העמוד היומי מסכת פסחים דף עה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף עה עמוד א

דף העני עמוד א' לכל אחד מאיתנו, כל מי ששומע את השיעור, יש לו איזשהו הרגל שהוא שונה מכל מרוב בני האדם. כמעט לכל אחד יש איזשהו שיגאון, איזשהו ג'וק בשכל, משהו הרגל מסוים שהוא נוהג בו, משהו שמקפיץ אותו שאת אחרים זה לא מקפיץ, משהו שהוא נוהג שאחרים לא עושים. וזה בסדר גמור. לכל אחד מאיתנו יש איזשהו הרגל משונה ואנחנו חיים איתו בסדר גמור. כזה אני. אני אוהב את עצמי על אף הבעיות שיש בי. נכון? כולנו כאלה. אגב, תוך כדי שאני מדבר על זה אני נזכר לאחרונה. אני חייב לומר במאמר מוסגר ממש, החבר'ה הרצינים שבאים פה לשיעור רק בשביל ללמוד תקפיצו חצי דקה קדימה. זה באמת לא מיועד לכולם. אבל החבר'ה פה לאחרונה נהיו עם חוש ביקורתי חבל על הזמן. אני חושב שזה קצת עובר את גבול הטעם הטוב. כמו שאמרתי, אם אתם זוכרים, לפני שבוע פלוס דיברנו על הדבק בידית של המשקף, אמרו לי, תשמע, זה לא כבוד התורה, זה לא כבוד הציבור, תדאג לכבוד של הציבור. שמעתי, הלכתי, החלפתי, הכל בסדר, הכל נפלא. לא תאמינו אתמול. אומר לי אדם, תשמע, אני רואה את השיעורים שלך, זה לא מתאים. תכבד את הציבור, תסגור את החפת של החולצה, את הכפתור. טוב, אני חושב שפה באמת הגענו לנקודת הוזמה משמעותית. לא נוח לי לסגור את החפת. לא כבוד הציבור, תתמודדו. אני מבקש מהציבור תפרוש. לא נוח לי כל אחד שילמד איך שנוח לו, איך שטוב לו ואיך שנראה לו. וככה נוח לי. נקודה. אני מבקש שלא יגיע דרישה ציבורית כללית. אני אעלץ לעשות את זה אבל כל עוד וזה אחד, שתיים. תשמעו חבר'ה, ככה נוח לי. אני ממשיך ככה. תודה. בכל אופן, הבנתם את ההמחשה, לכל אחד יש משהו שהוא לא אכפת לו מה ידברו עליו כזה הוא. שמעתי פשט מדהים. היום נדבר על ואהבת לראך כמוך. כמו שאתה אוהב את עצמך, כולל הקטעים האפורים שיש בך. כולל הקטעים הפחות טובים, הקטעים של השגעונות, של הקריצים והג'וקים. אותו דבר כך תאהב את חברך. חברך לא צריך להיות מושלם בשביל שתאהב אותו. גם אם יש בו קטעים אפורים, קטעים פחות נחמדים, גם אותו תאהב. זה מסר ראשון נפלא מהעמוד שלנו. ומסר נוסף אנחנו נראה היום שהבת לרעך כמוך זה גם כשאתה ממיט אותו במיטת בית דין כי הוא חוטא ופושע. עדיין ואהבתה לראך כמוך. תברור לו מיטה יפה. מה זה מלמד אותי? א' שגם למי שנמצא ממש בדרגה הכי תחתונה של מיטת בית דין גם אותו מצווים לאהוב ודבר נוסף תראו איזה הברקה מה זה ואהבת לראך כמוך הוא הולך למות אבל והבתה לרעך כמוך לא מכוון רק לחברך הוא מכוון גם אליך גם למידות שלך נכון שהוא עוד רגע הולך למות והוא לא יזכור בדיוק באיזו צורה הוא מת אבל אתה תזכור באיזה צורה המטת אותו והתפקיד של ואהבתה לראך כמוך מעבר לזה שזה כלפיו כלפי אותו בן אדם זה גם כלפיך איך אתה מתנהג איך המידות שלך איך איך הערכים שלך, איך העקרונות שלך ולכן אנחנו מצווים גם במקרה קצה ממש עדיין לשמור על צלם אלוקים ולאהוב לרעך כמוך. אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים דף העני עמוד א' בשורה השנייה מלמעלה. ראינו במשנה אין צולין את הפסח על גבי שיפוד או על גבי ההשכלה. ואנחנו הסברנו כיוון שזה מתכת ומתכת זה דבר שהוא מוליך חום. אז מה שנמצא, מה שנוגע בבהמה, מה שנוגע בטלה, בגדי, זה לא נקרא צלי אש, אלא צלי על ידי דבר אחר. וזה אסור באכילה. וראינו מיד בגמרא במשנה כבר מעשה, מעשה ברבן גמליאל שאמר לתביא עבדו צוות צל לנו את הפסח על ההשכלה. וכבר שם אמרנו זה בעצם מעשה שסותר את דברי המשנה. שואלת הגמרא, מעשה לסתור. אתה מביא משנה עם דין ומיד מביא מעשה שסותר את זה, איך זה ייתכן? עונה הגמרא חסור מחסר ואחי קטן חסר במשנה וכך צריך לומר יש דין נוסף שאותו חייבים להדגיש במשנה ועל ידי זה הכל נהיה ברור ואם אסלה מנוכבת מותר אם יש לך מתקן כזה אסקה שהוא מנוכב זאת אומרת שיש בו רווחים ענקיים וסך הכל אתה לוקח שפוט של עץ ומניח אותו על ההשכלה אתה משתמש בזה רק בתור חצובה אבל בשר הפסח בכלל לא נוגע במתכת אז מותר בעצם זה סך הכל מין מתקן שבין ה שבין שיפודי המתכת שמה אני מניח את השיפוד של העץ שבו נמצא הקורבן. הוא לא מונח על המתכת, הוא לא נוגע בו, הוא לא שום דבר. ובכזה מקרה מותר. ועל כך אמר רבי צדוק, באמת מעשה שמוכיח כך, מעשה ברבן גמליאל שאמר לתבי יעבדו, צא וצא לנו את הפסח על ההשכלה מנוכבת. ואם כך זה לא מעשה להסתוריה, להפך מעשה רב, מעשה הוכחה שכך באמת נהגו. אומרת הגמרא הקדושה, בא מני רב חינן הברעיד מרבע עדה ברבה. כמו שראינו הפסח חייב להצלות דווקא על ידי אש. עכשיו תיכנס לגמרא לכל מיני עניינים. האם זה נחשב כאש, לא נחשב כאש, אם זה נצלע בכזאת צורה, אם הוא מותר באכילה או לא. שואל רב חיננה ברע אידי, מה הדין תנור שהסיקו בקליפי אורלה? קליפי אורלה אסורים בהנאה. הבן אדם הסיק בקליפי אורלה וגרפו והפעה בו את הפת. שימו לב, לא מדובר פה על קורבן פסח. פה אני רק רוצה לבדוק האם זה נחשב כאש או לא. מדובר פה על חום שהוא בעצם החמת שום דבר. היה פה קליפי עורלה, בעצם קליפות של פירות אורלה שהם אסורים בהנאה. הם דלקו, התנור קיבל חום גרפתי אותו לחלוטין, אין בו אפילו גכלים. תוספות מדגיש לכל האלה מבינינו שזוכרים אי שם מדף כו כמדומני ראיתי א מופיע שלא תחשבו שאני זוכר. ראיתי שהנה מסורת הש"ס כותב לאל כו עמוד ב. כל מי שזוכה את הסוגיה שמה ראינו מחלוקת בין רבי לרבנן מה קורה בכזה מקרה? ושמה כתוב במפורש לגבי שאם יש שם גחלים הפת מותרת. אז תוספות אומרת, תשמע, אם זה על גחלים לא אכפת לי, כי גחלים בעצם הקליפי אורלה שהיו פה כבר נגמרו. הגכלים זה אירוע חדש. אבל פה יש לי בעיה. כיוון שהחום הוא לא בגלל גחלים, הוא לא בגלל משהו שהיה, הוא בגלל קליפי אורלה שהם עצמם אסורים בהנאה. השאלה אם בכזה מקרה הפת מותרת או אסורה. כרגע אין בתנור כלום, אבל החום שיש פה הוא מחמת קליפי עולה שאסורים בהנאה. אז בעצם שמה בדף כו יש את חכמים שמתירים אפילו אם הוא עפקליפי אורלה עצמם כי הם אומרים תשמע אין שבח עצים בפת אתה לא רואה בלחם משהו שקרה בו על ידי אותם עצים זה לא ניכר לעין ולכן מותר אבל רבי שם שעוסר מה יקרה אם הוא גרף והסיק בו ובעצם החום עכשיו הוא מחמתם בגלל אותם קליפי אורלה והפעה בו את הפת מה הדין אמר לי ענה לו רבדה ברא והפת מותרת זה לא נקרא אש זה לא נקרא החום שלה קליפי עורה והפת מותרת אמר לי איך יתכן ואמבחינס ואמר רבי י אמר רבי יוחנן תנור שיסיקו וגרפו וצלעה בו את הפסח אין זה אצלי אש כמו שאנחנו יודעים צריך דווקא אש ממשית אם עשית כזו פעולה שמת שם בעצם הדלקת שם משהו כשהתנור התחמם גרפת אותו כרגע הוא ריק ויש שם רק חום צלית בו את הפסח זה לא נחשב אש ומדוע כיוון שנאמר צלי אש צלי אש שתי פעמים כתוב בשני פסוקים ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ולאחר מכן כתוב אל תאכלו ממנו נ וכולו כי אם צלי אש פעמיים ולכן אני יודע שזה דווקא צלי אש ממשית אש שאתה יכול לראות את הלה לאבות ולא מחמת חום שהיה בה יפה מדייקת הגמרא תמה דגלי רחמנה צלי צלי שתי פעמים אה לא גלי רחמנה אם לא היה כתוב במפורש בתורה פעמיים אצלי אש הייתי אומר אבא מן הצלי ישו ואם כך אתה רואה שבעיקון כזה חום כן נחשב לאש אפילו לאחר שגרבת אותו רק מה לגבי פסח יש ריבוי מיוחד אבל לגבי אור ששם אני לא יודע שאין לי איזה פסוק מיוחד ללמוד כך או אחרת אנחנו אמורים להחשיב את זה כאש וממילא לדברי העוסר גם אם גרפת עדיין לאסור אמר לי לו רבדה ברב הפשוט מאוד גלי רחמנה אתם ואלפינן מינה זאת אומרת התורה גילתה לי לגבי פסח וכתבה פעמיים צליי אש כדי לומר לך שבכזה סוג צלייה זה לא נחשב כאש וזה מגלה לי אוטומטי על כל שאר המקומות ומשמה אני מקיש ולומד גם לגבי עורלה שזה לא נחשב כי אצלי אש ולכן גם לדברי העו חוסר בקליפי אור לעצמם בכזה מקרה שגרפתי וכרגע אין כלום בתנור זה יהיה מותר עד כאן תירוץ ראשון ויבתיים ויביתמה תירוץ נוסף אתם תמד כתב רחמנא צליש שתי פעמים על לא כתב רחמנצלי שתי פעמים אבאמינה האש כפיד רחמנה ואפילו גרפון נמץ אשו יפה שמה בעצם אני יודע שצריך חום אש הייתי אומר גם במקרה שגרפת עדיין החום למה הוא נמצא כאן בתנור מחמת אש קיימת לא בגלל גחלים לא בגלל מתכת מולי חום האש נמצאת החום נמצא בגלל אש והייתי חושב שמותר ולכן יש לי פסוק מיוחד אבל לגבי אורלה אבל אחצים דיסורק כפיד רחמנ ואלתנהו הרי פה אין עניין של צלי אש לא מדובר לי פה על אש ממשית כמו לגבי פסח לגבי אורלה סך הכל אומרים לך תשמע העצים האלה אסורים בהנאה אם השתמשת בעצים זה נאסר לא השתמשת בעצים מותר כרגע העצים קיימים פתח בבקשה את התנור אתה רואה פה עצים לא לכן מותר זאת אומרת כך נכון שלגבי פסח אני מגיע ומחדש לך רק בגלל שכתוב פעמיים צלי אש אני אומר לך זה לא נחשב לצלי של אש אבל תיכנס שנייה לעומק מאחורי הדברים מאחורי הקלים בפסח אני מצריך אש היה מקום להניח שאם לא היה כתוב פעמיים בתורה הייתי הייתי אומר זה אש כי מה זה משנה אם אש עצמה או חום האש זה לא מחמד דבר אחר זה מחמת אש אבל לגבי אורלה מה העניין מה הרציונל מאחורה העצים של איסור ברגע שהם לא נמצאים כמו שאנחנו אומרים לגבי גכלים ברגע שהם לא נמצאים מותר ולכן גם כאן יש הבדל כבי ביר בין אצלי של אש לגבי פסח לבין אה אה עצים של אורלה שהסיק בהם את התנור תנור רבנן אומרת הגמרא הגמרא ממשיכה לדבר על כל מיני סוגי צלייה לגבי פסח האם זה נחשב צלי אש או לא דיברנו על ידי מתכת דיברנו על ידי חום של תנור שאין בו לא גכלים ולא אש שהוא גרף אותו עכשיו אומרת הגמרא מה הדין של גכלים תנו רבנן חתכו ונתנו על גבי גחים רגע מה זה חתכו מותר לפרק את קורבן הפסח ברור שלא אומר רש"י שהוא חתך אותו ולא הבדיל. הוא סך הכל שם בו חיתוכים כדי למהר את צלייתו. זוכרים אתמול אמרנו שהדפים הקרובים רלוונטיים וקריטיים לכל מנגליסט מתחיל או מקצועי. אז הנה שיטה למה את הצלייה בבקשה לחתוך כמה פעמים את הבשר זה ממהר את צליו. כך כותב רש"י במפורש. אז מה הדמון נתנו על גבי גחלים? רבי אומר אומר אני שזה צליש. אני אומר שזה נקרא צליש. עליו שזה על גבי גחלים. שואלת הגמרא רמלי רבחדוימל רב חיסדה מי אמר רבי גחלים אש נינו האם רבי אומר שצליעה על גחלים נחשבת כאש ורמינו לגבי נגע יש כל מיני דינים אדם שמקבל נגע בעצם הוא נטמע אז יש מושג מה קורה אדם בריא שיש בו נגע יש סימני טומא מסוימים אדם שהיה לו כבי ובקביה הזו נוצר מראה נגע יש דינים אחרים אומרת הגמרא לדבר הזה נקרא מכוות אש אז כתוב מכוות אש אין לי אלא שנכווה דווקא באש נכבע על ידי דברים אחרים שהם לא יש מה בגחלת או ברמץ שזה אפר בסדר רותח בגיפסיס רותח זה סוג של איזה משעב טבע שיוצא מהאדמה והוא רותח וכל דבר הבא מן האור לטיוח מהאור מן העין זאת אומרת כל דבר שהתחמם הוא קיבל כבי דרגה שלוש לא משנה לי ממה תלמוד לומר מכווה מכווה ריבה זאת אומרת לא רק אש אלא גם כל הדברים שגורמים לקבייה גם הם נקראים כמו אש וברגע שקרא לבן אדם כבייה ובקביעה הזו יהיו סימנים מסוימים אני אקרא נקרא לזה צרעת המכווה. אני אקרא לזה נגע המכווה ויהיה לו את כל הדינים שכתוב בפרשת תזריע ומצורע לגבי כזה נגע. מדייקת הגמרא אתם מדרחמן המכווה מכווה אלו רבי רחמן המכווה מכווה גחלים לו אש נינו. שמתם לב מה כתוב? כתוב במפורש אש. אין לי אלא אש. גחלים מנין. אז מה זה משמע שגכלים? זה לא אש. רק בגלל שכתוב פעמיים את המילה מכווה. אני מרבה גם אותם אבל בלי זה לא הייתי מרבה. קשה על רבי שאומר שגחלים זה כמו אש. אמר ליונה הגמרא גחלת של עץ לא יצריקה לרבויה ועל זה רבי דיבר דווקא על גכלים של עץ מה כן צריך לרבות דווקא גכלים כאלה שזה גחלים של מתכת גכלים כי צריך קרה לגחלת של מתכת כדי לומר לך דע לך זה גם כן נחשב כאש אבל גחלים של עץ זה באוטומט כשאתה אומר אש התכוונת גם לגחלי עץ למה כי האש שולטת בהם ובאמת הופכת אותם לגחלים בוערות אבל מתכת אם שמתם לב ואם תראו היא אף פעם לא נשרפת שמתם פעם ניר כסף על גבי ה הקיר ירה זה אף פעם לא ניסף זה נהיה לועט זה נהיה אדמומי כל מתכת שתכניסו היא תהפוך לגחלת כזו אבל לא גחלת על מלא סך הכל נהיה לועת ולכן גם את זה אומר רבי כשאנחנו אומרים גחלים אנחנו מרבים גם כאלו גחלים של מתכת אבל של עץ באמת לא צריך ריבוי כי זה חלק אינטגרלי בלתי נפרד כשאני אומר אש אני מתכוון גם אותם ולכן באמת רבי אומר שאם תצלאה את הפסח על גבי גכלים של עץ כמובן זה נקרא הצליה וזה בסדר גמור זה כמו אש בדיוק שואלת הגמרא, רגע, מכאן אני מבין שאתה מחלק לי בין גכלים של עצלה של מתכת וגחלים של מתכת לו אשו ועלגבי בת כהן, בת כהן שתכל לזנות כך כתוב בפסוק שעשתה עבירה והתחתנה עם האסור לה כתוב את אביה היא מחללת באש תישרף וכתיב באש תישרף וכשאנחנו שומעים באש תשרף אנחנו מבינים שדווקא אש ומעניין מאוד שדווקא שם משתמשים בכאלה גחלים של מתכת וואו אם כך גחלים של מתכת גם נקראים אש ואמר רב מתנה פתילה של עבר היו עושים לה, היו לוקחים עופרת, מחממים, לא כמו שאנחנו חושבים איזה מוקד אוטו דפה ושם שורפים אותה, ממש לא. היו לוקחים עופרת, מחממים אותה עד שהיא תהיה לועטת, זורקים אותה לתוך פיה ופשוט כל הפנים היה נמס באותו רגע. זה המיטה הכי זריזה, הכי מהירה וגם הכי פחות מנובלת. זה לא כמו שריפה חלילה שהגופה הופכת להיות חרוכה, אלא הגוף נשאר קיים לחלוטין ורק הפנימה נמס ונעלם וכך היא מתה. אם כך אתה רואה שכשכתוב באש השתמשו דווקא בגחלת של מתכת אונה הגמרא שניטם דאמר כך באש תשרף תשרף לרבות כל שריפות הבאות מן האש וכל שכן אש עצמה יפה מאוד ולכן ברור שא עצמה אבל כשכתוב תשרף זה מגיע לרב עוד דברים נוספים שבכללם גם של מתכת על אף שהיא לא דומה 100% לאש גם אותה אנחנו מרבים שואלת הגמרא בעצם אנחנו כבר ענינו על השאלה הזו שואלת הגמרא ונקיף לה חבילי זמורות וכך נשרוף אותה ונקלז זאת אומרת נשרוף אותה על ידי חומר בהרה שהיא עומדת בתוכו נעלה אותה על המוקד אונה הגמרא תהיה שריפה שריפה מבני אהרון בני אהרון אדם ואביהו הקריבו אש זרה לפני השם שלא נצטוו יצאו כמין שני חוטין מבית קודשי הקודשים נכנסו בחותמהן שרפו את כל הפנימה והשאירו אותם שלמים ומשם אני לומד כמו שריפת בני אהרון כתוב שם שריפה וכתוב כאן שריפה מה להלגבי בני אהרון שריפת נשמה וגוף קיים זאת אומרת רק הבפנים שלהם נשרף נשמתם מגופם אבל גופם נשאר שלם גם כן אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים שואלת הגמרא יש לי רעיון אחר ונעביד לחמי האור או שנטביל אותה במים רותחים או שנשפוך לתוך פי המים רותחים למה דווקא פטילה של עבר אונה הגמרא משום דרב נחמן דמרב נחמן אמר קרא ואהבת לראך כמוך גם בן אדם שמגיע לכזה נישה לכזה מקום של קצה עדיין אנחנו מצווים לאהוב אותו ולברור לו מיטה יפה כיוון שבוררים לו מיטה יפה לוקחים את המיטה הכי מהירה והכי נקיה שנראית הכי טוב גם שלא לא לשרוף אותו ולחרוך את הגוף וגם לא להגיע לידי מצב שאולי הוא לא ימות ויתעכב הזמן ויקח יותר זמן עד שהוא ימות והוא יתייסר בינתיים לכן אני לוקח את פטילת העופרת שמתחממת לחום מאוד גבוה מתי לפיה ובמקום כל מה שזה נוגע נמס נשרף נעלם ובאותו רגע פורחת נשמתה יפה מאוד אומרת הגמרא ואם כך וכי מאחר דיקר רב נחמן שומר ברור מיטה יפה גזירה שווה למה לי למה אני צריך גזירה שווה של בני אהרון להגיד לי ששריפת נשמה וגוף קיים אני כבר יודע מי והבתה לרחה כמוך שלעשות את השריפה הכי נורמלית הכי מהירה והכי מכובדת אונה הגמרא אמרי ענו בני הישיבה איילו גזרה שבועה אבאמינה היה לי על דעתי לומר שריפת נשמה וגוף קיים לו שריפיי זה לא נחשב כשרפה בכלל זה נחשב אולי כאיזה מוות מסוים אבל לא של שריפה ואם משום דרב נחמן שצריך מיטה מהירה מפושל חבילי זמורות טובה כיחו דתמות בעגלה שהיא תמות בצורה מהירה לכן כמה שמ שמלן גם יש לי גזירה שווה וגם אני אומר לך תשמע אני מחפש מיטה מכובדת ומהירה ולכן לא מים רותחים וכדומה וגם אני עדיין יכול לשמוע על שריפת נשמה וגוף קיים וזה עדיין נקרא שריפה כמו שכתוב אצל בני אהרון שואלת הגמרא ואלה באש למה לי תכתוב רק שריפה למה צריך לומר באש אונה הגמרא להפו כעבר מעיקרו כשהוצאת העופרת מתוך מחצבי האדמה היא גם כן לועטת בזה אל תשתמש כי יש עניין לשרוף דווקא בדבר או שהוא אש או שיתחמם על ידי תולדת האש ולכן חייב להיות כתוב כתוב בפסוק גם את המילה אש. בכל אופן, מה אנחנו רואים לרבי? כשאני אומר אש, אני מתכוון גם לגחלים של עץ. גכלים של מתכת זה דבר אחר ואותו צריך לרבות באופן מיוחד. לדוגמה, לגבי לשרוף אה סליחה, לגבי לשרוף בת כהן שזנתה, אני יכול להשתמש בעבר, במתכת, כיוון שכתוב שם תשרף שזה כל סוגי השפע. למה כתוב שם גם באש? כדי לומר לך במפורש שדווקא עופרת שחיממת על ידי האש ולא שהוצאת אותה מהאדמה לועטת בא אל תשתמש נפלא ביותר שואלת הגמרא אמר לרבי ירמיה לרב זירא וכל איך אחד הכתיב באש תישרף לרבות כל שפות הבאות מחמת אשו זאת אומרת לגבי בת כהן אמרת תישרף כל סוגי השפות אם כך גם לגבי פרים הנשרפים זה פרים כאלה שיש מצווה לשרוף אותם על שפך הדשף ועגבי פרים הנשרפיים דכתיב בהו ושרף אותו על עצים באש ותניה באש ולא בסיד רותח ולא בגפסיס רותח זאת אומרת לא בשום דבר אחר שהוא רותח אסור לשרוף בו דווקא באש וגם שם כתוב במפורש ושרף אותו ואם כך כשאמרת שהמילה שורף מרבה הכל למה כאן אתה אומר לי לא בסיד ולא בגבסיס אונה הגמרא אמר לי עונה רב זירא אחי אשתא אתה מכתיב באש ועד אל תישרף לגבי בת כהן כתוב באש שזה אמנם מחשק אותי דווקא אש אבל לאחר מכן כתוב תישרף שפירושו לרבות כל שפות הבאות מחמת האש אך הכתיב ושרף אותו על עצים באש לבסוף הבאש מגיע לבסוף כדי לחתום ולומר לי לממרה דאשין מי דאכלו זאת אומרת שכתוב בהתחלה שריפה זה אומר תעשה שריפה אבל דווקא באש ולכן זה דווקא אש ולא דברים אחרים שואלת הגמרא רגע גם לגבי בת כהן היה תמנה מכתיבה שריפה א סליחה גם לגבי פרים הנשרפים תמנה מכתיבה שריפה לבסוף וזה אמור לרבות את כל סוגי השרפות דכתיבה שפך הדשן ישרף כך כתוב באותו פסוק אונה הגמרא אמר היו ישרף מלכדתניה ישרף אף על פי שאין שם דשן ישרף אף על פי שאין שם דשן זאת אומרת עליו שכתוב על שפך הדשן שזה המקום שאליו מפנים את כל האפר שנמצא בבית המקדש ואולי אני אבין שעל שפך הדשן דווקא כשבאמת יש שם אפר אבל אם עדיין לא הפינו לשם או שכבר הפינו משם זאת אומרת כרגע אין שם אפר מי אמר שעדיין שם אני שורף לכן זה מגיע לומר ישרף לרבות שאני שורף גם כשאין דשן ודבר נוסף ישרף אף על פי שהצית הוא ברובו זאת אומרת אתה צריך לעמוד שם לפקח ולהתעסק בשריפה עד שזה ישיף לחלוטין ולא מספיק שתפס ההוא ברובו ולכן המילה ישף שכתובה שמה לא מגיעה לרבות לי עוד כל מיני סוגי שריפות בעוד כל מיני חומרים נוספים אלא דווקא באש והשרף מגיע לומר לי אפילו שאין שם דשן ואפילו שהציתה הוא ברובו עדיין להתעסק בשרפתו יש לנו את רבינה שהוא מגיע ומתרץ תעוץ נוסף אבל אני חושב שמן היושר לשמור אותו למחר כי הוא כבר בעמוד הבא ואפילו יש לי פה נקודה נשמור אותו למחר מה ראינו? דבר ראשון לצלוט את הפסח על גבי השכל המנוכבת מותר. וכך מוסיפים במשנה וזה מה שאמר רבן גמליאל את אביב עבדו. תנור שיסיקו בקליפי אורלה יש כאלה שמתירים בכללי בטח שיטיעו עם גרפו. לדברי העושה רבי מה קורה כשגרפו? אמרנו מותרת. מה זה שונה מצלי ששם רק בגלל שכתוב קורבן פסח ששם דווקא בגלל שכתוב פעמיים. תשובה ראשונה צלי פסח קורבן פסח גילה על הכל. תשובה שנייה כשכתוב לי א תשובה שנייה שברגע שאני אומר לך שמה שתי פעמים זה רק בגלל שבעיקרון צריך אש והייתי אומר שגם זה נחשב אש אבל לגבי אורלה שכל העניין זה קליפי איסור עצי איסור והם לא נמצאים ברור שמותר חתכו ונתנו על גבי גחלים רבי אומר שזה נקרא צלי אש מכווה ופה אמרנו ששמה כשמרבים צריך דווקא לרבות של מתכת אבל של עץ נמצא בעניינים אם כך מה קורה לגבי למה לגבי בת כהן שכתוב באש אני אומר גם מתכת אמרנו באש תס צרף זה מרבה הכל עכשיו חייבים את הגזירה שווה כדי לדעת ששריפת נשמה וגוף קיים זה נקרא שריפה ולכן עושים את זה ו ואחר כך אני לומד את הרעיון של רב נחמן של בור לו מיטה יפה כי אחרת הייתי אומר אולי לרבות בחבילי זמורות או שהייתי אומר מה עם חמים וכדומה ולכן אני אומר בואו לו מיטה יפה שזה פתילה של עבר והבאש נצרך להגיד לי שאל תוציא איזה חם מהאדמה ותשתמש אלא תחמם אותו על ידי האש לגבי פרים הנשרפים זה דווקא אש כי כתוב א לגבי בת כהן באש תשרף זה מרבה שמה כתוב כתוב ושרפת באש שהאש זה ממעט דווקא אש ומה שכתוב שם לאחר מכן לשרוף זה מגיע לומרדי אפילו שאין שם דשן ולהתעסק בשריפתו אפילו שהוא צד כבר ההוא ברובו בהצלחה אדירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: