העמוד היומי מסכת פסחים דף סא עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת פסחים דף סא עמוד א
דף סא עמוד א היום לקחתי מהעמוד שלנו מסר די נדוש אבל יש בו איזשהו טואיסט מרענן המסר הוא עד כמה חשוב חברה טובה בן אדם חייב לשים את עצמו למקם את עצמו בחברה טובה זה שהוא טוב או זה שהוא חלילה פחות טוב זה לא משנה אם הסביבה שלו תהיה טובה באוטומטי הוא ישף לטוב אני חושב שזה כבר כתוב ברמבם שכשאדם יכול להיות הצדיק הגדול ביותר, אבל אם הוא יהיה בחברה של אנשים פחוטים, הוא ידבק מהם. וכן להפך, אם אדם יהיה פחות, אם אדם יהיה גס המוני, רגיל, כן, אדם גושם, אבל הוא יהיה בסביבת צדיקים, הוא יושפע מהם. זה כל כך חשוב. היום אנחנו נראה שאדם שישחט את הפסח על טמאים או הרלים, בפסח יהיה פסול. אבל אם הוא ישחט אותו גם על טמאים וגם על הרלים, זאת אומרת גם לטמאים וגם לתהורים או גם להרלים וגם למולים, הפסח יהיה כשר. כעצם זה שהם נמצאים בחברה יחד עם אנשים טובים מהם זה משפיע והפסח כשר וזה המסר הנדוש הטואיסט המפתיע הוא קצת נוקב ומחייב שבעצם המול האלה הרלים והטמאים הם נשארים בעצם אסורים אם הם ישירות הם אסורים באכילת קורבן הפסח זה שהם ביחד עם חברה טובה זה נפלא אבל כל עוד הם נשארים בטומתם הם נשארים בארלותם הם לא משנים את עצמם אז זה שיש חברה טובה סביבם זה נפלא הנה לדוגמה הפסח כשר אבל הם לא יוכלו להצטרף ולאכול ממנו אז גם אם אתה אני כל אחד מאיתנו נמצא בחברה טובה, אבל אם הוא מתעקש לסגל, להישאר עם ההרגלים שהוא סיגל לעצמו, להישאר עם המוכר והנורמלי, אז חבל. נכון שבסוף דברים טובים יקרו סביבך, אבל הם לא יכנסו אליך. כל עוד אתה לא תעשה בדל של מאמץ להיות חלק מהכלל הטוב האיכותי. טוב, שיהיה לנו בהצלחה. דף סא עמוד א' אנחנו מתחילים. איפה אז כן, אתמול גלשנו קצת פנימה. אנחנו חייבים לחזור ולחד מה היה אתמול ואז לזרום קדימה דף פשוט עמוד פשוט לחלוטין. אתמול התחלנו עם שאלה. אנחנו יודעים שבן אדם שמקריב קורבן פסח בשעה ימות השנה לשם שלמים, לשם שלמים, זאת אומרת, הוא לוקח את הקורבן פסח ומקריב אותו לשם שלמים בחודש אייר או בחודש אדר, הקורבן כשר. הקורבן כשר. שימו לב עליו שהוא קרב לשם שינוי קודש. שינוי קודש זה אומר לא לפסח אלא לשלמים. שואלת הגמרא, מה יהיה הדין אם אני אקריב אותו כן לשם פסח, אבל לשינוי בעלים? שינוי בעלים זה אומר לא לשם אהרון, אלא לשם אמרם. זה היה השמות בהם השתמשנו אתמול נפלא ביותר עכשיו רב פפא הגיע ואמר תשמע ביום עצמו של יד אם אני מקריב את הקורבן לשם שינוי קודש לשם שלמים הוא פסול לגמרי נכון אוקיי ובכל אופן בשעה מות השנה הוא מכשיר אותו אותו דבר בעליים אם אני מקריב אותו בפסח ביד עצמו במקום לשם אולו לשם אמרם הוא פסול לגמרי נכון אותו דבר בשמות השנה הוא יכשיר אותו ככה אמר רב פפה אמר לו רבא מה אתה בכלל משווה אותם שינוי קודש ושינוי בעלים יש הבדל כביר ביניהם בארבעה דברים מהותיים הדבר הראשון שינוי קודש זה כבר היינו אתמול אפשר להתחיל לקרוא את זה בגמרא חבל ואמר לי שואה מלמטה בדף ס עמוד ב ואמר לי אומר רבה תקשיב את ההבדלים לא אם אמרת בשינוי קודש שכן אחד פסולו בגופו אתה חושב על משהו בגוף קדושת הקורבן במקום פסח שלמים בעלי א שינוי בעלים אתה לא חושב הקורבן אותו קדושה אתה מחליף את הבעלים אהרון ואמרם את מי זה מעניין דבר נוסף וישנו בארבע עבודות כמו שאמרנו בפסח בכל קורבן כשאתה פוסל אותו במחשבת שינוי קודש שלא לשמור כן במקום פסח שלמים אתה פוסל אותו ב אתה גם בשחיטה גם בקבלה גם בזריקה גם בהולכה בכל ארבעת העבודות הקריטיות שנעשות בדם אתה יכול לפסול אותו פה רק בזריקה רש"י אומר כן לגבי שינוי בעלים זה רק בזריקה דבר נוסף וישנו לאחר מיטה ישנו לאחר מיטה זה אומר שאם בן אדם לא עלינו בא מינן יצא נפטר והוא הפריש קורבן הבן שלו צריך להביא את הקורבן אחריו. עכשיו, אם יקריבו את הקורבן הזה בפסול, זאת אומרת בשינוי קודש, במקום לשם פסח, לא משנה כל קורבן לשם קורבן אחר, הבן חייב להביא קורבן נוסף עליו שסליחה, מה זה קשור אליי? זה אבא שלי, לא משנה, יביא קורבן נוסף אבל במידה וזה הוחלף לשם בעלים. אמרו לא אבא שלך, אלא מישהו אחר, לא צריך להביא קורבן נוסף. זה ההבדל השלישי. והדבר האחרון, וישנו בציבור כביחיד. שינוי קודש אפשר לעשות גם בציבור. הביאו קורבן על הציבור, קורבן אה אה כולם חטו או משהו כזה לכפר על כולם והחליפו איזה שם קורבן אחר. אבל בעלים אי אפשר בציבור כי כל ישראל בעליו. מי שתחשוב עליו זה בעלים. רש"י אומר שאם תחשוב על גוי, גוי הוא לא במשחק ומחוץ לתמונה לא מדברים עליו. אז אין מושג שינוי בעלים. יפה. אז ותאמר שורה שנייה מלמעלה בסא עמוד א' תאמר בשינוי בעלים שהוא שונה בכל ארבעת הדברים הללו דם סוול בגופו ואינו בארבע עבודות אלא רק בזריקה. ואינו לאחר מיתה ואינו בציבור כביחיד ומוסיפה הגמרא פה עצרנו אתמול ואף עלגב דתרת אליו דווקא תרתי תרת מי דווקא יש פה ארבעה טענות שניים מתוכם הם צולאות אבל שניים מתוכם הם חזקות ואיכותיות מה השניים שלו דווקא דמי שנה שינוי בעלים דלא פסולו בגופו דפסולו במחשבה בעלמי שינוי קודש נמ פסולו מחשבה בעלמהי זאת אומרת הגמרא חוזרת בדעתה ממה שהבנו קודם ששינוי קודש זה פסולו בגוף הקורבן בבעלים לא אומרת הגמרא מה ההבדל פה אתה חושב על קדושת הקורבן, פה על הבעלים, שניהם זה נחשב בגופו של קורבן, במחשבה אתה חושב ומסיט בעצם את הנורמה, את מה שאמור לקרוא למקום אחר. שניהם זה נקרא פסולו בגופו. יפה מאוד. ולכן ההבדל על זה נופל. וטו גם מה שאמרת ששינוי בעלים לאחר מיטה, זאת אומרת שישנו שינוי קודש לאחר מיתה ואין שינוי בעלים, זה נתון במחלוקת. וואו עד אמר שינוי בעלים אינו לאחר מיתה. ולרב פנחס ברידר מידה אמר יש שינוי בעלים לאחר מיתה. ובמקרה שהקריבו את הקורבן של אבא של אותו אחד כן של ההוא שנפטר בשינוי בעלים צריך להביא קורבן נוסף מהיקלמר אוקיי אז שניים נפל לפי אבי פנחס וגם העניין של בגופו נפל ואם כך אומרת הגמרא תמיד את דווקאנינו נשאר שני טיונים חזקים הראשון שמה שישנו בארבע עבודות והשני שישנו בציבור כביחיד זה בשינוי קודש מה שאין כן משינוי בעלים אז ייתכן לומר פשוט ששינוי קודש בשעה ימות השנה יכשיר את קורבן הפסח ושינוי בעלים לא. אלא אמר אבא באמת הצודק פסח ששחטו בשעה ימות השנה בשינוי בעלים נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול. ברגע שהחלפת את הבעלים, בעצם ראינו אתמול, החלפת את הקודש, אמרת לשם שלמים כשר, אבל שלא כדברי רב פפא שהוא משווה את שינוי בעלים, ממש לא בגלל מכוח שני ההבדלים המהותיים. שינוי בעלים זה שונה. ולכן באמת אם תשחט בשעה ימות השנה פסח לשם פסח בשינוי בעלים, הקורבן יהיה פסול. אומרת המשנה הקדושה, אנחנו כבר דיברנו הרבה על המחשבה בשעת הקרבת קורבן הפסח. אומרת המשנה, שחתו שלא לאוכליו. הוא שוחט את קורבן הפסח וחושב על אנשים שלא יכולים לאכול אותו. זקן שלא יכול לאכול כזית או חולה וכדומה, הם לא יכולים לאכול או שלא למנוי. כמו שנראה בגמרא, חייבים להימנות על קורבן הפסח להחליט אנחנו חבורה שאוכלים את הקורבן והוא שחט שלא למנוי. או שהוא שחט לארלים שכל בן כל הרל לא יאכל בו ולטמאים גם כן אסור להם לאכול קורבן פסח. פסול. אבל אם הוא שחט לאוכליו ושלא לאוכליו, למנויו ושלא למנויו, למולים ולהרלים יחדיו, לטמאים ולטהורים יחדיו, כשר. למה? כמו שאמרנו, מקצת אוכלין לא פסלה. זה מושג שראינו אתמול וראינו אותו. שרשום גם דיברנו עליו. כיוון שברגע שאני שוחט למישהו אחד כשר, אין כזה דבר כזית בשר בלא שחיטה. חייבים לשחוט את כל הקורבן בשביל להביא לו כזית. אז השחיטה נעשית בכשרות. זה שהכנסתי פה עוד בלאגניסטים, עוד כאלה שאסורים, שלא מנועים, שלא מולים, שלא פה, שלא שם, זה לא משנה. בעצם זה המושג מצת אוכלים לא פסלה לברגע שהכנסת פה מישהו שהוא כשר והפסח נשחט בכשרות בשבילו בכל אופן זה כשר יפה. ולכן אם לטמאים בנפרד, לארלים בנפרד וכל אלה זה יהיה פסול. שילבת אותם עם עוד כאלה שיכולים לאכול כשר. דין נוסף שחטו קודם חצות פסול. משום שנאמר בין הארבעים את הפסח שוחטים רק לאחר חצות. שחטו לאחר חצות. אבל קודם לתמיד ואנחנו ראינו הרי שהוא יאוחר מהתמיד נכון שצריך לאחר אותו אבל כשר ובלבד שיהיה אחר ממרס בדמו עד שיזרק התמיד יש לנו עניין אינטרס את כל עבודותיו לעשות לאחר מכן אז אם אתשחיטה עשית קודם כשר אבל את הדם תזרוק אחר כך ואם גם בזה שגית וזרקת קודם ואם נזרק כשר כל זה נאמר רק למצווה ולא לעיכובה תכלס אם עשית את כל העבודות של קורבן פסח בבין הארבעים אבל לפני תמיד כשר נפלא תנו רבנן אומרת הגמרא כיצד שלא לאוכליו אז כמו הדוגמה שנתנו במשנה לשום חולה או לשום זקן כיצד שלא למנוי אנשים שיכולים לאכול קורבן פסח רק לא נמנו נמנו עליו חבורה זו ושחתול ישם חבורה אחרת אומרת הגמרא מנמי מאיפה אנחנו באמת יודעים את העניין הזה של אוכליו של מנועים דתנו רבנן במכסת מכסת זה לשון של מספר רשי אומר כמו מכסת מערכך כמו שאנחנו מכירים בחוקים מכסות ויעדים מכסה זה מספר מלמד שאין הפסח נשחט אלא למנוי יכול שחטו שלו למנוי עכשיו זה סך הכל עובר על המצווה. לא עשית מצווה מן המובחר, אוקיי, אבל עדיין כשר. תלמוד לומר במכסת תחוס, כן, בפסוק כתוב פעם נוספת, הכתוב שנה עליו לעקב. איך כתוב שם בפסוק? אצלי זה באות ב' בתורה אור השלם. וימת הבית מיות מיסה ולקח אור שכנו הקרוב אל ביתו במכסת נפשות, איש לפי אוכלו תחוסו על עשה פעמיים. שנה עליו כתוב לעקב. זה מושג שכשכתוב פעמיים דבר, זה מגיע לומר לא רק שזה למצווה מן המובחר, אלא לעקב. ולכן אדם ששחט שלא למנוי פסול נפלא. רבי אומר לימוד אחר לשון סורסי זה לשון ארמי לשון כזאת מעניינת זאת אומרת שכתוב תחוסו פירושו תשחטו ורק ככה כי אדם שאומר לחברו להתעלה זה זה עניין של שחיטה ומכאן הוא לומד הוא אומר בשעת שחיטה צריך להתכוון למנויו זאת אומרת המכסד זה עניין של מניין אבל גם רואים מזה את העניין של שחיטה כמו שאדם אומר לחברו תלה זה פירושו שחות אז אתה רואה שבשעת השחיטה חייבים להתכוון למנויים יפה אומרת הגמרא אשכחן שלא למנויה ואנחנו אנחנו רואים שדווקא במכסת דווקא מנועים שלא לאוכליו מנלן אומרת הגמרא אמר קרא איש לפי אוכלו תחוסו לפי אוכלו התקש אוכלים למנועים חייבים ולא רק חייבים אלא זה מעקב בין אוכלים ובין מנועים בואו נסכם הראינו דבר ראשון התחלנו עם ההיביה של אתמול מה קורה שחטתי פסח בשעה ימות השנה לשם שינוי בעלים ניסתה הגמרא לומר זה דומה אמרה הגמרא בשני דברים ברור שזה לא דומה שזה א דבר ראשון בארבע עבודות וזה רק בזריקה דבר נוסף בציבור כביחיד וזה זה לא עוד שני דברים שאמרנו זה מפוקפק קצת דבר ראשון האירוע של אה א שינוי בגופו איך קראנו לזה כן פסולו בגופו אז אמרה הגמרא גם כאן זה פסולו בגופו ודבר נוסף העניין שלאחר מיטה שלפי רב אמי בריידר רב פנחס סליחה רב פנחס בריידרב עמי יש מושג של שינוי בעלים לאחר מיטה אבל תכלס אומר רבה זה לא מעניין אותי ולכן בעצם שינוי בעלים לא דומה לשינוי קודש ולכן בשעה ימות השנה לשם שינוי בעלים יהיה פסול עכשיו ראינו שלא לאוכליו שלא לא למנויב להרלים לטמאים פסול אז בוא נביא כבר את הגמרא שרואים את העניין הזה שלא לאוכליו זה לשום חולה או זקן שלא למנויו זה לחבורה אחרת מנין שצריך דווקא לאותה חבורה פעמיים במכסת זתנקמה או במכסת ועל לשון שזה שחוט לפי רבי והתקש אוכליו למנוי מאיש לפי אוכלו תחוסו גם וגם וגם וגם לאוכליו ולא לאוכליו מנוי לא למנוב לארלים למולים לטמאים לטהורים כשר כי מקצת אוכלים לא פס לי זאת אומרת ברגע שיש קצת אוכלים זה בסדר עכשיו אחרי כל זה למטיבי לכת בלבד. רש"י מביא פירוש נוסף, נגיד אותו בקצרה. ואני שמעתי שינוי בעלים. כן? לגבי ההבדל של שינוי בעלים א בין שינוי בעלים לשינוי קודש, שמרנו ששינוי קודש ישנו רק בארבע עבודות ושינוי בעלים ישנו רק בעבודה אחת שאמרנו שזה זריקה. אומר רש"י, אני שמעתי שינוי בעלים אינו בזריקה. זאת אומרת שזה מגיע לומר ששינוי בעלים זה בכל העבודות חוץ מבזריקה. ואי אפשר לומר כן רש"י דוכה את זה מכל וכול. אז זה ככה למטיבי הלכת שבינינו. מי שלא יכל כבר לסבור את השיעור לפני 25 שניות. בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







