העמוד היומי מסכת פסחים דף עג עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת פסחים דף עג עמוד א
[מוזיקה] סוכים דף עג עמוד א שורה שלישית מלמעלה המשנה בדףא עמוד ב סביעה שאם אדם שחט ביד בניסן שחל בשבת בהמה לשם פסח אז אמרנו שאם זה ראוי לפסח אז מחלוקת אם שטור של טועה בדבר מצווה ואוסו מצווה אבל אם הקורבן פסול כגון שלא יהיה לאכלו שלא יהיה למנוב אז הוא יהיה חייב כמו כל שגג כיוון שסוף סוף הקורבן הזה הוא פסול ממילא אין אין מה לומר שהוא טעה בדבר מצווה ולכן הוא יהיה חייב חייב חטוס כמו כל שגג אבל אם זה לאוכלו ושלא לאוכלוב כיוון שהקורבן כשר אז הוא פטור כי הוא קיים מצוות הקרובס פסח זה דוכה שבס שואלת הגמורה על החלק הראשון שאנחנו אומרים שלא לאכלו ושלאי למנו שהקורבן פסול ועל זה כתוב שהוא יהיה חייב אם הוא שחט בשעה בספשיטה כיוון דוסם פוסלחיו מה החידוש של המשנה אם פסול ודאי שאם הוא עושה את זה בשבס שחט קורבן פסול בשבס מלכתחילה אם מחשבס פסול הוא יהיה חיה מדין מחלל שבס אין פה מקום לומר שהוא טוה בדבר מצווה שתנסיפה פותור תן רחיונזה נכתב אגב הסיפה שלא של לאכלוב ושלא לאכלוב ששם הוא פטור כיוון שהקורבן כשר והוא נעבשית דוסםפטו כיוון שהמשנה לאל אמרה שאם הוא שוחט לאוכלו ושלא לאוכלו שיש פה גם כאלו שיכולים לאכול כזיס אז זה כבר כשר אז ודאי שבשבת זה יהיה פטור כי זה דוכה שבס אז מה החידוש בסיפה אלוהתנשחות שלא לשמוע בשעבוס אגב הרי ששחט אותו שלא לשמוע תן למה שלא לאכלוב והיא גוף לא מולי ולמה צריך באמת את הרש ששחט שלא לשמוי משום דקוב פלוג רב לזר ורבי ישע מה קורה כשהוא שוחט קורבנות שראויין לקורבן פסח אבל מיועדים לקורבן אחר אם הוא צריך לשם פסח האם יש את הפטור של תו בדבר מצווה סו מצווה או לא אומר לרבונברינ לברי אמר רבונ לבנו כי אז קמד רב זריקב בוא מיני כשתהיה אצל רב זריקי תשאל אותו שאלה את דברי האו מקלקל בחבור פוטו יש מחלוקת בשבס מה קורה אדם הרי כתוב שכל המקלקלים פטורין אדם חייב בשבס דווקא אם זה מלכס מחשבת הוא עשה מלכס תיקון. אבל אם הוא קלקל במעשה שהוא עשה, אפילו שהוא כביכול עשה מלאכה, פותרים אותו. מה קורה בחבורה? שם הוא הוציא דם. אז מחלוקת. אז לדברי אומר מקלקל בחבורי פוטו שכשהוא עשה חבורה וקלקל אז אנחנו לא נחייב אותו בשבס. אז כעת שהוא שחט את הבהמה, שחיטה שהיא לא כשרה, אז איך אנחנו אומרים שחוט שלאכל חיוב? מה תיקן? לכאורה הרי זה קלקול גמור. ברגע שהקורבן הזה פסול אז הוא סתם לקח בהמה חיה שיכלה להיות קורבן כשר והוא שחט אותה בצורה של פסול אז הוא קלקל אין פה שום תיקון אז איך הוא יהיה חייב הרי סוף סוף בשביל להתחיב שבס גם גם לעניין חיוב של חבורה גם כן צריך שיהיה איזשהו תיקון אונה הגמורה תיקן אמולו לא ירדו כעת אם יעלו את האימורים למזבח לא מורידים את זה במקרה שהשרט שלא י לאוכלו ולכן זה תיקון במה שהוא שחט אותו שחוטב נמצא בעלמום חיוב מה תיקן במקרה שהוא נמצו בעלמום המשנה הביאה שהוא יהיה חייב זה לא טוב דבר מצו כי הוא יכל לראות שהבהמה בעלמום עדיין זה הרי קלקול שחט בהמה וקלקל אותה תיקן בדוקין שבעין ועלי בדרבק דאומר אם אולו לא ירדו רב קיבה מביא מסכת זבוכים מכשרים בעלי מומין עם אולו במקרה ששחד בעלי מומין ואלו אותם למשבח ומכשיר והגמרא הגמרא אומרת שמה לא אמר הבק אלא בדויקין שבעין או כשרין לכתחילה באופות ממילא במקרה כזה של בא למומין שיש לו פסול במומין בדויקין שבעין על זה דיברנו ועל זה אנחנו אומרים שהשיכ בעלמו הוא יהיה חייב למה כיוון שזה לא קלקול כי יש פה תיקון אם עלו לירדו שחות הבינים צוותריפו בסיפר פטור המשנה סיימה שאם זה פסול של טריפה שהוא לא ידע מזה אז הוא פטור או או בגולוי חי ממש אם זה טריפה של גולוי הוא חייב מה תיקן תיקן לא יוצא מדי נבי לו ברגע שהוא שוחט אותה אז כידוע מה ההבדל בין שחיטה שהיא נביא לו בין נביא לו שלא נשחתה לבין בהמה שנשחתה רק נמצאה טריפה בהמה שהיא נביא לו אז היא מתמה אבל בהמה שנשחתה כדת וכדין ורק נמצא בטריפו אז היא טהורה מלטמות ממילא זה תיקון שנחשב לעניין שבס זה שהוא תיקן אותה ותייר אותה מטומס נבי כיף לו רבינה עוד דתניה אשכת חטוס בשבס בחוץ לבדזורחיב לו שלוש חטוס מה תיקן אדם שחט חטוס בשבס בחוץ לאבו דזורה אז יש לו פה עצם זה שזה שחיטה של חטוס בשבס זה אסור כי זה לא דוכה שבס וזה שחיטה של קודשים בחוץ והוא שוכל את זה לבדזור שואל שחטויס מה תיקן לכאורה זה קלקול אז למה לכו שבס אני מחייב אותו באביר שמוציא מדיבר מן החי כאן מדובר עצם זה שאם בנוח יכול מזה יאכל מזה לאחר שהוא שחט אז הוא לא עובר עלי מן החיים ממילא זה כבר נחשב לתיקון שחוטווי ונוידה שהוא שמושכו הביל מסדיהם המשנה סימה שאם שחט את הבהמה ואז נודע שהבעלים משקות ידיהם וכעת אין פה בעלים אז כיוון שהוא לא ידע מזה פותו אומר בו נאום הרב אושום שניתק לריה ושכוטו סתם כושר לאוילו הדינו שאושם וחטוס אינן כשרין שלא לשמון מה קורה אדם שהביא קובן אוסום ומאבדה לו הבהמה וכעת הוא התכפר באחר ואז הוא מצא את הראשון אז היא ראת שהסתובב ועם אדומים מביאים אוילו מה קורה באוסום שניתק לראיה הוא אמר החליט בסדר זה הולך לראיה ונחכה שיסתי שיהיה בו מום ואז אפשר לשחוט אותו למכור אותו לחולין ואת הכסף אנחנו נביא ל נדוב על המזבח שחוטו סתם הוא לא חיכה עד שיהיה פה בפועל מום אלא הוא שחט אותו עוד לפני שזה קיבל מום מיד אחרי שהוא ניתק את זה והחליט שזה ילך לראיה הוא כבר שחט את זה כושר לאוילו אז זה יהיה כשר לקורבן אוילו ולמה כיוון ש רש"י מביא שמה שמה היו עושים עם הדומים שמכרו שמכרו את הבהמה אחרי שנפל במום מה עשו עם הדומים היו שופרות במקדוש שכתוב עליהם נדובו והיו נותנים כל מויס דמי חטוס וושו ומביאים משם קיץ המזבח אוילויס הבשר להשם והאורות לכוינים אז נכון שהוא לא המתין והוא כבר שחט את זה קודם אבל סוף סוף זה עמד לכך ולכן אנחנו אומרים שזה כושר לאוילו על מכוסובובר לאיב יקירה לכאורה אם הוא מכשיר בכזה מקרה הוא לא סובר שצריך הקירה כיוון שהאדם הזה לא הכר את זה מאוש ולקח את זה לאילו יואו כי לא ניתקנמי אז אם ככה למה אנחנו אומרים כשניתק לראיה ואז הוא שחט אז כושר לאווי לא גם אם לא ניתק עצם זה שהבעלים מתו או כבר יצאו ידי חובה בקורבן אחר כבר אני אומר שאם הוא שחד את זה כעת לאילו כיוון שבסוף אחרי שהוא ינתק את זה לראייה וזה יצא לראייה זה עומד להיקרב לאוילו לקיץ המזבח. אז גם כאן כבר עכשיו לפני הניתוק נאמר שהוא יהיה שיהיה כושר לאוילו. אם אנחנו אומרים שלא צריך הקירה אומרת הגמרא אין חנה אבל גזירה לאחר כפורתו לפני כפור. אם תטיר לאדם מיד אחרי שהוא יתכפר באחר לקחת את האושון בלי שום ניתוק לראייה בלי שום שהוא מחליט אני לוקח את זה לראות בשדה עד שיסתאב אז הוא יבוא גם לפני הכפור לומר רגע אני צריך עכשיו איזשהו אוילו שיהיה לי אני אקריב את האוילו איי הקדשתי את זה כבר לאושום אני אביא עוד מעט אושום אחר במקום כאן ודאי אסור לו לפני כפורה אז גוזרים גם אחר כפורה שיצטרכו לעשות ניתוק לראיה ורק אז זה יהיה כושר לאוילו ומנות מנן המקור לכך שיש חילוק בין לפני כפור לאחר כפורה שחוששים וגוזרים תנשם שמיסו באולי שנזכה פה באולו איר עד שסתוב מוכב לוודוב לנדובו רב לזו אומר יומוס רבי ישע אומר אוכב יובדוב אוילו בדומובין אבל גוף אוילוי רבי ישוע סובר שימחר האושום ויביא בדום לו למה דווקא בדומו למה לא את הבהמה עצמה אלא דגוז הלך הכפור ולפני כפורש מאמינו רואים שרבי שע סובר שלפני כפורה ודאי שזה אסור ולכן גוזרים גם לאחר כפורה שצריך לכתחילה למכור את גופו למכור את הבהמה הזאת ורק עם אדומים להביא את זה ולכן גם במקרה שהוא לקח את זה אז אם זה קודם שניתק לראיה אז זה יהיה אסור כי גוזרים אותו לפני כפורה כל מה שאיתנו זה רק אם זה כבר תקלריי אז אם כן ראינו כאן לגבי שחוט שלו לאוכלו המשנה המשנה באמת צימה את שלא המקרים של כשר והמקרים של פסול זה רק אגב הרש שלשמי ושלא לשמוע ושמה חידוש מחלוקת של רביז ורבי ישע בתו בדבר מצווה אמרנו שאלה לרב זירה לרב לרב זריקה מה קורה במקלקל למן דומר מקלקל בחבור פוטור אז איזה תיקון יש לאדם ששחט שחוטו שלא לאוכלו שהבהמה פסולה לכאורה איך הוא חייב חטוס מצד מחלל שבש אם הוא לא תיקן כלום ורק קלקל אונה הגמורת תיקן בזה שאמולו לא ירדו ואם הוא נמצא בעלמום אז לפי לפי רבי עקיבא בדוקן שבין גם כן מולו לא ירדו ועל זה מדובר מה שמע שממשך המשנה בטריפ בסיסר משמ אבל אם זה היה בגולוי אז הוא יהיה חייב הרי מה תיקן בטריפה להוציא מידי נבי שאין בזה טומת נביא שואל רבנה השוחט מצינו מקרה שהוא יהיה חייב שלוש חטויס ואחד מהחטויס זה שבס ולכאורה איזה תיקון יש כאן בזה שהוא שוחט שזה גם קוצים בחוץ וגם לשם בדזורה זה קלקול גמור אומרת הגמרא שמציא מדבר מן החי כעת אם בנוח יאכל את זה הוא לא יהיה חייו ולכן יש בזה תיקון בשביל להתחייב מצד חבורה בשבס שחטו ונוידה שמו שכביל מסדן אז רב אמר שהשם שניתק לראייה ושחט אותו בסתומה כשר לאוילו הגמרא אמרה רואים מכאן שלא צריך הקירה שהוא יעקור את זה לשם אוילו אלא מספיק זה שזה ניתק לראייה ולמה צריך ניתק לראייה אם אתה לא צריך הקירא אז מיד אחרי שהבליים התכפרו באחר כבר נתיר לו גם לפני שניתק את זה לראייה ואמר זה ילך לראות עד שיסתאב כבר נתיר לו לשחוט את זה אם הוא אם הוא שחט את זה נכשיר וכזה מקרה שחט את זה לשם קורבן אחר אומרת הגמורה גוזרים לאח כפורה אוו לפני כפורה כפי שרואים במשנה שכעת נביא או שמישו באולוב כשנזכה פה באולוב אז רצו מפלדובו רבי לזר אומר יומוס אומר אם אחרי ויביא בדומוב אוי לו משמבל גוף אוילוי כיוון שהוא גוזר לאחר הכפורה עוד לפני כפורה אז דיה אנחנו מתירים לו לאחר הכפורה אבל לא מתירים לו לפני ניתוק לפני שהוא ניתק את זה לריה כיוון שאז ודאי יש מקום לגזור לפני כפורה לאחר כפוריותו לפני כפורה He. [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







