העמוד היומי מסכת פסחים דף יד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף יד עמוד א

[מוזיקה] סוכים דף יד עמוד א שורה חמישית מלמעלה משנה רב חנינה סגן הקינים אומר הגענו לסוגיית רב חנינה סגן הקינים בעצם זה כמה דפים שאנחנו עוברים לענייני טומטייר ההקשר לנושא צ שלנו מכיוון שכשאנחנו עוסקים בביאור חומץ פעמים שצריך לבאר תרומת תאוררו ותרומת מאו השאלה האם כשהוא מבאר אותם יש דין משמרס תרומויסי אדם צריך לשמור על התרומה שהיא תישאר בטהרה אסור לטמות תרומה ביודיים האם ההלכה הזאת גם נשארת במקרה שהתרומה הולכת לאיבדון הולכת הולכת לביאור דהיינו כשהוא בא לבאר הוא יצטרך לבאר תרומה טהורה כשלעצמה ולדאוג שהיא לא תמר לא תתמה או שלא אנחנו אומרים כיוון שסוף כל סוף זה הולך לאיבוד כבר אין לנו נפקמינה וממילא כבר אין כאן דין של שמירת בטהרה ואפשר לבאר יחד גם את התרומת תורה יחד עם הטמאה בעצם ראינו בנושא הזה בהקשר למשהו אחר הלכה שהעידה רב חנין סגן הכוינים והוא מעיד בנושא שקשור לקודשים שמה הוא אומר שמצינו שכשמבארים קודשים לב ספסול לא משגיחים על הדרגות של הטרומה שלהם רבי עקיבא יוסיף שגם בעניין של תרומה מצינו כך הוא גם מוסיף בדרגות ומרחיק לכת שבדרגות נוספות גם כן אפשר ולא צריך לחשוש לאחר מכן נראה מחלוקת במשנה רבי יוסי ורבי מאיר האם אפשר ללמוד וד מזה לעניין של חומץ או שלא ומחלוקת שלבזר ורבי ישא נביא הקדמה קטנה לעניין של קודשים שתעזור לנו בעניין של טומא כדי להבין את הסוגיה בעצם אנחנו יודעים יש אב הטומא אב הטומא כלשונו כנו אב הטומא הוא המקור של הטומ זה יכול להיות טמא על ידי קרי זה יכול להיות שרץ, זה יכול להיות נבלה. הם מקבלים דרגה של אב הטומ זה הטומה בעצמה. מי שהיגע בהם הוא בעצם נטמע מאבטומא. הוא יורד בדרגה. הוא בדרגה פחוטה פחות חמורה, פחות טמאה מאשר אב הטומא והוא נקרא רישון. יש דרגה שהיא יותר מאב הטומא. זה בטומ בטומאת מת מצינו אדם המת עצמו נקרא אבי אבויס הטומא זה דרגה חמורה יותר מאבטומ הדרגות האלו הם בעצם יורדים בחולין ריין ושיני לאחר טומאת שיני כבר אין בכוחה וכוח הדבר הטמא בדרגת שיני על ידי שהוא נגע ברישון שהרישון נגע במקור הטומאה באב טומאה אין בכוחה לטמות הלאה. בתרומה יש גם דרגה שלישי ובקודש'ימה גם דרגה של רביעי. כל הדרגות שלאחר אב הטומ נקראים ולד הטומא. שוב כשמם כן הם ולד הטומא הם בעצם תולדה של אהב הטומ וזה בעצם שם כללי לכל הדרגות של ראשון והלאה. יש שני דברים שהם יוצאים מן הכלל. מתכת, כלי מתכת. יש הלכה מיוחדת שכשהמתכת עם כלי מתכת נוגע במת, אז הכלי מתכת עצמו לא נהיה לא יורד בדרגה מאבי הויס לאב. כמו בכל דבר שנוגע טומ דבר טהור בדבר טמא שהוא יורד בדרגה, אלא הוא נשאר באותו דרגה. אז אם הוא נגע במת הכלי מתכת נהיה הויס. אם הוא נגע באב הטומ הוא נשאר ונטמע בדרגה של אב הטומ. עוד דבר שיוצא מן הכלל לצד השני. יש דברים שהם ירדו בשני דרגות. כגון אוכלין, משקין וכלי חרס שהיגעו במת. הם לא יתאמו ויהיו אב הטומ כל דבר, כמו כלים או אדם שנגע במת. כיוון שאין אב הטומ בדבר שאינו מקבל טהרה במקווה וממילא הם יהיו ראשון אז בעצם הם ירדו שתי דרגות מדרגה של אביב בואו שהם נגעו הם יהיו ראשון רבי עקיבא סובר שבחולין כן יש דרגה שלישי מן התורה הכלל הוא מה שמטמא את האחרים כל עוד לא שזה בדרגה שהיא יכולה לטמות הלאה זה נקרא טומאה ברגע שזה הדרגה האחרונה כגון שיני בחולין שלישי בטרומה זה נקרא פוסול הוא רק פסול אבל הוא לא יכול להעביר את הטומ הלאה עוד כלל שמצינו בחולין זה מוסכם לכולעלמה שאין טומ אויסוקיוצבו זאת אומרת אם יש לך אוכל טמא וזה נגע באוכל אחר גם אם זה בדרגות שעדיין יכול להעביר כגון אוכל ראשון ונגע באוכל שני זה לא יטמא אותו כיוון שאין אוכל אוכל בטעם אויכל אין דבר מטמא כיוצא בוי ולכן אם אנחנו רוצים להגיע לכל ה לדרגות של ראשון שיני ושלישי זה רק על ידי שאוכל אתמקה ואז המשקה אתמכל וכן הלאה לגבי תרומה וקודשים מצינו מחלוקת בהמשך העמוד האם גם אומרים את הכלל הזה יש מן דומר שאומרים גם בטומ וקודשים שאין אוכל אין טומיסקצה בו יש מן דאומר שלא אומרים בתרומה וקודשים שאין תומיסק יצוב בו ויש מן דאומר שבתרומה אומרים אבל בקודשים לא אומרים יש דבר שנקרא טבול יועים טבול יועים זה אדם שהוא טמא והוא מחוייב בטבילה להתאר כל מכל סיבה שלא יהיה או מטומ שיש מגופו או טומאה שהוא נגע בשרץ וכדומה כעת הוא צריך להת תמות צריך הוא צריך להיטהר כשהוא טובל בעצם הטומ שלו נחלשה אבל עדיין הוא אסור בתרומה הוא נקרא טבול יואן מחכים שיהיה ערב שמש כאשר יצא שכחובים אז הוא יהיה מותר והוא יוכל לאכול בתרומה עד אז הוא נקרא טבול יועדיין יש לו איזשהו טומא חלשה ואנחנו נראה על זה שהדרגה של הטומ שלו הוא כמו שיני וממילא הוא פוסל לשלישי אבל לא יותר מזה אומרת המשנה רבי חנין אז סגן הכוינים מוימר מימם של קויינים לאנינו מלשרף את הבוס שניתמו בולד הטומאה עם הבוסר שניתמו באבטומה ממות הקיינים מאז ומעולם לא ראינו שנמנעו מלשרוף כשצריך לשרוף קודשים לבסול לא ראינו שנמנאו להפריד ביניהם כל בשר לפי הדרגה של הטומ שלה זאת אומרת יש בשר שנטמע בבלד הטומ שזה מרישון והלאה ויש בשר שנטמע מאב הטומא לא ראינו שהיפרידו ביניהם אף על פי שמסיפים טומא על טומוס כיוון שבין כך זה הולך לביאור אז אין עניין לשמור על הדרגה שלו אוסיף רבקיבא ואומר ממם של כלים לנינו מלהדליק את השמן שניפס בטבוליום בנר שניתמו בטמי מיס רבקה מוסיף הגמרא תבאר מה ההוספה שלו לא ראינו אצל אצל הקוני שנמנעו מלהדליק שמן שנסל בטבול יווי דהיינו שמן של תרומה גם כשהוא נטמע אפשר להנות בביאור אוי על ידי שהוא מדליק אותו לאורו לא ראינו שנמנאו מלהניח אותו בתוך כלי שהוא טמא בטמי מת אף על פי שמוסיף מטומו על טומוסוי מהגמור תבאר איזה דרגות אנחנו עוסקים כאן אומר רבי מאיר מדבריהם לומדנו בעצם אנחנו רואים כאן שברגע שזה מגיע לפסול וזה הולך לביאור אין עניין לשמור כל אחד לפי דרגוה ואמילא אפשר ללמוד מזה לעניין של חומץ שסופים תרומתוא עם הטמ בפסח וכבר אין עניין לשמור על התרומתו אומר רבי יוסי אינו י מידו אי אפשר ללמוד מכך ומידם רבי לזר ורבי ישע שסוף מזו לעצמו וזו לעצמו על מה נחלקו בעצם אנחנו מתחילים כאן מהסוף להתחלה בעצם יש מחלוקת שרב לזר בישוע שזה עכשיו המשנה תביא על מה נחלקו אבל מתחילים במה הם מודים. הם מודעים שאם יש תרומה טהורה ותרומה טמאה צריך לשרוף כל אחד לחוד ואסור לשרוף אותם יחד. ומה הם נחלקו? על התלויה ועל התמאה שבליזמת זו לטמזו לעצמו. כיוון שסוף סוף זה תלוי והוא מתפק אם זה טהור או טמא. יש צד שזה טהור צריך עדיין לשרוף את זה לחוד ולא ביחד עם תרומת מר. רבי שמ אומר שתיהם ככס. אומרת הגמורה וכעת נתמקד בהלכה של רב חניסגן הקינים מכדי בוסר שנתמו בולד הטומ שני פשטות ולד הטומא אנחנו מסתכלים על הדרגה הראשונה שיש רישון אז הבשר שנטמע בבלד הטומא הבשר עצמו הוא שיני הוא נגע ברישון כי סורף לבעדי בוסר שניתמו באבטומי אבי שיני הוא לוקח את הבשר הזה ואמרנו אמר הבחנינה היו שורפים את זה יחד עם בשר שנמר באב הטומ דהיינו שהבשר עצמו אם הוא בשר שנטמע באב הטומא אז הוא ראשון אז עכשיו מה קורה לבשר בעצם אנחנו לוקחים בשר שיני ושורפים אותו יחד עם בשר ראשון מהווה שיני אז הוא נוגע בראשון ואז הוא נהיה שיני אז שיני ושיני הוא מה אם סיף לוטומ טומוס הייקה הרי הוא בדרגה של שיני כי הוא נגע ברישון וכא שאנחנו שורפים אותו יחד עם בשר שהוא שהוא ראשון הוא כבר נגע בראשון הוא כבר קיבל דרגה של שיני אז מה הוספנו פה עוד טומא ברגע שהצמדנו אותו יחד עם בשר שנטמא באב הטומא הבשר שנטמע בבלד הטומא הוא שיני הבשר שנטמא באב הטומא הוא ראשון שרפנו בשר של שיני עם ראשון הבשר נהיה שיני הוא כבר היה שני אומר רב יהודה אוכ בולד ולדסקינ השם ולד הטומאה הוא שם כללי כפי שביארנו בעצם כל מה שמאות טומאה ומטה אז הם בעצם לא מקור הטומ אלא מה שנגע במקור הטומ ממילא כאן אנחנו מתייחסים כאן רב חניס גם כן דיבר על ולד ולדהינו על בשר שנטמע בולד ולד הטומ דהיינו הוא נגע בשני וממילא דה ולישלישי אז הבשר שנגע בבשר שנטמע בשליש בשני הבשר עצמו הוא כעת שלישי אז יש לנו בשר שנגע בבלד יש לנו בשר שנגע גע בשיני אז עכשיו הוא ולד ולד ולד אז כן דבלי שלישי כסבר שלישי מותר לעשות שיני יש לנו בשר שנטמע באב טומא אז הבשר הזה הוא ראשון יש לנו בשר שנטמע בולד ולדהינו שהוא נטמע משיני אז הוא שלישי אני לוקח בשר שלישי שורף אותו יחד עם בשר של ראשון מה קורה לבשר של השלישי הוא בעצם עולה לדרגה של שיני וכוסבר שלישי מותו לעסיסי שיני אז מלא כיוון שזה הולך הולך לב ספסול, בין כך הולך לבור, אז אין בעיה למרות שהוא מחמיר את המצב והוא מטמא אותו יותר. זה מה שרב חניסגן הכהני בעצם בא לחדש. שואלת הגמורה ואין אוכל מתם מאוכל לכאורה כפי שהקדמנו יש הלכה שאין טוויסוקצבו אז אוכל לא יכול לטמות אוכל איך הבשר מטמא בשר כמותו דתניה יכול יהיה אוכל מתם מאוכל תמודל וחיון מים על זרע ונופל מנבלוס אולוב תומו הוא טומאה מה זה הלשון הוא דורשים מזה הוא טומאה ואיןסק בוטומה דווקא במקרה רגע זה אז יש פה טומאה כשזה לא קייצבוי כשהמים נפלו על השרץ אז המים נטמעים אבל אם זה יהיה משהו קיוצב משקין ממשקין אוכלין ממוכלין הם לא יקבלו טומאה מפרטת הגמרא כפי שאמרנו לעניין של קודשים ישנם שלוש שיטות אוניחלי הבדמה לא ישנו אלא בחולין שההלכה הזו נאמרה רק לעניין חולין אבל בטרומקודשים אוסק בוי אז ניכה שהבשר הזה נטמע מהבשר שני אוכל מתאויכל בקודשים ולרבדבר משמ דרובנ מדה אומר לו ישונ חולינו תרומה אבל בקודשים יוצא בו אין שפיר הוא אומר תרומה זה כמו חולי שאין אוסקי אבל בקודשים זה שונה שמה אוסקבו אז עדיין אנחנו עוסקים כאן בקודשים ממילא מובן למה הבשר מטמא בשר אלא לרבנשמי דרובד אומר מקורמול לדיברכוס לא ישנה חולין לא ישנה תרומה לא ישנה קושיים אין עסקבוי מה היא כל מימר יסוד המחלוקת ביניהם טובה לקמן יש פסוק בחגאי שם מובא שהטומה עברה מהלחם לנזיד נזיד יין ושמן ומוזכר שמה גם טומקצבו השאלה על מה הפוסק מדבר אז יש מה דומר שאומר הפוסק עסק בתרומה וקודשים שמה זה סיקה צובבית בחולין לא יש מהדומר שאומר לא זה דיבר רק על קודשים יש מהדומר שאומר זה גם לא דיבר על קודשים שם מדובר על טומס דרבונון לא על טומס דאוריסה אז ממילא לפי המן דאומר רבינה בשם רובש שהוא סובל שמיקרו מול דיבר על שהפוסוק דיבר לעניין הכל וגם בתרומה וקושם אנחנו אומרים שאין לו סקצב אז לכאורה איך בשר מטמא בשר מה הידו של הבחני סגן הקינים שהוא הוא הכביד פה והוסיף טומה אומסקינלאגמור די כמשקין בדיב בוס מדובר שהמשכין האלה שנטמאו באב הטומא הבשר הזה שנטמע באב הטומא הוא עם משקין יש לו משקים איתו ביחד וממילא דקום מתם אחמס משקין אז כאלה שהוא שורף את זה יחד עם הבשר שנטמע בולד ולד טומה שהוא שלישי בעצם הבשר השלישי נטמע מהמשקין שהם גם כן בדרגה של רישן כי המשקין האלו יחד עם הבשר נגעו באב טומאה איוכי אם ככה שבעצם עיקר הטומ פה היא לא מחמת הבשר אלא מחמת המשקין של הבשר הי עם הבוסר שניתמו באב הטומאה אם הבוסר הוא משקים מבולת צריך להדגיש את זה בעדות של רב חני נסגן הקיני שאנחנו מתבססים פה על הטומ שבה מחמת המשקין אלא אז אומרת הגמרא תירוץ אחר נעידן אוכל מתם אוכל מדאוריסה מדרבון מיו מתמ נכון ש יש מחלוקת ויש מנדומה שאומר שגם בקודשים אין אויכם לתם אוכל אבל מדרבונון לכולל מיש טומה וממילא כאן הידות של רב חניגן הכוינים הייתה שמימם של כוינים לא נזהרו לעניין טומ דרבונון להוסיף טומה כיוון שזה הולך לב ספסול אז למרות שזה טומ דרבונון לא חששו והוסיפו משלישי לשיני ומדובר באמת על טומ דרבונון שזה כן עובר מבשר לבשר ועל זה כן אומרים שטומסקו אז אם כן ראינו כאן את העידות של הרב חני סגן הקיני שהוא אומר שמצינו לעניין שריף הסקוט שהולכים לב ספסול שלמרות שזה מחביד ועולה בדרגה אז אנחנו אומרים שאפשר לטמות, אפשר לסוף אותם יחד למרות שמוסיף טומאה על טומוסוי. רב עקיבאי אמר לעניין תרומה שגם כן מצינו והוא הוסיף גם כן יותר מזה והגמרא תבאר מה ההוספה שלו שאפשר להדליק שמן שנסל בטבול יוים עם נר שנטמע בי אמת ורבי מאיר רצה ללמוד מדבריהם לעניין חומץ שאפשר לשרוף תרומת עם התמר רבי יוסי אמר שאינו דומה הגמרא תבאר מדוע אינו דומה ורב לזר בשועה אמרו לעניין לשרוף תרומה תרו תמיו ודאי שאסור תלו עם טמיו בזה נחלקו האם צריך בכל אופן להיזהר כי זה סופק תאור או שלא הגמור הביא בדברי רב חניסגן הקוינים שלכאורה אם אנחנו מעמידים בבשר שנטמע מולדתומה הכוונה מרישון אז הוא שיני אנחנו לוקחים בשר שיני וסופים יחד עם בשר שלישי אז לא הוספנו שום טומא ולכן אנחנו ממידים שבשר שנטמא מבלד ולד טומאה דהיינו בשר שלישי סורפים אותו יחד עם בשר עם בשר ראשון ואז הוא מוסיף אותו מוסיף לו טומ שהוא מגיע לד דרגה של שני משלישי הגמרא שאלה לפי המדאומר שאין טומה אויסו כיוצא בוי אז אין אוכל מתם מאוכל אז הבשר לא יכול להעביר טומה לבשר השני ומה יענה המן דאומה שסובר שההלכה הזאת נאמרה גם לעניין חולין גם לעניין תרומה וגם לעניין קודשים איך פה בשר מטמא בשר רצינו לומר שמדובר מחמת משקין שמצורף לבשר הראשון הזה אבל אם כן היה צריך לכתוב בוסר ומשקין ולא עם הבוסר ואכן הגמורה נשארת ולפי המדומר הזה אנחנו צריכים לומר שמדובר בטומ דרבונון שזה לכולעל מטומסבו ועל זה הידוע של הרב חגן הכוינים שאפשר להוסיף טומאה שזה טומאה דרבון [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: