העמוד היומי מסכת פסחים דף עד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף עד עמוד א

סוכים דף עד עמוד א פרק שביעי פרק קיצד צוילין וכאן אנחנו עוברים לתהליך של הקרובסק קורבן הפסח כיצד צילין את הפסח בתורה כתוב צלי איש רוישוי על קרוב מבין שיפוט של רימון ותווי חבו לתוך פיב עד נקובוס נו הגמור תסביר למה דווקא רימון הוא לוקח את הכבש ותוחב את העץ לתוך פיו עד הצד השני עד נקובוסי ונויסן קרו ז בני מאוב לתורכוי דברי הביס הגלילי את המאיים ואת בני מאוב את הרגליים ובני מאוב הוא שם בתוך הבהמה כדי שהיא תצלא יחד עם עשה דברי רבי יוסי הגלילי הבק אומר כמין בישולו זה ברגע שזה לא מגיע במגע עשיר עם הארץ אש אז זה לא נחשב לצליעה אלא זה כמו בישול בישול האוכל נמצא הבשר נמצא בתוך הסיר כאן הבשר הקרעים והבני מאיים נמצאים בתוך הבהמה ולא מגיע ואין להם מגע אש ישיר אלא תויל לנחו צולוי אלא תולים את הרגליים והבני מאיים מעל הכבש כדי שהאש תגיע ישירות אליהם אין צילינס הפסח לא על השיפוט ולא על האסקלו הגמרא תסביר ממתכת אסור כיוון שהמתכת מעבירה את החום אז ממילא אם האש מתחיל לחמם צד אחד של מתכת הצד השני כבר מתחמם מהמתכת עצמה אז זה לא אז עכשיו הצד השני ניצלה מחמת חום הברזל ולא מחמת האש ואנחנו צריכים דווקא צליש אומר רב צודויק מה יסבר רבון גמליאל שאומר לטוב יבדוי צאו צלנוס הפסח על אסקולו ולכאורה הכוונה לרשת ברזל הגמורה תשאל לכאורה יש פה מיס לסתור את ההוראה הקודמת שאמרנו שלא יהיה ברזל שואלת הגמרא וניסה של מתכת למה כתוב שיפוד של רימון למה לא שיפוד של מתכתידך מקצחם כולקומית מחמס השיפוד אנחנו לא רוצים שיהיה כאן ברזל כיוון שהחום עובר מצד אחד לצד השני של הברזל וממילא יוצא שהחלק השני שנמצא רחוק יותר מהאש הוא ניצלה מחמת חום הברזל שהגיע מהחלק השני של הברזל שבו ולא מחמד האש עצמו רחמונה אומר אצלי אש ולא צלי מחמז דבור אחר וניסי של דקל למה דווקא אנחנו צריכים שיפוט של רימון למה לא טוב לנו חתיכת עץ מדקל הידסלי שיב מהפיק מי ואבי כמבושול כיוון שיש לדקל שורות שורות ממילא יש שם מקומות שהמים יכולים לצאת מזה אנחנו כדי שלא יהיה חשש של בישול אנחנו רוצים להרחיק כל נוזל שהוא מצליע כאן וניסי של תאינו הידד מחלחל מהפיק מי ואבלק מבושול כיוון שעץ תאנה הוא חלול ממילא המים גם כן יכולים לצאת ממנו וזה כמבוש וניסי של אלון של חרוב ושל שיקמו דדס בקיטר מהפיקמי כיוון שיש שמה קשרים דהיינו המקומות שיש שהיה שהיה יוצא מהגזע הענפים וחתחו אותם וכעת מחליקים אותם אז עכשיו יוצא מהמקומות האלו מים מתוך חלל העץ ולכן יש פה חשש של בישול של רימון נמיז בקטרה גם בעץ רימון יש בו ענפים שצריכים לחתוך אותם אז גם משם יש חשש שיצא מים שקטרי נכון אבל הקשרים שלהם הם חלקים אומר רש"י ולא צריך להעביר עליהם סכין ולכן אין שמה קשרים פתוחים אין שם מקומות פתוחים ולכן המים לא יוצאים והיא בו ישמה בנפגברשת דלס בקטר מדובר בנטייה בת שנתה שהיא עדיין קטנה ואין לה את הקשרי האלו ולכן היא חלקה בלי לחתוך בה שום דבר ויקבי פיסקי שואלת הגמורה הרי המקום שחתכו אותו מהקרקע עדיין זה מקום חתוך והמים יכולים לצאת משמה דמפיק לביפיסקי לברכנמ את המקום הזה הוא שם מחוץ לבהמה מתחת וממילא זה מטפטף גם אם יצא משמיים זה מטפטף ישירות על האש ולא מגיע לבשר מתניסים דלא כרבי יהודה זה דתניה רבי יהודה אומר כשם ששיפוט של עץ אינו נשרף כך שיפוט של מתכת אינו מרתיח הוא סובר שגם שיפוט של מתכת קשר לצלי קורבן פסח אומרו לו זהחם מקצח כולו וזה חם מקצנו חם כולוי אז רבי יהודה זה חולק על המשנה שלנו שאמרה לא להשתמש בכל דבר של ברזל ונו סנס קרוב בנו מחליויקס האם אקראים ובני מאיים שמים בתוכם. כך רבי יוסי הגלילי בתוך חלל הבהמה. רבי עקיבא סובר שזה חשש של בישול. זה נקרא בישול אלא מחוץ לבהמה. תני רבי שמואל קורא הוא תוכ תוך דהיינו תורך תורך זה מלשון כמו בישול. רבי שמואל סובר שמכניסים את זה לתוך הבהמה כמו שרבי יוסי הגלילי אמר. וממילא יש לזה שם של בישול אבל אין בזה בעיה מצד הצליעה. ולכן הוא קרא לזה תוך תוכ לצורה שצלו את הפסח כשזה היה בתוך הבהמה. רש"י מביא לשון נוסף מלשון תוךבר. תוך ובר ממולה מבפנים ונראה מבחוץ. כמו שממלאים גדיים ותרנגולים שלנו. וזה גם כן בא לומר שרבי שמואל סובר כמו רבי סיגלילה שמניחים אותם בתוך הבהמה. רבי טרפון קורא יוקדי מקולוס. רבי טרפון היה קורא לצליעה של כבש של קורבן פסח גדי מקולס מלשון רש"י אומר כונחושס מתרגמים כלסו דנחושה דהיינו שטולים לחייל את הכובע מעל ראשו ככה גם כביכול טולים על הכבש מלמעלה את הקרעים ובני מאיים אז הם מלשון גדי מקולס תון רבון איזה גדים מקולס ואסור לאכול בליל פסח בזמן הזה כפי שראינו לאל בפרק מורגם שנהגו שנהגו שלא לאכול צלי של גדים מקולס בזמן הזה שלא יראה קודשים בחוץ שאצלו כולו יקחו דווקא עם כל הכבש נצלק כאחד נחתח ממנו איבור נשלק ממנו איבור אין זה גדי מקולס אם נחתח איבר או וכעת הבנו שנשלק הכוונה שנחתח ונשלק ממנו איבר אין זה גדי מקולס שואל את הגמורה על הלשון של הבריסה אשתמה נחתח ממנו איבר דף אגב דקומיתי בעדי אמרסלוי נשלק מבואה. אם אתה אומר שכשחתכו חתיכה מהכבש זה כבר לא גדים מקולס כי גדי מקולס זה כשכולו שלם אז ודאי שכשחתכו ושלקו דהיינו בשלו ודאי שזה אין פה בעיה של גדי מקולס שזה נראה קודשים בחוץ למה הבריסה צריכה להגיד ולא ולא שלוק אומר שיש שלשלוקי במחובור כשהבריסה אומרת נשלק ממנו איבר הכוונה שהאיבר עדיין מחובר בו רק הוא שלק אותו על ידי בישול ולא על ידי צלייה אף אף על פי שבעצם כל הגדי הוא כא1חד כאן כיוון שעיבר ממנו עבר שליקה ולא צליע אז אין באיזה חשש של גדי מקולס והאיסור לאכול גדי מקולס בזמן הזה זה רק על מקרה שהוא כולו מחובר והוא כולו בצליח אז ראינו את המשנה שכתוב שלא לצלוט רק עם שיפוט של רימון מחלוקת הבסג לילי ורב עקיבא אם להכניס את הקראים בני מים לתוך הבהמה או לטלוט אותם מעל ראינו שלא לא להשתמש בשיפוד ובאס סכל השם של ברזל והגמור הביאה כיוון שמקצת הברזל מחממת שעה הברזל ואנחנו צריכים דווקא אצלי אש של דקלו כיוון שיש לזה שורות שהם חלולים ממילא המים יוצא של תאנה זה חלול וממילא המים יוצא של אלון של חול ושל שקמה יש שם קשרים שצריך לחתוך והמים יוצאים ויש פה חשש של בישול של רימון או שנאמר שגם בלי חיתוך אפשר להשתמש בזה ולכן זה בסדר או בנטייה בת שנתה שאין עדיין את הקשרי אמרנו שרבי יהודה חולק וסובב שאפשר להשתמש בצלית הפסח בברזל והוא לא פוסל את זה מצד חם חם מקצוסוי חם כולוי הבאנו שגם רבי ישמואל ורבי טופן נחלקו האם להכניס את הקרים ובני מים לתוך הבהמה או לטלוט אותה מבחוץ על מה נאמר בזמן הזה שאסור לאכול קדימה מקולס שלא יראה כקודשים בחוץ אומרת הברייס זה דווקא אם כולו בצ צלייה כאחד. אבל אם נחתח ממנו חתיכה או גם אם לא נחתך אבל נשלק ממנו חתיכה אז זה כבר לא חשש של קודשים בחוץ וזה לא נראה כמו קורבן הפסח שהיה כולו בצליה כאחד. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: