העמוד היומי מסכת פסחים דף סט עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סט עמוד א

דף סט עמוד א רגע לפני שאנחנו מתחילים הייתי שמח לשתף אתכם ב אני לא יודע איך להגדיר את זה אנקדותה חוויה תובנה דבר שחוויתי אותו היום הוא מתקשר גם לנושא שבו אנחנו עוסקים בעמוד שלנו וגם בקשר בלתי ינתק לחיים עצמם היום אני פוגש שבת האחרונה אני פוגש אחד מהיהודים המתוקים ביותר בתבל יהודי שהוא חייל של העמוד היומי מיום יבסדו מאז שהתחיל המסלול הנפלא הזה של העמוד היומי גמר הברכות דף ב עמוד א' הוא איתנו מדי פעם עוסר דשים נותן איזה הערות והערות נותן תובנות באמת יהודי יקר דש רבי עיזיק באמת דרישת שלום חמה בקיצור לא משנה אותו יהודי פוגש אותי היום ואומר לי תקשיב הסוגיה של רבי חניא סגן הכהנים מתוקה מדבש אני אומר לו נכון זה באמת אור גבוה אבל מה אתה תקוע ברבי חניה סגן הכהנים אתה כל כך הורג ומשתוקק לזה, אנחנו כבר אוכלים כמה עשרות דפים קדימה. אומר לי, נכון, אבל מה לעשות שמה נשרתי. וואו, כאב לי. שמה נשרתי. הוא אומר לי, כן, מה לעשות הרגשתי שאני לא אוחז מעמד, הרגשתי שזה גדול עליי ונשרתי. עד כאן הסיפור. האמת היא דיברנו כאן שם כמה חיזוקים כאלה ודרייב דחיפה כזאת של עבודת השם שכל יהודי צריך מדי פעם. ואני מקווה שכבר את השיעור הזה הוא חזרה איתנו, שהוא חזר חזרה לטלם וכמובן יש לו להשלים כמה דפים. את זה הוא בעזרת השם יעשה בזמנו הפנוי או בזמנו הלא פנוי הוא פשוט יפנה לאיזה זמן והדבר הזה הביא אותי א' לחיים עצמם למה אני מספר את זה לעודד חלילה אנשים לנשור לא אלא כדי לומר זה מאוד מאוד נורמלי שבמהלך רצף כל כך גדול יהיה זמנים קשים יותר אבל אסור להיבהל צריך לדעת את הדרך של התיקון כמו שאנחנו עוסקים בעמודים שלנו בסוגיה של פסח שני יהודי היה טמא בדרך רחוקה וכל מיני דברים כאלה אבל לעולם אל תתייאש לעולם אל תגיד זהו היה ועזל היה ונגמר זה כבר לא בשבילי לא נורא, לא קרה כלום נשרת, תחזור חזרה, הכל בסדר, הדלת פתוחה לכל עובד השם וזה התפקיד שלנו לעמוד ולומר לעצמנו מדי יום בכל הנהגה טובה שאנחנו עושים, גם אם יגיע יום אחד והיצר הרע יתגבר והעיסוקים והיום יום והכל יהיה באמת מסובך ולדעווננו אנחנו ננטוש את הקבלה הזאת, אנחנו נעלם, הדלת אף פעם לא נסגרת, תמיד יש פתח, לא צריך לחכות לתאריך מסוים, לפסח שני, פשוט לקפוץ על העגלה ולהתקדם קדימה. אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף סט עמוד א' איפה אנחנו אוחזים שורה הראשונה תניה אמר רבי אליעזר בעצם אנחנו עדיין באמצע דיון שאותו התחלנו במשנה שלנו המשנה של כמדומני תחילת הפרק אני טועה כן המשנה של תחילת הפרק שמה עסקנו בהם דברים שהם משום שבוות דוחים את השבת לגבי פסח זאת אומרת שחיטתו ברור דוכה את השבת ראינו שגם איחוי קרביו דוחה את השבת הכטרת חלבים ואיברים גם דוחה את השבת והדיון שלנו היה מה קורה לגבי בהרכבתו על הכתף שזה אסור מדרבנן הבעתו מחוץ לתחום חתיכת יבלתו על זה היה הדיון תנקמה עשה רבי אליעזר התירו אומרת הגמרא בואו נראה את הטענות תעניה אמר רבי אליעזר ומלי מה לי זה לשון כאילו של קל וחומר כזה אם דחו מכשרי מצווה שלאחר שחיטה את השבת דיתה בדלי מצווה לאחר שנעשתה מצוות שחיטת קורבן הפסח דברים נוספים שהם דרבנן דוכים את השבת רש"י נותן דוגמה כגון מחוי קרביוב תוספות אומר שהדוגמה היא הקטר חלבים שאפשר לדחות ללילה ובכל אופן אני עושה לא משנה אבל הרעיון הוא שהדברים הללו דוחים את השבת ואם כך אומר רבי אליעזר לא ידחו מכשירי מצווה שלפני שחיטה את השבת אם לאחר השחיטה שבעצם המצווה כבר הסתיימה בכל אופן אני אומר ידחו שבת אז לפני המצווה לפני השחיטה שהמצווה עוד לא קרתה לא נאמר שהם ידחו את השבת אומרת הגמרא עונה לו רבי עקיבא אמר לו רבי עקיבא דמלם דחו מכשיה מצווה שלאחר שחיטה את השבת שהרי דחתה שחיטה את השבת כבר היה כאן סיפט פתח כבר היה כאן תקדים השחיטה הגיעה ודחלתה את השבת אני אומר תשמע היא פרצה פרצה בחומת השבת כבר אוטומטי נכנסים יחד עם זה דברים דרבנן נוספים אבל ידחו תאמר שידחו מכשירי מצווה שלפני שחיטה את השבת שלא דחתה שחיטה את השבת ככה עונה לו רבי עקיבא מה פתאום לפני שדחתה השחיטה יש כאן חומה בצורה של שבת ולא יכול להיות שיגיעו דברים דרבנן של הרכבתו והבעתו מחוץ לתחום וידחו את השבת ממש ממש לא דבר אחר טענה נוספת שמה אומר רבי עקיבא שמע ימצא זבוח פסול ונמצא מחלל את השבת למפריע זאת אומרת אתה תשחט ולאחר מכן אתה תגיד רגע בוא נאמר זאת אומרת לפני השחיטה אתה כבר תלך ותעשה כל מיני ייסוים דרבנן ואז תשחט ותראה שמה קרה שהזבח טריפה אין על מה לדבר לא היה כאן שחיטה זאת אומרת עשית כבר מלאכות דרבנן אמנם אבל עשית מלאכות לצורך הקורבן בסופו של דבר אין כאן קורבן בכלל לכן ברור שאסור לאחר השחיטה כבר היה פה קורבן הכל בסדר אני אומר תעשה גם את הדברים דרבנן שואלת הגמרא זה הטענה של רבי עקיבא שמה שאני אולי מצא זבח טריפה שימצא זבח פסול וכדומה היא אחי משחתנה מי לא נשחט שמה ימצא זבח פסול ונמצא מחלל את השבת למפריע מה הטענה בזה גם השחיטה עצמה אולי תאמר תשמע זה הרי חילול שבת חילול שבת לצורך קורבן מותר אבל אולי הקורבן ימצא פסול ואז אני בבעיה ואתה לא אומר כך אלא אומרת הגמרא אתה צודק זה באמת טענה ממש חלשה אלא אמר לה ברישע ופרחי ואד הרמ אמר לאחד דמלי דחו זאת אומרת בתחילה רבי עקיבא אמר את הטענה הזאת של אני מרשה אני מתיר רק מה שאחרי כיוון שאם אני אעשה לפני אולי השחיטה לא תהיה כשרה ואז רבי אליעזר שאל אותו את השאלה מתבקשת רגע אז גם שהשחיטה עצמה לא תדחה את השבת ואז רבי עקיבא ענה לו לא יש הבדל בין אם בעצם הטענה הראשונית היא הייתה הטענה השנייה ענה לו רבי עקיבא יש הבדל אם כבר היה פרצה בחומת השבת נכנסים יחד איתה הקטרת חלבה ויבריו וכו קרביו אבל אם עדיין הכל מלא מלא יצליח לפרוץ כן לפני שהשחיטה פרצה את הדרך אז מחויקרבה אז הרכבתו הבעתו מחוץ לתחום וכל אלה יבלתו וכדומה לא ידחו את השבת יפה מאוד אנחנו ממשיכים הלאה השיב רבי עקיבא ואמר הזה תוכיח וכולו בעצם הציטות הציטות הוא מהמשנה במשנה אנחנו ראינו שרבי עקיבא אמר אמר רגע הזהה בעצם זה גם דבר דרבנן וזה מכשיר אותו זה צורך מצווה זאת אומרת אם יש לנו פה טמאי מת שהיום זה היום השביעי אם הוא הזה יכול לטבול ובער ויכול לאכול בקורבן פסח בכל אופן אני אומר לו אל תזה אבל הזה זה סך הכל בעיה של דרבנן רשי אמר במשנה זה מתקן גברה סך הכל איסור דרבנן בכל אופן אני אומר לו זה לא דוכה את האירוע אז אם ככה הוא אומר לרבי אלעזר יש גם הזהה שגם היא לא דוכה את השבת אמר לו רבי אליעזר עליה אנידן סליחה כן הכל ציטות מהמשנה אומר רבי אליעזר אני רוצה שגם הזהה עצמה גם היא שבת תד זאת אומרת גם היא תדחה את השבת שבת תסתלק בגללה למה כי זה צורך מצווה אמר לו רבי עקיבא, מה פתאום? רבי עקיבא בעצם א כמו שכבר עוד רגע נראה ידע והוא קיבל אפילו מרבי אליעזר בעצמו שהזל לא דוחה את השבת ואז הוא אומר לו או חילוף מגיע רבי עקיבא ואומר לו תשמע אתה רוצה לומר שאם שחיטה דוחה את השבת גם הזהה אני אגיד לך להפך אם הזה לא דוחה את השבת גם שחיטה של קורבן פסח לא תדחה את השבת עכשיו זה ברור לא יכול להיות כולם יודעים שכתוב במועדו וכמו שלמדנו מתמיד והכל ברור שקורבן פסח דוכה שבת אבל זה טענתו של רבי עקיבא תעניה רבי אלי אליעזר שומע את הטענה של רבי עקיבא הוא מאוד מאוד כעס אמר לו רבי אליעזר עקיבא בשחיטה יש עבדני אומר רש"י מה זה בשחיטה דבר סחוק וגיחוך שאמרת אתה רוצה להגיד ששחיטה לא תעקור את השבת כולם ששחיטה לא תדחה שבת כולם יודעים ששחיטה דוכה שבת ולכן שימו לב מה הוא אמר לו בשחיטת מיתתו או יש גוסים תה מיתתך שרבי עקיבא לא לא בעצם לא ימות מיטה טבעית אלא כמו שבאמת עלה בסופו שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל עד כדי כך כך הוא אומר לו בשחיטת מיתתך אמר לו, מחזיר לו רבי עקיבא רבי אומר לרבי אליעזר, אל תחפירני בשעת הדין אל תקפור במה שאתה בעצמך לימדת אותי בשעה שאני דן לפניך כך מקובלני ממך הזה שבוותי ואינה דוכה את השבת אתה עצמך לימדת אותי שהזהל לא דוחה את השבת ולכן באתי להקצין ולהגיד לך רבי הזהר היא ברור לא דוחה את השבת זה אתה לימדת אותי בעצמך ואם הזה לא דוכה אולי נלמד שחיטה עכשיו אני יודע ששחיטה דוכה את השבת אל תדאג אבל תכנן די להקצין לך, לחדד לך את ה את הניגוד הזה ולומר לך רגע אתה אומר לי על הזה עליה אנידן מה פתאום הזהת בעצמך אמרת לי שלא דוכה את שלא דוכה את השבת ורציתי להזכירך אז שוו את זה לשחיטה שואלת הגמרא רגע אז מה האמת וכי מאחר דהו אגמרי מה הייתה המקעדרבי למה פתאום במשנה הוא אומר על ההזהה עצמה נידן שגם היא תדחה את השבת אומרת הגמרא יש שתי סוגי הזהות אמר לרבי אליעזר כי הגמרי הזה דתומה הגמרי זאת אומרת הזהה של בן אדם טמא לצורך אכילת תרומה זה באמת אומר תשמע נכון שזה דרבנן את זה אני לא מתיר למה כי תרומה עצמה לא הפרשתה לא דוחה שבת כן לא צריך לומר מה זה תרומה נראה לי כולם יודעים תרומה זה שאתה מפריש את ה את יש לך פירות שגדלו אצלך בחצריך והם טבל עדיין לא נתת לכהן וכל אלה בקיצור את זה אסור לעשות בשבת ולכן אומר רבי אליעזר כזאת הזהה שסך הכל היא לא מגיעה לצורך קורבן פסח היא מגיעה לצורך אכילה בטומ זה באמת לא דוכה את השבת אז בואו נראה את זה בתוכו אמר אולי רבי אליעזר כי אגמרי אזה דתרומה אגמרי והסיבה שזהה של תרומה לא דוחה שבת דתרומה גופה לא דחיה שבת ואז הגיע רבי עקיבא במשנה ואומר לו רגע מה עם הזה רבי עקיבא כיטווי נמי בעצם רבי עקיבא ששאל אותו רבי עקיבא נמי כיטווי אז עד תרומה עות שהיא מצווה והיא משום שבות ואומר לו רגע למה היא לא דוכה את השבת ואנחנו יודעים מה הסיבה כי תרומה עצמה לא דוכה שבת אבל רבי אליעזר בטעות חשב שרבי עקיבא מדבר מדבר על הזה לצורך אכילת פסח והוא שבע זה דפתח כמו ולכן הוא אמר לו עליה אנידן אני חושב שהזה לצורך אכילת פסח באמת צריכה לדחות את השבת ומה שאני עצמי לימדתי אותך זאת אומרת זה הוא לא אמר אבל מה שבעצם יש כאן מתחת המילים מה שאני עצמי לימתי אותך שהזה דוחה שבת זה שהזה לא דוחה שבת זה רק הזה של תרומה אבל על הזהה של פסח אני חושב שהיא עצמה גם כן צריכה לדחוט את השבת הסבר נפלא שואלת הגמרא מה פתאום זה לא יכול להיות מה תבראב השיב רבי עקיבא ואמר הזעת שימו לב לא הזעת התרומה הזעת טמ תוכיח שחל שביעי שלו להיות בשבת ובערב הפסח שזה קריטי שאם תהלו מזה הוא לא יכול לאכול קורבן פסח שהיא מצווה והיא משום שבות ואינה דוכה את השבת אלא ודאי חייב להיות שהזה דפסח הגמרא על זה הוא דיבר הוא אומר לו רבי אל תכפירני בשעת הדין אתה אמרת לי על הזה שלא דוחה שבת הוא דיבר על הזה לצורך אכילת פסח ואם כך וכי מאחר דאגמרי מה הייתה כפריך לרבי אליעזר למה הוא בעצם אומר לו עליה אנידן אומרת הגמרא פשוט מאוד רבי רבי אליעזר גמרי תקרלי הוא שכח את תלמודו מחמת חוליו ולא זכר מה הוא לימד את רבי עקיבא ואת רב עקיבא לדקורה וכדי להזכיר לו אמר לו הזה הוא לא זכר אמר לו עליה נידן לכן הוא אמר לו תשמע אז בוא נשוה כבר הזה לשחיטה הכל היה כדי להזכיר לו רבי הזהה ברור לא דוחה את השבת אתה בעצמך לימדת אותי את זה רבי אליעזר באמת אמר לו עליה נידן כי הוא לא זכר וזה המטרה של רבי עקיבא להזכיר לו שואלת הגמרא בשביל מה כל הסיבוב ונעים אליי באדיה שיגיד לו רבי פשוט מאוד שכחת כך לימנת אותי עונה הגמרא מדהים סבר לו אורח ארה רבי עקיבא רצה לשמור על כבודו של רבו רבי אליעזר והוא אמר זה לא דרך ארץ להגיד לו רבי שכחת ולכן הוא עשה את כל הסיבוב הזה את כל בעצם ה הקוסמטיקה הזאת שחיצונית זה יראה בצורה אחרת רק שהוא מזכיר לו רק שהוא מקצין רק שהוא מחדד ועל ידי זה שרבי אליעזר יזכר יפה שואלת הגמרא עכשיו והזהה באמת מה הייתה לא דחי השבת למה באמת הזהה לצורך קורבן פס פסח לא דוחה שבת מך דרי תלטולה בעלמהו תדחי שבת משום פסח סך הכל מה הבעיה טלטולה הוא כמו שרשי אמר במשנה משום ד שזה מתקן גבר או יש אומרים איך זה כמתקן גברא למה שיהיה אסור מה הבעיה שידכם משום פסח אומרת הגמרא מה רב גזירה שמה יתלנה ויבירנה ארבע עמות ברשות הרבים ולכן כיוון שזה גזירה שעלולה להגיע לידי איסור דאורייתא זה לא רק עניין של מוקצה וטלטול זה יכול להגיע לאיסור דאורייתא של להעביר ארבע עמות ברשות הרבים ולכן באמת אני עושה שואלת הגמרא לרבי אליעזר נעברי לפי רבי אליעזר כן תעביר מה הבעיה דמר רבי אליעזר מכשירי מצווה דוכין את השבת רבי אליעזר של נשנתינו מכשירי מצווה דוכין שבת וזה בכלל מכשירי מצווה עונה הגמרא אמרי אנו בני הישיבה אנימיליך דגב וגופי חזי ורמ חיוב עלי רק שיש חיוב על הבן אדם אז אני אומר תשמע הוא חייב להביא קורבן פסח אז יאללה דברים אחרים מכשירי מצווה גם דוחין את השבת אבל אחגברה גופי לו חזי לא רע מחיוב עליי פה סך הכל אתה רוצה לעשות לעבור על איסור דרבנן למה כדי שהבן אדם יהיה ראוי לקורבן פסח כרגע הוא ראוי לא אז על מה אתה דוחה את השבת על פסח זה לא פסח הבן אדם לא חייב שימו לב וכאן תמון חידוש כשעליו נדבר בהמשך שברגע שבן אדם ראוי לקורבן פסח מותר לי לחלל עליו שבת אפילו על דברים שהם זאת אומרת דברים שהם משום שבות מותר לי לעשות אפילו שזה רק מכשירי קורבן אבל ברגע שהוא עוד לא חייב ואני רוצה להתיר זאת אומרת להפוך אותו לחייו ובזה לחלל את השבת על מכשירי על מכשירי מצווה זה אני עוסר שימו לב להבדל החילוק הזה בין בין אדם שחייב לבין אדם שאני עכשיו יהפוך אותו לחייו אומרת הגמרא אמר רבא לדברי רבי אליעזר קטן בריא מחמין לו חמין לעבורותו ולמולו בשבת זאת אומרת כך לפני המילה צריך לרחוץ את הקטן בחמין כדי שיהיה יותר חזק ויבוא את המילה בצורה טובה יותר אז קטן בריא מותר דאחזלי הוא ראוי למולו אבל קטן חולה אין מחמין לא חמין לעברו אותו ולמולו דלו חזילי. זאת אומרת אם אתה יכול לעבור את הברית ורק טוב לרחוץ אותך במים חמים יהיה מותר כי זה בעצם מכשירי מצווה. אבל אם כרגע הקטן חולה ורק אם יחיצו אותו במים חמים הוא יוכל לעבור מילה אז בשביל מה אתה מחמם? בשביל שיהיה ראוי כרגע הוא לא בר חיובה אתה לא מחמם לו מים כך יסבור רבי אליעזר יפה אמר רבה אומרת הגמרא אמר רבה על הדבר הזה והי בריא הוא למה לחמין לאבותו אלא אמר רבה הכל חולין אנצל מילה כיוון שתהליך המילה זאת אומרת לפני הברית חייבים לחמם חמים חייבים לרחוץ את הקטן בחמין יוצא שכולם נחשבים חולים לגבי זה אצל מילה אז אם כך אחד קטן בריא ואחד קטן חולה אין מחמין לוחמין לעבורותו ולמולו בשבת דלא חזי. זאת אומרת, ברגע שאתה מגיע להבדל הזה שעליו דיברנו שאם הבן אדם לא ראוי, אתה לא יכול להפוך אותו לראוי, חייבים לחמם מים מערב שבת בין לבריא ובין לחולה, כי זה אתה לא יכול להביא את את הילד למצב של מילה אם לא רחצת אותו בחמין. זאת אומרת שלפני זה הוא לא ראוי למילה. וכמו שאמר רבי אליעזר, ברגע שהבן אדם לא ראוי, אני לא דוכה בשבילו את השבת, אבל מכשירי מצווה. יפה מאוד. ולכן תעשה את זה מערב שבת. שואלת הגמרא איתי והביה הרל שלו מל אנוש כרת דברי רבי אליעזר זאת אומרת רש"י אומר ברגע שהגיע זמן הפסח ו כן הגיע שש שעות ומעלה חצות של יום יד בניסן ערב חג הפסח חובה על כל אחד לעשות קורבן פסח ויש כאן בן אדם שהוא הרל הוא לא מל הוא פטור מקורבן פסח אבל הוא חייב למול את עצמו כי יש מספיק שיעוד ביום גם למול וגם לעשות קורבן פסח אז כתוב פה במפורש הרי שלא מל אנושקרת את דברי רבי אליעזר בעצם רש"י אומר שזה זה אחרת מטמא ובדרך רחוקה שהם בעצם לפני שש שעות אין חיוב וברגע שהם בשש שעות אם הוא במרחק גדול או אם הוא טמא כבר אין לו מה לעשות פה הרל בטווח זמן הזה הוא יכול להספיק גם למול וגם לעשות קורבן פסח ולכן אומר רבי אליעזר שאם הוא לא עשה את זה הוא יהיה אנושכרת שואלת הגמרא ואחד גבר גופי לא חזי וקטני וקטני אנושכרת על מר מחיוב ועלי אתה רואה שעליו שהבן אדם לא ראוי הוא ענוש כרת זאת אומרת שיש עליו חיוב ואם הוא לא יעמוד בו הוא יהיה חייב כרת מי אמר את הסברה הזו בני הישיבה שמעו את הסברה שאם גבר לא חזי זאת אומרת שאם הוא לא ראוי אז לא חל עליו חיוב אתה רואה שזה פשוט לא נכון אונה הגמרא אמר אבא כסבה רבי אליעזר אין שוחטין וזורקין על טמא שארץ רגע תתעזרו בסבלנות עכשיו יש פה איזה כמה שלבים אנחנו נגלוש לעמוד הבא ואז נבין למה לגבי הרל יש משהו מיוחד דבר ראשון רבי אליעזר סובר שאין שוחטין וזורקין על טמא שלץ אנחנו נדבר על זה גם בעזרת השם מחר יש מושג אדם שהוא טמא ארץ ובערב הוא יהיה ראוי לאכילה האם אפשר לשחוט ולזרוק עליו או לא? זאת אומרת, כשהוא מביא את הקורבן כרגע הוא לא ראוי לאכילה. האם אפשר לשחוט ולזרוק על כך שבהמשך הוא יהיה ראוי או לא? הוא סובר שלא. דבר שני שהוא סובר עוד כלל וכל שאילו ביחיד נדחה בציבור אבד ביתומה. כל פעם שיחיד נדחה לפסח שני אז אם כולם כל היחידים זאת אומרת זה הפך להיות ציבור ציבור עושים בטומא עושים את קורבן הפסח בטומא ודבר נוסף וכל מילתא דאיתא בציבור איתא ביחיד וכל מילתא דלתא בציבור לתא ביחיד זאת אומרת התאמה מושלמת בין יחיד לציבור מה שיש בציבור יש גם ביחיד לגבי דין כבר נראה מה זה אומר ומה שאין אין לא ביחיד ולא בציבור ועכשיו מסבירה הגמרא ארלות דיקולי ציבור ארלים נינו אם כל הציבור יהיו הרלים אמרינן להוקומו מאולו נפשכו ואבידו פיסחה הם לא יכולים לעשות את הפסח בארלות כמו שעושים פסח שרוב ציבור בטומ יעשו פסח שרוב ציבור ארלים אין כזה דבר אז לכן גם יחיד נמריןלי קום מהול ואביד פסחה ואי לא מעיל ואביד אם הוא לא ילך למולד עצמו הנושקרת אבל טומאה דיכולי ציבור טמאינינו לא מדיננה ליהו אליו דבטומה אם כל הציבור יהיו טמאים רוהים מה פתאום יגידו להם תעשו בטומ יש לכם אפשרות לעשות בטומ יחידנ מי פטור יפה מאוד זאת אומרת כך אני משווה באופן הרמת יחיד לציבור יפה ויש לי כלל שאם יחיד נדחה לפסח שני ציבור עושים בטומאה אם יחיד לא נדחה לפסח שני ציבור לא עושים בטומה זה גם ברור ודבר נוסף זורקין א מזין שוחטים וזורקין על טמאי שארץ עכשיו לאחר כל שלושת התובנות הללו בוא נראה מה קורה ומה ההבדל בין טמא שאני אומר תשמע אם הטמא לא יכול או לא כל דבר כזה כן כמו שראינו א צריך לעזות עליו לא אל תזה למה אל תזה כי כמו שאמרנו ברגע שהוא לא ראוי אל תעשה אל תחלל בשבילו שבת אבל לגבי הרל אני אומר מה פתאום אם הוא לא עשה אם הוא לא מה חייב למה מה ההבדל פשוט מאוד בואו נלך שלב אחרי שלב לא שוחטים וזורקין על טמא שרץ יפה מה הוא עושה מה אומרים לו לך לפסח שני עכשיו לפי הכלל שאם יחיד הולך לפסח שני מה קורה עם הציבור עושים בטומ אז ציבור שיגיעו ויגידו תשמעו אנחנו טמאי יש ארץ מה לעשות לא יגידו להם לחו הזו נכון מה יגידו להם לכו לפסח שני אז אין בציבור את ההוראה הזאת לחו הזו שימו בצד את המידע הזה אין בציבור את ההוראה של איכות הזו בוא נעבור עכשיו לארל ארל שהוא מגיע ואומר תשמע יש לי בעיה מה עושים אומרים לו הוא נדחה לפסח שני ממש ממש לא הוא לא נדחה לפסח שני אם הוא לא נדחה לפסח שני מה קורה עם הציבור גם הם לא נדחים לפסח שני מה אני אומר להם אם הם הרעלים אני אגיד להם לכו תמולו אז שימו לב בציבור יש את המושג שלכו תמולו אז אתם זוכרים את מידע זהב שיש לכם קודם בראש שמה שלציבור לא אומרים לאכו תזו אלא אומרים פסח שני יפה ולציבור כן אומרים לכו תמולו עכשיו נעתיק את זה במלאות ציבור ליחיד אותו דבר לגבי יחיד ליחיד אני לא אומר לך את הזה ולכן אם זה בשבת אני לא דוכה על זה שבת ואילו ואילו לגבי מילה כמו שאומרים לציבור אני אומר ליחיד ואם הוא לומי חייב כרת בעצם כאן הגמרא חוזרת בה ממה שהבנו למעלה שיש מושג שאם היחיד לא ראוי הוא לא חייב לא אין מושג כזה רק פשוט הוא סובר שאני מתאים את הציבור ליחיד באופן מלא ורשי מדגיש שזה חייב לבוא על ההנחה של אין זורקין ושוחטים על טמארץ כי אם כן שוחטים וזורקין על טמא שרץ אז הוא לא נדחל לפסח שני ואם הוא לא נדח לפסח שני אז גם ציבור לא עושה את זה בטומאה זה בעצם גלגל שחייב להביא את כל שלושת הכללים ולפי זה טמא כן והרל לא זאת אומרת טמא נדחה לפסח שני וממילא ציבור עושים אותו בטומ והרי לא והכל בא על מקומו בשלום בעזרת השם מחר נמשיך לדון בכל הכללים שהבאנו ברעיון הזה שבן אדם לא חייב זה לא נקרא וכדומה. מחר נמשיך בסיעתא דשמיא. מה ראינו היום? דבר ראשון ראינו שתי טענות של רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר לו, "תשמע, למה שלא יתחי את השבת אם אחרי המצווה בטח לפני?" אומר לו בהתחלה הוא ניסה להגיד לו ששמה היא מצאת ריפה. ענה לו רבי עקיבא מה פתאום אז ענה לו רבי אליעזר גם על השחיטה עצמה מה תגיד? אלא הוא אמר לו פשוט מאוד השחיטה פתחה פתח ואחריה יכולים להיכנס אבל לא לפניה. רבי אליעזר אומר לו תשמע עקיבא בשחיטה שבתני בשחיטה תמיתתו מה באמת היה ניסום להגיד שיש הבדל בין הזהה של תרומה כיוון שהיא עצמה לא דוחה שבת להזהעה של פסח ראינו שרבי עקיבא מדבר על הזהה של פסח ולכן אמרנו שבאמת רבי רבי אליעזר שכח מה הוא לימד אותו והוא ניסה להזכיר לו בצורה א של דרך ארץ ולכן הוא אמר לו בצורה עקיפה למה אז היה לו דוחה שבת אמרנו גזרה שמה יתלנה ויעבירנה לפי רבי אליעזר למה לא אמרנו ניסינו לומר בהתחלה כיוון שהחיוב אין עליו חיוב ולכן כיוון דגבר לא חזי אין עליו חיוב ומזה גם הבאנו שלגבי ברית מילה הכל חולין אצל מילה ולכן יהיה אסור לחמם מים לאחר מכן ראינו מהרל שלומל ודכינו באמת את ההנחה הזו ואמרנו לא יכול להיות שגם בן אדם שלא ראוי עדיין הוא חייב אבל פשוט מאוד לגבי אורלה יש משהו מיוחד כיוון שרבי אליעזר סובר לגבי טומא אין שוחטים וזורקין על טמא שארץ ורק מה שיחיד נדחה בציבור עושים בטומא והתמה מוחלטת בין ציבור ליחיד לכן בטמא שאין את המושג אה לציבור לעזות גם ליחידן ואילו בהרל שאומרים לציבור לכו תמולו גם ליחיד אומרים ואם לא הוא יהיה אנוש כרת בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: