העמוד היומי מסכת פסחים דף יב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף יב עמוד א

דף יב עמוד א' בסיעתא דשמיא אנחנו ממשיכים היום את אותו חומר של אתמול בעצם בחד המחתא אותו עניין של אתמול שעסקנו בדיני עדות בדיני הקחשה בשעות וכדומה אנחנו ממשיכים בו היום ממש לכל אורך העמוד היום לקחתי מושג הפסק נפלא מהעמוד שלנו ראינו אותו אתמול נדבר עליו גם היום המושג הזה של בן יממה לליה לא תאה אינשה. זאת אומרת ראינו שיש מושג שאנשים טועים בשעות אבל אנשים לא טועים בין יום ללילה. אתמול ראינו שאנשים לא טועים בין לפני חצות היום ללאחר חצות היום. היום נראה שבין יום ללילה ודאי אנשים לא טועים. זאת אומרת גם אם אני יכול לקחת טווח סתייה מסוים של טעות שבן אדם אומר תשמע זה היה בשעה הזו באמת זה קרה שעה לאחר מכן אבל בין יום ללילה הוא לא יטאה. ולכן אם הוא יאמר לפני השקיעה ועד ועד אחר יאמר אחר השקיעה אני כבר יודע שיש כאן בעיה והעדות תתפרק ותתבטל המסר שאני לקחתי מכאן זה אומר שלפעמים יש לנו טשטוש לפעמים יש לנו טעויות אבל הטעויות זה רק כשזה לא ברור לנו 100% זאת אומרת גם בילדים שלנו בחניכים בתלמידים יכול להיווצר להם לפעמים טעויות ולמה כי אנחנו לא מגדירים להם את זה מספיק ברור ונוח לנו לדבר על התלמידים אבל זה על כל אחד מאיתנו כשלנו יש איזה טעות איזה טושוש בדבר הלכה באיזה איזה הנהגה, באיזה מצווה, זה אומר שזה לא ברור לנו במאט האחוזים. ומה לעשות? פשוט לברר את האירוע. ללכת לאדם שאתה סומך עליו, אם זה לרב, אם זה לחבר טוב, פשוט ללכת ולפתוח את האירוע ולברר מה אמת, מה לא אמת, מה נכון, מה לא נכון. בהלכה יש דין אחד ברור. בהנהגות יש המון דברים. לפעמים זה מתאים, לפעמים זה לא מתאים. תברר את האירוע. ברגע שתגיע לטשטוש אתה תתעה. כשהדברים יהיו מוגדרים וברורים, יום ולילה, אתה תוכל לקבוע לעצמך מה אני עושה, מה אני לא עושה. הכל יהיה לך יותר ברור בראש. כשהכל ברור בראש, הרבה פחות תגיע לטעויות. כשהכל מטושטש ותשמע, אני לא יודע בדיוק לא מתי אני לומד, לא מתי אני קם, מתי אני מתפלל, מתי, כשלא יהיה לך סדר יום או כשלא יהיה לך הלכות ברורות או הנהגות ברורות, אתה תלקט מכל מקום מה שתרצה, מהבית כנסת הזה תיקח את ההנהגה הזו, מהרב הזה את ההנהגה הזו, תגיע לטשטוש ותגיע לטעות. תהיה ברור בדרך שלך, שיהיה לך בהצלחה. אומרת הגמרא הקדושה, ואנחנו מתחילים בדף יב עמוד א', ממש אז רבונה בשורה הראשונה. זה לא כל כך מתחילים כי יותר נכון אנחנו ממשיכים. אנחנו חייבים לדעת על מה דיברנו אתמול בשביל להתקדם. אז מי שהיה אתמול איתנו כל הכבוד. אבל גם למי שמצטרף בדף יב עמוד א' מגיע לדעת על מה אנחנו מדברים. אתמול ראינו כך. אם מגיעים עדים ומעידים דברים מנוגדים העדות מתבטלת. אז אם מגיעים עדים ואומרים תשמע פלוני חילל שבת לא עלינו ולא על אף אחד אחר. רצח את הנ מגיעים ומעידים ואומרים תשמעו כן זה אמור להיות דיני נפשות. בדיני ממונות הכל בעצם פריך יותר וקל יותר. דיני נפשות אנחנו תמיד נחפש כמו שנראה היום כמה שיותר להצדיק את הבן אדם כמה שיותר לא להגיע לידי מוות מיותר ולכן ולכן אנחנו ראינו אתמול שאם מגיע עד ואומר תשמע זה היה בשעה 3 מגיע עד אחר מגיע יחד תו עד נוסף ואומר זה היה בשעה 4 כן 2 ו3 ו4 פער של שעה אחת אומר רבי מאיר אני מחליק על זה שעה אחת טעות בסדר העדות עדיין קיימת רבי יהודה אומר אפילו שתיים אפילו שלוש וחמש שזה פר שש שעתיים עדיין עדותן קיימת. ראינו שבחמש ו7, זאת אומרת אחד אומר לפני חצות, אחד אומר אחרי חצות היום, זה כבר באור בטל אפילו לרבי יהודה עליו שזה רק פר שעתיים כיוון שאז החמה במזרח ואז החמה כבר נוטה כלפי מערב. אין שום סיבה לטות בכזה דבר. ולכן אני טולה שפשוט מאוד או שהם לא מדברים על אותו מקרה או שהם עדי שקר שהתיאום שלהם לא היה מוצלח. אני לא הורג אותם על זה. הורגים רק על ידי הזמה. לכן העדות רק מתבטלת. זאת אומרת העדות מתפרקת אבל אני לא הורג אותם. אתמול הגיע הבעיה והסביר את רבי מאיר ורבי יהודה. שתי הלשונות אני לא חוזר עליהם היום. זה ראינו אתמול. מוזמנים לשיעור של אתמול. סיכמנו את זה ברוך השם במתק שפתיים בסיעתא דשמיא. מה כן אנחנו צריכים לדעת היום? שהבאי בשתי הלשונות שלו אומר תראה אני לא לוקח את טווח הסתייה של כל השעה לפי רבי מאיר או של כל השעתיים לפי רבי יהודה. אלא אני אומר תשמע זה קרה באמצע. A שם באמצע. ופשוט מאוד השאלה מתי האם אחד טעה או שניהם טעו זאת אומרת אני כן אכנס טיפה לעניין בוא ניקח לדוגמה את הלשון הראשונה של רבי של הביה שמה אומר תשמע לפי רבי מאיר אדם לא טועה בכלל פשוט הם מדברים כל אחד על השעה הזו בוריציה אחרת בסגנון אחר אנחנו טוב אני רואה שכן נעלץ להיכנס קצת לעומק הדברים אתמול ראינו לדוגמה שתיים ושלוש אז אומר לך תראה פשוט מאוד אדם לא טועה רק מה אחד אומר שתיים אחד אומר שלוש זה היה בין היציאה של של השעה השנייה לכניסה של השעה השלישית. זה שאומר שתיים מתכוון סוף שתיים. זה שאומר שלוש מתכוון תחילת שלוש. זאת אומרת הם לא טעו כלל. הם דיברו בדיוק על אותו דבר. לפי רבי יהודה אומר תשמע אדם טור בחצי שעה זה הגיוני. זאת אומרת אחד אומר שלוש אחד אומר חמש. זה קרה בשעה 3 :30. זאת אומרת בשעה בחצי שעה של ארב. ההוא שאומר שלוש אומר 259. שעה בחצי שעה בין 3 :3 ל-259. ההוא שאומר חמש הוא מתכוון חמש ודקה. סך הכל בעצם ארבע ודקה תחילת השעה החמישית סך הכל מה הייתה הטעות שלו חצי שעה בין שלוש לארבע זה הגיוני זה הלשון הראשון אחרי זה ראינו לשון נוספת שגם לפי רבי מאיר אדם טועה בסדר זה יותר חשוב לנו לעכשיו הלשון השנייה ששמה גם לפי רבי מאיר אדם טועה אבל רק חלק מהזמן לפי רבי יהודה הוא טועה יותר אבל בוא נמסגר זה הכל סיכום של אתמול מה יוצא לי מכל מה שראינו אתמול שאף אחד מהם לא אומר שהטעות היא כל השעתיים או כל השעה לפי רבי מאיר פשוט פשוט יש איזשהו טווח זמן באמצע שאו ששניהם טועים קצת או שמישהו מהם טועה הרבה אבל אני לא טולה ששניהם טועים עכשיו אחרי שאנחנו יודעים את כל זה אפשר להיכנס לסוגיה אומרת הגמרא הקדושה אזל רב הונה בר דרב יהודה אמרה לשמטא אמר את כל מה שהבאי אמר אתמול וסיכמנו היום כמי דרבה ואז אמר רבא מה פתאום ומה אילו דיקינן בענסדה דידק אמר שלוש בתחילת שלוש ועדק אמר חמש בסוף חמש אם אני אדייק אתה אומר לי תשמע הם טעו חצי שעה הם טעו שעה, יש להם איזשהו משהו לא ברור ולא מוגדר, אבל אם אני אבוא ואיתפוס אותם ויאמר, אדוני, על מה אתה בדיוק מדבר? איזה שלוש, איזה חמש, תגיד לי בדיוק, בדיוק מתי מדובר. אז אם אם באמת כל אחד ימשיך להתעקש ולהדבוק בעמדתו וההוא שאומר שלוש, יאמר תחילת שלוש. תחילת שלוש זה כמו שחידדנו אתמול, זה שתיים ודקה. שתיים ו10. זה נקרא תחילת שלוש. לא כמו במוח שלנו שאנחנו חושבים שזה שלוש ו10. ה-10 דקות האלה הם כבר של השעה הרביעית. ואתמול חידדנו את זה כמה וכמה פעמים ואני חושב שגם היום חובה להזכיר את זה אז אומר אבא תשמע אם הוא יגיד לא אני מתעקש תחילת שלוש זאת אומרת 2 ההוא יגיד מה פתאום אני מתעקש חמש חמש סוף חמש זאת אומרת 450 כבר סוף חמש אם ככה ברור שאנחנו לא נפסוק דין על פי זה נכון למה אביה עדות מוכחת ולא קטלינן וענן ניקום וניקטין מספיקה אז בגלל כל הדברים הנחמדים שאתה הבאה אומר אולי הוא טעה אולי הוא טעה חצי שעה אולי הוא טעה שעה ומשהו כמו שראינו אתמול. בגלל זה אנחנו נחרוץ דין ונהרוג בן אדם. אנחנו נאמין להם שהוא ישן בשבת או שלא עלינו הוא רצח נפש. איך ייתכן? והרחמנא אמר ושפטו העדה והצילו העדה. יש לנו כמה שיותר אינטרס לא לרצוח אנשים ולהגיע לידי דין אמת ואפילו ללכת כמה שיותר לכיוון החיובי ולומר זה לא נכון ולא להגיע לידי רצח. ואם כך מספק אתה מגיע והורג בן אדם. אלא אמר רבה שימו לב חידוש עצום. אומר רבה זה לא ספק. אין פה עניין. אתמול הביה הגיע ואמר תשמע זה עניין של ספק הוא טועה חצי שעה הוא חצי שעה אומר אבא אין כזה דבר אם אתה מדבר על טווח טעות טווח סתייה חייב להיות שרבי מאיר מדבר שכל השעה היא טווח סתייה ורבי יהודה אומר שכל השעתיים ואז לכן אני סומך עליהם אלא אמר רבה לדברי רבי מאיר אדם טועה שתי שעות חסר משהו כבר נסביר איך זה מסתדר לדברי רבי יהודה אדם טועה שלוש שעות חסר משהו והוא מסביר לדברי רבי מאיר אדם טועה שתי שעות חסר משהו מעשה כי אהבה מעשה שהוא מעיד עליהם או בתחילת שתיים או בסוף שלוש או באחד ודקה או בשחד מני הוא אחד מהם קטי בית שעות חסר משהו אומר זה לא אכפת לי לומר שבן אדם טועה זאת אומרת מה שאמרנו אתמול אני לא אומר שבן אדם טועה אני טולה שאולי המעשה היה באיזה נקודת זמן אי שם באמצע וכל אחד טועה חלק אומר אומר רבא אי אפשר לומר כזה דבר טועה חלק כי אז פשוט מאוד אני יכול לומר שהוא לא טועה חלק אלא חייב להיות שאם באמת רבי מאיר אומר שבין שתיים לשלוש אני עדיין העדות שלהם קיימת חייב להיות שכל זה זה טווח סתייה הגיוני שמדברים על אותו מעשה בדיוק לא חלק כי אם חלק נכנסת לספק הכל הוא בטווח סתייה הוא בטווח הטעות ההגיונית ולכן פשוט מאוד כמו שאמרנו המעשה היה או בתחילת שתיים או בסוף שלוש ואחד מיני הוא כתי בית שעות חסר משהו ולדברי רבי יהודה אדם טועה שלוש שעות חסר משהו מעשה כיבה או בתחילת שלוש שתיים ודקה או בסוף 5 457 ואחד מניו אתה שלוש שעות חסר משהו בעצם רש"י אומר אני קורא את מתק לשונו של רש"י ומשום אחי עדותן קיימת דחינמי אמרת זה שאמר שתיים בתחילת שתיים וזה שאמר שלוש בסוף שלוש כל רגעים שבינתיים שהרע המעשה בהן יש לאלו ליטות ולומר כמו שאמרו פשוט מאוד אני מחדד עוד פעם אתמול אמרנו אדם טועה בחצי שעה בשעה זה עדיין לא מסתדר אומר אבל למה כי בעצם בשביל שאם אתה סובר שאדם טועה רק בחלק מהזמן אתה צריך לטלוט שהמעשה היה בדיוק באותו טווח זמן של הטעות הזו. זאת אומרת, רבי יהודה אומר, אם אם אתה אומר שלו וחמש, זה עדיין קיים. זאת אומרת, תשמע, זה היה בדיוק בשוח :3 ואז הוא טועה לכאן והוא רגע, מאיפה לקחת את זה? חייב להיות שאם אתה מדבר על טעות, הכל בטווח הטעות. ולכן יכול להיות שהמעשה היה ממש בתחילת שלוש או ממש בסוף חמש ואחד מהם טועה על הכל. ולכן אני באמת יכול להאמין ולומר תשמע זה הטווח טעות הנורמלי ועדיין לקיים את העדות אומרת הגמרא הקדושה תנן עכשיו הולכת הגמרא לשאול שאלה כביכול צדדית על דיני העדות אתה אומר לי שברגע שבן אדם קצת מערפל ואומר שלוש וחמש עדיין עדותן קיימת לפי רבי יהודה או שתיים ושלוש לפי רבי מאיר שואלת הגמרא שאלה פשוטה אני אני יודע שחייב להיות עדות שאתה יכול להזימה בוא נדבר שנייה על המושג להזימה מה זה אומר להזים להזים זה אומר שיש עדים נפלאים נראים לך עם פאות עד הברכה עם גר תלווה הכי נאמנים בעולם עדיין אתה בודק אותם כבר נהיה מה בדיוק אתה בודק אותם וברגע שאתה בודק אותם ומקבל את העדות נפלא אתה הולך להרוג בן אדם על פיהם מה קורה אם מגיעים שניים ואומרים תשמע מתי מגיעים שניים אחרים עדים ואומרים מתי האלה העדים הנאמנים הללו מתי הם סיפרו את הסיפור ביום שלישי יום שלישי הם היו איתנו טיול בצפון מהבוקר עד הלילה או בשעה מסוימת שבהם הם העידים שהיה המעשה ברגע שהם שמעידים ככה אם אנו הייתם במקום פלוני שימו לב רק אם אנו הייתם הם לא יכולים להעיד לדוגמה א תשמע באותו יום א הנרצח היה איתנו לדוגמה זה לא מעניין צריך דווקא שהעדים זה גזית הכתוב העדים עמנו הייתם במקום פלוני ואז באמת העדות מולזמת וכאשר זמם לעשות כן יעשה לו מה שהעדים רצו לחייב את הנידון את ההוא שהם העלילו עליו זה מה שעושים להם גמר המכות בדיוק מתי כן מתי לא בהרחבה אבל בגדול זה האירוע עכשיו בואו ניכנס לגמרא. תנן היו בודקים אותו אותם את האדים בשבע חקירות באיזו שבוע? דבר ראשון באיזו שבוע. זאת אומרת איזה שנה של שנת השמיטה? מתי היה השמיטה? כמה שנים לאחריה? בשנה השלישית, בשנה הרביעית. זה הפירוש באיזה שבוע? באיזה שנה? באיזה שנה זה אומר? זאת אומרת באיזה שבוע? סליחה זה אומר באיזה סריה של שבע מתוך היובל. יש יובל, יש שמיטה ראשונה, שמיטה שנייה, אז באיזו שבוע, באיזו שנה זה איזו שנה לשנת השמיטה, באיזה חודש, איזה חודש במעגל השנה, בכמה בחודש, באיזה תאריך, באיזה יום במדויק, באיזו שעה ובאיזה מקום. זה שבע חקירות שחייבים בהם הם חייבים להיות תועמים 100%. אנחנו נראה בהמשך שיש מושג של בדיקות. בדיקות הם לא חייבים להיות מתואמים 100%. אתה שואל איזה בגד הוא לבש, איזה כלי נשק היה לו ביד, איזה עץך עליו. כל הדברים הללו זה בעצם בדיקות שהם מאוד מאוד יעזרו לי לשפוך אור על האירוע אבל עדיין זה לא קריטי ולכן אומרת הגמרא הבדיקות הללו הם קריטיים החקירות סליחה ותניה מה בין חקירות לבדיקות למה מה מה בעצם משמעותי כל כך בחקירות ובדיקות לא חקירות אמר אחד מהם אני יודע עדותן בטלה בדיקות אפילו שניהם אומרים אין לנו יודעים לא זוכר מה הוא לבש לא בקיא בדיוק בעץ שסוכך מעליו עדיין נדותן קיימת ואבינן הידיין בעניין מה ישנה חקירות ומה ישנה הבדיקות ואמרינן פשוט מאוד חקירות אמר אחד מהם איני יודע עדותן בטלה דאב לה עדות שהיא יד יכול להזימה אבל בדיקות זה עדיין עדות שאתה יכול להזימה היא זאת אומרת להזימה אמרנו הם חייבים לדעת תאריכים מדויקים שנים מדויקות שעות מדויקות כדי לומר אמנו הייתם במקום פלוני הבדיקות זה הרבה פחות משמעותי מה יגיעו עדים ויאמרו תשמע אנחנו מעידים שהיה לו בגד לבן והם אמרו שחור זה עדיין לא רלוונטי אפשר לטעות בכזה דבר והעדות עדיין קיימת יפה אז אז אנחנו רואים שחייב להיות עדות שאתה יכול להזימה שואלת הגמרא והיא אמרתי היא נשקולה היא אם ככה חקירות דיזו שעה נמי עד שה יכול להזימה היא דאמרי מיתי קטעינן ברגע שאתה מעקר מתוכן את השעה מדוייקת אתה אומר תשמע לא אכפת לי אם זה היה ב-629 או ב635 ברגע שאתה מעקר את השעה מדוייקת אז העדות ש אתה יכול להזימה ברגע שיגיעו עדים ויאמרו אמנו הייתם במקום פלוני בשעה זו וזו ויאמרו העדים אה כן כן, אנחנו טועים חצי שעה, טועים שעה, טועים שעה וחצי, טועים שעתיים. אם כן, לפי הביר לשון ראשון שני, לפי רבא, הם יכולים לברוח מהאירוע ברגע שיעידו עליהם, הם ילכו ויאמרו, תשמע, אנחנו בתוך הטווח, טעינו קצת לפה, קצת לשם. רש"י מיד שואל, רגע, אפשר להזמם אבל ביום להגיד אמנו הייתם כל היום? אומר רש"י, אבל תירוץ פשוט, צריך הזמה בכל שבע חקירות, לא רק ביום, גם בשעה. פה אתה מבטל את העניין של השעה, כי כל פעם הם יברחו למקום אחר. אונה הגמרא דבין להווקטותיו נכון בשביל הזמה של שעות צריך לקחת את כל טווח השעות של הטעות ומסבירה הגמרא שימו לב איזה טווח גדול לרבי מאיר יאנן להו מתחילת שעה הראשונה עד סוף חמש רבי מאיר שלפי מה שאמרנו עכשיו אדם יכול לטעות שעה ומשהו או בית שעות חסר משהו אז אנחנו צריכים לתת להם א' את מה שהם דיברו עליו שזה בין שתיים לשלוש בין שתיים לשלוש בעצם אמרנו ברור שאני מאמין להם ושימו לב מה קורה ברגע שיש בין שתיים לשלוש אני גם חייב לתת להם שעתיים קודם ושעתיים לאחר מכן כי אדם טועה עדיין שעתיים מצד לצד אז אני נותן להם גם קודם וגם אחרי שימו לב עד כדי כך אז רבי מאבין להו מתחילת שעה ראשונה עד סוף חמש למה בעצם כי הם אומרים שהעדות הייתה בין שתיים לשלוש אז אחרי שלוש אני נותן להם שעתיים כי אדם טועה שתי שעות חסר משהו אז אני נותן להם את ארבע וחמש לפני אני נותן להם רק את אחד למה אני לא נותן להם גם את אפס זאת אומרת גם את תחילת היום פשוט מאוד אומרת הגמרא ובדיין באמת דני טבלהו מעיקר התפ צריך לתת להם שעה נוספת לפני אור היום אלא פשוט בין ימם מלליה לא תעיין שמה כבר אני לא אומר שיש טווח טעות אין היגיון חושך ואור אין היגיון ליטות ולרבי יהודה יאבנן להו מתחילת שעה הראשונה ועד סוף שישית כי לפירי רבי יהודה אדם טועה כמעט שלוש שעות והם דיברו על בין שלוש לחמש אז גם אחרי חמש אני צריך לתת להם שש שבע ושמונה לפני חמש אני צריך לתת להם ארבע שלוש ושתיים אז ככה יין להו מתחילת שעה הראשונה של בעצם שעה שנייה שלישית רביעית ועד סוף שישית ובדיין דניבלי מעיקר התפה אני רוצה לתת להם עוד יותר אלא בני ימם לילה לא תענשה ובדין הוא גם דניטיב לקמי תבי כי הרי הוא אומר שאדם טועה שלוש שעות כמעט שלוש שעות אז הייתי צריך לתת להם גם לאחר מכן אלא שבחמש חמה במזרח ובז חמה במערב וכבר אמרנו שאדם לא טועה בכזה דבר אז בעצם שימו לב לגבי הזמה כמו שאנחנו אומרים כרגע אנחנו נותנים גם את הטווח של העדות ושימו לב מעבר לעדות שהם העידו גם העדות של האלה שמעידים עליהם כרגע היא גם בטווח הטעות. אתם מבינים את ההברקה? לכן אנחנו נותנים להם חוץ מהשעתיים הללו, עוד שעתיים קודם ושעתיים אחרי. רש"י אומר את זה בלשון יפה מאוד. א לרבי מאיר אני קורא אני קורא קצת הרבה רש"י כי אני חושב שאין ברירה. רש"י כל כך מסביר פה בכל תראו את זה בעצמכם אומר רש"י לרבי מאיר דאדם דאמר אדם טועה בית שעות יאבינן לאולנין דשתיים ושלוש מתחילת שעה ראשונה עד סוף חמש בין שניהם. למה? לאדשת בעצם אני מחלק פה את האדים לנפרדים לאדשת יין לי שעה ראשונה ושנייה ושלישית ורביעית ולאיד שלוש יאבין לי עוד חמישית וטו לא למה דכי אמרלי לאי דשתיים בשנייה אמנו היית בוא נמר הם הולכים לעד שאומר זה היה בשתיים ואומרים אמנו היית בשתיים יש לו לומר אתה הייתי שתי שעות לאחוריי ומעשה היה בראשונה ועוד היה לו לומר גם מעשה היה קודם לראשונה גם שעה אחת אלא זה כמו שאמרנו בגמרא בין יום ללילה אנשים לא טועים ואם הם יאמרו לו ראשונה ושנייה עמנו היית הוא אומר את היתי בית שעות לפניי שלישית ורביעית זאת אומרת קדימה ואם הם אומרים כל ארבע שעות אם אנו באמת הוא הוזם ואותו דבר לשני וכן לרבי יהודה שזה שלוש שעות ולכן אנחנו נותנים להם את כל הטווח הארוך הזה מה שצריך לזכור אנחנו לא נותנים לא לפני היום ולא אחרי חצות כי בזה כבר אנשים לא טועים סיכום נהדר על העמוד שלנו מגיע רבא ואומר על כל הלשונות של הבעיה הכל נפלא אבל לא יכול להיות שיש חלק מהשעתיים טווח טעות כי אם כך אתה נכנס לספק והקדוש ברוך הוא אמר ושפטו העדה והצילו הידע יש לי אינטרס כמה שיותר להגן עליו להציל אותו ולכן חייב להיות שלפי רבי מאיר אדם טועה כל השעה חסר משהו ולפי רבי יהודה כל השעתיים חסר משהו א סליחה כל השלוש שעות חסר משהו אדם טועה שוב אני מחדד נראה לי טעיתי לפי רבי מאיר שעתיים חסר משהו לפי רבי יהודה שלוש חסר משהו שואלת הגמרא איך נגיע לידי הזמה בשעות וענינו פשוט מאוד נותנים להם את כל הטווח גם שהם העידו וגם שעתיים לפני לפי רבי מאיר או שלוש שעות לפני לפי רבי יהודה וכן שעתיים אחרי ושלוש אחרי אבל במידה שלא יפגע לא בקודם ולא באחרי זאת אומרת שלא יפגש לא מעבר לתחילת היום שאז לא טועים אנשים ולא יתקעי מעבר לחצות שגם אז לא טועים אנשים בהצלחה רבה ואדירה מקווה שיצאנו ברורים בהצלחה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: