העמוד היומי מסכת פסחים דף עה עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף עה עמוד ב

דף העני עמוד ב מפחיד לחשוב על זה שמצד אחד כולנו יודעים שהקדוש ברוך הוא הוא מלך מלכי המלכים זאת אומרת המלך הכי גדול שיש מלך על כולם ואם נחשוב מה זה פחד ממלך רגיל משר רגיל מביטוח לאומי מחקירות וכדומה בטח הלחת כמה וכמה ממלך מלכי המלכים מצד שני אנחנו כל היום יודעים שהוא רחום ום וחנון. אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא רוצה במעשים שלנו. אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא רוצה שנדבר איתו, אוהב אותנו, מחכה לנו איך זה עובד ביחד. היום אנחנו נראה בגמרא מלך מלכי המלכים אין עושים כן. זאת אומרת הגמרא משתמשת בזה בתור טיעון הלכתי שאם למלך בשר ואדם לא עושים כך וכך בטח שלא למלך מלכי המלכים. אבל אם תחשבו על זה יש המון דברים שאנחנו עושים לקדוש ברוך הוא ולא היינו עושים בעולם למלך בשר ואדם ועל פי דין לא דברים שהם בעייתיים. ברוך אתה. לאיזה מלך בשר ואדם היינו אומרים אתה? או לדוגמה שלושה מפגשים ביום לכל הפחות בתפילות. איזה מלך בשר אדם נפגשים איתו כל כך הרבה, מבקשים ממנו כל כך הרבה בקשות אבל זה הסוד. זה בדיוק הדבר הכי נפלא ביהדות. זה הדבר הכי נפלא בבורא עולם שמצד אחד הוא כל כך ענק. הוא באמת מלך מלכי המלכים. הוא מטפל ודואג ועושה ויעשה וכל מה שצריך. הכל זה הוא. ומצד שני הוא מבקש מאיתנו. אני רוצה את התפילה שלכם, את התורה שלכם. וכפי שכתוב במדרש הוא אומר לנו אין מלך בלא עם אני לא מלך אם אתם לא העם שלי ואנחנו יש לנו את הזכות להמליך את המלך הנפלא הזה את מלך מלכי המלכים הניגודיות הכותבית הזו שמצד אחד הוא מלך מלכי המלכים הכי ענק מצד שני הוא רוצה כל דבר קטן בנו זה קשה לנו להכיל וזו עבודה קשה עבודה יומיומית עבודה תמידית להבין נכון הוא ענק ועדיין הוא רוצה במעשים הקטנים שלי אם נצליח להבין את זה עשינו קברת דרך משמעותית בלהבין מה זה להיות העם של מלך מלכי המלכים אומר אומרת הגמרא הקדושה דף העני עמוד ב, שלוש שורות מלמעלה, רבינה אמר כוח ותני בעצם אתמול היה לנו שיקול האם להפסיק פה להמשיך את שלושת השיעורות הבאות אבל כידוע אנחנו משתדלים להקפיד על עמוד היומי וסך הכל זה תירוץ חדש אז בואו נרענן מה ראינו אתמול רבי הגיע ואמר תשמע גם גחלים אמנם אמרנו גחלים של עץ ולא גחלים של מתכת גם כן נקראים ככה בעצם הסבירה הגמרא אתמול נקראים אש ולכן אם הוא צלה את הפסח על גבי גחלים זה בסדר גמור שאלה הגמרא אמר רגע הרי כתוב לגבי הברייטה של מכבת אש ראינו שזה נגע מסוים שאם קרה לבן אדם קבייה ובקביה הזו מתפתחים כל מיני קטמים מסוימים צבעים מסוימים גודל מסוים זה הופך להיות נגע ויש לזה דינים מיוחדים של מכבת אש אמרה הגמרא אני מבין דווקא אם הוא נכבע מאש מנין מגחלים ועוד כל מיני דברים מכווה מכווה ריבה אתה רואה שגחלים זה לא אש ולכן אנתה הגמרא יש הבדל בין גחלים של עץ לגחלים של מתכת זה היה תירוץ אחד רבינה מגיע עם תירוץ נוסף רב רבינה אמר מה הבעיה? יש לך ברייתה שכתוב שם אש ולא גחלים עזוב הברייתה משובשת קרוך ותני תשנה את זה ביחד מכבואת אש אין לי אלא שנכווה באש ובגחלת תכניס גם את הגחלת לתוך האש שבאמת זה רצף אחד אתמול אמרנו אין לי אלא אש גחלת מן העין ואז יש לך שאלה גחלת זה לא אש פשוט תשנה את זה יחד אין לי אלא אש וגחלת נכבה ברמץ אפר בסיד רותח בגפסיס רותח ראינו שזה עוד איזה משעב טבע שמוציאים מהאדמה שהוא גם כן רותח או כל דבר הבא מחמת האור להטוי חמי האור מניען כן מים רותחים וכדומה תלמוד לומר מכווה מכווה ריבה ואם ככה יש לנו באמת תירוץ נפלא מה שכתוב שמה פשוט תצמיד את גחלת לאש וגחלת זה בדיוק כמו אש ולכן רבי אומר שאדם שיצלא את הפסח על גבי גחלים גם כן נקרא לי אש ויאכלו ענבים ויסבעו שואלת הגמרא הקדושה פותחת הגמרא בשאלה רב הרמי מי אמר רבי גחלים יקרו אש האם רבי אומר שגחלים זה נקרא אש ועכשיו הגמרא תביא את הפסוק שכולנו יודעים שביום כיפור הכהן גדול הולך ולוקח גכלים מהמזבח החיצון לוקח אותם במחתה יד אחת גכלים יד אחת קטורת נכנס פנימה לתוך קודש הקודשים ושמה הוא מקטיר את הקטורת על גבי הגכלים איזה גחלים הוא לוקח כתוב בפסוק כך ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח גחלי אש עכשיו אנחנו נבין על איזה גחלים מדובר שואלת הגמרא בוא נראה את זה בתוכו רב הרמי אמר רבי גחלים מקרוש ורמינו גחלי כשכתוב גחלי יכול אוממות. הרי בעצם כמו שאמרנו הדפים האלה מתאימים למנגליסטים. אמרנו את זה אתמול ואמרנו את זה שלשום ונגיד את זה גם היום. כל אחד יודע שיש שלב שהגחלים מלובות טוב בצבע אדום. זה נקרא גחלים לוחשות. הם לוחשות הם יש בהם ככה חלק מהשלבות. הם לא ממש שלאבת אבל הם גחלים טובים. זה הזמן לשים את הסטייקים. השלב הבא לאחר שבאמת הגחלים כבר א עשו את שלהם הם נקראים גחלים אוממות. הם בצבע אפור לבן. הם עדיין חמות ממש. לא מומלץ לאף אחד לגעת בהם סכנה אבל הם כבר לא עושים את אותה פעולה זה נקרא גחלים אוממות אומם נראה שזה מלשון כהה לא הכה שאנחנו משתמשים היום לצבע כהה אלא כה מריתו זה נהיה יותר בהיר יותר חלש נקרא גכלים אוממות אומרת הגמראה הקדושה גחלי יכולמות תלמוד לומר אש אש זה אומר משהו בוער אש יכול שלבת תלמוד לומר גחלי הכיצד מביא מן הלוחשות יפה מאוד בעצם עד כאן ברייתה שמספרת לי שגחלים שמביא הכהן גדול הם חייבים להיות גחלים לא חשות כי מצד אחד כתוב גחלי מצד אחד אש דווקא גחלים לא חשות אומרת הגמרא רגע לפני השאלה וה גוף הקשי הברייתה עצמה מוקשט אמרת גחלי יכול אומות מהמילה גחלי הבנת אומות על מה שלא חששות הם לא בכלל גחלים מה אתה אומר לי תשמע כתוב גכלים מה זה גחלים כנראה אוממות זאת אומרת ששלבת הבנת שזה בכלל אש ואז שכתוב שלבת אתה אומר לי שכתוב אש אתה אומר לי אולי זה שלבת זאת אומרת לא הבנתי באיזו קטגוריה אתה מכניס את הלוחשות? כשכתוב גכלים אתה אומר לי כנראה זה אוממות. כשכתוב אש אתה אומר לי כנראה זה שלבת. אז איפה נכנסים הגחלים הלוחשות? אמרת גחלי יכולמות עלמה לוחשות אש נינו הם בקטגוריה של אש. אם הסעיפה אי אש יכול שלבת תלמוד לומר גחלי עלמה אפילו לוחשות ושנינו תחליט איפה אתה מכניס את הלוחשות ואמר רב ששת באמת צריך לגרוס אחרת אחי קטני גחלי כשכתוב את המילה גחלי יכול בין אומות בין לוחשות זאת אומרת ששניהם לא נקראים אש תלמוד לומר אש אי אש יכול שלבת תלמוד לומר גחלי הכיצד מביא מן הלוחשות זאת אומרת תכלס מגחלים הייתי מבין או זה או זה כשכתוב לי יש אני מבין לא מממות אלא לוחשות מכל מקום אומרת הגמרא גחלים לא יקריש קשיה לרבי אתה רואה במפורש מההסבר של אולה לא משנה תכלס מהבריתה הזאת סידרנו אותה אתה רואה במפורש שגחלים אפילו שהם לא חששות הם לא נקראים אש איך רבי אמר שאם אתה צולה את הפסח שחייב להיות צליש על גבי גחלים יצאת ידי חובה לא הגיוני אמר הביה אלא מגיע הבאי ואומר באמת תשנה את הבריתה בצבועה אחרת אמר הבייה מהמילה גרחלי שכתוב בפסוק יכול לאוממות ולא לוחשות הייתי חושב כן אמר בעל תריצחי תתרץ כך יכ מהמילה גחלי הייתי אומר יכול אומות ולא לוחשות כי גחלים זה רק אוממות שימו לב כמו רבי שגכלים לוחשות זה לא בכלל גחלים זה בכלל אש אז אם היה כתוב גחלי הייתי אומר אומות ולא לוחשות תלמוד לומר אש אבל אם היה כתוב אש הייתי אומר רגע בתוך ההגדרה של אש יש גם גחלים לוחשות אבל גם שלבת אז הייתי אומר בעצם זה בדיוק כמו רבי מסתדר א יש יכול רצה שלאבת יביא רצה גחלת לוחשת יביא תלמוד לומר גרחלי הכיצד מביא מן הלוחשות וזה מסתדר דר נפלא לפי רבי שבקטגוריה של אש יש גם שלבת וגם גחלים לוחשות ועליהם באמת אפשר לצלוט את הפסח אומרת הגמרא מה פתאום אמר רבא או יש גורסים אמר רבא מה אתה רציני הייתי חושב שיכול להביא שלאבת רצה גחלת יביא רצה שלבת יביא שלבת בלא גחלת איך היא משכחת לה איך אפשר להכניס לקודשי הקודשים שלבת בלי גחלת חייב להיות כגון דשפיה למען המשחה ואת ליביא הוא בעצם טובל איזה כלי איזה משהו גפור לא יודע תדמיינו נינו את יד הכלי לדוגמה אומרת הגמרא בשמן ובזה הוא מדפיס את השלבת זאת אומרת הוא לא מכניס פה גרחלת הוא לוחשת הוא מכניס פה שלבת לבד איך אפשר להכניס שלבת חייב להיות שעל ידי הכלי שהוא אוחז הוא הרי לא הלך איתו עם נר על ידי הכלי שהוא אוחז טובל אותו בשמן בדבר דליק ושמה הוא שם את השלבת אומרת הגמרא אתה רציני ההוא למה לקרא למותטי למה צריך פסוק לומר שלא יעשה את זה אלא יביא גחלת מהלוחשות ברור שלא יעשה כך זה מעלה עשן אומר רש"י אין מצב אשת לפני מלך בשר אדם אנוסים כן לפני מלך ממלכים הקדוש ברוך הוא לא כל שכן שלא נעשה את זה ומסביר רש"י כיוון שזה מעלה עשן ואי אפשר לא מתאים בכלל ללכת ככה ברור שלא אז חייב להיות שלא זה ההסבר של הברייתא אלא אמר רב אתה ריצחי בוא ואני אתרץ לך שיסתדר גם לשיטת רבי כתוב בתורה גחלי בפסוק הייתי אומר יכול אוממות ולא לוחשות כי שוב גחלים זה רק אומות לוחשות זה כבר בקטגוריה של אש תלמוד לומר אש אש יכול להביא מחצה גחלת ומחצה שלבת והדעה לגבי עד שהוא יכנס פנימה היא כולה גחלת זאת אומרת שהוא יקח משהו כזה שזה באמצע התהליך שעדיין יש בו שלבת אבל גרובו גחלת או חלקו גחלת ועד שהוא יכנס פנימה זה יהיה גחלת ככה הייתי יכול לומר תלמוד לומר ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח משעת לקיחה נאבגחים זאת אומרת הפסוק מגיע לומר לך כך גחלים לא חששות ושימו לב גחלים פירושו רק אוממות האפורות הלבנות הקבויות הללו אש פירושו גם שלבת וגם גחלת לוחשת הגכלים הלוחשות וזה מגיע לומר לך אל תיקח חצי חצי אלא קח דווקא מהגחלים הלא חששות ואם כן מסתדר מצוין כמו רבי שאומר שגחלים לוחשות נקראות אש שואלת הגמרא שאלה צדדית תקנית לשונית מתאימה לבלשנים לחוקרי לשון היא באלהו האם אוממות או עוממות זאת אומרת גחלים עוממות בא' או בעין א המיצחק ארזים לא עממו בגן אלוקים מדובר שם על עצי ארז רש"י אומר שכחה מלך צור יש אומרים שבנביא זה מובא ממש לא לגבה ולגבי מלך אחר שאני לא זוכר את שמו כרגע ששלח ארזים ואז זה היה כזה ארז מפואר שכל הארזים האחרים לא עממו זאת אומרת לא יחאו את מריתו והוא היה נראה נפלא אם כך אנחנו רואים שאני רוצה לומר את המילה לאמאם להחליש להכאות אני משתמש באות ע וזה הפירוש גחלים אוממות בע ולא בא' אומרת המשנה הקדושה והמשנה הזו ממשיכה לדבר על כך שהפסח חייב להיות צליש ולא מחמד שום דבר אחר. ומה הדין נגע בחרסו של תנור? החרס של התנור הרי היא גם לא עטת אבל כמו שאנחנו יודעים זה לא נקרא אש ולכן נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו. זה בעצם יש לי פה חלק מהפסח שניצלה שלא על ידי שלא על ידי אש אלא על ידי דבר אחר. אני פשוט קולף אותו ואוכל את כל שער הפסח. מה אני עושה עם הקליפה הזאת? אני שורף אותה כדין כל קודשים שנפסלו. הלאה נטף מרוטבו על החרס וחזר אליו. חלק מהרוטב, מהשומנים נטף על החרס ובעצם הרוטב הזה ניצלה מחמד דבר אחר ואז הרוטב הנוזלי הזה נכנס פנימה חזרה. פה זה כבר נכנס לעומק. ברגע שזה נכנס לעומק לא מספיק לי קליפה. רש"י אומר לא סגלי בקליפה אלא בנטילה יפה יפה באובי בעובי. למה? דשומן נבלא בתוכו הרבה. והשומן הזה היה מבושל מן החרס. השומן נטף על החרס התבשלו על ידי אש. חזר חזרה. זה לא רק כמו שהחס נגע שמספיק קליפה. פה השומן פיאפע בתוכו. הוא נכנס ממש לתוך הבשר. ולכן בכזה מקרה אני אעטול. איתול זה לפחות עובי אצבע. קליפה זה דקה מן הדקה הכי דק שיש. פה צריך לפחות עובי אצבע. יפה מאוד. נטף מרוטבו על הסולת. ורשי אומר שבגמרא נאמר שהיה שם סולת שהסולת עצמה הייתה לועטת והרוטב שנשר בעצם ניצלה על ידי חום הסולת. ושוב אסור באכילה כי הוא ניצלה על ידי דבר אחר ולא מחמת האש. ולכן באמת יקמוץ את מקומו. יקמוץ את מקום אותו רוטב ואישרוף אותו כדין קודשים שנפסלו. אומרת המשנה, סחו בשמן תרומה. תרומה מותרת באכילה לכהנים ואסורה באכילה לישראלים. אם חבורת כהנים יאכלו, מעולה. אם שלישראל אם חי הוסך אותו לפני הצליע ידיכן הוא מספיק שטיפה בלבד. כי בשר חי לא נקלט בתוכו, לא נבלא בתוכו שום דבר. לכן לא צריך לא רק לא נטילה אלא אפילו לא קליפה מספיק הדכה בלבד. ואם צליו יקלוף את החיצון. צלי זה כבר נבלא בתוכו. ולכן ברגע שהוא סך אותו צריך לקלוף את החיצון. רש"י אומר זה פשוט נבלא בתוכו ולכן חייבים לקלוף אותו. סחו בשמן של מעשר שני. שמן של מעשר שני בעצם זה בעיה. למה? אומרת הגמרא לא יעשנו דמים על בני חבורה שאין פוד מעשר שני בירושלים. בעצם שמן של מעשר שני זה נפלא. תאכל אותו אחרים יאכלו אותו מותר. זה נפלא לגמרי לאכול אותו בירושלים. אבל אל תיקח מהם כסף. אתם מכירים את כל האלה העקצנים האלה שאומרים תשמע עלה לי התבלינים, עלה לי השמן. אוקיי, אם אתה כזה קח מהם כסף, אבל על השמן אל תיקח, כי זה נקרא לפדוד מעשר שני. ולבדוד מעשר שני אפשר רק מחוץ לירושלים, כמו שראינו כבר המון פעמים, כירחק ממך הדרך. בתוך ירושלים אסור לבדוד מעשר שני. מאמר מוסגר, מי שמתפזר, מה זה מעשר שני? חלק מהשנים מפרישים מעשר שני ואוכלים אותו בירושלים. דווקא אוכלים. אם אתה בריחוק מקום, אתה יכול לפדוות אותו בכסף, אבל אם אתה בירושלים אתה לא יכול אלא לאכול אותו. ולכן אל תיקח מהם כסף. זה נקרא פדיעת מעשר שני בתוך ירושלים נפלא ביותר מה ראינו היום דבר ראשון תירוץ של רבינה על השאלה של אתמול ממכווה אם גחלים בפנים אז אומר כוח ותני גם את גחלים רב השואל איך יכול להיות שרבי אומר שגחלים נקרא אש הרי ראינו בגחלים שאני אומר אוממות או לוחשות שיננו את זה פעמיים רבא ניסה לשנות פעם אחת כדי לומר לי שגחלים זה רק אוממות ואש זה אולי שלבת דכינו לא יכול להיות כי שלבת לא מכניסים למלך בשר אדם בטח לא לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך ולכן הגיע רבה ואמר טריצחי שגחלים זה רק אוממות אש הייתי חושב חצי חצי לכן מגיע לומר לך דווקא גחלי אש עוממות זה בעין כמו שראינו הארזים לא עממו בגן אלוקים נגע בכסתו של תנור קליפה הכי דק שיש נטף מרוטבו זה מפעפע בתוכו ולכן צריך נטילה בהובי אצבע נטף על הסולת ונצלה על ידי זה יקמוץ מקומו וישרוף כדין קודשים שנפסלו שמן תרומה כהנים נפלא יאכלו ישראלים אז צריך אם חי ידיחנו אם צלי יקלוף יקלוף את כל החיצון. שמן של מעשר שני אל תיקח כסף כי אסור לבדוק אותו בירושלים. נפלא ביותר בהצלחה אדירה. ולהתראות מחר.
לצפיה בתכנים נוספים: