העמוד היומי מסכת פסחים דף סב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סב עמוד ב

דף סב עמוד ב על הפתיח אני חושב שכולכם שמים לב שאני קצת מצונן קצת לוחש בטוב הייתי מביא פה איזה תה ככה למהלך השיעור אבל קיבלתי כבר כמה הערות על כך שאני שותה ולוגם כוסות תה במהלך השיעור ואני כדרכי מקבל הערות על אף שאני לא כל כך מסכים איתם אבל תמחלו לי אם אני אשתמש בטישו במהלך השיעור אמנם זה אולי לא כל כך מכובד, לא נראה כל כך טוב, אבל במציאות לפעמים גם דברים שלא נראים כל כך טוב אנחנו צריכים לעשות. אני מבקש מראש מחילה. עכשיו אנחנו היום בסיעתא דשמיא מתחילים דף סב עמוד ב. אנחנו הולכים לראות דבר מאוד מעניין. היה או עד היום יותר נכון יש ספר דברי הימים, דברי הימים א', דברי הימים ב'. גם מי שבקי בנביא, גם מי שהוא חתן תנך והכל, דברי הימים זה ספר מאוד מסובך. סך הכל אין בו הרבה סיפורים. מוזכר, מוזכר בו יותר דברי ימי ישראל. והיום יופיע לנו שעל דברי הימים היה לחכמים כל כך הרבה דרשות. עד כדי כך שברוריה, אשתו של רבי מאיר, שהייתה חכמנית גדולה, הייתה באמת בקייה כל כך גדולה, הייתה צריכה שלוש שנים תמימות כדי לדעת את הספר הזה. אנחנו נראה שעל פרשיה, לא מי יודע מה ארוכה, היה למעלה ממסע של 400 גמלים תאונים של דרשות על אותה פרשיה, כל מיני דברים שנראים לנו לא הגיוניים. מה אני לומד מזה? דבר ראשון שכל מה שנראה לך כל כך ברור דע לך יש הרבה מתחת לפני השטח תבין שאם על כל דבר כזה אם על כל ספר דברי הימים היה לחכמים כל כך הרבה דרשות אז כל דבר שנראה לך פשוט הוא לא כל כך פשוט גם בתורה נראה לך שאתה מבין משהו נפלא תשמח עם ההבנה הזו אבל תבין כמה עומק מתחת לעומק רובד נוסף ועומק יותר עמוק מיני עומק יש כאן שאותו אתה לא מבין וגם הדבר הזה לקחתי לנשמות ישראל הרי אורייתא ישראל וקודשבריך הוא חדו זאת אומרת אנחנו אנחנו גם חלק מהתורה. אז כמה פרשנויות יש בנשמה של ישראל, גם כשאנחנו לא מבינים, גם כשהיא מרוחקת, גם כשהיא עטופה בכל מיני קליפות, איזה עומק יש בזה? אם בכל פסוק בדברי הימים, חכמים יכולים לדרוש כל כך הרבה דרשות על כל נפש של יהודי, כמה עומק, כמה עוצמה יש בכל נשמה של יהודי. אומרת הגמרא הקדושה דף סב עמוד ב ואנחנו כבר אתמול התחלנו חלק נכבד מהעמוד ואנחנו אוזים במטיב רב אונה ברדה רבי יהושע 1 2 3 4 5 6 7 שבע שורות מלמעלה בעצם על מה אנחנו הולכים לדבר ראינו אתמול את סברתו של רב חיסדה שלא אומרים הועיל לגבי קורבן פסח זאת אומרת הוא אומר לגבי ראינו אם הוא שחט אותו לכאלו אנשים שהם ארלים סליחה סליחה סליחה לפי רב חיזדה כן אומרים הועיל לגבי קורבן פסח טעות טעות טעות אומרים הועיל והוא אומר ברגע שאתה שוחט אותו על ארלים כיוון שהם יכולים לתקן את עצמם זאת אומרת למול את עצמם זה נחשב כמחשבת בן אדם שנמצא פה בתוך העניין כמחשבת שלא למנוי מחשבת שלא לבעליו שינוי בעלים ובאמת הקורבן פסול כבר אתמול הבאנו דיון בדברי רבא ורב חיזדה אם אומרים מועיל לא אומרים מועיל באיזה מצב באיזה סיטואציה ועכשיו הולכת הגמרא לשאול רב הונה ברידה רבי יהושע מביא שאלה מדיני קורבן פסח שאלה מאוד מעניינת למה לא אומרים אועיל. אגב, אם אתם זוכרים כבר שדיברנו על אועיל המקורי, לפני עשרות שיעורים כמדומני, דיברנו על ההועיל המקורי וזה דבר מאוד מאוד דק. איפה אומרים אויל, איפה לא? הרי על כל דבר בעולם אני יכול לומר אויל ובקורבן פסח צריך להיזהר מחמץ, אז כך בקורבן תודה. זה לא רלוונטי. מתי אומרים? מתי לא? באמת הדבר הזה ניתן לחכמים. לא כל אחד יכול להמציא את זה לבד. ובואו נראה את שאלתו של רבונה בריד רבי יהושע. מה תרב הונה ברידרבי יהושע? הפסח שעברה שנתו קורבן פסח חייב להיות תמים זכר בן שנה זאת אומרת עד שהוא נהיה בן שנה בתוך שנתו הראשונה שהוא בעולם אז אני מביא קורבן פסח ברגע שעברה שנתו רשי מביא דוגמה הוא נולד בראש חודש ניסן שעבר והקדשתי אותו לקורבן פסח ואני מביא אותו בעצם השנה כשהוא כבר בין שנה ו-15 יום הרעיון הוא לו דווקא ראש חודש ניסן זה יכול להיות גם בט ויא ויב ויג ניסן ברגע שהוא עבר את שנתו הראשונה הוא כבר לא ראוי לקורבן פסח. אגב, בוא נתזכר את עצמנו, נחדד. כל דבר שלא ראוי לקורבן פסח הופך באותו רגע להיות שלמים. פסח שלא בזמנו או פסח שעבר זמנו או קורבן שהקדשת אותו לפסח בחודש אייר או בחודש אדר, הוא הופך באותו רגע להיות קורבן שלמים. את זה כבר ראינו. יפה מאוד. אומר ברדי רבי יהושע, כתוב כך. הפסח שעברה שנתו ושחתו בזמנו לשמו, הוא שוחט קורבן פסח לשמו. הבעיה היא שזה לא בדיוק קורבן פסח לשמו. כמו שאנחנו יודעים זה הטקסט המקורי זה קורבן פסח לשמו הסאבטקסט מה שנמצא מתחת זה קורבן שלמים לשם פסח כי כמו שאמרנו כל קורבן פסח בעייתי הופך לשלמים כרגע שהוא שוכ את הפסח שעברה זמנו לשמו פירושו שחט את הקורבן שלמים לשמו נפלא וכן השוחט אחרים לשם פסח בזמנו או סתם שלמים כן אותו רעיון הוא שוחט לשם פסח בזמנו רבי אליעזר פוסל ורבי יהושע מכשיר אוקיי רבי יהושע פוסל רבי אליעזר זה מכשיר אה אני א סליחה רבי אליעזר פוסל רבי יהושע מכשיר אני חושב שלפני שנבין את הטעמים והסיבות שלהם שכדאי להבין אותם כי רש"י מביא אותם בואו נתקדם עוד קצת מדיקת הגמרא טמא בזמנו זאת אומרת אם הוא שוחט שלמים לשם פסח ביום יד ביום שראוי להביא קורבן פסח אז אתה אומר לי שרבי אליעזר פוסל יפה א שלא בזמנו אם הוא ישחוט שלמים לשם פסח בחודש אייר או בחודש אדר יהיה כשר ובעצם כמו שרשי שכבר מוכיח ואנחנו נראה את זה עוד רגע. ברור שבאמת בכזה מקרה רבי אליעזר מודה שיהיה כשר כשהוא שוחט פסח בחודש אדר סליחה כשהוא שוחט שלמים בחודש אדר לשם פסח זה כשר ואם כך שואלת הגמרא והמאי נמה אוילו בזמנו פוסל שלא בזמנו נמי פוסל אם אתה משתמש בסברה של אועיל אז אם שלמים לשם פסח ביום יד פסול תגיד אויל ושלמים ביום יד לשם פסח פסול שלמים בחודש אייר או בחודש אדר לשם פסח גם פסול והרי רבי אליעזר אומר שקשה עד כאן השאלה בעצם הסגרנו את השאלה עכשיו בואו ניכנס לסברות רש"י מביא אותם כדאי לראות אותם מי שלא מעוניין תעשו אנטר בבקשה תעברו 5 10 חצי דקה להמשך השיעור רש"י אומר תסתכלו ברשי רבי אליעזר פוסל יש לו קל וחומר ומה הפסח שמותרו בה שלמים פסח כמו שאמרנו הסופיות שלו זה שלמים אם לא שתמשו בו לשם פסח מה יהיה השלב הבא שלו שלמים אז אם שחטו לשם שלמים בזמנו פסול הרי כידוע רגע הקדמה מה? אנחנו יודעים שפסח חייבים לשחוט לשמו. אם תשחוט פסח לשם שלמים פסול זה ברור לנו. אין לנו על זה שום ספק. עכשיו אומר רבי אליעזר פסח הרי הסוף שלו התחנת יעד שלו במקרה שמשהו יסתבך זה שלמים. בכל אופן אם תשחוט אותו לשם שלמים זה יהיה פסול. נכון? אז שלמים שלמים אין להם ביד שלהם שיום אחד הם יהיו פסח. אין להם תחנה מסוימת שנקראת פסח. בטח שאם תשחוט אותם לשם פסח זה יהיה פסול. סברה של רבי אליעזר מובנת. נכון שוב פעם נחדד אותה. לפסח יש תחנה שנקראת שלמים. לשלמים אין תחנה שנקראת פסח. ואם פסח שיש לו תחנה שלמים, ששחטת אותו בזמנו לשם שלמים, זה פסול. בטח שלמים שאין לו תחנה פסח, אם תשחט אותו לשם פסח, זה יהיה פסול נפלא. ספרת רבי אליעזר מובנת. עברנו לספרת רבי יהושע. רבי יהושע מכשיר אומר גם כן יש לי קל וחומר. ומה שלא בזמנו? שאינו כשר לשמו. פסח שלא בזמנו. תשחוט אותו לשם פסח זה כשר בהור שלו. אין כזה דבר. זה שטות. פסח שלא בזמנו לשם פסח לא כשר אבל אחרים כשרים לשמו אם תיקח שלמים ותשחט אותם לשם פסח זה יהיה כשר כי אם אתם זוכרים רק פסח וחטאת יש בעיה שלא לשמו לקורבן שלמים אין בעיה שלא לשמו זה לא פוסל את האירוע זה לא מחריב לי את הרעיון ואם אתה תיקח שלמים ותשחט אותם לשם פסח בסדר זה לא הכי כיף בעולם אבל עדיין זה יהיה כשר ואם כך אינו דין ש אז בזמנו שהוא כשר לשמו אינו דין שיקשרו אחרים לשמו. עוד הפעם אומר רבי יהושע, תשמע, פסח זה דבר נפלא. פסח חייב להיות לשמו. שאר קורבנות לא חייבים להיות לשמו. אז עושה רבי יהושע את את הסברה הבאה. אם פסח שלא בזמנו בחודש אייר תשחוט אותו לשם פסח, זה שטות. אין כזה דבר. זה לא יהיה כשר. בכל אופן. שימו לב, אם באותו חודש יה תשחוט שלמים לשם פסח, זה יהיה כשר. כי כמו שאמרנו, שלמים לא חייבים לשמו. אז פסח בזמנו שהוא כשר לשמו. אם אתה שוחט פסח לשם פסח, זה נהדר. אינו כשר, אינו דין שיקשרו אחרים לשמור, שאם תשחוט שלמים לשם פסח זה יהיה כשר. שימו לב, זה בעצם רבי יהושע, זו הסברה שלו נפלא יש לו קל וחומר. עכשיו בעצם אני חוזר לגמרא וחוזר לשאלה של הגמרא. השאלה, הגמרא שואלת לפי רבי אליעזר, תאמר, כל הסיבה שאתה פוסל זה אתה אומר לי, אתה יודע למה? כי זה בזמנו. אבל מה יהיה מה יהיה הדין אם אתה תשחט פסח, אם אתה סליחה תשחוט אחרים לשם פסח שלא בזמנו. שלמים לשם פסח זה יהיה כשר, נכון? כמו שאמרנו. כן בוא נראה את זה בתוך עוד פעם סליחה שאני מטריח אותכם שוב תמה בזמנו א שלא בזמנו כשר כן אם תשחט משהו לשם פסח שלא בזמנו יהיה כשר ואמני מהו בזמנו פוסל שלא בזמנו נמי פוסל הרי אתה רבי אליעזר לא חולק על כך שבשאר ימות השנה שלמים לשם פסח כשר נכון רש"י אומר את זה הרי לא פסי לרבי אליעזר עם שחתו לשם פסח מזה שאתה רואה שלו מד רבי אליעזר כן רבי אליעזר לא מחזיר לרבי יהושע זאת אומרת שהוא מסכים עם הדינים שלא רק יש לו סברה אחרת ללמוד קל וחומר אחר אבל הוא מסכים עם הדין הקלאסי הפשוט שאם במהלך השנה אתה תשחוט שלמים לשם פסח זה יהיה כשר ולמה שלא תאמר הועיל אם אתה שוחט אותו ביד לשם פסח זה פסול תאמר הועיל גם בשעה ימות השנה שיהיה פסול עד כאן השאלה אונה הגמרא מהב פפה שניטם פי פסח יש משהו מיוחד ושימו לב דאמר קרא ואמרתם זבח פסח הוא מה זה הוא בהווייתו לא הוא לשם אחרים ולא אחרים לשמו אז אומרת הגמרא אני מקיש את האחרים לפסח בדיוק בהתאמה הרמטית. שימו לב, כמו שבזמנו שהוא פסול לשום אחרים, אחרים פסולים לשמו. שלא בזמנו שהוא קשר לשום אחרים, אחרים כשרים לשמו. שימו לב, דבר נפלא. בעצם וזה מה שאומר רבי אליעזר, זה מה שאני מסביר. עזוב שנייה אתה ההועיל. יש לי פה הקש מיוחד בין פסח לשאר הזבחים. כפי שפסח שהוא בזמנו תשחוט אותו לשם אחרים הוא יהיה פסול. כן, הפסח לשם שלמים. כולם יודעים שפסח חייבים לשמו. אותו דבר אחרים שתזבח לשמו ביום יד יהיו פסולים ולכן אומר רבי אליעזר שלמים ביד לשם פסח יהיו פסולים אבל פסח בשעה מאות השנה שתשחט לשם אחרים לשם שלמים זה כשר נכון זה הייעוד שלו זה התחנה שלו אותו דבר דברים אחרים שתשחות לשם פסח בשעה ימות השנה יהיו כשרים למה לא הועיל הקש פשוט ביותר מספרת הגמרא עכשיו אנחנו נראה דבר נפלא מעניין כמו שאמרנו על ספר יוחסין שמשם בעצם אנחנו נגיע לאיזשהו דיון שהיה בעניינינו לגבי פסח לשמו ושלא לשמו. רבי סמלי מספרת הגמרא אתה לקמד רבי יוחנן אמר לי ביקש ממנו ניתני לימר ספר יוחסין. יש ספר יוחסין דרשות על כל דברי הימים על יוחסין על השבטים על כל האיחוס של עם ישראל תלמד אותי בבקשה. אמר לי שאל אותו מהיכן את מאיפה כבודו? אמר לי מילוד אני מגיע מילוד והיכן מותבח. זאת אומרת במקור אני מילוד. איפה אתה כרגע? בנהרדה. אמר לי אין נידונים לא ל אין נידונים. זאת אומרת לא נזכקים ללמד ספר יוחסין לא ללודים ולא לנערדין וכל שכן דעת מילוד ומותח בנארדה זאת אומרת כשאתה מילוד ונהרדה זה השילוב המנצח הקטלני שאי אפשר ללמד אותך ספר יוחסין רש"י אומר פירוש אחד לדחותו התכוון פירוש שני לפי שאינם מיוחסין אז זה פשוט לא נעים לרדת עליהם ללמד אותם את כל ענייני היוחסין כשהם עצמם לא מיוחסים כף יהיה אומרת הגמרא ושמלה היא לא יתר אמרת לילוד אמרת לי נהרדה תורה היא וללמוד אני צריך אני מבקש ממך תלמד אותי ספר יוחסין וארצה הוא התרצה אמר לו רבי יוחנן אין בעיה קיבלת מתחיל עם שיעור אמר לי הוא אמר לו יותר מזה ניתן בגל ירחי אני רוצה בשלושה חודשים מסלול אקספרס מהיר אני מתחיל ללמוד ומסיים שקלקה לקח רבי יוחנן רגב כזה של עפר פתק בי זרק בו אמר לי תגיד לי אתה רציני שלושה חודשים אין דבר כזה ומה ברוריה דביטאו דרבי מאיר ברטי דרבי חנינא בן טרדיון כן ברוריה היא הייתה אשתו של רבי מאיר שימו לב, רבי מאיר היה קדוש עליון. רבי אומר שכל גדולתו באה לו שראה את רבי מאיר מאחוריו ואם הוא היה רואה אותו מפניו, בטח שהיה גדול יותר. בוריה זכתה להיות יום יום בצילו של רבי מאיר והיא הייתה בתו של רבי חניה בן טרדיון שהיה יושב ודורש ומוסר נפש והיה אחד מעשרה הוגי מלכות וגם היא הייתה חכמה כל כך גדולה דתניה תלת מאשמתא ביומה מג 100 רבבתא זאת אומרת 300 הלכות ביום ולא רק מאותו רבי מאותו רב שאתה מכיר את הסגנון ויודע להבין אלא מ-300 רבנים שונים מ-300 סגנונות מ-300 זרמים גוונים מגזרים וכולי והכל ידע ובכל אופן ואפילו אחי לא יצתה ידי חובתה בתלת שנין היא למדה את ספר יוחסית בשלוש שנים היא לא הספיקה עדיין לעמוד על סודו לעמוד על בוריו ואת אמרת בטלת הירכה באמת איך אפשר ככה ללמד אין כזה דבר זה לא הגיוני ללמד בשלושה חודשים כי שאקיל ועזיל אומרת הגמרא שרבי יוחנן שם הלך וכאלה אמר רבי סמלי לרבי יוחנן אמר לי רבי יש לי שאלה אליך בהלכה דיברנו על ספר יוחסין פה שלושה חודשים לודמים נהרדה וכל אלה יש לי שאלה הלכתית מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכלה וש שלא לאוכליו. למה פסח זה דבר שאילו על לשמו אצלו זה קריטי וברגע שזה לא לשמו זה פסול ואם ואם תחשוב על לשמו ושלא לשמו פסלת ואילו לאוכלה ושלא לאוכליו אמרנו שמקצת מחשבת אוכלין כבר מספיקה זאת אומרת בגלל שיש פה גם את אוכליו זה כשר למה מה החילוק ביניהם אמר לי ענה לו רבי יוחנן בוא ואתן לך כמה הבדלים מהותיים ביניהם הועיל וצובה מרבנן התלמיד חכם תלך פשוט מאוד לשמו שלא לשמור פסולו בגופו למה זה פסול בגוף הקורבן אתה חושב על גוף הקורבן, אבל לאוכלה ושלא לאוכליו אין פסולו בגופו. גוף הקורבן נפלא זה קורבן פסח, זה לשם פסח הכל טוב, הכל ישר, הכל יציב, הכל נכון, הכל קיים. יש פה בעיה צדדית שלא חשבת לבעלים. אוקיי? חשבת לכאלו שלא יכולים לאכול, סליחה, לא לבעלים, אלא לכאלו שלא יכולים לאכול, לאכולה לזקן, זה באמת בעיה, אבל עדיין זה לא בעיה מהותית כמו פסולו בגופו. הלאה. הבדל נוסף, לשמו ושלא לשמו אי אפשר לברר איסורו. לאוכליו ושלא לאוכליו אפשר לברר איסורו. מה פירוש לברר איסורו? רש"י אומר שתי פירושים. פירוש אחד, אי אפשר לברר איסורו. אי אפשר להגיד, חשבתי רק על החצי הזה לשמו, על החצי הזה לא לשמור, אין כזה דבר. חשבת לא לשמור, זה מחשבה כללית. חשבת שלא לשמור זה מחשבה כללית. הכל פה התערבב, הכל פה מבולגן. הרסת את האירוע. אבל לגבי האלה שאוכלים, אני יכול לומר, "תשמע, יש פה חלקים בקורבן. לא כל אחד אוכל הכל. על חצי. החצי הזה חשבתי באמת לאוכליו. ואת זה תאכלו יאכלו ענבים ויסבעו את זה חשבתי שלא לאכולה וזה באמת נשאר בעייתי זה פירוש אחד פירוש נוסף רש"י אומר וכן שמעתי פירוש יפה מאוד אומר רש"י לגבי מחשבת לשמע ושלא לשמע אתה באמת לא יכול לעמוד על יסור אתה לא יכול להחזיר את הגלגל אחורה אתה לא יכול לתקן את זה אין מה לעשות חשבת הרסת אבל לגבי מחשבת שלא אוכלב אומר רש"י מה הבעיה תברר את זה זאת אומרת יאכילנו לראויין ונמצאת מחשבתו בטלה למפריע אה ומה עם השאינם ראויים יחזיר דמהן שיחזירו את הכסף שעלה להם המינו כינוי זה על קורבן פסח תעשה ביטול עסקה רק יש ביטול ביטול ביטול ביטול הכל בסדר קונטרול ז איך שאומרים אצלנו וקיצור אתה יכול לברר את האירוע הזה אתה יכול להחזיר את זה למפריע לתקן את האירוע ולכן באמת זה הבדל נוסף הלאה הבדל נוסף שהוא נותן לו לשמור ושלא לשמור ישנו בד עבודות כל הד עבודות הקריטיות שאנחנו מדברים עליהם כל הזמן שזה שחיטה קבלה הולכה וזריקה אפשר להרוס עם מה לשמו ושלא לשמו אבל מה שאין כן בלאוכליו ושלא לאוכליו אינו בארבע עבודות. זה רק בשחיטה, לא בזריקה ולא בשום דבר. רק בשחיטה, כמו שראינו מפסוקים, ראינו את זה למעלה. והבדל נוסף לשמו ושלא לשמו. ישנו בציבור כביחיד, בין בקורבן ציבור, בין בקורבן יחיד. והוא לא יוכליו ושלא לאכליו, אינו בציבור כביחיד. זה לא שייך לגבי קורבן ציבור, זה שייך רק בקורבן פסח. תוספות אומר אפילו שרי היה לו קשה. מה ירי אינו בציבור? אפילו ביחיד אינו. זה רק בפסח. פסח זה המקום היחיד שיש את המחשבה הזו. ולכן הוא אומר לו, זה ארבעת ההבדלים. שאלת אותי מה ההבדל פשוט מאוד? פסולו בגופו או לא בגופו? לברר איסורו? לא לברר איסורו? ארבע עבודות, לא ארבע עבודות. ציבור כיחיד או רק ביחיד? יפה. מגיע הבשי ואומר נכון זה נשמע לך ארבעה דברים. האמת היא שזה רק שלושה. רבשי אמר פסולו בגופו ואי אפשר לברר איסורו. חד המילתאי. דמטה אמר פסולו בגופו משום די אפשר לברר איסורו. זאת אומרת אל תגיד שזה שני דברים. אז למה אני קורא לזה פסול בגוף? הרי תכלס למחשבה בגלל שאי אפשר לברר איסורו. זאת אומרת שזה כזה דבר שהורס את גוף הקורבן ואי אפשר לברר את איסורו כמו הפירוש הראשון של רש"י או השני לא משנה אי אפשר לברר איסורו זה מה שגורם לי לקרוא לזה פסול בגופו יפה כי בעצם בואו בואו נחדד מה זה פסול בגופו בסופו של דבר זה רק מחשבה אבל כיוון שהרסת את האירוע ברמה כל כך א כל כך אה מוחלטת שאין לי מה לעשות עם זה אי אפשר לברר איסורו לכן אני קורא לזה פסולו בגופו אז בעצם נשאר רק שלושה דברים פסולו בגופו כי אי אפשר לבריסורות פה זה אותו דבר ארבע עבודות וציבור כיחיד אומרת הגמראה הקדושה דיברנו על ספר יוחסין בוא תקשיב כמה דברים פיקנטיים בעניין הזה אמר רמי ברב יהודה אמר רב ביום שנגנז ספר יוחסין תשש כון של חכמים וקאם מאור עיניהם התעברו כי זאת אומרת נחלש כוח הראייה שלהם אומר רש"י שנגנזו מהם טעמי תורה שהיה בו מה מה פירוש נגנז אומר רש"י השתכח מאז שהוא השתכח נעלמו כל מיני דברים כל כך רציניים בתורה וכביכול נחלש מאור עיניהם של החכמים אמר זות רבות תבין איזה עומק היה בו בין עצל להצל תהינו ד מהגם לדדרשה יש פסוק בדברי הימים א' פרק ח פסוק לח שמה כתוב הוא להצל שישה בנים ואלו שמותם הזריקם וכולי בדברי הימים א' פרק ט פסוק מד שימו לב בעצם פרק לאחר מכן לא הרבה פסוקים אחרי זה פרשה גדולה קוראים לזה אבל זה סך הכל פרק פלוס בין הפסוק הזה לפסוק הזה לחכמים תהינו ד מהגמ דדרשה היה ארבע 400 גמלים, תהולים, דרשות רק על הפרשיה הזאת ותבין מה קרה שכל אלו ועוד הרבה אחרים שהיו על כל ספר דברי הימים נשתקחו ולכן קה מאור עיניהם של חכמים. טוב, מה ראינו היום? בואו נסכם. דבר ראשון פתחנו בשאלה מה הבאנו מה קורה בפסח שעברה שנתו שהושלמים ושחתו בזמנו לשמו. ואותו דבר שוחט אחרים לשם פסח בזמנו. רבי אליעזר פוסל, רבי יהושע מכשיר ראינו כל אחד עושה קל וחומר. גם רבי אליעזר שפוסל עדיין הוא אומר שבשעה ימות השנה אם תשחות שלמים לשם פסח זה יהיה כשרואלת הגמרא למה נמה ההועיל אם בזמנו פסול גם שלא בזמנו יהיה פסול ענתה הגמרא תשובה פשוטה יש הקש אני מגיש פסח לשער כמו שהפסח בזמנו פסול לשם אחרים אחרים פסולים לשמו כמו שהפסח שלא בזמנו כשר לשם אחרים אחרים כשרים לשמו זה ההקש ראינו אותב סמלי שהגיע לרבי יוחנן בהתחלה לא רצה למלמדו ספר יוחסין אמר לו נהרדה לוד בכל אופן אמר לו לו אוקיי אמר לו בשלושה חודשים ברוריה אשתו של רבי מאיר בתו של רבי חנינא בן טרדיון לא ידע 300 הלכות ביום מרבנים שונים לא הספיקה בשלוש שנים מה אתה רוצה שאל אותו שאלה מה ההבדל בין שלא לשמו ולשמו לבין מנויה ושלא למנו אוכליו ושלא לאוכליו אמר לו ארבעה הבדלים שהם שלושה הדבר הראשון זה גופו וזה בגופו וזה לא בגופו וחיברנו את זה יחד עם אפשר לברר איסורו אי אפשר לברר איסורו הבדל נוסף ארבע עבודות ולא ארבע עבודות וציבור כיחיד ורק ביחיד עכשיו הבאנו עוד דבר על ספר יוחסין אמרנו מיום שנגנז תשש כוחם מאוניהם ובן עצל להצל היה 400 גם לדדרשה נפלא ביותר אני חושב שעמדנו על הכל ברוך השם ראיתם מה זה שיעור שלם בלי טישו אחד לא קרה לי נראה לי ביממה האחרונה לא היה לי 10 דקות כאלו אבל ברוך השם בסיעתא דשמיא בהצלחה לכולם ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: