העמוד היומי מסכת פסחים דף יג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף יג עמוד ב

דף יג עמוד ב בעזרת השם במהלך העמוד הקרוב נעסוק בענייני קורבן תודה על אותם לחמי תודה שאותם הניחו על גבי ההצטבר היינו במשנה כדי שיהיהווה סימן היקר מתי בדיוק עד מתי בדיוק מותר לאכול חמץ ואנחנו היום נדבר על הלחמי תודה אלה מה קרה איתם וכולי מה זה קורבן תודה פשוט מאוד כל אחד שצריך להביא קורבן תודה או שיתחייב להביא מה כידוע יש ראשי תיבות חיים חיים זה חולה שנתרפא יורדי הים יוצא מבית האסורים ומדבריות כן זה חיים ראשי תיבות של כל האלה שבעצם היום אומרים הגומל ופעם בזמן שבית המקדש קיים הביאו קורבן תודה כמובן כל מי שקרא לו גם נס אחר או כל אחד שמשתפך ליבו ברגשי הודעה לקדוש ברוך הוא גם כן קורבן תודה ושמעתי מסר נוקב מאוד מאחד מגדולי ישראל המסר הזה כל כך נוקב שאפילו הוא מתסכל שמעתי על אחד שקרא לו נס, באמת נס גדול, ניצל ממוות לחיים כפשוטו. נכנס לאותו גדול ואמר לו, "רבי, אני רוצה להתחזק במשהו, תן לי איזה משהו, לבטות את רגשי ההודיה שלי לקדוש ברוך הוא, לתרום איזה בית כנסת, אולי לעשות סעודה ענקית, לפרסם מה לעשות אמר לו אותו גדול במילים פשוטות, תכוון בברכת מודים ב-18. הבן אדם היה בהלם. מה? לא, אני רוצה משהו באמת גדול. אמר לו אותו אחד, תכוון באמת יותר חזק. בברכת מודים ב-18. הבן אדם יצא מהחדר. אני חושב שזה מסר אדיר לכל אחד מאיתנו. דברים באמת בומבסטים ודברים ענקיים כל אחד יכול לעשות. מה קורה? אבל אחרי שבוע ושבועיים כשאתה מתחיל לעבוד ולכוון במודים פתאום אתה קולט רגע יום ועוד יום שלוש תפילות ביום אתה נפגש עם הקדוש ברוך הוא ומודה לו האם אתה זוכר להודות לו על הדברים הגדולים והדברים הקטנים וכל דבר שמקיף את היום שלך זה כבר מסר שתופס אותנו ומנענע אותנו וזה הרבה יותר קשה מאשר לעשות אירוע ענק או לתרום משהו אדיר כל הדברים האלה זה נפלא אבל שינוי אחד קטן בלב זה קשה לעשות קורבן תודה אנחנו נראה גם בבית המקדש היה משהו משהו מאוד בומבסטי. הביאו אותו לחמים ממש שונה מכל שאר הקורבנות. אבל השינוי האמיתי כשאדם רוצה להודות לקדוש ברוך הוא מה שהוא באמת צריך לעשות זה הוא בלבד שיכוון ליבו לאביו שבשמיים. אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף יג עמוד ב שתי שורות מלמעלה. בשורה השלישית ראינו במשנה ועוד אמר רבי יהודה שתי חלות. היה שתי חלות של תודה שהיו מונחות בבית המקדש. במשנה ראינו על גבצטבע וכבר שם אמרנו על גג על פי חלק מגרסאות הראשונים. בואו נראה את זה כאן איפה בדיוק עמדו על החמי תודעה האלה מה היה השימוש שלהם כמו שאמרנו זהיבה סימן הקר עד מתי אוכלים את החמץ בואו נראה אומרת הגמרא הקדושה ועוד אמר רבי יהודה שתי חלות היו על גב היצטבה תני תנא קמד רבי יהודה על גבצטבע בעצם בבית המקדש היה ספסלי אבן כאלה שהם היו נקראים הצטבעות אמר להשאל את אותו אחד את אותו המורה תנא זה בעצם שאר רגיל לשנות א ברייתות שאל אותו אמר לב וכי להצלינו צריך תניאל על גג היה הצטבע זה היה על הגג שבאמת היה שמה זה היה מקום מקורה ועל הגג כולם היו רואים זה היה הרעיון לפרסם לעבוד את הסימן הזה אומרת הגמרא מה רחבא אמר רבי יהודה אגב סתם תוספות מדגיש פה מי זה רבי יהודה זה המורה לפי שהיה רבו מובק של רחבה לכן קר אליי רבי רחבה מכבד אותו וקורא לו רבי אמר רחבה בשם רבי יהודה הר הבית סתו כפול היה תעניינה מחייה ר הבית סתו כפול היה רבי יהודה אומר סתבנית הייתה נקראת סתו לפני מסתב בעצם היה שמה את ההצטבעות אבן שעליהם היו יושבים מהעם או אנשים חשובים וכדומה והם היו מוקפים בסוג של קשטות כאלה עמודים עם קשטות כפולים שתי סדרות כאלה של עמודים עם קשטות מקום מאוד מדהים יפה מפואר כמו שכתוב כבר במסכת סוכה מי שלא ראה בניין אורדוס את בניין בית המקדש לאחר שאורדוס שיפץ אותו לא ראה בניין נאה מימיו וזה היה חלק מהפאר והדר שלו ועל אותו מקום איפה שההצטבעות שמעליהם היה את הסתו הזה ומעליהם היה איזשהו גג קרוי שמה הניחו את חלות התודה. ראינו שהחלות הללו היו פסולות. שואלת הגמרא מה היא פסולות? מה בדיוק היה שמה? איך הם האם הם פסלו אותם בכוונה? הם נפסלו? בוא תסביר לי מה היה עם החלות הללו. אומרת הגמרא הקדושה מה רבי חנינא? מתוך שהיו מרובות נפסלות בלינה דתעניה אין מביאים תודה בחג המצות מפני חמץ שבה. כמו שאמרנו היה בלאגן כזה סביב הקורבן תודה. קורבן תודה מגיע עם 40 לחמים. 30 מהם מצה מותר גם בפסח 10ה מהם חמץ והם כמובן אסורים בחג הפסח ולכן בכל חג הפסח לא הביאו קורבן תודה שואלת הגמרא פשיטה המעבד הבראבה גם ביד לא הביאו בערב פסח אך ביד הסקינן וכסבר אין מביאין קודשים לבית הפסול אסור להביא קודשים שבעצם אני מצמצם את זמן אכילתם כבר דיברנו מספר פעמים מי שזוכה לומר כל בוקר את משנת איזהו מקומן של זבוחים יודע שלכל זבח לכל קורבן יש את זמן זמן אכילתו המדויק קורבן תודה נאכל ליום ולילה עד חצות זאת אומרת היום שהקרבת אותו ובלילה עד חצות לאחר מכן הוא נפסל בלינה הוא הופך לנותר וטעון שפה אם תביא אותו ביום יד גם אם תביא אותו על הבוקר יש לך 40 לחמים לאכול יחד עם הזבח 40 הלחמים הללו חלקם חמץ והם חייבים לאחל עד חצות יכול להיות שאתה תעמוד במשימה ותגמור את זה עד חצות אבל אתה צמצמת את זמן אכילתם מי זאת אומרת זמן האכילה המקורי הוא בחצות לילה ואתה צמצמת אותו לחצות היום שאז לכל הפחות מדאורייתא כבר אסור לאכול זה נקרא להביא קודשים לבית הפסול למה כי במידה וישאר לך לחם חמץ לדקה אחרי חצות היום זה כבר הולך לבית הפסול על אף שרגע בעיקרון זמן האכילה זה עד חצות לילה זה נקרא שצמצמת את הזמן ולכן גרמת לקודשים יותר מהר להגיע לבית הפסול וזה אסור לעשות ולכן כולע עלמה ב-13 מה הייתי להו לכן היה לחץ כל העולי רגלים כל האלה שלא היו באזור ירושלים ומגיעים לרגל לעלות לרגל לפסח הם חייבים להביא קורבן תודה מתי דווקא ביג היה לחץ סטומי כולם הביאו קורבן תודה וכל אחד חיפש ברחוב מי יכול לעזור לי לגמור את הבשר לגמור את הלחם בלאגן ובסופו של דבר תמיד היו נותרים ולכן מתוך שהם מרובות נפסלות בלינה אז למחורת היה לי שניים שמילא הם כבר פסולות ומילא כבר צריך לשרוף אותם ולכן בהם השתמשתי כסימן ושמתי שתי חלות הורדתי אחת כשכבר התחילו בדרבנן או שכבר לפי רבי יהודה שאסור באכילה ומותר בהנאה הורדתי את השנייה כשהתחילו לשרוף זה היה הסימן שלי משום רבי עני אמרו כשרות היו אומר רש"י מה זה אומר כשרות זאת אומרת אפילו לא היה להם כזה פסול כמו לינה שהם הולכים כבר לשרפה אבל זה חלות כאלה שאין להם תקנה זאת אומרת הם עוד לא הגיעו לשלב הזה שהם נפסלו אבל זה חלות בעייתיות שאין להם תקנה ולכן לא אכפת לי לשים אותם שם על גב ההצטבה ושהם יגיעו גם לידי שכבר יגיע בעצם חצות ויהיו חייבים לשרוף אותו אותם ואל המי קרילהו פסולות שלא נשחט עליהם הזבח וכידוע תודה שלא נשחטה לחמי תודה שלא נשחט עליהם הזבח הם לא קדושות זאת אומרת כך רש"י מחלק יש מושג וגם זה דבר שכדאי לדעת לכל הש"ס יש מושג שנקרא קדושת דמים ויש מושג שנקרא קדושת הגוף קדושת דמים זה בעצם ברגע שאני מקדיש את הדבר הזה את הלחמי תודה ואומר את זה אני הולך להקריב עם הקורבן תודה נתפס על זה קדושת דמים זה עדיין לא קדושה חמורה קדושת הגוף נתפסת עליהם רק באותו רגע שהתודה קרבה. זאת אומרת ששחטו את התודה וזרקו את דמה על גבי המזבח. רש"י נותן את ההבדל. רש"י אומר שברגע שיש עליהם שם אקדש רק קדושת דמים הם קדושים אבל הם לא נפסלים בלינה. טבול יומי מגע בהם לא יפסול אותם. זה אגב טבול יום אני כבר חוסף לכם זה קשור למחר ולכל הסוגיה של עד סוף הפרק. מה זה אומר טבול יום בקודשים? ואם נטמעו נפדים ויוצאים לחולין אבל ברגע שהזבח נשחט עליהם אז כבר הם הופכים להיות ממש כמו בשר תודה כבר אי אפשר לז כבר טבול יום פוסל אותם הם נפסלים בלינה כבר א אי אפשר לפדות אותם זה אומר קדושת הגוף יפה מאוד אז כרגע הם קדושת דמים כל עוד והזבח לא נשחט והבעיה היא ברגע שהזבח לא נשחט הם לא מותרים באכילה כי כל הקורבן כל הלחמי תודה תלויים בקורבן כל עוד והוא לא נשחט ולא נזרק דמו גם הלחמים הללו אסורים באכילה ולכן פשוט מאוד השתמשו בהם שואלת הגמרא שאלה פשוטה ונשחות מה זה שלא נשחט עליהם הזבח תשחוט הזבח אונה הגמרא שעבד הזבח הזבח נעלם אני לא יכול לשחוט אותו פרקטית טכנית שואלת הגמרא ונהיתי זבח אחר ונשחוט תביא קורבן אחר תצמיד אותו לאותם לחמי תודה ותשחוט חבל עליהם כן בוא נאמר כמובן ייתכן שהוא סובר עדיין שבאמת לא שחטים ביד אבל היית עושה את זה ביג אונה הגמרא ד אמר זו תודה וזו לחמה הבן אדם שהקדיש אמר זו תודה הצביעה על הכבסה וזו לחמה הצביע על הלחם ולכן הם כבר תלויים אחד בשני וכד רבא דאמר רבא עבד הלחם מביא לחם אחר עבדה תודה אין מביא תודה אחרת מה הייתאמה לחם גלל תודה ואין תודה גלל לחם גלל זה כמו בגלל זאת אומרת התודה הלחם מגיע בגלל התודה היא העיקרית ואם היא נעלמה אנחנו בבעיה אבל התודה לא מגיעה בגלל הלחם זאת אומרת אם יוותר לי תודה והלחם יעבד יאבד אין לי בעיה להביא לחם אחר ולהצמיד לאותו קורבן. הבעיה היא שיש לי את הלחם ואין לי את הקורבן, אני לא יכול בעצם לעשות ריסרט, לעשות חזור ולהביא קורבן אחר עליו. ולכן אנחנו בבעיה. שואלת הגמרא, רגע, אבל אם אמרת שעדיין לא נשחט את הזבח ורשי הסביר לנו כל כך יפה שזה רק קדושת דמים ואפשר לפדוד אותם, אז ונפרקינו ונפקינו לחולין. תפד אותם ותוציא אותם לחולין. למה אתה תוקע את אותם לחמים? אלא אומרת הגמרא באמת מדובר לעולם שנשחט עליהם הזבח הופה ברגע שנשחט הזבח אני בבעיה זה כבר לא נפדע אבל גם אי אפשר לאכול את זה ונשפח הדם וכמן כרבי שרבי אומר שגם אם רק נשחט הזבח ולא נזרק אדם זה כבר עלה דרגה לקדושת מקדושת דמים לקדושת הגוף ועדיין אסור לאוכלם אז שימו לב יש לי כאן בעצם לחמי תודה בסטטוס הכי מסובך שיש אם זה היה קודם לפני שחיטה הייתי אומר זה היה קדושת דמים אפשר לפדות אם זה היה לאחר זריקת דם אפשר לאכול פה זה לאחר שחיטת הזבח ולפני זריקת דם זה מסובך זה תקוע ולכן השתמשו בהם לאותו סימן עד מתי מותר לאכול חמץ כרבי דאמר רבי שני דברים המטירים יש שני דברים מעלין זה ולא זה אחד מהם כבר מעלה אותו להיות קדושת הגוף א קדושת הגוף דתניה כבשי הצרת הוא מביא דוגמה מכבסי הצרת שגם שם יש שני כבסים שהם מעלים את שתי הלחם זאת אומרת יש שתי שתי לחמים שמגיעים עם שני כבסים והם בעצם התפקיד שלהם כשנש כשהכבשים נשחטו ואין זרק דמם הלחמים מותרים באכילה זה דומה בעצם לתודה אז כתוב ככה כבשי הצרת אין מקדשים את הלחם אלא בשחיטה כיצד אם הוא עשה הכל כמו הספר שחטן לשמן לשם כבסי הצרת וזקדמן לשמן כידלחם הכל טוב הכל יפה הכל גלט הלאה מה הדין שחטן שלא לשמן והקדמן שלא לשמן הכל הוא עשה בעייתי ברור שלא קדש עליכם אבל אם שחתן לשמן וזהק דמן שלא לשמן שימו לב רק אחד מהדברים על זה דיברנו שני דברים המתירין ועשה רק אחד מהם מהין זה ולא זה מה הדין לחם קדוש ואינו קדוש דברי רבי רבי אומר הלחם מצד אחד קדוש בקדושת הגוף הוא על הדרגה מצד שני הוא לא נאכל זה הסטטוס התקוע זה מה שקרה גם עם לךמי התודה רבי אלעזר בבי שמעון אומר לעולם אינו קדוש עליכם עד שישות לשמן ויזרוק דמן לשמן ובעצם רבי אלעזר ברבי שמעון חולק ואומר ששני דברים המתירים אם הוא עשה רק אחד מהם זה לא תקף מבינה הגמרא אם זה באמת רק כמו רבי ככה הגמרא שאלה קודם כמן האם זה רק כרבי אונה הגמרא לא אפילו אתמה רבי אלעזר ברבי שמעון ובוא נלך צעד אחד קדימה אך במסקינן כגון שכבר נתקבל אדם בכוס ונשפח פשוט קודם אמרנו רק נזרק ולא רק נשחט ולא נזרק דמן ובעצם זה רק כמו רבי לך כמו רבי אלעזר ברבי שמעון לך שלב נוסף כבר קיבלו את הדם בכוס ובמקום לזרוק אותו הוא נשפח והוא סובר כמו אביו רבי שמעון ורבי ש ורבי אלעזר ברבי שמעון סבר לי כאבו דמר כל העומד לזרוק כזרוק דמי ברגע שזה כבר קנוס בכוס והמטרה שלך הייתה כרגע ללכת ולזרוק אותו על גבי המזבח זה כזרוקדמי וממילא בוא נאמר שכבר היה כאן גם זריקת דם אבל עדיין אתה לא יכול לאכול ולכן יש לך פה את התודעה הזו שכמו שאמרנו היא סטטוס תקוע מצד אחד כבר קרה חלק חלק מהדברים וזה קדושת הגוף ואי אפשר לפדות מצד שני אי אפשר לאכול ולכן השתמשו בהם בשביל הסימן הזה עד מתי מותר לאכול חמץ אומרת הגמרא רגע וכמובן אני מדגיש בין לפי רבי ובין לפי רבי שמעון בשלב שזה תקוע לפי רבי שרק שחיטה בלי זריקה לפי רבי אלעזר ברבי שמעון שזה שחיטה וקבלה בכוס בלי זריקה בשניהם באכילה זה לא מותר זה חשוב להדגיש ולכן יש לנו פה את הסטטוס התקוע הזה אומרת הגמרא תנא משום רבי אלעזר אמרו כשרות היו לחלוטין לקחו כשרות ב-100% ומה וגם היו אוכלים אותם הכהנים היו אוכלים אותם הכל בסדר אגב חובה לומר ככל הנראה שהוא סובר שתודה כן קרבה ביד כי אם קרבה תודה רק ביג כמו שאמרנו קודם זה כבר נפסל בלינה לכן הוא אומר כן קרב ביד כל זמן שמונחות כל העם אוכלים ניטלה אחת מהן טולין בעצם כשיטת רבי יהודה לא אוכלין ולא סורפין ניטלו שתיהן התחילו כולן סורפין והכהנים היו זריזים והספיקו לאכול גם את הלחם השני שני עוד לפני שנכנס סוף זמן אכילת חמץ תניה אומרת הגמרא אבא שאול אומר בכלל לא מתחילה בעיה לא היה לחמ תודה כלל וכלל הסימן היה אחר לחלוטין שתי פרות היו חורשות בהר המשחה כל זמן ששתיהן חורשות הר המשחה רשי אומר זה הר הזיתים תוספות מדגיש שהם לא בדיוק חורשו אלא נראות כחורשות כי בירושלים לא עשו מלאכה בכל היום של ערב פסח כל זמן ששתיהן חורשות כל העם אוכלים נטלה אחת מהם טולין לא אוכלים ולא סופין נטלו שתיה כן התחילו כל העם סורפים פשוט מאוד בלי לחמי בלי תודה בלי פסולות בלי קשרות הכל בסדר הסימן היה בפרות בואו נסכם הרינו הם דבר נפלא דבר ראשון כמובן החלות לא היו על גב היצטבע אלא על גג היצטבע והר הבית היה סתו כפול לסתב וזה היה יפה ומדהים ופאר ועדר פסולות למה אמרנו או מתוך שהיו מרובות ביג נפסלו בלינה ובהם השתמשו כי ביד לא מקריבים כי אין מביאים קודשים לבית הפסול משום רבי ינא אמרו פשוט מאוד שלא נשח ניסינו לומר שלא נשחט עליהם הזבח ואי אפשר לשחוט כיוון שהוא עבד ואי אפשר להביא זבח אחר כיוון שהוא אמר זו תודה וזו לחמה ואי אפשר להביא קורבן אחר על הלחם ואי אפשר ובעצם שאלנו למה אי אפשר לפדוד אותם ולכן אמרנו שמדובר ששני דבר כרבי שאומר שני דברים המתירים מעלים זה ולא זה כמו שראינו מכבסי הצרת ואותו דבר כאן שנשחט אבל לא נזרק ולפי רבי אליעזר ברבי שמעון שגם התקבל בכוס ועדיין לא נזרק ולכן מצד אחד זה קדוש קדושת הגוף מצד שני אי אפשר לאכול אותם והם תקועים לפי רבי אלעזר הם כשרות לחלוטין ובאמת הכהנים אכלו אותם יאכלו ענבים ויסבעו הם זריזים והם לא הגיעו לידי נותר והכל בסדר ולפי אבא שאול עוד יותר קל זה היה בכלל שתי פרות בהר המשחה זה היה הסימן תודה רבה בהצלחה אדירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: