העמוד היומי מסכת פסחים דף נה עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף נה עמוד ב

[מוזיקה] דף נ עמוד ב היום בעזרת השם גם נעסוק בהיבט של עשיית מלאכה אבל אם אתמול עסקנו בעשיית מלאכה בערב פסח היום אנחנו ניכנס כבר לדין של עשיית מלאכה במועד מכאן אפשר לגזור מוסר השכל עצום אנחנו נראה שבמועד לא כל כך טוב לעשות מלאכה זאת אומרת אנחנו נראה שיש מקומות מסוימים שכן התירו נראה גם שיש מושג דבר העבד שברגע שיש כאן דבר שהולך ונאבד ואתה מפסיד אותו התירו לך לעשות מלאכה אבל הנורמה היא לא לעשות מלאכה בכל המועד למה כי לא רצו שבן אדם יתרח וכאן תמון מוסר השכל עצום במהלך השנה כולה אדם יכול לומר לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם אני לא יכול ללמוד להתפלל ברוגע לעבוד את השם כמו שאני רוצה כיוון שיש לי המון טרדות מה לעשות אני טעוד על המחיה על הכלכלה יש לי משפחה יש לי ילדים אני צריך לפרנס אותם גם אני צריך להגיש ארנונה, צריך להגיש הנחה בארנונה כמובן א מעונות, להוציא את הילדים, להחזיר את הילדים, לרוץ מפה לשם, משם לפה וכולי היי ואולי אולי אני סוגר את החודש אין לי זמן לעסוק על המחיה ועל הכלכלה והטענה הזו כבילה אבל אומר הקדוש ברוך הוא כשיש לך זמן אז אני אבדוק אותך כתוב בתהילים כי יקח מועד אני מי שרים אשפות אומר הקדוש ברוך הוא אוקיי כל השנה אתה לא יכול מקובל עליי אבל כי יקח מועד כשיגיע הזמן של המועד זמן שאין לך עבודה, אתה יושב רגוע, יש לך זמן לסעודות, יש לך זמן להיות עם המשפחה ועוד נותר זמן בין מנחה לערביעית, אז אני מי שרים אשפוט, אומר הקדוש ברוך הוא, אני אקח את היום הזה ואשפוט על פיו את כל השנה כולה. אם ביום הזה אתה לוקח לידך את מוסף הסיפורים החגיגי של העיתון שהגיע בעובי אב כרס וזה מה שאתה עושה זה מגלה על כך שגם אם במהלך כל השנה היה לך זמן היית משמיד אותו היית מחלה ומבלא אותו אבל לא אדם עוסק בתורה בזמנים הללו כשיש לו זמן כשהוא רגוע כשהוא במנוחת הנפש אז זה מגלה על השנה כולה שגם הוא לעשות רצונך אלוקיי חפצתי רק מה נעשה ששאור שבא עשו ושעבוד מלכויות ואול פרנסה וכולי הם אלו שמעכבים אז זה מוסר הזקל נפלא שאפשר ללמוד מהמות שלנו ובכלל לא לחכות רק לכל המועד בכל פעם שמתפנה לך זמן קיבלת חופש מעבודה תקדיש את זה לתפילת שחרית ארוכה יותר קיבלת חופש מעבודה תקדיש את זה לעוד משהו קטן לנשמה ולא רק לדברי בליי והבל וכל המסביב אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו לומדים היום דף נ עמוד ב ואנחנו מתחילים בדף נה עמוד א בשורה האחרונה תשמע על מה זה הולך אז רי קצר אתמול דיברנו על מלאכות ביום יד זאת זאת אומרת בערב פסח ממש אמרנו במשנה כך רבי מאיר אומר התחלת את המלאכה קודם ל-14 תגמור אבל אל תתחיל ב-14 ומכאן נגזר לנו דיון שיש שלושה אפשרויות להסביר אותו זאת אומרת הביאה הגמרא שלוש אופציות לדין הזה מה הוא אומר בדיוק אחד הקיצוני ביותר שאומר תקשיב טוב כל מלאכה שלא התחלת קודם אל תגמור גם מה שהתחלת קודם אתה יודע מתי תגמור רק אם זה לצורך המועד שימו לב רק לצורך המועד ורק רק לגמור מעידך ניקח את השיטה הקיצונית זאת אומרת המקלה יותר שנמצאת בקצה מולה הכי מקה זה אומר כשהתחלת תמיד תסיים אבל לא להתחיל בהתחלה אם זה לא לצורך המועד אם זה לצורך המועד אתה יכול אפילו להתחיל ויש את השיטת המיצוע האמצע שאומרת אם התחלת תסיים לא התחלת אל תסיים תמיד בין לצורך המועד ובין שלא לצורך אומרת הגמרא מה באמת נכון מכל השלוש אפשרויות הללו תשמע רבי מאיר אומר כל מלאכה שהיא לצור צורך המועד. שימו לב לצורך המועד גומרה ב-14 והי מתי? דווקא בזמן שהתחיל בה קודם 14 אבל לא התחיל בה קודם 14 לא יתחיל בה ב-14 אפילו צלצול קטן אפילו סוכחה קטנה ובעצם אפילו דברים כל כך קטנים לא יתחיל כתוב בו כתוב כאן במפורש דווקא לצורך המועד אין שלא לצורך המועד לא בעצם רואים שזה כמו השיטה הקיצונית המחמירה גם צורך המועד וגם רק לגמור ולא להתחיל אם כן יש לנו תשובה עונה הגמרא לא הוא הדין דאפילו שלא לצורך נעמי גמרינן גם שלא לצורך המועד אם התחלת מותר לגמור יה המשמלן אם ככה אז מה אתה בעצם מדגיש לי ואומר לי הרי אמרת במפורש ה מתי בזמן שהתחיל בקודם 14 והקמשמלן ד אפילו לצורך המועד נגמר אי נתחו ללא בעצם אני יכול לומר כמו השיטה האמצעית תמיד מותר רק לגמור ולא להתחיל וזה מה שאני מתכוון להדגיש ולומר לך אפילו שזה לצורך המועד אסור לך להתחיל בתחילה אלא רק לגמור אז עדיין אין לנו ראיה מה באמת סובר רבי מאיר תשמ אומרת הגמרא רבי מאיר אומר כל מלאכה שהיה לצורך המועד גומרה ב-14. שימו לב מלאכה שהיא לצורך המועד גומרה ב-14 ושאינה לצורך המועד אסור אסור אפילו לגומרה ועושין מלאכה בהרבי פסחים עד חצות במקום שנהגו מקום שנהגו אין לא נהגו לו ושמ מינה לצורך המועד אין שלא יצא המועד לא זה בעצם מעבר לשמ מינה זה כתוב כאן במפורש שמ מינה באמת מסכמת הגמרא נכון זה מה שכתוב כאן וכך באמת סיימנו שבאמת דווקא לצורך המועד מותר לגמור מה שלא לצורך המועד אפילו לא לגמור ובטח שלא להת להתחיל ראינו במש במשנה חכמים אומרים שלוש אומנויות מותר לעשות ביום 14 בערב חג הפסח אלו הן ראינו הדברים הללו זה חייתין ספרין וכובסין ויש אומרים אף הרצענים אני אתמול אמרתי במשנה שזה מכיוון שהם עושים את זה לצורך החג זה לא בהכרח נכון זה אמנם לא טעות ואתם יודעים שכשאני טועה אני אומר שאני טועה אז אין חשש שאני מכפה על הטעויות שלי זה לא טעות אבל זה לא הסיבה המרכזית נכון ברור שזה צורך המועד אבל היום נראה שהסיבה המרכזית לכך שמותר זה כיוון שגם במהלך החג עצמו בסיטואציות בקונסטולציות בקונסטלציות מסוימות התירו את זה ולכן אני אומר אם אפילו בחג התירו ביד בטח נתיר וכמובן שזה לצורך המועד אני אמרתי שזה לצורך המועד זה נכון אבל זה לא העיקרי העיקרי זה כיוון שראינו שבחג עצמו הקלו בהם בוא נראה וחכמים אומרים שלוש אומנויות תנא החייתין שכנדו תופר כדרכו בחולו של מועד אז אומר רש"י ואם מצינו בהם כולם ישאר אומנויות גבי חולו של מועד אז ב-14 שהוא קל יותר מחולו של מועד אני מתיר תמיד הספרין והכובסין שכן הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורין מספרין ומחבסין בחולו של מועד לאדם רגיל אסור לספר ולכבש אתם יודעים למה כי אני רוצה שכשהוא יכנס לחג הוא כבר יהיה מאובזר מוכן הכל מוכן ומזומן לחג אם אדם יגיד שאפשר אם אדם יקלוט בעצם ידע שמותר לספר בחג ויגיד תראה העומס לפני סוכות גדול מאוד העומס לפני פסח הוא אדיר בוא נחכה לאכול המועד אז יש זמן ונלך להסתפר ולכן אומרים לא אני רוצה שיכנס לרגל לא חלילה שלא יכנס כשהוא מנובל אלא יכנס מסופר ומטופח ולכן אני אומר אסור אבל אם הוא הגיע ממדינת הים או יצא מבית האסורין שבאמת לא הייתה לו אפשרות אז אני מתיר לו ואומר שמותר בכל המועד וכמו שרשי אמר ואם מותר בכל המועד אני אומר תשמע כל ב-14 שהוא קל יותר אני מתיר אפילו שאפילו לאו דווקא לצורך אותם אלו שיצאו מבית האסורים או ממדינת הים. ראינו במשנה שרבי יוסי ברבי יהודה אומר אף הרצנים האלה של הנעליים גם כן שכן עולי רגלים היו מגיעים כל כך זרם זרם אדיר נהירה של עולי רגלים לירושלים ובדרך הם כמובן היו גורמים לנעליהם להתבלות הם היו מתקנים את מנהליהם בחולו של מועד התירו להם ולכן אני אומר אם התירו בכל המועד כמו שאנחנו רואים יש כולם מיוחדת בכל המועד אז גם ב-14 מותר שואלת הגמרא במייק המפלגה מה באמת המחלוקת בין רבי יוסי ורבי יהודה לרבנן אומרת הגמרא, מה סבר למדין תחילת מלאכה מסוף מלאכה? ומר סבר אין למדין תחילת מלאכה מסוף מלאכה. אומר רש"י, מה זה תחילת מלאכה? ליצר מנהלים. מה זה סוף מלאכה? לתקנם. אוקיי? מה שאנחנו ראינו לגבי עולה רגלים זה דווקא לתקן את הנעליים הישנות שלהם. זה מותר להם. אבל לייצר נעליים בתחילה לא ראינו כזה דבר. ולכן לפי רבנן לא לומדים לייצר נעליים מתיקונם. זה שמותר לתקן לא הופך שיהיה מותר לייצר. ואילו רבי יהודה אומר לומדים כן את סוף את תחילת הנעליים מסופם אני לומד את ייצורם מתיקונם יפה מאוד וזו סברתו לומר שגם לרצנים מותר לעבוד ביד בערב פסח אומרת המשנה הקדושה וכאן במשנה אנחנו בעצם ממשיכים עדיין על אותו רצף על אותו קו שנכנסנו אליו אתמול כן נדבר על העניינים שקשורים למסכת הזו ועכשיו אנחנו נדבר על ערב חג ועל חול המועד מה הדין לעבוד עבודה בערב חג ובכל המועד אומרת המשנה הקדושה מושיבים שובחין לתרנגולים ביד. מה פירוש מושיבין שובחין לתרנגולים? רש"י אומר שנותנים ביצים תחת תרנגולת להתחמם, לגדל אפורכים. לזה קוראים מושיבין שובחים. מאוד מאוד מוזר. מתי שמעתם שאומרים שובח על תרנגול? תמיד אומרים שובח על יונה. לתרנגול מתאים לומר לול. אז רש"י כבר מדבר על זה מיד בסוף המשנה. רש"י אומר לשון אחר. איפה זה? בוא נראה. הנה לשון אחר. אך הכתיב בסדר משנה. מושיבים שובחים ותרנגולת שני דינים נפרדים כלומר שובחים ליונים ותרנגולת היו מושבים להתחמם לגדל אפרוחים ואחי מסתברה אומר רש"י מסתבר שזה דינים נפרדים דשובח לא שייך אלא ביונים שובח לא מתאים לומר על תרנגולים אז זה אומר מושיבים שובחים זה אחד שתיים מושיבים תרנגולים מעל גבי הביצה כיוון שזה לא עבודה רצינית זה לא נקרא מי יודע מי יודע מה העבודה שאתה עושה עליה קריירה סך הכל לוקח שתיים מותר לשים את התרנגול גולת מעל הביצה ביד ותרנגולת שברכה מחזירין אותה למקומה והגמרא מיד תשאל אם שמים בתחילה בטח אם היא ברכה מחזיר למקומה כשתתרנגולת בורחת יש כאן גם הפסד כיוון שהביצים החלו להתרכם החלו להיות שם אפורחים עכשיו כבר אני לא יכול להשתמש בהם לחביתה ולכן יש פה הפסד ומותר להחזירה ונראה מה החידוש בזה ואם מתה מושיבין אחרת אחתיה גורפין עוד דין עכשיו לגבי הפסולת שהבהמות מייצרות פסולת כידוע מה אני עושה איתם גורפין מתחת רגלי בהמה ביד גורפין זאת אומרת שאפשר להוציא את זה לחלוטין מהחצר ובמועד רק מסלקין לצדדים אני מסלק לצדדים ולא מוציא מהחצר כך משמע במשנה דין נוסף מוליכין כלים ומביאין מבית האומן אף על פי שאינם לצורך המועד זאת אומרת כלים עליו שאני לא משתמש בהם במועד מותר לי לקחת אותם מבית האומן וכן להביא אותם אם הם צריכים תיקון וכדומה הגמרא תעסוק בכל הדברים הללו אם חלילה מישהו לא ברור לו משהו וזה בסדר גמור הגמרא תעסוק בהכל. שואלת הגמרא דבר ראשון את השאלה שמיד שאלנו. רש"י נזעק והדגיש את זה כבר במשנה. אתה אומר לי מושיבין תרנגולת בתחילה ואם ברכה מחזירין. שכוך ברור שאם בתחילה אז אם ברכה מחזירים. שואלת הגמרא אשתותו ומטבינן האדור מביה צריך לומר שמחזירים. ברור. אמר הביה סיפה טען לחולו של מועד. ביד הרי זה פחות חמור לעשות עבודה מאשר חול המועד. ואני אומר לך דע לך מה שכתוב שמחזירים זה בחולו של מועד שאז רק מחזירים ולא מושיבים בתחילה ביד מושיבים בתחילה ובטח שמחזירים בכל המועד רק מחזירים במקרה שברכה אבל לא מושיבים בתחילה יפה נפלא מגיע רב הונה ואומר דע לך יש תנאים אי אפשר תמיד להחזיר את התרנגולת אמר אבונה לא שנו אלא תוך שלושה למרדה דעקתי לו פרח צמרה מינה וגם אחר שלושה לישיבתה דפס דלבי לגמרי בוא נסביר אומר הבונה צריך שני תנאים אחד היא כבר ישבה עליהם לכל הפחות שלושה ימים זה התנאי השני שהוא כותב כבר נקרא ונסביר והתנאי הראשון שהוא כותב זה שה תוך שלושה ימים מאז שהיא ברכה אתה מחזיר אותה זאת אומרת א' שיהיה קל להחזירה ב' שיהיה סיבה להחזירה מה הכוונה כשתתרנגולת בורחת ועבר כבר שלושה ימים מאז שהיא ברחה מאוד קשה להרגיל אותה חזרה אם ככה היא הלכה והחזרת אותה אחרי כמה דקות זה נפלא שלושה ימים היא כבר התנתקה מהאירוע להחזיר אותה חזרה לתת לה את היישוב הזה מחדש, את הדגירה הזו מאוד קשה. ודבר נוסף אם היא לא ישווה עליהם עדיין שלוש ימים הביצים עדיין לא התרכמו ולא הפכו ללא ראויים לאכילה. הם אמנם לא נחמד לאכול אותם. יש כל מיני אסטניסים כאלה ענייני דעת שלא אוכלים אותם מפונקים אבל עדיין מי שדעתו יפה יכול לאוכלם. אומר רב הונה צריך את שני התנאים. בוא נראה את זה בתוך הולנו שמותר להחזירה אלא תוך שלושה למרדה דעקתי לו פרח צימרה מני צמראה אומר רשי זה חמימות חמימותה עדיין לא והיא נוכל להחזירה וגם אחר שלושה לישיבתה דפס דלבי לגמרי שהביצים נפסדו לחלוטין כיוון שהם החלו להתרכם והם לא ראויים לאכילה אבל לאחר שלושה למרדה דפרח להצמרה מינה שהיא כבר לא נוח להחזירה כיוון שחמימותה או בתוך שלוש לישיבתה דקה לאופסיד ב לגמרי אם לא קיימים שני התנאים הללו כי תוך שלושה הביצים לא החלו להתרכם באופן מלא אלא רק באופן חלקי והם ראויים לאכילה בשעת הדחק לא מהדרינן אומר רב הונה לא מחזירים את את התרנגולת מעל גבי הביצים רבמי חולק ואומר אפילו תוך שלושה לישיבתם מהדרינן זאת אומרת הוא לא חולק על תוך שלושה למרדה כי אז לא נוח להחזירה אלא הוא חולק על תוך שלושה לישיבתה במה קמיף לגם מה נקודת את המחלוקת ביניהם אומרת הגמרא מה הסבר להפסד מרובה חששו להפסד מועט לא חששו ומה הסבר להפסד מועט נמי חששו בעצם אם זה תוך שלושה ימים ואתה לא מחזיר את התרנגולת זה הפסד מועט כי אמנם אפשר למכור את הביצים הללו אבל לא במחיר של ביצים חיות רגילות כיוון שהם החלו להתרכם ורק אנשים שדעתם יפה יכולים לאוכלם אבל זה רק הפסד מועט בשונה מלאחר שלושה ימים שאז כבר אי אפשר אין מצב למכור אותם זה כבר רוקם ואף אחד לא אוכל אותם אז אז רב הונה אומר חוששים רק להפסד מרובה ולכן אם זה תוך שלושה ימים שכל להתרכם מעט ועדיין אפשר למוחרם בזול אל תחזיר ואילו רבמי אומר לא גם להפסד מועט חששו ראינו במשנה גורפין מתחת רגלי הבהמה בעצם ראינו שגורפין ביד ואילו במועד רק מסלקין לצדדים תנו רבנן אומר אומרת הברייתא הזה ושבחצר מסלקין אותו לצדדים שימו לב רק מסלקים שברפת ושבחצר מוציאן אותו להשפעה וכל מי שמרוכז איתנו מיד רגע מה ההקשר ואיך מסתדר החלק הראשון עם החלק השני? אתה אומר לי רק מסלקין וגורפין ומוצאים תחליט על מה אתה מדבר אמאביה לא קשיה כאן ביד כאן בחולו של מועד ביד אני אומר לך תוציא לחלוטין מהחצר ואילו בחולו של מועד שהעבודה היא חמורה יותר הסיאת מלאכה חמורה יותר אני אומר לך רק לסלק לצדדים זה תירוץ ראשון רב אמר הבה בחולו של מועד ואחיק אמר בעיקרון תסלק לצדדים אבל אם יש לך כל כך הרבה בהמות או שהבהמה שלך יצרנית של מאוד מאוד חרוץ מוצה והחצר הופכת להיות כהשפעה. אם נעשה חצר כרפת מוציאן אותו להשפעה. זאת אומרת תעשה את המינימום המתבקש. בגדול תסלק לצדדים. אם הבעיה מתפתחת וגדלה תוציא את זה לחלוטין. כך אומר רבא. יפה מאוד אומרת הגמרא הקדושה מוליכין כלים ומביאים מבית האומן. אמר פפא בדיקלן רבה אומר רש"י מנסה אותנו היה מנסה ככה לראות אם אנחנו מונחים בסוגיה. בדיקלן רבותנן מוליכין ומביאים כלים מבית האומן. אף על פי שאינן לצורך המועד. זה מה שכתוב במשנתנו מוליכים מביאים לא מעניין אותי אם הכלים הללו לצורך המועד או לא ורמינו וקשה לך מבריתה אחרת אין מביאים כלים מבית האומן אסור להביא כלים מבית האומן כלל ואם חושש להם שמה יגנבו מפנן לחצה אחרת הוא חושב שהם יגנבו אז הוא יכול לפנות אותם לחצר סמוכה לביתו של האומן לא אצלו אבל לא להתריח ולהביא אותם עד ביתו שלו אם הוא נמצא בריחוק מקום כך בדק אותנו כך הוא שאל אותנו כך אומר רב רב פפה שרב בדק אותם ומשנינן וענינו לו ל לא קשיה כאן ב1 כאן בחולו של מועד כמו שאנחנו רואים לאורך כל הדרך שהעבודה בחולו של מועד חמורה יותר מאשר העבודה ב-14 ב-14 מותר להביא להוליך ולהביא אפילו שלא לצורך המועד ואילו במועד אסור ודווקא אם חושה שיגנבו יפנם לחצר אחרת והייבתי מההסבר נוסף אבא בחולו של מועד ולא כאשיה כאן במאמינו כאן בשאינו מאמינו זאת אומרת יש מושג שאני אני לא סומך על הבן אדם. בוא נאמר ואני שילמתי כבר באשראי ובעצם ברגע שהדבר מוכן אני רוצה ללכת ולקחת את הדבר. אם אני לא אקח אותו אני אבוא רק אחרי המועד. אותו בן אדם הוא בחורצ'יק ממולך וקצת מושחט הוא יאמר לי רגע מה עם תשלום ויגבוה ממני פעמיים תשלום. לכן יש לי אינטריס עליון לבוא ולקחת ממנו את הדבר. ואז באמת יהיה מותר לי אפילו שאינו לצורך המועד. אבל במקרה שמאמינו סך הכל אני סומך עליו שהוא לא יקח ממני תשלום כפול. הוא לא בן אדם בעייתי אז אסור לי לקחת ממנו אלא אם כן אני חושב שיגנבו ומותר לי לחצר סמוכה אז בעצם שניהם מדובר בחולו של מועד רק השאלה אם יכול להיווצר לי איזשהו מכשול רציני מזה שאני לא לוקח את זה עכשיו או לא יפה מאוד אז זה תלוי במאמינו ולא מאמינו והתניה מביאה הגמרא ראיה אין מביאים והתניה מביאים כלים מבית האומן כגון הקד מבית הקדר אומר רשי קד צריכין למועד ואותו דבר מבית הזגג אבל לא צמר מבית הצבא ולא כלים מבית האומן שזה פחות נצרך במועד ואם אין לו מה יאכל לאומן נותן לו שכרו תשלם ומניחו אצלו ואם אינו מאמינה הוא אומר מה עכשיו אני אשלם זה אחרי זה לא יגיע אליי יאמר אותו אחד לא שילמת לי וכדומה ואני אלץ לשלם פעמיים מניחן בבית הסמוך לו ואם חושב שמה יגנבו גם בבית הסמוך מביאן בצינה בתוך ביתו בקיצור אתה רואה שבאמת יש דינים שונים ברגע שאינו מאמינו הדין משתנה אומרת הגמרא תשמע רב פפא אתה תרצת שני תו רוצים אחד אמרת חולו של מועד וי ואחד אמרת מאמינו ושאינו מאמינו אומרת הגמרא תרצת מביאין מביאין האם מביאים לבית האומן מביאין מבית האומן או לא באמת תירוץ נפלא אם מאמינו או לא אבל מוליכין קשיה דקתני אין מבין וכל שכן דין מוליכין במשנה שלנו כתוב במפורש מוליכין כן איפה זה הנה מוליכין כלים ומביאים בית האומן וגם בברייתה שהבאת כשאלה כתוב מביאין כלים מבית איפה כתוב את זה הנה כאן אין מביאים כלים ואם אין מביאים כל שכן דין מוליכין. אז התירוץ שלך היה נפלא לגבי לקחת מהאומן תלוי מאמינו או אין מאמינו, אבל להביא לו מה יש פה מאמינו ואינו מאמינו. אלא מחברת מסכם את הגמרא כדי שנינן מה עיקרה שההבדל בין יד לחולו של מועד. ביד מוליכין, מביאין, הכל בסדר. ואילו בחולו של מועד אז באמת אני אומר לך רק תביא בעיקרון תשאיר את זה אצלו ואם יש לך בעיה שאתה חושב שיגנבו, קח את זה למקום הסמוך אליו. וזו באמת התשובה שנשארה. בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון התחלנו והגענו למסקנה. ניסינו להעביר ראיות לכאן ולכאן. בסופו של דבר אמרנו בין לצורך המועד בין שאינו לצורך המועד דווקא לגמור סליחה דווקא לצורך המועד ודווקא לגמור. השיטה המחמירה ביותר לצורך המועד ולגמור מלאכה. זה מה שמותר ב-14 ושום דבר אחר אסור. חכמים אומרים שלוש אומנויות. אז אמרנו הכובסים, החייתים והספרים, כיוון שמצאנו להם כולה לדוגמה לגבי תפירה אדיו כדרכו ולגבי כביסה ותספורת ראינו שמי שהיה במדינת הים ובבית האשורים יכול בכל המועד לכן אני מקל בהם ביד לגבי הרצנים פשוט מאוד ראינו שעולי הרגל היו מתקנים את נעלם והשאלה אם אני לומד יצאו נעליים מתיקונם מושיבין שובחין אז ראינו את רש"י שאומר שזה דבר נפרד ומושיבים תרנגולת וכמו שראינו בוא בוא נגיד כבר מיד את הגמרא מושיבים תרנגולת בתחילה ובכל המועד רק מחזירים. בתחילה מדובר ביד בכל המועד רק מחזירים. ואם את המושבים אחרת תחתיה כבר נדבר על גריפת בוא ניכנס לעניין הזה. שהיה לנו את רב הונה שאמר דווקא אם זה גם תוך שלושה למרדה וגם תוך שלושה וגם לאחר שלושה לישיבתה. ורבמי אמר שמספיק גם אם זה לא תוך שלושה לישיבתה והם נחלקו הם חוששים רק להפסד מרובה או גם להפסד מועט. אז דבר ראשון חילקנו במשנה כבר בין יד לבין חול המועד שבי מפנים ובחול המועד רק מסלקים לצדדים ולאחר מכן ראינו ראינו תירוץ נוסף בגמרא שאומר שבעיקרון גם בכל המועד מסלקים לצדדים ואם זה כל כך הרבה מותר אפילו לפנות מוליכים כלים מביאים בית האומן רבה הביא ברייתה אחרת התירוץ שענינו בהתחלה וזה מה שנשאר ביד עושים הכל מוליכים ומביאים ואילו בכל המועד לא לוקחים אלא אם כן אתה חושב שיגנה ותניח בבית הסמוך לעומ אומן וניסינו לומר גם שזה תלוי בהאם מאמינו או לא מאמינו ואפילו הבאנו לכך ראיה אבל זה פתר לנו באופן נפלא את הבעיה של מביאים מהאומן אבל זה לא פתר לנו את הבעיה אם אפשר לשלח אל האומן נפלא ביותר בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: