כשזה המד מלוב כי זה משום עקר תושמע אז נביא כעת שלוש ראיות לעניין של לכי ועמד מאילו תושמע אבני גדר ה יוצאות מן הגדר יש לו בסוף המבוי הכותל של המבוי לא נגמר בפס ישר אלא יוצאות ממנו אבנים מובדל זו בזו פוחס משלוש אם המרחק בין בגובה בין אבן לאבן שבולטת היא פחות משלושה אין צריך לחי אחר למה כיוון שיש לובוט זה כאילו משלים אותו ללחי כאילו הוא פס ישר מלא שלושה צריך לכי אחר אבל אם ייש יותר משלושה בין אבן לאבן צריך לחי אחר להתיר וזה לא משמש ככי כיוון שאין פה רצף של עשור פוחים של לכי לכאורה האבנים האלו זה אבנים שנשארו לו מהבנייה בכותל ובכל אופן אנחנו אומרים ש לכי העומד מאליו הבנים האלו יכולות לשמש לכי אם פחות משלו אישו אז מדין לבוד נחשב לפס ישר מלא של עשור פוכים הוא יכול לשמש ככי רואים שלכ ה מדמ לו ולכי אונמי שבנו מתחי לו לקר דוחה גמור מדובר שהוא בנה את הכותל של המבוי ובכוונה הוא השאיר בסוף הכותל בפתח המבוי השאיר את האבנים האלה בולטות אחד כן אחד לא כדי שישמש לו לכי ועל ידי זה שיש פחות משלושה טבחים מרחק בין אבן לאבן זה יכול לשמש לו כלכ ולכן זה כשר אז אין מכאן רעיה לרובה יוכי פשיטה אין רעיה כנגד רובה כי רובה יאמין שהוא בנה את זה מתחי ו לכך אם ככה מה החידוש מה הו דת למסר בניון וד עביד כוש מלון הייתי אומר כשאתה רואה אבנים כאלו אחד כן בולט אחד לא בולט זה צורה של הבנייה שהיו בונים בצורה של חומה זה נראה שזה מיועד לצורך המשך הבנייה להמשיך את הקיר לא לצורך לחי ולכן הייתי אומר זה לא יכול לשמש עקר וש מלון שזה כן יכול לשמש עקר וזה כן לחי תוש תניחי חי מביא יסה קוס שצדו אחד כנוס מחברו בין שנראה מבחוץ שה מבפנים בין שנראה מבפנים שווה מבחוץ נדון משום לכי דיינו לאורך המבוי אם רוחב המבוי לדוגמה הוא ארבע אמות מגיע השלב שקוטל של אחד הצדדים נכנס לתוך המבוי פנימה כעת הוא רוצה להשתמש בקטע שנכנס לכי הנה יש לו בליטה פה בכותל הקטע הקטע שבולט יוצר איזשהו נישה הנישה הזאת יכולה לשמש כלחית אפשרויות יש אפשרות שהקול נכנס פנימה לתוך המבוי ואז זה ניכר למי שעומד בתוך המבוי ויש אפשרות שהכותל הוא בולט לבחוץ שאז זה ניכר דווקא למי שמחוץ למבוי הוא רואה את הבליטה שבכותל שמתרחב מתוך המבוי לא רואים את הבליטה הזאת אז לכאורה כתוב שנידון משום לחי למרות שלכאורה זה צורת הבנייה של המבוי הוא לא יצר אותה לצורך הלכי ובכל אופן אפשר להסתמך עם זה לשם לכי אוחנ מי שעשוים התחילו לקר מדובר שהוא בכוונה עשה את הבליטה הזאת בצורה כזאת שתשמש ככי וממילא אין ראייה כנגד רובה כיוון שרובה ימית שהוא בנה את זה מכחילה לקח לכן זה מועיל כלחית מלון או כו מש מלון נראה מבחוץ וב מבפנים נידן משום לכי שזה מחלוקת שראיינו לאל מה הדין באופן שמי שנמצא בתוך המבוי לא רואה את הלכי רק מי שנמצא בחוץ האם הוא יכול לשמש לכי או לא רואים זה מה שרב חייבא לומר בברייס הזאת שכן דון משום לכי אבל לא לעניין לכי מילו אלא מדובר שהוא בנה את זה מלכתחילה לכך תושמע דרב ויוסי ו מבוי רב ישב במבוי אבי יוסי רוקמי אומר לשמי אמר לשמ שלו זיו לך תביא לי קד מים עד דוס נופל עד שהגיע השמש נפל הלכי אך לביו דר לשמש שלו לעצור קומה דוכתי אז הוא נעמד ממקומו הפסיק לטלטל כיוון שאין לכי אסור כעת לטלטל אמר לרב הונה שישב שמה לפני רב סו לומר סמך דיקלה בפתח של המבוי ליד הלכי שנפל יש גם דקל בוא נסמוך עעל הדקל בתור לכי אומר דומי מרבון כפר שן שימית זה נראה שמעולם לא פירשו לך סוגיה מסמכים נלי מאתמול האם סמכנו על הדקל הזה מערב שבת לא כיוון שהיה כאן לכי אחר שמחנו על הלכי לא על הדקל כך ענה רב לרב הונה ולכאורה מתשובתו משמע תסמכי או סמכי לכי דווקא בגלל שלא שמחנו על זה מערב שבת אבל אם כן היינו סומכים מ דברי רב שלחי שעומד מאליו הדקל הזה היה יכול לשמש לכי אז אם כן ראיה להבי אומרת הגמורה כל הראיה הזאת היא נכונה דווקא אם אנחנו אומרים שהמחלוקת היא במקרה ש לכי העומד מאליו והוא סמך על זה מערב שבת וכאן אנחנו רואים שרב אנה הוא לא סמח על זה אבל אם הוא היה שסומך זה היה בסדר אולי נאמר שהמחלוקת היא במקרה שהוא לא שמך על זה מערב שבת כיוון שהוא לא שמך על זה מערב שבת כי היה פה לכי אחר הבה יסבור שזה א ולכי ורובה יסבור שלא אבל אם הוא שמח על זה מערב שבת לכולם נאמר שגם רובה סובר שלחי עומד מאיליו והוא שמח על זה מערב שבת אב לכי ואז אם כן יוצא שהמיס של רב אדרבה יהי ראיה לרובה שרב נה שזה הוא לא סמך על זה מערב שבת אם הוא היה סומך על זה מערב שבת זה היה מועיל בתור לכי למר שרובה הוא זה שסובר את השיטה הזאת שהלחי הזה היה מועיל אם הוא סומך על זה מערב שבת וכיוון שהוא לא סומך זה לא היה לכי ולא כהב שסובר שאב לכי גם במקרה שהוא לא שמך על זה מנן לך להעמיד את המחלוקת שלהם דווקא במקרה שהוא שמך על זה מערב שבת ליב ורוב בד סמכי עלי פליגה או שמכין עלי אב לכי אולי נו אמר שאם שמחו על זה לכולם מ ולכי והמחלוקת כשלא שמחו אז אם כן יהיה לנו כאן ראיה לרובה שם הוא היה סומך על זה בערב שבת זה בסדר עכשיו שהוא לא שמך זה לא בסדר כי הוא לא שמך על זה מערב שבת וזה לא כבה שהב סובר שגם שלא שמך נאמר שאז המחלוקת והב מכשיר גם כשהוא לא שמח זה מערב שבת אומרת הגמרא לא יסל כדית דהו ברכה דבי ברחו ליג בב ור קולי שניו היה איזשהו מבואי שבפתח המבוי היה עמוד שהחזיק מרפסת מעל גבי העמוד ונחלקו שנים על גבי שנים הבי ורובה האם מותר לטלטל במבוי הזה או אסור לכאורה אם כמו שאנחנו כעת רוצים לומר שבמקרה שסמכו על זה מערב שבת גם לחי עומד מאליו אם סמכו עלזה ערב שבת לשם לכי זה כשר אז למה נחלקו בזה שנים שבוע שחושבים על זה מערב שבת שזה ישמש כ לכי זה אמור להיות כשר מזה ששנים נחלקו הם ות לטלטל שמ מינו שכיוון שעצם הבנייה של העמוד הזה לא נעשתה לשם לכי אלא לשם להחזיק את המרפסת לכן זה לא יוכשר לעולם זאת אומרת שהמחלוקת ביניהם היא ועומד מילוב אבל הוא שמח על זה מערב שבת כי אם הוא לא שמח על זה מערב שבת אז וודאי שזה לא יועיל ואי אפשר לומר אמר שאם הוא שסמך על זה מערב שבת לכולל זה מועיל כי אז הם לא היו צריכים לחלוק אז כל המחלוקת היא במקרה שהוא שמך על זה וזה השאלה האם אפשר להסתמך על העמוד על זה או לא אבל במקרה שהוא לא שמר ע זה מערב שבת לכול למה זה לא מועיל ואז אם כן מהמסה של רב לכאורה רואים שהוא אמר לו אמר לרב הונה בגלל שלא סמכו על זה מערב שבת אז רואים כאן כדברי הבי שאם הוא היה שסומך על זה מערב שבת זה היה מועיל למרות שזה נעשה מאליו כל הסיבה שזה לא מועיל והוא עצר אותו לטלטל קד מן זה כיוון שהוא לא שמך על זה מערב שבת אומר רשי וזה אחד מהיעל כגם ראשי תיבות של שש סוגיות שהלוח כבי כנגד רובה כן שבכל מקום חוץ מהש האלו הלחה כרוב זה אחד מהיעל כגם שהלוח כ הבי שזה בעצם לכי האומן מאלו זה הל ויאל אז אם כן ראינו כאן את המחלוקת לכי עומד מאיליו הביי אמר אב לכי רוב אמר לא הבלכי אמרנו שהמחלוקת היא במקרה דווקא שהוא שמך על זה מערב שבת אבל אם הוא לא סמך על זה מערב שבת כי היה לו לכי אחר במקום לכולם אלאו הה ולכי ואב מנה רצינו לומר שמחיה עומדת מאליה זה גם תולו במחלוקת הזאת ורצינו להביא ארבע ראיות למחיצה עומדת מאליה שעה ומחיצה עד שהראיה הרביעית באמת הוכחה שמריצה עומדת מלאה ומחיצה אבל אמרנו ש נכנ מה יש לחלק בין מחיצה ללחי מחיצה עומדת מאליב ומחיצה ולכי עומד מאליו וזה נחלקו וממילא אין ראיה ממחיצה ללחי כנגד רובה ולמה בלחי נחלקו כי בלחי סוב רובה משום עקר ולא משום מחיצה לכן העומד מאליה לא היה ועקר אזנו שלוש ראיות ללחי העומד מאליו ורוב תרץ בכל מקום שהוא עשה את זה דווקא לצורך זה עד הראייה מרב שרב אמר לשמש שלו אל תטלטל את הקד מים כי נפל הלכי והוא הסביר לרב הונה כיוון שלא שמחנו על הדקל מערב שבת אי אפשר לטלטל פה על סמח ק ממה שמע שאם היו סומכים כן היה מותר אוים כב שלמד מלוב אם הוא שמח על זה מערב שבס מותר כן לטלטל וכך נפסק לוכ ויל כגם כ הב שא לכי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: