העמוד היומי מסכת פסחים דף עד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף עד עמוד ב

סוכים דף עד עמוד בס נתחיל בעמוד א' שורה שישית מלמטה אגב שראינו את ענייני צלי קורבן הפסח נביא עוד כמה הלכות בעניין של צליעה לעניין דם שאסור לאכול עם הבשר ונראה שהצליעה מוציאה את הדם אומר רבי אמול ייסה שריה אדם לוקח טלה או תרנגול והוא ממלא אותו בבשר מותר ולמה אומר ליבי וקובולדמה הרי לכאורה הבשר שהוא שם בפנים יש בו דם והדם הזה יוצא ממנו ובעצם נכנס לגדי הזה שעוטף אותו ואם כן כעת שהוא יאכל את הגדי יש בו דם שיצא מהבשר שבפנים אומר לי כיבוא לו קח פועל תור דהיינו הרי הדם של הגדי עצמו ודאי יוצא על ידי הצליעה ונוזל לבחוץ. האש שואבת את הדם לבחוץ. לא רק שהיא שואבת את הדם שבגדי, היא שואבת גם את הדם שהגיע מהבשר שהוא מילה בתוך הגדי ונבלא בגדי. גם זה יוצא לבחוץ ויורד על ידי הצליעה. נמסיאלי נביא ראיה לדברי רבי נויסנזקרו זבני מאוב לתוויכוי. ראינו במשנה שלנו ששמים את הקרים ובני מאיים בתוך הבהמה לכאורה יש פה בעיה מה עם הדם שלהם מהתמ דמרינם כבול קח פולטוי לכאורה רואים שלעניין דם אין לנו כאן בעיה כיוון ש נכון שיצא דם מהקראים ובני מים אבל האש תמשיך לשאוב אותם מהגדי עצמו וזה יפלט לבחוץ אמר שניס כיוון דקבסשחיט דמכלחל מיד די ואין אין מפה ראיה לרבה כיוון שיתכן שכאן כיוון שבית השחיטה הפה של הכבש הוא לכיוון מטה ממילא כל אדם שיצא מהקראים ובני מיים הוא יזל לבחוץ דרך הפה ולא יבלה בדפנות הגדי שמקיפות את הקראים ובני מאיים נמסילה נביא ראיה לדברי רבי ממקור אחר הלב קוראו ומוצי דומוי לא יקרוי כרוחר בשול שלו יומותו. כעת הגמרא מבינה שבישולי זה הכוונה לצליע ואם הוא לא קרא את זה לפני הצליעה יכול לקרוא את זה לאחר הבישול לאחר הצלייה מה איתמה למה שום דם כבול קח פולטוי לכאורה הרי חדרי הלב מלאים בדם אלא מה אני אומר שגם אדם שנבלא בתוך הלב הוא נפלט לבחוץ ואם כן רואים שכבוא לא יקח פולטוי אונה הגמני לב דשיה לא לב. גם אם נאמר, אומר רש"י, גם אם נאמר שמדובר בבישול ולא בצליה, גם אין לנו חשש מחדרי הלב שמלאים שם בורידים עם דם. כיוון שהוא חלק, ממילא הוא לא בולע. והורבין סבבה תפה ברגוז לרב. שואלת הגמורה כעת אחרי שניסינו להביא ראיות לדברי רבי ולא הצלחנו שואלת הגמורה מרביןס בתף להובר גוי זה לרב ואמר לאמה לטף לי אב לי ואיחול נביא ראיה ממיסה של רבין שהוא עטף גוזל עם בצק והביא לרב לאכול אמר לו רב אם הבצק טעים אני אוכל מזה ולכאורה הרי האדם של הגוזל יצא ונבלא בתבצק שמקיף אותו ואם כן בהכרח צריך לומר שבונים על כבואי לא יקח פולטוי וכמו שאדם נבלא בבצק הוא גם יצא לבחוץ ולכן רב יכל לאכול מזה דוכה הגמורה היא בסמידה מדובר בסוג בצק הזה שעשוי מסמידה שזה בעצם עיסה של סולת והיא לא נדבקת אלא היא נפרכת מאליה ולכן שם באמת אדם יוצא במהירות אבל אין מכאן ראיה לא לגדי שרבי דיבר על זה ולא לעניין בצק אחר לא עשוי משמידה האי בשמידה דמפריד שהוא מפורר ולכן הוא יוצא גם כן ממנו ורוב הקלה לברש גולסה שואלת הגמורה קושיה ממקום שמש אסור רובה הגיע לברש גולסה הטפלו לברבזה עטפו לו ברב זה עבז עם בצק אמר ילא דחזיסדזיג כזוזה חברה לא יך למיני. אם לא שראיתי שנוזל ממנו נוזל כמו סלע חדש שיצא עכשיו מהצורף שאין בו טיפת הדמימות ככה גם הנוזל ממנו הוא שקוף לגמרי אם לא שראיתי כך לא הייתי אוכל וסל כדלטר כבול לקח פולטוי מהיריו כזיג אפילו לאזיג נמי לכאורה גם אם זה לא צלול אם אנחנו אומרים כבול קח פולטוי אז בהכרח שבונים שאדם שנבלא בבצק שמקיף אותו יצא כבול יקח פולטי דוחה גמור בחיברט דשור שם רובה קיבל את זה עטוף בבצק חיברתה שזה בצק חזק והוא בצק שבאמת לא יכול להוציא לא מוציא ממנו את מה שנבלא בו ולכן אמר רוב רק בגלל שראיתי שהכל צלול לכן אכלתי וילחסה מסכם את הגמורת ההלכות שיוצאים לנו כאן דסמידה אם זה באמת מסולת מפורר אז בין הסמיק בין לא היה סמיק שריה בין אם זה אדום אם זה לא אדום זה מותר כי אני אומר זה מפורר ומה שנבלא יצא דחיברת אם זה בצק חזק שלא פולט החוצה איזי כזוז חבר שריה איל אוסיר כמו שראינו אצל רובה אם יש נוזל שקוף בלי הדמימות אפשר לסמוך שהכל יצא אבל אם לא אסור דשאר כמו מוחים אס מכוס לא יסמקשורי שער הקמחים תלוי אם זה אדום או לא הי מול ייסה אומרת הגמורה המולייסה הגדיים והתלאים האלו שמילנו אותם בבשר שעליהם רבי דיבר מןד דאוסר אפילו פומחס דשורי אפילו פומל מי שעשר שחולק על רבי ועוסר זה גם אם הפה של הגד נמצא לכיוון מטה ולכאורה היה מקום לומר שאדם נוזל דרך הפה ולא נבלא במעטפת הגדי גם אז הוא עוסר ומבן דשורה אפילו פומליל ומי שמתיר זה גם אם הפה נמצא ללמעלה הגד נמצא במצב של שכיבה או עם הפה לכיוון מעלה שאין לו מאיפה לצאת לדם גם כן מותר כי אני אומר כבול לא יקח פולטו זה יוצא ונפלא דרך הדפנות וילכסמולייסשורי אפילו פומל ללוח כדברי רבי שיהיה מותר ואנחנו אומרים כבו לא יקח פולטוי אומצה ביי ומזרקי מרשי משמע אומצה זה חתיכות בשר שקיבלו מכה ונהיה שם איזשהו שטף דם או ביי ביצי זכר או מזרקי זה ורידים שיש שמה איזשהו מכה ואדם ניכר שם פליגבו רבוכ ורבינה בכל פליגבו רבוכב ורבינה נחלקו בזה רבוכה ורבינה מקדימה הגמרא בכל התור כולו רבוכה לחומר ורבינה לכולה וילך כרבינה לכולה כל מקום שנחלקו רבינה מקל והלכה כדבריו לבמה נטלס חוץ משלושת המקרים האלו דרבח לכולה ורבינה לחומרי ויחזק רבח לכולה הלכה כמו רבחה שהוא מקל ולא כמו רבינה שכאן ושלושת אלו מחמיר לא כמו בכל שאר המחלוקות אומצה מפרטת הגמרא את שלושת המקרים אמצד דאסמיק החתיכות בשר האלו שהם אדומות חתחי ומלכים הוא חתך את זה ומלח את זה אפילו לגדי רשורי אפשר גם להניח את זה בתוך גדרה של בישול כיוון שאני אומר המלח הוציא את כל הדם שבו שפדי ושיפוד שורי אם הוא שם את זה על גבי שיפוד אבל לא מלך את זה הרבה גם יהיה מותר כי המי דבדב על ידי הצליע ה דם נוזל לבחוץ אחת הגומרי אבל אם הוא מניח את זה על גבי גחלים לי גבוכה ורבינה וזה המחלוקת חד ואחד צורי מן דאוסר מיץ מצומיס מי שעוסר כיוון שהוא אומר שהאש צומטת את הדם בתוך הבשר וממילא היא לא יוצאת לבחוץ אז אדם נשאר בפנים ומדשור משבשו מי שמתיר סובר שאדם נשאב על ידי האש ולכן כשהוא מניח את זה על גבי גכלים מותר לו לאכול את זה כי אדם בהכרח שאב את האש שאוה את הדם וילחס מיישבשו הלא אוכל להקל כמו שאמרנו וכן ב הדוגמה השנייה זה ביצי זכר חתכינו ומלכינו מלך אותו הרבה וחתח אותם אפילו לגדר שריון כיוון שהמלך נכנס לתוך חיתוכים וממילא הוציא את כל אדם טלינו בשיפוד וצלע אותם שריון מידב כיוון שהאל על ידי האש ברגע שזה תולל בשיפוד זה נוזל למטה אחת הגומרי אבל אם זה מונח על הגלים ולא נוזל לגבות חברים אחד אוסף ואחד שורים מן דוסר מתמצומיס מה דשורים משב שורים נחלקו האם האש גורמת לזה לשאוב ומוציאה את הדם או שהיא צומטת את הדם בפנים בתוך הבשר וכן מי זרקה גם לגבי ורידי בשר שאמרנו ורידים עם דם חד מלכיף לגדרש שורי תלי בשיפוד אז תלוי ביסחיטלתו שורי מדבדוי כשביס השחיט לכיוון מטה אז אני אומר אדם ודאי יזל לבחוט אכת הגומרי אבל במקרה מקרה כזה שהוא מניח את זה על הגלים פליגה רבחורבין אחד אוסבח שורדס מתמצומץ שיבס שיבוכי שהאש גורמת לישוב וממילא להקל הומצד דאסמיק ממשיכה הגמרא עוד הלכה לעניין בשר חתיכות בשר אדומות חלייי אוסיר אם הוא ישרע את זה בחומץ זה אסור לא יסמיק חלייי שורי אבל אם זה לא אדום והוא הניח את זה על החומץ אז אז מותר רבינה נאמר אפילו לא יעסמק נמי חליי אוסי אי אפשר דליזבי שוריי כדמה גם אם הוא לא שם את זה בתוך גם אם זה לא אדום שמראה על הדמימות על דם גם כן החומץ לבד לא מתיר אותו ולכן אנחנו אומרים שיהיה אפשר דלס בשיר גדם בוודאי שנשאר שמה מקצת דם ולכן זה אסור באכילה אומר למרמים על הרבשי אבו מגמלי גימיה אבו היה אבא שזה המימר הוא היה שותה את הנוזל שהיה יוצא מזה כמה שהוא סבר שאין שמה כלל דם היא כידם רבשי גופה מגמלי גימיה יש אומרים שרבשי בעצמו היה שותה את זה אמר לי בר המימר לרבשי אבו איך דחליד בך דזמנה חומץ כזה שכבר ישרו בו פעם אחת את הדם טו לו איתן חליד הוא לא שנה וחלד בתוך אותו חומץ פעם שנייה בשר כדי שיוציא את הדם. מה ישנה? מכל למטמודינבי. הרי למה הוא לא שרה פעם שנייה? כיוון שהחוזק של החומץ ירד. הרי מותר גם לשים חומץ חלש חלה מטמואה ובכל אופן מותר לחלוט בו. אז לכאורה החומץ בפעם השנייה לא יותר גרוע מחומץ שהוא מכתחילה חלש. אוסומי לקייה דפר בעיני אוכלס לקייה דפר בעיני. דוחה גמורה. כן. עדיין יש הבדל חומץ חדש. יש לו את חמצות הפרי. ממילא הוא יכול להוציא את הדם אבל חומץ שכבר עבר בשר שהיה בתוכו אסור לשים בתורה כיוון שנאבד ממנו החמצי ה הפרי ולכן אי אפשר להניח בו פעם שנייה בשר אז אם כן ראינו כאן הלכה של רבי שמותר למלות גדיים ותליים בתוך עם בשר ואין חשש שהבשר יצא שאדם יצא לגדי לבשר הגדע מקיף אותו כיוון שזה קיבול לקח פול הכל יוצא לבחוץ ניסינו להעביר ראיה מאצלנו אבל אמרנו כיוון שיש בס השחיטה למטה הכל נוזל למטה ניסינו להביא ראיה מלב ואמרנו שם שמדובר אפילו בבישול זה רק בגלל שזה חלק אז זה לא בולע ניסינו להביא ראיה מרבין סבי שהכינו לו גוזל לטוף והוא אכל את זה התשובה היא שמה יש באמת כבוד לכבוד זה כי זה מדובר בסמידה שהוא מפורר וממילא מה שנבלא יוצא בו שאלנו שרוב שתפלו לו ברב זה רק בגלל שהוא ראה את זה שקוף הוא התיר לאכול תגמר שם מדובר בבצא קשה וככה נפסק להלוכה לפי הפסקים האלו הי מול ייסה אמרנו שמי שעוסר זה גם עם הפלא למטה מי שמתיר זה גם עם הפלא למעלה הבאנו שאומצבי ומזריגי אז רווחה מקל בכולם ומתיר והלוך כמותו דהיינו אם יש לנו את הדברים האלו או חתיכות בשר או בצי זכר או ורידי בהמה שהם עם דם. אז אם הוא חתך ומלח אותם מליכה רבה אפילו לגדי רשור מותר גם לבשל. אם הוא שם בשיפו מותר כי זה נוזל לבחוץ. אבל אם הניח את זה על גחלים וזה נחלקו בשלושת המקרים האם זה האש גורמת לשאוב את הדם מבפנים וזה מותר או שהיא גורמת להצמיט את הדם בתוכו ולכן אדרבה זה יהיה אסור. אמרנו שמותר לשתות לאכול את החתיכות בשר שהם אדומות אבל רבינה אמר גם אם זה לא אסמיק נח חיהי אוסיר גם אם החומץ לא נהיה אדום אני אומר שהחומץ יהיה אסור כיוון שוודאי נכנס בו מעט דם דהיינו אם אם אוצאסמיק חלייי אוסיר אמרנו שמרבר ממר אמר לרבשי שאבא היה שותה את החומץ הזה שנשאר והוא לא חשש לדם או שרבשי גופי היה שותה את זה אמרנו ברמר לרבשי אמר שאבא לא היה חולט פעמיים באותו חומץ ולמרות שבחומץ חלש מותר אבל חומץ חלש שבפעם ראשונה שורים בו בשר יש לו עדיין את חמיצות הפרי מה שאין כן פעם שנייה כבר אין בו את חמיצות הפרי אז ממילא יש פה לעניין החומץ הזה שישרו בו בשר. אז אנחנו אומרים שאם זה אדום זה אסור. ורבינה אומר שגם אם זה לא אדום זה אסור כי יש בו שריות של דם. ומר ברמאמר הביא את אביו שהיה שותה את זה. אז לכאורה הוא סובר שברגע שהחומץ חלט את הדם אין בזה בעיה ולכן אין בו תערובת של דם.
לצפיה בתכנים נוספים: